היום פורסם ב YNET עדות נדירה ומעניינת של מאבטח אישים בעולם התחתון.
מדברי המאבטח ניתן להבחין שמערך האבטחה סביב המאובטחים בעולם התחתון משתמש בשיטות וכלים המוכרים לעולם האבטחה הממלכתי.
ריכזתי עבורכם את עיקרי עדותו של המאבטח:
'אני אמור לקבל את הכדור. גם ילד יכול לרצוח'
עדות מרתקת על עבודת מאבטח של אדם שנחשב לראש ארגון פשע, נחשפה במהלך משפטו של מוטי חסין. המאבטח סיפר על הסריקות לגילוי מטענים, הערנות מפני מתנקשים ולמה צריך לשים לב גם לילדים ונערות. "כולם מתנקשים עבורי, כל מקום הוא מסוכן".
"להתנקש, לחסל, להרוג… אני זה שאמור לקבל את הכדור או מה שלא יהיה במקום המאובטח. נער, נערה, ילד או מבוגר – מבחינתי כולם בחזקת מתנקשים"
"בבוקר מגיעים מוקדם. אני סורק את המכוניות, את הקומות בבניין. זה נקרא 'מקדים'. אתה מגיע בערך חצי שעה לפני האיסוף של מוטי, סורק, רואה שהכול בסדר ומחכה שמוטי יירד. סורקים בבניין, בבניינים מקבילים, במכוניות, כדי לוודא שאף אחד לא מחכה". לדבריו, רק לאחר שהיה משלים את הבדיקה, חסין, המאובטח, היה מצטרף אליו.
על כלי הרכב שבהם נסעו סיפר המאבטח: "כלי הרכב מושכרים, לא משוריינים. היינו מחליפים מכוניות כל שבועיים-חודש כדי להסוות אותנו ושהרכב יהיה לא מוכר". למרות ההחלפה התכופה של כלי הרכב, סיפר המאבטח שיש צורך באבטחת הרכב כל פעם מחדש, מה שמצריך "וילונות, מראות אבטחה – אנחנו שמים מראות חצי ירח שאמורות לשרת את המאבטח בלבד, ועוד מראה אחורית בין הקורה של הדלת הקדמית לאחורית".
חסין הסתובב עם שניים, שלושה ולפעמים ארבעה מאבטחים, תלוי בהתראות. לדבריו, השינויים בהסדרי האבטחה היו בעיקר לאחר שחסין היה מוזמן לחקירה במשטרה. "אחרי יום או אפילו כמה שעות הוא היה אומר להגביר את האבטחה, פועל יוצא מכך שכנראה יש איום על חייו. מוטי בחור מאוים, זה לא חדש לנו המאבטחים. לא סתם הוא היה מגביר את האבטחה".
המאבטח סיפר כי מבחינתו כולם היו גורמי סיכון, וכך הוא התייחס לעבודתו. "מבחינת אבטחה אישית כולם מתנקשים עבורי. אם אני מתחיל לסנן מי כן ומי לא, אני לא אסיים עם זה. נער, נערה, ילד, מבוגר – כולם פוטנציאליים להתנקשות. אתה לא יכול לדעת וזה לא מעניין מאיפה יגיע האיום".
האבטחה במגרש למחזור בקבוקים, שבו שהה חסין, כללה כמה מעגלים. "אני צמוד למשרד. אם יש מאבטח או שניים הם בחוץ על הרחוב, בכניסה למגרש. אני צמוד למוטי אם במקרה יעקפו את המעגל החיצוני", הוא סיפר. "המעגל החיצוני נועד לרוכבי אופנועים ולמכוניות שיבואו להתנקש במוטי.
לא בכל המקרים הוא רשאי המאבטח לשאת נשק. אז איך בכל זאת אפשר להתמודד עם האיום על חיי המאובטח?
"יש אמצעים אחרים: גז פלפל, אלות, ידיים כנגד הגוף. אם יקרה לו משהו צריך לקפוץ על האדם. אני באתי לשמור ולא לברוח", העיד המאבטח. "כל העבודה היא סיכון אחד גדול. מכות מבחינתי זה ניסיון חיסול. אני אמור, עד כמה שזה נשמע הזוי, לקבל את הכדור או מה שזה לא יהיה במקום המאובטח. במקרה כזה אני קופץ על מוטי. תמיד השתדלתי שהוא יהיה בטווח הראייה שלי, אם אתה לא רואה את המאובטח – אתה בבעיה".
המאבטח סיפר על ההבדל בין עבודת האבטחה של אנשים כמו חסין, לבין אבטחת גורמים רשמיים. "אתה לא מאבטח ראש ממשלה שאתה מכתיב למאובטח מה לעשות. פה מכתיבים לך, אתה מוגבל באמצעים ובידע, אתה חייב לנתב את עצמך לתוך מציאות קיימת. התפקיד שלי היה לקחת את מוטי בחיים בבוקר ולהחזיר אותו בחיים בערב. איך אני עושה את זה – זה ענייני. אני לא חמוש, אין מכוניות משוריינות, אין צלפים, אין אדם שמגיע לפני ובודק שהכול בסדר. מבחינתי כל מקום מסוכן: מתחת לבית, חנייה, מעלית, קומה של בית, משרדים, או בית קפה בחוץ".