מערכת כיפת ברזל – הגנה שמסרסת את יתרונות ההתקפה של ישראל

בתזמון מדויק חיזבאללה מצפון והחמאס מדרום החלו בשיגור אלפי רקטות וטילים לעבר שטח ישראל. סוללות מערכת כיפת ברזל המתקדמת פעלו בעצמה מלאה על מנת לנסות ולפגוע בכל הטילים ששוגרו לעבר ישראל וזוהו ככאלה שיכולים לפגוע באזרחים אבל לצערנו הרב ללא הועיל. מערכות כיפת ברזל הפרוסות בצפון ובדרום לא יכלו ולא הצליחו להתמודד ביעילות מול המספר הגדול של הטילים שנורו לעבר ישראל במקביל. אזרחים רבים נהרגו ונפצעו ונגרם נזק רב לרכוש.
ממשלת ישראל החליטה שהמצב בלתי נסבל ואינו משאיר ברירה ולכן תצא להתקפה חזקה כנגד האויב. מלחמה נוספת התחילה!!!
ישראל פיתחה את מערכת כיפת ברזל על מנת לתת מענה לירי רקטות מצד האויב מצפון ומדרום. המערכת הוגדרה כמבצעית בשנת 2011 ומאז משולבת במערך ההגנה האווירי של ישראל כנגד ירי רקטות מצפון ובעיקר מרצועת עזה מדרום. כיום המערכת, ייעודה והיכולות שלה אינם סודיים ולכן מפורסים במדיה ומוזכרים בתקשורת בכל סבב לחימה. גם האויב מכיר את המערכת ואת יכולותיה.

מצד אחד ברור שמערכת כיפת ברזל שיפרה באופן משמעותי את מערך ההגנה האווירי של ישראל ובמהלך השנים האחרונות מנעה פגיעה באזרחים וברכוש ומצד שני ברור שפגעה אנושות בעובדה ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" ובכך ביטלה לחלוטין את רצון ישראל לצאת להתקפה כנגד האויב.
בהשוואה לספורט, ישראל הפכה להיות קבוצה שמשחקת בעיקר בטקטיקה של הגנה חזקה ויוצאת להתקפה רק כשאין לה ברירה. ישראל הפכה להיות קבוצה שקופה שהיריבים שלה למדו מזמן את שיטת המשחק ואת כלי ההגנה שלה מה שמאפשר להם לשחק בטקטיקה של התקפה טורדנית שמצליחה מידי פעם לפרוץ את מערך ההגנה, להבקיע ולנצח.
האם יכול להיות מצב שהאויבים של שישראל הבינו שהגנה, חזקה ככל שתהיה, ללא התקפה לא תוכל להימנע לאורך זמן מפרצות ומסדקים וישראל עצמה לא? האם יכול להיות שישראל לא שמה לב שההגנה החזקה שיצרה הופכת אותה לחלשה ולו רק בגלל שגרמה לביטול ההתקפה?
לא צריך להיות מבין גדול בטקטיקה, באסטרטגיה או בשיטת משחק כדי להבין שללא התקפה יעילה וחזקה לא תצליח לנצח את היריב שלך ובמקרים מסוימים אף תגרום לו להיות חזק יותר וקטלני יותר. 
בשנים האחרונות ישראל יצרה לעצמה מערך הגנה אווירי ויבשתי שמוגדרים כמתקדמים וחזקים ולכן החליטה לוותר על ההתקפה. ביטול ההתקפה הפך את ישראל לחלשה ולפגיעה. נוצר מצב שהנתון שקובע האם לצאת להתקפה הוא מספר הפגיעות בנפש תוך התעלמות מוחלטת מפגיעה מתמשכת באיכות החיים, מפגיעה נפשית, מפגיעה כלכלית ומפגיעה בנראות ובעצמה הישראלית כמעצמה צבאית שלרוב ידעה לנצח את האויב בזכות יציאה בזמן הנכון להתקפה חזקה.
כשישראל לא יוצאת להתקפה היא מאפשרת לאויב את יכולת השיפור, את יכולת ההובלה ואת יכולת ההפתעה – העימות המתמשך של ישראל מול האויב מצפון ומדרום קבע שמלחמה בעידן הנוכחי יכולה להימשך שנים רבות וכוללת מאפייני התקפה שמטרתם התשה, התשה ושוב התשה. סוג התקפה שמצליחה להשפיע על המדינה המותקפת בפוליטיקה הפנימית, בפוליטיקה החיצונית, בניהול התקציב והגרוע ביותר שהיא מצליחה להשפיע על קבלת ההחלטות. אני חושב שזה לא יהיה מופרח לקבוע שמדינה מותקפת שמפעילה רק הגנה מאפשרת לאויב שלה לנהל אותה כרצונו. אני חושב שבשנים האחרונות האויב שלנו מדרום מנהל אותנו ברמה יומיומית ואף שותל זרעים אסטרטגיים שיגדלו להשפיע עלינו גם בעתיד.
כשישראל מסתמכת רק על מערך ההגנה היא פוגעת באזרחים שלה בצורה קשה ביותר – דור שלם נולד למציאות ביטחונית בלתי נתפשת, מציאות שבה אזרחים חיים באי וודאות, שהחדר הכי חשוב שלהם הוא הממ"ד ושהחיים שלהם תלויים ביכולת תגובה שנקבעה לזמן שנע בין 15 שניות לדקה – הזמן שיש לאזרח לרוץ ולהגיע לממ"ד. למצב כזה, שקיים זמן ממושך, ישנן השפעות קשות מאוד שהתוצאות שלהן ילוו אותנו עוד שנים רבות.
כשישראל לא יוצאת להתקפה היא מאבדת את היתרון הכי חזק שלה אל מול האויב, החוזק והעצמה הצבאית – בשנים האחרונות צה"ל הפך לפסיבי, הפך לצבא שמגיב רק כשמותקף ולא יוצא להתקפה יזומה, הפך לצבא שחושש להגיב בצורה חזקה מידי, צבא שמובל על ידי האויב ולא מוביל, צבא שמתערבב בשיקולים שלא לו, צבא שלא באמת מצליח לספק לאזרחים ביטחון ושקט אמיתיים. מערך ההגנה החזק של צה"ל משפיע גם עליו לרעה!!! למרות שהצבא מופעל ידי הדרג המדיני, אסור שיאבד את עקרונות ההגנה וההתקפה.
מערכת כיפת ברזל מוגדרת כגאווה טכנולוגית וכגאווה לאומית אבל הגדרה זו נפגעת מהמצב שהמערכת יצרה – מצב שבו ההגנה הפכה להיות חשובה יותר מההתקפה, שההגנה לא פועלת בהתאם לייעוד שלה. הגנה צריכה להיות חזקה ויעילה רק כדי לאפשר להתקפה לנצח. ההגנה צריכה להגן על האזרחים רק כאשר האויב מצליח להפתיע ראשון בהתקפה או שמצליח להגיב למרות שהותקף. הגנה לא יכולה לנצח את האויב ללא ההתקפה!!!
דעתי מכוונת ומותאמת לאויבים הנוכחים של ישראל, אויב שברור שמתחמש ומשתפר ביכולותיו כדי ליזום פגיעה בישראל בזמן ובעצמה שיחליט. אויב שיתקוף מתוך שנאה ולא מתוך הגנה עצמית כנגד התקפה ישראלית. אויב כזה אינו דומה למדינה שכנה שמחזיקה בצבא רק כדי להפעיל אותו במצב של איום ממשי עליה.
לישראל אויב ממשי מצפון ומדרום שפועל ויוזם פעולות התקפה פתאומיות ושמצליח בשנים האחרונות לקבוע את החוקים באזור ומצליח לפגוע בישראל ובאזרחיה בשיטתיות. הוא מצליח לעשות זאת רק בגלל שישראל מאפשרת לו, בגלל ההסתמכות על מערך ההגנה, בגלל חוסר ההתקפה. ללא התקפה, ישראל מאפשרת לאויב לממש את תכניתו, ישראל נותנת לו זמן ללמוד, להתארגן ולהשתפר. אויב שמאיים עליך בקביעות ותוקף אותך שוב ושוב חייב להיות מנוטרל בהתקפה חזקה ובלתי מתפשרת, בנוק אאוט שיפיל אותו לרצפה ללא יכולת לקום. אם זה לא יהיה המצב אז האויב יעז ולא יחשוש לתקוף שוב ושוב. כל ילד יודע שבעיה קטנה שלא טופלה כשעוד היתה כזו, תהפוך עם הזמן לבעיה גדולה שכדי לטפל בה תצטרך עכשיו יותר אמצעים ויכולת טובה יותר. המצב הגרוע ביותר הוא שאי טיפול בבעיה בזמן הנכון יכול לגרום לכך שלא תוכל להעלים אותה לגמרי והיא תישאר לזמן ממושך.
אני לא בעד מלחמה, אבל יודע שהיא קיימת כדי ליצור ולאפשר חיים בטוחים וטובים יותר. כשיש מסביבך אויבים שרוצים לפגוע בך אתה חייב לצאת למלחמה, אתה חייב לצאת להתקפה. ככל שתמתין, ככל שתחשוש, ככל שתחשוב יותר מידי, תאפשר לאויב שלך להפתיע אותך, לנהל אותך ואף לנצח אותך.
האויב של ישראל מדרום מעז לירות טילים ורקטות שוב ושוב רק מכיוון שאינו מורתע, רק בגלל שהוא כבר יודע שהצליח לנטרל את הרצון של ישראל להשתמש בקלף המנצח שלה, ההתקפה.
האויב של ישראל מדרום, מעז מזה חודשים רבים להפגין ליד הגדר ולתקוף בחסות ההפגנה רק בגלל שהתגובה של ישראל אינה בהתקפה חזקה וקטלנית, רק בגלל שהוא רואה שישראל מגיבה בהגנה שמשולבת בהתקפה חלשה וחסרת משמעות.
כדי לנצח את האויב מדרום, ישראל חייבת לצאת להתקפה ויפה שעה אחת קודם. התקפה שתגרום לאויב ליפול לרצפה ולצעוק די, כזו שתבהיר שלא כדאי לו להמשיך להתנהל כפי שעשה עד עכשיו.
המצב הקיים הפך להיות מורכב מכיוון שישראל לא טיפלה בבעיה בהיותה קטנה ונראה שעכשיו טיפול התקפתי יראה לא הגיוני ולמרות זאת כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד חייבים לצאת להתקפה חזקה וקטלנית, ללא פחד וללא חשש, כמו שישראל יודעת, כמו שעשתה בהצלחה רבה בעבר.
כל מה שכתבתי נכון גם לעולם האבטחה מכיוון שגם באבטחה מי שהסתמך רק על הגנה יחטוף בסוף מכה.
מזל שיש לנו את מערכת כיפת ברזל במערך ההגנה אבל לא על חשבון ההתקפה שאי שימוש בה יוצר בישראל מצב בלתי נסבל!!!

זכרו, ש"ההגנה הכי טובה היא התקפה"

אבטחה פרטית – הדילמה של העשירים והמפורסמים

צרכני אבטחה מתחלקים לשניים, גופים וארגונים שמונחים לצרוך אבטחה מתוקף היותם קשורים למוסדות המדינה או משפיעים על ביטחון המדינה ו/או בעלי מאפייני פעילות שמחייבת אבטחה ואנשים פרטיים שמתוקף היותם מפורסמים ועשירים ו/או בעלי חברות פרטיות ומצליחות ו/או בעלי השפעה מחליטים לצרוך אבטחה באופן פרטי.
לגופים ולארגונים המונחים אין דילמה האם לצרוך אבטחה מכיוון שחלה עליהם החובה לעשות זאת, לעומתם אדם פרטי אינו חייב לצרוך אבטחה ולכן קיימת אצלו דילמה תמידית האם הוא זקוק לאבטחה ולמה לו להוציא כסף על כך? 
מכיוון שאבטחה מקצועית ואיכותית עולה הרבה כסף וממוקמת בתקציב בסעיף הוצאות בלבד, הדילמה האם לצרוך אותה הופכת להיות קשה ומורכבת במיוחד.
בנוסף, ישנה אצל רבים חשיבה מוטעית לגבי כך שאבטחה לא תורמת ורק מוציאה ומוציאה כאשר בפועל החשיבה הנכונה לגב אבטחה אומרת שבפעילות נכונה היא יכולה לייצר שקט מקצועי לאיש העסקים ואף יתרון אל מול המתחרים.
שאלו פעם אדם מפורסם איך הוא מסתדר עם המאבטחים שלו.
הוא הרהר מעט ואז השיב
" כשאני חושב על זה אף פעם לא ראיתי אותם אבל עצם המחשבה שהם איי שם בחוץ מאפשרת לי להתרכז במה שאני עושה הכי טוב".
חשוב לציין שישנם אנשים פרטיים שצורכים אבטחה רק מכיוון שנחשבת לסמל סטטוס ולנורמה בקרב שכבת האוכלוסייה שאליהם הם שייכים ולא בגלל שהם נמצאים ברמת סיכון.
התנקשויות במפורסמים ואירועי פגיעה ורצח באנשי עסקים פרטיים שהתרחשו בעבר מוכיחים שכל אדם מעצם היותו מפורסם מאוד ומשפיע מאוד ולאורך זמן וכל איש עסקים מצליח מאוד נמצאים ברמת סיכון מסוימת לפגיעה על ידי אדם אחר בעל מניעים שונים ומשונים ולכן חיים תוך ניהול סיכונים תמידי שלעיתים יכול לעלות להם ו/או לבני משפחותיהם ביוקר והכוונה לא ליוקר כספי. גם אדם פרטי כזה צריך לדעת שהמשמעות לאי צריכת אבטחה בכלל הינה שהוא נשאר חשוף לכל האיומים הקיימים והרלוונטיים אליו ובמידה שייפגע או חס וחלילה יירצח לא ניתן יהיה להחזיר את גלגל אחורה.
באופן אישי, אם אני הייתי עשיר מאוד, אני בטוח שלא הייתי בכלל בדילמה המדוברת והייתי צורך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית ברמה מסוימת, אבל מכיוון שאני לא כזה (עשיר או עשיר מאוד, עדיין) אני מנסה להיכנס לראשם של אלה שכן כדי להבין מה משפיע עליהם בשאלה האם לצרוך אבטחה פרטית.

בארי וארי שרמן:

ברנרד צ'ארלס "בארי" שרמן ( ‏1942 – 15 בדצמבר 2017) היה איש עסקים ונדבן יהודיקנדי, יו"ר ומנכ"ל יצרנית התרופות אפוטקס. הוא דורג בידי המגזין "פורבס" כקנדי ה-12 בעושרו, ושוויו הנקי של הונו בעת מותו הוערך ב-3.2 מיליארדדולר אמריקני.

גופתו נמצאה לצד גופת אשתו הוני בביתם שבצפון יורקאונטריו, בנסיבות שהוגדרו "חשודות". בינואר 2018 דווח כי בניגוד להערכות ראשוניות לפיהן מדובר היה במקרה של רצח והתאבדות, חקירת המקרה הובילה למסקנה שבני הזוג שרמן ככל הנראה נרצחו על ידי רוצחים שכירים.

בני הזוג ומשפחתם לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקחו בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה בני הזוג היו חשופים במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית.

 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

ג'אני ורסצ'ה:

ג'אני ורסצ'ה (‏ 2 בדצמבר 1946 – 15 ביולי 1997) היה מעצב אופנה ואדריכל איטלקי
הוא ייסד את מותג האופנה היוקרתי "ורסצ'ה" (Versace) ונחשב לאחד ממעצבי האופנה הצבעוניים והיצירתיים ביותר במאה ה-20. 

בשנת 1978 פתחו שלושת האחים את חברת "ורסצ'ה" בשיתוף פעולה עם ג'יג'י מונטי, יצרן סריגים מאזור פירנצה, אשר היה הראשון למעשה לזהות ולהשקיע בג'אני ורסצ'ה. החברה הלכה וצמחה, והפכה כבר בסוף שנות ה-70 לשם דבר בענף האופנה באירופה ולמותג עולמי. בשנות ה-80 בנה ורסצ'ה אחוזה מפוארת ליד אגם קומו באיטליה, וזו הפכה לחלק מהסמל המכונה ורסצ'ה. 
ורסצ'ה היה ידוע עם סגנון התבטאות חסר רסן אשר לא סינן בקפידה את דעותיו. הוא לא חסך את דעותיו כנגד נטייתו המינית והעדיף לשמור את נטיותיו ללא כל רצון להתגאות בכך בציבור. בין דבריו היו כאשר התראיין למגזין ווג וטען שמרבית ההומוסקסואלים רודפים אחרי מין והכרה בהם כדבר לגיטימי ואינם מסוגלים לבנות מערכת יחסים בריאה, אך מנגד גם טען שיש בודדים שעיקר שאיפתם היא אהבת אמת והוא הגדיר את עצמו כאחד מהבודדים ששואפים לכך. דבריו עוררו סערה רבה והיו שקראו להחרים את המותג.
בבוקר 16 ביולי 1997, כאשר חזר לביתו במיאמי, נרצח ורסצ'ה ביריית אקדח על ידי אנדרו קונאנן, שהתאבד זמן קצר לאחר הרצח. הרקע לרצח לא היה ברור והוא עדיין בגדר תעלומה עד לימים אלה.

ורסצ'ה ובני משפחתו לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקח בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה, ורסצ'ה היה חשוף במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית. 

  
 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

שני האירועים האלה הסתיימו במוות ולכן מוגדרים כקיצוניים וכאלה שברור שיגרמו לממשיכי הדרך להחליט לצרוך אבטחה פרטית כחכמה לאחר קבלת המכה ולאחרים יגרמו ללמוד מניסיונם הקשה כדי לנסות ולהקדים תרופה למכה.
 אני רוצה לתאר אפשרות לאירוע פשוט יותר ולא מורכב כדי להמחיש את דעתי מדוע אנשים כאלה חייבים לצרוך אבטחה פרטית: נניח שישנו איש עסקים מצליח ועשיר מאוד שמתגורר באחוזה גדולה ומפוארת. איש העסקים שוהה מחוץ לביתו ימים רבים שבהם נשארים רעייתו וילדיו הקטנים לבדם באחוזה. לילה אחד, כאשר לא היה בביתו ורעייתו וילדיו ישנים, פרץ גנב לבית, הגיע עד לחדר השינה ולמיטת האישה, חיפש ומצא את מפתחות הרכב היוקרתי, יצא החוצה לחניה והצליח לגנוב את הרכב. האירוע הטראומתי הסתיים "רק" בגניבת הרכב היוקרתי אבל ברור שיכול היה גם להסתיים אחרת ולכלול פגיעה פיזית באישה ובילדים. גם לאחר האירוע הדמיוני הזה, ברור שאיש העסקים היה מתחיל לצרוך אבטחה פרטית בביתו על מנת להתמודד עם הסכנות הקיימות. דווקא בגלל שמדובר בדוגמא לפריצה פלילית לצורך גניבה שיכולה להתרחש כמעט אצל כל אחד, היא ממחישה שאדם בעל יכולת כספית למימון אבטחה פרטית לא יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים מיותרים שיתכן ויגרמו לו לפגיעה קשה ובלתי ניתנת לתיקון. 
לדעתי האישית, כל אדם פרטי שמתוקף היותו מפורסם ועשיר ו/או בעל חברה פרטית מצליחה ומפורסמת ו/או בעלי השפעה חייב להפנות חלק מהתקציב לצריכת אבטחה מקצועית ואיכותית ולו רק בגלל שיש באפשרותו לעשות זאת כדי להגן על עצמו ועל בני משפחתו. אני בטוח, שכל אותם האנשים הפרטיים שנרצחו או נפגעו במידה ויכלו להחזיר את הגלגל אחורה היו צורכים אבטחה ברמה מסוימת כדי לנסות ולמנוע את המכה תוך הבנה שבמקרים מסוימים ההוצאה על אבטחה הכרחית וחשובה מעין כמותה.
ישנן משפחות עשירות כמו משפחת ספרא הידועה שצורכות אבטחה פרטית מורחבת באופן קבוע מתוך מודעות לאיומים ולסכנות הקיימות וגם מתוך יכולת כספית שמאפשרת להן ל"בטח" את עצמן גם על ידי מעגל אבטחה פיזי.
תחום האבטחה הפרטית חובק עולם ובמקרים מסוימים מציג רמה מקצועית גבוהה מאוד שלא יורדת מהאבטחה הממלכתית. גם באבטחה הפרטית על הלקוח לבקש תחילה סקר סיכונים על מנת להכיר את האיומים הרלוונטיים אליו ולמאפייני פעילותו האישית והמקצועית וכבסיס להחלטה מהי רמת האבטחה הנדרשת עבורו כמענה הטוב ביותר במסגרת התקציב הקיים.
מי שמעוניין לצרוך אבטחה פרטית אבל רוצה להימנע מנראות גלויה ומוקצנת יכול לצרוך אבטחה ב"חתימה נמוכה" שמייצרת מענה מקצועי וטוב ופחות בולטת לסביבה (לא מדובר באבטחה סמויה).
אני ממליץ לכל אדם אשר ביכולתו לצרוך אבטחה פרטית ואינו בטוח האם כדאי לו להוציא כסף על כך, שישאל את עצמו האם לאחר שינסו לפגוע בו ו/או במשפחתו הוא כן יצרוך אבטחה? אם התשובה תהיה כן, אז שיתחיל מיד ולא יחכה לקבלת המכה.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אדם פרטי!!!