חשיבות המשמעת במקצוע האבטחה

משמעת תקבע אם מאבטח ו/או צוות אבטחה יצליח או ייכשל בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי ולכן נחשבת לאבן יסוד מרכזית וחשובה במקצוע האבטחה, יותר ממוטיבציה וכישרון מקצועי. גם במקצוע האבטחה, כמו במקצועות אחרים, אבן היסוד של המשמעת כוללת משמעת עצמית, משמעת צוותית ומשמעת ארגונית. מספר רב של אירועים ביטחוניים הסתיימו בכישלון מול היריב עקב בעיית משמעת ולא בגלל בעיה של חוסר ידע מקצועי או של מוטיבציה. האם המאבטחים בישראל לא ממושמעים? האם הינם בעלי משמעת נמוכה מזו של מאבטחים במדינות אחרות? האם המאבטח בישראל מודע למחיר האישי והכללי הכבד שיכול לנבוע מחוסר משמעת? מי שעונה לשאלות הללו בהסכמה צריך לדעת שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שמשמעת אינה מוגדרת כתכונה אלא הרגל שניתן לחזק. 
השלב הראשון חייב להיות ההכרה של ההגדרה המילונית למשמעת:

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או יחידים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית – שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב. 

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

משמעת צבאית – בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה. "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".

משמעת הינה קודם כל מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת:
הגישה הראשונה סוברת: האדם הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד ויעבוד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ישע להבחין בין טוב לרע.
הגישה השנייה סוברת: התפקיד המרכזי של החינוך, גם החינוך המקצועי, הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של המאבטח המקצועי, המדריך או המנב"ט אמורים לצוות על המאבטח כיצד לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.
אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע למאבטח בגילוי והבנת הערך העצמי והערך המקצועי שלו, המאבטח מבין בסופו של דבר את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, וכך גם את האחריות המוטלת עליו שנגזרת ממנה גם האחריות למעשיו.

 

אני חושב שהגישה השנייה, שכוללת גם את המשמעת הצבאית, מתאימה מאוד למאפייני מקצוע האבטחה בישראל ולכן אם הייתי מנב"ט בפועל, הייתי בוחר בניהול צוות האבטחה שתחת אחריותי במשמעת שתואמת ובטח קרובה למשמעת הצבאית. משמעת שסביר להניח תעמוד בניגוד מוחלטת לאופי הישראלי ותתאים יותר לשוטרים הסינים הנראים בתמונה שמשדרים משמעת מכף רגל ועד ראש – בנראות, בסדר, בדיוק, בגאווה ובהתייחסות למקצוע. הייתי מעביר לצוות האבטחה שלי מסר ברור וחד שלא תהיינה פשרות בנושא משמעת תוך ביצוע פעולות בונות מודעות ליתרונות וההישגים שהמשמעת מביאה איתה ליחיד, לצוות ולארגון. הייתי משכנע את צוות האבטחה שלי שמשמעת תעלה את הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי וכותב על קיר בגדול את המשפט הבא:
"משמעת – הבנה שיש מישהו מעלי. יש סמכות. יש מחויבות כלפי גורם גבוה יותר, יש מחויבות לאחריות, ולכן עלי לבצע. נקודה. זו תפיסת עולם שצריכה להיות לכל מאבטח באשר הוא".
המשמעת במקצוע האבטחה היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של מושא האבטחה והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות על המאבטח ו/או צוות האבטחה. מנהלים, מנב"טים, רמ"שים ומאבטחים כאחד מצווים לשמור על קיום המשמעת והציות לתיק האבטחה ולנהלים ולהקפיד עליהם.
המשמעת טבועה בכל תחומי העשייה באבטחה, משלב ההכשרה ובהמשך בשלב העבודה המעשית, ואין היא ניתנת לבחירה, להפרדה ולחלוקה – על המאבטח היחיד לפעול במשמעת עצמית גבוהה שתבוא לידי ביטוי בהתייחסות למקצוע, עמידה בזמנים, למידה להרחבת הידע המקצועי ודיוק מרבי בביצוע המשימות על בסיס ההנחיות והנהלים. על צוות מאבטחים לפעול באיזון נכון בין המשמעת העצמית למשמעת הצוותית תוך שמירה ותמיכה אחד על השני.   
המנב"ט הוא האחראי לאכיפת המשמעת. תפקידו של הרמ"ש לסייע בידי המנב"ט לקיום המשמעת בקרב במאבטחים.
המנב"ט והרמ"ש מחויבים להוות דוגמא ולוודא שהם עצמם מתנהלים באותה רמת משמעת שנדרשת מהמאבטחים.
קיימת תופעה מעניינת שמצביעה על כך שישנה ירידה חדה ברמת המשמעת בעיקר בקרב שכבת המאבטחים שרק לפני זמן קצר שרתו בצה"ל שכאמור נחשב לארגון שמאמין ותלוי ברמת המשמעת. במעבר הזה מהשירות הצבאי לעבודה האזרחית, המאבטחים מרשים לעצמם לרדת ברמת המשמעת העצמית וברמת משמעת הצוות. אני חושב שירידה זו מתאפשרת בעיקר בגלל שדרישת המשמעת ואכיפתה לא מספיק חדים וברורים, לא בבתי הספר למנב"טים, לא בבתי הספר לרמ"שים ובטוח שלא בבתי הספר למאבטחים. מכיוון שכך, כל אותם בעלי התפקידים מגיעים למערכי האבטחה השונים ברמת משמעת נמוכה שאינה מתאימה למאפיינים התפקיד באבטחה  האזרחית. אם המנב"ט לא ידרוש ולא יפעל למשמעת ברזל אזי המאבטחים ימשיכו להתנהל בחוסר משמעת שאין ספק שתוביל אותם ויתכן שגם את מערך האבטחה לכישלון ידוע מראש.
מאבטח ללא משמעת לא יצליח לאתר את היריב בזמן ולא יצליח למנוע ממנו לפעול ולבצע את תכניתו הזדונית. מערך אבטחה ללא משמעת לא יצליח לממש את האחריות המוטלת עליו. כדי שהמאבטח יתנהל ויעבוד עם משמעת עצמית וצוותית גבוהה בכל רגע נתון, בכל משימה שמוטלת עליו, כולל במהלך הכשרות מקצועיות, ובכל מצב כאשר הוא עובד לבד או בצוות, חלה חובה לדרוש ולהנחיל את המשמעת לאורך זמן וללא פשרות.
חוסר משמעת תייצר ליריב הפוטנציאלי הזדמנויות לפעולה ותציב את המאבטח במצב של כישלון.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במשמעת ברזל!!!