אבטחה מחוץ לקופסא – חתירה למגע לא בכל מחיר

חתירה למגע מוגדר כערך עליון ביחידות קרביות בצה"ל, ביחידות רבות במשטרה, ביחידות מבצעיות בשב"כ וגם ביחידות באבטחה הממלכתית ובאבטחה האזרחית. בעוד שההסבר על חתירה למגע בצה"ל בהקשר להתמודדות מול האויב הוא מאוד ברור וקשוח ואינו משאיר מקום לספק ובמשטרה ובשאר הגופים הממלכתיים המצב דומה, נשאלת השאלה האם הוא נכון כשמדובר באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע מתאימה לכל מאפייני התפקיד, הפעילות וכוח האדם באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע כפי שמוכרת ומיושמת בצה"ל למשל מתאימה למאבטח אזרחי שמתמודד מול אירוע פלילי ולא פח"עי? שלעיתים מתמודד מול יריב אזרחי ולא מול אויב מלחמתי.
סביר להניח שראשיתו של המושג בצה"ל שמאז ומתמיד קבע ש"חתירה למגע היא בעצם ההפך מהתעלמות – תמיד אפשר למצוא סיבות להתעלם, אבל שמירת המגע, החתירה, מחייבות מכורח העיקרון לפיו צריך לשמר מגע עם האויב בכל דרך ובכל מצב", ובהמשך החל לעבור גם לגופים ביטחוניים נוספים. אני מעריך שהערך העליון הוותיק והחשוב הזה הגיע לאבטחה האזרחית כחלק משת"פ בין גופים ויחידות ודרך מפקדים ומדריכים שהשתחררו מצה"ל והתמנו לתפקידי ניהול והדרכה במשטרה ובשב"כ שעם הזמן הפכו לגופים מנחים לביצוע אבטחה. באופן טבעי, תורת הפעולה והלחימה האזרחית אימצה לחיקה חלק ניכר מהמאפיינים הצה"ליים כולל את ערך החתירה למגע אל מול האויב. רגע לפני ההחלטה לאמץ ערכים מגוף אחר, צריך לזכור שלכל גוף יש תחום אחריות, משימה ואויב/יריב שונים ולקחת בחשבון שההתקדמות בזמן והאירועים החריגים הרבים שהתרחשו במהלכו יחד עם השינויים בנורמה החשיבתית וההתנהגותית של האנשים מוכיחים שמה שהיה נכון פעם אינו בהכרח נכון היום. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לכך שאנחנו רואים שצה"ל מבין היום שהתמודדות עם האויב במלחמה שונה מאוד מהתמודדות מול יריב אזרחי פלילי, כמו הבדואים בדרום, כי פתאום ערך עליון כמו חתירה למגע אסור בפקודה. נראה שצה"ל החליט להפריד בין אירוע במלחמה לאירוע פלילי שאין בו סכנת חיים, מה שנתפס בקרב הלוחמים כהחלטה שעומדת בניגוד מוחלט לערך החתירה למגע שהוטמע בהם.
אני מבין את כל מי שמתקשה לראות בדואי מגיע למחנה צבאי ומעז לגנוב ציוד יקר ערך ללא פחד אבל מצדד בחשיבה ובדעה המקצועית שקובעת שכל עוד אין באירוע הפלילי סכנת חיים התגובה לא תהיה בלחימה. התגובה הנכונה תהיה בפעולות מניעה כדי לא לייצר ליריב הפלילי הזדמנויות.
לדעתי האישית בלבד, יש לאמץ את החשיבה הנ"ל גם לאבטחה האזרחית ורק בהקשר למצב שבו איש האבטחה מסווג בוודאות את האירוע כפלילי וללא סכנת חיים. ברור לי שהרבה מאוד בעלי מקצוע וותיקים בתחום האבטחה לא יבינו איך אני יכול להיות בדעה כזו, איך יכול להיות מצב שמאבטח אזרחי לא יחתור למגע באירוע פלילי ואף יקבעו שמאבטח לא אמור ולא יכול לסווג בזמן אמת את האירוע כפח"עי או כפלילי. 
כאן אני יזכיר שישנם בישראל גופים מונחי משטרת ישראל, כמו הבנקים והדואר, שכבר מלפני מספר שנים רב הגדירו נוהל שמתייחס לאירוע שוד שקובע שאסור למאבטח או לעובד הבנק לבצע שום פעולת לחימה נגד השודד וזה מתוך הבנה שעבריין שמגיע לשדוד כסף לא מתכוון לפגוע פיזית באנשים ושהנזק הגרוע ביותר בשוד הוא אובדן סכום כסף שלרוב המשטרה מצליחה להחזירו לאחר זמן קצר ואין שום סיבה שמישהו יפגע או חס וחלילה ייהרג באירוע.
מוצג לצפייה סרטון המתעד שוד שהתבצע בשבוע שעבר בסניף הדואר בכפר קרע:

מדובר באירוע שוד שהינו אירוע פלילי שהתרחש בפחות מדקה שהתוצאה שלו מסתכמת בגניבת סכום כסף קטן. אירוע שיכול לגרום לאי נוחות ואי נעימות בקרב העובדים והלקוחות אבל מה זה אל מול העובדה שבזכות נוהל שמצליח לצאת מהקופסא נמנעה פגיעה בנפש. עכשיו, דמיינו לעצמכם מצב הפוך שבו המאבטח החמוש המוצב בכניסה לדואר, מזהה שמדובר בשודדים ולא במחבלים ולמרות זאת מחליט לפעול נגדם תוך שימוש באקדח שברשותו ומתפתח קרב יריות שברור שהסתיים בנפגעים ויתכן שאף בהרוגים. האם תוצאה כזו מתקבלת על הדעת כאשר מדובר באירוע פלילי?
אירוע נוסף שהתרחש בשנת 2011 שבו המאבטח יניב אנגלר, תושב ראשון לציון בן 31, נורה למוות במהלך שוד מזויין בסניף בנק הפועלים שביישוב באר יעקב כאשר ניסה לסכל את השוד, מחזק את הדעה המקצועית שכאשר ברור שמדובר באירוע פלילי ואין סכנת חיים המאבטח לא יחתור למגע. המאבטח כן יישאר בגזרת האירוע, כן ישמור על קשר עין על המתרחש, כן יבצע פעולות פינוי קהל על פי צורך וכן יוודא שאף אחד לא יבצע שום פעולה נגד השודד שיכולה להחמיר את המצב.
האם מאבטח צריך ויכול לסווג אירוע בזמן  התרחשותו? האם מאבטח יכול להבדיל בין אירוע פח"ע לאירוע פלילי? האם המאבטח יכול להחליט אם קיימת סכנת חיים? בהחלט כן!!! זה חלק מתפקידו!!! זה חלק מהמקצועיות שלו!!! זה מה שנדרש ממנו כמאבטח!!! אני חושב שמי שלא יסכים ויענה תשובה שלילית לשאלות אלו, יישאר עם תפיסה מיושנת ולא עדכנית וישדר למאבטחים מסר שעליהם לפעול באותה דרך של חתירה למגע בכל אירוע ולא משנה מה סווגו וכתוצאה מכך ייקח חלק במצב שבו אנשים יעמדו בסכנת פגיעה ללא צורך ממשי.
דעתי המקצועית אינה מבטלת את הצורך בחתירה למגע כאשר מדובר באירוע פח"ע או באירוע פלילי שנוצר בו מצב של סכנת חיים למאבטח או לאנשים אחרים. אני רוצה ושואף שגם מאבטח בעל הכשרה קצרה יחסית, ובמיוחד הוא, יידע לסווג אירוע בצורה נכונה כדי שיצליח לתת את המענה המתאים לאיום. ברור לי שישנם אירועים, כמו אירוע הרכב המתפרץ שהתרחש בנמל אשדוד, שבהם המאבטח לא יכול לדעת בזמן אמת מה המניע לאירוע ולכן לעולם ילך לחומרה בהתאם לאמרה ש"אם יש ספק אז אין ספק". כשמדובר בחיי אדם, אני רוצה שמאבטח יפעל בחוכמה ולא יפעל כרובוט חסר מוח, אני רוצה לשאוף לאבטחה מחוץ לקופסא.
בניתוח מספר גדול של אירועים פליליים שהתרחשו בישראל, אני מרשה לעצמי לקבוע שגנב בוחר את היעד לביצוע על פי מה שיש בו ועל פי סיכויי ההצלחה ולכן מי שישקיע ביצירת מעגל מניעתי ולא ייתן ליריב הזדמנויות יגדיל את הסיכוי להרחקתו ממנו ובכך לא יידרש להתמודדות פנים אל פנים שנחשבת כקשה ומורכבת יותר.
באירוע פלילי, ללא סכנת חיים, על המאבטח לפעול לאי החמרת מצב ולסיום האירוע במהירות האפשרית ומיד לאחר מכן, יחד עם גורמים נוספים, יאסוף את כל המידע הקיים ויעביר את המשך הטיפול למשטרת ישראל שלרוב מצליחה לשים את היד על העבריינים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בחשיבה מחוץ לקופסא!!!

6.1.2021 – הפריצה לבניין הקפיטול בוושינגטון ארה"ב – תיעוד שמחייב למידה

אירוע שבו מפגינים פורצים לבניין הפרלמנט תמיד יוגדר כקיצוני וכחציית קו אדום מצד האזרחים ולמרות זאת אינו חדש והתרחש כבר מספר פעמים בעבר במדינות שונות, דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות. כנראה, שאירוע מהסוג הזה שמתרחש בארצות הברית ובמיוחד בבניין הקפיטול בבירה וושינגטון גורם לכל שאר האירועים שהתרחשו לפניו במדינות אחרות להראות זניחים ופחות מעניינים.
לדעתי האישית, כל בעל תפקיד ניהולי ו/או ביטחוני בישראל ובעולם שאחראי גם על מתן מענה כנגד פריצת מפגינים למתקן, חייב להפוך את תיעוד פריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון ב 6 לינואר 2021, לשיעור מקצועי מלמד שיתכן שבזכותו יצליח להיות ולתפקד טוב יותר.
רמת ואיכות תיעוד אירועים כפי שמתבצעת בזמן אמת על ידי אזרחים וצלמים מקצועיים בשנים האחרונות, מאפשרים לכל בעלי המקצוע הרלוונטיים למאפייני האירוע לשבת ולחקור את מה שהתרחש במהלכו ולצאת עם רשימה חשובה של נושאים לבחינה ואף לקחים ליישום. 
אני בדעה שבאירוע המדובר, ניתן לזהות בוודאות לקחים חשובים כבר בשלב מוקדם יחסית המתבסס בעיקר על התיעוד המצולם ופחות על עדויות וחקירות מסודרות שסביר להניח שיגיעו בהמשך. 
הסרטונים והתמונות שכבר מפורסמים בכל כלי התקשורת והרשתות השונות הופכים את האירוע המדובר לבית ספר אונליין בנושא אבטחת מתקן ממשלתי במצב שבו המון מחליט להתפרץ אליו ומעניקים הזדמנות נוספת לבחינת חלק מהנחות העבודה הקשורות להתמודדות מולו. יומיים אחרי מועד התרחשותו של האירוע, רשימת הנושאים שניתן ללמוד מהם כוללת: חשיבות המודיעין ביכולת צפייה להתרחשות אירוע קיצון ורמת ההתכוננות לקראתו, התנהגות המון המונע על ידי מכנה משותף שלילי, רמת הרלוונטיות של מערך האבטחה הקיים במתקן כמענה ראשוני לאירוע, רמת יעילות אמצעים כנגד המון, רמת יעילות מיגון כנגד פריצה, רמת מוכנות מערך האבטחה במתקן לפינוי השוהים בו בהתרחש אירוע קיצון, נכונות ההנחיות לשימוש בנשק כנגד המון שהתפרץ למתקן וכו'.
אם הפריצה לבניין הקפיטול, במהלך הדיון החשוב שהתקיים בו לאישור בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית, הצליחה להפתיעה את ההנהגה משני צדדי הפוליטיקה, את מפקד כוחות הביטחון במדינה ואת מנהלי האבטחה במתקן אז הפתעה זו מנוגדת לחלוטין להשתלשלות העניינים בעיקר כפי שהתרחשה לפני רגעי תנועת ההמון לעבר המתקן וההתפרצות אליו:

הנשיא המכהן לא השאיר ספק ולו הקטן ביותר לגבי חוסר שביעות רצונו מתוצאות הבחירות.

בארבע שנות כהונתו, הספיק הנשיא המכהן להציג לעמו ולעולם את מאפייני האישיות שלו שבלשון המעטה ניתן להגדיר אותם כלא שגרתיים בעליל לטוב ולרע.

במהלך מערכת הבחירות הראשונה שבה ניצח והפך לנשיא ארצות הברית ובעיקר במהלך מערכת הבחירות האחרונה שבה הפסיד, דונלד טראמפ הראה יכולת מנהיגות קיצונית ויכולת השפעה קיצונית על קהל המצביעים עבורו בעזרת קמפיין שכלל אמירות וסיסמאות שיצרו אמונה והליכה עיוורת אחריו ומכנה משותף למיליוני אזרחים – ידוע שאזרחים בעלי מכנה משותף יכולים להפוך לקבוצה שתצליח לפעול ביחד.

עוד לפני הפריצה לבניין הקפיטול הצליח הנשיא המכהן לגרום למצביעים שלו לצאת מאזור הנוחות שלהם כדי להפגין עבור דעותיו האישיות והפוליטיות כולל עד הגעה למצב של עימות מול כוחות הביטחון.

במקביל לדיון שהתקיים במליאה בנושא בחירתו של ביידן לנשיא, החליט הנשיא המכהן לקיים עצרת המונית במרחק קצר מבניין הקפיטול שבמהלכה לא חשש לשלהב את ההמון באמירות וסיסמאות קיצוניות כנגד מערכת הבחירות ובעד דעתו שמדובר בגניבת בחירות ברורה.

כאמור, כל המידע הנ"ל היה מוכר וידוע ולכן אני בדעה שהתנהגותם של הנשיא המכהן ושל ההמון התומך בו לא היוותה הפתעה עבור כל בעלי התפקידים הרלוונטיים ולא היא זו שגרמה להם להיות לא מוכנים לקראת פריצה לבניין קפיטול. נראה, שחוסר האמונה שנשיא מכהן בארצות הברית, הגם שמדובר בנשיא לא שגרתי כמו דונלד טראמפ, כנראה לא ילך כל כך רחוק ובטח שלא יפעל לביצוע פעולות שיכולות לערער את הדמוקרטיה ושהרפובליקנים (בניגוד לקבוצות קיצוניות דמוקרטיות) לא יהפכו להיות אלימים, היא הסיבה האמיתית לתגובה האיטית.
האירוע כפי שהתרחש ב 6 לינואר 2021 הוכיח שוב שהערכות לחוד ומציאות לחוד ושתמיד כדאי שתהיה תכנית חלופית שניתן ליישם אותה במהירות וביעילות.
אם אני הייתי כיום בעל תפקיד שאחראי על אבטחת מתקן ממשלתי ו/או בעל תפקיד שאמור לשמור על הדמוקרטיה במדינה (בישראל לדוגמא: קצין הכנסת, מנהל האבטחה במשרד ראש הממשלה, ראש היחידה לאבטחת אישים וכו'), הייתי מפנה לעצמי כמה זמן שצריך כדי לצפות בתיעוד המצולם מהאירוע המדובר וללמוד מהנושאים הבאים שבלטו בו על מנת לבחון את הנחות העבודה שלי ואת תפיסת ההפעלה שעל פיה עובדים הכוחות במערך האבטחה:

 

ברמה הלאומית:

בדיקה יסודית האם יכול להיווצר מצב במדינה הדמוקרטית שבו ראש ממשלה או נשיא יכול בהתנהגותו ובפעולותיו לערער את הדמוקרטיה וערכיה, מהי הנקודה שבה המוגדרים כ"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להתערב ומי אחראי על הפעלת כוחות מיוחדים במדינה ומתי. ברור ש"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להיות א-פוליטיים כדי שיהיה אפשר באמת לייצר מנגנון בעל ערך וסיכוי גבוה להצלחה כנגד "גניבת" הדמוקרטיה והשתלטות על המדינה.
אם המדינה קובעת שראש הממשלה או הנשיא המכהן הם בעלי ההחלטה מתי להפעיל את הכוחות המיוחדים אז זאת לא תהיה הפתעה במצב שנוצר באירוע המדובר שבו נשיא מכהן, עם מאפייני אישיות לא שגרתיים, לא מרוצה מתוצאות הבחירות, מפעיל את ההמון לטובתו ויתכן שמעכב את הפעלת הכוחות המיוחדים כדי שאלו לא יפריעו להמון לבצע את המשימה שלמה הוא נשלח.
סרטון מהעצרת שבו נראה שהנשיא המכהן מדבר אל ההמון ויתכן שמשלהב אותם לפעול:  

מודיעין כבסיס חזק בתהליך קבלת החלטות:
בחינת תהליך איסוף המודיעין, עיבודו והפיכתו למידע משפיע בהערכות מצב שמסתיימות בקבלת החלטות לביצוע. נראה שבאירוע המדובר היה מודיעין על העצרת שמקיים הנשיא המכהן ועל מה שמתרחש בה וסביר להניח שהיה חשש שהעצרת תהפוך להפגנה אלימה שיכולה להגיע גם לבניין הקפיטול ולמרות זאת ניתן להעריך שמערך אבטחת המתקן לא תוגבר מבעוד מועד בכוחות מיוחדים בעלי הכשרה ומיומנות בהתמודדות מול המון פורץ ומתפרע. הגם שהחוק קובע שבוושינגטון הנשיא המכהן מחליט מתי להפעיל את המשמר הלאומי, עדיין ישנן דרכים נוספות וכוחות אחרים אשר יהפכו את המערך למוכן יותר.

מוכנות ויכולת מערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה בהתמודדות מול המון מתפרץ:
בחינת הנחת העבודה המתייחסת להתנהגות המון בעל מכנה משותף שלילי כדי להבין האם התנהגות ההמון כפי שתועדה באירוע המדובר מתאימה למאפייני האזרחים בישראל או בכל מדינה אחרת בעולם והאם הכוחות המרכיבים את מערך האבטחה במתקן מתאימים ויכולים להתמודד מולו ולמנוע ממנו מלפרוץ למבנה.
התיעוד מהאירוע המדובר מצביע על כך שמערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה אינו בעל הכשרה ויכולת להתמודדות מול המון זועם ומתפרץ. ניתן לראות ששוטרים/מאבטחים עומדים מול ההמון ללא יכולת וכלים מתאימים לעצירתו ותוך הבנה שאם לא יאפשרו לו להתקדם אז הם עצמם יעמדו בסכנת חיים ממשית. לדעתי השוטרים/מאבטחים הנראים בסרטונים פעלו באחריות ובצורה הגיונית ונכונה כאשר החליטו לא לנסות ולהתעמת עם המון ולאפשר לו להיכנס לתוך המתקן ונמנעו משימוש בכוח או נשק ומביצוע פעולות שיחמירו את המצב יותר ממה שהוא:

יעילות אמצעי הגידור שבשימוש המתקן ומערך האבטחה שבו כנגד המון:
בחלק מהסרטונים והתמונות ניתן לראות בבירור שגדר ברזל רגילה ניידת אינה באמת מצליחה לעכב או למנוע מהמון להתקדם וגרוע מכך אף הופכת בשלב מסוים להיות מכשול שמהווה סכנה לפגיעה ולפציעת האזרחים והשוטרים/מאבטחים.
התיעוד המצולם לא משאיר ספק לגבי יעילות הגדרות הניידות באירוע מהסוג הזה:   

רמת מיגון המתקן:
בחינת עמידות ויעילות רמת מיגון חלונות ודלתות במתקן כנגד המון מתפרץ. פריצת הדלתות והחלונות על ידי ההמון תוך שימוש באלות, מגן מפלסטיק ופטישים היא המבחן האמיתי למיגון והרבה יותר טובה מבדיקת עמידות שנעשית בתנאי מעבדה או ניסוי יזום: 

מוכנות מבנה המתקן כנגד המון מתפרץ:
האירוע המדובר נותן לנו הצצה נדירה למה מוכן לעשות אזרח המשתתף בהפגנה אלימה ועד כמה הוא מוכן ללכת רחוק בדרכו לתוך המתקן – טיפוס חלק מהמפגינים על החומה הגבוהה מוכיח שבשלב התכנון לא ניתן להסתפק רק בעובדה שהחומה גבוהה וחייבים בנוסף לאפיין אותה כך שאדם ללא אמצעי כמו סולם לא יצליח לטפס עליה אחרת אתה יכול לחשוב שתיעול הקהל שיצרת על מנת שייכנס אך ורק דרך הפתחים יעיל כשבפועל יצרת במו ידך עוקף ציר כניסה. באחד הסרטונים ניתן לראות שחלק מהחומה כולל פסי בטון בולטים ששימשו את המפגינים לצורך אחיזה והנחת הרגליים:   

במידה ואתה מאמין שתרחיש של התפרצות המון זועם למתקן שבאחריותך הינו רלוונטי, עליך להגדיר את מעגלי קווי התקדמות ההמון האפשריים, לסמן בהם את הפתחים ולקבוע מה רמת המענה שהינך מעונין לייצר למניעת התפרצות. האירוע המדובר שבו נראה ההמון פורץ או מנסה לפרוץ מספר דלתות בקו הכתלים ובתוך המבנה, שולח אותנו לבחון את ההגדרות שלנו בנושא ואת רמת ויעילות חוזק הדלתות הקיימות במתקן שבאחריותנו כנגד התפרצות דרכן. עובדתית, הדלתות בקו הכתלים של בניין הקפיטול ובכניסה לאולם המליאה למשל, לא עמדו בפעולות הפריצה ובלחץ ההמון. כאשר רואים מאבטחים במליאה משתמשים ברהיטים כדי למנוע את פריצת הדלתות אז ברור שאינן תוכננו כמענה נגד:   

פינוי השוהים במתקן:
כל תכנית אבטחה ובטיחות במתקן חייבת לכלול סעיף המתייחס לפינוי השוהים בו במצבים חריגים ובמצבי חירום, כולל מה צריך לקרות כדי שתתקבל ההחלטה לפינוי, מתי מפנים, איך מפנים ולאן וכל זאת מתוך הבנה ברורה שחיי אדם קודמים לכל. עושה רושם שבאירוע המדובר ההחלטה על פינוי השוהים במתקן לא תאמה את ציר ההתקדמות של ההמון ואת פעולותיו. במצב שבו, לקח לפחות שעה בין תחילת מעבר ההמון מהעצרת לבניין הקפיטול ועד ההחלטה להתפרץ פנימה לא הגיוני שמגיעים לסיטואציה של מפגש מפגינים עם נבחרי ציבור ועובדים במתקן עד כדי צורך להגן על נבחרי ציבור שנשארו במליאה כולל שליפת אקדחים וביצוע ירי חי על מפגינים.
תכנית פינוי מקצועית ומימושה בזמן המתאים, הייתה מונעת את המצב המיותר הנוצר באירוע המדובר שבו נבחרי ציבור נראים מחפשים מחסה בין שורות הכיסאות ולא הייתה מכניסה את המאבטחים לדילמות מיותרות. 

יראת הכבוד של האזרחים לכוחות המיוחדים:
האירוע המדובר מציג היטב את יראת הכבוד שיש לאזרחים במדינות מסוימות (אני חושב שישראל בתוכן) לכוחות מיוחדים. אמנם האישור שניתן להקפצת הכוחות המיוחדים לאירוע הגיע מאוחר יחסית, אבל כאשר ההמון הבין ואף ראה את הגעת הכוחות המיוחדים למתקן ואת הצבתם בחזית המבנה וכניסתם פנימה נוצרה תפנית בהתנהגותו שאפשרה לסיים את ההשתלטות על האירוע. אני חושב שניתן להבחין בהתרגשות שאחזה את העובדים במתקן והמפגינים כאשר הכוחות המיוחדים הגיעו ונכנסו פנימה. נראה כאילו שכולם רק חיכו להגעתם:

אחת הדרכים החשובות, ההכרחיות והטובות ביותר להצליח להשתפר כדי להיות בסופו של דבר מערך אבטחה מקצועי יותר ויעיל יותר היא צפייה בתיעוד של אירועים שהתרחשו, כולל כאלה שהתרחשו במדינות אחרות, לצורך תחקור ולמידה.
אין ספק שפריצת ההמון לבניין הקפיטול בוושינגטון, ארה"ב, ב – 6 לינואר 2021 הינו אירוע מכונן  שסביר להניח שייכנס להיסטוריה של העם באמריקה ויהפוך במהרה לתוכן שיילמד באוניברסיטאות בהקשר לדמוקרטיה ובבתי הספר לאבטחה בהקשר לנושא אבטחת מתקן כנגד המון מתפרץ.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות מבצעית מלאה לכל תרחיש

הערת מחבר המאמר:
כשאתה ניגש לבחון אירוע מהסוג הזה שהתרחש בדמוקרטיה המתקדמת בעולם כולו ורואה את התגובה המכילה והאיטית של מקבלי ההחלטות וכוחות הביטחון, כשאתה יודע שמדובר בכוחות ביטחון מהטובים שיש, אז עולה בך המחשבה שיתכן  שמה שהתרחש באירוע היה סוג של הפקה  מתוכננת בניהולם של במאי אחד ומספר עוזרים. 
בארצות הברית, דווקא בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ישנם ארגונים קיצוניים כמו "אנטיפה" אשר לא חוששים לבצע פעולות תקיפה כנגד מוסדות הממשל וכנגד עסקים וגורמים לנזקים של מיליארדי דולרים. לעומתם, בדרך כלל, הצד הימני נמנע מלהתנהג באלימות ולכן יתכן שהיו מי שהחליטו ביחד  לאפשר לאזרחים תומכי הימין "להוציא" קיטור אבל תחת שליטה מסוימת ובהתאם לגבולות שנקבעו מראש. אחרת איך אפשר להסביר כל מיני תופעות שהתרחשו ונראו בפריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון:

מספר הפצועים וההרוגים מצד המפגינים ומצד כוחות הביטחון קטן מאוד ביחס למספר המפגינים שנעו לעבר בניין הקפיטול, נכנסו פנימה וביצעו פעולות בתוכו.

הרבה מאוד שוטרים ומאבטחים ממערך אבטחת המתקן נראו כמי שלא מתנגדים לתנועת ההמון לעבר הבניין ואף פותחים להם חסימות שהוצבו בציר התנועה ובכניסה לבניין.

המפגינים שנכנסו פנימה לבניין הקפיטול די שמרו על איפוק ולא נראו כמי שמבצעים פוגרום בתוך המבנה ובמה שיש בתוכו. התנהגות המפגינים יצרה רושם שכל מטרתם להצטלם בתוך הבניין כדי להוכיח שגם הם יכולים.

קבלת ההחלטות המאוד איטית של שכבת ההנהגה קיצונית מידי ביחס למאפייני האירוע ונראית כאילו שנעשתה בתזמון ידוע מראש.

אין לי ספק שבמרוצת הזמן, יתפרסמו דעות רבות ושונות על מה שהתרחש ב -1 לינואר 2021 וימים יגידו מה באמת קרה באירוע המכונן הזה.