כתבת אורח – הגנת הישוב – מהגנה להתקפה" – מאת יאיר אואננו

מרץ 2011 שני מחבלים (18 ו-19) חודרים אל ישוב איתמר מסתובבים בישוב, ורוצחים חמישה בני משפחה, ולבסוף נמלטים לביתם.

ינואר 2016 מחבל חודר אל ישוב עתניאל ורוצח אם בפתח ביתה, ולבסוף נמלט מהמקום.

יוני 2016 מחבל חודר לישוב קריית ארבע דרך הגדר (בטיפוס), נכנס לבית פרטי דרך החלון ורוצח ילדה בת 13 במיטתה.

אריאל… ביתר עילית.. עלי.. מגדל עוז…. כוכב יעקוב… נווה צוף…אדם… אפרת…הר חברון… עופרה..

והאחרון שבהם האירוע המרגיז במבוא דותן…  

אין ספק ששורת האירועים הארוכה הזו מתארת תמונת מצב קשה ולא הגיונית.

כמומחה אבטחה ובעיקר בתחום הגנת היישוב, אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שמשהו ישתנה בחשיבה הכללית ובגישה של כלל הגורמים האחראים על ביטחון האזרחים בישובים, ההורים, הילדים, ומשפחות שלמות.

מתוקף תפקידי כרמ"ד בתחום הגנת הישוב, במסגרת מילואים, אני מגיע להרבה מאוד ישובים ומעביר אימונים, חונך ומדריך את הרבש"צ ואת כוח ההגנה והכוננות. השהייה שלי בישובים מאפשרת לי להתבונן וללמוד מהצד על רמת האבטחה. מה שאני רואה בישובים, פרט לאימוני לחימה, לביצורים וטכנולוגיות יקרות ומעולות לכאורה, שלא נותנות מענה ממוקד לאיומים של אותו ישוב, זה חוסר בידע מקצועי מתאים, שגורם לחוסר יכולת של הגורם האנושי להתמודד עם התוצר של הטכנולוגיות וחוסר ניסיון שגורם ליישום עבודה מבצעית ברמה נמוכה מאוד.

אני פוגש הרבה מאוד רבש"צים ובעלי תפקידים בצה"ל ורובם שואלים אותי אם יש בפי "בשורה" או מה יהיה הדבר הבא בהגנת הישוב. 

מנקודת המבט שלי – אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כדי לגרום לשינוי המיוחל, מכיוון שאין ולא יהיו בשורות קסם!

הידע המקצועי הנדרש בדחיפות רבה, קיים כבר במערכי אבטחה שונים – כל מה שצריך לעשות זה להחליט, להתאים, לתקצב ולקחת.

יש לטפל באופן יסודי ביכולות המניעה והמוכנות לסיכול של הגורם האנושי במערך הגנת הישוב – כלומר, בהגדרות, בהנחיות, בשיטה, בתכנון, בבקרה, ובהכשרתו ובכשירותו המבצעית הנדרשת לביצוע משימת אבטחה בישוב, ובעיקר מה שייגזר מכך –  יישום עבודת הביטחון השוטף בפועל.

קשה להאמין שבשנת 2017 עדיין עובדים לפי מתכונת ושיטת פעולה לא רלוונטית, שהרבש"צים והשומרים בישובים אינם מקבלים את ההכשרות והתמיכה המקצועית המתאימה ושטכנולוגיות שנרכשות בכסף רב אינן מותאמות לאיומים וליכולות של מערך האבטחה ומהר מאוד הופכות ל"פיל לבן" שלעיתים כבר פוגע ברמת האבטחה של היישוב.

לא יאומן שמערך האבטחה בישוב פועל תחת שלל הנחיות ומגוון דעות שלרוב אינן מעודכנות ולא תמיד ברורות. 

לא יתכן שעדיין אין גורם מנחה אחיד בצה"ל שיתווה מסגרת וכיוון, שינחה ויבקר, יתרגל ויעריך את הרמה המקצועית הנדרשת כדי לבצע את משימת ההגנה בישוב כמענה מתאים לאיומים המאוד מאוד ברורים.

לא יאומן שבשנת 2017 מערך הגנת הישוב עובד ללא תכנית מוגדרת ואחידה לשמירת כשירות מבצעית ברף נדרש, ללא תכנית אימונים ותרגילים למערך השגרה, ללא  תכנית בקרה לבדיקת איכות הביצוע של הגורם האנושי, ללא תכנית אבטחה/ הגנה מפורטת לרמת ניתוח שטח בראיית התוקף והאבטחה, ללא ניתוח האיומים בכל ישוב, בניית המענים באופן ממוקד לכל איום ואיום, ולכל ישוב!!!, שיטה ונהלי עבודה מבצעית לכל עמדה, תכנית חירום וסד"פים לכל תרחיש חירום ברמת הישוב. וזהו רק הבסיס הנדרש כדי להצליח ולהתמודד עם היריב.

האיומים שעל כוח האבטחה להתמודד איתם הם רבים ומגוונים – היריב פועל ע"פ ההיגיון של מערך האבטחה/הגנה והוא מסתמך על התגובות המוכרות לו והסטנדרטיות של המערך הקיים.

לעומת זאת היריב מתמודד עם איום אחד שהוא צריך להתגבר עליו – הסיכוי שיתפס ויפסיד, ושהתגובה מאיש האבטחה תהיה מפתיעה ומהירה ואף קטלנית.

לא אכפת ליריב שיתגלה (הוא  אפילו לא עוקף את המערכות אלא חודר דרכם) וגם לזה היריב נערך שבמקרה של גילוי הוא יפעל בכל מקרה ויפגע בכל הנקרה בדרכו (ראה פיגוע צומת גוש עציון שבה נהרג הקצין גלמן הי"ד – הלוחם הורה לו לעצור כבר מרחוק אך המחבל היה נחוש ושעט אל ריכוז הקהל תוך שהוא עוקף את הלוחם). ומה אתנו, כוחות האבטחה? האם הבנו ממה היריב חושש? האם אנחנו פועלים בהתאם לכך??? או שאנחנו מכסים את עצמינו בשכבות הגנה ובאימוני לחימה בלבד, ומסתמכים על יכולתנו להגיב כשיקרה אירוע?! האם יכול להיות שאנחנו מוותרים על המניעה?

צה"ל מדבר בישובים בשפה של הגנה ולא בשפה של אבטחה, ומגדיר את הישובים בגזרתו כ"נכס חיוני". בתעסוקה מבצעית גזרתית, על מפקד הכוח הצבאי שמגיע לבצע תעסוקה מבצעית בגזרת הישובים "להכיל" את הישובים (את הנכס החיוני) בתוכנית ההגנה הגזרתית הכללית שלו. בפועל בד"כ המ"פ הגזרתי, שמתחלף כל מס חודשים, מנהל שגרת הגנה על הישובים ומנחה את הרבש"צים, בגזרה שהוא כלל לא מכיר ואינו מנצל מספיק את הידע של בעלי התפקידים בהגנה בישוב לתועלת מבצעית מצליחה.

הגיע הזמן להבין שלא נכון להסתמך רק על טכנולוגיות ויכולת הסיכול ע"י מענה של כיתות הכוננות וכוחות הצבא שיגיעו בהמשך לתרחישי טרור והגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהפסיק "לסחוט" את יכולות הרבש"צים שהם עיקר העשייה (עושים הכול ..) בשגרה ובחירום בישוב, ולצפות מהם להתייעל, לתכנן, לבנות, לנהל, לבקר, ולצבור ידע וניסיון מקצועי ומבצעי, ללא יעדים ומטרות ברורות ואחידות.

רבש"צים רבים אינם מקבלים את כל הידע הארגוני והמשאבים הנדרשים על מנת לבצע את מלאכת האיתור והמניעה ושאר משימות ההגנה על מתקן חיוני שהוא סמל חיים לאומי, ובשביל לעשות צעד משמעותי וארוך טווח בעניין זה נדרשים שילובי כוחות ופתיחות לשינוי תפיסה:

         א.      התייחסות לכל ישוב אזרחי בהיבטי ביטחון חייב להיות כאל מתקן מאובטח לכל דבר ועניין. כך שחייב שיהיה גוף מנחה בצה"ל שיטווה מדיניות ברורה, אחידה (שונה כמובן לפי כל פיקוד (צפון/מרכז/דרום))

         ב.      חייב להיות בכל ישוב תכנית אבטחה וניתוח שטח ממוקדת לישוב, בהתאמה לדרכי הפעולה יריב והאיומים הרלוונטיים אליו (לכל ישוב דפ"אות שונות)

          ג.       על הכוח הצבאי לעמוד בקשר רציף ושיתוף פעולה מבצעי מלא עם כוח ההגנה בישוב, ולהתייחס אליהם כאל עמדות קצה יעילות, של הכוח הצבאי.

         ד.       רבש"צ שמנהל מערך אבטחה חייב ליישם את תכנית האבטחה ע"י יעדים ומטרות שנקבעים לו בתכנית עבודה מוגדרת, כולל ניצול כל המשאבים שברשותו לטובת היכולת האנושית בישוב.  

         ה.      צה"ל, כבעל הסמכות וקובע מדיניות הביטחון בגזרות הישובים – חייב להבין שמאמצי ההערכות ללחימה והמניעה הטקטית בישובים אינו מספיק ולכן צריך לרכז מאמץ מחשבתי בהעצמת היכולות האנושיות במעגלי האיתור והמניעה וכן טיפול מקצועי בכל אירוע חריג או פעילות חריגה שיכולה להוות רכיב או חלק מתמונה שלמה בהתארגנות לאירוע טרור.

לסיכום,
כל בר דעת מבין שאירועי הטרור המתרחשים שוב ושוב ביישובים הינם תוצאה של יריב נחוש ורמת אבטחה נמוכה. תחום הגנת היישובים חי וקיים אבל אינו מצליח להתמודד ביעילות מול היריב בעיקר בגלל חוסר בהגדרות נכונות, בתכנית אבטחה מקצועית ובאימון הכוחות ותרגול מעשי של עבודה מבצעית באיתור, מניעה, וסיכול.   כל עוד המצב הנוכחי ימשיך, היריב ימשיך להכות באזרחים ובחיילים. יש מה לעשות וניתן לעשות על מנת לשפר את המצב הקיים. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ישכילו סוף סוף לקחת את הנושא ברצינות הראויה ולו רק על מנת לאפשר לתושבים בישובים לחיות את חייהם בהשקט ובבטחה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ביישובים

אבטחת אירוע ספורט – "ככה לא בונים חומה" (הפועל ת"א נגד הפועל אשקלון)

משחק כדורגל בליגת העל בין קבוצת הפועל תל אביב לקבוצת הפועל אשקלון שתוצאתו תקבע מי תישאר בליגה ומי תרד לליגה הלאומית, מסתיים בתמונה אחת לא שגרתית שנחרטת חזק מאוד בזיכרון. תמונה שבה טוטו תמוז, שחקן הפועל תל אביב, מובל באזיקים מחוץ למגרש על ידי מספר שוטרי יס"מ.

לדעתי, התמונה הזו צריכה לשלוח בדחיפות את כל הגורמים הרלוונטיים לעשות בדק בית יסודי בכל הקשור לארגון המשחק ולאבטחתו.

בשנים האחרונות, נושא אבטחת אירועי ספורט תפס תאוצה חיובית ובצדק כולל הגדרה שאומר שאבטחת אירוע ספורט תתבצע רק על ידי מנב"ט שמחזיק בתעודה המעידה על כך שעבר הכשרה מקצועית על פי תו התקן של משטרת ישראל.

ההגדרות הנוכחיות, עד כמה שמהוות התקדמות משמעותית בנושא אבטחת אירועי ספורט, אינן מספיקות כדי למנוע תוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק המדובר.

אני נוהג לבחון אירועים בגישה של מבחן התוצאה וממנה אני ממשיך לשאול שאלות לצורך קבלה והרכבת תמונת המצב והסיבות להתגבשותה. התוצאה מהווה עבורי בסיס לשאלת היסוד – איך אירוע שמנוהל על ידי מנב"ט ומאובטח על ידי כוחות רבים מסתיים בתמונות כאלה?

הסרטון:

אירוע ספורט אכן שונה במאפייניו מאירועים אחרים ולמרות זאת, תהליך התכנון אינו שונה כלל וכלל וכמוהו גם משימת האבטחה שאינה שונה במהותה:

 

"אבטחת משחק הכדורגל שמתקיים באצטדיון _____________, על כל האנשים השוהים בו מרגע פתיחת השערים ועד לעזיבת אחרון האנשים, על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש תוך קיום המשחק כמתוכנן".

מנב"ט אירוע ספורט אמור לקחת את המשימה ולפרק אותה לגורמים על מנת לגבש את המאפיינים הייחודיים, את הנחות העבודה הנובעות מהם, את האיומים הרלוונטיים ובסופו של דבר לקבוע מהו המענה הטוב ביותר שבאפשרותו לתת בהתחשב במשאבים שעומדים לרשותו.

כמו בכל אירוע מאובטח, גם באירוע ספורט, על המנב"ט להשקיע את מירב המאמצים בשלב המניעה כדי לא לאפשר ליריב להתקרב ולפעול ובכך לא להגיע לשלב הסיכול. ומדוע? כי שלב הסיכול אומר שאחד האיומים כבר החל בפועל וכוחות האבטחה מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה רעה מאוד ובמצב של תגובה לחימה בלחץ.

משחק כדורגל שחורץ את גורל אחת הקבוצות מאופיין כאירוע טעון ורגיש מאוד מצד השחקנים ומצד הקהל כך שהנחת העבודה המרכזית תהיה שככל ששריקת הסיום תתקרב רמת המתח ורמת האפשרות להתנהגות אלימה תעלה משמעותית ולכן על מנב"ט האירוע לתכנן היטב את פעולות המענה כנגד אלימות בין שחקני שתי הקבוצות ומצד האוהדים.

המענה חייב לכלול הפרדה פיסית בין שחקני שתי הקבוצות, מניעת ירידת אוהדים לדשא, הרחקת השחקנים מהאוהדים בדגש על אוהדי הקבוצה היריבה, הפרדה בין אוהדי שתי הקבוצות וכמובן שהפרדת השופטים גם מהשחקנים וגם מהאוהדים.

לאחר ביצוע ההפרדה, יתחיל שלב הוצאת הקהל של קבוצה אחת, לאחר מכן הקבוצה השנייה ובסוף השחקנים. איני בעל הכשרה של מנב"ט אירוע ספורט ולכן רק מפעיל את היגיון האבטחה שלי שמתבסס על תהליך חשיבה מבצעי קבוע ומפה לא מן הנמנע שיהיו שיחשבו על תכנית אחרת כמענה אבל אין זה משנה והעיקר שיהיה סדר הגיוני שניתן ליישם אותו בשטח.

אני מעריך שהיה מנב"ט במשחק המדובר והוא ביצע תכנון מקדים וכתב תכנית אבטחה לאירוע שעל פיה פעלו כלל הכוחות אבל באותה נשימה אני אומר שאם זו התוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק, כנראה שמשהו בתכנית האבטחה לא היה נכון ובטח שלא התאים למאפייני משחק כדורגל זה.

מה שקרה בסוף המשחק מוכיח שתכנית האבטחה קבעה שמחכים לראות מה יקרה ואז מגיבים.

שום הסבר שניתן אחרי המשחק, לא יכול למחוק את הפגיעה בשחקנים ובאוהדים ובטח שלא יכול למחוק אזוק של שחקן כדורגל בישראל.

שום הסבר לא יכול לשכנע שלא היה ברור שיזרקו חפצים לעבר השחקנים, שחלק מהאוהדים ינסו להיכנס לשטח המגרש, שחיכוך בין שחקני שתי הקבוצות יגרום לאלימות מילולית ופיסית ועוד.

אני בדעה שבשנת 2017 אסור להגיע למצב כזה בסוף אירוע משחק כדורגל ולא משנה מי הן הקבוצות המשחקות וכמה רגיש וטעון הוא יהיה.

חבל שקרה, לא היה צריך לקרות אבל אם כבר קרה אז חייבים לבצע תחקיר מקצועי ויסודי על מנת להבין למה ולהפיק לקחים למשחקים הבאים.

הערה: אני אוהד מכבי נתניה ואין לי מושג למה.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם באירועי ספורט

מאבטחי משרד הביטחון בפתח תקווה עצרו חריג וירו באוויר – הצלחה עם לקחים לשיפור

ביום רביעי, 10 למאי 2017, התרחש אירוע שבו מאבטחי מתקן משרד הביטחון בפתח תקווה זיהו אדם חריג ברחוב ז'בוטינסקי, ניגשו לביצוע תשאול, התפתחה אלימות מצד האדם החריג, אחד המאבטחים ביצע ירי באוויר והאדם החריג החל לשתף פעולה ונעצר.

חלק מהאירוע צולם על ידי אזרחים ובהמשך פורסם בכלי התקשורת:

תיעוד: תגרה וירי באוויר לאור יום בפתח תקווה

מאבטחים של משרד הביטחון הבחינו באדם שעורר את חשדם מתהלך ברחוב ז'בוטינסקי, קראו לו לעצור וכשלא נענה – ירו באוויר. בהמשך התברר: מדובר בתייר מאוקראינה, שאינו דובר עברית. המאבטחים עוכבו לחקירה

שלושה מאבטחים של משרד הביטחון עוכבו הבוקר (יום ד') לחקירה בחשד שתקפו תייר מאוקראינה בפתח תקווה וירו באוויר כיוון שסימנו אותו כחשוד. במהלך התקרית נפצע אחד המאבטחים באורח קל.

 

מאבטחים בבניין של אגף השיקום במשרד הביטחון הבחינו הבוקר באדם שעורר את חשדם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. המאבטחים קראו לתייר לעצור, אך זה התקשה להבין אותם. לפי החשד, שניים מהמאבטחים החלו להתקרב אל התייר, שככל הנראה חשש שאלו מתכוונים לתקוף אותו, ובמקום התפתחה תגרה בין הצדדים.

במהלך התגרה הגיע מאבטח שלישי ששלף את נשקו וירה באוויר, מה שהוסיף לבהלה בקרב תושבים במקום. בתגרה נפצע, כאמור, אחד המאבטחים באורח קל.

 

 

למקום הוזעקו שוטרי משטרת פתח תקווה, שעיכבו את המעורבים לחקירה. בבדיקת זהותו של החשוד התברר כי מדובר בתייר מאוקראינה שאינו דובר עברית. הוא שחזר וטען בפני השוטרים כי לא הבין את המאבטחים וחשש שהם רוצים לתקוף אותו.

מיקום האירוע – ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה:

הסרטון:

בשקלול הפרטים הידועים ומה שנראה בסרטון, נראה שמדובר באירוע מוצלח מבחינת פעולת מאבטחי המתקן ובדגש על המאבטח הראשון שבמהלך סיור חיצוני איתר באדם הנ"ל סימן מחשיד והגדיר אותו כחריג בגזרה החיצונית – בדיעבד, זהותו והתנהגותו האלימה אכן מוגדרים חריגים (חריג הינו כל דבר אשר אינו תואם את מאפייני המקום בו הוא נראה).

אני רואה לנכון לכתוב על האירוע מכיוון שיש בו מספר נושאים מקצועיים ומרכזיים בעבודת מאבטח בכלל ובעבודת מאבטח מתקן בפרט שכדאי להכיר או להיזכר בהם.

נושא 1 – עד איפה שולחים את המאבטחים לבצע את פעולות האבטחה:

מדובר במתקן משרד הביטחון שהאבטחה בו מבוצעת על בסיס החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק מתייחס גם לסמכות הפעולה של מערך האבטחה בשטחים ציבוריים שמחוץ לתחומו המוגדר:

סמכויות ממונה ביטחון (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005
3.    (א)  לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)   לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)   לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)   סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)   היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

על פי ידיעתי, ההגדרה של "נמצא במקום" מאפשרת למערך האבטחה לפעול ולהגיב לאירוע המתרחש גם מחוץ לגבולות המתקן ושמוגדר כמהווה סכנה בהתאם למשימת האבטחה.

בהנחה שמאבטח מקצועי, ומאבטחי משרד הביטחון הינם מאבטחים מקצועיים, יזהה סימנים מחשידים על אנשים בכל גזרה בה הוא מוצב, נשאלת השאלה איך מחליט ממונה אבטחת המתקן עד איזה קו שטח מחוץ למתקן תבוצענה פעולות האבטחה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ובעזרת פעולות אבטחה פיזיות על ידי המאבטחים? האם אדם שהולך בשטח המוגדר כציבורי כמו המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי יכול להוות סכנה למתקן? אם התשובה חיובית אז מומלץ לממונה האבטחה להגדיר מהן הסכנות האפשריות במעגל החיצוני למתקן וכיצד יש לטפל בהן, אחרת יכול מאבטח לזהות סימן מחשיד על אדם שהולך על המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי, להחריג אותו, לתשאל אותו ולבחור בפעולות תגובה למתרחש אשר תתבררנה כמוגזמות ביחס לסכנה שיכולה להיות ממנו אם בכלל.

כדאי לזכור, שככל שמגדילים את גזרת הפעולה כך מעלים את מספר האירועים החריגים שיגיעו מכיוון המאבטחים.

המאבטח באירוע המדובר, שביצע את הסיור החיצוני ושבמהלכו זיהה סימן מחשיד על האדם הנ"ל, פעל בהתאם למה שנדרש ממנו מקצועית ובדיעבד זיהה אדם חריג לסביבה.

נושא 2 – הגדרות מדויקות למאבטחים מה לחפש בכל גזרה:

קיימת חשיבות רבה לקביעת הגדרות והנחיות המתאימות למאפייני המתקן והשטח שבו הוא ממוקם ולתרגומן לביצוע פעולות על ידי מערך האבטחה. פעולות שנובעות מקביעת המענה לדפ"אות הרלוונטיות בכל גזרה, כולל בגזרה החיצונית למתקן. חשוב מאוד לוודא הבנה בקרב המאבטחים כדי לא להיות במצב שבו מאבטח מבצע פעולות אבטחה שאינן נחוצות ובכך להסתכן בהסתבכות באירועים מיותרים שאינם קשורים למתקן ולאבטחתו.

נושא 3 – זיהוי, סיווג ובחירת מענה מתאים:

מדובר בנושא שהרבה מאוד מאבטחים אינם שולטים בו ולכן עובדים בשטח עם פערים מקצועיים אשר גורמים לא פעם לתוצאות לא רצויות, לא הכרחיות ולא טובות למערך האבטחה.

המענה לאיתור אדם חריג הינו ביצוע תשאול. אני בדעה שרוב המאבטחים אינם יודעים לבצע תשאול ברמה הנדרשת מה שגורם להם לבצע טעויות אל מול החריג ופוגע קשות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

יש לקחת בחשבון שעובדתית רוב החריגים מסווגים כתמימים בסוף התשאול ומשוחררים לדרכם ועל המאבטח מוטלת המשימה לזהות מתוכם את האחד בעל הכוונות הרעות המאיימות על המתקן ויושביו.

אני בדעה שברוב המקרים, התנהגותו של המתושאל תותאם להתנהגותו של המאבטח המתשאל כך שאם המאבטח יעשה טעויות בתהליך התשאול, סביר להניח שבכך יוביל את המתושאל להתנהגות חריגה עוד יותר כולל הפעלת אלימות מילולית ו/או פיזית.

תשאול מתחיל כבר מהרגע שבו המאבטח נע לעבר האדם החריג. להזכירכם שהמטרה בתשאול אדם חריג היא להגיע ליכולת סיווגו ובדרך כלל מומלץ לבחור בתהליך שיגרום לשיתוף פעולה מצדו.

באירוע המדובר, צוין בתקשורת שהאדם הינו תייר שאינו מבין עברית אשר חשב שהמאבטחים מעוניינים לתקוף אותו. אין לי את היכולת לדעת מה היה באמת והאם תחושותיו של התייר היו מוצדקות אבל הייתי ממליץ לממונים לבדוק לעומק כל פעולה שבוצעה מרגע זיהוי האדם כחריג על ידי המאבטח הראשון, הצטרפות המאבטחים הנוספים, הירי באוויר ועד עצירתו הסופית.

אני חושב שברוב המקרים השאלה אם להחמיר את המצב נמצאת בצד של המאבטחים ולא בצד של האדם המתושאל.

בתשאול כל טעות של המאבטח/ים יכולה לגרור לביצוע טעות נוספת ושרשרת של טעויות יכולה לגרום לשימוש לא נכון בסמכויות ולשימוש לא נכון או לא מוצדק בנשק.

נושא 4 – תופעת הכוח המתגבר לאירוע:

במספר רב של אירועים אשר התרחשו בשנתיים האחרונות, ניתן לזהות התנהגות שחוזרת על עצמה שקשורה לכוח המתגבר לאירוע ופועל במהירות מדאיגה שלרוב יוצרת פעולה שאינה עומדת בקנה אחד עם מאפייני האירוע.

התופעה נראתה באירוע המחבלת בתחנה המרכזית בעפולה, באירוע הירי על האזרח התמים במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, באלימות נגד החייל האתיופי באירוע החפץ החשוד בחולון ועוד.

אם אני לא טועה, גם באירוע המדובר מי שירה הוא מאבטח שתגבר לאירוע ולא זה שהתחיל אותו. מעניין לדעת כמה זמן לקח לו מרגע שהגיע לאירוע ועד שהחליט לבצע ירי באוויר ולמה.

כוח מתגבר לאירוע נמצא בפער גדול בהקשר להבנת האירוע מנקודת ההתחלה שלו ועד שהגיע אליו והתחיל לראות בעצמו את המתרחש. עד להגעתו לאירוע עצמו, כוח התגבור ניזון מדיווחים שעוברים אליו מהכוח שנמצא כבר באירוע ובדרך כלל אינו יכול לראות את האירוע בעצמו. נובע מכך, שעל הכוח המתגבר להיות מאוד מאוד זהיר בתהליך קבלת ההחלטות שלו ועליו לדעת שלפני שיוכל להשפיע על האירוע בצורה נכונה, עליו לקבל את כל הנתונים על כל מה שהתרחש לפני הגעתו אליו.

אני חושב שבאירועים המוגדרים כאפורים, כמו האירוע המדובר, באחריותו של אחמ"ש או קב"ט אשר מגיע לאירוע לאחר התחלתו לעשות הכל כדי להרגיע מצב ולא להחמיר אותו.

יתכן בהחלט שהחלטתו של המאבטח שתגבר לאירוע לבצע ירי באוויר התאימה לנתוני האירוע והיא זו שגרמה לאדם החריג להירגע ולהתחיל להישמע לכוח האבטחה.

נושא 5 – ביצוע תחקיר לאירוע שמוגדר כהצלחה:

חלה חובה לבצע תחקיר גם באירוע שמוגדר כהצלחה. מכל אירוע יש מה ללמוד ובכל אירוע ישנם לקחים חשובים שיש ליישם במערך האבטחה. גם בתהליך ביצוע המסתיים בהצלחה נעשות טעויות שניתן וכדאי לתקן אותן. אני בטוח שגם באירוע המדובר המאבטחים עשו טעויות שיתכן שאם לא היו מבוצעות התוצאה היתה אחרת, האדם החריג לא היה משתמש באלימות והמאבטח לא היה מבצע ירי.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בתבונה מקצועית שתמנע אירועים מיותרים

חברת טרנטולה מציגה את "זיקו" – מערכת לסגירת שטח במאפיינים שונים ומגוונים

חברת טרנטולה טכנולוגיות שמה לעצמה מטרה בתכנון ופיתוח מערכות הנותנות מצד אחד מענה טכנולוגי מלא לדרישות הלקוח ומצד שני פשוטות, אמינות וקלות לשימוש בשטח.

אחת מהמערכות שעונה על ההגדרות הנ"ל הינה מערכת "זיקו" לסגירת שטחים ומתן התרעה בזיהוי כניסה.

מערכת "זיקו 100/500/800 בתצורה ניידת או קבועה

ייעוד המערכת:

סגירת שטח בהיבטי אבטחה על מנת לזהות כל כניסה אליו ולהעביר התרעה חד ערכית וברורה לגורמים הרלוונטיים.

המערכת:

המערכת מורכבת מיחידות קצה ומקופסת שליטה ובקרה.

יחידת הקצה כוללת סורק לייזר חזק ואמין מדגמים שונים ומגוונים שתפקידו לזהות במידי כל כניסה לשטח שהוגדר לו כסגור.

מצלמה שתפקידה להעביר תמונה של מה שנכנס לשטח הסגור.

קופסת הבקרה, ניידת או קבועה, כוללת את כל המרכיבים הדרושים לצורך תרגום עבודת הסורק למתן התרעה חד ערכית וברורה.

הרעיון המבצעי:

סגירת שטח בדומה למה שעושה הטרנטולה בטבע שיוצרת סביבה שטח הגנה בעזרת קורים והיא עצמה ממוקמת באמצע כדי לתת לעצמה יתרון טקטי.

רק שבמקום קורי העכביש משתמשים בקרני לייזר שיוצרים כיסוי וירטואלי מלא ומזהים כל עצם שייכנס בהתאם להגדרות שנשמרו שכוללות את האזורים הנדרשים לזיהוי, גודל העצם הדרוש לזיהוי, זמן התגובה מרגע זיהוי והתאמה לאזור בו מוצבת המערכת.

היתרונות של המערכת הן ביכולת סגירה ושליטה חזקים במעגל הקרוב למושא האבטחה ויכולת התכנות, הניידות וקלות התפעול והאחזקה.

יכולות המערכת (ראה תמונות להמחשה בהמשך):

יצירת שטח סגור וירטואלי המקביל לקרקע שייתן יכולת זיהוי מידי לכל מה שייכנס אליו כגון הולך רגל, רכב עצמים וכו'. יצירת שטח סגור וירטואלי לכיוון השמיים שיוצר מסך מגובה הקרקע או בהמשך לגדר/חומה קיימת שנותן זיהוי לכל מה שייחצה את המסך בכל דרך כולל בהשלכה.

יצירת שטח סגור וירטואלי עליון – מעל שטח פתוח או מעל גג קיים שנותן זיהוי מידי על כל עצם שיחצה אותו מכיוון השטח האווירי.

מערכת אחת מאפשרת לסגור שטח בהתאם לסורק שמותקן בה לדוגמא גודל שטח מקסימלי באורך 20 מטר וברוחב 10 מטר או באורך 100 מטר וברוחב 50 מטר או באורך 160 מטר וברוחב 80 מטר.

בשלב התקנת המערכת בשטח ניתן להגדיר בקלות את השטח הדרוש לזיהוי, זה יכול להיות כל השטח שהסורק רואה או רק חלקים ממנו.

המערכת עובדת עם חיבור קבוע לחשמל או בעזרת סוללת ליתיום במותקנת בתוכה.

יכולות מתן התרעה – אזעקה, פנס מהבהב, שליחת סמס, שליחת תמונה וכו'.

מערכת "זיקו" יודעת לעבוד עם מערכות אחרות הקיימות במתקן או בשטח.

סטטוס המערכת:

מערכת "זיקו", ניידת או קבועה, מוגדרת כמערכת מבצעית שעובדת בשטח בהצלחה רבה מזה שלוש שנים.

אפשרויות התקשרות:

חברת טרנטולה מציעה שימוש במערכת במספר מסלולים שונים:

מכירה – מכירת מערכת ניידת או קבועה ללקוח כולל הדרכה ומתן אחריות לשנה כאשר הלקוח מפעיל את המערכת עצמאית. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת בתדירות גבוהה ושיש לו את היכולת התקציבית לרכישה ואת כוח האדם לשינוע והפעלה.

מכירה ושירות הפעלה – מכירת מערכת ניידת ללקוח ומתן אחריות לשנה והפעלה מלאה בשטח בתשלום נוסף על פי דרישה. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת לא באופן קבוע, שיש לו את היכולת התקציבית לרכישה אבל לא מעוניין להפעיל עובדים שלו לצורך הפעלה בשטח.

השכרה – השכרה של המערכת הניידת עד 12 שעות, עד 24 שעות, למספר ימים ולתקופה ארוכה עם אפשרות להפעלה עצמאית או להפעלה מלאה על ידי החברה הכוללת שינוע, הרכבה, הפעלה ופירוק בסיום. מתאים למי שרואה צורך בשימוש במערכת אבל לא מעוניין או לא יכול להתחייב להוצאה כספית לרכישה, לא מעוניין להתעסק בכל הקשור לשינוע והפעלה בשטח ורוצה שירות מלא לפי משימה.

ליסינג – רכישת המערכת הניידת או הקבועה במאפייני ליסינג בדומה לליסינג ברכבים. מתאים למי שמעוניין לרכוש את המערכות אבל לא יכול או לא מעוניין להוציא את סכום הרכישה בפעם אחת.

למי המערכת מתאימה:

מכיוון שהמערכת נותנת מענה מעולם האזעקות היא מתאימה למגוון רחב של לקוחות עם צרכים שונים ומגוונים.

המערכת מתאימה למי שמעוניין לשנות גישה בכל הקשור למערכות האזעקה הסטנדרטיות הכוללות גלאי קרן רגילים וגלאי נפח ושמעוניין לסגור ולשלוט על כל השטח. שליטה על שטחים בגדלים שונים, כולל שטחים גדולים יחסית, עם מספר קטן של יחידות, עם מעט מאוד חיווט, מינימום תחזוקה וטיפול ואורך חיים של מספר שנים רב יחסית.

המערכת מתאימה לסגירת מתקנים ממלכתיים או פרטיים, לאבטחת יישובים, אבטחת בתים פרטיים, אבטחת אירועים, אבטחת מטוסים, אבטחת מפעלים, אבטחת בניינים, אבטחת בריכות שחיה בבתי מלון או בבתים, אבטחת שטחים חקלאיים או חוות חקלאיות ועוד.

הסבר ותמונות להמחשת שימוש:

חומה וירטואלית:

התקנה קבועה – המערכת לא נראית מבחוץ ולכן לא ניתן לראות את קיומה, להבין מה היא עושה או לחבל בה. מאפשרת לדעת אם אדם עבר מעל החומה או אם נזרק עצם כלשהו לתוך שטח המתקן.

סגירת שטח חצר:

התקנה קבועה – המערכת מותקנת בחלק הפנימי של השטח ולכן קשה לזהות אותה או להגיע אליה. סוגרת את החצר בזמנים המוגדרים לה מראש.

סגירת גג:

התקנה קבועה – מספר יחידות הקצה המותקנות יותאם לפי צורת הגג. מאפשר שליטה על גג שמוגדר כאסור לכניסה.

התקנה ניידת לזמן משתנה – תמונה ממערכת "זיקו" 800 שהותקנה באולימפיאדת ריו:

סגירת שטח מטוס:

מערכת ניידת – סוגרת את שטח המטוס ומזהה כל מי שייכנס לכיוונו רגלי או רכוב. מתאים לבעלי מטוסים פרטיים או לחברות תעופה שמשאירות מטוסים בחנייה.

סגירת מפעלים:

מערכת קבועה – מאפשרת סגירה של קירות המפעל, שטחי המפעל, הגדר ההיקפית ואזורים בתוך המפעל. באה במקום התקנת עשרות גלאי קרן ונפח הדורשים התקנה ותחזוקה שוטפת ויקרה.

סגירת בריכות שחיה:

התקנה קבועה – יצירת כיסוי וירטואלי מעל הבריכה ומתן התרעה על כל עצם שייכנס או ייפול לתוכה. מתאים לבעלי בריכות בבתים פרטיים אשר לא נמצאים כל הזמן בפיקוח על הילדים ולבתי מלון בזמנים שהבריכה ללא פיקוח מציל ואסורה לכניסה.

אבטחת אירועים:

מערכת ניידת – סגירת שטחים היקפיים שאסורה הכניסה מהם, שמירה על ציוד הגברה יקר, זיהוי כניסת עצם מהאוויר כגון רחפן, סגירת אזורים אסורים בתוך שטח האירוע וכו'.

"זיקו" - מערכת אחת עם כל כך הרבה שימושים

אתר חברת טרנטולה: www.tarantula.ws

 

דף הפייסבוק של חברת טרנטולה: Tarantula Technologies LTD

 

האתגרים של מנב"ט במתקן (מפעל) יצרני גדול

בחצי שנה האחרונה, זכיתי לבקר אצל שני מנב"טים מוכרים. שניהם הזמינו אותי להגיע לביקור על מנת להתרשם מעבודת המנב"ט במפעל יצרני גדול ומהאתגרים העומדים בפניו. כאמור, תשובתי להזמנה היתה חיובית גם כי מדובר בשני מנב"טים מזמינים ופתוחים לביקורת בונה וגם כי אין סיכוי שאפספף הגעה למתקן שעוד לא הייתי בו ובטוח שיחשוף אותי למאפיינים ואתגרים אבטחתיים שאיני מכיר – תמיד טוב ללמוד משהו חדש ובמיוחד מבעלי מקצוע וותיקים ומנוסים.

מדובר בשני מפעלים של חברות מרכזיות, גדולות וחזקות. מפעלים חשובים ואסטרטגיים בפעילות החברה, כאלה שאירוע חריג שיתרחש בהם יכול להשפיע מידית על הפעילות השוטפת של החברה ועל עמידתה ביעדים שנקבעו עבורה על ידי ההנהלה.

אין ספק שתפקיד המנב"ט במפעלים מהסוג הזה, הינו מרכזי וחשוב מאין כמוהו וברור שעל מי שמאייש אותו רובצת אחריות משמעותית וכבדה שמתורגמת לביצוע פעולות למניעת כל אירוע בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות שיכול לגרום לנזק לחברה. אני לא יודע עם שני המנב"טים המארחים שלי ידעו לאן הם נכנסים אבל ברור מעל כל צל של ספק שמדובר בתפקיד שלא מתאים למי שמחפש רוגע ושלווה בעבודה.

מה מאפיין מתקן שהינו מפעל יצרני וגדול?

  1. גודל השטח – המפעל ממוקם על שטח גדול מאוד – מחייב השקעה גדולה בתיחום השטח וביצירת יכולת שליטה על כל מי שנכנס ויוצא ממנו.
  2. פעילות – מפעל יצרני שעובד 24/7 – מחייב את המנב"ט לגיבוש תכנית שמתאימה למפעל שלא עוצר אפילו לרגע.
  3. מספר מבנים בשטח – מפעל שכולל מספר מבנים השונים בייעוד, בגודל, בצורה ובמאפיינים שלהם – מחייב התייחסות כללית לכל המפעל והתייחסות ספציפית לכל מבנה בנפרד.
  4. מספר עובדים – מפעל שמעסיק ומאויש במספר גדול מאוד של עובדים שנכנסים ויוצאים ממנו בהתאם לזמני המשמרות ומסתובבים בשטחו בהתאם לתפקידים שבו – מחייב התייחסות לכל עובד בהיבט בטיחות, אבטחה, אבטחת מידע ועוד.
  5. מספר מבקרים – מפעל שמושך אליו מספר גדול של מבקרים שמגיעים אליו כל יום לצורך פגישות, סיורים, ספקים ועוד.  
  6. רכבים – כניסה ויציאה של רכבים לשטח המפעל – רכבי עובדים, רכבי אורחים, רכבי אספקה ועוד – מחייב התמודדות עם דפ"אות הקשורות לרכב ולכל נושא התנועה בשטח המפעל הקשור לבטיחות.
  7. אזורים רגישים במפעל – אזורים המוגדרים כאסטרטגיים ורגישים בתהליך היצרני של המפעל ובייעוד החברה, כאלה שאם הם נפגעים ההשפעה מידית ורוחבית – מחייב יצירת תכנית אבטחה ובטיחות בשיטת המעגלים.
  8. הנהלה – אנשים המאיישים תפקידי ניהול בחברה ושחייבים לספק את ה"סחורה" ללקוחות ולבעלי המניות ולכן ממוקדים מאוד לתחום הכספי בחברה ובמיוחד לזה שיוצא ממנה – רוב המנהלים חושבים שאבטחה הינו תחום שרק מוציא כסף ואינו מכניס כסף לחברה ולכן לא ימהרו להזרים למנב"ט תקציבים גדולים.
  9. מפעל וותיק וישן – מפעל בן עשרות שנים שבתחילת הדרך היה קטן ועם הזמן הלך וגדל ולכן לרוב הגדילה וההתרחבות מתרחשת בשיטה של טלאי על טלאי כמעט בלי התחשבות בצרכי האבטחה – המנב"ט מקבל לידיו מצב קיים שכמעט ואינו ניתן לשינוי ולעיתים יוצר בעיות אבטחה קשות שצריך להתמודד איתן ביום יום.

ברור שישנם עוד מאפיינים אבל נראה לי שאלו מספיקים כדי להבין על מה מדובר ועם מה המנב"ט צריך להתמודד 24/7.

אז מה למדתי משני הביקורים בשני המתקנים המיוחדים האלה:

  1. תפקיד המנב"ט – תפקיד חשוב ומרכזי מאין כמוהו בעל אחריות כבדה ולכן כל מי שמאייש אותו חייב להתחיל בהבנה הזו. תפקיד שאולי יכול להיתפס כשולי ולא חשוב אבל בפועל, עובדתית, מדובר בתפקיד שמהווה חוליה חשובה מאוד ביכולת החברה והמפעל שלה לעמוד ביעדים ובהתחייבויות. אין ספק שעל כל הגורמים הרלוונטיים שלוקחים חלק בכל הקשור לתפקיד מנב"ט בישראל, להמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי שייתפס כמקצוע חשוב ומחייב משלב תהליך הלמידה המקצועית ועד שלב הביצוע והאחריות שבתוכו. אני חושב שבגופים מונחים, על הגוף המנחה לייצר מנגנון שמסייע למנב"ט להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו כולל הנהלה שאולי לא מבינה את משמעות התפקיד.
  2. האיומים – אי אפשר לבוא נעול עם גישה אבטחתית אחת שיש בתוכה רשימת מכולת קבועה של איומים ולחשוב שתתאים לכל מתקן בלי קשר לייעודו ולמאפייניו. ישנם כל כך הרבה גורמים אשר משפיעים על קביעת האיומים הרלוונטיים למתקן ולכן השלב הראשון שעל כל מנב"ט לעשות זה לנתח את החברה, המתקן, השטח והפעילות בראיית התוקף על מנת להצליח להגיע לרשימת איומים שבאמת יכולים להוות סכנה לחברה ולעובדיה. למדתי שישנם מתקנים שאיומי הבטיחות עולים על האיום הפלילי והפח"עי הפופולריים כל כך. 
  3. ניתוח בראיית התוקף – תחום שבשנים האחרונות תופס תאוצה ומוכיח כמה הוא חשוב כבסיס לקביעת הגדרות, הנחות עבודה ותכנית אבטחה. אני ממליץ לכל מנב"ט לבצע את השלב הזה גם במתקן קיים וגם במתקן חדש מהסיבה הפשוטה והברורה שרק כך יוכל לגבש תכנית ייעודית וממוקדת שתמנע בזבוז כסף רב על כוח אדם ואמצעים שאינם מתאימים וככאלו ישאירו את החברה והמתקן חשופים לאיומים ממשיים.
  4. סדר וניקיון – הייתי מודע לחשיבות הנושא הזה לפני הביקורים אבל אחריהם הבנתי עד כמה לא ניתן להצליח במקום שאין בו סדר וניקיון ועד כמה ההשפעה שלהם גדולה במימוש תכנית הבטיחות והאבטחה במפעל יצרני וגדול. המנב"ט וכל בעל תפקיד אחר במפעל חייבים לשאוף לסדר וניקיון ברמת בית מרקחת, רמה כזו שניתן לאכול מהרצפה. רמה כזו שכל פריט וכל ציוד נמצא במקום מוגדר שעומד בתקנים הדרושים. כל רמה שמתחת לרמה הזו תעמיד את החברה והמפעל בסכנה. בלאגן יוצר הזדמנויות ליריב הפוטנציאלי וסדר מקשה עליו מאוד.
  5. כניסה, יציאה והסתובבות במפעל – קיימת חשיבות רבה ליצירת תהליכי כניסה, יציאה והסתובבות ברורים, מחייבים וחד משמעיים במפעל בהיבטי בטיחות, הקלה על עבודת מערך האבטחה ושוב יצירת קושי ליריב הפוטנציאלי.
  6. שיטת המעגלים – שיטה וותיקה, נכונה ורלוונטית למנב"ט שיש לו תקציב ללא הגבלה (לא נראה לי שיש כזה) ולמנב"ט עם תקציב מוגבל. עם תקציב בלתי מוגבל, קל מאוד לשפוך את הכסף על כוח אדם ואמצעים לא מתאימים ובכך ליצור סכנה שמתאימה לאמרה שכל המוסיף גורע. שיטת המעגלים עוזרת גל למנב"ט עם הרבה כסף להיות ממוקד על מנת להגיע לתכנית מקצועית ומתאימה למתקן שבאחריותו. עם תקציב מוגבל, ישנה דילמה קבועה על מה מוציאים את הכסף ועל מה מוותרים ולכן שיטת המעגלים עוזרת להבין איפה צריך וחייבים להיות הכי חזקים ואיפה לא – מנב"ט שמבין שלא יהיה לו תקציב שיאפשר לו להקים גדר מעכבת חזקה ויעילה יצטרך לחזק את המעגל הפנימי בכך שישקיע בכוח אדם ואמצעים שיקשו על היריב אחרי שעבר את הגדר.
  7. זיהוי, תגובה וחזרה לשגרה – זו הנוסחה המרכזית בכל מערך אבטחה כאשר הזיהוי החשוב ביותר. מערך אבטחה בעל יכולת זיהוי גבוהה יצליח להתמודד עם היריב טוב יותר. זיהוי מוקדם נותן למערך האבטחה זמן תגובה ארוך יותר. מזה ניתן להבין שתגובה ללא זיהוי מוקדם כנראה שתהיה לא יעילה ומאוחרת מידי אבל זיהוי ללא תגובה בכלל כנראה שלא יהיה שווה כלום. יריב שמבין שרואים אותו יחשוב יותר מפעמיים האם להמשיך בתכניתו הזדונית ויריב שיבין שזיהו אותו וגם יראה תגובה מהירה, נחושה ואגרסיבית כלפיו כבר לא יחשוב פעמיים אם יוכל לחשוב בכלל. אני ממליץ למנב"ט להשקיע מאמצים ביצירת יכולת זיהוי מוקדמת וביכולת תגובה חזקה ונחושה.
  8. כל דבר יותר טוב מאפס – ככלל, כל דבר שהמנב"ט יעשה יהיה יותר טוב מלא לעשות כלום. מנב"ט שמבין שלא יקבל את כל מה שהוא רוצה וחולם עליו, יצטרך ללמוד להשיג מה שאפשר ולהסתפק בכך ליצירת מערך אבטחה יעיל אל מול היריב. הגישה הזו מחייבת ניתוח שיזהה וימפה את האזורים הרגישים במתקן ואת נקודות התורפה ויסייע לנתב את המשאבים לחיזוק ואבטחתם קודם.

אני לא מנב"ט, לא הייתי וכנראה שכבר לא אספיק להיות, אבל אני כן נחשף לעבודתם של הרבה מנב"טים בישראל. אני מאמין באמרה ש"מכל מלמדיי השכלתי" וגם במקרה הנ"ל למדתי והשכלתי ולכן אני מודה למארחים ושולח מסר לכל מנב"ט שקרא את הכתבה והגיע עד לכאן – אל תחשוב שאתה יודע ומכיר את הכל, אל תחשוב שאתה מצוין ותמיד תצא מנקודת הנחה שיש עוד מה ללמוד ויש עוד איפה להשתפר ולכן קח את עצמך לביקורים אצל מנב"טים אחרים שאתה מכיר ולמד עם אילו אתגרים הם מתמודדים ואיך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בניהול מקצועי ונחוש ובגישה פתוחה ללמידה מאחרים

איום הרחפנים בעולם האבטחה ובחירת המענה כנגדו

יותר ויותר בעלי תפקידים מעולם האבטחה, מבינים שהרחפנים הפכו להיות איום מסוכן וממשי ולכן משקיעים זמן רב בניתוח מאפייניו ומחפשים מענה מתאים. עולם האבטחה מתחלק לשלושה כשמדובר ברחפנים:

  1. היריב – שהתחיל כבר מזמן להשתמש ברחפן ככלי לחימה, בעיקר באזורי לחימה קיימים ובכך מוכיח את יעילותו ואת האפשרויות שניתן להשתמש בו.
  2. כוחות האבטחה – שמבינים או שרק מתחילים להבין את גודל הבעיה ומחפשים דרכים להתמודדות נגדה.
  3. חברות טכנולוגיה – שמפתחות מערכות שונות שיכולות לתת מענה לאיום.

אני לא מכיר ושולט בעולם הרחפנים מבחינת אילו סוגים ואילו יכולות יש אבל ממה שאני קורא וצופה בסרטונים רבים אני כן מבין שמדובר בעולם שמתפתח בקצב מסחרחר גם מבחינת פיתוח והוצאת דגמים חדשים ומשופרים וגם מבחינת ההתעניינות מצד אנשים פרטיים וגורמים ממלכתיים.

מצד העוסקים באבטחה, מדובר באיום חדש יחסית שמתווסף לרשימת האיומים הקיימת ולכן על מנת להתמודד איתו חלה החובה לבצע תהליך ניתוח מקצועי כפי שאמורים לעשות עם כל איום אחר:

הכרת הרחפן – התהליך חייב להתחיל בהכרות עולם הרחפנים – סוגים, ייעוד הרחפן, גדלים, טכנולוגיה, זמן שהייה באוויר, יכולת נשיאת משקל, מאפייני הפעלה ועוד.

הרחפן כאיום – הרחפן עצמו מהווה אמצעי להשגת המטרה. הרחפן מאפשר למפעילו לעשות פעולה אחרת כמו צילום, ירי, נשיאה והטלת מטען ועוד. סרטונים המפורסמים ברשתות מוכיחים שהיכולות הללו כבר קיימות ובחלקן אף מיושמות על ידי גורמים שונים. היכולות והשימוש בשטח מהווים הוכחה חד משמעית שהרחפן הינו איום ממשי.

רחפן עם רובה יורה:

רחפן המאפשר השלכת מטען:

שימוש ברחפן לניסיון הפלת מטוס נוסעים:

שימוש ברחפן לצורך צילום פפרצ'י (בתים של מפורסמים):

רחפן שנכנס לתחומי הבית הלבן (כניסה למתקן):

כל מי שראשו במקומו, חייב להבין שרחפן יכול לשמש כאמצעי המסייע ליריב לבצע תקיפה למטרת פגיעה ו/או למטרת פיגוע. כל מי שמחובר למציאות, מבין שישנם גורמים שכבר משתמשים ברחפן כאמצעי כזה ובכך מוכיחים שהתיאוריה הפכה למציאות. זאת צריכה להיות הנחת העבודה של כל גורם, אזרחי או ממלכתי, אשר אמון על מושא אבטחה ולכן מי שיחליט להישאר ללא פתרון בגלל שאינו מאמין באיום או בגלל שהוא מחכה למערכת המושלמת עבורו, מעמיד את מושא האבטחה שבאחריותו ואת עצמו בסכנה יומיומית של פגיעה בעזרת רחפן.

כמי שנכנס לעולם הטכנולוגיה, אני בדעה שלרוב פתרון חלקי עדיף על אי פתרון כלל. כמענה לאיום רחפן, גם אם אין אפשרות לרכוש את המערכת המושלמת שיודעת לזהות ולהשתלט, עדיף לרכוש מערכת שיודעת לזהות כניסה ולמצוא את הדרך הקיימת למתן תגובה. אפשר לשלב בין מערכת זיהוי של חברה אחת למערכת השתלטות של חברה אחרת.

 

זכרו, שבשנת 2017, "אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

אמצעים טכנולוגיים באבטחה – מצב שבו כל המוסיף גורע

התעסקות מקצועית רציפה בתחום מסוים, מחייבת ללמוד אותו לעומק כדי להבין מה נדרש לעשות וכדי להצליח לקבל החלטות נכונות.
כאמור, בחמש שנים האחרונות אני עוסק בתחום הטכנולוגיה בתצורה של תכנון וייצור מערכות טכנולוגיות לעולם האבטחה הממלכתי והאזרחי וכתוצאה מכך התחלתי להבין טוב יותר מה המשמעות של שילוב אמצעי טכנולוגי בנוסף לאדם.
אני מודע לכך שחמש שנים לא הופכים אותי למומחה בטכנולוגיה ואני עדיין טירון בתחום אבל הם כן מאפשרים לי להבין שעולם הטכנולוגיה הינו אחד התחומים המסקרנים והמעניינים ביותר שקיימים בחיינו. מדובר בעולם יצירתי וכמעט אין סופי מבחינת האפשרויות שקיימות בו. עולם שממציא את עצמו כל פעם מחדש ורגע אחד אחרי, מציג אמצעי מתקדם יותר ושומר במגירה את התכנון לחידוש העתידי. עולם מרתק שיודע ללמוד את האדם כמשתמש ושמצליח לנגוע בתחושת הרגש, הסקרנות וההרפתקנות שלו.
ככלל, תפקידו של אמצעי טכנולוגי זה לסייע לאדם המשתמש בו להיות טוב יותר. הבעיה מתחילה כאשר האמצעי מזיק והופך את האדם המשתמש בו לגרוע יותר. 
אני חושב שמכשיר הפלאפון, שהפך להיות אמצעי חובה לכל אדם בכל גיל כמעט, הוא הדוגמא הטובה ביותר לערבוב הזה בין סיוע למשתמש לבין יצירת נזק. הפלאפון הוא אמצעי טכנולוגי שמצד אחד שיפר לנו את יכולת התקשורת עם אנשים אחרים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומצד שני השתלט על חלק מתכונות האופי שלנו עד כדי שמעמיד אותנו בסכנת חיים ממשית בגלל חוסר השליטה לא להשתמש בו כאשר אנחנו מבצעים פעולה אחרת שדורשת ריכוז כמו נהיגה ברכב למשל, רכיבה על אופניים וכו'.
חדירת האמצעי הטכנולוגי לאזור הרגש והתחושה של האדם המשתמש, גורמת לו גם לרצות אוטומטית את האמצעי החדש הבא, המתקדם יותר, היפה יותר ולעיתים גם את היקר יותר. אמנם פלאפון מהווה דוגמא מצוינת ועדכנית להשפעות אלה, אבל ישנם עוד הרבה אמצעים טכנולוגיים אחרים שמיועדים לשימוש פרטי ו/או מקצועי שמצליחים להשכיח מהמשתמש את העובדה שגם בבחירת אמצעי טכנולוגי צריך לבצע קודם תהליך חשיבה ותכנון מסודר של הגדרת הצורך ורק אז לבחור את זה שייתן את המענה המתאים ביותר.
כל המוסיף גורע מתייחס לשלב בחירת המענה מכיוון שאם נתפתה לבחור באמצעי בעל מאפיינים ויכולות שאינם באמת הצורך שלנו, נסתכן באי קבלת המענה שחיפשנו וגרוע מכך, נגרום לקבלת מענה שיגרום לנזק מקצועי.
בהתייחס לעולם האבטחה, אני בדעה, שהנזק הגדול ביותר בהתייחסות לא נכונה לבחירת אמצעי טכנולוגי מתאים הוא העובדה שלא מעט אנשי מקצוע שוכחים שבסופו של דבר מה שישפיע על היריב זו התגובה של המאבטח ולא האמצעי הטכנולוגי. עיקר תפקידו של אמצעי טכנולוגי בעולם האבטחה זה לסייע ברמת ההרתעה, בזיהוי וגילוי ובשחזור האירוע. חשוב לזכור שהאמצעי הטכנולוגי לא יכול להגיע ליריב, לרדוף אחריו, לתשאל אותו, לבדוק אותו לעומק, לאמת את החשדות שעלו עליו, להתעמת איתו ואף להילחם בו.
כל המוסיף גורע, מתייחס למצב שבו בוחרים אמצעי טכנולוגי רק בגלל שיש לו יכולת "מגניבה" למרות שאין בה צורך בהגדרת המענה. יכולת באמצעי טכנולוגי, שתהיה החדשנית ביותר, אם אינה מתאימה למאפייני העבודה של מערך העבודה תגרום לקושי יומיומי בתפעול, בהבנה וביישום.
שום אמצעי טכנולוגי שיממש את ייעודו וייתן התרעה בזמן אמת, כמעט ואינו שווה ללא תגובה מהירה, נחושה, מדויקת ואסרטיבית של המאבטח, מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד יריבים אינם מתרגשים מקיומו של האמצעי בגזרת הפעולה שלהם.
דוגמא מצוינת לדבריי הוא הסרטון הבא שמתעד חולייה שגונבת כספומט ממתקן בבאר שבע:

חוליית הגנבים מודעת לקיומן של מצלמות שמתעדות אותם מרגע הגעתם למתקן וזה לא ממש מרתיע אותם, יתכן והם מעריכים שנשלח דיווח למוקד שמקפיץ כוח תגובה וגם זה לא ממש מרתיע אותם מלהמשיך. הם לא נרתעים כי הם יודעים כמה זמן לוקח לכוח התגובה להגיע אליהם, מדובר בזמן ארוך מאוד יחסית שמאפשר להם לסיים את העבודה ולברוח עם השלל. 
המסקנה מהאירוע הנ"ל, שכדאי וחשוב שיהיה אמצעי טכנולוגי שיודע לזהות את היריב במהירות ויודע להעביר דיווח בזמן אמת אבל זה לא ימנע את האירוע אם לא יהיה כוח תגובה שיצליח להגיע ולהגיב כשהיריב עדיין בשטח.
בהחלט יכול להיות שבהגדרת האיום והמענה יוחלט שבגלל שיש ביטוח שמכסה את כל הנזק שנגרם מהאירוע, מטרת האמצעים הטכנולוגיים המותקנים במתקן היא רק לתעד אותו לצורך הגשת ראיות שהוא אכן קרה ולכן אין צורך בכוח תגובה בכלל – זה מחזיר אותנו לעובדה שהכול מתחיל ונגמר בביצוע תהליך תכנון מסודר כבסיס לבחירת המענה הטכנולוגי.
מי שמתכוון לרכוש אמצעי טכנולוגי שדורש הפעלה על ידי כוח מקצועי ומיומן ויודע שאין לו את כוח האדם המתאים לכך, שיעצור ויחשב מסלול מחדש לפני שיבזבז כסף רב על לא כלום. גם במקרה הזה, אמצעי שיופעל על ידי כוח אדם לא מקצועי ומיומן יעשה יותר נזק למערך האבטחה מאשר תועלת.
אמצעי טכנולוגי מתאים להגדרת המענה לדפ"א, יכול להביא לצמצום מספר המאבטחים המופעלים במשמרת אבל לא יכול לבטל אותם לגמרי.
מצד אחד העוסקים באבטחה צריכים לשמוח על כך שיש מבחר גדול של אמצעים טכנולוגיים שעומדים לבחירה ברמות שונות ובעלויות שונות ומצד שני חייבים להבין שאותו מבחר יכול לגרום להם לבחור דווקא את האמצעי שאינו מתאים לצרכים של מערך האבטחה שבאחריותם אם בגלל שלא עבדו בתהליך מסודר או שהתלהבו מיכולות הקיימים באמצעי למרות שאינם נדרשים עבורם.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב אמצעים טכנולוגיים מתאימים להגדרת המענה ומתוך הבנה שאמצעי מסייע למאבטח ולא מחליף אותו

קטטה במלון באילת שמדגישה את חשיבות התאמת מערך האבטחה, ההכשרה והאימונים למאפייני המקום והתפקיד

מאיר סבג, פרסם בפורום מנהלי בטחון מתייעצים בתחום המשפטי ותחומים נוספים את הדברים הבאים:

לא מצליח להבין….
בזמן חופשה באחד המלונות באילת , אני שם לב כי כל המאבטחים במלון חמושים ללא יוצא מין הכלל ( כבר לא מדבר על מאבטח עם אקדח יריחו ומחסנית FN).
בעוד אני חושב לעצמי האם נעשה ניתוח נכון של דפ"אות הרי לא ניתן להתעלם מדפ״א של סדר ציבורי, החלה מהומת אלוהים עם חלק מאורחי המלון ששתו לא מעט.
אירוע של סדר ציבורי יכול בהחלט להפוך לאירוע של ירי. כל שצריך הוא מאבטח לא מיומן שיחשוב שהנשק הוא הפתרון לצאת ממצב ביש או אחד האורחים השתויים שלא חושב ישר.

תיאור המצב, כפי שהעביר אותו מאיר סבג לשאר חברי הקבוצה, הביא למספר גדול יחסית של תגובות שכללו דעות מקצועיות וחשובות שלדעתי רובן מדגישות את העובדה שחייב להיות קשר בין מאפייני המקום והתפקיד למאפייני מערך האבטחה ולתכני ההכשרה והאימונים של המאבטחים העובדים בו.

האירוע שמאיר סבג ראה במלון ותיאר אותו בקצרה בפורום  נותן לנו הזדמנות מצוינת לקחת מתקן מאובטח כמו מלון, לנתח אותו מקצועית על מנת להבין טוב יותר מהם השינויים שנדרש לבצע כדי להיות טובים יותר אל מול היריב הפוטנציאלי.

כדי להצליח להגיע לתכנית אבטחה שמתאימה למאפייני המקום, חייבים לבצע תהליך חשיבה מקצועי. תהליך שמתאים לכל מתקן וכולל את השלבים הבאים:

  1. מאפייני המתקן – עוד לפני שרצים להקים מערך אבטחה, יש לכתוב את מאפייני המתקן כפי שהם.

    מהו בית מלון בהגדרה?
    בית המשמש ללינה ושהייה תמורת תשלום של אנשים השוהים באופן זמני מחוץ למקום מגוריהם הקבועלרוב לצורך נסיעות עסקים, תיירות או נופש. השירות הבסיסי שהמלון מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה (או מספר מיטותלשינהולרוב חדר רחצה ושירותים. המלון מספק גם שירותים נוספים שנועדו להנעים את שהותם של האורחים – בריכת שחיהמסעדותאולמותספא ועוד.

    רוב בתי המלון באילת פונים לאוכלוסיה שמחפשת בילוי פעיל ורעשני יחסית ולעומת בית מלון בצפת שפונה לאוכלוסיה שמחפשת בילוי שקט או בית מלון בגליל שפונה לאוכלוסיה מטיילת.
    מאפייני המתקן משפיעים ישירות על סוג האוכלוסיה שתגיע אליו ועל גודל ריכוזי הקהל שיהיו בו.

  2. מיקום המתקן – משפיע על אטרקטיביות ופופולריות המלון ועל אפשרויות ההגעה והכניסה אליו. בית מלון באילת שממקומם באזור בתי המלון, הוא אחד מתוך עשרות בתי מלון שממוקמים בתא שטח קטן יחסית, לעומתו מלון כמו יערות הכרמל ממוקם לבד בשטח מבודד יחסית. גם קרבה לגבול או לאזורי סיכון נלקחת בחשבון.

  3. נתוני פעילות של המתקן – שעות פעילות, תפוסה לפי עונות, אירועים מיוחדים, שירותים נוספים כמו מסעדות, ספא וכו'.

  4. אירועים מהעבר שקרו בבתי מלון – ריכוז אירועים בבתי מלון שקרו בישראל ובעולם ושקשורים לאיום פח"ע ופלילי. סעיף הכרחי וחשוב מאוד בדרך לבניית מערך אבטחה שנותן מושג לגבי מאפייני החשיבה ודרכי הפעולה של היריב.

  5. הנחות עבודה לדוגמא שנובעות מסעיפים 1-3 –

    על פי אירועי עבר, בית מלון מהווה יעד אטרקטיבי לביצוע פיגוע פח"עי.

    בית מלון מהווה יעד נוח יחסית לביצוע פעילות פלילית בדגש על גניבות מאורחים.

    בבית מלון הממוקם באילת למשל, יהיה ריכוז אנשים גדול בתקופות הקיץ בכל שטחי המלון.

    בבית מלון, ישנו מספר גדול יחסית של פתחים פעילים – לאורחים, לעובדים ולספקים.

    בבית מלון נכנסת אספקה רבה מספקי חוץ.

  6. רשימת האיומים הרלוונטית (דפ"אות) – לדוגמא רשימת איומים הקשורים לפח"ע ולפלילי:

    חדירה למלון וביצוע ירי על ריכוז קהל.

    חדירה של מחבל מתאבד שמפוצץ את עצמו בריכוז קהל.

    גניבות דברי ערך מאורחים.

    אלימות בין אורחים.

    סכסוכים ואלימות מצד עובדים.

  7. השיטה – כלל הפעולות שמהוות את המענה לדפ"אות הרלוונטיות למלון.

    בית מלון הינו גוף מונחה משטרת ישראל ולכן על מנהל המלון והמנב"ט ללמוד את דרישות משטרת ישראל בכל הקשור לאבטחת המלון. משטרת ישראל קובעת רמת אבטחה מחייבת שממנה לא ניתן לרדת אלה אם קצין הרישוי המקומי אישר זאת כמו למשל איחוד עמדות.

    משטרת ישראל דורשת שליטה על כל הפתחים של המתקן, בודק ביטחוני (לא חמוש) בכל כניסה פעילה, מאבטח חמוש כסייר בשטח החיצוני למלון ועוד. קצין הרישוי המקומי רשאי להנחות לעלות את רמת האבטחה בהתאם להערכת המצב ומנב"ט המלון יכול לעלות את רמת האבטחה משיקוליו הוא.

התייחסות לקטטה שתיאר מאיר סבאג:

כאמור, קצין הרישוי המקומי ו/או מנב"ט המלון יכולים להחליט שכל מערך האבטחה במלון יהיה חמוש. במצב כזה, יש להקפיד שמאבטח חמוש עבר גם הכשרה של בודק ביטחוני. לדעתי, החלטה לחמש את כל המאבטחים תהיה נכונה רק במידה ומדובר במערך אבטחה קטן יחסית. במערך אבטחה גדול, לא יהיה נכון ובטח שלא הכרחי לחמש את כל הכוח.

על פי אירועי העבר בבתי מלון, האיומים הפליליים עולים במספרם על האיומים הפח"עיים ולכן בראש רשימת האיומים תהיינה כל הדפ"אות הקשורות לתחום הפלילי ולא הפח"עי. במצב כזה, חלה החובה להכשיר את מערך האבטחה ליכולת התמודדות עם אירועים פליליים ולא רק ליכולת תגובה בלחימה.

כוח לא מיומן למאפייני תפקידו, ימצא את עצמו במצבים שבהם הוא יידרש לתת מענה נכון ויעיל ובמקום זאת יהיה במצב של חוסר אונים אל מול הבעיה ואף יתכן שיפעל בדרך לא נכונה ויחמיר מצב.

מאבטח אשר מוצא את עצמו במצב חירום, כגון מצב של קטטה בין אורחים במלון, מגיב תוך כדי שינוי גופני לתחושת לחץ, חשש ואף פחד. כאמור, לחץ יכול לגרום לביצוע פעולות מוגזמות ולא הכרחיות, כולל שימוש בנשק.

הגיוני שכוח אדם לא מיומן יילחץ יותר בכניסה לסיטואציה שאינו יודע מה לעשות בה.

בודקים ביטחוניים ומאבטחים אשר מיועדים לעבודה בבית מלון חייבים לעבור הכשרה ייעודית לאבטחה בבתי מלון. הכשרה כזו צריכה לכלול גם תוכן של התמודדות עם אירועים פליליים כגון אלימות וגניבות. אני לא מדבר על שעתיים הרצאה בקורס וזהו כי ברור לכולם שזה לא מספיק. אני מדבר על חלק עיוני ומעשי שכולל סימולציות רבות.

אני אישית, מכיר את שיטת שאדו שעוסקת גם בהדרכת מאבטחים בנושא הזה ונוחלת הצלחה רבה אבל בטוח שיש עוד אפשרויות נוספות וטובות שנותנות את הכלים המקצועיים להתמודדות מול התחום הפלילי.

מערך אבטחה בעל הכשרה נכונה, אמור לדעת לזהות אורחים בשטחו אשר מתחילים לשתות אלכוהול ברמה כזו שיכולה לגרום לבעיות בזמן הקרוב ולבצע פעולות מניעה יעילות על מנת לבטל את האפשרות של חיכוך עם אורחים נוספים עד כדי הגעה למצב של קטטה המונית.

למנב"טים בבתי המלון אני מציע להשקיע את המשאבים שעומדים לרשותם לביצוע הכשרות למערך האבטחה שלהם בנושא התמודדות עם אירועים פליליים לפני כל הכשרה אחרת ויפה שעה אחת קודם. אני מאמין בהכשרות שכוללות יותר תרגולים מעשיים מאשר הרצאות בכיתה ובעדיפות לביצוע התרגולים בבית המלון עצמו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד

הפיגוע בשרונה – הוכחה שנראות והרתעה יעילים מול היריב

מערכי אבטחה רבים נוטים להשקיע משאבים ומאמצים רבים להגדלת כוח האדם ובהצטיידות בטכנולוגיה מתקדמת מתוך רצון להציב מענה טוב יותר אל מול היריב ובעקבות זאת שוכחים ומזניחים את המענים הבסיסיים והקלים שעומדים לרשותם, כגון נראות והרתעה שבאירועים מסוימים גרמו ליריב להסתובב ולחפש יעד אחר לפיגוע.

על פי התחקיר שבוצע למחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני במסעדת מקס ברנר במתחם שרונה, עולה שההחלטה שלהם להיכנס בסופו של דבר למסעדה נבעה משינוי התכנית המקורית לבצע פיגוע בתחנת הרכבת בבאר שבע ובהמשך בתחנת הרכבת השלום בתל אביב. המחבלים סיפרו בחקירה שכאשר הגיעו לתחנות הרכבת, זיהו מאבטחים שעומדים מחוץ לפתחי הכניסה ובנוסף זיהו שמבוצעת בדיקה לכל הנכנסים לתחנה בעזרת שער מגנומטר ומכונת שיקוף. נראות המאבטחים והאמצעים בכניסה יצרו הרתעה כלפי חוץ אשר גרמה למחבלים לשנות את תכניתם המקורית.
התנהגותם של המחבלים באירוע, הוכיחה בצורה חד משמעית שמעגל האבטחה הראשון שמוצב מחוץ לפתחי המתקן יכול למנוע פיגוע רק מעצם מיקומו, לבושו, עמידתו והתנהגותו ומבלי שהיריב מעז לנסות להתחכך עם המאבטחים כדי לבדוק האם ניתן לעבור אותם ולהיכנס פנימה למתקן.

לצערנו הרב, במקרה הנוכחי, מדובר במחבלים נחושים שלא וויתרו על המשימה להרוג אנשים חפים מפשע ולאחר שנרתעו מהאבטחה ברכבת המשיכו לחפש יעד אחר עד שהגיעו למסעדת מקס ברנר במתחם שרונה שבה אין אבטחה כלל.

לדעתי, אחוז גבוהה מהיריבים יוותר והסתובב לאחור כאשר יזהה מערך אבטחה רציני המוצב במעגל החיצוני, מה שמחזיר אותנו לעובדה שהיריב מושפע ממה שהוא רואה ומגיב לתחושת הפחד והחשש שנובעים ממנה.

ניתן בקלות לחשוב שכדי למנוע פיגועים צריך רק להציב מאבטחים בכל המקומות בהם ישנם אזרחים בריכוזי קהל שמהווים יעד קל ליריב, אבל ברור שחשיבה כזו אינה מציאותית ובטוח שתפגע באורח החיים הבסיסי. לכן שתי המסקנות המרכזיות שלי מהפיגוע במקס ברנר, הינן שצריך לחשוב בצורה יצירתית על מנת למצוא פתרון שמצד אחד יצליח ליצור מעגל מרתיעה בכל מקום או אזור עם ריכוזי קהל ומצד שני לא יפגע באורח החיים של האזרחים ושיש לחזור ולהאמין בפעולות הפשוטות באבטחה לפני שרצים לשיטת עבודה ולטכנולוגיה מתקדמות.

המציאות בישראל, שנוצרה מאלפי פעולות טרור לאורך השנים, מחייבת הצבת מערך אבטחה במתקנים כמו תחנות רכבת, תחנות מרכזיות של תחבורה ציבורית, משרדי ממשלה, בתי מלון ועוד. מתקנים מהסוג הזה בדרך כלל מוגדרים כמונחה משטרת ישראל ומחויבים לעמוד ברמת אבטחה שנקבעת עבורם. ההבדל ברמה הנראה לעין המתבונן בא לידי ביטוי בנראות מערך האבטחה כלפי חוץ.
זה לא סוד, שהמאבטח המוצב בכניסה למתקן הוא בדרך כלל יהיה איש האבטחה הראשון שהיריב יראה בשלב איסוף המל"מ ואף בשלב ניסיון הכניסה למתקן. המשמעות מכך היא שהמאבטח בכניסה הוא זה שיקבע מה חושב היריב על רמת האבטחה במתקן והוא זה שיעזור לו להחליט האם כדאי לו לנסות ולעבור את האבטחה בדרכו לתוך המתקן.
מי שיסתכל על הכניסה למתקנים מאובטחים יראה תמונת מצב שונה ומשתנה הקשורה לנראות המאבטח ולהרתעה שהוא משדר כלפי חוץ. בחלק מהמקרים נראה מאבטח שלבוש במדים ייצוגיים ומכובדים שעומד מחוץ לדלת הכניסה למתקן ומתרכז אך ורק במשימה שלשמה הוא נשלח. במקרים אחרים נראה מאבטח בלבוש מרושל או דהוי שאינו ייצוגי ואינו מכובד, שעומד או יושב בתוך המתקן ובנוסף מתעסק בביצוע פעולות שאינן קשורות לעבודתו ולמשימתו, כגון שימוש בפלאפון.


דוגמא טובה:

דוגמא לא טובה:

המאבטח המוצב בכניסה והאמצעים המוצבים בה נחשבים למענה בסיסי וקל לביצוע ולכן כל מה שנשאר למנב"ט המתקן לעשות זה לדאוג שהמאבטח יראה כאיש מקצוע מכובד אשר מבצע את עבודתו ברצינות ובנחישות. כאמור, המחבלים ציינו שזיהו שבכניסה לתחנה מוצבים שער מגנומטר ומכונת שיקוף, זה הספיק להם כדי להסתובב ולהמשיך בחיפוש יעד אחר לביצוע הפיגוע, הם לא ניסו להיכנס ולראות האם באמת מתבצעת בדיקה. על בסיס התנהגות זו, ניתן להסיק שגם מערך אבטחה שאין ביכולתו לרכוש או להשכיר שער מגנומטר ומכונת שיקוף יכול פשוט לרכוש ציוד דמה אשר נראה מבחוץ אמיתי ועובד.

כדי לעלות את הסיכוי לאיתור מקדים של מחבלים, חייבים לשבת ולחשוב על מציאת פתרון יצירתי לפריסת כוחות אבטחה במקסימום גזרות בהם סביר להניח שהיריב יעבור.


אז מה עוד אפשר לעשות?

כדי להצליח ולמצוא דרכים נוספות לשיפור, עלינו קודם כל להאמין בהנחות העבודה שהפיגועים במדינת ישראל ימשיכו עוד זמן רב, שהיריבים לומדים ומשתפרים כל הזמן ושכל מעגלי הביטחון המצוינים הפועלים בישראל לא יכולים למנוע את כל הפיגועים ועדיין בחלק מהמקרים שבהם היריב הצליח להגיע ליעד יש סיכוי לגרום לו להרתעה בנראות ובפעולות פשוטות.

הנחת עבודה נוספת היא שישנם מקומות ומתחמים שתמיד יהיו בעיני היריב יותר אטרקטיביים לביצוע פיגוע וגם בעיני המדינה שמבינה שההשלכות וההשפעה במקומות אלו גדולות יותר ממקומות אחרים.

הנחות עבודה אלו, הן הבסיס המוצק לכך שאסור לנו להפסיק לחשוב איך אפשר להיות טובים ומיומנים יותר אל מול היריבים.

אפשר להחליט להחזיר את המאבטחים לכניסה לעסקים עם ריכוזי קהל כגון בנקים, מסעדות, מועדונים, בתי מלון וכו'.

אבטחה מרחבית משותפת:

ובמקום זה, אפשר אולי להתחיל לחשוב על התייחסות לאזורי בילוי כמו שרונה או לאזורים רגישים כמו קרית הממשלה בירושלים, כאזורים מאובטחים בשיטת המעגלים ובריכוז מאמץ משותף של כלל כוחות הביטחון הקיימים.

מתחם שרונה מרכז מקומות בילוי רבים הפרוסים על "בלוק" אחד שמסביבו ממוקמים מתקנים שונים שמאובטחים על ידי מערכי אבטחה ייעודיים כגון בניין קרית הממשלה, מתקן הקריה, משרדי ממשלה – הבט"פ, רשות השידור ועוד.

יש לבצע ניתוח שטח מקצועי אשר יסמן את כלל דרכי הגישה האפשריים למתחם, ברגל וברכב.

יש לדרג את כלל המקומות המצויים במתחם לפי רגישות שתקבע על בסיס ייעוד המקום וריכוז הקהל שבתוכו.

יש לקחת בחשבון את כלל כוחות הביטחון הקיימים במתחם ובגזרתו, את יחידות הסדר והביטחון של העיר ואת כוחות המשטרה כולל מתנדבים.

יש לבצע ניתוח בראיית התוקף מבחינת יכולות הגעה וריכוזי קהל.

על בסיס כלל הנתונים האלה, ניתן יהיה לבנות תכנית אבטחה לכלל המתחם, בשיתוף כלל כוחות הביטחון ובעזרתה ליצור מעגלי אבטחה שיצליחו להקשות ואף להרתיע את היריב מלהיכנס אליו.

בדרך של שיתוף פעולה, ניצול הכח הקיים יהיה יעיל יותר כך שבמסלולי ההגעה האפשריים של היריב למתחם הוא יפגוש כוחות ביטחון שיאלצו אותו להתמודד מולם במעגל אבטחה ראשון שיהיה בהיקף המתחם ולא רק בכניסות לבניינים ולעסקים ובנוסף, זה יגרום לו להסתובב יותר בחיפוש אחר יעד קל לביצוע הפיגוע.

אבטחה לאורך ציר מרכזי:

חשיבה רחבה יותר, תתייחס לאזור גדול יותר ולא רק למתחם אחד. לצורך ההסבר, ניקח את הציר מתחנת הרכבת השלום ועד רחוב אבן גבירול ונציין היכן מוצבים בו כוחות אבטחה:

  1. מאבטחי תחנת הרכבת.
  2. מאבטחי מגדלי עזריאלי.
  3. מאבטחי בניין קרית הממשלה.
  4. מאבטחי הקריה.
  5. מאבטחים במתחם שרונה.

מספיק, שהנחיה לביצוע ו/או שיתוף פעולה יגרמו לכך שכל מערך אבטחה בציר הנ"ל ידאג להציב לפחות מאבטח אחד בחוץ על הציר, יווצר רצף אבטחה על אזור גדול יותר אשר יגדיל את הסיכוי שאולי אחד מהמאבטחים יצליח לאתר סימנים מחשידים בהתנהגות המחבלים.

אני מסכים אם כל אלה שיקומו ויגידו שעדיין, אחרי כל השינויים והשיפורים שהצעתי לבצע, המחבלים יכולים להגיע ליעד שאינו מאובטח כפי שעשו במקס ברנר ולעולם אי אפשר לאבטח את כל המקומות אבל לא אוכל להסכים על השארת המצב כפי שהוא כיום ועל חוסר השקעה בחיפוש פתרונות לשיפורו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת הרתעה תמידית כלפי חוץ.

סקירה – איום מטען חבלה ברכב

יחידות אבטחת אישים, משרדים ממשלתיים כמו משרד החוץ, אנשי עסקים, אנשים פרטיים ובעלי תפקידים המזוהים כעובדים במערכי אבטחה, מתמודדים עם רשימה ארוכה של איומים אשר יכולים לפגוע בהם או במושא האבטחה שלהם.
אחד האיומים, שממוקם בחלק העליון של הרשימה, הוא איום מטען החבלה המוטמן ברכב או גרימת תקלה בטיחותית שיכולה ליצור תאונת דרכים קטלנית.
בשלב איסוף המידע על היעד, היריב מחפש מידפס בהתנהגות ומתברר לו מהר מאוד שהרכב עונה על ההגדרה הזו ומהווה מטרה קלה בדרך לפגיעה באישיות מהסיבות הבאות:

  1. הרכב נחשב לקל לזיהוי חד ערכי.
  2. היעד לפגיעה, משתמש ברכב בתדירות יומיומית.
  3. רוב הרכבים אינם משוריינים ולכן מטען חבלה שיתפוצץ בגחון יגרום לפגיעה קטלנית לרכב וליושבים בתוכו.
  4. ככלל, היעד לפיגוע ייצא מביתו בתחילת כל יום ויחזור אליו בסיומו כאשר הוא ברכבו.
  5. במהלך היום, הרכב נשאר במקומות חניה נגישים ללא פיקוח כלל או עם פיקוח לא יעיל.



דוגמא לרכב שהתפוצץ ממטען חבלה בגחון:

אירועי העבר בישראל ובעולם, מלמדים אותנו שהיריב מיישם את איום מטען החבלה ברכב בכמה מאפיינים:

  1. הצמדת מטען חבלה לגוף החיצוני של הרכב, הגג או הצדדים כשהרכב במצב סטטי או תוך כדי תנועה: דרך פעולה שנראית ומיושמת בעיקר בעולם החיסולים אבל לא רק. בשנת 2013 דווח בתקשורת – רעיית נציג משרד הביטחון הישראלי בשגרירות בהודו, נפצעה היום (שני) בפיצוץ מטען חבלה שהוצמד על מכוניתה כשעצרה ברמזור סמוך לנציגות בבירה ניו דלהי. כתוצאה מהפיצוץ המכונית עלתה באש.
  2. הטמנת מטען חבלה בתוך הרכב: דרך פעולה אפשרית המחייבת את היריב ביכולת כניסה לרכב, לחלל הנוסעים או תא המטען או אזור המנוע. באזורים אלה קיימים מקומות רבים שניתן להטמין בהם מטען חבלה ושיהיה קשה מאוד לאתר אותו.
  3. הטמנת מטען בגחון הרכב: מדובר בדרך פעולה שכיחה מכיוון שהיישום שלה נחשב לקל יותר מבחינת יכולת ההגעה לשטח גחון הרכב.

 

ישנם יריבים רבים שיעדיפו להטמין מטען חבלה בגחון הרכב בגלל הקלות היחסית בהטמנתו והקושי הרב במציאתו.
ברוב הרכבים, שטח הגחון כולל חלקים רבים וחללים רבים שניתן להטמין בהם מטען חבלה כך שיהיה קשה מאוד לאתר ולזהות אותו מבעוד מועד.

דוגמא לגחון רכב:

דוגמא לכניסה מתחת לגחון הרכב:

כל מה שהיריב צריך כדי להצליח וליישם את האיום, הוא להבין היכן נמצא הרכב ללא פיקוח ולפרק זמן שיאפשר לו להטמין את המטען ללא הפרעה. היריב יכול להפעיל את המטען מרחוק או להוסיף לו מנגנון הפעלה עצמאי בזמן שמוגדר מראש.
רכב אשר הוצמד אליו מטען חבלה, יכול לשמש גם כרכב תופת כאשר היריב ינסה להכניסו למתחם או למתקן רגיש ויפעילו בתוכו.

דוגמא למטען בגחון הרכב:

בהתמודדות מול האיום הנ"ל, קיימים מספר אפשרויות למענה:

  1. סריקה פיזית רגילה המבוצעת על ידי בעל הרכב או מי מטעמו כגון איש אבטחה. המבצע חייב להתכופף על מנת לנסות ולראות את כל שטח גחון הרכב בצורה מקסימלית וגם אז הוא מוגבל מאוד ביכולת לאתר ולזהות משהו שדומה למטען חבלה.


דוגמא לסריקת רכב:

  1. סריקה בעזרת מוט מראה: מדובר באמצעי ייעודי לסריקת גחון הרכב. המראה מאפשרת לסורק לראות חלק מגחון הרכב בניסיון לזהות משהו שלא שייך אליו ונראה כמטען חבלה.שימוש במוט מראה מחייב שהסורק יהיה מיומן ומקצועי ברמה גבוהה מאוד.


דוגמא לסריקה עם מוט מראה:

  1. מערכת לסריקת גחון הרכב בכניסה למתקן רגיש: כיום קיימות מערכות לסריקת גחון הרכב בכניסה למתקן. המערכת מותקנת על הקרקע באופן קבוע וסורקת את גחון הרכב כאשר הוא עובר או עומד מעליה. המערכות הנ"ל לא נותנות פתרון לביטחון הנוסעים ברכב.


דוגמא למערכת בכניסה למתקן:

  1. כולת פיקוח על הרכב: מי שביכולתו לפקח על הרכב כשהוא לא בנסיעה על ידי אנשים ואמצעים (בעיקר מצלמות), כנראה שיצליח להתמודד עם האיום בצורה הטובה ביותר. הבעיה, שלרוב האנשים המאוימים קשה לתת מענה מלא של פיקוח וגם כשידם כן משיגה זאת עדין מדובר בכוח אדם שלאחר זמן מתחיל להתעייף, מפסיק להיות ערני ומתלונן.
  2. מערכת טכנולוגית: במהלך השנים, ניסו חברות שונות לפתח מערכת לגילוי הנחת מטען חבלה בגחון הרכב. מערכת שתדע לסגור את כל שטח הגחון ותוכל להתמודד עם כל מה שגחון הרכב סופג בעיקר במהלך נסיעה בתנאי מזג אוויר ובתנאי שטח משתנים – מים, בוץ, אבק ועוד. עד היום רוב החברות לא הצליחו להמציא ולפתח מערכת יעילה שיודעת להתמודד עם האיום השכיח הזה ולשרוד מתחת לגחון הרכב לאורך זמן.

 

השינוי המיוחל למענה יעיל לאיום, מגיע מחברה ישראלית צעירה וחדשנית,
חברת טרנטולה טכנולוגיות בע"מ.