צבאות, כגון צה"ל, מתמודדים יום יום עם כניסות ופריצות למחנות של גורמים בלתי מורשים אשר לא חוששים מהעובדה שמדובר בהתמודדות מול צבא.
זו יכולה להיות כניסה מתוך סקרנות תמימה או לצורך פגישה עם חייל או חיילת שמשרתים במחנה או לצורך גניבת ציוד ואמל"ח או במקרה הגרוע לצורך ביצוע פיגוע ממניעים אישיים או לאומניים.
לא מדובר בהערכות ובאיום דמיוני, מכיוון שלאורך השנים הנתונים על גניבות ממחנות צבאיים מצליחים להפתיעה ולהדהים כל פעם מחדש ולשלוח את האחראים לחפש פתרונות.
על בסיס אירועי העבר, ניתן לקבוע באופן חד משמעי שמחנה צבאי מהווה יעד אטרקטיבי לגורמים עוינים, בעיקר לצורך גניבת ציוד ואמל"ח.
הנתונים שמתפרסמים בתקשורת בהקשר להיקף הגניבות ממחנות צה"ל, מצביעים על כך שמדובר בתופעה חריגה ובעייתית שיש להתייחס אליה במלוא הרצינות והמקצועיות. על מנת להבין את גודל התופעה נביא מספר אירועים ונתונים שהתפרסמו:
הגם שמדובר בגניבת ציוד ותחמושת במיליוני ש"ח ובגרימת נזק עצום לתדמית של הצבא ולשימוש פלילי באמל"ח, זו אינה הבעיה העיקרית של התופעה.
הבעיה העיקרית נמצאת בעובדה שגורם בלתי מורשה ועוין, מצליח להיכנס שוב ושוב למחנה צבאי כמעט ללא קושי, ובהחלט יתכן שבחלק מהמקרים הכניסה תהיה לצורך פגיעה בחיילים ולא רק לגניבת ציוד. כידוע, קיים הבדל גדול בין אובדן בנפש לאובדן ציוד – נפש אי אפשר להחזיר!!!
האחריות של הצבא אינה מתחילה ונגמרת בשדה הקרב, היא מחויבת גם במחנות למרות שאלה יכולים להיתפס כמקום בטוח יותר ובמיוחד אלה אשר ממוקמים בתוך המדינה ולא בשטחי אויב – המחנה הוא היסוד ליציאה לפעולת הגנה או התקפה.
הנתונים המדאיגים, מצביעים על כך שעל הצבא לפעול בצורה יסודית ומקצועית על מנת להגיע למצב שבו המחנות וכל מה שבשטחם, יהיו בטוחים.
כיום, חברות פרטיות משקיעות מיליונים בהקמה והפעלת מערך אבטחה במתקנים שלהן אז אחת כמה וכמה הצבא נדרש לכך. לדוגמא, ידוע שצה"ל משקיע מחשבה ומאמצים רבים כדי להתמודד טוב יותר עם התופעה וכדי למזער את הנזקים אבל לא מצליח למגר אותה לחלוטין.
מה ניתן לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם התופעה:
הגדרות והנחות עבודה:
היסודות של כל פעולה כוללים את ההגדרות והנחות העבודה שנובעים מהנתונים הקיימים.
מחנה צבאי, כולל בתוכו חיילים שמייצגים סמל שלטוני בולט ובנוסף ציוד רב ויקר ערך כגון תחמושת, רכבים, דלק, מחשבים, מתכות ועוד.
חלק ממחנות הצבא ממוקמים בתוך הערים וחלק באזורים מרוחקים ולא מיושבים באזרחים.
הנחת העבודה המרכזית שצריכה לעמוד לנגד עיניו של הצבא, קובעת שהמחנה מהווה יעד אטרקטיבי לצורך פגיעה בנפש או ברכוש.
מחנה צבאי, מוגדר כמתקן בעל חשיבות ברמה משתנה.
על מנת למנוע מכל גורם בלתי מורשה ו/או עוין להיכנס למחנה, יש לבצע פעולות אבטחה ולא הגנה מכיוון שקיים הבדל גדול מאוד בינהם – אבטחה משדרת פעולות אקטיביות אל מול היריב ולעומתה הגנה נתפסת ומשדרת פעולות פסיביות.
הגנה מלמדת את הכוח לעמוד בעמדות שנקבעו, להמתין שהיריב יגיע עד אליהם ורק אז לפעול נגדו – המצב הזה אולי יכול נכון כשאתה מגן על מבצר עם חומה ושערים שכמעט ולא ניתן לעבור ופרוץ אותם ולא למחנה עם גדר מרשת ברזל רגילה בגובה של כ – 2 מטר.
אבטחה זה מקצוע ולכן יש לגייס לביצועה כוח אדם איכותי שיעבור הכשרה מקצועית מתאימה ושיבצע אך ורק את משימת האבטחה במחנה – לדוגמא, צה"ל פרסם לפני מספר שנים שהחליט על תפקיד חדש במערך הגנת המחנות, תפקיד "מגן אסטרטגי" שאליו יגויסו חיילים למשך כל שירות החובה. אכן מדובר בהתקדמות, אבל עדיין חסר את כח האדם האיכותי ואת ההכשרה המקצועית הנכונה.
תורת העבודה תכתב על ידי אנשי מקצוע בתחום האבטחה ובדגש על אבטחת מתקן ותגדיר את דרכי הפעולה אל מול יכולות ואפשרויות היריב, ניתוח בראיית התוקף.
מחנה צבאי = מתקן מאובטח:
מחנה, המזוהה עם הצבא שמוגדר כסמל שלטוני ושתפקידו להגן על המדינה שאליה הוא שייך, מסווג ברמות שונות בהתאם למיקומו ולייעודו. לא משנה מה תהיה רמת הסיווג שלו, ברור שגורם בלתי מורשה לא יוכל להיכנס אליו וכדי לאכוף את ההגדרה הזו, על הצבא להפעיל כח אבטחה ייעודי שיידע למנוע ולסכל כל ניסיון כניסה.
למרות שבדרך כלל הצבא מוגדר כגוף הפועל להגנת המדינה ולא יתקוף אילולא תהיה סכנה לביטחון המדינה, בכל הקשור למחנות התפיסה צריכה להיות שונה בתכלית ולכן לא נכון להגדיר את המשימה כהגנת מחנה מכיוון שההגדרה משפיעה על כל התהליך הכולל את תורת העבודה ואת כח האדם המבצע.
הגנת מחנה לא מצליחה למנוע מהיריב להיכנס ולעשות כרצונו ולא חסרות דוגמאות על מנת להוכיח זאת. הדוגמא הטובה ביותר מהשנים האחרונות ושהתפרסמה בתקשורת היא אירוע גניבת התחמושת ממחנה מצפה רמון – אירוע בו חוליה של 7 אנשים הצליחה להיכנס למחנה במשך חצי שנה, ברגל ועם רכב, ולגנוב תחמושת בשווי כולל של כ – 20 מיליון ש"ח מבלי שמערך הגנת המחנה יצליח לגלות זאת. האירוע התגלה רק בגלל מידע מודיעיני של המשטרה.
עובדתית, הגנת מחנה לא מצליחה להרתיעה את היריב ולכן נדרש לבצע אבטחת מחנה עם כל המשתמע מכך.
האבטחה נתפסת כאקטיבית, כמי שמבצע פעולות על מנת להרתיע את היריב ולנסות לאתר אותו בשטח שמחוץ למחנה.
האבטחה מחייבת את הכח לחשוב ולהשתפר באופן תמידי ולעבוד באקטיביות במהלך כל המשמרת.
גם בצה"ל מומלץ לשנות את הגדרת המשימה מהגנת מחנה לאבטחת מחנה ואת התפקיד ממגן אסטרטגי למאבטח אסטרטגי או למאבטחת מתקנים.
מערך אבטחה צבאי:לצבא ישנן שתי אפשרויות לביצוע – להקים מערך אבטחה צבאי או להפריט את האבטחה ולהפעיל חברות אבטחה פרטיות.
כמובן שלכל אפשרות יש את היתרונות והחסרונות שלה אבל ברור שיש לבחור באפשרות שתייצר את התוצאה הטובה ביותר ושתצליח להתמודד עם האיומים והיריבים הפוטנציאלים.
באופן טבעי, כפי שקורה כיום בצה"ל, הצבא מרגיש בנוח לבצע את המשימה בתוך הבית. אין פסול בכך, כל עוד המשימה מבוצעת באופן מקצועי ונכון על בסיס הגדרות נכונות המתאימות למציאות.
כאמור, אבטחה מוגדרת כמקצוע ומכאן שמי שצריך לבצע אותה צריך להיות כח מקצועי ומיומן, החל מהמפקדים ועד לאחרון החיילים.
כשהצבא לוקח את משימת האבטחה על עצמו, עליו להקים יחידת אבטחה ייעודית שתכלול בית ספר אבטחה שבו מדריכים מקצועיים, ביכולתה לגייס כח אדם איכותי על בסיס מאפייני תפקיד, לפקד ולשלוט במערכי האבטחה במחנות השונים ולאמן, לתרגל ולבקר את מערך האבטחה.
לא נכון יהיה לקחת חיילים ולשלוח אותם למשימת אבטחת המחנה רק בגלל שהדביקו להם את הגדרת התפקיד כמגן אסטרטגי והכשירו אותם בבית ספר שאינו ייעודי ואינו מקצועי מספיק.
לא נכון יהיה להציב בתפקיד קצין האבטחה, בעלי תפקידים שזו אינה משימתם העיקרית והיחידה. מי שמתבקש לפקד על מערך אבטחה כתורנות, פעם בכמה חודשים, לא יכול להצליח במשימה החשובה כל כך.
כדי להצליח להתמודד עם היריבים, על הצבא לקבוע תו תקן אחד לכלל המחנות לפי סווגם ולעבוד על פי תורת עבודה אחת.
לעומת זאת, כמו שמבוצע בגופים פרטיים וממלכתיים בישראל ובעולם, הצבא יכול לצאת למכרז אבטחה על למנת להעביר את משימת האבטחה לחברה פרטית. האפשרות הזו יכולה להיות מצוינת כל עוד מבצעים את התהליך במקצועיות.
הצבא יודע להפריט כל מיני משימות שבעבר ביצע בעצמו ולכן לא צריכה להיות בעיה בהפרטת משימת אבטחת המחנות.
יתכן שהפרטה שכזו אפילו תחסוך לצבא כסף בכך שתצליח להקטין משמעותית את היקף הגניבות מהמחנות ותעלה פחות מהתרגום הכספי שלהן.
