ניתוח אירוע – גנבת תחמושת מבסיס צה"ל בדרום

בתאריך ה – 5 לנובמבר 2011 ניתנה הנחיה על ביצוע ויסות כדור 105 מ"מ בכושר נמוך מבסיס תחמושת מצפה רמון. במהלך הכנת התחמושת למשלוח נמצאו במחפורות התחמושת משטחים לא קשורים ובתוכם ארגזי תחמושת ריקים ופער שלילי בין רישום המלאי למצב הקיים. כתוצאה מהממצאים הנ"ל ניתנה הוראה לביצוע ספירת מלאי מידית בכל הרמות. במהלך ספירת המלאי הראשונית התגלה חוסר של 2427 כדור. ספירת המלאי המשיכה בקדחתנות והתוצאה העגומה לא אחרה לבוא.

האירוע שננתח פורסם בתקשורת ופרטי החקירה והמשפט של הנאשמים גלויים ברשת האינטרנט הפומבית ונגישה לכל אדם.

נמשיך מהממצאים של המשך ספירת המלאי כדי להבין את גודל תוצאות האירוע:

נתגלה חוסר של 6000 כדור 9 מ"מ לתת מקלע.

נתגלה חוסר של 3440 כדור 7.62 קצר לקלצ'ניקוב.

נמצאו ארגזי תחמושת ריקים עם סלע בפנים, בגדים קרועים ופתקיות בדיקה משנת 2002.

תהליך ספירת המלאי לקח זמן ובינתיים, בתאריך 12 לינואר 2012 התגלתה פרצה בגדר ההיקפית של הבסיס.

לאור הממצא הנ"ל בוצעה ספירת מלאי נוספת שבמהלכה נתגלה חוסר נוסף בסככת תחמושת של כדור 105 מ"מ בכמות של 343 יחידות.

בשלב זה החלה חקירה של המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל שבעקבותיה התבררו הפרטים הבאים:

חולית גנבים ממוצא בדואי, המתפרנסת בין היתר ממסחר בברזל, החלה לפעול מול הבסיס ביולי 2011. החוליה ביצעה איסוף מל"מ ארוך משטחים שולטים על הבסיס, כולל התקרבות לגדר הצפונית של הבסיס וביצוע פעולות לבדיקת רמת האבטחה. על בסיס תוצאות איסוף המל"מ, החוליה החליטה לנסות לגנוב תחמושת ממחפורות וממחסנים הקרובים לגדר. בפעם הראשונה מנתה החוליה 3 חברים, הגיע בחושך בטנדר, כאשר אחד הושמט בנקודת תצפית ושניים התקרבו לגדר עם קאטר ומספרי ברזל. השניים חתכו את גדר הרשת, נכנסו פנימה, גנבו 4 ארגזי תחמושת מלאים, נשאו אותם על גבם החוצה, סגרו את הפרצה בגדר, החביאו אותם מחוץ לגדר של הבסיס ונסוגו מהשטח.

מכאן החל תהליך קבוע שכלל 20 כניסות סך הכל של חברי החוליה לבסיס שבהן גנבו תחמושת רבה שכללה כדורים ופגזים. עם הזמן הצטרפו לחוליה חברים נוספים שהשתתפו בגנבה בפועל וכאלה שהיו מעורבים בשלבים הבאים – שלבי פירוק ומכירת התחמושת.

חברי החוליה הקימו "בסיס" תחמושת משלהם במרחק של כמה קילומטרים בודדים מבסיס מצפה רמון. לאחר כל גנבה, השלל היה מועבר ל"בסיס" ושם בוצעה עבודת פירוק לפי סוג חומרים ומעבר לשלב הסופי של מכירתם לצד ג'.

כמובן שברגע שהחוליה הצליחה להגיע למחפורות הפגזים ולגנוב מהם באין מפריעה, חדלו החברים לגנוב כדורים. החוליה הצליחה לגנוב מהבסיס 3200 פגזים בסך הכל בשווי של 23 מיליון ש"ח. חלקי הפגזים נמכרו במעל מיליון שקל לגורם צד ג'. החוליה הקפידה לא להפקיד בבנק את הכספים שהרוויחו מהמכירות ודאגו לבזבזם על רכב נוסף, מותרות ואת היתרה החביאו בבתיהם.

חברי החוליה נתפסו והועמדו למשפט שבסופו נידונו לתקופות מאסר שונות.

זה הזמן לעבור למערך האבטחה בבסיס מצפה רמון:

יתכן שעל בסיס מה שקראתם עד עכשיו תמהרו לחשוב, ובצדק, שהבסיס ללא אבטחה.

דווקא כן, בסיס התחמושת מצפה רמון מאובטח על ידי מערך אבטחה שאמור למנוע בין היתר פעולות גנבה כמו שביצעה חוליית הבדואים המדוברת.

חקירת האירוע הציפה בעיות קשות במערך האבטחה של הבסיס הנוכחי ובסיסים נוספים:

שגרת האבטחה שבוצעה לא תאמה את המוגדר בפק"ל ההגנה של הבסיס.

התברר שבוצע רידוד בכמות ובתדירות הסיורים על הגדר ובתוך הבסיס.

כשכבר בוצעו סיורים, התברר שהחיילים לא באמת יודעים לזהות סימנים מחשידים וגם לא כל כך ניסו לעשות זאת.

צה"ל מציב למשימת האבטחה חיילים ברמה נמוכה עם בעיות אישיות קשות שמשרתים בשיטת שבוע שבוע.

מערך האבטחה פעל ללא סדר, ללא רמת פיקוד נדרשת וללא ביקורות ותרגילים לבדיקת רמת הביצוע.

מערך האבטחה אינו כולל אמצעי הרתעה מתאימים שיכולים להקשות על חודרים כמו חוליית הבדואים.

גם המעגל השני שאמור לגלות גנבות מהסוג הזה לא בוצע כראוי והכוונה לביקורות ולספירת מלאי.

יאמר לזכות הצבא שקיים פק"ל אבטחה טוב יחסית וקיימים נהלים לביצוע ביקורות וספירת מלאי. הבעיה בחיילים בכל הדרגות שהיו אמורים לבצע את המשימות השונות ופשוט עשו ככל העולה על רוחם וגרמו בכך לנזק תדמיתי וכספי גדול.

לצה"ל אחריות ישירה למצב העגום מפני שאינו מעביר את החיילים הכשרה המתאימה לתפקידם כמאבטחי מתקן.

האירוע הנ"ל מצביע על כך שגם צה"ל צריך להתייחס לאבטחה כמקצוע ייחודי על מנת שבסיסיו יהיו בטוחים מהתקפות ומחדירות כאלה.

באופן מפתיע, או שלא, הצבא הגיב ללא חשיבה מקצועית ומיהר להציב מערכת רדארים יקרה מאוד שאמנם מרשימה ביכולות שלה אבל אין באמת מי שיפעיל אותה ביעילות הנדרשת. כרגע ניתן להתייחס אליה כפסל סביבתי ופחות כאמצעי אבטחה יעיל.

צה"ל חייב להבין שכדי למנוע פגיעה בחיילים וגנבת ציוד ותחמושת, עליו לשנות את גישתו לעולם האבטחה ואחרי שיעשה זאת עומדות לפניו שתי אפשרויות פעולה:

הוצאת משימת אבטחת הבסיסים לקבלני משנה – חברות אבטחה מקצועיות או בניית מערך אבטחה צה"לי מקצועי ומיומן.

בשתי האפשרויות על צה"ל לעבוד בסיוע יועצי אבטחה מהעולם האזרחי כדי להגדיר מחדש את האיומים והמענים לכל בסיס.

אני מברך על כך שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שבמידה מסוימת צה"ל החל לבצע פעולות אופרטיביות בהכשרת מערכי אבטחה מקצועיים, במיוחד בחיל האוויר וגם באגף הטכנולוגיה האחראי על אבטחת בסיסי התחמושת.

למרות זאת יש עדיין עבודה רבה לבצע ובינתיים בסיסים רבים נחשבים לפרוצים וחשופים לפריצות וחדירות ומיליוני שקלים מושקעים בכל מיני מערכות שלא באמת צריך אותן.

על המפקדים לדעת שאבטחה צריך לקיים במקצועיות גם בצה"ל

כתיבת תגובה