ירי קטלני בכנסיה בטקסס – ניתוח אירוע

גבר חמוש פתח אמש, 29 בדצמבר 2019 (יום א') באש בתוך כנסייה בעיר ווייט סטלמנט בטקסס, רצח שני בני אדם ונורה למוות. יותר מ-240 חברי קהילה היו בכנסייה בזמן הירי. לפני שפתח באש התיישב היורה על ספסל, אבל אחר כך הוא שלף נשק, ירה באחד הנוכחים והרג אותו. כך החל אירוע הירי הקצר. 

שניים מהמתפללים שהיו במקום, שניהם מתנדבים בצוות אבטחה, השיבו אש והצליחו לחסל אותו. אחד מהם נהרג.

אירוע הירי תועד כולו בשידור חי באינטרנט:

מדובר בתיעוד נדיר אשר מעניק לנו את היכולת ללמוד כיצד נראה אירוע ירי בתוך אולם מלא אזרחים אשר חלקם חמושים ומתפקדים ככוח אבטחה.

אין ספק, שבתי כנסת וכנסיות בעולם הפכו להיות יעד מועדף לאזרחים שמונעים ממניעי שנאה והופכים ברגע אחד לתוקפים הרוצחים בדם קר. הרוצחים המתועבים מוצאים בבית התפילה שילוב של ריכוז קהל גדול יחסית ויכולת פגיעה בדת והעברת מסר.

פרטי האירוע המדובר, מוכיחים שהקהילה המתפללת בכנסיה זו מודעים לגודל הבעיה ולאיומים הקיימים עליהם בפרק הזמן בו הם מתכנסים לצורך התפילה השבועית ולכן חלקם מגיעים חמושים ומשמשים ככוח אבטחה אזרחי שיכול לתת מענה נגד תקיפה.

במבחן התוצאה, מדובר בהצלחה מרשימה שברור שהינה המשך חשיבה נכונה של אותה קהילה, הצלחה שמוכיחה שלא רק  שקהילה יכולה להתארגן ולייצר אבטחה יעילה, כיום חלה חובה על כל קהילה באשר היא להפוך להיות אקטיבית, לבצע פעולות אמיתיות כדי לייצר אבטחה אזרחית תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותם וללא צורך בהוצאות כספיות גדולות אם בכלל.

הגיע הזמן, שכל האזרחים, בכל מקום בעולם, יבינו שהם יכולים להגן על עצמם בדרכים פשוטות ויעילות שדורשות הבנה בסיסית ומספר פעולות פשוטות:

  1. האיום: הכל מתחיל ונגמר בהבנה שהאיום ממשי ויכול להתממש בכל רגע נתון ובעיקר בזמנים בהם ישנו ריכוז קהל איכותי. הבנה שדווקא קבוצות דתיות מהוות יעד מועדף לרוצחים פוטנציאליים רבים.
  2. מימוש האיום: על פי האירועים האחרונים, ניתן לקבוע שבדרך כלל יהיה מדובר בתוקף אחד שיבחר להשתמש בכלי נשק ארוך על מנת לבצע את זממו. בניגוד להתנהגותו של הרוצח במקרה המדובר, לרוב התוקף מגיע, נכנס למבנה ומיד מתחיל לירות לכל עבר. באירוע המדובר התוקף שהה פרק זמן מסוים כשהוא יושב בתוך הכנסייה עד לרגע שבו הוא מחליט להתחיל את התקיפה וגם כאן הוא לא מיד החל לירות.
  3. משך זמן התקיפה: תוקף שלא נתקל בהתנגדות מידית ימשיך לירות לעבר אזרחים כל עוד יש לו תחמושת או עד שיגיע כוח תגובה וינטרל אותו. לעומת זאת, אירוע שבו תוקף נתקל בהתנגדות מידית, יימשך מספר שניות עד שהסתיים.
    בהתייחסות לאירוע המדובר, מרגע תחילת הירי של התוקף ועד לנטרולו על ידי אחד מהאזרחים החמושים עברו בסך הכל 6 שניות בלבד.
  4. יכולת תגובה אפקטיבית: אזרחים יכולים לייצר תגובת נגד שתצליח לשבש את פעולות התוקף ואף לנטרל אותו. תגובת אזרחים באירועים האחרונים מוכיחה את האמרה שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. התקפת נגד, בכל דרך, תצליח למנוע מהתוקף האכזר להמשיך בביצוע התקיפה ולמזער את הנזק שכבר החל.
  5. הכנת המתקן: יש להקפיד שכל הפתחים במתקן יסגרו על ידי דלתות הניתנות לסגירה הרמטית וחזקה, כזו שתקשה על פתיחה לא מורשית. במהלך התפילה, יש להקפיד שלמעט דלת הכניסה הראשית כל שאר הדלתות סגורות ונעולות. חלה חובה לשלוט ולנהל את תהליך כניסת האזרחים למתקן. יש לדאוג שהחלונות בקומת הקרקע לא יאפשרו קו ראייה מבחוץ פנימה.
  6. ניהול הכניסה למתקן: לאור האירועים האחרונים, ברור שחלה חובה לזהות את כל מי שמגיע ומעוניין להיכנס לאולם התפילה. מדובר במשימה קלה לביצוע מכיוון שחברי הקהילה מכירים אחד את השני ומיד יזהו אדם שאינו מוכר כשייך או שמכור ומתנהג באופן חריג.
    זיהוי ובדיקה לפי צורך היו מגדילים את הסיכוי לזהות את התוקף חריג ואף לזהות את הנשק הארוך שהסתיר מתחת למעיל.
  7. כוח אבטחה אזרחי: לפי מספר האזרחים החמושים שנראים בסרטון, ברור שמדובר בקהילה שמודעת לסכנה ונערכה בהתאם. אן לי ספק שהגעתם של חלק מהאזרחים עם אקדח אישי היא יוזמה מוקדמת ומתוכננת ואף הצבתם של חלקם בעמדות שנראות כמו עמדות אבטחה לכל דבר. התגובה המהירה, הנחושה והמדויקת של האזרח היא זו שהצליחה לנטרל את התוקף בזמן קצר ובכך למנוע פגיעה באזרחים נוספים ורבים.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" גם בקהילות אזרחיות

ניתוח אירוע – ניסיון הפיגוע ביהודים ובזרים אחרים בהאלה, גרמניה

סיכום פרטי האירוע כפי שפורסם בתקשורת:

שטפן באלייט, ימני קיצוני גרמני בן 27, נסע בצהרי 9 באוקטובר ברכב שכור מול בית הכנסת בהאלה, ברחוב הומבולדט (Humboldtstraße) בהאלה. הוא העביר בשידור חי את מעשיו בפלטפורמת הסטרימינג טוויץ', ובה הסביר את מעשיו, בגרמנית ובאנגלית. במהלך דבריו הכחיש את השואה, הביע עמדות אנטישימיות גידף יהודים וזרים, והתבטא כנגד פמיניזם. בהמשך התיעוד ניתן לראות כי הוא החזיק ברכב רובים נוספים, תחמושת,מטעני חבלה ובקבוקי תבערה. בחיפושי המשטרה ברכב נמצאו ארבעה קילוגרמים של חומר נפץ.

האירוע החל בסביבות השעה 13:15, בצהרי יום הכיפורים 2019, עת התפללו בבית הכנסת בין 70 ל-80 מבני הקהילה היהודיתהחמוש ירה כמה יריות על דלת בית הכנסת, ואף עשה שימוש במטען נפץ, אך לא הצליח להיכנס להיכל בית הכנסת. הוא ניסה להיכנס לבית הכנסת דרך שלוש כניסות; שלושתן היו סגורות. משלא הצליח ירה בתת מקלע שבידו לעבר עובר אורח ברחוב הסמוך לבית הכנסת, וגם לעבר צמיג מכוניתו של עובר האורח. כאשר עובר אורח נוסף התקרב אליו, ניסה לירות גם לעברו, אך בכלי הנשק שבו השתמש היה מעצור שבגללו הצליח עובר האורח להתחמק. לפי דיווחים נוספים, החמוש השליך רימון יד לעבר בית הקברות היהודי בהאלה הסמוך.

בשל חוסר הצלחתו להיכנס לבית הכנסת, נסע במכוניתו לרחוב שילר (Schillerstraße), ובדרכו נעצר במסעדת דונר ברחוב לודוויג ווכרר (Ludwig-Wucherer-Straße). תחילה ניסה לזרוק אל מסעדת המזון המהיר חומר נפץ, אך החומר נתקע בדלת המסעדה והתפוצץ ברחוב. אז ירה בסועדים במקום, עד להגעתם של כוחות הביטחון. בהמשך נמלט לכיוון היציאה מהעיר; בדרכו עצר במוסך ודרש מהנוכחים באיומים וביריות כלי רכב חדש. החשוד בפיגוע נעצר על ידי המשטרה בסמוך לאתר בנייה על הכביש הפדרלי 91 (גר'), לאחר שגרם לתאונת דרכים.
ניסיון הפיגוע המדובר הוא לא פחות מאירוע מכונן של כל הקהילות היהודיות בכל העולם, אירוע שמצד אחד מביא את המציאות הגזענית כנגד יהודים שמייצרת שוב ושוב מפגעים יחידים ומצד שני מוכיח שמודעות לאיום והכנה מקצועית נכונה נותנים מענה איכותי שמציל חיים.  
העובדה שהמחבל הגרמני לא הצליח להיכנס לבית הכנסת היא תוצאה חד משמעית שמשלבת בין מוכנות למצב חירום, זיהוי האיום ותגובה נכונה מצד רב בית הכנסת, המאבטח והמתפללים ואינה קשורה כלל למזל או למקריות.

דמות המפגע

הפיגועים האחרונים כנגד הקהילות היהודיות בעולם קובעים מציאות מדאיגה שבה הגזענות כנגד יהודים מרימה את הראש בדמות מפגעים יחידים שמונעים משנאה חזקה שמופצת אליהם בעיקר באינטרנט דרך כתבות גזעניות ומשחקי מחשב אלימים שכוללים מסרים גלויים או נסתרים כנגד זרים.
שטפן באלייט עונה לפרופיל מפגע יחיד שגיבש דעה קיצונית נגד זרים בארצו והחליט, כנראה על דעת עצמו, לצאת לטבח קטלני במטרה להרוג כמה שיותר יהודים על ידי כלי נשק ומטעני חבלה וכדי לייצר גל תקשורתי למעשיו שיוציא עוד ועוד מפגעים כמוהו.

אתם רואים בתמונה את שטפן באלייט שהינו תמונת מראה למאפייני המפגעים העכשוויים שהשנאה נראית בהבעת פניהם, שהם מוכנים למות כדי להרוג זרים ובעיקר יהודים בדם קר, שהם מחקים פעולות של מפגעים אחרים, שהם לומדים כיצד להשיג ו/או לייצר כלי נשק, שהם לבושים ומתנהגים כמו דמויות רצחניות ממשחקי מחשב ושהם מצפים לחולל מהפיכה רצחנית  בארצם בפרט ובעולם בפרט.
במציאות הנוכחית, העולם שלנו מלא במפגעים מהסוג הזה שפשוט יוצאים יום אחד לביצוע הפעולה הקטלנית לעיתים ללא הודעה מוקדמת ולעיתים בכתיבת פוסט בפייסבוק שמתאר את כוונותיהם ומפורסם זמן קצר לפני הביצוע.

 
תמונתו של סטפן לבוש כלוחם ממשחק מחשב:

המוכנות ויכולת ההתמודדות מול המפגע היחיד

בשנים האחרונות כוחות הביטחון בכל העולם מפעילים משאבים רבים ליצירת מעגל מודיעין שמנסה לאתר מבעוד מועד מפגעים יחידים כמו סטפן באלייט. אין ספק שהמאמץ המודיעיני מצליח לזהות בזמן חלק מהמפגעים האלה אבל אין סיכוי שיעשה זאת ב 100 אחוזי הצלחה, מה שאומר שתמיד יהיה מפגע יחיד שלא יזוהה בזמן ויממש את זממו.
ההתמודדות מול מפגעים מהסוג הזה מתחילה במודעות לבעיה ולאיום הממשי, ממשיכה בביצוע פעולות מניעה ברשת ומסתיימת ביכולת הסיכול. שלב הסיכול הוא הקשה ביותר מכיוון שהוא מתרחש אחרי שהמפגע כבר התחיל את פעולתו הזדונית והקטלנית. דווקא בגלל העובדה שכוחות הביטחון מתחילים את תגובתם כשהמפגע כבר פועל, הם נדרשים לרמת מוכנות ורמת תגובה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר שניתן. מרגע זיהוי המפגע, אם על ידי אזרח או על ידי איש ביטחון, התגובה צריכה להיות מהירה, נחושה ומדויקת. כל התעכבות בתגובה מעניקה למפגע עוד זמן פעולה שעמידה יותר ויותר אזרחים תמימים בסכנת חיים.
בישראל, בניגוד לרוב הערים באירופה, אזרחים רבים מודעים לסכנת הפיגועים כאשר חלקם אף חמושים באקדח אישי, אנשי ביטחון (שוטרים וחיילים) שוהים בביתם ובמהלך זמנם החופשי עם כלי נשק ואזורים רבים מאוישים בשוטרים ובחיילים, מצב אשר מגדיל את הסיכוי שזיהוי המפגע והתגובה התרחשו זמן קצר מרגע תחילת פעולתו וימנעו החמרת מצב. 
על פי הדיווח בתקשורת הגרמנית, סטפן באלייט נתפס שעה וחצי מרגע שהתחיל בפעולת ניסיון הכניסה לבית הכנסת בהאלה. אין ספק שמדובר בפרק זמן שאינו הגיוני ואינו עומד בקנה אחד מהמצופה מכוחות ביטחון מיומנים. לאפשר למפגע אכזר לנוע כשעה וחצי ללא הפרעה עם כלי נשק רבים ומטעני חבלה מעיד על כך שכוחות הביטחון המקומיים אינם ברמת מוכנות להתמודדות עם מצבי חירום מהסוג הזה.

סרטון על הפיגוע שפורסם בתקשורת המקומית:

באופן מעורר השראה ומעודד, יהודי הקהילה בראשותו של רב בית הכנסת ששהו בו לתפילת יום כיפור היו מודעים ומוכנים ולכן הגיבו בצורה שהצילה את חייהם. מוכנות הקהילה מתבטאת במיגון בית הכנסת, בזיהוי האיום ובתגובה המהירה והיעילה. תיעוד ניסיונותיו של המפגע לפרוץ את דלת הכניסה הראשית למתחם בית הכנסת ודלתות משניות נוספות מוכיחות את שכתבתי בניתוחי אירועים קודמים שאזור הכנסה הראשית ובדגש על דלת הכניסה, מהווה את המכשול הראשון והעיקרי שיכול לעכב את המפגע ואף למנוע ממנו להיכנס ובכך לתת לאזרחים זמן פינוי, התבצרות או התכוננות להתקפת נגד.

תיעוד סטפן באלייט בניסיון לפרוץ את דלת הכניסה הראשית לבית הכנסת:

תמונה של הדלת לאחר הירי:

רב בית הכנסת סיפר בסיום האירוע שבמהלך תפילת יום הכיפור שהו בבית הכנסת כ 70 מתפללים/ות כאשר לפתע זיהה המאבטח את האיום מבחוץ ובכך התחיל את פעולות התגובה – נעילת דלת הכניסה ודלתות המשנה, פינוי כל השוהים בבית הכנסת לדירה בקומה הראשונה והשארת כוח תגובה למקרה שהמפגע יצליח לפרוץ את אחת הדלתות ולהיכנס פנימה. כאמור, דלתות בית הכנסת לא נפרצו ולא נפתחו מה שגרם למפגע להתייאש ולהתחיל לחפש קורבנות תמימים ברחוב.
המודעות, המוכנות, הזיהוי והתגובה של רב בית הכנסת, המאבטח והמתפללים היא זו שהצילה את חייהם. אין לי ספק שעברו הרצאות, הכשרות ואימונים שהכינו אותם למצבי חירום מהסוג הזה.

לפעמים ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה:   

במהלך חיפושו אחר קורבנות זרים אחרים, תיעד סטפן באלייט כיצד הוא נכנס למסעדה תורכית ויורה בשוהים במקום:

ניתן לראות בסרטון את בחירת התגובה השונה על ידי האזרחים במסעדה מרגע הבנתם שנכנס אליה מפגע עם נשק על מנת לרצוח אותם בדם קר. חלק מהאזרחים בחר בבריחה לחדר אחורי ויתכן שממנו יצאו החוצה מהמסעדה וחלק בחרו להסתתר מאחורי מכונת השתייה. האזרחים מסתתרים בזמן שמפגע לא מצליח לתפעל את הנשק שבידו ולירות עליהם. בפרק הזמן הזה שניתן להם, האזרחים נשארים במחסה בתקווה שהמפגע לא יצליח לירות עליהם ואף מתחילים לבכות ולבקש רחמים על חייהם. אני לא שופט את האזרחים ועם זאת חושב שבמצב כזה עדיף לצאת להתקפה כי ההגנה פשוט לא יעילה מכיוון שמשאירה אותך חשוף במאה אחוז אל מול האיום הממשי והקרוב.
הסיטואציה הקשה הזו ממחישה את החשיבות בביצוע פעולות להעלאת המודעות בקרב האזרחים לסכנה מהסוג הזה שהולכת ותופסת תאוצה ואת הצורך ברכישת מיומנות בקרב מגע לשיפור רמת הביטחון העצמי ויכולת התגובה במצבי חירום. קרב מגע משפר את היכולת להגיב בניגוד לאינסטינקט הטבעי של בריחה והסתתרות.
מפגעים יחידים הפכו להיות חלק מהמציאות ביותר ויותר מדינות בעולם ולכן חלה חובה על כולם, כוחות הביטחון והאזרחים לפעול להעלאת המודעות לאיום, למיגון מתקנים רגישים, לשיפור יכולת הזיהוי ולרכישת מיומנות וכלים לתגובה מהירה, נחושה ויעילה.

אזרחים יקרים בכל העולם, זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" מחייבת גם אותכם!!!

אבטחה פרטית – הדילמה של העשירים והמפורסמים

צרכני אבטחה מתחלקים לשניים, גופים וארגונים שמונחים לצרוך אבטחה מתוקף היותם קשורים למוסדות המדינה או משפיעים על ביטחון המדינה ו/או בעלי מאפייני פעילות שמחייבת אבטחה ואנשים פרטיים שמתוקף היותם מפורסמים ועשירים ו/או בעלי חברות פרטיות ומצליחות ו/או בעלי השפעה מחליטים לצרוך אבטחה באופן פרטי.
לגופים ולארגונים המונחים אין דילמה האם לצרוך אבטחה מכיוון שחלה עליהם החובה לעשות זאת, לעומתם אדם פרטי אינו חייב לצרוך אבטחה ולכן קיימת אצלו דילמה תמידית האם הוא זקוק לאבטחה ולמה לו להוציא כסף על כך? 
מכיוון שאבטחה מקצועית ואיכותית עולה הרבה כסף וממוקמת בתקציב בסעיף הוצאות בלבד, הדילמה האם לצרוך אותה הופכת להיות קשה ומורכבת במיוחד.
בנוסף, ישנה אצל רבים חשיבה מוטעית לגבי כך שאבטחה לא תורמת ורק מוציאה ומוציאה כאשר בפועל החשיבה הנכונה לגב אבטחה אומרת שבפעילות נכונה היא יכולה לייצר שקט מקצועי לאיש העסקים ואף יתרון אל מול המתחרים.
שאלו פעם אדם מפורסם איך הוא מסתדר עם המאבטחים שלו.
הוא הרהר מעט ואז השיב
" כשאני חושב על זה אף פעם לא ראיתי אותם אבל עצם המחשבה שהם איי שם בחוץ מאפשרת לי להתרכז במה שאני עושה הכי טוב".
חשוב לציין שישנם אנשים פרטיים שצורכים אבטחה רק מכיוון שנחשבת לסמל סטטוס ולנורמה בקרב שכבת האוכלוסייה שאליהם הם שייכים ולא בגלל שהם נמצאים ברמת סיכון.
התנקשויות במפורסמים ואירועי פגיעה ורצח באנשי עסקים פרטיים שהתרחשו בעבר מוכיחים שכל אדם מעצם היותו מפורסם מאוד ומשפיע מאוד ולאורך זמן וכל איש עסקים מצליח מאוד נמצאים ברמת סיכון מסוימת לפגיעה על ידי אדם אחר בעל מניעים שונים ומשונים ולכן חיים תוך ניהול סיכונים תמידי שלעיתים יכול לעלות להם ו/או לבני משפחותיהם ביוקר והכוונה לא ליוקר כספי. גם אדם פרטי כזה צריך לדעת שהמשמעות לאי צריכת אבטחה בכלל הינה שהוא נשאר חשוף לכל האיומים הקיימים והרלוונטיים אליו ובמידה שייפגע או חס וחלילה יירצח לא ניתן יהיה להחזיר את גלגל אחורה.
באופן אישי, אם אני הייתי עשיר מאוד, אני בטוח שלא הייתי בכלל בדילמה המדוברת והייתי צורך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית ברמה מסוימת, אבל מכיוון שאני לא כזה (עשיר או עשיר מאוד, עדיין) אני מנסה להיכנס לראשם של אלה שכן כדי להבין מה משפיע עליהם בשאלה האם לצרוך אבטחה פרטית.

בארי וארי שרמן:

ברנרד צ'ארלס "בארי" שרמן ( ‏1942 – 15 בדצמבר 2017) היה איש עסקים ונדבן יהודיקנדי, יו"ר ומנכ"ל יצרנית התרופות אפוטקס. הוא דורג בידי המגזין "פורבס" כקנדי ה-12 בעושרו, ושוויו הנקי של הונו בעת מותו הוערך ב-3.2 מיליארדדולר אמריקני.

גופתו נמצאה לצד גופת אשתו הוני בביתם שבצפון יורקאונטריו, בנסיבות שהוגדרו "חשודות". בינואר 2018 דווח כי בניגוד להערכות ראשוניות לפיהן מדובר היה במקרה של רצח והתאבדות, חקירת המקרה הובילה למסקנה שבני הזוג שרמן ככל הנראה נרצחו על ידי רוצחים שכירים.

בני הזוג ומשפחתם לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקחו בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה בני הזוג היו חשופים במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית.

 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

ג'אני ורסצ'ה:

ג'אני ורסצ'ה (‏ 2 בדצמבר 1946 – 15 ביולי 1997) היה מעצב אופנה ואדריכל איטלקי
הוא ייסד את מותג האופנה היוקרתי "ורסצ'ה" (Versace) ונחשב לאחד ממעצבי האופנה הצבעוניים והיצירתיים ביותר במאה ה-20. 

בשנת 1978 פתחו שלושת האחים את חברת "ורסצ'ה" בשיתוף פעולה עם ג'יג'י מונטי, יצרן סריגים מאזור פירנצה, אשר היה הראשון למעשה לזהות ולהשקיע בג'אני ורסצ'ה. החברה הלכה וצמחה, והפכה כבר בסוף שנות ה-70 לשם דבר בענף האופנה באירופה ולמותג עולמי. בשנות ה-80 בנה ורסצ'ה אחוזה מפוארת ליד אגם קומו באיטליה, וזו הפכה לחלק מהסמל המכונה ורסצ'ה. 
ורסצ'ה היה ידוע עם סגנון התבטאות חסר רסן אשר לא סינן בקפידה את דעותיו. הוא לא חסך את דעותיו כנגד נטייתו המינית והעדיף לשמור את נטיותיו ללא כל רצון להתגאות בכך בציבור. בין דבריו היו כאשר התראיין למגזין ווג וטען שמרבית ההומוסקסואלים רודפים אחרי מין והכרה בהם כדבר לגיטימי ואינם מסוגלים לבנות מערכת יחסים בריאה, אך מנגד גם טען שיש בודדים שעיקר שאיפתם היא אהבת אמת והוא הגדיר את עצמו כאחד מהבודדים ששואפים לכך. דבריו עוררו סערה רבה והיו שקראו להחרים את המותג.
בבוקר 16 ביולי 1997, כאשר חזר לביתו במיאמי, נרצח ורסצ'ה ביריית אקדח על ידי אנדרו קונאנן, שהתאבד זמן קצר לאחר הרצח. הרקע לרצח לא היה ברור והוא עדיין בגדר תעלומה עד לימים אלה.

ורסצ'ה ובני משפחתו לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקח בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה, ורסצ'ה היה חשוף במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית. 

  
 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

שני האירועים האלה הסתיימו במוות ולכן מוגדרים כקיצוניים וכאלה שברור שיגרמו לממשיכי הדרך להחליט לצרוך אבטחה פרטית כחכמה לאחר קבלת המכה ולאחרים יגרמו ללמוד מניסיונם הקשה כדי לנסות ולהקדים תרופה למכה.
 אני רוצה לתאר אפשרות לאירוע פשוט יותר ולא מורכב כדי להמחיש את דעתי מדוע אנשים כאלה חייבים לצרוך אבטחה פרטית: נניח שישנו איש עסקים מצליח ועשיר מאוד שמתגורר באחוזה גדולה ומפוארת. איש העסקים שוהה מחוץ לביתו ימים רבים שבהם נשארים רעייתו וילדיו הקטנים לבדם באחוזה. לילה אחד, כאשר לא היה בביתו ורעייתו וילדיו ישנים, פרץ גנב לבית, הגיע עד לחדר השינה ולמיטת האישה, חיפש ומצא את מפתחות הרכב היוקרתי, יצא החוצה לחניה והצליח לגנוב את הרכב. האירוע הטראומתי הסתיים "רק" בגניבת הרכב היוקרתי אבל ברור שיכול היה גם להסתיים אחרת ולכלול פגיעה פיזית באישה ובילדים. גם לאחר האירוע הדמיוני הזה, ברור שאיש העסקים היה מתחיל לצרוך אבטחה פרטית בביתו על מנת להתמודד עם הסכנות הקיימות. דווקא בגלל שמדובר בדוגמא לפריצה פלילית לצורך גניבה שיכולה להתרחש כמעט אצל כל אחד, היא ממחישה שאדם בעל יכולת כספית למימון אבטחה פרטית לא יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים מיותרים שיתכן ויגרמו לו לפגיעה קשה ובלתי ניתנת לתיקון. 
לדעתי האישית, כל אדם פרטי שמתוקף היותו מפורסם ועשיר ו/או בעל חברה פרטית מצליחה ומפורסמת ו/או בעלי השפעה חייב להפנות חלק מהתקציב לצריכת אבטחה מקצועית ואיכותית ולו רק בגלל שיש באפשרותו לעשות זאת כדי להגן על עצמו ועל בני משפחתו. אני בטוח, שכל אותם האנשים הפרטיים שנרצחו או נפגעו במידה ויכלו להחזיר את הגלגל אחורה היו צורכים אבטחה ברמה מסוימת כדי לנסות ולמנוע את המכה תוך הבנה שבמקרים מסוימים ההוצאה על אבטחה הכרחית וחשובה מעין כמותה.
ישנן משפחות עשירות כמו משפחת ספרא הידועה שצורכות אבטחה פרטית מורחבת באופן קבוע מתוך מודעות לאיומים ולסכנות הקיימות וגם מתוך יכולת כספית שמאפשרת להן ל"בטח" את עצמן גם על ידי מעגל אבטחה פיזי.
תחום האבטחה הפרטית חובק עולם ובמקרים מסוימים מציג רמה מקצועית גבוהה מאוד שלא יורדת מהאבטחה הממלכתית. גם באבטחה הפרטית על הלקוח לבקש תחילה סקר סיכונים על מנת להכיר את האיומים הרלוונטיים אליו ולמאפייני פעילותו האישית והמקצועית וכבסיס להחלטה מהי רמת האבטחה הנדרשת עבורו כמענה הטוב ביותר במסגרת התקציב הקיים.
מי שמעוניין לצרוך אבטחה פרטית אבל רוצה להימנע מנראות גלויה ומוקצנת יכול לצרוך אבטחה ב"חתימה נמוכה" שמייצרת מענה מקצועי וטוב ופחות בולטת לסביבה (לא מדובר באבטחה סמויה).
אני ממליץ לכל אדם אשר ביכולתו לצרוך אבטחה פרטית ואינו בטוח האם כדאי לו להוציא כסף על כך, שישאל את עצמו האם לאחר שינסו לפגוע בו ו/או במשפחתו הוא כן יצרוך אבטחה? אם התשובה תהיה כן, אז שיתחיל מיד ולא יחכה לקבלת המכה.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אדם פרטי!!!

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך

בכל הביקורות האקטיביות האחרונות שביצענו בארגונים וחברות שונות המסקנה העיקרית עסקה בחשיבות העובדים במערך האבטחה. כן, קראתם נכון, העובדים משולבים במערך האבטחה למרות שהייעוד המקצועי שלהם אינו קשור כלל לאבטחה ובנוסף אינם בעלי הכשרה לביצוע פעולות אבטחה בגזרתם.
מי שינתח בצורה מקצועית ונכונה את המתקן שלו בראיית התוקף, יגלה ויבין שהיריב שיצליח לעבור את מעגלי האבטחה הראשונים, יגיע למעגל האבטחה האחרון ויפגוש בו את העובדים ולא את המאבטחים, כך שבפועל במקום שבו היריב נמצא ביעד הפגיעה הסופי שלו בתוך המתקן מי שימצא בסביבתו הם העובדים. במצב הזה העובדים הם היחידים שיכולים לזהות את היריב כחריג ולפעול לחשיפתו בזמן אמת.
כשחושבים על זה, כל עובד הוא כמו מצלמה מתקדמת ומשוכללת. יש לו עיניים כדי לראות (העדשה), יש לו אוזניים כדי לשמוע (המיקרופון) ויש לו שכל וחשיבה כדי לעבד את הנתונים ולקבל החלטה (התכנה). עכשיו תתחילו להבין ולבדוק כמה "מצלמות" יש לכם במעגל האחרון ואיפה. הפער שהצבענו עליו בכל הביקורות האקטיביות שביצענו בכל הקשור לעובדים בארגון, חברה או עסק גילה את הסיבה לכך שהעובדים לא מצליחים לשמוע ולראות את היריב בסביבת עבודתם למרות שהוא עומד ומבצע את זממו קרוב מאוד אליהם – ה"תכנה" של העובדים לא הוזנה בהגדרות המתאימות להבנה שמדובר באדם חריג שמבצע פעילות חריגה. העובדים לא עברו מעולם הדרכה או הכשרה מקצועית שתכין אותם ותאפשר להם לאתר את היריב בסביבת עבודתם.

ארגונים, חברות ועסקים אשר הבינו שלא ניתן להציב מאבטח ומצלמה בכל מקום במתקן והשכילו לשלב את העובדים במערך האבטחה העלו את המענה נגד תקיפה פיזית בצורה מרשימה. דרושה לכך החלטה ניהולית להקצאת משאבים מקצועיים ונכונים שיהפכו כל עובד ל"מצלמה" איכותית וחכמה. סוג של מצלמה עם אנליטיקה בתוכה.
מדוע ישנם עדיין הרבה מאוד ארגונים, חברות ועסקים שלא עשו זאת? 
חברה שלא נפגעה על ידי יריב ואינה מודעת לאיומים ולסכנות וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שבמודע לא רואה לנכון להשקיע משאבים במערך האבטחה שלה מעבר לנדרש ממנה וגם וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שרצה קדימה ומשקיעה משאבים ותקציבים רבים בהגנה על המידע כנגד תקיפות מבחוץ ומזניחה או שוכחת את האבטחה הפיזית.
לשתי החברות הראשונות אין לי יותר מידי מה להגיד חוץ מלאחל להם בהצלחה והלוואי שלא יותקפו אף פעם.
לעומתן, אומר לחברה השלישית שסביר להניח שנדבקה בתופעת הסייבר הפופולרית כמו הרבה חברות אחרות ואסביר שבשנים האחרונות ארגונים, חברות ועסקים רבים משקיעים כסף רב במתן מענה כנגד איומי סייבר ובצדק כי במידה ויתממשו יוכלו לגרום לנזק קשה ולעיתים לבלתי הפיך, אבל כאשר זה בא על חשבון המענה הפיזי ברור שהחשיפה לאיומים הקיימים נשארת גבוהה. בד בבד עם העליה בהשקעה בסייבר נושא ניהול הסיכונים השתכלל והשתפר וגרם לכך שיותר ויותר מנהלים ומנב"טים מצליחים להגדיר רשימת איומים ממוקדת שרלוונטית למתקן ולמאפייניו בלבד. אני חושב שכל רשימה כזו, עד כמה שתהיה מממוקדת חייבת תמיד תכלול איומים שקשורים לתקיפה פיזית של המתקן ולא רק תקיפה מרחוק.
ישנם יריבים בעלי יכולת חדירה לתוך המתקן בשעות הפעילות שלו שיודעים כיצד לעבור את מערך האבטחה בדרכם לחדר השרתים ולמשרדים/חדרים/מחסנים רגישים שכוללים מידע ו/או ציוד בעל ערך רב וכו'. כאמור, במקומות האלה בתוך המתקן, אם היריב פוגש אנשים אלה הם העובדים ולא המאבטחים.
עובד ללא מודעות לאיומים והסכנות קיימים בגזרתו וללא הכשרה וכלים כיצד להתמודד איתם, לא יצליח לזהות את היריב בזמן אמת ובטח שלא יידע להתמודד עמו, וגרוע מכך, בתמימותו יעזור לו להיכנס למקום אסור ואף ילווה אותו מבלי לדעת את כוונותיו הרעות.
יריב בעל יכולת בינונית ומעלה יודע לזהות תופעות בתוך הארגון שיוצרות פרצות ופערים במעגלי האבטחה ויודע כיצד לנצל אותן לטובתו תוך שהוא "מפעיל" את העובדים התמימים כדי שיעזרו לו מבלי שיידעו ויבינו שהם עושים זאת. היריב משטה בעובדים ללא הכשרה בקלות יחסית. לרוב זו לא אשמתם של העובדים מכיוון שלא הוכשרו לכך ולכן לא יידעו להיות ערניים לסכנות בגזרתם במקביל לביצוע עבודתם השגרתית.
עובדתית, עובד ללא הכשרה ייכשל ברוב הפעמים שבהם היריב יפעיל עליו מניפולציות ובמעמד המפגש עמו יתפתה לפתוח את הדלת למרות שכוללת מערכת בקרת כניסה, יאמין לדמות שהיריב עטה על עצמו ולתפקיד שייחס לעצמו, ישכח את הנהלים ויאבד אפילו את החשדנות הבסיסית הנמצאת בכל אדם. ישנם מצבים שבהם היריב כל כך משכנע כך שאפילו עובד שחושד שמשהו לא בסדר מרגיש חוסר ביטחון עצמי ויכולת לאזור את האומץ לעצור לרגע ולשאול את השאלות הנכונות או פשוט להזעיק את כוח האבטחה במתקן.
על מנת שעובד יהפוך להיות מעגל אבטחה אחרון מקצועי ויעיל צריך קודם להבין את הפער הקיים בנושא, לאחר מכן צריך להקצות לכך תקציב ומשאבים ובסוף צריך להעביר את העובדים הכשרה מתאימה. המטרה אינה להפוך את העובדים למאבטחים. המטרה הינה ללמד את העובדים לזהות חריגים בגזרתם תוך שהם מבצעים את תפקידם כנדרש וללא פגיעה בייעודם המקצועי. אפשר להגיע למצב שבו העובד רואה אדם בסביבתו ונדלקת לו נורה אזהרה. 

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך באזורים שבהם אין מאבטחים ויתכן שגם אין מצלמות ולכן כל מה שצריך לעשות זה להרגיל את העובדים להרים את הראש ולהשתמש בעיניים (העדשה) על מנת לזהות מי נמצא לידם והאם הוא מוכר ובעל אישור לשהייה במקום, להקשיב לרעשים (המיקרופון) בסביבה כך שגם אם העובד עסוק בעבודתו השגרתית ועיניו למטה הוא לא יאבד את יכולת השמיעה שתסייע לו לדעת שמשהו חריג מתרחש לידו ובסוף חלה חובה לצייד את העובדים בהגדרות חד ערכיות וברורות שיהוו עבורו את התכנה שתחבר את מה שהעיניים רואות ואת מה שהאוזניים שומעות ליכולת לקבל החלטה האם מדובר באדם חריג שצריך להתייחס אליו עכשיו.
מי שיבצע את שכתבתי יצרף למערך האבטחה עשרות או מאות או אלפי מצלמות אנושיות וחכמות שיקשו על חייו של היריב וישפרו משמעותית את המענה כנגד האיומים שהוגדרו.  

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב העובדים!!!

אבטחה באתרי תיירות בעולם

בחודש פברואר האחרון טיילנו מספר ימים ברומא המדהימה והשופעת באתרים היסטוריים שמושכים אליהם אלפי תיירים כל יום. אלפי תיירים שמתחילים להגיע לאזור הכניסות לכל אתר זמן מה לפני פתיחתן ויוצרים ריכוז קהל גדול וקבוע עד לשעת סגירת אתר למבקרים. אתרי התיירות שונים בגודלם ובאטרקטיביות שלהם בעיניי התיירים ולכן מספר המבקרים משתנה בהתאם וגם תלוי בעונת השנה הרלוונטית. לא בכל אתרי התיירות נוצרים ריכוזי קהל גדולים אבל ישנם אתרים בהם קיים ריכוז קהל גדול במיוחד כל הזמן, אחד מהם הוא אתר הקוליסאום ברומא.
גם אנחנו הלכנו לבקר באתר הקוליסאום וכדי להיכנס לתוכו נדרשנו לעבור תהליך בידוק שכלל עמידה בתור עד לנקודת בדיקת כרטיס כניסה לאתר ועמידה בתור עד לבדיקת גוף וכבודה. כמי שעוסק וחושב כל הזמן על אבטחה, הסתכלתי על מערך האבטחה באתר כדי לענות על השאלה עד כמה הוא יעיל אל מול האיומים האפשריים הקיימים. 
למרות שאירופה עוברת בשנים האחרונות תהליך הבנה שנדרש לעשות אבטחה באזורי תיירות בכלל ובאתרים פופולאריים בפרט, ניתן לראות שתפיסת ושיטת האבטחה המופעלות בחלקם אינן נכונות ואינן נותנות מענה איכותי כנגד אפשרויות הפעולה של היריב. יריב אשר מעוניין לבצע פיגוע ראווה, יחפש מקום עם ריכוז קהל גדול יחסית המאפשר לו לגרום למכסימום הרוגים ופצועים בקלות ובפעולה פשוטה עד כמה שניתן ובעדיפות לאתר תיירות מוכר ופופולארי שיעלה את איכות והערך המוסף של הפיגוע.
על מנת להסביר מדוע למרות שקיים באתר מערך אבטחה התיירים המגיעים אליו נמצאים בסכנה ממשית, אתייחס לאתר הקוליסאום תוך הצגת תמונות להמחשה:
אתר הקוליסאום ממוקם באזור מרז העיר ובסמיכות לאתרי תיירות נוספים המשכים אליהם אלפי תיירים בכל יום. אל אתר הקוליסאום מגיעים אלפי תיירים כמעט בכל ימות השנה מפרק זמן לפני פתיחת הכניסה ועד לשעת סגירתה. בפרק הזמן הזה, קיים מחוץ לכניסה ריכוז קהל גדול יחסית הממתין בסבלנות להתקדמות התור ולכניסה לאתר לצורך ביקור בו.

תמונת אתר הקוליסאום לפני הגעת הקהל:

תמונות עם ריכוז הקהל החיצוני הממתין לכניסה – בצד המערבי של האתר:

חלק מריכוז הקהל החיצוני בצילום מלמעלה:

ריכוז הקהל הזה ממוקם מחוץ לנקודת התחלת תהליך הבדיקה הקיים באתר ולא נראה שיש בסביבתו מאבטחים ו/או שוטרים.
בהמשך, במסלול הבדיקה, קיים ריכוז קהל נוסף שממתין לתורו להיבדק בשער מגנומטר ובמכונת שיקוף:

במצב הקיים, אין ליריב שום סיבה לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר ולכן אין לו צורך להתמודד עם מעגל המאבטחים המוצב בעמדות הבדיקה הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף. השיטה הנוכחית הופכת את הקהל למטרה נייחת, חשופה וקלה לפגיעה.  

ניתוח בראיית התוקף:
כאמור, היריב התוקף מחפש ריכוז קהל נוח מבחינתו לפגיעה המונית. ריכוז הקהל התמידי הקיים באתר הקוליסאום, עונה לצרכי היריב התוקף ובמיוחד זה אשר ממוקם מחוץ למתחם מסלול הבדיקה. כפי שזה נראה, היריב לא צריך לעבור אבטחה כדי להגיע לריכוז הקהל החיצוני ולכן אין סיבה שירצה וינסה להגיע לריכוז הקל שנמצא בתוך שטח האתר.
ליריב אין בעיה לראות, ללמוד ולהבין שקיים מערך אבטחה רק בעמדות הבידוק הממוקמות בתוך שטח האתר, בקו הכניסות אליו. יש לציין שכדי להגיע לריכוז הקהל הפנימי, היריב צריך רק לעבור סדרן שבודק האם יש בידו של המבקר כרטיס וללא בדיקה גוף וכבודה. באתר הקוליסאום, כמו גם באתרי תיירות רבים נוספים, ניתן לראות שיש 2 ריכוזי קהל לבחירתו של היריב. ברור שרוב היריבים יבחרו את ריכוז הקהל החיצוני כיעד לפגיעה. 
מה עוד צריך מחבל מתאבד או מחבל עם רובה אוטומטי יותר מאש ריכוז קהל גדול שעומד חשוף ללא הגנה היקפית?

אני חושב שכל גוף אשר אחראי על אתר תיירות אשר מושך אליו אלפי תיירים שיוצרים ריכוזי קהל, חלה החובה להפעלת מערך אבטחה מקצועי הפרוס במעגלי אבטחה המוגדרים בתפיסה ושיטת הפעלה שנכתבו על בסיס ניתוח השטח ומאפייני הפעילות באתר בראיית התוקף וזאת על מנת להצליח להוות מענה יעיל והולם כנגד היריב הפוטנציאלי ולממש את האחריות על ביטחונם של כל האנשים שהגיעו לבר באתר. 
בישראל, קיימים מספר גופים בודדים אשר מפעילים מערך אבטחה הפועל מול היריב בשיטת איתור סימנים מחשידים בהתנהגות ובודקים רק את מי שסווג כחריג כאשר כל השאר זורמים לתוך המתקן/האתר ללא עצירה. אני מאמין גדול בשיטה מכמה סיבות:

  1. מחייבת את מגבשי וכותבי תכנית האבטחה למתקן לבצע ניתוח בראיית התוקף.
  2. מחייבת את המאבטח/ת לחשוב על היריב ולהיות אקטיביים במהלך המשמרת.
  3. מבטלת את המצב שבו מאבטח/ת הופך/ת לפסיבי/ת רק בגלל ההמתנה שאמצעי טכנולוגי, כמו שער מגנומטר, צריך לתת לו סימן לבדיקת אדם.
  4. מעבירה את היריב הפוטנציאלי מסלול כניסה שיש בו מספר מעגלי אבטחה לאיתור חריגים – היריב מרגיש שמחפשים אותו.
  5. המאבטחים/ות ניגשים ליותר אנשים לצורך ביצוע תשאול.
  6. הרמה המקצועית הביטחון העצמי של המאבטחים/ות עולים חדות.

כך צריכה להתבצע האבטחה באתר תיירות כמו הקוליסאום:

  1. יש להגדיר את גבולות הגזרה של האתר שזה כולל כל השטח שהמצאות יריב בו יכולה להוות סכנה לקהל המבקרים.
  2. בשטח ההיקפי של האתר, יש לאפשר לקהל לשהות אך ורק באזורים שהם חלק ממסלול הכניסה והיציאה מהאתר כאשר שאר השטחים יוגדרו כסגורים למבקרים ולעוברי אורח וכל זאת על מנת ליצור מסלול כניסה אחד חובה.
  3. יש ליצור מספר מעגלי אבטחה למטרת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות כאשר המעגל הראשון מוצב בתחילת המסלול ובכל גזרה שהוגדרה ככזו שיכולה לשמש את היריב לצורך התארגנות לפני כניסה לאתר, המעגל השני מוצב באזור בו ישנו ריכוז קהל, המעגל השלישי מוצב בעמדת בדיקת הכרטיסים, המעגל הרביעי מוצב בקו הכניסות האחרונות לאתר עצמו והמעגל החמישי מוצב בתוך שטח האתר.
  4. יש לתמוך במעגלים הפיזיים בעזרת מצלמות אבטחה המופעלות ונצפות במוקד מבצעי ומקצועי המוכשר ליכולת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ל ידי מצלמות.
  5. יש להציב בגזרת המעגל השלישי ובמגל הרביעי עמדות בידוק הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף לצורך בדיקת כל אדם שסווג כחריג.
  6. לאורך כל מסלול הכניסה ובשטח הפנימי של האתר יש הציב שילוט מזהיר שמציין שהאתר מאובטח על ידי כוח פיזי ומערך מצלמות מתקדם ומקצועי.

בהתקיים כל העקרונות הללו, היריב הפוטנציאלי אשר יחליט להגיע לאתר בשלב איסוף המודיעין או בשלב הביצוע, יחויב ללכת במסלול מוגדר מראש שבו הוא יראה מאבטחים/ות אקטיביים אשר יגרמו לו לאי נוחות אף לרמת פחד ולחץ שיהפכו מצדו לביצוע פעולות בלתי רצוניות שיתורגמו על ידי מערך האבטחה לסימנים מחשידים בהתנהגות ויסווגו אותו כחריג שמחויב בתשאול מידי ובבדיקת גוף וכבודה.

שיטת האבטחה הנ"ל תגרום לכך שקהל מבקרים יזרום לתוך האתר כמעט ללא עצירה ובכך יבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ריכוז הקהל החיצוני ויחייב את היריב לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר תוך שהוא לא יכול להימנע ממעבר דרך כל מעגלי האיתור והתמודדות מולם.

גזרת האחריות:

השטח המיועד לשהיית מבקרים ולכניסה לאתר:

מסלול הכניסה ומיקום מעגלי האבטחה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת מעגלי אבטחה אשר יגרמו ליריב לבצע טעויות!!!

הפיגוע באריאל – חייבים לבצע שינוי חד ומידי ברמת הביצוע

הפיגוע באריאל שהתרחש היום 17.03.19 חייב להיות נקודת המפנה של צה"ל בכל הקושר למשימות הבט"ש השונות.
אסור לצה"ל להמשיך לבצע את משימות הבט"ש כפי שהן מבוצעות בשנים האחרונות כי ברור לכל בר דעת שמשהו בשיטת הפעולה לא עובד נכון והופך את החיילים שמבצעים את המשימות בשטח לברווזים במטווח ונותן למחבלים הזדמנות קלה לביצוע פיגועים שבהם נהגים ונפצעים עוד ועוד אזרחים וחיילים.
צה"ל חייב לפעול במהירות, בנחישות ובמקצועיות כדי להצליח ולבצע שינוי ושיפור של 180 מעלות ממה שנעשה היום.
זה הסרטון שמתעד את חלק מפעולות המחבל היום:

מאפייני התקיפה של האירוע דומים ומזכירים כמעט במאה אחוז תקיפות אחרות שבוצעו בעבר הלא רחוק שבהן גם הגיע מחבל אחד או יותר לטרמפיאדה והצליח להפתיע את החיילים בתחילת התקיפה. אין ספק שמדובר כבר במדפס התנהגותי בקרב המחבלים.
הוזמנתי היום לערוץ 20 לראיון בנושא:

משך הראיון לא הספיק די שאצליח לומר את כל מה שאני חושב על הנושא ולכן אני ממהר להמשיך את דבריי כאן בתקווה שמישהו התעורר ויבין את המסר והתייחס אליו ברצינות.

הבן שלי משרת באחד הגדודים בתותחנים ועד לפני שלושה שבועות ביצע משימות בט"ש בדיוק בגזרה בה התרחש הפיגוע היום. חלק מהמשימות שהוא נשלח לבצע היתה משימת אבטחת האזרחים בטרמפיאדה שבה התרחש היום הפיגוע. לא הייתי צריך להמתין לפיגוע היום כדי לשאול אותו האם וכיצד הכינו אותו למשימה כי עשיתי זאת זמן קצר אחרי שהוא וחבריו עברו לגזרה זו. גם לא ממש הייתי צריך להמתין לתשובותיו של בני כדי לדעת שצה"ל מתקשה מאוד בביצוע מקצועי של משימות הבט"ש בעיקר בגלל הסיבה שצה"ל לא השכיל עדיין להבין שקיים הבדל מהותי בין מלחמה לבט"ש.
נכון שייעודו של צה"ל זה להתכונן למלחמה כך כשהיא תפרוץ הוא ינצח אבל בישראל לצה"ל ישנן משימות אחרות שאינן מלחמה כפי שאנחנו מכירים אותה, כגון משימות הבט"ש שמבוצעות בפעילותו השוטפת היומיומית ולכן בפועל הן הופכות להיות משימתו העיקרית. יוצא מזה שצה"ל חייב ללמוד לבצע את משימות הבט"ש בדיוק כמו המלחמה ואף יותר.
בט"ש מכיר במאפיינים את תחום האבטחה יותר מאשר את המלחמה ולכן צה"ל חייב להתחיל ללמוד אבטחה כדי שהחיילים יפיקו להיות כמו ברווזים במטווח.  
לדעתי צה"ל חייב לבצע את השינויים הבאים בדחיפות:

ראיית התוקף: צה"ל חייב ללמוד את האויב הפועל בגזרה האזרחית. לא מדובר בחיילים בצבא האויב ולכן לא מדובר במלחמה. מדובר בארגוני טרור אשר פועלים במרץ ליכולת גיוס מחבלים יחידים ויותר בכל דרך אפשרית כולל באמצעי התקשורת השונים ובתוחם גם הרשתות החברתיות.
הסרטון הבא ממחיש היטב כיצד פועל האויב – סרטון שפורסם על ידי ארגון החמאס ומסביר למחבל הפוטנציאלי כיצד לדקור חייל בצוואר, לחטוף את נשקו, להרוג את חייל הדקור ולהמשיך בירי על אזרחים וחיילים נוספים. 
זו בדיוק הדרך בה פעל המחבל מהפיגוע היום באריאל:

כתיבת תפיסת הפעלה ושיטת פעולה: המשך ישיר של ראיית התוקף לצורך הגדרת מענים יעילים שיתנו לחיילים סיכוי גבוה יותר בהתמודדות מול מפגע בודד או מספר מפגעים. אני רוצה להאמין שקיימת תפיסה ושיטה אבל אם בחן אותה על פי תוצאות ההתמודדות של החיילים מול האויב נבין שמשהו בה לא מתאים לשטח, לא מתאים למציאות. תפיסה ושיטה שמנותקות מהמציאות יוצרות מצב של שליחת החיילים למשימות ללא ידע וכלים נכונים למימוש.

ניתוח וכתיבת תיק אבטחה לכל גזרה: לכל גזרה יש את המאפיינים הייחודיים לה לכן חלה החובה לבצע ניתוח שטח מקצועי לכל גזרה בנפרד ועל בסיסו לכתוב תיק אבטחה מקצועי וייעודי. בפועל, החיילים יצאו כל יום למשימות כשהם מתודרכים ופועלים בהאם למוגדר בתיק האבטחה. 

הכשרה מקצועית למשימות בט"ש: על צה"ל לגבש ולהכין הדרכה מקצועית לחיילים בנושא בט"ש ולהקפיד להעביר אותה לפני ביצוע הבט"ש. ההכשרה כוללת חומר לימודי עיוני ותרגול מעשי. על התרגול המעשי להיות מדמה המציאות עד כמה שניתן. צה"ל חייב להתחיל וללמד את החיילים את נושא איתור החריג במאפייני הגזרה הרלוונטית. 

אימונים חוזרים: על החיילים לעבור אימונים חוזרים לפני תחילת ביצוע משימות הבט"ש ותוך כדי. האימונים זו הדרך הטובה ביותר להכנת החייל למשימה אותה הוא נשלח לבצע. הבן שלי אמר לי במפורש שהוא לא עבר שום הכשרה ושום אימון בתום הבט"ש. ברור שמצב כזה ל מתקבל על הדעת. במצב הזה החיילים מבצעים מה שנראה להם נכון והם מבחינתם עושים את המקסימום, העניין שבדרך כלל מה שנראה להם נכון לעשות אינו מהווה מענה מקצועי מתאים כנגד מאפייני האויב.

שליטה, פיקוח ובקרה: גם כאן, על המפקדים להבין שעליהם לפעול כמו מנב"ט וכמו אחמ"ש באבטחה. עליהם לשלוט, לפקח ולבקר את איכות הביצוע של החיילים באופן רציף ומקצועי על מנת להצליח ולשמור על רמת דריכות ורמת ביצוע גבוהים ולאורך זמן ממושך. 

אבטחה אקטיבית: החיילים חייבים ללמוד לבצע אבטחה אקטיבית כדי להצליח ולהוות מכשול חזק ויעיל בדרכו של המחבל. כיום נראה שהחיילים מוצבים בטרמפיאדות ועומדים שעות רבות בצורה שהופכת אותם לפסיביים והופכת אותם למטרה קלה עבור המחבל. חייבים להבין שמחבל שמעז לתקוף חייל, עושה זאת על בסיס ביצוע איסוף מודיעין ו/או על בסיס למידה מאירועים אחרים שגרמו לו לחשוב שהחייל חלש וניתן לנצח אותו בקלות.
ישנם אזורים בישראל, כמו אזור אריאל, שאסור שבן מיעוטים ינוע לעבר טרמפיאדה בחופשיות ומבלי שהחיילים עוקבים אחריו בעין ואף עוצרים אותו לתשאול מקצועי תוך שהם שומרים על מרחק טקטי נכון.

כולי תקווה שהפיגוע שהתרחש היום באריאל יגרום לרמטכ"ל להבין שלא ניתן להמשיך כרגיל, שאסור להמשיך בתהליך השגרתי של תחקיר אירוע וחזרה לשגרה הלא נכונה. השינוי חייב להתבצע עכשיו ובנחישות!!!

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם בצה"ל מתוך הבנה שמשימת הבט"ש אינן מלחמה.

הטבח בניו זילנד כדגל אדום לביטחון ילדנו בבית הספר

ניו זילנד: 49 נרצחו ויותר מ-20 נפצעו קשה בטבח במסגדים
לפחות רוצח אחד הסתער על מסגדים בקרייסטצ'רץ' וירה בהמונים שבאו לתפילות יום השישי. היורה, האוסטרלי ברנטון טרנט, העביר את המתקפה בשידור חי בפייסבוק. מתפלל פלסטיני: "ראיתי אדם נורה בראשו. אנשים רצו מכוסים בדם". גם ילדים נרצחו. רה"מ ארדרן: "אחד הימים השחורים בתולדותינו"

אירוע קשה שמתווסף לאירועים דומים שהתרחשו בעבר ודומים מאוד במאפייני הפעולה של התוקף ומבחינתי מהווה דגל אדום ענק שחייב לשלוח אותנו לבצע פעולות מידיות וברורות לשיפור רמת האבטחה במתקנים דומים כגון בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי כנסת גדולים ועוד.
מדובר בתרחיש ממשי שאסור להפסיק ולעסוק בו ובטח שאסור לחשוש מלדבר ולכתוב עליו בכל הזדמנות ובכל דרך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לנסות ולמנוע אירוע כזה במחוזותינו ולכן אני חושב שצריך לנצל את הטבח המדובר כדי להעלות את המודעות וחשיבות הנושא בקרב גורמי הביטחון וכדי לזעזע את האזרחים ובמיוחד את ההורים שבננו ששולחים את ילדיהם לבתי הספר.

הרוצח מניו זילנד תיעד את הטבח בסרטון שפורסם ברשתות ולמרות שאינו קל לצפייה אין ספק שנותן הזדמנות מצוינת להבין כיצד יכול להראות טבח כזה פה אצלנו בישראל.
אני ממליץ לכל מי שיכול לצפות בסרטון שפורסם:

קישור לסרטון התיעוד: https://www.youtube.com/watch?v=C-DYpIuj6V0

עכשיו דמיינו את הכותרת הבאה:

ישראל: 49 ילדים ומורים נרצחו ויותר מ – 20 נפצעו קשה בטבח בבית ספר
 
סרטון תיעוד הטבח מדגיש וממחיש את מה שכתבתי יותר מפעם אחת על אבטחה בראיית התוקף כי הוא מראה בצורה ברורה כיצד פועל תוקף אכזרי שפועל באופן עצמאי, בקור רוח וללא רגש במשך מספר דקות ומבלי שמישהו יפריע לו. בראיית התוקף ניתן לראות שבמהלך הנסיעה כמעט ובלתי אפשרי לזהות אותו ואת אמצעי הלחימה שברשותו ובהמשך כשהחנה את רכבו בצמוד לחומת המתקן אין מי שפועל לזיהוי חריגים ואין מי שמאבטח את המתקן בכלל ואת הכניסה בפרט. במקרה הזה אני מאמין שמאבטח לא מיומן היה מתקשה לעמוד מול התוקף שלא נראה שהיה מחשיב אותו כמכשול, התוקף פשוט היה יורה במאבטח ראשון וממשיך פנימה.
אחת הכתבות האחרונות שלי עסקה בנושא הכניסה למתקן וכיצד היא צריכה להראות עם מאבטח ובלי מאבטח על מנת שתהווה מכשול בדרכו של התוקף ותשאיר סיכוי מסוים לשוהים במתקן להבין שמתחיל אירוע ולהספיק להגיב בהתאם.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאתר תוקף כזה בשלב התכנון וההתארגנות שלו בביתו או במקום מסתור וכפי שכבר הבנו גם בשלב התנועה שלו ליעד, ולכן עלינו להבין בדחיפות שהמענה נגד תוקף כזה נמצא במתקן עצמו.
בישראל, משטרת ישראל כגוף מנחה, כבר השכילה להבין שבתי ספר ומקומות הומי אדם נוספים צריכים להיות מאובטחים וטוב שכך, ולמרות זאת זה עדיין לא מספיק ולא שולח אותנו האזרחים למצב של רוגע וביטחון מלא שהילדים שלנו ואחרים מוגנים. לרוב, אבטחת מוסדות חינוך כפי שהיא מתבצעת אינה ברמה הנדרשת ובטח שאינה תוכל להתמודד עם תוקף יפעל במאפיינים דומים לאלו של התוקף בניו זילנד.
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת מכיוון שבמהלך היום אני רואה בתי ספר ומתקנים הומי אדם אחרים שפשוט נשארים פתוחים לרווחה ובהם מוצב מאבטח מוס"ח שלרוב אינו בעל נראות, יכולת ונתונים מקצועיים מספיקים על מנת שיוכלו למנוע ולסכל התקפה מהסוג הזה.
האבטחה בבתי הספר שנעשית כיום אינה מקצועית ואינה מספיקה, נקודה!!! הגיע הזמן להתעורר מהאדישות שלנו כאזרחים וכהורים ולצעוק את זה בכל הזדמנות ולדרוש תיקון מידי למען ביטחון הילדים.
השילוב בין מספר הולך וגדל של אירועי טבח כאלה בעולם לבין המציאות בה חיים בני הנוער ומעלה, מגדיר לדעתי הנחת עבודה חד משמעית שקובעת שלא רחוק היום שנער מתבגר או אזרח מבוגר יותר יחקה תוקף כזה כמו התוקף מניו זילנד ויבצע טבח אכזרי בבית ספר. הרוצח מניו זילנד סיפר שחיקה את הרוצח שביצע את הטבח בנורווגיה. המשך הנחת העבודה צריך להתייחס לעובדה שהכוונה לתוקף ישראלי שפשוט ימצא לעצמו סיבה מספיק טובה מדוע לבצע טבח כזה. לא ניתן לקבוע שישראלי לא יעז לעשות כזה מעשה כנגד ישראלים אחרים ובמיוחד לא כנגד ילדים בבית ספר מכיוון שכבר היינו בסרט הזה של ישראלים שפגעו בישראלים אחרים וגם היינו בסרט של אזרחים נורמטיביים שהחליטו פתאום להחליף דיסקט ולבצע פעולה לא הגיונית.
סרטון הטבח המזעזע, מציג בנוסף את חוסר האונים של האזרחים המותקפים, מה יכול לעשות תוקף אחד עם נשק אוטומטי בשלוש עד חמש דקות של פעולה ועד כמה תהליך הקפצת כוחות ביטחון למקום האירוע אינו רלוונטי. גם עובדות אלו שולחות אותנו למסקנה שרק אבטחת המתקן תוכל למנוע ולסכל טבח כזה.
אני בטוח שישנם כבר בעלי מקצוע בעולם האבטחה ואזרחים שכבר שצועקים והנה אני מרשה לעצמי להצטרף אליהם ולצעוק שהגיע הזמן לבצע פעולות ממשיות להעלאת רמת האבטחה בבתי הספר בכלל ובמתקנים הומי אדם נוספים בפרט. אני צועק שכל יום שעובר שבו בתי הספר ממשיכים להיות מאובטחים ברמה הקיימת הוא יום שבו הילדים שלנו חשופים לטבח כזה ואף גרוע ממנו.
אני בטוח שיהיו כאלה שיחשבו ויגידו שאני מגזים והכי קל זה להפוך כל בית ספר למבצר מאובטח ואני יענה להם שאין בכוונתי לעשות זאת אבל כן בכוונתי לדרוש שרמת האבטחה תעלה משמעותית מהמצב הקיים.
על חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כגוף המנחה וכלל הגורמים הרלוונטיים הנוספים בישראל, לקיים דיון חירום בנושא שאני חושב שצריך להתחיל בצפייה בסרטון הטבח בניו זילנד, להמשיך בניתוח האבטחה בבתי הספר בראיית התוקף ולהחליט איך נותנים מענה טוב יותר מהקיים כיום.
חשוב להבין, שלא יהיה מחיר כספי ולא יהיה הסבר הגיוני לטבח ילדים בבית ספר ולכן פעולות השיפור לא יכולות להיות רק הנחיות למאבטחים להגביר ערנות ולהקפיד לסגור את שער הכניסה לבית הספר. ייבים לעשות חריש עמוק, חייבים להתחיל את התהליך מהתחלה, חייבים שהתהליך התייחס לנראות המתקן ולאמצעים שצריך שיהיו בו, למוכנות המורים והתלמידים לחירום, לתכנית אבטחה מקצועית הכוללת מספר מעגלים ולהצבת מאבטחים בעלי מאפיינים מקצועיים גבוהים יותר. חייבים להגיע למצב שבו כולם מבינים ומאמינים שטבח כזה יכול להתרחש בכל רגע ובפתאומיות, זה יקרה!!! לצערי, זה רק עניין של זמן.
הנושא חייב לעבור לראש סדר העדיפויות ויפה שעה אחת קודם. אין ספק שבניהול הסיכונים צריך להיות ברור לכולם שטבח כזה ובמיוחד בבית ספר, יגרום לפגיעה בחוסן הלאומי לשנים רבות ולכן צריך לקחת בחשבון שכל תכנית שיפור ללא הגדלה משמעותית של התקציב פשוט לא תהיה רלוונטית ולא תצליח לגרום לשיפור הדרוש.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בלמידה מאירועים שהתרחשו כבר!!!

מנב"ט אקטיבי מעלה את רמת האבטחה במתקן

במסגרת ביקורת ייחודית שביצענו מצאנו את עצמנו מתמודדים מול מערך אבטחה ועובדים אשר הפגינו דריכות ומודעות לנעשה סביבם ברמה גבוהה מאוד.

הביקורת נעשתה במתקן גדול יחסית אשר כולל מספר מבנים בגדלים שונים ומעסיק אלפי עובדים שמעניקים שירות לאלפי אזרחים ביום הנכנסים ברגל או ברכב, מה שהופך את משימת האבטחה לייחודית, קשה ומורכבת מאוד.

מדובר בביקורת אחת מיני רבות שאנחנו מבצעים במתקנים גדולים ומורכבים ולכן אני יכול לקבוע שמדובר בהפתעה ששלחה אותי לבדוק הכיצד זה יתכן, כי המחזה שבו מאבטחים ושוטר ניגשים בנחישות לצוות המבצעים שלנו הינו נדיר עד כדי בלתי הגיוני.

את התשובה קיבלתי בדקה הראשונה שנכנסתי וראיתי את מנב"ט המתקן. מנב"ט שמשדר מקצועיות ואקטיביות וכזה שלא משאיר שום מקום לספק מי בעל הבית. לפני שאמשיך, אציין שמדובר בביקורת פתע המבוצעת כחודש בו צוות המבצעים שלנו פועל במספר סבבים שונים כדי לנסות ולהשיג את היעדים שהוצבו לא בתכנית הביקורת. המנב"ט, המאבטחים והעובדים במתקן אינם יודעים מתי בדיוק צוות המבצעים מגיע לצורך השגת היעדים ולכן תמונת המצב שמתקבלת במהלך הביקורת הינה הכי קרובה למה שמתרחש במציאות, בשגרת היומיום.

עוד לא הספקתי לשבת וכבר הצטרף לפגישה סגן המנב"ט עם חיוך מאוזן לאוזן. שאלתי אותו למה הוא מחייך והמנב"ט ענה במקומו ואמר לי להסתכל על מסכי הענק שמותקנים על הקיר במשרדו ומאפשרים לו לצפות בכל המצלמות הפזורות ברחבי המתקן. בוא תראה מתי זיהינו שני מבצעים מהצוות שלך כחריגים – ובאמת, אני רואה בסרטון שניים מהצוות נכנסים ללובי אחד הבניינים בכיסוי ובציר ההליכה שלהם עומד אדם מבוגר שלא נראה כמאבטח ושכן נראה שבוחן אותם ומבין שמדובר בשני אנשים חריגים.

אציין כאן, שבמסגרת הביקורת אנחנו דואגים שיהיו סימנים מחשידים ברמות קושי משתנות המתבססים על הנחת עבודה שאם מאבטח או עובד יהיו ערניים וחשדניים במידה הנכונה אזי סביר להניח שיזהו את הסימנים המחשידים על הצוות.

מי זה שאלתי? הוא לא נראה כמו מאבטח!!! המנב"ט עונה לי בגאווה גדולה ושולף לי את ה"שפן הסודי" שלו במערך האבטחה – מדובר בע' קב"ט, מבוגר מאוד יחסית לשאר המאבטחים, שתפקידו זה לסייר במקומות שהגדרנו כרגישים כדי לזהות אנשים חריגים ותופעות חריגות. יש לפחות 2 כאלה שמסתובבים כל הזמן. הם מכירים כל סנטימטר במתקן. הם מכירים כמעט את כל העובדים במתקן. הם מכירים את קוד הלבוש של כל אוכלוסיות העובדים וקבלני החוץ שמסתובבים פה ובזכות זה, ע' הקב"ט זיהה מיד שהלבוש של השניים אינו תואם את התפקיד שנראה שהגיעו לבצע במתקן.

לפני שאמשיך להראות לך את הצוות שלך בסרטים, אני רוצה להסביר לך את האני מאמין שלי כמנב"ט מתקן מהסוג הזה:

ראשית אני והסגן שלי "רדיו אקטיביים" – האקטיביות שלנו יוצאת החוצה ועוברת לכולם. אי אפשר לפספס אותנו ואי אפשר להתעלם מאיתנו.

אני מבין היטב את מאפייני המתקן שבאחריותי: ככל שחלף הזמן, למדתי יותר ויותר על איזה מתקן אני אחראי. בנוסף ביצעתי סקר סיכונים מקצועי שריכז עבורי את מאפייני המתקן ואת האיומים הרלוונטיים שעליי לתת להם מענה. בתהליך שביצעתי הבנתי שמערך האבטחה שלי אינו מתאים מספיק למאפייני המתקן ולכן עליי לבצע שינויים והתאמות.

גיבשתי הנחות עבודה לאבטחה:

מדובר במתקן גדול יחסית שכולל מספר מבנים שונים, פעיל 24/7, מעסיק אלפי עובדים, צורך שירות ממספר גדול של ספקים חיצוניים ונכנסים אליו אלפי אזרחים כל יום ברגל או ברכב ולכן קבעתי את הנחת העבודה המרכזית שאומרת שבגלל שהמתקן קולט קהל במספרים גדולים, לא ניתן לבדוק אחד אחד וגם לא ניתן למנוע כניסה לשטח הכללי של המתקן. הנחת עבודה נוספת שקבעתי מתייחסת לתקציב שברשותי שברור לי שאינו מאפשר להציב מאבטח בכל פינה. המשכתי וקבעתי שהעובדים חייבים להיות מעורבים במאמצי האבטחה במתקן ויש ביכולתם לבצע פעולות כמו איתור חריגים בסביבת עבודתם.

כתבתי תפיסת אבטחה:

רק אחרי שסיימתי לכתוב את תפיסת האבטחה למתקן הבנתי כמה המסמך הזה חשוב בתהליך ועד כמה לא ניתן לוותר עליו. תפיסת האבטחה זו התורה שלי ושל מי שיישב על הכיסא הזה בעתיד. אני חייב לציין שתפיסת האבטחה סייעה לי לגייס לעזרתי את הנהלת המתקן מכיוון שהיה להם קל יותר להבין מה הכיוון המקצועי שלי, הם ראו שיש הרבה הגיון בשיגעון הזה שנקרא אבטחה.

הצגתי להנהלה, שהיא זו שנותנת לי את התקציב לאבטחה, את הניתוח המקצועי שביצעתי למתקן. לא ביקשתי מהם תקציב לא הגיוני ולא אמרתי להם שאני עומד להציב מאבטח בכל פינה. תפיסת האבטחה שלי מתבססת על סקר הסיכונים והנחות העבודה וקובעת מהם המקומות הכי רגישים במתקן – המקומות שאם היריב יפעל בהם ויבצע את זממו הוא יכול לגרום לנזק קשה למתקן ולייעודו עד כדי נזק שיהיה צורך להשקיע מאמצים רבים כדי להתאושש ממנו ואף נזק בלתי הפיך שיכול להיות נוק אאוט קטלני.

אני מאבטח הכי חזק רק את המקומות האלה כך שאני יודע שאם היריב יגיע אליהם סביר להניח שייתפס.

אפיינתי את תפקיד סגן המנב"ט:

בכל מה שקשור להגדרות, המשכתי לעבוד בתהליך נכון ומסודר ממש על פי הספר. גייסתי אדם שיהיה אקטיבי, מעורב וכזה שיחיה את המתקן כמוני. הבנתי שאני רוצה לידי סגן שמצד אחד יהיה לי כימיה איתו ומצד שני לא יחשוש להביע את דעתו גם כאשר היא מנוגדת לשלי. לבסוף, חיפשתי בעל מקצוע שמשלים אותי ושיוכל להחליף אותי בהעדרי בלי שאהיה מודאג כל פעם שאני בחופש.

אפיינתי את תפקיד המאבטח:

שוב, בהמשך לתהליך המסודר שעשיתי יכולתי לקבוע אילו מאבטחים יתאימו לעבודה במתקן. אני יצליח לתת מענה רק עם מאבטחים שמצד אחד יראו מרתיעים ומצד שני יהיו עם סבלנות שמתאימה לקבלת קהל רב גווני. היה ברור לי שההכשרה שהמאבטחים עוברים בבית הספר לאבטחה אינה מספיקה ויש צורך להמשיך ולהכשיר אותם. אפיון התפקיד עזר לי אל מול חברת האבטחה שזכתה במכרז וביחד הצלחנו לגייס מאבטחים שכפי שכבר הבנת יודעים את העבודה ועושים אותה על הצד הטוב ביותר.

הוספתי למערך המאבטחים שובר שוויון:

מכיוון שהמבנים במתקן שלי מורכבים והמקומות הרגישים שבו מפוזרים ואינם מרוכזים במבנה אחד, הוספתי שני עוזרי קב"ט מבוגרים שתפקידם לסייר באופן קבוע ובעיקר באזורים הרגישים שהגדרתי.

בנקודה הזו הייתי חייב לשאול את המנב"ט מדוע דווקא מבוגרים?בו, תסתכל שוב בסרטונים ותבין איזה יתרון יש למאבטח מבוגר בייעוד התפקיד כפי שהגדרתי אותו. אני צופה בסרטונים ומבין מיד את הערך המוסף ובעצם את השובר שוויון שיש במערך האבטחה במתקן. שני המאבטחים המבוגרים מסתובבים במסדרונות כמו איזה שני שועלים או אולי יותר כמו חתולי רחוב שמכירים ושולטים בכל מה שזז. נראה שהם לא מפספסים כלום. מדהים לראות כיצד הם בוחנים כל אדם שנמצא בגזרתם ומחפשים עליו סימנים מחשידים בלבוש ובהתנהגות.

שאלתי את המנב"ט איך הם יודעים לזהות סימנים מחשידים ברמה כזו?


אני מעביר את המאבטחים הכשרות מקצועיות:

הביקורת הזו ממחישה לי עד כמה ההכשרות הנוספות שאני עביר למאבטחים חשובות ובאמת בעלות ערך מוסף מקצועי. אני מביא לפה אנשי מקצוע כמו למשל יהודה אקו שיודעים ללמד את המאבטח כיצד להתמודד עם היריב ובעיקר כיצד לזהות אותו. אנחנו עושים הרבה מאוד תרגילים ובסופו של דבר זה משתלם וזה עובד.

מי כמוך יודע שהכשרת הבסיס אינה מספיקה והרענונים אינם משפרים את הרמה המקצועית וזה בסדר ובתנאי שתבין זאת ותדע להמשיך ולהשקיע משאבים ומאמצים כדי להצליח להעניק למאבטחים שלך את כל הידע והכלים הנדרשים להתמודדות מול היריב הפוטנציאלי והאיומים שהוא מביא עמו למתקן.

דע לך, ממשיך המנב"ט, שמאבטח שרואה שמשקיעים בו נותן חזרה בעבודה רצינית!!!

גייסתי את העובדים למערך האבטחה:  

בתפקיד הזה גיליתי עד כמה חשוב שהעובדים יהיו חלק בלתי נפרד ממערך האבטחה והבנתי טוב יותר שעובד יכול לסייע ביעילות באיתור אנשים חריגים במתקן. יצרתי תהליך כזה שכל עובד במתקן חייב לעבור במשרד המנב"ט והסגן מנב"ט וככה אנחנו קודם כל רואים את כולם והם רואים אותנו ובנוסף אנחנו משקיעים בהכשרות ובהדרכות העובדים ועושים להם תרגילים. כל עובד אצלנו במתקן מבין היטב את הסכנות הקיימות ואת החשיבות במעורבותו במאמץ במתן מענה יעיל נגדם.

בנקודה זו אמרתי למנב"ט שזו הפעם הראשונה שנתקלנו בעובדים שמרימים את הראש ומתייחסים למה שקורה סביבם ואף יוזמים פנייה לאנשים שסתם מסתובבים בגזרתם ו/או לא נראים שייכים – אני חושב שגיוס העובדים למערך אבטחה הוא גם שובר שוויון בהתמודדות מול הריב.

שילבתי את האמצעים הטכנולוגיים עם האבטחה הפיזית:

כפי שאתה יכול לראות, יש לי הרבה מצלמות במתקן שמסייעות לנו לראות בזמן אמת או לשחזר אירועים. במקרה של הביקורת, אני יכול עכשיו להתחיל לחפש את הצוות שלך בימים ובזמנים נוספים ולשחזר כמעט כל צעד ופעולה שהם עשו במתקן שלי. המערכות הטכנולוגיות שהתקנו במתקן הן כלי עזר לאבטחה הפיזית ולא באות להחליף אותה ולכן הן יעילות ומעלות את רמת האבטחה. מצד אחד יש פה מצלמות רק היכן שצריך ומצד שני במיקומן הן יוצרות לנו רצף נדרש והגיוני.

לבסוף, אני רוצה להתייחס אליי ולסגן שלי ולדרך שלנו.

בנקודה הזו עצרתי את המנב"ט וביקשתי את רשותו להגיד לו מה אנחנו ראינו וכיצד הרגשנו במתקן שלו:

מערך האבטחה במתקן לא היה מצליח להציג רמת אבטחה גבוהה כל כך אילולא המעורבות וההתנהלות האקטיבית של המנב"ט וסגנו. כל מה שתואר בשיחה מתנקז לעובדה שעל כיסא המנב"ט וסגן המנב"ט יושבים אנשים שמתייחסים לתפקיד ברצינות ובאים לעבוד ולא רק לעבודה. אני יכול להגיד שבסופו של דבר הכל עובר למאבטחים ולעובדים באופן מובהק.

אנחנו מבצעים עשרות ביקורת מהסוג הזה ולעולם לא נתקלנו בעובדים ששאלו את הצוות שאלות ובסיירים שזיהו את הסימנים המחשידים שדאגנו שיהיו בלבוש ובהתנהגות. אנחנו ממש לא אוהבים להיתפס אבל אם כבר נתפסנו בגלל עבודה טובה של מאבטח או עובד אז שפו אחד גדול.

אני יושב מולכם ומקשיב לכם ומתפעל בעיקר מהאנרגיה והמוטיבציה שיוצאות מכם החוצה. מרגישים את האקטיביות בכל מילה שיוצאת לכם מהפה. מרגישים שיש כאן צוות מגובש וממוקד מטרה. אני חושב שהניצחון הגדול שלכם באיתור היריב נובע מהתהליך המקצועי המסודר שעשיתם והביא אתכם לעשות צעדים שוברי שוויון ואני מתכוון בעיקר להפעלת שני ע' הקב"טים ולגיוס העובדים למשימת האבטחה הכללית.

הוכח כאן שמנב"ט וסגן מנב"ט אקטיביים מצליחים להיות מחוברים ללב המתקן ולשלוט בכל מה שזורם אליו וכך רמעלים את רמת האבטחה במתקן ובנוסף הוכחתם שאפשר לעבוד נכון ואפשר להצליח לתת פייט רציני ליריב הפוטנציאלי וזה מאוד מעודד ובהחלט מהווה דוגמא לאחרים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" באקטיביות תמידית!!!

חשיבות הכניסה למתקן במערך האבטחה הכללי

הכניסה למתקן המאובטח מוגדרת כחוליה מורכבת ורגישה במערך האבטחה הכללי שלו וטוב שכך. מנב"ט שלא יבין זאת ולא התייחס לכך כהנחת עבודה, ייצור פער אבטחתי משמעותי במערך האבטחה שתחת אחריותו. מתחם הכניסה הראשית למתקן ממוקם בדרך כלל כחלק מהגדר/חומה ההיקפית ומחובר לציר כניסה לרכבים ולהולכי רגל. הכניסה הראשית מיועדת להכנסת עובדים, ספקים ומבקרים למתקן לאחר שעברו בדיקה בהתאם לרמה שנקבעה על מנת למנוע מהיריב הפוטנציאלי להצליח להיכנס ולבצע את משימת הפגיעה. לרוב הכניסה הראשית למתקן כוללת שער כניסה/יציאה לרכבים, שער כניסה ו/או מבואת כניסה להולכי רגל. הכניסה מאוישת בבודקים ביטחוניים ובמאבטחים אשר עובדים על פי הגדרת תפקיד ובחלוקת גזרות ברורות.

היריב הפוטנציאלי אשר החליט לנסות ולהיכנס למתקן לצורך איסוף מל"מ וביצוע פגיעה, יחפש דרך קלה ובטוחה לעשות זאת ולכן במהלך התצפיות החיצוניות ינסה לאתר פרצות ו/או שטחים "מתים" בגדר/חומה ההיקפית ובנוסף יבחן את רמת הבדיקה והאבטחה בכניסה הראשית. מעבר דרך פירצה בגדר או מעליה כנראה שתיתפס על ידי היריב כפעולה שבמידה ותיראה על ידי מערך האבטחה של המתקן, תיתפס חריגה ותגרום לתגובת נגד מידית ולכן עד כמה שזה יכול להישמע מוזר ולא הגיוני, היריב יבחן ברצינות האם ביכולתו להיכנס למתקן דווקא דרך הכניסה הראשית למרות שהינה מאוישת בבודקים ובמאבטחים – כניסה בדרך מלך מבחינתו. יריב בעל יכולות מתאימות מחזיק בארסנל שלו מספר רב של אפשרויות כניסה למתקן דרך הכניסה הראשית תוך שהוא משתמש בכיסוי מתאים או מנצל הזדמנות הנוצרת כתוצאה מטעויות במבנה הכניסה ו/או בעבודת מערך האבטחה.

על מנת להצליח ולמנוע מהיריב הפוטנציאלי מלהיכנס למתקן דרך הכניסה הראשית יש להקפיד על ביצוע עבודה בהתאם לעקרונות המבצעיים והמקצועיים הבאים:

 

תכנון מתחם הכניסה:

שלב המהווה יסוד חובה בתהליך הקמת כניסה ראשית למתקן ולכן מומלץ שיעשה על ידי איש מקצוע שיודע לקחת בחשבון את כל מאפייני פעילות המתקן ולתרגם אותם למסלולי כניסה ויציאה לרכבים ולהולכי רגל מבלי לאפשר ליריב לזהות מסלול עוקף בידוק או ניצול פערים שנוצרים בכניסה שמתוכננת לא נכון. מבנה הכניסה צריך לתת מענה לאירועים שיכולים להתרחש בשגרה כך שזרימת הקהל לא תיפגע או שתיפגע ברמה המינימלית האפשרית. על עמדות האבטחה והבידוק להתאים למאפייני התפקיד כך שהיתרון והמיגון יהיו בצד האבטחה ולא בצד התוקף.

 

נראות הכניסה:

הכניסה הראשית למתקן הינה הנקודה הראשונה שנראית על ידי העובדים והמבקרים בו ובנוסף נצפית באופן וודאי על ידי היריב הפוטנציאלי ולכן הנראות כלפי חוץ והנראות הפנימית במתחם כניסה הינה בעלת משקל גבוהה כיצד ייתפס המתקן בעיני האנשים והיריב. אין ספק שהנראות משפיעה על התנהגות הקהל וגם על תעוזת היריב האם לנסות להיכנס דרכה. הכל בכניסה חייב להיות ברור, החל מתהליך הכניסה/יציאה, מההנחיות לקהל, אזורי המתנה וכו'. על הכניסה להיות מסודרת ונקייה וללא חפצים ו/או תופעות שיכולות ליצור פערים בתהליך ביצוע הבדיקה. חשוב מאוד להציב שילוט מסביר ומכווין לקהל המגיע למתקן.

 

נהלי הכניסה/יציאה:

נהלי כניסה/יציאה נכונים מעניקים שליטה תפעולית ואבטחתית לבודקים ולמאבטחים המוצבים בה. נהלים נכונים יוצרים סדר אשר מקשה על היריב ומקל על האבטחה. יש ליצור הפרדה ברורה בין תהליך כניסת/יציאת העובדים במתקן לבין כל שאר הקהל המגיע אליו – יש ליצור תהליך אוטומטי המתבסס על אמצעים טכנולוגיים המאפשרים זאת ובתנאי שנשמרת יכולת הצפייה לבודקים והמאבטחים. קהל שאינו עובד במתקן ואינו בעל אישור כניסה קבוע, יהיה בתהליך כניסה שיחייב אותו לעצור לצורך תשאול ובדיקה על פי הרמה שנקבעה למתקן.

בודקים ומאבטחים:

יוצבו בכניסה אך ורק בודקים ומאבטחים בעלי ההכשרה המקצועית הנכונה ואשר שולטים בכל נהלי הכניסה היציאה. חלוקת התפקידים והעמדות תהיה ברורה תוך שהמאיישים אותן יקפידו על מימושן באופן מלא ומבלי התערבות שלא לצורך בתפקיד שאינו שלך. במתקנים אשר ממוקמים באזורי סיכון, יש לשים דגש על הצבת עמדת אבטחה חיצונית לחזית ולפריפריה הקרובה ולהקפיד לבצע אותה במבט קבוע לדפ"א ובמטרה לזהות חריגים המתקרבים לכניסה. על הבודקים והמאבטחים המוצבים בעמדות הכניסה לעבוד בנחישות וברגישות לאורך כל המשמרת כי רק בדרך זו ימנעו מנפילה במלכודות שיציב להם היריב הפוטנציאלי.

באחריות המנב"ט לתת למערך הבודקים והמאבטחים בכניסה את כל הידע, האמצעים והגיבוי הדרושים על מנת ליצור הבנה ברורה בקרב הקהל הנכנס שעליו להישמע להנחיות במלואן ולא משנה אם מדובר בעובד המתקן או במבקר.

כדי להימנע מיצירת פערים בכניסה, מומלץ שהנהלים לא ישאירו לבודקים/מאבטחים שיקול דעת וילמדו אותם שכאשר יש ספק לגבי אדם כלשהו, זהו סימן שאין להכניסו למתקן ולא משנה מה יגיד ומה יספר והמצב דורש התערבות אחמ"ש.

הכשרות ואימונים:

בהמשך להנחת העבודה שהכניסה למתקן הינה חוליה מורכבת ורגישה יש להעביר את הבודקים והמאבטחים הכשרות ואימונים ייעודיים לנושא זה. מומלץ שההכשרות והאימונים יתבצעו במתקן עצמו ובמתחם הכניסה/יציאה ובנוסף לתכנים העיוניים יכללו גם ביצוע סימולציות מדמות מציאות. זו הדרך היחידה שתצליח לחדד בקרב הבודקים והמאבטחים את רגישות הכניסה ואת חשיבות תפקידם בה ובנוסף תעלה את רמת המיומנות ורמת הביצוע המקצועי שלהם.

לבסוף, יש להקפיד שההכשרות והאימונים יוכנו בראיית התוקף כדי שיהיו רלוונטיים לאיומים האפשריים מכיוונו.

פעולות היריב בכניסה:

יריב בעל יכולת מתאימה, יעז לנסות להיכנס למתקן מהכניסה הראשית ולעיתים אף יצליח בכך תוך שהוא משתמש בכיסוי מסוים ואו מנצל פערים שנראים לעין.

דוגמאות כיצד היריב יכול להיכנס ובאיזו דרך פעולה:

 
  1. אמל"מ – לצורך איסוף מידע הנחוץ לו היריב יתצפת על הכניסה ממרחק אפשרי ואף ייכנס למבואת הכניסה לצורך שהייה שתאפשר לו להבין מהי רמת הבדיקה והאם ישנן פרצות בתהליך הכניסה של הקהל.
    המענה כנגדו – לא לאפשר שהייה ארוכה במבואת הכניסה וכמובן להשקיע מאמצים באיתור חריגים.
  2. הצמדות לאדם נכנס בעל אישור – היריב יכול לנסות ולהיצמד לאדם נכנס בעל אישור על מנת לעבור מיד אחריו את הגיליוטינה או הקרסולה.
    המענה – הצבת אמצעים טכנולוגיים אשר לא מאשרים כניסה של שני אנשים צמודים ו/או הצבת בודק/מאבטח לזיהוי מסתננים.
  3. כניסה בכיסוי – היריב יכול להגיע בכיסויים שונים שמשולבים עם סיפור כיסוי המתאים למראה כגון שוטר, כבאי, חייל, מאבטח, ספק וכו'. 
    המענה – הבודק יראה מולו את מה שהיריב הפך להיות בעזרת הלבוש אבל חייב לאמת זאת בדרישת הזדהות ושאלות פתוחות שידרשו מהיריב מתן הסבר על זהותו וסיפורו. חובה להיצמד לנוהלי הכניסה ולא להיבהל מבעלי דרגות גבוהות וביטחון עצמי מופרז. 
  4. יצירת פעולת הסחה – היריב יכול ליצור פעולת הסחה במתחם הכניסה אשר ברוב המקרים תגרום למערך האבטחה להגיב לצורך מתן סיוע תוך עזיבת העמדות ויצירת פתח לכניסה למתקן ללא בדיקה.
    המענה – הגדרת עמדות ברזל בתהליך הבדיקה כך שלא ייווצר פתח ללא בדיקה ועבודה על פי האמרה "כבדהו וחשדהו" – לא להאמין מיד לכל תופעה שמתרחשת במתחם הכניסה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בכניסה הראשית למתקן בנחישות וברגישות

ירי קטלני בבר בקליפורניה מוכיח שלא מספיק רק מאבטח אחד בכניסה

ב – 8 לנובמבר 2018 הגיע חייל מארינס לשעבר לבר ריקודים בקליפורניה וירה ב – 12 אזרחים חפים מפשע אחרי שירה והרג את המאבטח שהוצב בכניסה לבר. מדובר בחייל מארינס מיומן עם פוסט טראומה משירותו הצבאי שנראה שהצליח להפתיע את המאבטח בכניסה ולירות בו ללא קושי וללא התנגדות. לאחר שנטרל את המאבטח, לא היה מה ומי שיעמוד בדרכו וימנע ממנו לבצע את מסע ההרג המזעזע שבו נהרגו אנשים שבסך הכל רצו להנות.

זה אמנם לא האירוע הראשון שבו אזרח או מחבל חמוש נכנס למקום עם ריכוז קהל ויורה באנשים אבל אני חושב שהעובדה שהירי הראשון בוצע כדי לנטרל את המאבטח היא זו שמצריכה ניתוח וחשיבה מקצועית על מה ניתן וצריך לעשות אחרת.

האירוע חוזר ומדגיש כמה עקרונות מוכרים באבטחה:

  1. יש סיכוי טוב שמאבטח בכניסה ירתיע חלק מהיריבים מלנסות ולבצע את זממם במתקן המאובטח.
  2. בסבירות גבוהה מאוד שהמאבטח במעגל הראשון יפגוש את היריב ראשון.
  3. בסבירות גבוהה מאוד שהיריב יצליח להפתיע את המאבטח.
  4. ברוב המקרים, רמת אבטחה של מאבטח אחד לא תספיק כמענה יעיל לדפ"אות.
  5. רוב האזרחים יבחרו לברוח ולא להתנגד.

לכוחות הביטחון השונים הכי קשה להתמודד עם יריב אחד שמחליט לצאת מביתו על מנת לרצוח אנשים חפים מפשע במקום בילוי.

יריב אחד שפועל לבד ועל דעת עצמו לרוב לא יצוף במעגל המודיעין ואם לא יעשה טעויות בדרך ליעד, יתגלה בפעם הראשונה בכניסה למתקן או מיד לאחר שהתחיל בפעולת התקיפה.

מדובר בהתמודדות נגד היריב הפוטנציאלי ברמת קושי הגבוהה ביותר ועדיין חלה החובה לבצע את כל הפעולות המוכרות והאפשריות על מנת לנסות לזהות אותו כמה שיותר מוקדם ולמנוע ממנו לבצע את תכניתו הזדונית. 

אני מאמין שחייל המארינס לשעבר הגיע עד לכניסה או לאזור הכניסה לבר מבלי לחשוף את כלי הנשק שברשותו ולכן למאבטח היה קשה לזהות שמדובר במפגע. מפגע בעל מיומנות לחימה ונחישות כמו שיש לחייל מארינס, בשילוב מצב של פוסט טראומה, לא ישאיר הרבה סיכוי למאבטח שאמור למנוע ממנו להיכנס ולפעול בבר.

האירוע הנ"ל וכמותו, מעבירים מסר ברור שאבטחת מקום המאכלס מספר אנשים גדול המהווים יעד מועדף ליריב המחפש ריכוז קהל לא יכול להתחיל ולהסתיים רק בהצבת מאבטח בכניסה. כדי להעלות את רמת הביטחון במקום נדרש להפעיל מערך אבטחה שישלב אבטחה פיזית, מכשולים טקטיים, הפעלת עובדים, הנחיות לקהל והכנת המתקן למצב חירום.

מעבר לפעילות השגרתית של המקום, חלה חובה לחשוב באופן תמידי על האפשרות שיתרחש אירוע חירום ולכן על בעל המקום להשקיע משאבים ליצירת מוכנות מרבית להתמודדות עם היריב הפוטנציאלי.

הכנת המתקן:

  1. שימוש בתאורה היקפית בדגש על אזורי הכניסה והיציאה.
  2. שלטי הכוונה לקהל ליציאות החירום ולחדרי הביטחון.
  3. שלט הסבר בכניסה לפעולות במצב חירום.
  4. שמירה על צירי מילוט נקיים מהפרעות.
  5. תקינות דלתות חירום.
  6. מערכת כריזה.
  7. יכולת הזעקת כוחות חירום בלחיצה מהירה.
  8. הכשרת העובדים להתנהגות במצב חירום.
  9. יש לשאוף להמצאות לפחות 2 עובדים חמושים שאחד מהם יכול להיות מאבטח במידה וקיים במתקן.
  10. ערכת עזרה ראשונה ולפחות עובד אחד שעבר הכשרה לטיפול ראשוני.

הכניסה למבנה:

 

היריב יחפש ויאתר את הפתח שדרכו יהיה לו הכי קל להיכנס למתקן. היריב יעדיף להיכנס למתקן מפתח שנראה לו שאינו מאובטח כדי לא לעבור דרך מאבטח/ים. בחיפוש אחר פתח הכניסה המועדף עליו, היריב יתצפת על המתקן כדי להבין האם המקום מאובטח ובדרך כלל יבחן תחילה את הכניסה הראשית ולכן מה שהוא יראה בכניסה הראשית ישפיע על קבלת ההחלטות שלו האם לחפש פתח אחר או מקום אחר.

עסק כמו מועדון, חייב ליצור מצב שהכניסה הראשית אליו נראית מאובטחת וכזו שכל אדם שמגיע אליו מבין שעליו לעבור תהליך זיהוי ובדיקה. נובע מכך שהכניסה, כולל המאבטח, חייבת לייצר הרתעה כלפי חוץ כדי להצליח ולהרחיק אחוז מסוים מהריבים הפוטנציאליים ולהישאר "רק" עם היריבים האמיצים. רק חשיבה אבטחתית רחבה שתיצור מערך אבטחה הכולל מספר מעגלים ומוכנות לשעת חירום תעלה את סיכויי ההצלחה בהתמודדות אל מול היריב שיחליט לנסות להיכנס למקום למרות הכל. לצורך כך נדרש להציב בכניסה יותר ממאבטח אחד, בדומה למאבטחי מועדונים בישראל:

תכנון הכניסה למבנה צריך להיות בצורה כזו שתשלב בין הצבת מאבטח בחזית לבין הצבת מכשולים פיזיים בדרך פנימה.

דלת הכניסה למבנה יכולה להוות מכשול מעכב ואף כזה שלא יהיה ניתן לעבור אותו ללא שימוש באמצעי פריצה ולכן יש צורך להציב בפתח הכניסה ופתחי היציאה דלתות חזקות ומסיביות שככלל תהיינה סגורות ונעולות. פתיחת הדלת תתבצע אך ורק על ידי המאבטח ולא תתאפשר בלי התערבותו וזאת על מנת למנוע התפרצות או כניסה של מפגע לאחר שהצליח להתגבר על המאבטח בדיוק כפי שקרה בבר בקליפורניה.

לדעתי, הכניסה בעסקים הומי אדם ובמיוחד במועדונים ובמסעדות גדולות צריכה להיות בנויה כמו כניסה בשגרירות ולכלול 2 דלתות שיוצרות חדר ביטחון אשר מייצר תהליך כניסה הדרגתי ובשליטה מלאה או מסדרון ראשוני שינתב את הנכנסים פנימה.

מומלץ להתקין בעמדת המאבטח בכניסה אמצעי כגון לחצן מצוקה שיאפשר שליחת הודעה בשעת חירום.

על בעלי עסקים שבהם ישנו ריכוז קהל גדול יחסית להבין שעליהם לחשוב גם על הסכנות הקיימות מבחוץ להקפיד ליישם את כל נהלי האבטחה רלוונטיים אלים וליישמם אופן מלא ומקצועי כדי לעמוד באחריות כלפי הלקוחות וכדי להציב מול היריב מערך נגד יעיל. 

פרק הזמן מרגע שהיריב מתחיל לפעול ועד שכוחות הביטחון מגיעים לזירת האירוע, הינו באחריות בעלי המקום והוא שיקבע מה תהיינה התוצאות של התקיפה.

כמות הכוחות שנשלחה לבר כדי להתמודד עם התוקף מעידה עד כמה מדובר במשימה קשה ומורכבת:

לצערי הרב, כנראה שברוב המקרים, פעולות הנגד של בית העסק עצמו לא יצליחו למנוע מהיריב הנחוש לפעול אבל יתכן וכן יצליחו לשבש את מימוש תכניו המלאה ובכך למזער נזקים.

בישראל, משטרת ישראל מנחה עסקים עם ריכוזי קהל לביצוע פעולות אבטחה פיזיות וטכנולוגיות וגם אם אנחנו לא מקבלים סימן ברור שהן יעילות בטוח שהן מרחיקות יריבים מסוימים שהולכים ומחפשים יעדי תקיפה קלים יותר.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ברמת עסק פרטי