אבטחה אזרחית – לא שב"כ, אבל מה כן?

"אח שלי זה לא השב"כ פה"

"הנה הגיע עוד אחד שחושב שפה זה השב"כ"

"עזוב אותך, אל תנסה אפילו להביא לפה את מה שלמדת בשב"כ"

אלה רק חלק מהאמרות ששמעתי מאנשי מקצוע בתחום האבטחה האזרחית במהלך דיונים ופגישות שקיימתי מאז שיצאתי לדרך עצמאית.

בתחילת דרכי כעצמאי החלטתי לבחור במסלול של פרילנסר ולא לפתוח חברה משלי. החלטה כזו הופכת אותך לקבלן משנה שמבצע ייעוץ והדרכות לכל מי שמעוניין לשכור את שירותך המקצועיים.

אחד הדיונים הראשונים שהתבקשתי להשתתף בהם כמומחה אבטחה התקיים בירושלים ועסק בתוצאות בקרה שחטיבת האבטחה ביצעה לגוף גדול עם מערך אבטחה גדול. כבר בשלב ההכנה לפגישה קיבלתי תדריך איך להתנהג בפגישה ובעיקר ממה צריך להיזהר ומה אסור להגיד בשום אופן. בשורה התחתונה אסור להגיד את דעתך אם יש סיכוי שאינה עומדת בקנה אחד עם הגוף המבוקר ולא משנה אם עלה בביקורת שאינו עבד כמו שצריך.

חברים זה היה השיעור הראשון שלי בעולם האבטחה האזרחית כיוצא שירות הביטחון הכללי. כמובן שביקורת המשטרה חשפה תמונת מצב עגומה ביותר לרמת האבטחה במתקני אותו גוף ואם היו שואלים אותי הייתי קובע שמדובר במחדל עד כדי פשע של כל מי שאחראי למימוש האבטחה בגוף זה. ואכן בשלב ההתייחסויות שאלו אותי לדעתי. עניתי כמו שלימדו אותי כאיש מקצוע, עניתי ברצינות, במקצועיות ובשקיפות מלאה. מיד עם סיום דבריי קיבלתי מבול של תגובות כועסות מצד האחראים על האבטחה בגוף המבוקר שבעיקר התפלאו איך אני, ששיך לחברה שהעניקה להם שירותים מסוימים, מעז לצאת נגדם ולשים להם את האמת על השולחן. לא ציינתי, וזה המקום לציין, שאני נוהג תמיד לשים את האמת כמו שהיא אבל גם מקפיד לתת פתרונות מעשיים ופשוטים לשיפור וכך עשיתי גם בדיון הנ"ל.

מכיוון שגם בהמשך המשכתי לשמוע אמרות דומות ולקבל תגובות דומות הבנתי שאכן האבטחה האזרחית אינה מתנהלת על פי העקרונות של שירות הביטחון הכללי. הגדרתי לעצמי תקופה של כמה חודשים על מנת שאוכל לגבש דעה ולהחליט האם להתנהל לפי "ברומא תהיה רומאי" או לנסות לאזן בין מה שלמדתי בשב"כ לבין מה שראיתי ולמדתי בעולם העסקי.

בחרתי באופציה השנייה, אני מאזן בין השב"כ לעולם העסקי תוך הקפדה יתרה לבוא לכל לקוח בצניעות, ללא שלט על החזה "יוצא שב"כ" ולאט לאט להחדיר את האני מאמין שלי בתחום האבטחה.

כיום אני פותח כל הרצאה או הדרכה בפנייה ישירה לקב"טים או מאבטחים שאומרת שלמרות שהגעתי מהשב"כ, והשב"כ אינו האבטחה האזרחית עדיין חלה המחויבות לקיים את האבטחה על פי כללים והנחיות ברורות וישימות.

היום, אחרי שנתיים בשוק האזרחי, אני בטוח שהבחירה שלי היתה נכונה מכיוון שפגשתי חברות שמתייחסות לאבטחה כחלק בלתי נפרד מתכניתן העסקית ויודעות להשקיע תקציב ראוי המאפשר לגייס כוח אדם איכותי ולתת לו את הכלים המקצועיים הדרושים לביצוע תפקידו כמערך אבטחה מונע ומסכל.

הדוגמא הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם הקוראים הינה רשת איקאה בישראל ודווקא בגלל שמדובר ברשת שמתנהלת על פי ראייה חיצונית ולא ישראלית נטו. החברה מעמידה תקציב ראוי לאבטחה, משקיעה בגיוס העובדים, הקב"ט מקפיד לעמוד בכל דרישות משטרת ישראל תחת חוק רישוי עסקים, משקיעה בהכשרות ובהדרכות מעבר לדרישות הבסיס והכי חשוב שאיקאה מתייחסת למאבטחים כאילו היו עובדים מן המניין למרות שהם עובדי קבלן. אם הם יכולים אז למה אחרים לא?

לצערי הרב יש עדיין יותר דוגמאות רעות מאשר טובות ולכן אני נחשף לחברות גדולות וקטנות, הנדרשות לאבטחה על פי חוק, ומתייחסות לכך כנטל כלכלי שפוגע ביעדים העסקיים של החברה.

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל החלה לקבוע עקרונות והנחיות החל משנת 2006 ומאז ממשיכה לשפר ולהתקדם בניסיון לשפר את רמת האבטחה האזרחית בישראל. למרות שעברו 8 שנים עדיין אני פוגש בחברות שלא עומדות בהנחיות, שממנות לתפקיד המנב"ט/קב"ט אנשים לא מתאימים וחסרי ידע וניסיון, לא קובעות תקציב הגיוני לדרישות ואפילו מכשילות כל ניסיון לשנות את המצב.

גרוע מכך הוא שהקב"ט בעצמו משתף פעולה, במודע או שלא במודע, ואינו עושה כל מאמץ לעמוד בהנחיות ומעז לקיים אבטחה ללא פק"מ כלל, ללא תהליך מוסדר להפעלת המאבטחים, ללא עמידה בתו תקן של מספר הבודקים הביטחוניים ומאבטחים חמושים שהינו מחויב בהצבתם, ללא גיוס תקין, ובקיצור פשוט ללא!!!

מאפיין בולט נוסף בקרב מנהלים וקב"טים הוא ההתנהלות דרך החור של הגרוש שאומרת שלא משנה מה צריך לעשות תמיד יש לחפש את המחיר הזול ביותר. אני למדתי בחיים שמה שזול עולה בסוף יקר. זה נכון גם בתחום האבטחה האזרחית.

 רבותיי, זלזול בהנחיות, אי ביצוע הנחיות או התעלמות מהנחיות שווה למעשה פשע ולזלזול באינטליגנציה של כל הלקוחות שמשלמים במיטב כספם על מנת לשהות במקום או לקנות מוצרים ממנו. מנהל/קב"ט כאלה שמים את הלקוחות שלהם על המזבח, שמים את הלקוחות על גלגל הרולטה בקזינו ומשאירים הרבה מקום למזל ולגורל במקום שייקחו את האבטחה ברצינות ובהשקעה ויבינו שבתמונה הכוללת היא תורמת לביטחון ולהרגשת הלקוחות ובכך תורמת גם להצלחת העסק.

מנהל/קב"ט שעמד בתקן משטרת ישראל ועבר קורס מנב"טים יכול לעמוד באתגר ולכתוב בעצמו פק"מ ונהלים, להעביר הדרכות ולבצע ביקורות וזה בסדר גמור, אבל אין זו בושה או חוסר מקצועיות להעביר את שרביט הביצוע לבעל מקצוע אחר שיעשה זאת בלא פחות מסירות ואכפתיות.

למה?

כי אבטחה צריך לקיים תוך עמידה בהנחיות ובאיכות גבוהה ולא להסתתר מאחורי אמרות שמובילות לבינוניות ולכישלון ידוע מראש.

כאמור, האבטחה האזרחית אינה שירות הביטחון הכללי אבל בהחלט יכולה ללמוד ממנו משהו ולשאוף להגיע לרמתו.

הקשר האירוני בין המגן לתוקף באבטחת אישים

כשמדברים על אבטחה ובפרט על אבטחת אישים מתכוונים לקרב שמתקיים בין בני אדם, בשר ודם, כאשר בצד אחד ממוקם המגן ובשני התוקף.
אם להסתמך על היסטוריית ההתנקשויות באישים בארץ ובעולם ניתן לקבוע שהמאבטח, שתפקידו להגן על האישיות מפני פגיעה, הוא סוג של שותף בפעולות היריב עד כדי השפעה גורלית על החלטותיו בשלב איסוף המל"מ ובשלב הביצוע. השותפות הזו היא הקשר האירוני בין שני גורמים יריבים שצריכים למנוע אחד מהשני לבצע את המשימה.
אין בדבריי כוונה או רמז שמתקשרים לכל אותם אלה שמפתחים קונספרציות על אירוע רצח יצחק רבין, דבריי באים להדגיש למערך האבטחה מה עליו לעשות כדי להקשות על היריב ולא "לעזור" לו.
מאז פרישתי לפני כשנתיים, מהיחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אני עובד כפרילנסר בתחום האבטחה וככזה מעביר הרצאות רבות למאבטחי אישים מגופים שונים. בהרצאותיי אני מקפיד להעביר למאבטחים את האני מאמין שלי ומבסס אותו בזכות שעות בהן אני יושב ומנתח אירועי התנקשויות באישים בארץ ובעולם. 
מנהלים, מפקדים ומאבטחים, דעו לכם שברוב האירועים שבהם ידו של היריב היתה על העליונה מערך האבטחה לא הקפיד לבצע את עקרונות האבטחה כנדרש.
יגאל עמיר יצא מביתו בהרצליה כשהוא סגור רק על המשימה – לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין. את כל מה שראה והבין מרגע שירד מהאוטובוס ברחוב אבן גבירול בתל אביב נתנו לו כוחות הביטחון, מאבטחי שב"כ ושוטרים, שהוצבו לעבודה באירוע עצרת התמיכה בתהליך השלום.
כיריב, יגאל עמיר היה מספיק נבון כדי להצליח ולזהות את כל הפערים בתכנית האבטחה ומספיק אמיץ כדי לנתב את עצמו ביניהם עד לרגע שליפת האקדח למרחק 30 ס"מ מגבו של ראש הממשלה וביצוע ירי שלושה כדורים קטלניים.
וועדת שמגר קבעה שבשלב התכנון והביצוע היה פער בין השב"כ למשטרה בכל הקשור לרמת האבטחה בחניון הצפוני – יגאל עמיר זיהה את הפער בכניסה המערבית לחניון כשהבין שהולכי רגל אינם נבדקים כלל ולכן החליט בסופו של דבר להיכנס דרכה.
מאבטחי השב"כ החנו את רכבי ראש הממשלה והשרים, שהשתתפו באירוע, ברחבה הצמודה למדרגות הירידה מהמרפסת מרגע הגעתם ועד עזיבתם – יגאל עמיר זיהה ללא קושי את רכב ראש הממשלה והבין מיד מה יהיה ציר ההליכה לרכב בסיום האירוע.
מאבטחי השב"כ והשוטרים לא אכפו כראוי את ההנחיה לפנות מהתפר את כל מי שאינו מוכר כבעל תפקיד באירוע – יגאל עמיר זיהה שלא בודקים מי יצא ומי נשאר ולכן החליט להישאר במקומו.
החוליה הצמודה לראש הממשלה לא הלכה סביבו במבנה מלא – יגאל עמיר צמצם את המרחק לראש הממשלה דרך הפינה השמאלית אחורית שבה היה חסר מאבטח.
כאמור, יגאל עמיר לא ידע את כל מה שראה תוך כדי שהייתו בכיכר, הוא "קיבל" את הנתונים, שלא במודע, מכוחות האבטחה באירוע.
ג'ון הינקלי ניסה להתנקש בנשיא האמריקאי רונלד רייגן בשנת 1981 בזמן שיצא מבית מלון לעבר רכבו. הינקלי עמד, חמוש באקדח, יחד עם אזרחים סקרניים נוספים בתפר שבין היציאה מהמלון לרכב ובמרחק של מספר מטרים בודדים. 
יריב אחד מול מספר גדול של מאבטחים שמאפשרים לקהל לא מסונן לעמוד במרחק קצר מהנשיא תוך יכולת ראייה וירי – הינקלי הגיע לגזרת המלון, לקח את מה שהמאבטחים נתנו ונעמד יחד עם שאר הקהל. ברגע שזיהה את הנשיא ירה לעברו ופצע אותו ואת המאבטח שהיה לידו. 
גם באירוע הזה המאבטחים הם אלו שהעניקו ליריב, הינקלי, את הדפ"א, המיקום ויכולת הביצוע.

ב 28 לספטמבר 2012 אזרח צ'כי ירה באקדח לעברו של נשיא צ'כיה במהלך אירוע חנוכת גשר חדש. הנשיא היה מוקף במאבטחים רבים גדולים וחסונים. האזרח התקרב לנשיא עד למרחק נגיעה, שלף אקדח וירה בו שבע פעמים. למזלו של הנשיא האזרח השתמש באקדח צעצוע שרק עשה רעש ולא ירה כדורים אמיתיים. תיאורתית נשיא צ'כיה וצלב קלאוס נפצע או נהרג בניסיון ההתנקשות. מאבטחיו של הנשיא לא הגיבו כלל לנוכח הופעתו הפתאומית של היריב עם האקדח ולא הבינו מה משמעות של אקדח המכוון לעבר האישיות ומה עליהם לעשות. במקרה הזה ניתן לראות בברור שמאבטחיו של הנשיא הצ'כי אינם מיומנים ושווים לבובות. לראות ולא להאמין מה נותנים המאבטחים ליריב לעשות:

ב 19 לינואר 2013 התפרץ משתתף באירוע, שהתקיים בבולגריה, לעבר מנהיג מפלגת המיעוט בתורכיה שבאותו זמן נאם על הבמה המרכזית. האדם הצליח לעלות לבמה, להתקרב עד למנהיג המפלגה, לשלוף אקדח 0.22, לכוון לעבר ראשו ולירות כדור אחד. מעצור באקדח מנע את ירי הכדור ועוד לפני שהמתנקש הצליח לתפעל את התקלה באקדח המאבטחים הגיבו והשתלטו עליו. גם בניסיון זה מיקום המאבטחים באירוע איפשר למתנקש לעלות לבמה מבלי שיעצרו אותו. רק במזל ולא בזכות האבטחה מנהיג המפלגה התורכי נשאר בחיים. לראות ולא להאמין:

כל המקרים שראיתי לנכון להציג בכתבה מוכיחים את טענתי שהאבטחה "נותנת" ליריב את האפשרות לבצע את זממו. 

אבטחה צריך לקיים על פי הנחיות ברורות וקשיחות ובצורה מדויקת.

לקום בבוקר למקרה נוסף – עוד מאבטח חשוד שביצע רצח באקדח שברשותו

חשד: מאבטח רצח את המטפלת של אמו

 
 

עובדת זרה ממולדובה, בת 45, נמצאה ללא רוח חיים באשקלון. מאבטח בן 51 נעצר בחשד שירה בה למוות. הנרצחת טיפלה באמו של החשוד, שהתקשר למשטרה ודיווח על המעשה. בזמן הירי גם האם הקשישה ואשתו של המאבטח היו בבית.

שוב זה קורה – פעם נוספת מאבטח חשוד שהשתמש בנשקו כדי לרצוח אישה: גופת אישה בת 45, עובדת זרה ממולדובה, נמצאה אמש (יום ה') בדירה ברחוב סיני באשקלון. במשטרה חושדים כי מאבטח בן 51 רצח את האישה ששימשה כמטפלת של אמו הקשישה, בזמן שגם אמו ואשתו היו בבית. צוות של מגן דוד אדום ממרחב לכיש שהוזעק למקום מצא סימני ירי על ראשה של המטפלת ונאלץ לקבוע את מותה.

 

כוחות רבים של משטרה הגיעו למקום ועצרו את החשוד ברצח. מפרטים ראשונים עולה כי החשוד היה זה שדיווח למשטרה על המעשה. החשוד ברצח גר בדירה עם המטפלת, עם אמו ועם רעייתו. מפקד תחנת משטרת אשקלון, סגן-ניצב חיים בובליל, אמר כי החשוד נעצר כשהאקדח בידו.

רצף האירועים בהם מאבטחים משתמשים באקדח של העבודה כדי לרצוח הינם כמו דגל אדום גדול שמתנופף כל פעם מחדש לנגד עיניהם של האחראים על תחום האבטחה הפרטית בארץ ומדגיש שכשהצרות מגיעות הן מגיעות בצרורות.

אין ספק שמדובר בבעיה רצינית וקיימת שתופסת תאוצה מדאיגה שברור שכל מאבטח שמתווסף למעגל הרוצחים לומד מקודמו. בעיניים של האזרח התמים, הייתי מודאג מכל מאבטח שנמצא בסביבתי ובמיוחד אם יש לי אחד כזה במשפחה. 

ביום מאבטח ובלילה רוצח? כבר אמרנו שמי שרוצה לרצוח אדם אחר ימצא את האמצעי לביצוע העבירה, כלומר שסביר להניח שאותם מאבטחים רוצחים היו רוצחים גם אם לא היה להם אקדח זמין אבל אין ספק שהמדינה לא צריכה לספק לאותם רוצחים את האמצעי ועוד ברישיון. איך ההורים יכולים לדעת מה יעשה אותו מאבטח בבית הספר של הילדים שלהם עם האקדח שנתנו לו. אז נכון שאני לא עושה הכללות על כל אותם מאבטחים פרטיים אבל מי יודע מי כן ומי לא. מה שברור ללא צל של ספק שמשהו כאן לא בסדר, שהמערכת הפרטית מגייסת לעבודה, שדורשת אחריות ויציבות, אנשים שאינם עונים על הקריטריונים. ניתן להעריך שבתהליך הקליטה של אנשים לתפקיד מאבטח פרטי לא בודקים כלל את התאמתו לתפקיד.

זה המקום והזמן להגיד למשטרת ישראל שהגיע הזמן לעשות מעשה יותר קיצוני מההחלטה להפקיד את הנשקים של המאבטחים בסוף כל משמרת, הגיע הזמן ללכת ולבדוק את כל אותן חברות אבטחה שלא מקפידות לעבוד על פי ההנחיות ומקבלות אנשים לעבודה בלי בדיקה יסודית רק כדי שיוכלו לשלם להם שכר מינימום עם השקעה מינימלית.

כל מאבטח שגויס לעבודה בלי בדיקה תפסק העסקתו לאלתר עד לביצוע גיוס בתהליך מלא והחברה שהעסיקה אותו תיקנס בחומרה.

די להפקרות, די לזלזול באינטליגנציה של האזרחים, די לחפרים, די חובבנות, די לחוסר רצינות, די לתת לכל אחד נשק כי הגיע הזמן להפוך, באמת, את תחום האבטחה הפרטית לרציני.

כדי להיות הוגן, ברצוני לציין שחטיבת האבטחה במשטרת ישראל עושה עבודה חשובה בשיפור תחום האבטחה אבל האירועים בשטח מצביעים על כך שזה עדיין לא מספיק.

אני מקווה שזה יהיה המקרה האחרון למרות שיש בי חשש שזה לא.

אבטחת ראשי ערים – ניסיון ההתנקשות בראש עיריית עכו

ראש עיריית עכו מר שמעון לנקרי התאושש מניסיון ההתנקשות שעבר לפני כשבועיים והחליט לספר על התקופה שלפני האירוע ועל האירוע עצמו.

שוב באופן לא מפתיע, גם באירוע הזה, ניתן לקבוע חד משמעית שתופעת ההתעלמות מסימנים מחשידים מוקדמים וסדרי עדיפויות לא נכונים מסייעים ליריב לבצע את זממו ללא הפרעה.

הנה ציטוט של חלק מדבריו של ראש העיר כפי שסיפר לכתב מאור בוכניק:

ראש העיר עכו, ששוחרר מביה"ח, תיאר בפרוטרוט את ניסיון ההתנקשות: "עקבו אחריי חודשים. באותו לילה עמדו חמושים עם חצי כובע גרב בצד הדרך, והרמזור היה אדום. כל זה נראה לי לא הגיוני. תוך שתי שניות מהרגע שעצרתי, קרה כל הסיפור"

"יש גורמי פשיעה שיש להם עניין לשלוט במשאבים, אני מניח שגרמנו להם נזקים כספיים. לכן אין לי ספק שמי עשה את זה רצה לשלוט בהם" 

"בחודשים האחרונים הרגשתי שעוקבים אחריי בכל פעם שיצאתי מהבית או שירדתי מהאוטו".

את היום עצמו תיאר בפרוטרוט: "יצאתי בשעה 00:45 מביתה של משפחה שאנחנו מכירים המון שנים. אחרי קילומטר של נסיעה מהבית שלהם, 20 מטר לפני צומת ירכא, זיהיתי שני אנשים שעומדים חמושים בצד הדרך עם חצי כובע גרב על הפנים, וכבר אז הבנתי שמשהו חשוד כאן. נדרכתי כולי". הוא רמז כי הם חיבלו בפעולת הרמזור: "לא נראה לי הגיוני ששני אנשים יעמדו במקום כזה ובשעה כזו, ובוודאי לא נראה לי הגיוני שהרמזור אדום באותה שעה. עצרתי אוטומטית ברמזור, ושתי שניות מרגע העצירה קרה כל הסיפור".

לנקרי המשיך ותיאר את רגעי הבעתה בצומת, אז כמעט ואיבד את חייו: "מתנקש אחד הגיע אליי מצד ימין של החלון ומתנקש שני הגיע מצד שמאל של החלון. הוא חצה את מעבר החציה והגיע אל החלון שלי וברגע שהוא עשה את התנועה של שליפת האקדח כבר נסעתי מהצומת בדהרה. בצד העין ראיתי את לוע האקדח. הכדור נכנס לי לחזה ויצא מתחת לבית השחי, באלכסון. הוא לא פגע באף כלי דם, אבל עשה נזק – קרע את הריאה ושבר צלעות. הנסיעה שלי הייתה מטורפת".

מעולם לא הלכתי עם מאבטחים, תמיד ראיתי את עדיפות כספי הציבור, אפילו לפני החיים שלי. לפני כחודש הגשתי תלונה על כך שעוקבים אחריי בכמה מקומות שונים, גם בתל אביב וגם בעכו. לא היה לי שמץ של מושג לגבי פשר העניין, חשבתי שרוצים לצלם רכילות לפני הבחירות".

אז מה היה לנו באירוע הזה? האם היה אפשר לנסות למנוע אותו? בהחלט כן!!!

המניעים למעשה היו ידועים לראש העיר וכך גם הגורמים העוינים שכנראה ביצעו אותו. חודשים לפני האירוע ראש העיר זיהה בוודאות סימנים מחשידים שמעידים על כך שעוקבים אחריו ומצלמים אותו. ראש העיר עשה נכון שהעביר את הידיעה על כך לגורמים במשטרת ישראל אבל לא היה צריך להסתפק בכך.

הטעויות שנעשו באירוע – ראש העיר נוסע מזה זמן רב ללא נהג. נהג זה עוד אדם שיכול לזהות, שיכול להגיב בזמן אירוע, גם אם אינו מאבטח.

ראש העיר החליט להיצמד לאופציה המקלה וחשב שמדובר בפעולות של מתחריו בבחירות ולא על ניסיון פגיעה בו.

בתחילת האירוע, כאשר ראש העיר זיהה שמשהו לא בסדר, תגובתו לא היתה מספיק מדויקת וחדה.

האם יש פתרונות שמאפשרים לעשות את הכל אחרת:

  1. יש להתייחס ברצינות לסימנים מחשידים מוקדמים וללכת לחומרה – בפועל המשטרה היתה צריכה להיצמד לראש העיר ולזהות את העוקבים אחריו, לעצור אותם, לתחקר אותם ולהגיע למקור מבעוד מועד.
  2. ראש העיר לא היה צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור ולכן היה עליו למנות לעצמו נהג מחליף ולהוסיף לתקופה המדוברת מאבטח צמוד גם מכספי העירייה.
  3. ראשי ערים יכולים לשלוח את הנהגים לקורס "נהג – מאבטח" שבו יקבלו כלים בסיסיים באבטחת אישים.
  4. ראשי ערים שבעירם קיימת יחידה לסדר וביטחון יכולים להכשיר צוות מתוך היחידה שיידע לבצע אבטחת אישים. צוות זה יפעל באופן קבוע או ספורדי באבטחת ראש העיר.

על בסיס הנתונים המקדימים ברור שזה היה רק עניין של זמן עד שגורמים עוינים ינסו להתנקש במר שמעון לנקרי – הכתובת היתה על הקיר. שוב נבחרה הדרך הלא נכונה שאפשרה ליריב לפעול ללא הפרעה וכמעט להצליח לשלוח ראש עיר בישראל חזרה לבורא עולם. העובדה שראש העיר נשאר בחיים אינה בזכות פעולה של גורמי הביטחון אלה בזכות מזל ונס משמיים.

מה יעשה עכשיו ראש העיר? האם עכשיו ישכיל להציב על עצמו אבטחה? או ימשיך להשאיר את חייו בידי המזל והגורל. ישנם עוד ראשי ערים מאוימים בישראל!!! ראש עיר חכם יהיה זה שיידע לבצע חלק מהפתרונות שציינתי לפני. ראש עיר חכם צריך לדעת שגורמים עבריינים אינם פועלים כמו מתנקש פוליטי, גורמים עבריינים אינם חוששים להתנקש בכל מי שהם חושבים שמפריע להם בהשגת המטרות וגורמים עבריינים ינסו שוב עד שיצליחו.

אבטחת ראשי ערים

לפני כשבועיים העברתי מייל מקצועי למספר גדול של ראשי ערים בנושא אבטחת ראשי ערים ואיך ניתן לעשות זאת בתקציב הקיים וביעילות.

אבטחת אישים לראשי ערים מאוימים

אחת המסקנות המרכזיות שעלתה בחקירת רצח יצחק רבין ז"ל ציינה שעל בסיס האירועים החריגים שקדמו לרצח ניתן היה "להקדים תרופה למכה" ולמנוע אותו.

כידוע, חלק מראשי הערים בארץ מאוימים על ידי גורמים עוינים. אותם גורמים אינם חוששים לבצע פעולות תקיפה ממשיות כנגד ראש עיר – זריקת רימון, זריקת בקת"ב, ירי, מטעני חבלה ועוד.

מיקי וינברג, יוצא היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, בעל ניסיון מבצעי של למעלה מ – 20 שנה, מתאים "חליפת" אבטחה לראשי ערים, גם לאלה שלא מעוניינים להראות כאישים מאובטחים. האבטחה יכולה להתבצע על ידי מאבטחים מקצועיים ומיומנים או על ידי מאבטחי היחידה לסדר וביטחון העירונית שיעברו הכשרה מקצועית בתחום אבטחת אישים.

ראש עיר יקר, אל תתעלם מנורות האזהרה, אל תחכה שיקרה לך משהו כי אז יכול להיות מאוחר מידי!!! זכור שעדיף להיות זהיר מלא להיות בכלל.

באופן מפתיע ביום שישי ה 22 למרץ נורה ראש עיריית עכו על ידי מתנקש כאשר יצא מפגישת חברים:

ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, נורה הלילה (שישי) במכוניתו בכביש 70 סמוך לצומת ג'וליס-ירכא שבגליל המערבי. כתוצאה מהירי הוא נפגע בחזה, ופונה לבית החולים בנהריה. מצבו בינוני ויציב, ולא נשקפת סכנה לחייו. מחקירה ראשונית עולה כי סמוך לשעה 1:30 אדם רעול פנים נעמד מול מכוניתו של לנקרי שעצרה ברמזור, וירה לעברו כדור אחד שחדר את השמשה הקדמית של המכונית ופגע בלנקרי בחזה.

נכון להיום מצבו של ראש העיר משתפר ועל פי הרופאים המטפלים בו ניתן להגדיר שהוא ניצל בנס.

היום פורסמה התקשורת הכתבה הבאה:

מדוע לא מאבטחים ראשי ערים? ויכוח ללא מענה

ועדה בראשות שר הפנים לשעבר קבעה כי יש להעביר 35 מיליון שקלים לאבטחת ראשי ערים. משרד האוצר הקצה רק שליש ומסביר: גם את זה הם לא מנצלים

עומרי אפרים

פורסם: 

23.03.13, 22:02

 

ניסיון ההתנקשות בראש עיריית עכו שמעון לנקרי מעלה סימני שאלה מטרידים בסוגיית האחריות על ביטחונם של ראשי ערים. לנקרי עצמו לא היה ברשימת אישי הציבור המאוימים, כך אומרים במשטרת ישראל, אך ברשימה זו מופיעים 22 ראשי רשויות אחרים ועוד 11 בכירים ברשויות המקומיות. בבית החולים בנהריה משתפר מצבו של לנקרי והוא מוגדר יציב.

על-פי החלטת ממשלה מ-1999, המשטרה אחראית לקביעת רמת האיום של הבכירים המאוימים שאינם מאובטחים על ידי השב"כ. המשטרה גם אחראית לקבוע "סל אבטחה" לאישיות המאוימת לאחר הערכת מצב המתבצעת במשטרת המחוז שבה נקבעת רמת האיום בסולם של 6-1. "סל האבטחה" כולל חבלן הבודק "סימנים מחשידים" במכוניתו של ראש העיר, ניידות סיור וחיבור למוקד המשטרתי על ידי לחצני מצוקה שאותם מספקת המשטרה.

בחלק מהמקרים ממליצה המשטרה על הצמדת מאבטחים אישיים לאישיות המאוימת ועל הקמת מבני שמירה סמוך לביתו. על פי חוק, ראשי ערים אינם זכאים מהמדינה לתקציב אבטחה, שאמור להגיע מקופת הרשות וממשרד הפנים. מצב עניינים זה מביא לפערים קשים ברמת האבטחה של בכירים ברשויות חלשות לעומת החזקות.

ועדת השרים לענייני פנים ושלטון מקומי בראשותו של שר הפנים היוצא אלי ישי קבעה לפני שנה כי משרד הפנים יעביר תקציב של 35 מיליון שקלים למימון אבטחתם של ראשי הרשויות המאוימים. משרד האוצר הקצה 10 מיליון בלבד בהתאם לסיכום בין משרדי הממשלה. ראשי רשויות שהמשטרה קבעה כי הם מאוימים נותרים ללא מאבטחים אישיים או ללא מצלמות אבטחה. במשרד האוצר טוענים להגנתם כי הרשויות אינן מנצלות את התקציב שהועמד לרשותן.
ביום שישי הודיע מפכ"ל המשטרה רב ניצב יוחנן דנינו כי יפעל "ללא דיחוי מול כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר על מנת להסדיר את האחריות והמימון הנדרש לסל האבטחה והמיגון לציבור המאוימים". יו"ר ועדת הביטחון בשלטון המקומי אבי נעים אמר ל-ynet כי הזמן דוחק: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמתין. אם יירצח בישראל ראש רשות מקומית כולם ישאלו איפה היה משרד האוצר".

לשמחתי ניסיון ההתנקשות בראש עיריית עכו נכשל אבל לצערי שוב אנחנו עדים למצב שבו קודם חוטפים ורק לאחר מכן מתעוררים בחיפוש פתרונות ובאמירת סיסמאות שלא ברור מה יהיה סופן.
שוב אנחנו לא מצליחים להקדים תרופה למכה.
לדעתי ראשי הערים לא צריכים להמתין לתקציבים מיוחדים מהאוצר כדי להציב לעצמם אבטחה. לרוב הערים יש יחידה לסדר וביטחון שניתן להכשיר את העובדים שבה לביצוע משימת אבטחת אישים המתאימה בהחלט לרמת האבטחה הנדרשת לראש עיר. בנוסף לכך עירייה יכולה להרשות לעצמה לשכור את שירותיו של מאבטח אישים מקצועי אשר עבר הכשרה בגוף ממלכתי וכיום חופשי לעבוד באופן עצמאי.
הכל עניין של סדרי עדיפויות והצבת חייו של ראש עיר בחלק העליון של הרשימה.

אבטחת בתי ספר

אבטחת בתי ספר או כשמה בישראל – מוס"ח – מוסדות חינוך. אבטחת מוסדות חינוך נחשבת למשימת אבטחה חשובה מעין כמוה מכיוון שהילדים של כולם הם אלה שנמצאים בסכנה ממשית כאשר אדם כלשהו יחליט שברצונו לבצע פיגוע דווקא בבית ספר.

התשובה לשאלה האם יש צורך לאבטח בתי ספר? הינה חד משמעית – כן!!! בהתבסס על מקרי עבר בארץ ובעיקר בחו"ל.

האירוע הבולט ביותר בארץ הוא אירוע "מעלות":

הפיגוע במעלות (קרוי גם אסון מעלות או טבח מעלות) היה אירוע טרור פלסטיני שהתרחש במעלות ב-15 במאי 1974 (כ"ג באייר תשל"ד). בתחילת האירוע נרצחו על ידי מחבלים נוסעת באוטובוס ושלושה מתושבי המקום, ובהמשכו הוא הפך לפיגוע מיקוח שבו נלכדו כבני ערובה תלמידים מצפת אשר לנו במעלות. בעקבות ניסיון חילוץ כושל נרצחו 22 מבני הערובה ונהרג חייל צה"ל. שלושת המחבלים נהרגו מאש כוחות צה"ל. 68 אזרחים וחיילים נפצעו.

בארצות הברית מתבצע פיגוע רצחני בבית ספר בתדירות של כמה חודשים כאשר כל אירוע מפתיע וקשה יותר מקודמו.

בישראל כאמור ישנו מערך אבטחה לבתי הספר שנמצא תחת אחריות הרשות המקומית ומונחה על ידי משטרת ישראל. 

למרות עובדה זו אני לא חושב שההורים יכולים להיות רגועים כאשר הילדים נמצאים תחת האחריות של בית הספר.

האבטחה בבתי הספר, כפי שהיא מתבצעת כיום, אינה נותנת מענה טוב כדי להצליח ולהרתיע את היריב הפוטנציאלי.

התייחסות הגורמים אינה מספיק רצינית הגם שבשנים האחרונות יש שיפור מסוים, המאבטחים עוברים הכשרה קצרה מאוד, מעטים הקב"טים שממשיכים להשקיע במאבטחים אחרי שלב ההכשרה הבסיסית, האמצעים בבתי הספר עלובים ואינם מהווים מכשול ממשי ליריב, כמעט ולא מבצעים תרגילי מוכנות למצבי חירום ולא מכשירים את צוות המורים לתפקוד בחירום.

אז איך מאבטחים נכון? איך אפשר למנוע מכל אחד להיכנס לבית הספר? איך אפשר להוריד את הילדים בבית הספר ולהמשיך לעבודה בידיעה שהם בידיים בטוחות? נתחיל בזה שאפשר בהחלט.

אני רוצה להתחיל דווקא אתכם ההורים. הורים יקרים עליכם להיות יותר מעורבים במה שקורה סביבכם ובמיוחד לכל מה שקשור לילדים שלכם כאשר הם מחוץ לבית. בבית הספר, בנוסף להתעניינותכם לגבי רמת הציונים, אתם צריכים להתעניין גם בסדרי האבטחה של בית הספר, עליכם להתערב ברמת האבטחה בבית הספר בו לומדים הילדים. ההתעניינות שלכם, ההתערבות שלכם והאכפתיות שלכם יכולים לגרום לשיפור משמעותי בהתייחסות העירייה וההנהלה לתחום האבטחה.

איך מאבטחים בית ספר נכון?

ראשית מתייחסים לאבטחה באותה רצינות כמו כל נושא אחר.

קובעים מי הגורם שיהיה אחראי על תחום האבטחה בבתי הספר בעיר.

ממנים קב"ט מוסדות חינוך שזה כל תפקידו.

מכינים תיק שטח הכולל את שטח בית הספר והסביבה הקרובה אליו.

מכינים פקודת אבטחה הכוללת את האיומים הרלונטים, המענה לאיומים ואת שיטת האבטחה בפועל.

מגדירים אפיון תפקיד למאבטח שיכול לבצע את המשימה כפי שהיא מוגדרת בפקודה.

מגייסים את המאבטחים על פי אפיון התפקיד.

מעבירים את המגויסים הכשרה מקצועית שתהפוך אותם למאבטחים לרמת הביצוע הנדרשת בבית ספר.

תוחמים את שטח בית הספר בגדר שיכולה למנוע כניסה דרכה.

מצמצמים את הכניסה לבית הספר לכניסה אחת פעילה או מכסימום שתיים כאשר פתחים נוספים משמשים לחירום בלבד.

מציבים אמצעים נלווים כגון מצלמות אבטחה, אמצעי הרתעה ועוד.

מציבים מאבטח אחד בכל כניסה פעילה.

קובעים עקרונות אבטחה כדי לצמצם את זמן פתיחת הפתחים וכדי למנוע כניסת אנשים שאינם מורשים.

נותנים למאבטח כלים לזיהוי התלמידים והמורים כדי שיוכל לאתר אדם שהינו חריג.

מבצעים למאבטח אימונים במהלך השנה כדי לשמור על רמתו המקצועית.

מבצעים למאבטח תרגילי ערנות ותרגילי רמה בשטח.

מקימים צוות נאמני ביטחון מצוות המורים של בית הספר כדי שידעו איך לתפקד במצבי חירום.

מבצעים תרגילי חירום לכלל התלמידים והמורים במהלך השנה.

מציבים בבית הספר את כל האמצעים הנדרשים להתמודדות עם מצבי חירום.

כמו שניתן להבין מדבריי, כדי לבצע אבטחה אפקטיבית יש לעבוד ברצינות וביסודיות. אי אפשר לעשות חצי אבטחה, אי אפשר להתייחס למאבטח בזלזול ולדרוש ממנו שיציל את כל העולם, אי אפשר לקוות שלא יקרה כלום רק בגלל שהשנים חולפות והכל שקט ואי אפשר להשאיר מקום למזל ולגורל כי מדובר בילדים של כולם והם הרי הדבר היקר מכל.

גם כשמדובר בבתי ספר "אבטחה צריך לקיים" ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

הרצח במלון לאונרדו קלאב באילת – איך זה קורה?

ביום שישי ה – 5 באוקטובר 2012 רצח ויליאם הרשקוביץ את הסו שף, ארמנדו, במלון לאונרדו קלאב באילת.

המלון מונחה משטרת ישראל ומערך האבטחה שבו מנוהל על ידי מנב"ט וכולל אחמ"שים ומאבטחים חמושים.

בזמן האירוע המלון היה מאובטח ולמרות זאת הצליח ויליאם להיכנס עם תיק שבתוכו הסתיר גרזן, להחליט שברצונו להחליף את הגרזן באקדח, לחטוף את האקדח של המאבטח בכניסה הראשית, לרדת לקומת המטבח, לזהות את ארמנדו ולרצוח אותו בירי מטח לחזה.

נשמע כאילו לקוח מסרט? נשמע לא הגיוני? איפה היו המאבטחים? מה עשו כדי למנוע ממנו לבצע את זממו?

אחרי האירוע המשטרה ביצעה תחקיר שלא פורסם עד היום ולכן לא ידוע מהן המסקנות ומהם הלקחים שעלו מהאירוע. מכיוון שאני בקשר עם מנב"טים של בתי מלון, ידוע לי שהתחקיר לא הגיע גם אליהם. מזכיר לכם שהמשטרה היא הגוף המנחה ואם היא פועלת כך אז מה הפלא שאדם אחד מצליח לרצוח אדם אחר בתוך מלון מאובטח.

למרות זאת אין לי כוונה להאשים רק את המשטרה בתוצאות האירוע המצער הזה. בעצם אין לי כוונה להאשים אף אחד באירוע המצער הזה. כן בכוונתי לנסות ולהצביע על הלקחים ההגיוניים מהנתונים שפורסמו בתקשורת ומהניסיון האישי שלי.

ברצוני לציין שכל מה שנכתב כאן הוא על דעתי בלבד ועדיין הייתי מציע להתייחס לדבריי ברצינות.

זה ויליאם הרשקוביץ – הרוצח:

 זה הסו שף, ארמנדו – הנרצח:

רקע על האירוע:

ויליאם הגיע לישראל במסגרת פרויקט של הסוכנות היהודית. פרויקט שבו הסוכנות מביאה לארץ צעירים יהודיים מכל העולם, משלבת אותם בעבודה, מסדרת להם מגורים וכל זה בתקווה שהנ"ל יהיו מרוצים וירצו להישאר בישראל. יעשו עלייה.

ויליאם השתלב בעבודה במלון לאונרדו קלאב באילת כעוזר לסו שף במטבח של המלון, במקביל גר בדירה שכורה יחד עם משתתף נוסף בתכנית.

בתקופה שעבד במלון התגלו מספר בעיות בהתנהגותו של ויליאם שהעידו על קשיים בקליטה ובהשתלבותו בסביבת העבודה במלון.

מנהליו במלון, בראשותו של ארמנדו, העירו את תשומת ליבם של נציגי הסוכנות להתנהגותו של ויליאם.

כשהיה ברור שישנה בעיה אמיתית, הוחלט להוציא את ויליאם מהפרויקט ולהחזירו לארה"ב. ביום חמישי ה – 4 לאוקטובר 2012 הוזמן ויליאם לוועדה בהשתתפות נציגי הסוכנות ונציג המלון. נאמר לויליאם שעליו לעזוב את הפרויקט ולחזור לארה"ב. ויליאם הסכים וציין שברצונו לשהות אצל קרובי משפחה מספר ימים ולאחר מכן לחזור לארה"ב.

בסיום הוועדה, ויליאם חזר לדירה – אני מניח שבזמן הזה חיפש את האשמים למצבו והחל לגבש תכנית נקמה. ויליאם סימן את הסו שף ארמנדו כאשם המרכזי במצבו העגום.

למחרת בבוקר, יום שישי, יצא ויליאם מדירתו, חבוש בכובע מצחייה, על גבו תיק צד ובתוכו גרזן – ויליאם החליט לרצוח את ארמנדו עם גרזן. כנראה שויליאם נכנס למלון מכניסת העובדים והסתובב בתוכו. לאחר זמן החליט להחליף את הגרזן באקדח ולכן פנה לעבר הכניסה הראשית שבה מוצב מאבטח חמוש באקדח. ויליאם יצא מהלובי, דרך הדלת הראשית, הגיח מאחורי המאבטח, קפץ עליו, הפילו לרצפה, נתן לא מכה אחת והחל לנסות להוציא לו את האקדח מהנרתיק. המאבטח הצליח להתרומם, האקדח נפל לרצפה, המאבטח ברח לכיוון הלובי, שני אורחים (אישה וגבר) ניסו להתערב לטובת המאבטח אבל כשראו שויליאם לוקח את האקדח ברחו גם כן. ויליאם נכנס ללובי המלון כשהאקדח בידו, ירה מספר כדורים לעבר התקרה, ירד לעבר המטבח, ביקש מהעובדים לעזוב את המקום, זיהה את ארמנדו, התקרב אליו, כיוון את האקדח לחזהו וירה כארבעה כדורים מטווח קצר. ארמנדו נהרג. ויליאם התבצר, כנראה באחד החדרים במלון. למלון הוקפץ כוח התערבות של המשטרה. במהלך האירוע התברר שויליאם התאבד. האירוע הסתיים.

מצלמות האבטחה הקיימות במלון תיעדו את ויליאם תוקף את המאבטח בכניסה כולל ההשתלטות על האקדח והכניסה ללובי.  היתרון בסרט שהוא מראה לנו בדיוק מה קרה ולא מאפשר לפרשנויות שונות לשנות את העובדות.

מצ"ב הקישור לסרט: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=930046

צפיתי בסרט מספר פעמים, קראתי את כל הכתבות שפורסמו בתקשורת והגעתי לעובדות ולהערכות הבאות:

עובדות:

אי השתלבותו של ויליאם בעבודה במלון היתה ידועה לגורמים הרלוונטיים.

ההחלטה להדיחו מהפרויקט התקבלה על ידי נציגי הסוכנות והמלון.

ההודעה במעמד הוועדה בוצעה על ידי נציגי הסוכנות והמלון.

ויליאם נכנס למלון, ביום למחרת ההודעה, בלי בעיות ומבלי שמישהו יבדוק אותו.

ויליאם הצליח די בקלות לחטוף את אקדחו של המאבטח בכניסה.

המאבטח לא ניסה להתנגד על מנת למנוע מויליאם להשתלט על האקדח.

לאחר חטיפת האקדח, המאבטח לא ביצע שום פעולה יעילה שיתכן והיתה מונעת מויליאם להיכנס למלון.

לאחר שחטף את האקדח, ויליאם הצליח להגיע עד לקומת המטבח ללא שום הפרעה ו/או התערבות מערך האבטחה.

הערכות:

למלון אין פק"מ אבטחה מקצועי ומאושר על ידי משטרת ישראל.

המאבטח וחבריו לא עברו תדריך מסודר ומקצועי בכניסה למשמרת.

אם בוצע תדריך כנראה שלא כלל בדיקת הציוד של המאבטחים.

מכיוון שלא בוצעה בדיקת ציוד לא התגלה שישנה בעיה בשרוך האבטחה של האקדח שעל המאבטח בכניסה.

המאבטחים במלון מבצעים יותר פעולות מנהלתיות מאשר פעולות אבטחה מקצועיות.

לא קיים במלון תהליך מוסדר שאמור לטפל בעובד אשר פוטר מעבודתו מתוך ראייה שמרגע שפוטר יכול להוות איום.

לא מתבצעת לעובדים בדיקת כבודה בכניסתם למלון.

נציג המלון שהשתתף בוועדה לא העביר את המידע לאחור וזה לא עבר למערך האבטחה.

המאבטחים במלון לא מודעים לדפ"אות הקיימות שמולן הם אמורים להתמודד.

לא בוצעו למערך האבטחה תרגילים טקטיים במלון שכוללים את תרחישי האיום.

המשטרה לא ביצעה ביקורות ולכן לא יכלה לדעת מה רמת האבטחה במלון והאם הוא עומד בהנחיות.

לאחר האירוע המשטרה הודיע שעכשיו היא מתכוונת לבדוק ביסודיות האם המלון עומד ברמת האבטחה על פי ההנחיות.

מהעובדות ומהערכות ניתן להבין מה היה צריך ואפשר לעשות כדי להגדיל את הסיכוי להתמודד בהצלחה עם אירוע כזה.

לצערי הרב שוב אנחנו עדים לאירוע שמוכיח שההתייחסות לאבטחה אינה מקצועית ואינה רצינית ושמנהלים ומנב"טים מעדיפים להסתמך על המזל ובכך לחטוף קודם את המכה ורק לאחר מכן לחפש את התרופה.

שלא נדבר על כך שלו ויליאם רצה היה יכול לפגוע באנשים נוספים חפים מפשע שבסך הכל באו לנפוש בבית מלון.

אבטחה פרטית – מה לא בסדר?

אני נוהג לציין שישראל היא מדינת אבטחה כי לאן שאתה לא הולך ולאן שאתה לא מסתכל אתה רואה ונתקל בסוג של מאבטח. דרך אגב, בעקבות האירועים המצערים של הרציחות בארצות הברית גם שם יתחילו להציב מאבטחים בכל המוסדות והעסקים הגדולים.

האבטחה בישראל מתחלקת לכמה קבוצות:

קבוצה ראשונה שייכת לשירות הביטחון הכללי.

קבוצה שנייה שייכת לכל הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי והמוציאים את האבטחה לפועל.

קבוצה שלישית שייכת לכל הגופים המונחים על ידי משטרת ישראל והמוציאים את האבטחה לפועל.

קבוצה רביעית שייכת לעסקים פרטיים המבצעים אבטחה באופן עצמאי.

אמנם החלוקה הנ"ל יוצרת סוג של סדר בכל בדבר הגדול הזה אבל בשתי הקבוצות האחרונות קיימות בעיות קשות ברמה המקצועית וברמת התפקוד בשטח.

בואו נראה מי הגורמים המעורבים באבטחה – הגוף המנחה, חברה פרטית, אדם פרטי, הגוף המאובטח, חברת האבטחה, והמאבטחים שנמצאים בקצה ומבצעים את העבודה.

מה התהליך המבוצע כדי שתהיה אבטחה – הלקוח מוציא מכרז, חברות אבטחה מגישות הצעות, הלקוח מחליט איזו חברה זוכה בעבודה.

הבעיה העיקרית נמצאת אצל הלקוח – זה רואה באבטחה הוצאה מיותרת ולכן מציב מאבטחים רק מכיוון שמחייבים אותו ולא בגלל שהוא מאמין שצריך מאבטחים בגזרתו. מדובר בעיקר בגופים מונחי משטרת ישראל.

מנהל כזה ירצה להוציא כמה שפחות כסף על אבטחה ולכן יבחר בחברה שתגיש את ההצעה הנמוכה ביותר.

חברת האבטחה הזוכה תרצה להרוויח מהמכרז ולכן תגייס כוח אדם זול, תחסוך באמצעים ותעשה הכל כדי לחסוך בהוצאות כולל אי עמידה בהנחיות משטרת ישראל.

כפי שניתן להבין מתמונת המצב האשם העיקרי במצב הינו הלקוח אשר לא מבין שאבטחה היא חלק בלתי נפרד מהעסק, היא חלק בלתי נפרד מהצלחת העסק גם אם יש בה כביכול רק הוצאות. למה כביכול? כי אם הלקוחות הבאים לעסק ירגישו בטוחים ולא יחששו, הם יחזרו, הם ימליצו לאחרים להגיע.

מצד שני, מנהל המזלזל באבטחה מציב את העסק שלו חשוף לאיומים הקיימים בישראל ועומד בסיכון גבוהה שיקרה אצלו פיגוע מכל סוג שהוא. פיגוע כזה יכול לגרום לעסק נזק בלתי הפיך בתדמית ובכיס שבסופו של דבר יעלה הרבה יותר מעלות האבטחה לאורך שנים.

המדהים הוא שאותם מנהלים לא מבינים שהם האחראים להצבה וביצוע האבטחה בעסק ואם יקרה הנורא מכל הם הראשונים שיצטרכו לתת את הדין אז למה לחכות שיקרה משהו, אז למה לקחת סיכון, אז למה להמר בחיי הלקוחות. למה לא להיות חכם ולהקדים תרופה למכה, למה לא ללמוד מניסיונם של אחרים.

בחברות הפרטיות תופעה זו כמעט ולא קיימת בגלל שההחלטה להציב אבטחה באה מתוך הבנה אמיתית שצריך אותה ולכן חברה כזו תשקיע כסף כדי שתהיה אבטחה מקצועית ויעילה.

אירועים מהעבר הקרוב והרחוק כמו הרצח במלון לאונרדו קלאב באילת, הפיגוע במלון פארק בנתניה, הפיגועים בקניונים, חטיפת נשקים ממאבטחים, כניסה לבתי ספר של אנשים לא מורשים ועוד.

אז מנהל, קח בחשבון שבישראל קיימים איומים ממשיים שיכולים לקרות בכל רגע ובלי התרעה מוקדמת, אל תעמיד את עצמך, את העובדים שלך ואת הלקוחות שלך בסכנה מיותרת, תקצב את סעיף האבטחה בדיוק כמו שאתה מתקצב נושאים אחרים בעסק, התייחס לכח האבטחה כאילו מדובר בעובדים הטובים ביותר שלך גם אם הם שייכים לחברה חיצונית.

הקדם תרופה למכה ואל תחטוף אותה קודם ואז תצטער ותוציא כסף רב לתיקון המצב.

אבטחת השרים יורדת

ציטוט מפרסום ב YNET:

תצומצם האבטחה סביב רוב השרים

 
 

רה"מ קיבל את המלצת המטה ללוחמה בטרור, והאבטחה הצמודה תישאר רק סביב שרי הביטחון והחוץ. השאר ילוו ע"י מאבטחים לפי הערכות מצב. גם אבטחת מקום מגוריהם תקטן

אטילה שומפלבי

עדכון אחרון: 

11.03.13, 00:30

 
 

שינויים בנוהלי אבטחת אישים: בעקבות המלצה של המטה ללוחמה בטרור אישר אתמול (א') ראש הממשלה בנימין נתניהו לצמצם משמעותית את האבטחה על רוב שרי הממשלה. ההחלטה התקבלה אחרי בקשות חוזרות ונשנות של שרים שהתלוננו על אי הנוחות וביקשו להפסיק את שמירתם על ידי אנשי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ.

משמעות הדבר היא ששבעה תפקידים המוגדרים "סמלי מדינה" ימשיכו לזכות לאבטחה סביב השעון, שבעה ימים בשבוע (ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, יו"ר הכנסת, יו"ר האופוזיציה, נשיא המדינה ונשיא בית המשפט העליון).

סביב שאר השרים תצומצם האבטחה למינימום ויוסר חלק גדול ממערך האבטחה המוצמד אליהם בימים אלה 24 שעות ביממה. האבטחה עליהם תתבצע רק באירועים מסוימים וגם אבטחת אזור המגורים שלהם תצטמצם דרמטית.
עם זאת אבטחת השרים תותאם להערכות המצב של שב"כ ותותאם פרטנית לכל שר בהתאם לצרכים. במשרד ראש הממשלה ציינו כי שינוי סדרי האבטחה צפוי לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה ויוביל למיקוד פעולות האבטחה בהתאם לצרכים.

בהחלט החלטה אמיצה מכיוון שבדרך כלל בתחום האבטחה רק מעלים רמת אבטחה ולא מורידים. מעטים הם בעלי המקצוע באבטחה שמעזים להמליץ להוריד אבטחה.
עכשיו השרים הסתובבו ללא אבטחה בדיוק כמו שקורה ברוב מדינות העולם.
עכשיו גם גורמי הביטחון יוכלו לדעת האם לא בוצע ניסיון התנקשות בשר מאובטח בישראל בגלל האבטחה או פשוט בגלל שהיריבים לא רואים בשר בישראל כיעד אטרקטיבי.
אם לשפוט על פי ההיסטוריה בישראל, שר אחד לא מאובטח נרצח על ידי חוליית מחבלים במלון הייאט בירושלים, והכוונה כמובן לשר רחבעם זאבי ז"ל.

המקצוע – אבטחה

לפני כחמש שנים כל מי שרצה לעבוד כמאבטח, בגוף שאינו ממשלתי, היה צריך לקרוא בעיתון את מוסף הדרושים ולהתחיל בסבב ראיונות סתמיים בחברות אבטחה. אחרי שלב מילוי טופס ורצון לעבוד קיבל ה"מאבטח" החדש אקדח והחל לעבוד בכל מקום שאמרו לו ללא הכשרה מקצועית, ללא בדיקת התאמה מקצועית וללא הנחיות ברורות לביצוע העבודה כראוי. שכר מינימום, משמרות  והנה המקום נחשב למאובטח על פי כל הדרישות. מדובר בחוסר אחריות של כל הגופים, חברות האבטחה והחברות ששכרו את שרותיהן. מדובר בזילות תחום האבטחה ובאי הבנה שאבטחה זה מקצוע.

אבטחה זה מקצוע כמו כל מקצוע אחר אשר דורש התאמה, הכשרה מקצועית, מבחנים מקצועיים, אימונים, תחזוקה שוטפת והשקעה בעובד. אבטחה זה מקצוע שונה כי מחיר הכישלון שווה חיי אדם. לא כסף, לא ציוד, לא מבנה – חיי אדם!!!

לפני חמש שנים בערך הבינה חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שאבטחה זה מקצוע ולכן צריך לעשות שינוי אמיתי כדי לממש את הגדרה זו. ואכן המשטרה החלה בהנחיות חדשות שקובעות שכל מי שרוצה לעבוד כמאבטח חייב לעבור קורס אבטחה מקצועי בבית ספר לאבטחה מקצועי מאושר משטרת ישראל. התכנים בקורס מונחים ומוכתבים על ידי המשטרה, המדריכים מאושרי משטרה ומתקני האימון נבדקים ומאושרים על ידי המשטרה. אכן מדובר בתחילתה של תקופה שבה כולם מתחילים להבין שכדי לבצע אבטחה מקצועית, אשר תוכל להתמודד עם האיומים הקיימים, צריך להשקיע בכח אדם מתאים ומקצועי.

בהמשך החליטה המשטרה שגם מנהלי האבטחה חייבים לעבור קורס מקצועי ולכן שלחה את כל המנב"טים והקב"טים לקורס מקצועי ארוך שבו מלמדים מהי אבטחה, כיצד מוציאים אותה לפועל ומה חייבים לעשות כדי שתהיה יעילה.

כולם יודעים שלטנגו צריכים שניים. המשטרה היא רקדן אחד בטנגו, רקדן שהחל ללמוד לרקוד טוב אבל הרקדן השני שהם חברות האבטחה והחברות הצרכניות לא מצליחות להתקדם בריקוד ולכן "תקועות" עדיין בצעדים הראשונים.

האבטחה בחברות הללו מנוהלת לרוב על ידי יוצאי תחום האבטחה הממשלתי ו/או אנשים עם ניסיון רב שנים שמכירים היטב את התחום ולמרות זאת מנסים להרוויח כמה שיותר כסף על חשבון רמת הביצוע ועל חשבון המאבטחים.

כיצד התנהגות זו באה לידי ביטוי?

אי עמידה בהנחיות משטרת ישראל, גיוס אנשים שאינם מתאימים לעבודה באבטחה, ניצול מאבטחים בתשלום שכר מינימום, עבודה ללא נהלים מוגדרים וכתובים, עבודה ללא פק"מ אבטחה ותיק שטח, אי ביצוע ביקורות, אי ביצוע תרגילים, אי ביצוע אימונים תקופתיים, אי מתן סמכויות למנב"ט בארגון/חברה ועוד דוגמאות רבות.

הטנגו יהיה מושלם רק כאשר שני הרקדנים ירקדו ביחד בתיאום מלא.

האבטחה תהיה מושלמת רק כאשר כולם יבינו שמדובר במקצוע, במקצוע חשוב במיוחד.

האבטחה תהיה מושלמת רק כאשר המנהלים יבינו שהמאבטח בקצה הוא זה שמוציא לפועל את ההנחיות בשטח, שהוא זה שיפגוש ראשון את היריב והוא הראשון שיוכל למנוע פיגוע ולהציל חיים ולכן צריך קודם כל להשקיע בו את כל מה שיש ודרכו להפוך את האבטחה ולמקצוע ראוי וחשוב שיש בו גם תגמול בהתאם.

אבטחה אמנם לא קשה לביצוע אבל בהחלט דורשת הגדרות ברורות וישימות.

כדי שזה יצליח צריך שכולם ישתפו פעולה ויפסיקו להסתכל דרך החור של הגרוש כי איך שלא נסתכל על זה נראה שהמקצוע – אבטחה!!!