מוקד אבטחה

מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי שתוכנן והותקן על בסיס חשיבה וניסיון מבצעי, המאויש בבעלי תפקידים שעברו הכשרה מקצועית ומנוהל בשגרה ובחירום על בסיס תפיסת הפעלה מדויקת, יגרום לכל מערך אבטחה לתפקד ברמה גבוהה מאוד אל מול האיומים והאתגרים היומיומיים ואף יהיה החוליה הראשונה שתזהה את היריב ותגיב אליו . מוקד האבטחה הינו החוליה שבה קיים שילוב מחייב בין הטכנולוגיה לכוח האדם. הרבה מאוד גופים באבטחה אזרחית בישראל ובעולם כבר הבינו את חשיבותו של מוקד האבטחה במערך האבטחה הכולל והתחילו להקצות תקציבים המאפשרים להם להקים מוקד אבטחה מתקדם.

מהו מוקד אבטחה:
מרכז פיקוד, שליטה ובקרה מבצעי בעזרת מערכות טכנולוגית וכח אדם.

ייעוד מוקד האבטחה:
ניטור יעיל ואפקטיבי של זרמי מידע מרובים לקבלת החלטות קריטיות  למשימות בשגרה ובחירום, שליטה על משימות האבטחה, פיקוח, מעקב ובקרה על הביצוע, גיבוש תמונת מצב בזמן אמת ודיווח, מתן תגובה מרחוק וקשר והפעלת כוחות חבירים.

אלו מוקדים קיימים:
מוקדי שירות לאזרח כמו בעיריות, מוקדי שירות ללקוחות כמו בחברות פרטיות, מוקדי ביטחון כמו במשטרת ישראל, מוקד מבצעי כמו בשירות ביטחון הכללי, מוקד אבטחה כמו בחברות אבטחה וארגונים ממלכתיים ואזרחיים, מוקד ארעי באירוע ומוקד צופה רואה.

מערכות ואמצעים טכנולוגיים במוקד:

מערכת צפייה, שליטה והפעלת מצלמות.

מערכת שליטה ופיקוח על דלתות מבוקרות.

מערכת תקשורת – טלפונים וקשר.

מערכת כריזה.

מערכת שליטה ובקרה על נכנסים לחניונים.

מערכת ספירת קהל.

שרתים ומחשבים.

מערכת לניהול וזרימת וידאו.

 מערכת גיבוי/יתירות למניעת השבתה.

מערכת מטריצת KVM over IP.

תוכנת ניהול.

מערכת אבטחת ידע ואמינות.

אינטרנט.

השלבים בהקמת מוקד אבטחה:

הגדר את ייעוד המוקד:
קבע את הגבולות והיעדים של מוקד האבטחה שלך בהתאמה מלאה למערך האבטחה והמשימות המוטלות עליו ובראייה של התרחבות עתידית.

הערכת הסיכונים:
ערוך הערכת סיכונים כדי לזהות איומים ופגיעות פוטנציאליים לנכסים ולמתקנים עליהם באחריותך להגן וזאת על מנת לקבוע את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים ואת דרישות הצוות.

תפיסת הפעלה ונהלים:
כתוב תפיסת הפעלה ונהלים לעבודה בשגרה, לתגובה לאירועים, תקשורת ואבטחה. זה כולל הקמת שרשרת פיקוד, תפקידים ואחריות ונהלי חירום.

קבע צורכי כוח אדם:
קבע את מספר אנשי הצוות הדרושים לניהול יעיל ומקצועי של מוקד האבטחה – מנהל מוקד ומוקדנים.

בחירת טכנולוגיות:
בחר טכנולוגיות התומכות בפעילות ומשימות מוקד האבטחה.

תכנון המוקד:
הצלחתו של מוקד האבטחה תלויה בתכנון. מוקד שיוקם ללא תכנון כלל או ללא תכנון מקצועי, לא יעמוד בייעוד שנקבע. זה נכון גם למוקד שיתוכנן ללא ביצוע השלבים שלפניו. ארכיטקטורת‭ ‬מערכות‭ ‬מוקד האבטחה ‬חייבת‭ ‬להיות‭ ‬בחשיבה‭ ‬מבצעית‭ ‬וארגונומיה נכונה להשגת תפעול‭ ‬התגובה ביעילות מרבית.
מפעילי חדרי בקרה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. לכן ארגונומיה מותאמת כדי למזער את הסיכון לטעויות אנוש ולמקסם את הביצועים והיעילות. עיצוב ארגונומי נכון מביא לזרימת עבודה וניהול מערכות טובים יותר.
התחשבות בפיתוחים טכנולוגיים של תשתית חדרי בקרה, כגון הגירה לווידאו דיגיטלי והתקדמות בהתקני מחשוב כדי לספק הצגת מידע גמישה וגישה למשתמש.
הטמעת פתרונות בחדרי בקרה דורשת ידע מעמיק של התפתחויות נוכחיות ועתידיות.
לדוגמא:
פתרונות תצוגה משתרעים ממסכי שולחן עבודה למפעילים ועד לקירות וידאו בגודל גדול לשיתוף פעולה טוב יותר – מספר צגים בעמדות עבודה עוזרות למוקדנים לראות ולקבל מידע נוסף ולשפר את השליטה וקבלת ההחלטות. לחשיבות של הדמיה ושילוב מידע לניטור וקבלת החלטות בסביבת מוקד האבטחה יש השלכות מכריעות על איכות הווידאו ויכולות הפצת התוכן של המערכת.

בתרחישים שבהם קירות הווידאו חייבים להיות פעילים 24/7, הפתרונות חייבים לאפשר עיבוד בעל ביצועים גבוהים המאפשרים להמיר אותות וידאו ולהתאים אותם לדרישות התצוגה.
תחנות העבודה ממוקמות לקווי ראייה ברורים של צג הווידאו. בקרה וציוד היקפי צריכים להיות ממוקמים בצורה אופטימלית, והתצוגות צריכות להיות בזווית לנוחות ולנוחות צפייה. הגישה לאמצעי השליטה צריכה להיות אינטואיטיבית כדי ליצור סביבה המאפשרת למפעילים להישאר ערניים ובשליטה, כך שכאשר מתרחשים תקריות, התגובות יכולות להיות מידיות ולפרוס משאבים מתאימים באופן מידי. מתן אפשרות למעבר בין צג שולחני לקיר וידאו להדמיה דו-ממדית. 

התקנת המוקד:
מוקד אבטחה נחשב לתחום ייחודי ולכן נדרש שהגורם המתקין יהיה מומחה בתחום התקנת מוקדים וידע להתקין כל מוקד בהתאם לתכנון שקיבל לידיו. המתקין הוא המוציא לפועל של תכנון המוקד ולכן חייב לדעת לעבוד בצורה יסודית ומדויקת – בחר מתקין למוקד שלך על בסיס בדיקה יסודית הכוללת ביקור במוקדים שהותקנו על ידו וקבלת חוות דעת מהלקוח.

מפעילי המוקד:
מפעילי מוקד אבטחה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. העבודה במוקד האבטחה יכולה להיות תובענית, בקצב מהיר ומלחיצה ולכן נדרש לגייס בעלי תפקידים העונים על דרישות התפקיד וללא התפשרויות. במוקדים בינוניים וגדולים נדרש לגייס מנהל/ת מוקד אסרטיבי/ת ומוקדנים שעברו הכשרה מקצועית. 

כשירות מבצעית:
מוקד אבטחה מחויב בכשירות מבצעית 24/7 של המערכות הטכנולוגיות ושל כוח האדם. המערכות הטכנולוגיות דורשות תחזוקה וטיפול קבוע על מנת לא להגיע למצב של תקלה משביתה לאורך זמן. כשירות כוח האדם צריכה לכלול הדרכות חוזרות, תרגילים, סימולציות במצבי לחץ ועוד.

לסיכום:
אם בעבר היה מספיק להציב מסך צפייה, שולחן וכיסא למוקדן אחד על מנת להגיד שיש מוקד, כיום כל ארגון וחברת אבטחה לא מוותרים על הקמת מוקד מבצעי מקצועי אשר ייתן מענה למושאי האבטחה השונים. ישנם הרבה מאוד אירועים בהם מוקד האבטחה זיהה ראשון והגיב ראשון ובכך מנע או סיכל פגיעה באנשים ו/או בנכסים. מי שמקפיד על הקמת מוקד על בסיס כל השלבים הנדרשים, הופך את מערך האבטחה שלו למקצועי ויעיל יותר ולבעל סיכוי גדול יותר להתמודד מול האיומים. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" עם מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי!!!

התקרית בגבול מצרים – אבטחה צריך לקיים

תחקיר האירוע שרובו פורסם על ידי גורמי צה"ל וכלי התקשורת השונים מצביע על שורה ארוכה של כשלים מקצועיים ברמת התפקוד וההתנהלות של היחידות בצה"ל האחריות על גדר הגבול בין ישראל למצרים ובעיקר בשכבת הפיקוד בכל הרמות. ההתנהלות הכושלת גבתה את חייהם של 2 חיילים וחיילת שביצעו את המשימות שהוטלו עליהם.

שאלת התחקיר המרכזית צריכה להיות "כיצד חייל מצרי אחד שהפך למחבל מצויד ברובה אחד, הצליח לחדור את כל מעגלי האבטחה של צה"ל בגבול עם מצרים ולהרוג 2 חיילים וחיילת?"
תחקיר האירוע העלה מספר סיבות שעונות לשאלת התחקיר:
פתחי החירום בגדר, שדרך אחד מהם חדר המחבל, היו ידועים רק לגששים ולקצינים בכירים – אך הוסתרו מהלוחמים.
לוחמים שמרו בצמדים ואף לבד ובמשך 12 שעות – בניגוד לפקודת האוגדה שהנחה לשמור בכוח שמונה 4 חיילים/ות.
המכ"ם זיהה תנועה חשודה כשהמחבל חדר אך התצפיתנית שסרקה לא איתרה אותו בשטח ישראל וחזרה לשגרה.
כוחות התגבור המיוחדים הגיעו שעתיים וחצי לאחר ההתקלות הראשונה ודקות לאחר חיסול המחבל.
הגששים שגו קשות כשהעריכו מיד שהמחבל חזר למצרים, מכ"ית צעירה זיהתה אותו בעזרת משקפת שעה וחצי מאוחר יותר.
לוחמים הסתערו ללא קסדות כי שכחו אותן בג'יפ ונפגעו במהלך קרב היריות עם המחבל.
הקשר עם החיילים בעמדות לוקה בחסר ופוגע ביכולת השליטה בשגרה ובחירום.
החיילים והחיילות שביצעו את משימות האבטחה בקצה לא תודרכו מספיק טוב על אפשרות לתרחיש של חדירת מחבל ממצרים לישראל למרות שאירוע כזה התרחש בעבר.

מהתחקיר של פיקוד הדרום עולה עוד שבחודש שעבר נערכה ביקורת מיוחדת לגדוד ברדלס ובפרט לפלוגה שספגה את הפיגוע – והיחידה זכתה לשבחים.

כמומחה אבטחה, אשר באופן קבוע מנתח אירועים ביטחוניים ומפיק מהם לקחים ללמידה ויישום ובנוסף במסגרת שירות המילואים מעורב באופן פעיל בפעילות מערך ההגנה של צה"ל כולל פעילות של הפלגה האדומה, אני קובע בצורה חד משמעית שכל הפערים והכשלים המקצועיים שהיו באירוע מצביעים על כך שצה"ל עדיין מתקשה להבין מהי אבטחה וכיצד לקיים אותה בשטח ושרמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת מפקדים זוטרים וחיילים/ות שמבצעים את המשימות בקצה הינה נמוכה ולכן יש בה הרבה מאוד פערים ותקלות מבצעיים שהפכו להיות חלק מהשגרה ולא מטופלים כפי שנדרש.
שאלת התחקיר באירוע המדובר מזכירה לי את שאלת התחקיר ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – "כיצד יכול להיות שמתנקש אחד עם אקדח אחד הצליח לגבור על כל מעגלי המודיעין והאבטחה ולבצע ירי קטלני לעבר ראש הממשלה מבלי שאף אחד יצליח למנוע זאת ממנו?"
כל מי שעוסק במקצוע האבטחה יודע שקיימת הנחת יסוד מרכזית וחשובה שטוענת שלא ניתן כל הזמן למנוע במאה אחוז התרחשות אירוע תקיפה מצד היריב ולמרות זאת ודווקא בגלל זה חלה חובה לקיים את האבטחה 24/7 ברמה הגבוהה ביותר שניתן מרמת הפיקוד ועד אחרון החיילים/ות המבצעים את המשימות בקצה וזה על מנת למנוע מהיריב להצליח במזימתו בגלל טעויות ופערים שנוצרו בעקבות תחלואות ועיוורון מבצעי ומקצועי שנוצרים מהשגרה היומיומית הקשה והמאתגרת – שהצלחת היריב לא תהיה בעיקר בזכות הכשלים שלנו.
אלו הן השאלות והתובנות שאני מזהה מנתוני האירוע כפי שהתפרסמו בתקשורת:

ביצוע ביקורות:
איך יתכן שבביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני התרחשות האירוע לא זוהו ולא צוינו כל או חלק מהפערים שעלו בתחקיר האירוע? הרי אין ספק שפערים אלו היו גם רלוונטיים במועד ביצוע הביקורת כגון ביצוע איוש עמדה בשעות רגישות על ידי 2 חיילים/ות ולא 4 כפי שנוהל האוגדה קובע, בעיות קשר רציף עם החיילים/ות בעמדות, נראות העמדות ואי התאמתן למאפייני המשימה, חוסר יכולת לראות במצלמות את המתרחש בעמדות ועוד. הפער בין תוצאות הביקורת לבין תוצאות תחקיר האירוע מחייב בדיקה מעמיקה של תהליך ביצוע ביקורות מהסוג הזה ובנוסף האם לקחי ביקורות מיושמים וכיצד.

ניתוח בראיית התוקף:
על כל מערך אבטחה לקבוע בעצמו או לקבל מגוף מנחה איום ייחוס שעל בסיסו יתבצע ניתוח בראיית התוקף שיקבע מיהו היריב בגזרת האחריות, מהם האמצעים העומדים לרשותו ומהן היכולות שלו לבצע תקיפה, וכל זה על מנת לגבש רשימת דפ"אות רלוונטיות שמחייבות גיבוש מענה שכנגד. ברור שניתוח בראיית התוקף חייב לכלול גם למידה מאירועים קודמים שהתרחשו בגזרת האחריות כי אלו מלמדים בצורה הטובה ביותר על מאפייני ויכולות היריב הפוטנציאלי.
בהתייחס לאירוע המדובר הייתי שואל האם היריב הפוטנציאלי בצד המצרי, כמו חייל המשרת בגזרה, הינו בעל יכולת איסוף מודיעין ברמה כזו שיכול לגלות למשל את מעברי החירום ה"סודיים"? האם ביכולתו לבצע ניתוח שטח לאיתור צירי תנועה נסתרים מהמערכות הטכנולוגיות ומעיני החיילים/ות? האם לחייל מצרי פשוט יכול להיות מניע אישי או לאומני שיגרום לו להחליט לבצע תקיפה כנגד חיילי/ות צה"ל?
הפרק בתחקיר האירוע שמתייחס לחייל המצרי (המחבל) שביצע את התקיפה קובע שהתשובה לכל שאלות אלו היא כן מוחלט ולכן העובדה שהחיילים/ות לא הכירו ולא תודרכו על דפ"א כזו מעידה על כך שקיים פער בהנחות היסוד וקיום ניתוח בראיית התוקף.

רמת השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה:
פתחי חירום בגדר לטובת מעבר כוחות ונותני שירות תחזוקה שסגורים על ידי אזיקונים פשוטים ולא מוכרים לחיילים/ות בקצה?!!! להחליט שאסור שהחיילים/ות יכירו את קיומם ולהניח שהיריב הפוטנציאלי לא יגלה אותם?!!! אני בטוח ששכבת הפיקוד העליונה לא הכירה את העובדה שמעברים אלו סגורים בעזרת אזיקון פשוט ולא האמינה שזה מה שאפשר לחייל המצרי (המחבל) לעבור בקלות את גדר הגבול המושקעת. מדובר בפער מקצועי ומבצעי שנוצר על ידי אותם אלו שמשתמשים במעברים אלו ולא היה מוכר לרמת הפיקוד כתוצאה מפער ברמת השליטה על כל מה שמתרחש בשכבה התחתונה בשטח.
הצבת 2 חיילים/ות בכל עמדה במקום 4 כפי שנוהל האוגדה קובע הינה אי מילוי בוטה של הנחיה מבצעית שיתכן שבמידה וכן היתה מיושמת ככתובה וכלשונה, תוצאות ההתקלות הראשונה עם המחבל המצרי היו שונות. גם במקרה הזה אני בטוח שרמת הפיקוד העליונה לא היתה מודעת לפער המבצעי הקריטי המתרחש בשטח (לציין שבמידה והביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני האירוע היתה מבוצעת כמו שצריך פער זה, כמו גם אחרים, היה עולה לרמות הפיקוד הרלוונטיות ומטופל מידית).
בהתבוננות על תמונות עמדות האבטחה שפורסמו בתקשורת, ניתן לקבוע בברור שאינן מתאימות למאפייני התפקיד, מאפייני הגזרה והזמן שהחיילים/ות נדרשים לאייש אותן (12 שעות ברצף) – אם היו מניחים שמחבל מהצד המצרי יכול לעבור את הגדר, להגיע לעמדת החיילים בציר נסתר ולהצליח לתקוף בהפתעה אין ספק שהיו מציבים עמדת אבטחה גבוהה וממוגנת שמציבה את החיילים/ות פחות חשופים לפגיעה ועם שליטה ויכולת תגובה טובים בהרבה ממה שיש להם במצב הנוכחי.
השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה המבצעת את המשימות בשטח מוטלת קודם כל על רמת הפיקוד הזוטר האחראי ישירות על יישום הנהלים וההנחיות, המשימות ועל אותם חיילים/ות המבצעים אותן – רמת מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגה וגם רמת מפקד גדוד.

השילוב בין טכנולוגיה לגורם האנושי:
כמעט כל מערך אבטחה כולל אמצעים טכנולוגיים וגורם אנושי כאשר הייעוד של כל אחד מהם מוגדר וברור והשילוב ביניהם צריך להיות כזה שמייצר ערך מוסף גבוה יותר ממצב שבו כל אחד היה מופעל בנפרד. על פי הפרסומים, מכשול הגבול עם מצרים כולל מערכות בעלות יכולת איתור תנועה בשטח מוגדר ויכולת צפייה בזמן אמת על המתרחש לצורך סיווג האירוע וקבלת החלטות להמשך. באירוע המדובר, היה שילוב בין הטכנולוגיה לגורם האנושי כאשר מערכת המכ"ם זיהתה את תנועת המחבל בהתקרבות לגדר ובזמן המעבר דרך פתח החירום והתצפיתנית שקיבלה את ההתרעה על כך ביצעה סריקה בעזרת המצלמות וכשלא ראתה את המחבל החליטה להכריז חזרה לשגרה – המערכת הטכנולוגית פעלה כנדרש אבל יתכן שהתצפיתנית פעלה לא בהתאם לנהלים ולהנחיות הקשורים לטיפול באירוע מהסוג הזה. אם התצפיתניות היו מודעות לקיומם של מעברי החירום יתכן שהתצפיתנית היתה סורקת את השטח גם בצד הישראלי ולא רק בצד המצרי, היתה מתמקדת בלבדוק האם פתח החירום פתוח ובנוסף היתה שולחת כח סיור לבדיקה פיזית.
ככלל, מערכת טכנולוגית תקינה ומתוחזקת כראוי תספק את המענה המבצעי בזמן אמת וללא פערים בהתאם לייעוד שלה. לעומתה, דווקא הגורם האנושי הוא זה שיכול לא להיות ערני למתרחש בגזרתו, יכול לטעות בזיהוי האירוע, בסיווגו ובקבלת ההחלטות למתן מענה ותגובה – אחד הפתרונות להתמודדות עם החולשות של הגורם האנושי הוא גיבוש נהלי עבודה חדים וברורים שמייצרים בין היתר מעגל הגנה שמוסיף חוות דעת נוספת לפני הכרזה על חזרה לשגרה.
אמצעי טכנולוגי כמו רחפן שבאירוע המדובר אפשר למפקדים לזהות בברור את המחבל ואת מיקומו בשטח, מסייע בגיבוש תמונת מצב עדכנית שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות מבצעיות מתאימות ונכונות יותר – בעזרת תמונת הרחפן ניתן היה לדעת האם ממיקומו המחבל מהווה סכנה מידית לאזרחים ו/או כוחות ביטחון, האם הוא חמוש ובאיזה אמצעי, האם הוא נראה עייף ועוד.   

איכות התגובה:
אין ספק שאיכות התגובה בכל שלבי האירוע היתה לא טובה ויתכן שאף גרמה לכך שחלק מהכוחות נכנסו למצב סכנה מידית מיותרת ולא הכרחית. באבטחה, המענה כנגד היריב מורכב מתהליך שכולל שאת השלבים הבאים: איתור וזיהוי, סיווג ומהירות ואיכות התגובה. בכל השלבים מי שמקבל את ההחלטות הוא הגורם האנושי. ככלל, מערכת טכנולוגית לא יכולה לספק את המענה המלא בעצמה. תחקיר האירוע הצביע על כך שהיה כשל מבצעי בזמן האיתור והזיהוי, היה כשל מבצעי בזמן הסיווג והוצאת הדיווח ובסוף היה גם כשל בזמן הגעת כוחות התגבור המיוחדים. כל הפערים המבצעים באירוע שקשורים לאיכות התגובה גרמו לשכבת הפיקוד העליונה לקבל החלטות שגויות ובמיוחד בשלב שבו המחבל זוהה מסתתר בשטח מאחורי מה שנראה כמסתור מאולתר שהקים לעצמו. במידה ומיקום המחבל בשטח לא היווה סכנה מידית לאזרחים ו/או לכוחות ביטחון לא היה צורך למהר להיצמד לתורת הלחימה שדוגלת בחתירה למגע מול היריב שמשמעותה כוח שנע לעבר היריב ומנהל מולו קרב יריות והסתערות – הקרב שבו נהרג החייל השלישי. קבלת ההחלטות בשלב הזה היתה צריכה לכלול המשך תצפית רציפה על היריב על מנת לוודא שהוא נשאר במקום ולא מתקדם, סגירת הגזרה לאזרחים למרחק שברור שאינם יהיו בסכנה, הצבת כוחות לבידוד הגזרה ולשליטה על פעולותיו של היריב ושוב במרחק שלא מציב את החיילים/ות בסכנה מידית מיותרת ובסופו של דבר מתן מענה מבצעי המתאים לנטרול יריב אחד עם רובה אחד שנמצא מסתתר בשטח פתוח זמן ממושך – זה יכול להיות צלף המבצע ירי מדויק ממרחק, זה יכול להיות מסוק שמבצע ירי מלמעלה וזה גם יכול להיות רחפן שמטיל לעברו אמצעי מנטרל כזה או אחר. אני חושב, שכיום, חתירה למגע בהסתערות צריכה להיות כמוצא אחרון ו/או כברירת מחדל.

תרגילים ואימונים:
מערך אבטחה מחויב לבצע תרגילים ואימונים התואמים את רשימת הדפ"אות כולל כאלה שמוגדרים שתרחישי קיצון. כאמור, במסגרת פעילות הפלגה האדומה במילואים צוות המומחים שלנו מעניק שירות למחנות צה"ל בעיקר במספר נושאים מקצועיים כגון: גיבוש תמונת מצב המחנה בראיית התוקף, שיפור מוקד האבטחה, ליווי מקצועי של הקב"ט, הדרכת בעלי תפקידים במערך האבטחה, בדיקה ועדכון תיק האבטחה, אימון טקטי לתרגול כל התרחישים המוגדרים בתיק האבטחה ובסוף תרגיל המדמה תרחיש קיצון שבו חוליית מחבלים חודרת למחנה למטרת ביצוע מסע הרג. לעיתים, במפגש עם מפקדי יחידות, עולה השאלה האם באמת תרחיש קיצון כזה יכול להתרחש במחנה צה"ל ובמיוחד באלה הממוקמים בסביבה אזרחים שאינה מוגדרת סביבה רגישה. השאלה טובה והתשובה פשוטה – כל תרחיש קיצון שכבר התרחש בעבר יכול להתרחש בעתיד ובנוסף, כל תרחיש קיצון שעדיין לא קרה וראה היום כדמיוני יכול להתרחש בעתיד ולו רק מהסיבה שמי שבוחר איפה לתקוף, כיצד לתקוף ומתי הוא אך ורק היריב. אסור להגיע למצב שמערך אבטחה יפגוש בפעם הראשונה תרחיש קיצון רק כאשר הוא קורה במציאות. אימון יגרום להעלאת מודעות החיילים/ות לקיומו של תרחיש קיצון ולמאפיינים שלו.

לסיכום:
צה"ל עושה מאמצים רבים בתחום האבטחה בכלל ובתחום אבטחת המחנות בפרט ולפי הנתונים ניכר שישנה התקדמות בבחירת המענה ואיכותו מול היריב. צה"ל הינו ארגון ענק שאחראי על גזרות רבות בכל חלקי הארץ שיש לבצע בהן מספר גדול של משימות שונות ומורכבות ולכן הינו מתקשה וחלש ברמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת את כל אותם בעלי התפקידים שמבצעים את המשימות בקצה בשטח לאורך זמן ושעות ארוכות. על צה"ל להמשיך לשפר את ההבנה שבגזרות מסוימות הוא נדרש לבצע משימות אבטחה ולא משימות לחימה צבאית ולכן עליו ללמוד אבטחה מהי וכיצד יש לקיים אותה הלכה למעשה. העמדות בגבול עם מצרים הן עמדות אבטחה ולא עמדות לחימה צבאית. באבטחה התגובה חייבת להיות מהירה ונחושה. צה"ל, כמו גם ארגונים נוספים שעובדים 24/7, חייב להילחם בתחלואות ותופעות השגרה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעזרת רמת שליטה ופיקוח גבוהים תוך יצירת תנאים מתאימים למבצעי המשימה. ממצאי תחקיר האירוע מצביעים על רצף של מספר כשלים של הגורם האנושי שהתרחשו באותו אירוע והביאו לתוצאה עגומה ומצערת של איבוד חייהם של 2 חיילים וחיילת. כולי תקווה שבמותם יצוו על צה"ל לבצע פעולות הכרחיות ומהירות לשיפור רמת האבטחה בכל המשימות באשר הן.       

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

הרחפנים הצטרפו בסערה ללוחמה המודרנית

השימוש ברחפנים ללוחמה צבאית ואזרחית הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות וממשיך להתפתח בקצב מהיר. רחפנים שייכים לקבוצת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיכולים לשמש למגוון מטרות, לרבות סיור, מעקב ואפילו ביצוע פיגועים נגד אנשים ומתקנים. כיום קיימים דגמים רבים של רחפנים, בגדלים ועם יכולת נשיאה משתנה. בישראל, הגופים המנחים השכיל ו לזהות את האיום הקיים מהרחפנים והגדירו אותם כאמצעי רחף שיש לתת עליו את הדעת למציאת מענה כנגדו.

יכולות ויתרונות השימוש ברחפנים

כאמור, הרחפן הצטרף למשפחת כלי הטייס הבלתי מאוישים ומיום הופעת הדגמים הראשונים בשוק החופשי היה ברור שמדובר באמצעי קטן יחסית לשאר המשפחה, "שובב", מהיר, שקט יחסית, מתאים למשימות קצרות יותר, קשה לזיהוי בעין בלתי מזויינת, לא מצריך הערכות מיוחדת להפעלה ושיגור למשימה, קל לשינוע ונשיאה, יכול לטוס בגבהים משתנים, יכול להפוך בעצמו ככלי פוגע או שיכול לשמש ככלי לנשיאת אמצעי לחימה שיופעל מרחוק או יושלך לעבר היעד, נחשב למדויק מאוד, מתאים יותר להפעלה בשטח אורבני, קשה מאוד לנטרל אותו באמצעי ירי, ולא פחות חשוב – עלותו נמוכה משמעותית מאחיו הגדולים.

שימוש ברחפן לביצוע פיגועים נגד אנשים

בעוד שרחפנים יכולים לשמש למגוון מטרות במלחמה, אחד השימושים שתופס תאוצה הוא השימוש בהם בביצוע התקפות נגד אנשים. זה יכול לכלול התנקשויות ממוקדות של אישים ממלכתיים או באנשים פרטיים. בישראל, רק בשבוע האחרון, בשני אירועים שונים, השתמשו גורמים פליליים ברחפן כאמצעי לניסיון התנקשות באנשים שסומנו כיעד לחיסול. באירוע הראשון הרחפן נשא מטען חבלה והוטס ישירות לחלון דירת המגורים של היעד ובאירוע השני החשד הוא שהרחפן נשא מטען חבלה שהושלך מלמעלה לעבר היעד. בהשוואה לצבא שיכול לרכוש ולהפעיל מערכות מתקדמות ויקרות כנגד איום הרחפנים, אזרח מאוים יתקשה להחזיק אמצעי הגנה שנמכר בשוק ולהשתמש בו בזמן אמת על מנת לנטרל את המשך התקדמות הרחפן אליו.

המענה כנגד איום הרחפנים

גם המענה כנגד רחפנים מתחלק לשניים, מערכות שמיועדות לעולם הצבאי והממלכתי ומערכות שמיועדות לעולם האזרחי. כיום, המענה הנפוץ ביותר לנטרל רחפן הוא להשתלט על התדר שבעזרתו הוא מוטס ליעד וזאת על מנת להחזיר אותו למפעיל או להפיל אותו או לקחת עליו פיקוד ולשלוט בהורדה שלו לקרקע. המערכות הצבאיות מאפשרות שליטה על שטח גדול יחסית והן בעלות יכולות איתור, זיהוי ונטרול ולכן הן גדולות ויקרות ומתאימות לרכישה ושימוש ברמת גופים ממשלתיים. רוב מערכות אלו לא מורשות למכירה לגופים או לאנשים פרטיים גם אם יש להם את היכולות לממן רכישה כזו.
המענה המוצע לגופים או לאנשים פרטיים הינו בדרך כלל אמצעי שנראה כמו אמצעי ירי שגם מאפשר להשתלט על התדר של הרחפן על מנת להחזירו למפעיל או להורדתו לקרקע. אמצעים אלו אינם בעלי יכולות איתור וזיהוי הרחפן במעופו ולכן השלב הזה אמור להתבצע פיזית על ידי מערך האבטחה או האזרח המאוים עצמו.  

סיכום

הרחפנים זוהו והוגדרו כאמצעי שיכול לשמש לתקיפה וטוב שכך. נכון עשו הגופים המנחים בישראל שהוסיפו את איום הרחפנים לרשימת האיומים הרלוונטית וטוב שגופים ממלכתיים ואזרחיים הבינו את חשיבות האיום ואת הצורך בהשקעה לגיבוש מענה מתאים ויעיל. אין ספק שמשימת גיבוש המענה קשה יותר בקרב הגופים שממוקמים ועובדים בסביבה אורבנית ולכן על הגופים הרגולטורים לסייע להם בהגדרות איסור שימוש ברחפנים באזורים אזרחיים. ההיסטוריה של שימוש ברחפנים לצורך תקיפה, למרות שהיא קצרה יחסית, מעידה בברור שמגמה זו תלך ותעלה ותתרחב לגורמים עוינים רבים ונוספים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

התאמת מענה האבטחה לשינויים ברמת האיום

מקצוע האבטחה נבנה על בסיס עובדה עתיקת יומין שאומרת שבעולם, כולל בישראל, ישנם אנשים טובים ותמימים ולעומתם ישנם אנשים רעים שכל מטרתם לפגוע באחר. הרעים מתחלקים לשניים, אלה שמבצעים פעולה חבלנית עוינת (פח"ע) ואלה שמבצעים פעולה פלילית. הצד הטוב הבין מהר מאוד שכדי לשרוד עליו לבצע פעולות הגנה והתקפה כנגד הצד הרע. ברמת מדינה, קמו גופים ממלכתיים כמו שב"כ ומשטרה שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון הציבור בתוך המדינה וכמו צה"ל ומוסד שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון המדינה והציבור מאיומים על הגבולות ומחוץ למדינה. ברמת הפרט, אזרחים רבים הבינו והחליטו להגן על עצמם ועל פי יכולתם מיגנו את הבית הפרטי, את הרכב את מקום העבודה ועוד. ככל שהיה גידול במספר פעולות הפח"ע והפלילי, שהקשו על הגופים הממלכתיים לעמוד במשימות הרבות, כך הבינו שיש צורך במציאת פתרונות נוספים להתמודדות היומיומית. הפעלת מאבטחים ממלכתיים ואזרחיים היה אחד הפתרונות המיידיים ששיפר את היכולת במענה הפיזי בכך שאפשר להציב איש ביטחון ביותר ויותר מתקנים. המציאות קבעה שלא יהיה מצב שהאנשים הרעים ייעלמו מן העולם ובטח שלא בישראל, ומכאן שמדובר בעימות תמידי שחייב את משטרת ישראל בעיקר בהסדרה משפטית ומקצועית של תחום האבטחה האזרחית ואת היריב הפח"עי והפלילי בשיפור היכולת המבצעית. לכולם ברור שתמיד זה יהיה איש הביטחון מול היריב שרוב הזמן פועלים במסלולים מקבילים ושמידי פעם נפגשים. היריב יקבע את סוג האיום, את מועד הפעולה (מתי נפגשים) ואת הדרך. איש הביטחון נדרש להיות מוכן מבצעית 24/7. הטוב ביותר ינצח.
האם השינויים המהירים אצל היריב שמחייבים את גורמי הביטחון להתאים את עצמם למציאות – להיות עדכניים, התקדמות הטכנולוגיה והקושי בגיוס כוח אדם מקצועי מחייבים לבצע בחינה ושינוי בתפיסת ההפעלה?

ההתמודדות מול היריב מחייבת את גורמי הביטחון להיות עדכניים

ככל שגורמי הביטחון יכירו את המציאות ויקפידו להיות עדכניים כך יעלה הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפח"עי והפלילי. מדובר במשימה לא קלה שמחייבת את כלל גורמי הביטחון ובעיקר את אלה שמוגדרים גם כגופים מנחים, להיות מחוברים כל הזמן למתרחש בשטח וזאת על מנת להצליח להכיר ולהדביק את קצב ההתקדמות של היריב ואת ההתקדמות של האמצעים הטכנולוגיים. העדכניות הינה נושא חוצה תהליך מכיוון שהיא משפיעה על כל שלב ושלב, החל מקביעת הנחות העבודה, גיבוש איום הייחוס, כתיבת תפיסת ההפעלה, גיבוש רשימת האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה, בחירת המענה האבטחתי ועד ההכשרה המקצועית וההדרכות למאבטחים/ות בקצה, אלה שמבצעים את העבודה המבצעית בשטח. בנוסף לכך, על גורמי הביטחון לדאוג שכל העוסקים במלאכה במעגלים הנוספים כגון יועצים חיצוניים, חברות וספקים יהיו עדכניים וידברו באותה שפה מקצועית עדכנית. כל מי שיהיה שותף לתהליך כעובד מן המניין או כנותן שירות ולא יהיה עדכני בידע המקצועי, יכול למצוא את עצמו כלא מתאים וגרוע מכך, בהמלצותיו יכול לגרום לפערים ולנזק מבצעי שבמפגש עם היריב יכולים להיות הרסניים עד כדי פגיעה בנפש.

 

הטכנולוגיה משתלבת במענה האבטחתי

הטכנולוגיה הביטחונית מתקדמת ומשתפרת מאוד ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא ההשקעה הרבה של רוב חברות הטכנולוגיה במחקר ופיתוח. חדשות לבקרים, חברות רבות מציגות מוצרים חדשים ומשופרים עם יכולת טכנולוגית שחלקה יודעת כבר לעשות את מה שכח האדם עושה במשימות האבטחה השונות. תוכנות אנליטיקה עם אלגוריתמים שהופכות את המצלמה לבעלת יכולת איתור, גילוי, זיהוי ושליחת התראה בזמן אמת. מערכות בקרת כניסה שמשלבות תנאים לאישור כניסה חד חד ערכי שאם לא התקיים, השער ו/או הדלת לא יפתחו. אמצעי רחף שמחוברים לאמצעי האיתור והגילוי, עולים לאוויר באופן אוטומטי, מגיעים בזמן קצר לגזרת האיום, מספקים תמונה לאחור בזמן אמת ואף מאפשרים לכרוז. בנוסף לכך, אמצעי הרחף יודעים לבצע סריקות שגרתיות באזור הביטחוני ובהתאם לתוכנית שנקבעה מראש. ההתקדמות הטכנולוגית הופכת הרבה מאוד מוצרים לחזקים ואמינים וככל שחולף הזמן, מצליחה לשכנע יותר ויותר גורמי ביטחון שבמשימות מסוימות הינה בעלת יתרונות בולטים בהשוואה ליכולת כח האדם ושניתן להסתמך עליה לאורך זמן. מצד אחד מאוד קל ל"התאהב" במערכת הטכנולוגית כי היא לא מתעייפת, לא מתלוננת ולא באה בדרישות כמו כח האדם ומצד שני חלה חובה לבחור אותה בתהליך בחינה מבצעי ומקצועי כדי שתתאים במאה אחוז למענה הנדרש לאיום. מי שיבחר באמצעי טכנולוגי ללא תהליך מבצעי ומקצועי ואף יחליט שיחליף את כוח האדם, לא רק שלא ישפר את רמת המענה האבטחתי כנגד האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה שבאחריותו אלא יגרום בהחלטותיו לפערים מהותיים במערך האבטחה שיעניקו ליריב יתרון ברור בהתמודדות. עובדתית, אמצעים טכנולוגיים המשולבים במערכי אבטחה אזרחיים וממלכתיים, לא יכולים בסופו של תהליך מבצעי לעצור את היריב מלהתקדם ליעד ולכן, נכון לעכשיו, חייב להיות שילוב נכון ומאוזן בין כוח האדם לטכנולוגיה, כזה שמצליח לערבב היטב את היתרונות והחסרונות של כוח האדם ושל האמצעי הטכנולוגי ולהפיק משניהם את המענה המקסימלי.

 

הקושי בגיוס כח אדם למקצוע האבטחה

גיוס כח אדם שעומד בכל התבחינים שנקבעו כתנאי קבלה למקצוע האבטחה מושפע באופן ישיר מהמציאות המשתנה שקשורה קודם כל לשינויים בשוק העבודה ולמאפייני האישיות של הדורות הנוכחיים. הצלחה או כישלון בגיוס יקבעו בהתאם ליכולת גורמי הביטחון השונים להכיר את דור המגויסים העכשווי ואת ההצעות האחרות ששוק העבודה מציע להם. קובעי מדיניות תנאי העבודה ובעיקר השכר לתפקידים השונים במקצוע האבטחה מחויבים להפוך אותו לאטרקטיבי ביחס למקצועות אחרים אחרת אף אחד לא ירצה לעסוק בו וגרוע מכך, מי שכן, יעשה זאת מתוך ברירת מחדל. מכיוון שאיש הביטחון אחראי על חיי אדם ובמצבים מסוימים יכול למצוא את עצמו מקבל החלטה חורצת גורלות, אסור בתכלית האיסור לגייס אנשים למקצוע האבטחה מתוך ברירת מחדל. לכל דבר בחיים ישנה סיבה וכך גם לעובדה שגורמי הביטחון, האזרחיים בעיקר, מתקשים לגייס כוח אדם לתפקידי האבטחה השונים. הסיבות למצב מוכרות וידועות ולכן גורמים הרלוונטיים צריכים להחליט האם יש להם רצון אמיתי להתאים את התנאים לשוק העבודה הנוכחי ואז להצליח לגייס כוח אדם מתאים ובהתאם לצורך או להשאיר את המצב כפי שהוא ולהתפשר ברמת הגיוס. המציאות בשנים האחרונות מתאימה יותר לחלקו השני של המשפט. ניתן לקבוע בוודאות שיש קשר ישיר בין המצב העגום בגיוס כוח האדם לבן התקדמות הטכנולוגיה שחלקה מתחילה להחליף אותו. חברות טכנולוגיה רבות זיהו את המצוקה בגיוס ומייצרות פתרון טכנולוגי משלב או מחליף. המדיניות שתקבע בנושא הגיוס תשפיעה ישירות על תפיסת ההפעלה שתצטרך לכלול שילוב מקצועי בין טכנולוגיה לכוח אדם שיכול לגרום לכך שיהיה צורך לגייס פחות עובדים ובזכות כך תנאי העסקה יוכלו להשתפר ולהתקרב מאוד לתנאים העכשוויים בשוק העבודה. כל בר דעת מבין שחייבים לקבל החלטה ויפה שעה אחת קודם. דחיית קבלת החלטה והמשך התנהלות במצב הנוכחי, נותנים ליריב סיכוי גדול יותר לנצח.

 

איום הייחוס – יסוד מרכזי וחשוב בגיבוש מדיניות האבטחה

רגע לפני שרצים לשנות את תפיסה האבטחה חייבים לזכור שהיא מושפעת מאיום הייחוס, הנחות העבודה וסקר הסיכונים ומכאן שקביעת איום ייחוס על ידי גופי הביטחון הפך להיות יסוד מרכזי וחשוב בתהליך הסדרת מקצוע האבטחה. איום הייחוס נקבע בהתאם ליכולות היריב וקובע לכל העוסקים במקצוע האבטחה את נקודת ההתחלה בניתוח האיומים למושא האבטחה שבאחריותם. התקדמותו המבצעית והמקצועית של היריב לימדה את גופי הביטחון השונים שלא די בלהגדיר איום ייחוס פעם אחת ויש צורך לבחון אותו ולעדכן אותו כל פעם מחדש. ככל שחולף הזמן, דרכי הפעולה של היריב הפח"עי והפלילי משתפרים ומתחדשים ברמת התעוזה, הנחישות, התכנון, היצירתיות, המקצועיות והאמצעים הטכנולוגיים. מתברר שהיריב לומד היטב את הצד השני ובעיקר יודע לזהות את החוזקות והחולשות שלו ובהתאם לכך מוצא דרכי פעולה חדשים על מנת לנצח. כמעט בכל תחקיר אירוע פח"ע או פלילי מזהים מיד את השיפור אצל היריב בכל שלבי התהליך המבצעי או רק בתחום הטכנולוגי. באירועים מסוימים מתגלה שרמת האמצעים הטכנולוגיים שברשות היריב לא מביישת שום גוף ביטחוני ממלכתי מה שמעיד שאין לו בעיה למצוא בשוק החופשי טכנולוגיה מתקדמת כגון אמצעי ראיית לילה ואמצעי רחף ואף לשלם עבורה כסף רב. אירוע הפח"ע שהתרחש בכפר קאסם בו המחבל התקשר למשטרה לקריאה עבור סיפור אירוע דמיוני של אלימות במשפחה במטרה למשוך אליו שוטרים לתוך מלכודת ירי מעיד על תעוזה, תכנון ויצירתיות של היריב הפח"עי שהבין והכיר ששוטר שמגיע לטפל באירועים מהסוג הזה לא מגיע במוכנות לתקרית לחימה. אירועי גניבה ממתקנים מאובטחים בהם מתברר שהיריב השתמש באמצעי רחף המאפשרים לצפות על השטח בזמן אמת מעידים על ההתקדמות הטכנולוגית של היריב הפלילי. בחינה עיתית של איום הייחוס גורמת לגופי הביטחון להיות מחוברים טוב יותר למציאות המשתנה ובעיקר הופכת אותם לעדכניים.

 

סיכום – שינוי מתבקש בתפיסת ההפעלה

בהתמודדות התמידית בין איש הביטחון ליריב, מי שאינו מתאים את עצמו למציאות המשתנה ומי שמתעכב בקבלת החלטות משנות מצב קיים יפסיד ובגדול. הרבה מאוד אירועי עבר בתחום הפח"ע והפלילי מוכיחים את קביעה זו. הנושאים שנסקרו בכתבה, מובילים למסקנה אחת ברורה – הגופים המנחים ביטחון בישראל חייבים לבצע שינוי דחוף בתפיסת ההפעלה הקיימת. ההסבר לכך הם הקושי המתמשך בגיוס כוח אדם מתאים למקצוע האבטחה והתקדמות המוצרים הטכנולוגיים שנראה שמצליחים להביא פתרון שמגשר על הפערים המקצועיים בשטח. בהתאם לתהליך הסדור של הכתיבה הביטחונית, תפיסת ההפעלה נכתבת רק אחרי שגובש איום הייחוס, נקבעו הנחות העבודה ונכתב סקר סיכונים והיא עצמה מהווה בסיס לכתיבת תיק האבטחה והנהלים. באחריות כלל הגופים המנחים, לקבל החלטות על בסיס תהליך שכולל את כל השלבים הנ"ל ושנעשה על ידי בעלי מקצוע בעלי ידע עדכני שמאפשר לבצע ניתוח שיהיה הכי קרוב למציאות ובעיקר ליכולות היריב הפוטנציאלי – ראיית התוקף. על התהליך לכלול את כל הנושא הטכנולוגי שגם הוא מחייב הפעלה של בעלי מקצוע בתחום ברמה הגבוהה ביותר וזה על מנת להימנע עד כמה שניתן מטעויות בבחירת טכנולוגיה שאינה מתאימה למאפייני המשימה ולמענה הנדרש. אין ספק ששנת 2023 מתחילה בבשורה שניתן וצריך לבצע את השינוי בתפיסת ההפעלה הקיימת.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך התאמת המענה לשינויים ברמת האיום!!!

היריב נראה כמו כולם

שני אירועים חריגים שהתרחשו בחודש האחרון בישראל, אירוע בירושלים שמחבל שביצע מסע הרג של חפים מפשע הסגיר את עצמו למשטרה ואירוע בכיכר השעון ביפו שבו שני שוטרים איתרו מחבל בדרכו לבצע פיגוע, מוכיחים את הטענה המקצועית שלנו שבשנים האחרונות היריב ששוהה בסביבה אזרחית נראה כמו כולם בלבוש ובמראה האישי. הנחת העבודה הנ"ל נכונה גם לגבי המחבל שביצע את הפיגוע בבר ברחוב דיזינגוף בתל אביב. תמונות המחבלים שמתפרסמות ברשתות מוכיחות שהיריב העכשווי והמודרני, מקפיד מאוד על מראה חיצוני שמתאים לעונה ולאוכלוסייה ששוהה בגזרה שבה בחר לבצע את הפיגוע ודואג לא להראות סימנים מחשידים מיותרים שיכולים להקל על כוחות הביטחון ו/או על אזרחים לזהות אותו כחריג. 
תמונות של המחבלים:

הנחת ההמשך להנחת העבודה שהיריב המודרני לא יהיה עם סימנים מחשידים בנראות החיצונית, הינה שברוב המקרים היריב יראה סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד כאשר רגע פעולת התקיפה יתקרב או כאשר יהיו בסביבה כוחות ביטחון. 
נהג המונית שבתמימות הסיע את המחבל מירושלים מנקודת האיסוף לתחנת המשטרה סיפר שהרגיש שהנוסע שיושב במושב האחורי מפוחד:

שני השוטרים שעבדו בגזרת יפו סיפרו שזיהו אצל המחבל סימנים מחשידים בהתנהגות ולכן עצרו אותו לתשאול שבעקבותיו הבינו שמדובר בשוהה בלתי חוקי וביצעו חיפוש בכבודה שנשא וגילו בתוכו רובה שמוכן לביצוע פיגוע. בזכות פעולת סריקה ממוקדת בגזרת הפעולה, הצליחו השוטרים לאתר סימנים מחשידים בהתנהגות אצל המחבל.
הפרטים שמתקבלים מתחקירי פיגועים ובדגש על אלה המתייחסים להתנהגות היריב, קובעים באופן חד וברור שהוא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך שלבי הפעולה ובמיוחד בשלב הסופי ולכן כוחות ביטחון – חיילים, שוטרים ומאבטחים, אשר ירכשו ידע ומיומנות באיתור סימנים מחשידים בהתנהגות יגדילו את הסיכוי להצליח לאתר את היריב מספיק זמן לפני רגע ביצוע פעולת התקיפה.
קביעה זו, מתבססת על כך שהיריב הינו אדם שההבדל בינו לבין שאר בני האדם, שבחר לפעול נגד הנורמה החברתית ולהפוך לרוצח חפים מפשע. הפיכתו למחבל רוצח לא מנטרלת מגופו את המוח, הרגש, התחושות וכו' ולכן ככל האדם, כאשר המוח חושב על ביצוע פעולה לא נורמטיבית, הוא יפעיל בגופו של היריב סימנים בהתנהגות שיתבססו על תחושת פחד, לחץ וסכנה וייראו כלפי חוץ, בדיוק כפי שתיארו נהג המונית מירושלים ושני השוטרים מיפו.
מכיוון שמדובר בהתנהגות הגוף במצבים שונים, אין ליריב יכולת למנוע מהמוח שלו להפעיל את המנגנונים האלה. 

כל מערך אבטחה בישראל, ללא קשר לגודלו ומיקומו, חייב ללמד את הכוח הביטחוני שבו את תחום איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד את אלה אשר מאיישים עמדות חיצוניות, וזה על מנת להגדיל את הסיכוי לאתר את היריב במעגל החיצוני.
בישראל, יש מספר מצומצם של מערכי אבטחה, בעיקר אבטחת מתקנים, שקיבלו אישור מחטיבת האבטחה במשטרת ישראל לשנות את תפיסת האבטחה לסינון הנכנסים למתקן אך ורק על בסיס איתור סימנים בהתנהגות.
לא זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כתמים וייכנס ללא בדיקה.
כן זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כחריג שחלה חובה לתשאל אותו כדי לקבל החלטה האם הוא תמים או חשוד.
כמי שמזה שנים, מלווה מקצועית את אחד ממערכי האבטחה האלה, ובהתבסס על אמירתו של המחבל מיפו שחיפש ריכוז קהל שיהיה ניתן לבצע לעברו ירי קטלני, אני סמוך ובטוח שתפיסת האבטחה הנ"ל לא רק שמתאימה יותר לשנת 2022 אלה גם מקשה על היריב מכיוון שמבטלת את ריכוז הקהל בכך שיוצרת זרימת אנשים פנימה ומצליחה לראות בצורה טובה יותר את גזרות הפעולה של היריב הפוטנציאלי. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב פעולות לאיתור היריב!!!

גיבוש תפיסת הרתעה במערך האבטחה

כולם מייצרים הרתעה כדי לגרום למישהו אחר לא להעז לעשות מה שהוא חושב. השימוש בהרתעה הפך להיות עם השנים יותר ויותר שכיח ונמצא כמעט בכל מקום ובכל תחום. אם בעבר רק מדינות השתמשו בהרתעה אל מול מדינות אויב בעיקר, כיום כמעט כל אחד מייצר סוג של הרתעה כלפי מישהו אחר מסיבות שונות – בעל חנות שמרתיע מפני גניבות, גופים ממשלתיים שמרתיעים מפני אי ביצוע תשלום חשבונות, עורכי דין שמרתיעים אזרחים על ידי מכתבים מאיימים, שכן בבניין מגורים שמייצר הרתעה כדי שאף אחד לא התעסק איתו, משטרת התנועה שמייצרת הרתעה לנהגים וכו'. לכל מי שמייצר ומשתמש בהרתעה ישנה אותה מטרה – לגרום לצד השני לא לבצע את מחשבותיו ו/או לעשות את מה שאומרים לו בלי להתנגד. גם מערכי אבטחה רבים משתמשים בהרתעה כנגד יריבים פוטנציאליים אבל האם הם מייצרים אותה באופן ובדרך הנכונים כך שבאמת תצליח להשפיע על היריב? לאורך כל שנות עבודתי ביחידה לאבטחת אישים, ובמיוחד אחרי הכישלון ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל,  השתמשתי והרגשתי את כוחה של ההרתעה אל מול הסביבה ובעיקר אל מול היריב הפוטנציאלי, וכיום, לאחר כשלושים שנות ניסיון מקצועי מצבר, אני מאמין יותר בחשיבותה ובכוחה של ההרתעה וחושב שכל מערך אבטחה חייב לייצר הרתעה חוצה מעגלים המתבססת על תפיסת הרתעה מקצועית וייחודית למאפייני מושא האבטחה. כמי שמתמחה בתחום ראיית התוקף, אני בטוח שמערך אבטחה שכולל הרתעה חזקה ויעילה מצליח להרחיק יריבים רבים ולעומתו, מערך אבטחה המשלב הרתעה בצורה לא מקצועית או ללא הרתעה כלל, מסמן ליריב שאפשר להתקרב ואף לתקוף. כדי להתחיל לגבש תפיסת הרתעה יש צורך לענות על השאלות הבאות:
מהי הרתעה?
כיצד מייצרים הרתעה?
כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?

"הרתעה" (הגדרה מילונית): אסטרטגיה שנועדה למנוע מיריב לבצע פעולה מסוימת, באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא ליריב נזק הגדול מן התועלת. ההרתעה מבוססת על האמצעים העומדים או שאינם קיימים לרשות הצד המאיים ועל נכונותו לעשות בהם שימוש. אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של היריב, על המאיים להכיר את מאפייני היריב (ראיית התוקף). אחד הקשיים המשמעותיים בתפיסת ההרתעה הוא קיומו של שוני בין תפיסת המציאות ועולם הערכים של הצד המאיים לבין אלו של היריב. ככלל, שיש שוני בין תפיסת העולם של הצדדים, כך יתקשה המאיים להציב הרתעה אפקטיבית כלפי היריב. 

כיצד מייצרים תפיסת הרתעה במערך אבטחה?
שלב 1: ההבנה וההכרה ביעילות ההרתעה אל מול היריב ובצורך להקצות תקציב ומשאבים ליצירתה באופן מקצועי ונכון.
שלב 2: קביעת הנחות עבודה המתבססות ומתייחסות למאפייני היריב הפלילי והפח"עי. למשל, האם איום בענישה באמת מרתיע את היריב הפלילי? האם איום בתפיסה ומאסר באמת משפיע על היריב הפח"עי? האם עצם האיום חזק יותר מהענישה עצמה?
שלב 3: ציון האיום הפלילי והפח"עי כלפי מושא האבטחה הנלקח מסקר הסיכונים שבוצע למתקן והתבסס על ניתוח מקצועי בראיית התוקף.
שלב 4: קביעה מה תכלול ההרתעה ברמת עקרונות.

כיצד מייצרים את מעגלי ההרתעה?
שלב 1: הרתעה באתר האינטרנט של מושא האבטחה – באם למושא האבטחה יש אתר אינטרנט, ניתן לשלב בו תוכן המציין שקיים מערך אבטחה מקצועי ומושקע שיודע להתמודד עם איומים שונים כולל פרסום תמונות של מאבטחים, רכבי אבטחה, אמצעים ועוד.
שלב 2: הרתעה במרחב החיצוני – ניתוח המרחב החיצוני שמוגדר כגזרת איום על מושא האבטחה על מנת לסמן מקומות שיכולים לשמש את היריב להתארגנות וצירים היכולים לשמש אותו להתקרבות וכניסה למתקן וכל זאת כדי להחליט היכן להציב שילוט מרתיע, מצלמות, תאורה, מכשול ועוד.
שלב 3: הרתעה בקו הכתלים הכולל את מכלול הכניסה הראשית ודלתות יציאת חירום – יצירת תהליך בידוק ביטחוני ברור במכלול הכניסה הראשית הכולל מסלול כניסה ויציאה, שילוט מכווין, שילוט מרתיעה ועוד. שימוש במערכת בקרת כניסה בדלתות משניות ובדלתות חירום, הצבת שילוט מרתיע על כניסה לא מורשית, הצבת מצלמות, תאורה ועוד.
שלב 4: הרתעה בתוך המתקן – חלוקה לאזורים שהכניסה אליהם למורשים בלבד, שימוש במערכת בקרת כניסה לאזורים אלו, שילוט מרתיע, מצלמות, מערכת אזעקה ועוד.
שלב 5: כח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים ביטחוניים בכל מעגלי ההרתעה – חיצוני, מכלול הכניסה ובתוך המתקן וכל זאת בשילוב מוקד צופה, רואה ומגיב שיצירת כוח תגובה מהיר כמענה לכל אירוע חריג.
שלב 6: אבטחה אקטיבית: כל בעלי התפקידים במערך האבטחה צריכים ללמוד להיות אקטיביים במהלך המשמרת – לפעול לאיתור היריב בכל הגזרות, לבצע תשאול לחריגים, לבצע סיורים חיצוניים ופנימיים ועוד. 
שלב חוצה – נראות:
נושא הנראות חוצה את כל מעגלי ההרתעה במושא האבטחה, החל מנראות כח האבטחה שמתחיל בלבוש, בצורת העמידה ובסגנון הדיבור והמשך בנראות מכלול הכניסה, המערכות הטכנולוגיות, השילוט ועוד. 

כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
ישנן שתי דרכים לבחינת יעילות ותועלת ההרתעה אל מול היריב. דרך אחת הינה למידה מאירועי אמת – ביצוע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום לאחר כל אירוע. דרך שניה הינה הפעלת כוח חיצוני המדמה את היריב שיבצע תרגילים במתבססים על ראיית התוקף וגם בסופם יתבצע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום.

מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?
התשובה לכך ברורה וחד משמעית – חרב ההרתעה משפיעה על היריב ובתנאי שנוצרה באופן מקצועי ונכון ולא מתבססת על מקריות ויוזמות מקומיות ולא מבוססות.
לדוגמא – האם רכישה והצבת עורב דמה במרפסת יצליח להרתיע יונים מהגעה ועמידה?

מי שיבצע ניתוח ראיית התוקף ילמד שהיריב רואה כמעט את כל מערך האבטחה וביכולתו להבחין מיד באמצעי דמה או לחלופין לבצע פעולות לבחינת אמינות האמצעים ולכן, כשמדובר באמצעי דמה, צריך להשתמש בכאלה שבאמת נראים וקרובים למציאות.

סיכום:
הניסיון קובע שההרתעה יעילה אל מול היריב ובתנאי שגובשה ונעשתה באופן המקצועי והנכון ולכן כל מערך אבטחה חייב לגבש תפיסת הרתעה מקצועית וליישם אותה לתכנית ביצוע הלכה ולמעשה. מי שיידע לייצר הרתעה בעלת איום שייתפס אצל היריב כבר – מימוש ברמה גבוהה ביותר, יצליח להרחיק אותו ממושא האבטחה. חלה חובה לבחון מדי זמן את אפקט ההרתעה על היריב בכל המעגלים ולשפר אותה בהתאם לתוצאות. יש להשקיע ביצירת הרתעה בכל מעגל מתוך הכרה שכל מעגל אמור לגרום ליריב להתחרט על רצונו לתקוף את מושא האבטחה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב תפיסת הרתעה מקצועית!!!

היריב עם האפוד הזוהר

זוג חברים "יוטיוברים" מארצות הברית החליטו לתעד האם הם מצליחים להיכנס לאתרים בתשלום ו/או מאובטחים, כמו בית קולנוע ומוזיאון, כשהם לבושים באפוד זוהר ומצוידים במכשיר קשר מבלי שיידרשו בבדיקה ובתשלום. השניים רצו להוכיח שלבישת אפוד זוהר מאפשרת כניסה חופשית כמעט לכל אתר ציבורי מתוך ראייה ביקורתית ולא כיריב למרות שבפועל הם נראים ומתנהגים במאפייני החשיבה והפעולה שלו.
סרטון המתעד את השניים נכנסים ללא קושי לאתרים ציבוריים רק בגלל שהם לבושים באפוד זוהר:  

למה שסדרן, שומר או מאבטח יחשבו ששני בחורים שלובשים אפוד זוהר לא נדרשים בביצוע תהליך ביטחוני בכניסה למתקן ולמה שעובד בתוך המתקן שפוגש אותם יאמין למראה ולסיפור שלהם ויאפשר להם להמשיך לבצע את "עבודתם" ללא בדיקה וללא פיקוח?
למה אדם שלובש אפוד זוהר או לבוש כבעל תפקיד נותן שירות או כבעל תפקיד ביטחוני מצליח להיכנס בקלות למתקנים ציבוריים כמו בית קולנוע או מוזיאון ויתקשה לשחזר את ההצלחה במתקנים שנחשבים ליותר ביטחוניים כמו תחנת רכבת, משרד ממשלתי וכו'?
התשובות נמצאות ברמת המודעות של מערך האבטחה לנושא ראיית התוקף ולפעולות האופרטיביות שהינו מבצע כחלק מרשימת ההתמודדות עם היריב:

ראיית התוקף – מהי דרך החשיבה ומאפייני התנהגות היריב?

  1. היריב משקיע זמן רב בלמידה על התנהגות אנשים אשר שוהים במרחב הציבורי, עובדים במקומות עבודה שונים ומגוונים אזרחיים וממלכתיים וכאלה שעובדים בתפקידים ביטחוניים ברמות שונות.
  2. היריב אוסף מידע ולומד על תגובות אנשים במצבים שונים בשגרה ובתנאי לחץ ואף יוזם יצירת סיטואציות לצורך התנסות ובדיקה האם התאוריה עובדת במציאות.
  3. היריב יודע לזהות במהירות מי עומד מולו ואיזה סיפור ומניפולציה יתאימו ויעבדו עליו באחוזי הצלחה גבוהים.
  4. היריב מודע לכך שרוב האנשים אוהבים להזדהות עם סיפור ולעזור לאחר, מתחברים לרגש ופועלים לפיו ובנוסף פועלים לפי תבניות ותמונות מוכרות.
  5. היריב בעל ביטחון עצמי גבוה, יכולת משחק, יכולת התחזות, יכולת זיהוי וניצול הזדמנויות ויכולת הנעת אנשים.
  6. בהתמודדות מול אנשי ביטחון, היריב יפעל ליצירת סיפור ונראות מוכרים ולא מאיימים על מנת ליצור תחושה שהוא בצד של הטובים.

מדוע בעלי התפקידים המאיישים את הכניסה למתקן מאמינים ליריב ומאפשרים לו להיכנס?

  1. הסדרן, הבודק ביטחוני ו/או מאבטח המאיישים את הכניסה למתקן הינם קודם כל בני אדם עם אופי אישי הכולל חוויות, תמונות ותבניות מוכרות השמורות בזיכרון, רמת ביטחון עצמי ורגש שיבוא לידי ביטוי בכל מצב שבו יצטרכו להתמודד עם אדם אחר ולקבל החלטה האם להאמין או לא להאמין לו.
  2. ככלל, הנטייה של רוב האנשים היא להאמין למה שהם רואים ולכן אם יגיע מישהו לבוש באפוד זוהר ויחזיק בידו מכשיר קשר או סולם ויגיד שהוא הגיע כדי לתת שירות ולתקן משהו במתקן אז בסבירות גבוהה שיאפשרו לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  3. ככלל, אדם עם ביטחון עצמי נמוך יתקשה לעמוד מול מישהו שיראה לו חשוב, בעל סמכות, נחוש ובעל ביטחון עצמי גבוהה ולכן גם במקרה הזה, בסבירות גבוהה שיאפשר לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  4. רוב האנשים מגיעים ממקום של רצון לעזור ובעיקר לאלה שיבקשו עזרה ולא יראו מאיימים, ולכן כאשר היריב יבקש להיכנס "רק" לשירותים או יספר שהוא ממש לא מרגיש טוב וישאל אם אפשר "רק" לשטוף  פנים ולצאת, סביר להניח שבעל התפקיד בכניסה למתקן יאמין לו ויאפשר לו להיכנס.
  5. ככלל, בעל תפקיד בכניסה למתקן שלא עבר הכשרה מקצועית מתאימה ו/או שעובד לא על בסיס תפיסת אבטחה, תיק אבטחה ונהלים יתקשה מאוד להתמודד מול יריב מיומן בעיקר בגלל חוסר הידע והמודעות לסכנות.
  6. חוסר בהכרת היריב הפוטנציאלי, דרך החשיבה ודרכי הפעולה שלו בדגש על ניסיון כניסה למתקן יגרמו לכך שבעל התפקיד בכניסה לא יחשוב לרגע שמי שעומד מולו הינו אדם המתחזה לאחר.

מדוע העובד בתוך המתקן מאמין ליריב עם "האפוד הזוהר" ומאפשר לו להמשיך במעשיו? 

  1. ככלל, העובד מניח כל מי שעבר את מערך האבטחה בכניסה למתקן הוא בסדר ובעל אישור להסתובבות בתוך המתקן.
  2. עובד ללא הכשרה ו/או מודעות ליכולות היריב הפוטנציאלי, יהיה בעל סיכוי נמוך להבין שמי שעומד מולו אינו תמים. 

מה צריך לעשות כדי להצליח להתמודד מול היריב עם ה"אפוד הזוהר"?

  1. לגבש תפיסת אבטחה שתהווה בסיס לגיבוש תיק אבטחה ונהלי אבטחה למתקן שיוגדרו כתורה אחידה ליישום כלל תפקידי האבטחה במתקן.
  2. לדאוג שנהלי האבטחה בכניסה למתקן מגדירים תהליך בידוק ביטחוני המבוסס על זיהוי חד חד ערכי לכל אדם שמבקש להיכנס למתקן – ככלל, מומלץ לא לאפשר לבעל התפקיד בכניסה למתקן שיקול דעת כדי למנוע מצב שהיריב מצליח לייצר מצג שווא ולשטות.
  3. לשלב בהכשרה המקצועית של בעלי התפקידים השונים במערך האבטחה תוכן העוסק בראיית התוקף – חשיבה, מאפיינים ודרכי פעולה.
  4. לקיים עם בעלי התפקידים בכניסה למתקן סימולציות המדמות דרכי פעולה של היריב הפוטנציאלי שינסה להיכנס למתקן ללא בדיקה – ניתן להיעזר בסרטונים של "יוטיוברים" כדי ללמוד על היריב ולצורך המחשה.
  5. להעלות את המודעות של העובדים במתקן להמצאות אנשים חריגים בסביבת עבודתם בעזרת הכשרות מקצועיות, קמפיין מודעות ועוד.
  6. לבצע תרגילים למערך האבטחה ולעובדים לבדיקת רמת הידע ורמת איכות הביצוע.

שני "יוטיוברים" ישראלים החליטו גם לתעד את עצמם מנסים להיכנס למתקנים ציבוריים וביטחוניים – למרות שמצדם זה נחשב למעשה קונדס, ניתן ללמוד רבות מהתוצאות:

לסיכום:
היריב הפוטנציאלי ישתמש בכל יכולותיו האישיות כדי לנסות ולהיכנס למתקן ללא שיבוצע עליו תהליך בידוק ביטחוני תוך שהוא מזהה ומנצל את החולשות בקרב בעלי התפקידים השונים המוצבים בכניסה למתקן. רוב הכישלונות של בעלי התפקידים בכניסה בהתמודדות מול היריב המתחזה, נובעים מחוסר ידע מקצועי הגורם לאי אמונה שהיריב יכול להגיע לבוש באפוד זוהר או כקצין צבאי או כשוטר או כנותן שירות כזה או אחר. הדרך ללמד את מערך האבטחה להתמודד מול יריב מתחזה קיימת וקלה יחסית ולכן כל מה שנשאר זה להיות מודע לאיום ולתת לו מענה מתאים.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בשילוב ראיית התוקף!!!

אבטחת בתי ספר בישראל

אני בטוח שהטבח שבוצע בבית ספר יסודי בעיירה יובלדי בטקסס שבו נרצחו בדם קר 19 ילדים תלמידים ושתי מורות, מדיר שינה מעיניהם של האחראים על האבטחה במשרד החינוך שאין ספק שכבר הושיבו את עצמם כדי לבדוק האם רמת האבטחה הקיימת בבתי הספר בישראל כוללת מענה גם לאיום קיצוני כזה, ואם לא, מה צריך לעשות כדי שכן. אין ספק שמדובר באיום קיצוני בעל סבירות מימוש שהולכת ועולה ובעל חומרת נזק ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בניהול הסיכונים. 
אירועי הטבח המזעזעים שמתרחשים שוב ושוב בארצות הברית יכולים לסייע בהבנה טובה יותר של האיום ומאפייני ההתרחשות שלו בראיית התוקף. הרוצח בן ה – 18 שביצע את הטבח בבית הספר עבר להתגורר בבית סבתו בעיירה יובלדי בחודש מרץ האחרון. הרוצח למד בעבר בבית הספר היסודי הזה וחזר אליו עם הרובה שקנה כחוק יום אחרי שחבריו לספסל הלימודים סיימו את לימודיהם. תושבים שמכירים אותו סיפרו שעבר הקנטות בגלל הלבוש שלו ובגלל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו ונחשב לתלמיד כושל ואפלולי שבסופו של דבר נשר מבית הספר. הטבח החל ביום שלישי בבוקר כאשר הרוצח ירה בסבתו בפרצוף ופצע אותה קשה, לקח את הטנדר שלה, נסע לבית הספר, בשעה 11:28 נטש את הטנדר לאחר שירד ממנו חמוש ברובה ובכ – 1000 כדורים, החל לנוע רגלית לעבר בית הספר תוך שהוא יורה על אזרחים שהיו בדרכו (חלקם רצו לעזור לו כי חשבו שעבר תאונת דרכים), בשעה 11:40 נכנס לבית הספר ללא הפרעה, התפרץ לאחת הכיתות שבה שהו באותו זמן מורות ותלמידים תמימים, ופשוט החל לירות בהם ללא רחמים וללא רגש. משטרת טקסס הודיעה שהרוצח רצח את התלמידים והמורות זמן קצר מאוד לאחר שהתפרץ לכיתה. בסביבות השעה 13:00, צוות שוטרים הצליח לירות ברוצח ולנטרל אותו. בכל הזמן שבין 11:40 ל – 13:00 חלק מהתלמידים/ות הצליחו להסתתר מעיניו של הרוצח, חלק נפצעו מהירי ועשו הכל כדי שהרוצח יחשוב שהם מתים וחלק נשכבו על חבריהם הפצועים כדי לנסות ולהציל אותם ממוות. ילדים/ות בני 8-10 מצאו את עצמם בזירת רצח אכזרית תוך שהם רואים את חבריהם/ן הרוגים ופצועים.
משטרת טקסס דיווחה שלבית הספר יש תכנית אבטחה שחלק מהעקרונות שבה לא יושמו בפרק הזמן שהרוצח ביצע את הטבח – דלת אחורית נשארה פתוחה ומאבטח לא היה במשמרת.

מי הגוף המנחה את משרד החינוך בנושא אבטחת מוסדות החינוך בישראל?

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל היא הגוף המנחה את משרד החינוך כיצד לקיים את האבטחה במוסדות החינוך בישראל – גני ילדים, בתי ספר, תיכונים וכו'. ההנחיה כוללת את האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים, את האבטחה הפיזית, את שיטת האבטחה ואת שיטת הפיקוח והבקרה הנדרשת כדי לבדוק שהיישום בשטח תואם את ההנחיה.

האם טבח כזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל?
הנחת העבודה של משרד החינוך צריכה להיות שטבח מהסוג הזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל (יתכן שהנחת העבודה הזו כבר קיימת). אירועי הטבח בארצות הברית, ובמיוחד הטבח בטקסס, חייבים לשמש אזעקת אזהרה חזקה מאוד, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה ואסור להתעלם ממנה. אסור לטעות ולחשוב שאצלנו בישראל טבח כזה לא יכול להתרחש. גם בישראל, כמו בארצות הברית, ובלי קשר למדיניות מכירת נשקים לאזרחים, יכול תלמיד לשעבר וממורמר להחליט לחזור לבית הספר כדי לנקום בפעולת רציחת מורים ותלמידים. אסור להניח שבחור ישראלי לא יגיע למצב קיצוני כזה.

באיזה מקום נמצא איום ביצוע טבח ברשימת האיומים הרלוונטיים לבתי ספר?
ניהול הסיכונים כולל שני פרמטרים למדידת רמת הסיכול – סבירות מימוש האיום ורמת הנזק במידה והתרחש.
רמת הנזק בטבח ילדים תלמידים צעירים ותמימים הינה ברורה וחד משמעית – מדובר באסון ברמה לאומית שאין ספק שיגרום לזעזוע גדול ולשינויים מידיים ורבים.
סבירות המימוש ניתנת לפרשנויות שונות – למרות שמדובר באיום שמוגדר כקיצוני וככזה שרבים יחשבו ויגידו ש"אצלנו טבח כזה לא יקרה", סבירות המימוש שלו עולה מכל אירוע טבח נוסף שמתרחש בארצות הברית ולכן יהיה נכון למקם אותו בחלק העליון של רשימת האיומים על בתי ספר בישראל. מיקום האיום ברשימת האיומים הרלוונטיים, משפיע על רמת המענה שתינתן כדי להתמודד מולו.

מהו הנזק בהתרחש טבח בבית ספר?
הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר שקיים בשבילנו בעולם הזה ולא ניתן להשוות אותם לשום דבר אחר יקר שהשגנו כבר או שאנחנו שואפים להשיג. כשילדים, ובמיוחד ילדים צעירים, יפצעו או חס וחלילה ירצחו בדם קר בטבח שיבוצע על ידי רוצח (כגון תלמיד לשעבר) אכזר, הזמן ייעצר קודם כל לטובת אבל המשפחות ובהמשך לעשיית דין וחשבון עמוק בכל הקשור לאבטחת בתי ספר בישראל. אין ספק שיידרש זעזוע ברמת המדינה, כזה שיגיע ישירות מכל אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד מאלה שיש להם ילדים בבתי הספר הרבים הפרוסים מדן ועד אילת.

עסקים פיננסים משקיעים סכומים גבוהים מאוד כדי לאבטח את הכסף בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכוח אדם מיומן – ילדים הרבה יותר "יקרים" מכסף!!

חברות משקיעות מיליונים כדי לאבטח את המידע שברשותם – ילדים הרבה יותר "יקרים" מהמידע!!

מוזיאונים משקיעים הון כדי לאבטח יצירות אומנות – ילדים הרבה יותר "יקרים" מיצירות אומנות!! 

מהן הפעולות שחייבים לבצע בטווח הזמן המידי?
הערה: כל מה שאני כותב בנושא הוא על דעתי בלבד שכמובן שניתן להסכים או שלא להסכים ובנוסף יתכן שחלק כבר מיושם בפועל.

  1. סיווג בתי הספר: בית ספר צריך להיות מוגדר כמתקן מאובטח – יעד הגנה ייחודי. מכיוון שישנם הרבה בתי ספר מסוגים שונים, חשוב לבצע ניתוח מקצועי שבסופו יקבע מה הסיווג של כל בית ספר. הסיווג מוגדר על בסיס מספר פרמטרים קבועים שרמתם משתנה בהתאם לנתונים ומאפייני כל בית ספר בנפרד.
  2. חבילת אבטחה לכל סיווג: תקבע מראש חבילת אבטחה בהתאם לרמת הסיווג שנקבעה לכל בית ספר. יש לקבוע חבילת אבטחה בסיסית לכל בתי הספר וחבילת אבטחה מורחבת לכאלה שיהיו בסיווג גבוהה. במצב של סכנת פגיעה בתלמידים/ות, אני בדעה שבית ספר יסודי יותר רגיש מבית ספר תיכון בעיקר בגלל רמת יכולת התגובה כנגד תוקף אחד.
  3. חבילה בסיסית לכל בית ספר: גיבוש תכנית אבטחה, תיחום מתחם בית הספר בגדר ברזל חזקה בצורה ובגובה שיקשה על מעבר אדם, הצבת שילוט ביטחוני על הגדר ההיקפית, מכלול כניסה עם שער שניתן לסגירה ולנעילה ומאויש במאבטח חמוש, בכל מבנה בבית הספר תוגדר דלת כניסה ראשית ודלתות חירום תקניות, יוגדר נאמן ביטחון שיעבור הכשרה מקצועית למימוש התפקיד, הדרכה ותרגול צוות המורים/ות והתלמידים /ות בתרחישי האיום השונים.
  4. חבילה אבטחה מורחבת: החבילה הבסיסית + הצבת מינימום 2 מאבטחים/ות, חימוש יזום של מורים/ות, הצבת דלתות ביטחוניות בכניסה לכל כיתה, הצבת מצלמות כולל מצלמות מתריעות, לחצני מצוקה, דלתות מקשרות בין כיתות למתן אפשרות מעבר במצב חירום.
  5. מוקד צופה רואה מרכזי: הקמת מוקד ביטחוני שיהיה בעל יכולת צפייה במצלמות וביכולת שליטה, פיקוח, בקרה ומתן מענה במצב חירום.
  6. שיתוף פעולה עם כוחות הצלה: הגדרת שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות ההצלה השונים וביצוע תרגילים עיתיים משותפים לצורך תרגול ושיפור רמת התגובה בהתרחש אירוע חירום.

כאמור, הטבח בטקסס חייב לשמש כאזעקת אזהרה חזקה ומרעישת אוזניים שלא ניתן להתעלם ממנה ולהמשיך כרגיל. על מקבלי ההחלטות בתחום אבטחת בתי הספר בישראל, למהר ולקבל החלטות שיבחנו את הנחות העבודה הקשורות לרשימת האיומים ושיצליחו לתת תמונת מצב מהירה ואמינה על רמת האבטחה בבתי הספר השונים בישראל. יש לעשות הכל כדי שבבית ספר בישראל לא יתבצע טבח ילדים ומורים.

זכרו, שאבטחה צריך לקיים גם בבתי הספר בישראל ויפה שעה אחת קודם!!!

כיצד להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי

צה"ל פתח את שנת 2022 עם בשורה של שינוי בתחום הגנת המחנות, בשורה שמעידה על לא פחות מעידן חדש. מספר רב של אירועי גניבת אמצעי לחימה ותחמושת ממחנות צה"ל, שכנעו את הרמטכ"ל אביב כוכבי שהגיע הזמן לבצע שינוי משמעותי ורציני בתחום הגנת מחנות צה"ל, שינוי שיהפוך את צה"ל לארגון שיודע לייצר, לעשות ולקיים אבטחת מתקן ברמה מקצועית שתקשה ואף תמנע מהאויב להמשיך ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת ללא קושי. השינוי החל בהקמת מערך הגנה חדש תחת חיל המשטרה הצבאית שכבר החל לממש את ייעודו בגיבוש ופתיחת קורס קב"ט מחנה ראשון מסוגו בצה"ל. קורס שמתנהל בימים אלו ממש ומכשיר את החניכים לתפקיד קב"ט מחנה צבאי.

כדי להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי, יש צורך לדעת את הנושאים הבאים:

הרקע להחלטה על ביצוע שינוי:
צה"ל הינו ארגון גדול שייעודו העיקרי הינו להגן על מדינת ישראל מפני תקיפות האויב מבחוץ, הגנה מפני פעולות תקיפה מצד ארגוני טרור ומדינות, הגנה מפני מלחמה. ייעוד הארגון קובע ומשפיע על מבנה הארגון, תפיסת ההפעלה שלו, המשרתים בארגון מרמת מפקדים/ות ועד רמת אחרון החיילים/ות, אמצעים וטכנולוגיה ועוד. כשמדובר בצה"ל, ברור שהארגון מכין את עצמו למצב שיצליח לנצח כל אויב במלחמה ולכן כל הארגון חושב, מתכנן, מתכונן, מתאמן ופועל למצב של מלחמה. זו הסיבה שכאשר צה"ל נדרש להתמודד מול אויב שתוקף את המחנות שלו הפרוסים בכל המדינה, הוא מגדיר את התפיסה כהגנת מחנות ולא כאבטחת מחנות. סביר להניח שהמילה הגנת מחנות ולא אבטחה נגזרת מהייעוד להגן על מדינת ישראל ולא לאבטח. עד לשנת 2022, שנת השינוי, גם בהקשר של המחנות, צה"ל חשב על הגנה ולא על אבטחה. לאורך השנים, צה"ל כן הבין שעליו להגן על המחנות שבאחריותו, כן ביצע פעולות הגנה וכן ניסה לתת מענה להתקפות האויב שסימן את המחנות כיעד קל יחסית לפריצה ולגניבה. למרות שבשנים מסוימות נראה שפעולות ההגנה מצליחות לצמצם את היקף תופעת הגניבות מהמחנות, עדיין מספר האירועים ותוצאותיהם, הצביעו על כך שמשהו בתפיסה, בשיטה וביישום בשטח לא עובד. לפעמים, ארגון לומד מצליח לקבל החלטות על ביצוע שינוי לפני קבלת המכה ולעיתים, למרות שהארגון לומד, הוא לא מצליח להקדים תרופה למכה ופשוט חוטף מכה ועוד מכה עד שעוצמת הכאב מהמכה הופכת להיות בלתי נסבלת. הרמטכ"ל אביב כוכבי הבין שצה"ל לא יכול להמשיך ולחטוף מכות במחנות והחליט לאמץ את המסקנות שהניחה על שולחנו וועדה מקצועית שעסקה בשאלה מדוע צה"ל נכשל שוב ושוב בתחום הגנת המחנות ומה עליו לעשות כדי לשנות את מאזן הכוחות אל מול האויב, בעיקר האויב הפלילי (עבדכם הנאמן היה אחד מצוות המומחים שהשתתף בוועדה).

מה כולל השינוי שעליו החליט הרמטכ"ל:

ההבנה שצה"ל כארגון לא מוכשר ולא יודע כיצד לקיים אבטחה במחנות שבאחריותו – כל שינוי חייב להתחיל בהבנה שקיים פער, מהו הפער ומה הסיבה לקיומו. צה"ל הבין שבתחום האבטחה קיים בארגון פער מקצועי גדול.

ההבנה שכדי להצליח לבצע שינוי גדול יש צורך לקבל עזרה מבעלי מקצוע, ובמקרה המדובר, מבעלי מקצוע בתחום האבטחה האזרחית – צה"ל התחיל לשתף פעולה עם גופים אחרים העוסקים באבטחת מתקנים כגון משטרת ישראל, שב"כ ומלמ"ב וכאמור, הקים וועדה מקצועית שכללה מספר מומחים בתחום האבטחה האזרחית שתפקידה לגבש המלצה כיצד לקיים אבטחת מתקנים בדרך הנכונה.

הקמת גוף אחד בתוך צה"ל שיהיה המנחה המקצועי בתחום אבטחת המחנות – צה"ל הקים תחת המשטרה הצבאית גוף חדש שנקרא "מערך ההגנה החדש", גוף שיהיה המנחה המקצועי היחיד בתחום הגנת המחנות, בדומה לחטיבת האבטחה במשטרת ישראל. הקמת המערך החדש תמנע את המצב הקיים שבו למרות שקיימת תפיסת הגנה אחידה בצה"ל, נוצר קושי ופער ברמת היישום שלה בשטח ובנוסף, נוצר ואקום בכתובת מקצועית אחת שתנחה, תלמד ותסייע לבעלי התפקידים השונים הנמצאים במעל 200 מחנות צה"ל הפרוסים מדן ועד אילת.

מהן הפעולות הראשונות שמבצע מערך ההגנה החדש:

גיבוש עץ המבנה של בעלי התפקידים במערך, החל מראש המערך, ראשי הענפים, ראשי המדורים ושדרת המבצעים – גם בשלב זה צה"ל הבין שבנוסף לאנשי מקצוע מתוך צה"ל, עליו לגייס לשירותיו בעלי מקצוע מתחום האבטחה האזרחית ולכן גיבש קבוצה כזו שתשתלב במערך במסגרת שירות מילואים.

תיקוף תפיסת ההפעלה בתחום הגנת המחנות – תפיסת ההפעלה מהווה את היסוד הראשון והחזק ביותר בתהליך בניה והקמת מערך אבטחה חדש ולכן פעולת תיקוף התפיסה סייע רבות לגיבוש תוכן וסילבוס קורס הקב"ט הראשון.

קורס קב"ט מקצועי בצה"ל – לאורך השנים צה"ל מינה משרת בקבע או אזרח עובד צה"ל לתפקיד קצין הגנה בכל מחנה אבל מבלי שהעביר אותו הכשרה מקצועית שמתאימה למאפייני התפקיד ולדרישות ממנו, מה שיצר פער ותסכול גדולים מאוד ברמת בעלי התפקיד וגרוע מכך, פער ברמת המענה כנגד האויב ובעיקר האויב הפלילי שהמשיך להצליח לפרוץ ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת בהיקפים גדולים ולא הגיוניים. לכן, אחת ההחלטות שהגיעו מיד לאחר תיקוף התפיסה היתה לבצע הכשרה מקצועית לכל אותם קציני ההגנה שכבר עובדים במחנות השונים. 
גיבוש והכנת תכנית הקורס, התוכן המקצועי, מערכי השיעור, המצגות והתרגילים הוטל על צוות של מומחי אבטחה שמכירים ושולטים גם בשפת האבטחה האזרחית וגם בצבאית והשכיל להתאים את התוכן למאפייני הארגון, למאפייני המתקנים שבאחריותו ולמאפייני בעלי התפקידים במערך ההגנה בכל מחנה. בהמשך לכך, גויס צוות מדריכים מקצועי שעבר תהליך הכנה מסודר ובימים אלו מעביר בפועל את הקורס בקרית ההדרכה.

הפעולות שעל הקב"ט לבצע לאחר חזרתו למחנה:

שיחת תיאום ציפיות עם מפקד המחנה – גם בצה"ל, הוחלט שמפקד המחנה הוא הגורם האחראי על תחום האבטחה ולכן על הקב"ט לקיים עמו שיחת תיאום ציפיות שתכלול סקירה קצרה על ההכשרה המקצועית שעבר, על מערך הגנה החדש וייעודו ועל שיתוף הפעולה הדרוש בין מפקד המחנה לקב"ט.

הכרת גבולות שטח המחנה – הקב"ט יכיר את הגבולות המוגדרים והחוקיים של המחנה כפי שמופיעים בגוף הממשלתי הרלוונטי על מנת להתאים את תכנית ההגנה לשטח שבאחריות צה"ל ולסמכות המקצועית בפעולות האבטחה בשגרה, בחריגים ובחירום.

ביצוע סקר סיכונים – על הקב"ט לבצע סקר סיכונים ייעודי למחנה על מנת להגדיר את כלל האיומים הרלוונטיים למחנה (נגזרים מאיום הייחוס)  ודירוגם לפי רמת איום. את תוצאות הסקר יציג הקב"ט לגורם הרלוונטי במערך ההגנה החדש ולאחר מכן למפקד המחנה.

ניתוח שטח ואיומים בראיית התוקף – בהמשך לנלמד בקורס הקב"ט, הנ"ל יבצע ניתוח שטח וניתוח כל איום על המחנה בראיית התוקף וזאת על מנת להמחיש ולהבין את דרך הפעולה של האויב הפלילי או הפח"עי ועל מנת להצליח ולסמן אזורים רגישים במרחבים השונים.

כתיבת תיק הגנה חדש – הקב"ט יכתוב תיק הגנה חדש או יתקף תיק הגנה קיים בהתבסס על האיומים שהוגדרו בסקר הסיכונים ושאושרו על ידי מפקד המחנה ועל תוצאות הניתוח בראיית התוקף. תיק ההגנה יכלול גם טבלת איומים עם מענה מניעתי, את שיטת אבטחה, טבלת מקרים ותגובות ועוד. תיק ההגנה יוצג ויאושר על ידי מפקד המחנה.

גיבוש תכנית עבודה שנתית – הקב"ט יגבש ויכתוב תכנית עבודה שנתית שתכלול יעדים ומשימות לביצוע כחלק מיישום תכנית ההגנה. על כל קב"ט לדעת ולהבין שללא תכנית עבודה לא יצליח לקיים את האבטחה כפי שהוגדרה בתיק ההגנה. תכנית העבודה תוצג ותאושר על ידי מפקד המחנה.

כתיבת הנחיות ונהלים – בהמשך לתיק ההגנה, הקב"ט יגבש ויכתוב הנחיות ונהלים מקצועיים שיועברו לכלל בעלי התפקידים המשולבים ביישום הגנת המחנה.

תשתיות אבטחה – בשלב ראשון, הקב"ט יבצע בדיקה מקיפה לגיבוש מצב קיים של כלל תשתיות האבטחה במחנה (גדר היקפית, שערים, מצלמות, תאורה וכו'). בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע. בשלב שני, יכיר הקב"ט את חליפת המיגון שהוגדרה למחנה שבאחריותו ויפעל ליישומה מול מערך ההגנה החדש.

מכלול הכניסה – מוגדר כחלק מקו הגדר ההיקפית של המחנה ומהווה את הפתח העיקרי לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים למחנה ולכן על הקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים של מכלול הכניסה על מנת לאתר פערים במבנה המכלול, בנראות המכלול, באמצעים המוצבים בו, בעמדות האבטחה, בהנחיות, בנהלים ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

מוקד האבטחה – מוגדר כחוליה מרכזית ומקצועית בתוך מערך ההגנה של המחנה ולכן גם בנושא זה נדרש מהקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים על מנת לאתר פערים במבנה המוקד, באמצעים הקיימים בו, בנהלים, בהנחיות ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

כוח האבטחה – בשלב ראשון, על הקב"ט להבין שללא כוח האבטחה שהוקצה לו לא תקיים האבטחה. בשלב שני על הקב"ט להכין תכנית ייחודית וממוקדת רק לנושא זה על מנת להצליח ולמצב את יחידת האבטחה כצוות מקצועי ומגובש, כולל יצירת גאוות יחידה וכל מה שמשתמע מכך. על הקב"ט להבין שיתכן וזו תהיה המשימה הקשה ביותר ליישום ולכן עליו לתת למשימה זו עדיפות ראשונה וקשב רב. רבים ימהרו ויגידו שאין מה לעשות עם כוח האדם שצה"ל משבץ לתפקיד מאבטח בהגנת המחנה ואני בדעה שעם גישה נכונה ותוכנית ייעודית, ניתן ליצור זיקה והתייחסות רצינית לתפקיד אצל כל אחד.

סיוע ותמיכה ממערך ההגנה החדש – על קב"ט להכיר ולהבין את מבנה, ייעוד ויכולות מערך ההגנה החדש על מנת לנצל אותו עד תום כחלק מיישום תכנית ההגנה (ליווי מקצועי, פיקוח ובקרה, תורה ונהלים, תקציבים, אימונים והכשרות ועוד).

נושאי דגל השינוי – כל הקב"טים שהוכשרו והוסמכו בקורס הקב"ט הפכו לחלק בלתי נפרד מהשינוי שהחל בתחום האבטחה בצה"ל ולכן הרמטכ"ל והמערך החדש להגנת המחנה רואים בהם כנושאי דגל השינוי ולא פחות משגרירים שחוזרים לשטח גם במטרה לספר ולפרשן את הבשורה החדשה וגם כדי להניח ולבנות את היסודות החדשים בתחום האבטחה בצה"ל.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במקצועיות, באמונה ובחריצות !!!

מודעות איש הביטחון לאחריות המוטלת עליו

במקצוע האבטחה, בניגוד להרבה מקצועות אחרים, פירמידת האחריות הפוכה כך שהקודקוד שלה נוגע בקרקע והבסיס נמצא למעלה. המשמעות של פירמידה כזו היא שרוב האחריות לביצוע המשימה מוטלת דווקא על בעל התפקיד הנמוך ביותר בהיררכית התפקידים – המאבטח, השוטר, החייל. האם תהליך הגיוס, ההכשרה והניהול בשגרת העבודה באמת מצליחים להחדיר בקרב אנשי הביטחון השונים את המודעות לגודל האחריות המוטלת עליהם? האם אנשי הביטחון עצמם באמת מודעים ומבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם? התשובה לשתי השאלות החשובות האלה היא לא!!! הרבה מאוד מנהלים לא פועלים או פועלים אבל לא מספיק כדי להצליח במשימה העיקרית שלהם, ויחד איתם, הרבה מאוד אנשי ביטחון לא מצליחים לממש את האחריות שמגיעה עם המקצוע. מספר גדול של אירועים שהתרחשו בעבר מוכיחים שהיריב פעל בדיוק ברגע שבו איש הביטחון לא היה ערני לנעשה סביבו ולא היה מרוכז וממוקד במשימה שהוטלה עליו. העובדה, שבמקצוע האבטחה הפירמידה הפוכה, מייצרת הבדל מהותי נוסף מול מקצועות אחרים והוא מתייחס לכך שמשימת השמירה על חיי אדם הופכת את כל בין כל אנשי הביטחון באשר הם לשווים, בין אם הם עובדים בגוף ממלכתי או אזרחי ובין אם הם מאבטחים אישיות או קניון או אזור עם אנשים. לצערי הרב, לא עובר יום בלי פרסום תמונה או סרטון של איש ביטחון (מאבטח, שוטר, חייל) שלמרות שהוא בעמדה מבצעית ופעילה, לוקח לעצמו "הפסקה" כדי לקיים שיחה עם חבר לעבודה או כדי להסתכל מה חדש בפלאפון או סתם כדי להוריד את הראש למנוחה קלה. 
כל מערך אבטחה שמטמיע בתוכו את תחום ראיית התוקף בטוח שמצליח יותר מאחרים בהעלאת מודעות חשיבות המשימה בקרב אנשי הביטחון שעובדים בו. איש ביטחון שיבין מיהו היריב שלו ומה דרכי החשיבה והפעולה שלו, יבין טוב יותר שאירוע תקיפה יכול להתרחש בכל רגע נתון במהלך המשמרת, ללא סימן מקדים וללא הכנה מוקדמת ובנוסף, ידע ויכיר שבשנים האחרונות היריב תוקף דווקא אנשי ביטחון ולא אזרחים, מה שמעלה את חשיבות המושג "ביטחון כוחותינו". למרות שהגיוס לתפקידי ביטחון נחשב לרוב לקל יחסית, לא כל אחד מתאים לעבוד במקצוע המיוחד והקשה הזה ולו רק מסיבת האחריות העיקרית המוטלת על איש הביטחון והיא משימת השמירה על חיי אדם. עובדתית, הרבה מאוד אנשי ביטחון שכבר עובדים ומבצעים את המשימות השונות בשטח, לא באמת מבינים שכישלון שלהם יכול לגרום למושא האבטחה שתחת אחריותם להיפגע או חס וחלילה להיהרג ולא באמת מעקלים שפציעה נשארת לכל החיים ושלא ניתן להחזיר אדם מת לחיים.
כמי שעוסק בתחום ראיית התוקף באופן שוטף, חוקר, לומד ומלמד על דרכי היריב הפוטנציאלי, אני מאמין שהדרך הטובה ביותר להטמיע את הנושא כדי לעלות את המודעות לאחריות בקרב אנשי הביטחון היא למידה וחקירת אירועים שהתרחשו ותועדו.
תמונה אחת שצולמה רגע לפני ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ב – 30 למרץ 1981, ממחישה היטב את העובדה שאיש ביטחון לא יכול שלא לבצע את משימתו ברמה הגבוהה ביותר כל עוד הוא מאייש עמדה ונדרש להתמודד מול כל יריב שיכול לפעול פתאום וחשוב מכך תוך שלעיתים הוא נדרש להתנהג בניגוד לרצון והחושים הטבעיים שנמצאים בכל אדם:

הנשיא רונלד רייגן מסיים אירוע במלון הילטון בוושינגטון ויוצא עם פמלייתו וצוות האבטחה החוצה לרכב שממתין מבעוד מועד בנקודת היציאה שנקבעה. מערך האבטחה מאפשר לעיתונאים ואזרחים לעמוד בקרבת התפר (האזור הפתוח שבין המלון לרכב הנשיא) ובמקביל מציב שוטרים ומאבטחים בעמדות על מנת למנוע ולסכל כל ניסיון פגיעה בנשיא. בנקודת הזמן שהתמונה מתעדת, צוות האבטחה של הנשיא והשוטרים שמסייעים לו, לא ידעו שבתוך קבוצת העיתונאים שעומדים בצד שמאל של הנשיא במרחק של מספר מטרים בודדים, נמצא ג'ון הינקלי, אזרח חולה נפש שהושפע מדמות מהסרט "נהג מונית", שהגיע כדי לנסות ולהתנקש בנשיא בעזרת אקדח שהיה ברשותו. רגע לפני שג'ון הינקלי מחליט לבצע את הירי לעבר הנשיא, ניתן לראות שהשוטרים שהוצבו מולו מסתכלים לעבר הנשיא במקום להסתכל לכיוונו, לכיוון ממנו יכול להגיע היריב המתנקש. אותם שוטרים כשלו בהתנהגותם המבצעית בדיוק בשלב הקריטי באבטחת הנשיא, בדיוק ברגע שנדרש מהם להיות ברמת המוכנות, הריכוז, המיקוד והדריכות הגבוהים ביותר. התמונה מראה בצורה יוצאת מהכלל את התופעה שבה איש ביטחון לא מצליח להתגבר על הרצון הטבעי של הגוף, במקרה הנ"ל, הסקרנות והרצון העז לראות את הנשיא מקרוב במקום לעמוד ולהסתכל לעבר גזרת האיום. ישנם הרבה דברים שיכולים להסיט את איש הביטחון ממשימתו – הסתכלות על אישיות או אדם מפורסם, הסתכלות על רכב מיוחד ויפה, התעסקות עם הפלאפון, הסתכלות על המשחק במקום על הקהל ועוד, כל דבר מעניין שגורם למוח לתת פקודה להסתכל. המתנקש ג'ון הינקלי, מחליט לפעול בדיוק ברגע המתועד בתמונה, הרגע שבו השוטרים לא מסתכלים לכיוונו. לדעתי ניתן לקבוע, שבהתנהגותם הלא מבצעית, השוטרים אפשרו לג'ון הינקלי לשלוף את אקדחו ולהצליח לירות 6 כדורים לעבר הנשיא ולדייק עם אחד מהם שפגע בו ופצע אותו. אין ספק, שבמידה והשוטרים כן היו עומדים בפיתוי הקשה וכן מתמידים להסתכל לכיוון קבוצת העיתונאים בזמן הליכת הנשיא לרכב, היו מצליחים לזהות את פעולתו של ג'ון הינקלי בשלב מוקדם יותר שהיה מאפשר להם למנוע את ביצוע הירי שלו לעבר הנשיא.
סרטון התיעוד של ניסיון ההתנקשות:

כל מי שבוחר לעבוד כאיש ביטחון, מאבטח, שוטר וחייל, חייב לדעת ולהבין שבחר באחד המקצועות הקשים ליישום, מקצוע המשלב בין אחריות גדולה על חיי אדם לבין קושי פיזי ומנטלי במהלך  איוש עמדה וביצוע המשימה, כל משימה בכל זמן ובכל מקום. על כל מנהל של אנשי ביטחון לדעת שלמרות שמימוש האחריות בקצה היא על העובד שמבצע את המשימה, עליו לפעול תמידית להעלאת המודעות לאחריות המוטלת על העובד כדי לנסות ולהתגבר על כלל התופעות ההתנהגותיות הטבעיות אבל ההרסניות להתמודדות מול היריב. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במודעות מלאה לאחריות על חיי אדם!!!