מאבטחי משרד הביטחון בפתח תקווה עצרו חריג וירו באוויר – הצלחה עם לקחים לשיפור

ביום רביעי, 10 למאי 2017, התרחש אירוע שבו מאבטחי מתקן משרד הביטחון בפתח תקווה זיהו אדם חריג ברחוב ז'בוטינסקי, ניגשו לביצוע תשאול, התפתחה אלימות מצד האדם החריג, אחד המאבטחים ביצע ירי באוויר והאדם החריג החל לשתף פעולה ונעצר.

חלק מהאירוע צולם על ידי אזרחים ובהמשך פורסם בכלי התקשורת:

תיעוד: תגרה וירי באוויר לאור יום בפתח תקווה

מאבטחים של משרד הביטחון הבחינו באדם שעורר את חשדם מתהלך ברחוב ז'בוטינסקי, קראו לו לעצור וכשלא נענה – ירו באוויר. בהמשך התברר: מדובר בתייר מאוקראינה, שאינו דובר עברית. המאבטחים עוכבו לחקירה

שלושה מאבטחים של משרד הביטחון עוכבו הבוקר (יום ד') לחקירה בחשד שתקפו תייר מאוקראינה בפתח תקווה וירו באוויר כיוון שסימנו אותו כחשוד. במהלך התקרית נפצע אחד המאבטחים באורח קל.

 

מאבטחים בבניין של אגף השיקום במשרד הביטחון הבחינו הבוקר באדם שעורר את חשדם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. המאבטחים קראו לתייר לעצור, אך זה התקשה להבין אותם. לפי החשד, שניים מהמאבטחים החלו להתקרב אל התייר, שככל הנראה חשש שאלו מתכוונים לתקוף אותו, ובמקום התפתחה תגרה בין הצדדים.

במהלך התגרה הגיע מאבטח שלישי ששלף את נשקו וירה באוויר, מה שהוסיף לבהלה בקרב תושבים במקום. בתגרה נפצע, כאמור, אחד המאבטחים באורח קל.

 

 

למקום הוזעקו שוטרי משטרת פתח תקווה, שעיכבו את המעורבים לחקירה. בבדיקת זהותו של החשוד התברר כי מדובר בתייר מאוקראינה שאינו דובר עברית. הוא שחזר וטען בפני השוטרים כי לא הבין את המאבטחים וחשש שהם רוצים לתקוף אותו.

מיקום האירוע – ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה:

הסרטון:

בשקלול הפרטים הידועים ומה שנראה בסרטון, נראה שמדובר באירוע מוצלח מבחינת פעולת מאבטחי המתקן ובדגש על המאבטח הראשון שבמהלך סיור חיצוני איתר באדם הנ"ל סימן מחשיד והגדיר אותו כחריג בגזרה החיצונית – בדיעבד, זהותו והתנהגותו האלימה אכן מוגדרים חריגים (חריג הינו כל דבר אשר אינו תואם את מאפייני המקום בו הוא נראה).

אני רואה לנכון לכתוב על האירוע מכיוון שיש בו מספר נושאים מקצועיים ומרכזיים בעבודת מאבטח בכלל ובעבודת מאבטח מתקן בפרט שכדאי להכיר או להיזכר בהם.

נושא 1 – עד איפה שולחים את המאבטחים לבצע את פעולות האבטחה:

מדובר במתקן משרד הביטחון שהאבטחה בו מבוצעת על בסיס החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק מתייחס גם לסמכות הפעולה של מערך האבטחה בשטחים ציבוריים שמחוץ לתחומו המוגדר:

סמכויות ממונה ביטחון (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005
3.    (א)  לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)   לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)   לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)   סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)   היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

על פי ידיעתי, ההגדרה של "נמצא במקום" מאפשרת למערך האבטחה לפעול ולהגיב לאירוע המתרחש גם מחוץ לגבולות המתקן ושמוגדר כמהווה סכנה בהתאם למשימת האבטחה.

בהנחה שמאבטח מקצועי, ומאבטחי משרד הביטחון הינם מאבטחים מקצועיים, יזהה סימנים מחשידים על אנשים בכל גזרה בה הוא מוצב, נשאלת השאלה איך מחליט ממונה אבטחת המתקן עד איזה קו שטח מחוץ למתקן תבוצענה פעולות האבטחה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ובעזרת פעולות אבטחה פיזיות על ידי המאבטחים? האם אדם שהולך בשטח המוגדר כציבורי כמו המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי יכול להוות סכנה למתקן? אם התשובה חיובית אז מומלץ לממונה האבטחה להגדיר מהן הסכנות האפשריות במעגל החיצוני למתקן וכיצד יש לטפל בהן, אחרת יכול מאבטח לזהות סימן מחשיד על אדם שהולך על המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי, להחריג אותו, לתשאל אותו ולבחור בפעולות תגובה למתרחש אשר תתבררנה כמוגזמות ביחס לסכנה שיכולה להיות ממנו אם בכלל.

כדאי לזכור, שככל שמגדילים את גזרת הפעולה כך מעלים את מספר האירועים החריגים שיגיעו מכיוון המאבטחים.

המאבטח באירוע המדובר, שביצע את הסיור החיצוני ושבמהלכו זיהה סימן מחשיד על האדם הנ"ל, פעל בהתאם למה שנדרש ממנו מקצועית ובדיעבד זיהה אדם חריג לסביבה.

נושא 2 – הגדרות מדויקות למאבטחים מה לחפש בכל גזרה:

קיימת חשיבות רבה לקביעת הגדרות והנחיות המתאימות למאפייני המתקן והשטח שבו הוא ממוקם ולתרגומן לביצוע פעולות על ידי מערך האבטחה. פעולות שנובעות מקביעת המענה לדפ"אות הרלוונטיות בכל גזרה, כולל בגזרה החיצונית למתקן. חשוב מאוד לוודא הבנה בקרב המאבטחים כדי לא להיות במצב שבו מאבטח מבצע פעולות אבטחה שאינן נחוצות ובכך להסתכן בהסתבכות באירועים מיותרים שאינם קשורים למתקן ולאבטחתו.

נושא 3 – זיהוי, סיווג ובחירת מענה מתאים:

מדובר בנושא שהרבה מאוד מאבטחים אינם שולטים בו ולכן עובדים בשטח עם פערים מקצועיים אשר גורמים לא פעם לתוצאות לא רצויות, לא הכרחיות ולא טובות למערך האבטחה.

המענה לאיתור אדם חריג הינו ביצוע תשאול. אני בדעה שרוב המאבטחים אינם יודעים לבצע תשאול ברמה הנדרשת מה שגורם להם לבצע טעויות אל מול החריג ופוגע קשות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

יש לקחת בחשבון שעובדתית רוב החריגים מסווגים כתמימים בסוף התשאול ומשוחררים לדרכם ועל המאבטח מוטלת המשימה לזהות מתוכם את האחד בעל הכוונות הרעות המאיימות על המתקן ויושביו.

אני בדעה שברוב המקרים, התנהגותו של המתושאל תותאם להתנהגותו של המאבטח המתשאל כך שאם המאבטח יעשה טעויות בתהליך התשאול, סביר להניח שבכך יוביל את המתושאל להתנהגות חריגה עוד יותר כולל הפעלת אלימות מילולית ו/או פיזית.

תשאול מתחיל כבר מהרגע שבו המאבטח נע לעבר האדם החריג. להזכירכם שהמטרה בתשאול אדם חריג היא להגיע ליכולת סיווגו ובדרך כלל מומלץ לבחור בתהליך שיגרום לשיתוף פעולה מצדו.

באירוע המדובר, צוין בתקשורת שהאדם הינו תייר שאינו מבין עברית אשר חשב שהמאבטחים מעוניינים לתקוף אותו. אין לי את היכולת לדעת מה היה באמת והאם תחושותיו של התייר היו מוצדקות אבל הייתי ממליץ לממונים לבדוק לעומק כל פעולה שבוצעה מרגע זיהוי האדם כחריג על ידי המאבטח הראשון, הצטרפות המאבטחים הנוספים, הירי באוויר ועד עצירתו הסופית.

אני חושב שברוב המקרים השאלה אם להחמיר את המצב נמצאת בצד של המאבטחים ולא בצד של האדם המתושאל.

בתשאול כל טעות של המאבטח/ים יכולה לגרור לביצוע טעות נוספת ושרשרת של טעויות יכולה לגרום לשימוש לא נכון בסמכויות ולשימוש לא נכון או לא מוצדק בנשק.

נושא 4 – תופעת הכוח המתגבר לאירוע:

במספר רב של אירועים אשר התרחשו בשנתיים האחרונות, ניתן לזהות התנהגות שחוזרת על עצמה שקשורה לכוח המתגבר לאירוע ופועל במהירות מדאיגה שלרוב יוצרת פעולה שאינה עומדת בקנה אחד עם מאפייני האירוע.

התופעה נראתה באירוע המחבלת בתחנה המרכזית בעפולה, באירוע הירי על האזרח התמים במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, באלימות נגד החייל האתיופי באירוע החפץ החשוד בחולון ועוד.

אם אני לא טועה, גם באירוע המדובר מי שירה הוא מאבטח שתגבר לאירוע ולא זה שהתחיל אותו. מעניין לדעת כמה זמן לקח לו מרגע שהגיע לאירוע ועד שהחליט לבצע ירי באוויר ולמה.

כוח מתגבר לאירוע נמצא בפער גדול בהקשר להבנת האירוע מנקודת ההתחלה שלו ועד שהגיע אליו והתחיל לראות בעצמו את המתרחש. עד להגעתו לאירוע עצמו, כוח התגבור ניזון מדיווחים שעוברים אליו מהכוח שנמצא כבר באירוע ובדרך כלל אינו יכול לראות את האירוע בעצמו. נובע מכך, שעל הכוח המתגבר להיות מאוד מאוד זהיר בתהליך קבלת ההחלטות שלו ועליו לדעת שלפני שיוכל להשפיע על האירוע בצורה נכונה, עליו לקבל את כל הנתונים על כל מה שהתרחש לפני הגעתו אליו.

אני חושב שבאירועים המוגדרים כאפורים, כמו האירוע המדובר, באחריותו של אחמ"ש או קב"ט אשר מגיע לאירוע לאחר התחלתו לעשות הכל כדי להרגיע מצב ולא להחמיר אותו.

יתכן בהחלט שהחלטתו של המאבטח שתגבר לאירוע לבצע ירי באוויר התאימה לנתוני האירוע והיא זו שגרמה לאדם החריג להירגע ולהתחיל להישמע לכוח האבטחה.

נושא 5 – ביצוע תחקיר לאירוע שמוגדר כהצלחה:

חלה חובה לבצע תחקיר גם באירוע שמוגדר כהצלחה. מכל אירוע יש מה ללמוד ובכל אירוע ישנם לקחים חשובים שיש ליישם במערך האבטחה. גם בתהליך ביצוע המסתיים בהצלחה נעשות טעויות שניתן וכדאי לתקן אותן. אני בטוח שגם באירוע המדובר המאבטחים עשו טעויות שיתכן שאם לא היו מבוצעות התוצאה היתה אחרת, האדם החריג לא היה משתמש באלימות והמאבטח לא היה מבצע ירי.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בתבונה מקצועית שתמנע אירועים מיותרים

כתוב/כתבי תגובה