אירוע הירי שהתרחש השבוע בעיר ההימורים התוססת לאס ווגאס, בוצע על ידי סטיבן פאדוק, אזרח אמריקאי ששכר חדר בקומה ה – 32 במלון מנדליי ביי והפך אותו לחדר מלחמה מתוכנן ומתוזמן היטב במקביל לפסטיבל מוזיקה בהשתתפות אלפי אנשים ששימש לו הזדמנות להוציא תסכול אישי בדרך של רצח המוני הגדול ביותר שהתרחש בארצות הברית על ידי אזרח המדינה.
הרוצח האכזרי ירה במשך 9-11 דקות והצליח להרוג 59 אזרחים תמימים ולפצוע יותר מ – 500, חלקם פצועים קשה מאוד.
פרטי האירוע אשר מתפרסמים, יוצרים תמונה קשה ומדאיגה בכל הקשור לאבטחת אירוע המוני ולאבטחת בתי מלון.
בהקשר לאבטחה האזרחית בישראל, אני חושב שהאירוע הנ"ל חייב להוות דגל אדום וגדול לממשלת ישראל, לחטיבת האבטחה במשטרת ישראל ולכל אותם בעלי בתי מלון הממנים בהם מנכ"לים ומנב"טים. זה הזמן לעצור ולעשות חושבים מחדש בכל הקשור לאבטחת אירועים המוניים ובעיקר בכל הקשור לאבטחת בתי מלון.
כדי להבין למה אני חושב כך מומלץ לצפות בסרטוני האירוע מלאס וגאס:
בתי מלון בישראל מאובטחים על פי הנחיות חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שקובעה את רמת האבטחה הנדרשת בהתאם למספר החדרים הקיימים במלון ולאחוזי התפוסה בו. כמי שבמסגרת עבודתו מסתובב לא מעט בבתי מלון, אני מרשה לעצמי לקבוע שרמת האבטחה ברוב בתי המלון בישראל אינה נותנת מענה לאיומים שנקבעו על ידי המשטרה כגוף מנחה ובטח שאינה יכולה להתמודד עם אירועים הדומים לאירוע הירי בלאס וגאס.
ושוב, כדי להבין מדוע, מומלץ לצפות בסרטון הבא אשר מציג את החדר של הרוצח המתועב:
לא צריך להיות איש אבטחה כדי להבין שהרוצח תכנן את הפעולה מראש, שכר את החדר מספיק זמן לפני הביצוע כדי להספיק להכניס אליו את כל כלי הנשק, למתקן אותו במצלמות ולארגן אותו לרגע האמת, 9-11 דקות של ירי קטלני שהורג ופוצע אזרחים חפים מפשע. הסרטון העלה אצלי מספר שאלות אשר קשורות ישירות לאבטחת בית המלון בהקשר של האבטחה בישראל:
מה רמת השליטה של המנב"ט ברשימת האזרחים ששוכרים חדרים במלון, ועד כמה היא מאפשרת לו לזהות סימנים מחשידים?
האם המלון מרושת במצלמות המאפשרות שליטה על שטחים ציבוריים במלון והאם המוקד במלון אכן יודע ומסוגל להפיק מהן מידע בזמן אמת?
האם המאבטחים והעובדים במלון מוכשרים לזיהוי סימנים מחשידים בחדר או בסביבתו הקרובה?
האם השליטה בפתחי המלון, כולל אלה המחוברים לחניונים תת קרקעיים, מתעלת את האורחים של המלון לציר כניסה או יציאה המאפשר לאבטחה לזהות סימנים מחשידים באדם ו/או בכבודתו?
האם כוח האבטחה במלון מוכשר כדי לתת מענה ראשוני לכל איום המוגדר בפק"מ המלון?
האם למנכ"ל, למנב"ט, לעובדים ולכוח האבטחה יש שליטה מכסימלית על כל מה שמתרחש בתחום בית המלון?
בית מלון הינו מתקן פרטי אשר מציע שירות לינה ובילוי מחוץ לבית של האזרח ומאפשר לו לשכור חדר לתקופה מסוימת תמורת תשלום כמובן ובמסגרת זו להשתמש במתקני המלון השונים. בסעיף המשימה בפק"מ המלון כתוב שאבטחת המלון נעשית על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בשוהים בו, עובדים ואורחים……………………………………………………………
האם במציאות, אזרח אשר שוכר חדר בבית מלון בישראל יכול להיות בטוח שמאבטחים אותו מפני האיומים שהוגדרו? האם הוא יכול להיות בטוח שבעלי התפקידים השונים במלון אכן יודעים מה מתרחש בו? האם הוא יכול להיות בטוח שיסיים את שהייתו במלון ללא פגע או חס וחלילה מוות?
רוב האזרחים המגיעים לבית מלון הינם תמימים לחלוטין ומגיעים למטרת מנוחה ובילוי אבל ישנם כאלה אשר מנצלים את הפלטפורמה של בית המלון כדי לבצע פעולות פליליות ו/או פעולות פח"ע ולו רק בגלל שהם מרגישים בו בנוח ובתחושה שאין פיקוח.
אני זוכר שבתחילת דרכי כמאבטח בשב"כ, בשנת 91, נשלחתי לשלושה חודשים לבייס מוסקבה ברוסיה. ישנתי במלון ספוטניק שבו בכל קומה ישבה 24/7 דודה זקנה אשר כל תפקידה היה לראות ולתעד כל מה שקורה בקומה, מי נכנס, מי יצא, מה עשה, עם מי דיבר וכו'. שום דבר לא היה יכול להעלם מעיניה או מאוזניה. שליטה. מאה אחוז שליטה.
בהתייחס לאבטחת מלון בישראל, אני חושב שחייבים להגיע לשליטה מקסימלית בכל מה שקורה בתחומי המלון ובטח אירוע במאפייני האירוע שהתרחש בלאס וגאס.
שליטה כזו מושגת בשילוב של כוח אדם מוכשר ומיומן עם טכנולוגיה אשר יוצרים הרתעה מוכחת ויכולת זיהוי ותגובה מהירים ונחושים וכל זאת מבלי לפגוע בייעוד בית המלון כעסק כלכלי. בבתי המלון בישראל קיימת אבטחה בהתאם להנחיית משטרת ישראל אבל הרמה שלה בפועל אינה גבוהה ואינה עומדת בקנה אחד עם הדרישות הכתובות.
כל אורח בכל בית מלון חייב לראות ולהרגיש את האבטחה הקיימת בו וחייב להבין שרואים אותו 24/7 בשטחים הציבוריים.
התייחסות נכונה ורצינית של מנכ"ל ומנב"ט המלון לתחום האבטחה תביא להבנה שאבטחה, למרות שנחשבת להוצאה בלבד, הינה חלק בלתי נפרד מהשגת היעדים של המלון כעסק כלכלי ותגרום לגיוס כוח אדם איכותי יותר לתפקידי האבטחה.
האירוע הנ"ל, מדגיש את חשיבותו של המוקד בבית המלון כמקום ששולט על השטחים הציבוריים בעזרת מצלמות גלויות וסמויות והמסוגל לזהות התנהגות חריגה של אורח ואף עובד במלון. כיום, המצלמות והמוקד האקטיבי מחליפים את הדודה ברוסיה שישבה במלון ברוסיה בשנות ה – 90.
לדעתי, הגיע הזמן שהתאחדות בתי המלון בישראל בשיתוף משטרת ישראל יקבעו בנוסף לרמת איכות השירות של בית המלון את רמת האבטחה שבו כדי שהאזרח התמים יוכל לדעת ולהחליט האם מתאים לו לשהות בבית מלון ברמת האבטחה המופעלת בו. אולי דירוג כזה ידרבן את המנכ"ל והמנב"ט להתייחסות רצינית יותר לאבטחה.
החכמה באבטחה ובכלל היא גם לדעת ללמוד מאירועים שהתרחשו מחוץ לישראל על מנת לבדוק האם יש צורך בביצוע שינויים במצב הקיים. אני חושב שהאירוע מלאס וגאס הוא אירוע כזה שיש מה ללמוד ממנו כדי לשפר את רמת האבטחה בבתי המלון בישראל.
סרטון הכולל תיעוד ממצלמות האבטחה במלון שמסביר את כל תהליך ההתארגנות של הרוצח: