ניתוח אירוע אמת – החשיבות בהגדרה והכרת הסמכויות של כוח ביטחון

ביום שלישי ה – 22 לאוקטובר 2013 בעיר סנטה רוסה, בקליפורניה, ירו למוות שני שוטרי סיור בנער בן 13. סיבת הירי – השוטרים זיהו שהנער החזיק בידו רובה קלצ'ניקוב ומשלא נענה לקריאתם להשליך אותו לרצפה, פתחו לעברו באש והרגו אותו. רק לאחר שהתקרבו גילו שמדובר ברובה צעצוע העשוי מפלסטיק.

האם מדובר במחדל? כמובן שכן.

האירוע התרחש בשעה 15:30 כלומר באור מלא.

הנער לא עשה דבר חוץ מלהחזיק את הרובה.

ה"פשע" היחיד של הנער בכך שלא נענה לבקשת השוטרים להשליך את הרובה לרצפה.

האירוע הנ"ל מהווה דוגמא מצוינת לחשיבות הגדרה וכתיבת נהלים וסמכויות לכוחות ביטחון ועוד יותר מזה להכרתם על ידי הכוח המבצע – שוטרים, חיילים ומאבטחים.

בואו ניקח את האירוע, כפי שהתרחש בארצות הברית, אלינו ונפעל בהתאם לסמכויות הניתנות לנו מתוקף תפקידנו כאנשי ביטחון.

מאבטח/שוטר העובד בשטח עירוני בשעה 15:30 בצהריים, אור יום, מזהה אדם לבוש אזרחי הנראה כנער ורואה בבירור שהנער אוחז בידו רובה מסוג קלצ'ניקוב.

הנער לא מאיים על אף אחד ולא יורה על אף אחד.

בשלב הזה על המאבטח/שוטר לפעול על פי נוהל הלחימה המגדיר מצבים ומענה למצבים אלו.

על המאבטח לסווג את מה שהוא רואה לנגד עיניו ולהחליט באיזה מצב מדובר – המאבטח/שוטר רואה נער האוחז באמצעי לחימה. מה שהוא לא יכול לדעת מהי הכוונה של אותו נער כלומר, מה בכוונתו לעשות עם אותו אמצעי. תרגום הנתונים הללו שולחים את המאבטח/שוטר למצב לחימה א' שבו יש תמונת מצב של זיהוי אמצעי בלבד.

עכשיו, אחרי שסיווג את האירוע והתאימו למצב הלחימה המתאים, המאבטח/שוטר צריך להיזכר ולדעת כיצד עליו לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו.

בואו נעצור רגע כדי לפרש את המצב – מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים מה הנער מתכוון לעשות עם הרובה הוא מוגדר כחשוד. הוא ברמת חשוד כי בהחלט יכול להיות מצב שבו יפתח פתאום באש, אבל יש גם סיכוי מסוים שאין לו שום כוונה להשתמש ברובה כדי לפגוע באדם אחר. בגלל שיש סימן שאלה לגבי כוונותיו של הנער אסור לירות בו.

מה כן מותר וצריך לעשות?

על המאבטח/שוטר לפנות אל הנער ולבקש ממנו לעצור תוך שמירה על מרחק טקטי וקשר עין רציף.

אם הנער נענה לפניה ונעצר, על המאבטח/שוטר להנחות אותו להניח את הרובה על הרצפה ולהתרחק ממנו כך שלא יוכל להגיע אליו והשתמש בו. במידה והנער משתף פעולה, השלב הבא הוא להנחות אותו לשכב על הרצפה עם פנים לקרקע וידיים פרוסות לפנים. עכשיו אפשר לגשת לקחת את הרובה ולהשתלט על הנער תוך כדי איזוק.

במידה והנער לא משתף פעולה וממשיך ללכת, על המאבטח/שוטר לצעוק לעברו שוב שיעצור. אם הנער ממשיך ללכת, רשאי המאבטח/שוטר לבצע ירי אזהרה שאינו פוגע בנער או באזרחים אחרים חפים מפשע.

אי שיתוף פעולה מצד הנער מעביר את המאבטח/שוטר לביצוע נוהל מעצר חשוד מלא שבהתאם לתגובות הנער יכול להחמיר למצב ב' ואולי גם לג' בנוהל הלחימה.

בחזרה לאירוע האמיתי – אני מרשה לעצמי להמר על כך שבמידה שהשוטרים היו מבצעים ירי אזהרה הנער היה משתף פעולה. השוטרים פעלו בפזיזות ובמצב אוטומט מה שגרם להם להרוג נער חף מפשע שבסך הכל שיחק עם רובה הצעצוע שההורים קנו לו.

האירוע הנ"ל ממחיש היטב שחייו המבצעיים של איש הביטחון אינם קלים ומחייבים אותו להכרה מלאה של הסמכויות שניתנו לו ולהכנה מנטלית ומעשית ליכולת תגובה נכונה במצבי חירום.

על מנהלי האבטחה לזכור שככל שישקיעו יותר בהכנה ואימון הכוח העומד לרשותם כך יגדילו את הסיכוי שהנ"ל יפעלו נכון בחירום.

על המנהלים והמאבטחים לזכור ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

ותודה לצוות מארגון גרינפיס שחדר למתקן האסטרטגי

מה נאמר ומה נגיד שלפעמים צריך שיקרה אירוע חריג רציני כדי שבעלי הממון יבינו שאבטחה צריך לקיים. האירוע החריג הרציני שבו צוות מארגון גרינפיס הישראלי חודר למתקן בתי זיקוק, שמוגדר על ידי הרשויות כמתקן אסטרטגי, תפס את המאבטחים עם המכנסיים למטה ושינה את מערך האבטחה במתקן ב – 180 מעלות. מזכיר לכם אירועים נוספים דומים? אני מאמין שכן.

החדירה למתקן בוצעה באור יום, במהלך ביצוע חפיפה בין משמרת הלילה היורדת למשמרת הבוקר העולה וצולמה על ידי הצוות התוקף. למזלם של מנהלי מתקן הזיקוק ושל תושבי היישובים הקרובים אליו, שמטרת צוות התקיפה הוגדרה כמחאה ולא כתקיפת טרור ולכן המשמעות היתה שלילית אבל התוצאה היתה חיובית.

אחרי האירוע הוזרמו כספים רבים לטובת הקמת מערך אבטחה מקצועי שעומד, ויותר מזה, בכל הדרישות לאבטחת מתקן אסטרטגי.

סרטון התקיפה:

אז איך יכול להיות שצוות אזרחי, מיומן אמנם, מצליח לחדור למתקן אסטרטגי בקלות ובזמן קצר מבלי שמערך האבטחה יצליח למנוע זאת?

צוות התקיפה ביצע איסוף מל"מ על המתקן שבסופו גילה שהחלפת המשמרות בין המשמרת היורדת למשמרת העולה מתבצעת באופן הבא:

  1. מאבטחי המשמרת העולה מגיעים לשער הכניסה למתקן.
  2. מאבטחי המשמרת היורדת, עוזבים את העמדות המתקן ומגיעים גם הם לכניסה למתקן.
  3. למשך זמן של כ – 20 דקות מבצעים המאבטחים חפיפה.
  4. בזמן ביצוע החפיפה עמדות האבטחה במתקן אינן מאויישות במאבטחים – כלומר המתקן אינו מאובטח.

אתם בטח זוכרים שכתבתי שיש קשר הדוק בין היריב למגן – המגן נותן ליריב את כל התשובות לשאלות שבסופו של דבר מרכיבות לו את הפאזל לבחירת הדפ"ן (דרך פעולה נבחרת).

גם במתקן המדובר, מערך האבטחה נתן ליריב את התשובה לשאלות מתי לתקוף ומאיפה, וכך היה.

הדוברת, המופיעה בתחילת הסרטון, הגיעה לכניסה למתקן בדיוק בתחילת תהליך החפיפה בין המשמרות והודיעה למאבטחים שבזמן שהם מבצעים חפיפה, צוות של גרינפיס חודר להם למתקן בצדו האחורי למטרת מחאה ולא למטרת תקיפת טרור. כמובן שהדוברת יודעת שהצד האחורי של המתקן אינו מאוייש במאבטחים, מה המרחק מהכניסה הראשית לצד האחורי וכמה זמן ייקח למאבטחים להגיע לצוות החודר. היריב מגיע מוכן לביצוע התקיפה.

הגעתה של הדוברת למאבטחים היתה גם לצורך העברת סוג של תדריך בטיחות כדי שחבריה לא ייפגעו בהתנגשות עם המאבטחים.

בזמן שצוות התקיפה חודר למתקן, בעזרת סולמות ובטכניקת מעבר פשוטה מאוד, המאבטחים מנסים לברר מי זו האישה שמספרת להם סיפורים לא הגיוניים על חדירה למתקן והאם היא רצינית.

דמיינו לעצמכם שאותו צוות גרינפיס בחליפות הצהובות, שחדר למתקן האסטרטגי בלי שום בעייה ונכנס לעומק השטח תוך שהוא מתפס על מאגרי נפט וגז, היה צוות של מחבלים טרוריסטים שמטרתו לבצע פיגוע ראווה רב נפגעים, ועכשיו תבינו למה מנהלי המתקן צריכים להגדיר את יום התקיפה כיום זיכרון שבו הם שולחים לארגון גרינפיס תודה על המתנה הכי חשובה שיכלו לקבל מהם.

המחאה של ארגון גרינפיס העירה את מנהלי מתקן בתי הזיקוק מהחלום הלא מציאותי שניתן לאבטח מתקן אסטרטגי בלי מנב"ט, בלי תכנית אבטחה מסודרת, בלי נהלים ובלי תהליך בקרה.

שוב מדובר על ארגון שמקבל סטירת לחי מהיריב ורק אז מבין מה המחיר של החיסכון הכספי וחוסר המקצועיות באבטחה.

שוב מדובר בארגון שמבין בדרך הקשה שאבטחה צריך לקיים ובמיוחד במתקן אסטרטגי שפגיעה בו תשפיע על אזרחים רבים חפים מפשע.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את הנחת העבודה שאם מערך האבטחה לא הצליח למנוע מהיריב מלהיכנס למתקן המאובטח אזי הסיכוי שלו להצליח למנוע ממנו להתחיל בפיגוע ולסכל את המשך התקיפה שואף לאפס.

לשמחתי הרבה, וגם לשמחתם של תושבי הסביבה, מנהלי המתקן למדו את הלקח היטב ומייד אחרי האירוע, החלו בתהליך בנייה והקמת מערך אבטחה על פי כל התבחינים והדרישות המקצועיות למתקן אסטרטגי.

לאחרונה יצא לי לראות ולדבר עם חלק ממאבטחי המתקן והמנב"ט והתרשמתי לטובה מהנראות ומרמת המקצועיות, ולמרות זאת החוכמה בחיים בכלל ובאבטחה בפרט היא להצליח להקדים תרופה למכה ולא להיפך ולזכור היטב

ש"אבטחה צריך לקיים מתוך הבנה של מחיר התקיפה ולא מחיר החיסכון הכספי"

סקר סיכונים – מה זה ולמה צריך אותו?

סקר סיכונים הוא מסמך, הנכתב על ידי מומחה אבטחה, ומשקלל את סך כל הנתונים והמצב הקיים במקום מסוים ומתרגם אותם לרשימת איומים מרכזיים ורלוונטיים רק למקום הנבחן ומצרף מענים אפשריים.

ביצוע סקר הסיכונים הוא השלב הראשון בתהליך בניית מערך אבטחה למקום ו/או אישיות ולפיו ייקבע מה עלינו לעשות על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה במושא האבטחה.

יוצא מכך שחלה חובה לבצע את הסקר ולא יהיה נכון לבנות מערך אבטחה או להתנהל בלעדיו.

ישראל מתחלקת לגופים אשר חייבים בביצוע סקר סיכונים מתוקף היותם מונחים, ולגופים שאינם מונחים ולכן יכולים להחליט האם להשקיע בהקמת מערך אבטחה או לא.

בשני המקרים, כאשר הוחלט על ביצוע הסקר, יש לבצעו כנדרש ולו רק בגלל שתוכנו ותוצאותיו קובעים מה יהיה בהמשך.

בהקבלה לתחום אחר אפשר לומר שסקר סיכונים דומה ליסודות בניין מגורים כך שאם היסודות יהיו רעועים הבניין לא יהיה יציב עד כדי אפשרות שיקרוס. גם מערך אבטחה שיוקם ללא סקר סיכונים או על בסיס סקר, שנכתב על ידי גורם שאינו מוכשר לכך, לא יצליח לתת מענה כנדרש וישאיר את מושא האבטחה חשוף לאיומים וסכנות.

ננסה לתת דוגמאות לערך המוסף הקיים בביצוע סקר הסיכונים:

בואו ניקח לדוגמא בית חולים שהינו מונחה על ידי משטרת ישראל ולכן מחויב בהפעלת מערך אבטחה. במידה ויוחלט על וויתור בכתיבת סקר סיכונים, מסיבות שונות כגון חסכון כספי וכו', ומיד יחלו בהקמת מערך אבטחה, התוצאה שתתקבל תהיה בדמות גיוס אנשים שאינם מתאימים לתפקיד, הכשרה מקצועית לא נכונה, כמות מאבטחים לא מתאימה, חימוש מיותר ובזבוז כספי. לעומת זאת, הקמת מערך אבטחה המתבסס על סקר סיכונים מקצועי יוביל להגדרת איומים מרכזיים ורלוונטיים לבית החולים בלבד שעל פיהם יבוצעו כל שאר השלבים בתהליך. מומחה אשר יכתוב סקר סיכונים לבית חולים יגלה מיד שהדפ"א המרכזית תהיה פגיעה ברופאים ו/או אחיות ולא פיגוע המוני. בהמשך יקבע מענה שיוכל למנוע פגיעה כזו ורק אחר כך יקבע מענה לדפ"א שאינה מרכזית. בבית החולים זה יוקם מערך אבטחה המתבסס בעיקר על מאבטחים שחלקם יהיו חמושים וחלקם לא. מדובר על חסכון גדול במשאבים ובכסף ועל ריכוז מאמץ להתמודדות עם הדפ"אות המרכזיות.

מנהל גוף שאינו מונחה ואינו מחויב בהקמת מערך אבטחה יכול למהר לקבל החלטה להמשיך ולהתקיים ללא אבטחה כלל בשום רמה ובכך לבחור להיות חשוף במאה אחוז לכלל האיומים הקיימים. מנהל מקצועי וחכם יבין שעליו לבצע סקר סיכונים כדי להבין מהן הבעיות הניצבות מולו ורק אז להחליט האם ברצונו להתמודד עמן. כל האמור קשור לתהליך קבלת החלטות ולניהול סיכונים.

אם ניקח לדוגמא מוסד לימודים פרטי שמפעיל מרכזי לימוד בגדלים שונים בכל הארץ, מנהלו יחליט נכון אם יבקש לקבל לידיו סקר סיכונים. הסקר יתייחס למיקום השלוחה, למספר התלמידים בכל שלוחה, לחתך האוכלוסייה הלומד במוסד וכו' ולפי נתונים אלו יקבע את רשימת האיומים המרכזיים. במקרה זה הדילמה הניהולית גדולה יותר מכיוון שכל ההחלטות מתקבלות מבחירה ומרצון ולא כהנחיה מלמעלה ולכן ניתן יהיה להבין מנהל שיקבע שאין צורך באבטחה כלל רק בגלל ההוצאה הכספית הכרוכה בהקמתה ובהפעלתה כי הרי אבטחה אינה מכניסה כסף. אבל האם אותו מנהל באמת מבין את משמעות החלטתו, האם הוא מבין מה יכולה להיות התוצאה של פגיעה כלשהי? לא בטוח שיוכל לדעת את התשובות לכל אותן שאלות קשות כדי לנהל סיכונים כמו שצריך. לכן מומלץ לבצע סקר סיכונים בכל מקרה ולהתייחס אליו ככלי הנותן תמונת מצב ראלית וככלי תומך החלטה. עכשיו, כשיש בידי המנהל תמונת מצב, יוכל לעשות כרצונו.

לסיכום, ניתן לקבוע שלא משנה אם הגוף מונחה או לא מומלץ להזמין מומחה אבטחה שיבצע סקר סיכונים כבסיס מוצק להמשך קבלת החלטות מבוססות ונכונות ולא מומלץ לחסוך בהוצאה הכספית הכרוכה בכך.

למה? כי "אבטחה צריך לקיים" ומוטב לעשות זאת כמו שצריך.