אבטחה פרטית – הדילמה של העשירים והמפורסמים

07 ספט07 ספט

צרכני אבטחה מתחלקים לשניים, גופים וארגונים שמונחים לצרוך אבטחה מתוקף היותם קשורים למוסדות המדינה או משפיעים על ביטחון המדינה ו/או בעלי מאפייני פעילות שמחייבת אבטחה ואנשים פרטיים שמתוקף היותם מפורסמים ועשירים ו/או בעלי חברות פרטיות ומצליחות ו/או בעלי השפעה מחליטים לצרוך אבטחה באופן פרטי.
לגופים ולארגונים המונחים אין דילמה האם לצרוך אבטחה מכיוון שחלה עליהם החובה לעשות זאת, לעומתם אדם פרטי אינו חייב לצרוך אבטחה ולכן קיימת אצלו דילמה תמידית האם הוא זקוק לאבטחה ולמה לו להוציא כסף על כך?
מכיוון שאבטחה מקצועית ואיכותית עולה הרבה כסף וממוקמת בתקציב בסעיף הוצאות בלבד, הדילמה האם לצרוך אותה הופכת להיות קשה ומורכבת במיוחד.
בנוסף, ישנה אצל רבים חשיבה מוטעית לגבי כך שאבטחה לא תורמת ורק מוציאה ומוציאה כאשר בפועל החשיבה הנכונה לגב אבטחה אומרת שבפעילות נכונה היא יכולה לייצר שקט מקצועי לאיש העסקים ואף יתרון אל מול המתחרים.
שאלו פעם אדם מפורסם איך הוא מסתדר עם המאבטחים שלו.
הוא הרהר מעט ואז השיב
" כשאני חושב על זה אף פעם לא ראיתי אותם אבל עצם המחשבה שהם איי שם בחוץ מאפשרת לי להתרכז במה שאני עושה הכי טוב".
חשוב לציין שישנם אנשים פרטיים שצורכים אבטחה רק מכיוון שנחשבת לסמל סטטוס ולנורמה בקרב שכבת האוכלוסייה שאליהם הם שייכים ולא בגלל שהם נמצאים ברמת סיכון.
התנקשויות במפורסמים ואירועי פגיעה ורצח באנשי עסקים פרטיים שהתרחשו בעבר מוכיחים שכל אדם מעצם היותו מפורסם מאוד ומשפיע מאוד ולאורך זמן וכל איש עסקים מצליח מאוד נמצאים ברמת סיכון מסוימת לפגיעה על ידי אדם אחר בעל מניעים שונים ומשונים ולכן חיים תוך ניהול סיכונים תמידי שלעיתים יכול לעלות להם ו/או לבני משפחותיהם ביוקר והכוונה לא ליוקר כספי. גם אדם פרטי כזה צריך לדעת שהמשמעות לאי צריכת אבטחה בכלל הינה שהוא נשאר חשוף לכל האיומים הקיימים והרלוונטיים אליו ובמידה שייפגע או חס וחלילה יירצח לא ניתן יהיה להחזיר את גלגל אחורה.
באופן אישי, אם אני הייתי עשיר מאוד, אני בטוח שלא הייתי בכלל בדילמה המדוברת והייתי צורך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית ברמה מסוימת, אבל מכיוון שאני לא כזה (עשיר או עשיר מאוד, עדיין) אני מנסה להיכנס לראשם של אלה שכן כדי להבין מה משפיע עליהם בשאלה האם לצרוך אבטחה פרטית.

בארי וארי שרמן:

ברנרד צ'ארלס "בארי" שרמן ( ‏1942 – 15 בדצמבר 2017) היה איש עסקים ונדבן יהודי–קנדי, יו"ר ומנכ"ל יצרנית התרופות אפוטקס. הוא דורג בידי המגזין "פורבס" כקנדי ה-12 בעושרו, ושוויו הנקי של הונו בעת מותו הוערך ב-3.2 מיליארדדולר אמריקני.

גופתו נמצאה לצד גופת אשתו הוני בביתם שבצפון יורק, אונטריו, בנסיבות שהוגדרו "חשודות". בינואר 2018 דווח כי בניגוד להערכות ראשוניות לפיהן מדובר היה במקרה של רצח והתאבדות, חקירת המקרה הובילה למסקנה שבני הזוג שרמן ככל הנראה נרצחו על ידי רוצחים שכירים.

בני הזוג ומשפחתם לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקחו בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה בני הזוג היו חשופים במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית.

זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

ג'אני ורסצ'ה:

ג'אני ורסצ'ה (‏ 2 בדצמבר 1946 – 15 ביולי 1997) היה מעצב אופנה ואדריכל איטלקי
הוא ייסד את מותג האופנה היוקרתי "ורסצ'ה" (Versace) ונחשב לאחד ממעצבי האופנה הצבעוניים והיצירתיים ביותר במאה ה-20.

בשנת 1978 פתחו שלושת האחים את חברת "ורסצ'ה" בשיתוף פעולה עם ג'יג'י מונטי, יצרן סריגים מאזור פירנצה, אשר היה הראשון למעשה לזהות ולהשקיע בג'אני ורסצ'ה. החברה הלכה וצמחה, והפכה כבר בסוף שנות ה-70 לשם דבר בענף האופנה באירופה ולמותג עולמי. בשנות ה-80 בנה ורסצ'ה אחוזה מפוארת ליד אגם קומו באיטליה, וזו הפכה לחלק מהסמל המכונה ורסצ'ה.
ורסצ'ה היה ידוע עם סגנון התבטאות חסר רסן אשר לא סינן בקפידה את דעותיו. הוא לא חסך את דעותיו כנגד נטייתו המינית והעדיף לשמור את נטיותיו ללא כל רצון להתגאות בכך בציבור. בין דבריו היו כאשר התראיין למגזין ווג וטען שמרבית ההומוסקסואלים רודפים אחרי מין והכרה בהם כדבר לגיטימי ואינם מסוגלים לבנות מערכת יחסים בריאה, אך מנגד גם טען שיש בודדים שעיקר שאיפתם היא אהבת אמת והוא הגדיר את עצמו כאחד מהבודדים ששואפים לכך. דבריו עוררו סערה רבה והיו שקראו להחרים את המותג.
בבוקר 16 ביולי 1997, כאשר חזר לביתו במיאמי, נרצח ורסצ'ה ביריית אקדח על ידי אנדרו קונאנן, שהתאבד זמן קצר לאחר הרצח. הרקע לרצח לא היה ברור והוא עדיין בגדר תעלומה עד לימים אלה.

ורסצ'ה ובני משפחתו לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקח בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה, ורסצ'ה היה חשוף במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית.

זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

שני האירועים האלה הסתיימו במוות ולכן מוגדרים כקיצוניים וכאלה שברור שיגרמו לממשיכי הדרך להחליט לצרוך אבטחה פרטית כחכמה לאחר קבלת המכה ולאחרים יגרמו ללמוד מניסיונם הקשה כדי לנסות ולהקדים תרופה למכה.
אני רוצה לתאר אפשרות לאירוע פשוט יותר ולא מורכב כדי להמחיש את דעתי מדוע אנשים כאלה חייבים לצרוך אבטחה פרטית: נניח שישנו איש עסקים מצליח ועשיר מאוד שמתגורר באחוזה גדולה ומפוארת. איש העסקים שוהה מחוץ לביתו ימים רבים שבהם נשארים רעייתו וילדיו הקטנים לבדם באחוזה. לילה אחד, כאשר לא היה בביתו ורעייתו וילדיו ישנים, פרץ גנב לבית, הגיע עד לחדר השינה ולמיטת האישה, חיפש ומצא את מפתחות הרכב היוקרתי, יצא החוצה לחניה והצליח לגנוב את הרכב. האירוע הטראומתי הסתיים "רק" בגניבת הרכב היוקרתי אבל ברור שיכול היה גם להסתיים אחרת ולכלול פגיעה פיזית באישה ובילדים. גם לאחר האירוע הדמיוני הזה, ברור שאיש העסקים היה מתחיל לצרוך אבטחה פרטית בביתו על מנת להתמודד עם הסכנות הקיימות. דווקא בגלל שמדובר בדוגמא לפריצה פלילית לצורך גניבה שיכולה להתרחש כמעט אצל כל אחד, היא ממחישה שאדם בעל יכולת כספית למימון אבטחה פרטית לא יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים מיותרים שיתכן ויגרמו לו לפגיעה קשה ובלתי ניתנת לתיקון.
לדעתי האישית, כל אדם פרטי שמתוקף היותו מפורסם ועשיר ו/או בעל חברה פרטית מצליחה ומפורסמת ו/או בעלי השפעה חייב להפנות חלק מהתקציב לצריכת אבטחה מקצועית ואיכותית ולו רק בגלל שיש באפשרותו לעשות זאת כדי להגן על עצמו ועל בני משפחתו. אני בטוח, שכל אותם האנשים הפרטיים שנרצחו או נפגעו במידה ויכלו להחזיר את הגלגל אחורה היו צורכים אבטחה ברמה מסוימת כדי לנסות ולמנוע את המכה תוך הבנה שבמקרים מסוימים ההוצאה על אבטחה הכרחית וחשובה מעין כמותה.
ישנן משפחות עשירות כמו משפחת ספרא הידועה שצורכות אבטחה פרטית מורחבת באופן קבוע מתוך מודעות לאיומים ולסכנות הקיימות וגם מתוך יכולת כספית שמאפשרת להן ל"בטח" את עצמן גם על ידי מעגל אבטחה פיזי.
תחום האבטחה הפרטית חובק עולם ובמקרים מסוימים מציג רמה מקצועית גבוהה מאוד שלא יורדת מהאבטחה הממלכתית. גם באבטחה הפרטית על הלקוח לבקש תחילה סקר סיכונים על מנת להכיר את האיומים הרלוונטיים אליו ולמאפייני פעילותו האישית והמקצועית וכבסיס להחלטה מהי רמת האבטחה הנדרשת עבורו כמענה הטוב ביותר במסגרת התקציב הקיים.
מי שמעוניין לצרוך אבטחה פרטית אבל רוצה להימנע מנראות גלויה ומוקצנת יכול לצרוך אבטחה ב"חתימה נמוכה" שמייצרת מענה מקצועי וטוב ופחות בולטת לסביבה (לא מדובר באבטחה סמויה).
אני ממליץ לכל אדם אשר ביכולתו לצרוך אבטחה פרטית ואינו בטוח האם כדאי לו להוציא כסף על כך, שישאל את עצמו האם לאחר שינסו לפגוע בו ו/או במשפחתו הוא כן יצרוך אבטחה? אם התשובה תהיה כן, אז שיתחיל מיד ולא יחכה לקבלת המכה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אדם פרטי!!!

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך

10 אוג

בכל הביקורות האקטיביות האחרונות שביצענו בארגונים וחברות שונות המסקנה העיקרית עסקה בחשיבות העובדים במערך האבטחה. כן, קראתם נכון, העובדים משולבים במערך האבטחה למרות שהייעוד המקצועי שלהם אינו קשור כלל לאבטחה ובנוסף אינם בעלי הכשרה לביצוע פעולות אבטחה בגזרתם.
מי שינתח בצורה מקצועית ונכונה את המתקן שלו בראיית התוקף, יגלה ויבין שהיריב שיצליח לעבור את מעגלי האבטחה הראשונים, יגיע למעגל האבטחה האחרון ויפגוש בו את העובדים ולא את המאבטחים, כך שבפועל במקום שבו היריב נמצא ביעד הפגיעה הסופי שלו בתוך המתקן מי שימצא בסביבתו הם העובדים. במצב הזה העובדים הם היחידים שיכולים לזהות את היריב כחריג ולפעול לחשיפתו בזמן אמת.
כשחושבים על זה, כל עובד הוא כמו מצלמה מתקדמת ומשוכללת. יש לו עיניים כדי לראות (העדשה), יש לו אוזניים כדי לשמוע (המיקרופון) ויש לו שכל וחשיבה כדי לעבד את הנתונים ולקבל החלטה (התכנה). עכשיו תתחילו להבין ולבדוק כמה "מצלמות" יש לכם במעגל האחרון ואיפה. הפער שהצבענו עליו בכל הביקורות האקטיביות שביצענו בכל הקשור לעובדים בארגון, חברה או עסק גילה את הסיבה לכך שהעובדים לא מצליחים לשמוע ולראות את היריב בסביבת עבודתם למרות שהוא עומד ומבצע את זממו קרוב מאוד אליהם – ה"תכנה" של העובדים לא הוזנה בהגדרות המתאימות להבנה שמדובר באדם חריג שמבצע פעילות חריגה. העובדים לא עברו מעולם הדרכה או הכשרה מקצועית שתכין אותם ותאפשר להם לאתר את היריב בסביבת עבודתם.

ארגונים, חברות ועסקים אשר הבינו שלא ניתן להציב מאבטח ומצלמה בכל מקום במתקן והשכילו לשלב את העובדים במערך האבטחה העלו את המענה נגד תקיפה פיזית בצורה מרשימה. דרושה לכך החלטה ניהולית להקצאת משאבים מקצועיים ונכונים שיהפכו כל עובד ל"מצלמה" איכותית וחכמה. סוג של מצלמה עם אנליטיקה בתוכה.
מדוע ישנם עדיין הרבה מאוד ארגונים, חברות ועסקים שלא עשו זאת?
חברה שלא נפגעה על ידי יריב ואינה מודעת לאיומים ולסכנות וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג.
חברה שבמודע לא רואה לנכון להשקיע משאבים במערך האבטחה שלה מעבר לנדרש ממנה וגם וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג.
חברה שרצה קדימה ומשקיעה משאבים ותקציבים רבים בהגנה על המידע כנגד תקיפות מבחוץ ומזניחה או שוכחת את האבטחה הפיזית.
לשתי החברות הראשונות אין לי יותר מידי מה להגיד חוץ מלאחל להם בהצלחה והלוואי שלא יותקפו אף פעם.
לעומתן, אומר לחברה השלישית שסביר להניח שנדבקה בתופעת הסייבר הפופולרית כמו הרבה חברות אחרות ואסביר שבשנים האחרונות ארגונים, חברות ועסקים רבים משקיעים כסף רב במתן מענה כנגד איומי סייבר ובצדק כי במידה ויתממשו יוכלו לגרום לנזק קשה ולעיתים לבלתי הפיך, אבל כאשר זה בא על חשבון המענה הפיזי ברור שהחשיפה לאיומים הקיימים נשארת גבוהה. בד בבד עם העליה בהשקעה בסייבר נושא ניהול הסיכונים השתכלל והשתפר וגרם לכך שיותר ויותר מנהלים ומנב"טים מצליחים להגדיר רשימת איומים ממוקדת שרלוונטית למתקן ולמאפייניו בלבד. אני חושב שכל רשימה כזו, עד כמה שתהיה מממוקדת חייבת תמיד תכלול איומים שקשורים לתקיפה פיזית של המתקן ולא רק תקיפה מרחוק.
ישנם יריבים בעלי יכולת חדירה לתוך המתקן בשעות הפעילות שלו שיודעים כיצד לעבור את מערך האבטחה בדרכם לחדר השרתים ולמשרדים/חדרים/מחסנים רגישים שכוללים מידע ו/או ציוד בעל ערך רב וכו'. כאמור, במקומות האלה בתוך המתקן, אם היריב פוגש אנשים אלה הם העובדים ולא המאבטחים.
עובד ללא מודעות לאיומים והסכנות קיימים בגזרתו וללא הכשרה וכלים כיצד להתמודד איתם, לא יצליח לזהות את היריב בזמן אמת ובטח שלא יידע להתמודד עמו, וגרוע מכך, בתמימותו יעזור לו להיכנס למקום אסור ואף ילווה אותו מבלי לדעת את כוונותיו הרעות.
יריב בעל יכולת בינונית ומעלה יודע לזהות תופעות בתוך הארגון שיוצרות פרצות ופערים במעגלי האבטחה ויודע כיצד לנצל אותן לטובתו תוך שהוא "מפעיל" את העובדים התמימים כדי שיעזרו לו מבלי שיידעו ויבינו שהם עושים זאת. היריב משטה בעובדים ללא הכשרה בקלות יחסית. לרוב זו לא אשמתם של העובדים מכיוון שלא הוכשרו לכך ולכן לא יידעו להיות ערניים לסכנות בגזרתם במקביל לביצוע עבודתם השגרתית.
עובדתית, עובד ללא הכשרה ייכשל ברוב הפעמים שבהם היריב יפעיל עליו מניפולציות ובמעמד המפגש עמו יתפתה לפתוח את הדלת למרות שכוללת מערכת בקרת כניסה, יאמין לדמות שהיריב עטה על עצמו ולתפקיד שייחס לעצמו, ישכח את הנהלים ויאבד אפילו את החשדנות הבסיסית הנמצאת בכל אדם. ישנם מצבים שבהם היריב כל כך משכנע כך שאפילו עובד שחושד שמשהו לא בסדר מרגיש חוסר ביטחון עצמי ויכולת לאזור את האומץ לעצור לרגע ולשאול את השאלות הנכונות או פשוט להזעיק את כוח האבטחה במתקן.
על מנת שעובד יהפוך להיות מעגל אבטחה אחרון מקצועי ויעיל צריך קודם להבין את הפער הקיים בנושא, לאחר מכן צריך להקצות לכך תקציב ומשאבים ובסוף צריך להעביר את העובדים הכשרה מתאימה. המטרה אינה להפוך את העובדים למאבטחים. המטרה הינה ללמד את העובדים לזהות חריגים בגזרתם תוך שהם מבצעים את תפקידם כנדרש וללא פגיעה בייעודם המקצועי. אפשר להגיע למצב שבו העובד רואה אדם בסביבתו ונדלקת לו נורה אזהרה.

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך באזורים שבהם אין מאבטחים ויתכן שגם אין מצלמות ולכן כל מה שצריך לעשות זה להרגיל את העובדים להרים את הראש ולהשתמש בעיניים (העדשה) על מנת לזהות מי נמצא לידם והאם הוא מוכר ובעל אישור לשהייה במקום, להקשיב לרעשים (המיקרופון) בסביבה כך שגם אם העובד עסוק בעבודתו השגרתית ועיניו למטה הוא לא יאבד את יכולת השמיעה שתסייע לו לדעת שמשהו חריג מתרחש לידו ובסוף חלה חובה לצייד את העובדים בהגדרות חד ערכיות וברורות שיהוו עבורו את התכנה שתחבר את מה שהעיניים רואות ואת מה שהאוזניים שומעות ליכולת לקבל החלטה האם מדובר באדם חריג שצריך להתייחס אליו עכשיו.
מי שיבצע את שכתבתי יצרף למערך האבטחה עשרות או מאות או אלפי מצלמות אנושיות וחכמות שיקשו על חייו של היריב וישפרו משמעותית את המענה כנגד האיומים שהוגדרו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב העובדים!!!

אבטחה באתרי תיירות בעולם

21 אפר

בחודש פברואר האחרון טיילנו מספר ימים ברומא המדהימה והשופעת באתרים היסטוריים שמושכים אליהם אלפי תיירים כל יום. אלפי תיירים שמתחילים להגיע לאזור הכניסות לכל אתר זמן מה לפני פתיחתן ויוצרים ריכוז קהל גדול וקבוע עד לשעת סגירת אתר למבקרים. אתרי התיירות שונים בגודלם ובאטרקטיביות שלהם בעיניי התיירים ולכן מספר המבקרים משתנה בהתאם וגם תלוי בעונת השנה הרלוונטית. לא בכל אתרי התיירות נוצרים ריכוזי קהל גדולים אבל ישנם אתרים בהם קיים ריכוז קהל גדול במיוחד כל הזמן, אחד מהם הוא אתר הקוליסאום ברומא.
גם אנחנו הלכנו לבקר באתר הקוליסאום וכדי להיכנס לתוכו נדרשנו לעבור תהליך בידוק שכלל עמידה בתור עד לנקודת בדיקת כרטיס כניסה לאתר ועמידה בתור עד לבדיקת גוף וכבודה. כמי שעוסק וחושב כל הזמן על אבטחה, הסתכלתי על מערך האבטחה באתר כדי לענות על השאלה עד כמה הוא יעיל אל מול האיומים האפשריים הקיימים.
למרות שאירופה עוברת בשנים האחרונות תהליך הבנה שנדרש לעשות אבטחה באזורי תיירות בכלל ובאתרים פופולאריים בפרט, ניתן לראות שתפיסת ושיטת האבטחה המופעלות בחלקם אינן נכונות ואינן נותנות מענה איכותי כנגד אפשרויות הפעולה של היריב. יריב אשר מעוניין לבצע פיגוע ראווה, יחפש מקום עם ריכוז קהל גדול יחסית המאפשר לו לגרום למכסימום הרוגים ופצועים בקלות ובפעולה פשוטה עד כמה שניתן ובעדיפות לאתר תיירות מוכר ופופולארי שיעלה את איכות והערך המוסף של הפיגוע.
על מנת להסביר מדוע למרות שקיים באתר מערך אבטחה התיירים המגיעים אליו נמצאים בסכנה ממשית, אתייחס לאתר הקוליסאום תוך הצגת תמונות להמחשה:
אתר הקוליסאום ממוקם באזור מרז העיר ובסמיכות לאתרי תיירות נוספים המשכים אליהם אלפי תיירים בכל יום. אל אתר הקוליסאום מגיעים אלפי תיירים כמעט בכל ימות השנה מפרק זמן לפני פתיחת הכניסה ועד לשעת סגירתה. בפרק הזמן הזה, קיים מחוץ לכניסה ריכוז קהל גדול יחסית הממתין בסבלנות להתקדמות התור ולכניסה לאתר לצורך ביקור בו.

תמונת אתר הקוליסאום לפני הגעת הקהל:

תמונות עם ריכוז הקהל החיצוני הממתין לכניסה – בצד המערבי של האתר:

חלק מריכוז הקהל החיצוני בצילום מלמעלה:

ריכוז הקהל הזה ממוקם מחוץ לנקודת התחלת תהליך הבדיקה הקיים באתר ולא נראה שיש בסביבתו מאבטחים ו/או שוטרים.
בהמשך, במסלול הבדיקה, קיים ריכוז קהל נוסף שממתין לתורו להיבדק בשער מגנומטר ובמכונת שיקוף:

במצב הקיים, אין ליריב שום סיבה לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר ולכן אין לו צורך להתמודד עם מעגל המאבטחים המוצב בעמדות הבדיקה הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף. השיטה הנוכחית הופכת את הקהל למטרה נייחת, חשופה וקלה לפגיעה.

ניתוח בראיית התוקף:
כאמור, היריב התוקף מחפש ריכוז קהל נוח מבחינתו לפגיעה המונית. ריכוז הקהל התמידי הקיים באתר הקוליסאום, עונה לצרכי היריב התוקף ובמיוחד זה אשר ממוקם מחוץ למתחם מסלול הבדיקה. כפי שזה נראה, היריב לא צריך לעבור אבטחה כדי להגיע לריכוז הקהל החיצוני ולכן אין סיבה שירצה וינסה להגיע לריכוז הקל שנמצא בתוך שטח האתר.
ליריב אין בעיה לראות, ללמוד ולהבין שקיים מערך אבטחה רק בעמדות הבידוק הממוקמות בתוך שטח האתר, בקו הכניסות אליו. יש לציין שכדי להגיע לריכוז הקהל הפנימי, היריב צריך רק לעבור סדרן שבודק האם יש בידו של המבקר כרטיס וללא בדיקה גוף וכבודה. באתר הקוליסאום, כמו גם באתרי תיירות רבים נוספים, ניתן לראות שיש 2 ריכוזי קהל לבחירתו של היריב. ברור שרוב היריבים יבחרו את ריכוז הקהל החיצוני כיעד לפגיעה.
מה עוד צריך מחבל מתאבד או מחבל עם רובה אוטומטי יותר מאש ריכוז קהל גדול שעומד חשוף ללא הגנה היקפית?

אני חושב שכל גוף אשר אחראי על אתר תיירות אשר מושך אליו אלפי תיירים שיוצרים ריכוזי קהל, חלה החובה להפעלת מערך אבטחה מקצועי הפרוס במעגלי אבטחה המוגדרים בתפיסה ושיטת הפעלה שנכתבו על בסיס ניתוח השטח ומאפייני הפעילות באתר בראיית התוקף וזאת על מנת להצליח להוות מענה יעיל והולם כנגד היריב הפוטנציאלי ולממש את האחריות על ביטחונם של כל האנשים שהגיעו לבר באתר.
בישראל, קיימים מספר גופים בודדים אשר מפעילים מערך אבטחה הפועל מול היריב בשיטת איתור סימנים מחשידים בהתנהגות ובודקים רק את מי שסווג כחריג כאשר כל השאר זורמים לתוך המתקן/האתר ללא עצירה. אני מאמין גדול בשיטה מכמה סיבות:

מחייבת את מגבשי וכותבי תכנית האבטחה למתקן לבצע ניתוח בראיית התוקף.
מחייבת את המאבטח/ת לחשוב על היריב ולהיות אקטיביים במהלך המשמרת.
מבטלת את המצב שבו מאבטח/ת הופך/ת לפסיבי/ת רק בגלל ההמתנה שאמצעי טכנולוגי, כמו שער מגנומטר, צריך לתת לו סימן לבדיקת אדם.
מעבירה את היריב הפוטנציאלי מסלול כניסה שיש בו מספר מעגלי אבטחה לאיתור חריגים – היריב מרגיש שמחפשים אותו.
המאבטחים/ות ניגשים ליותר אנשים לצורך ביצוע תשאול.
הרמה המקצועית הביטחון העצמי של המאבטחים/ות עולים חדות.

כך צריכה להתבצע האבטחה באתר תיירות כמו הקוליסאום:

יש להגדיר את גבולות הגזרה של האתר שזה כולל כל השטח שהמצאות יריב בו יכולה להוות סכנה לקהל המבקרים.
בשטח ההיקפי של האתר, יש לאפשר לקהל לשהות אך ורק באזורים שהם חלק ממסלול הכניסה והיציאה מהאתר כאשר שאר השטחים יוגדרו כסגורים למבקרים ולעוברי אורח וכל זאת על מנת ליצור מסלול כניסה אחד חובה.
יש ליצור מספר מעגלי אבטחה למטרת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות כאשר המעגל הראשון מוצב בתחילת המסלול ובכל גזרה שהוגדרה ככזו שיכולה לשמש את היריב לצורך התארגנות לפני כניסה לאתר, המעגל השני מוצב באזור בו ישנו ריכוז קהל, המעגל השלישי מוצב בעמדת בדיקת הכרטיסים, המעגל הרביעי מוצב בקו הכניסות האחרונות לאתר עצמו והמעגל החמישי מוצב בתוך שטח האתר.
יש לתמוך במעגלים הפיזיים בעזרת מצלמות אבטחה המופעלות ונצפות במוקד מבצעי ומקצועי המוכשר ליכולת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ל ידי מצלמות.
יש להציב בגזרת המעגל השלישי ובמגל הרביעי עמדות בידוק הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף לצורך בדיקת כל אדם שסווג כחריג.
לאורך כל מסלול הכניסה ובשטח הפנימי של האתר יש הציב שילוט מזהיר שמציין שהאתר מאובטח על ידי כוח פיזי ומערך מצלמות מתקדם ומקצועי.

בהתקיים כל העקרונות הללו, היריב הפוטנציאלי אשר יחליט להגיע לאתר בשלב איסוף המודיעין או בשלב הביצוע, יחויב ללכת במסלול מוגדר מראש שבו הוא יראה מאבטחים/ות אקטיביים אשר יגרמו לו לאי נוחות אף לרמת פחד ולחץ שיהפכו מצדו לביצוע פעולות בלתי רצוניות שיתורגמו על ידי מערך האבטחה לסימנים מחשידים בהתנהגות ויסווגו אותו כחריג שמחויב בתשאול מידי ובבדיקת גוף וכבודה.

שיטת האבטחה הנ"ל תגרום לכך שקהל מבקרים יזרום לתוך האתר כמעט ללא עצירה ובכך יבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ריכוז הקהל החיצוני ויחייב את היריב לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר תוך שהוא לא יכול להימנע ממעבר דרך כל מעגלי האיתור והתמודדות מולם.

גזרת האחריות:

השטח המיועד לשהיית מבקרים ולכניסה לאתר:

מסלול הכניסה ומיקום מעגלי האבטחה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת מעגלי אבטחה אשר יגרמו ליריב לבצע טעויות!!!

אתה חייב ללמד את המאבטחים שלך לחשוב על היריב

07 מרץ07 אפר

ככל שהשנים חולפות, אני מבין טוב יותר שאבטחה נכונה ויעילה חייבת לכלול חשיבה קבועה על היריב. מי שקורא את המאמרים שלי ומכיר את דעתי המקצועית, יודע עד כמה אני "חופר" בנושא ראיית התוקף בכל הזדמנות שניתנת לי. בעבר כתבתי, שבאופן אישי, בדיעבד, הבנתי שכמאבטח ביחידה לאבטחת אישים עבדתי בשנים שלפני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במאות משימות אבטחה בלי שבאמת פעלתי באקטיביות לחיפוש היריב בגזרת האחריות שניתנה לי. התייחסתי בשיא הרצינות לכל משימה שניתנה לי, השקעתי מאמצים להצליח והשתמשתי בכל מה שלימדו אותי ולמרות זאת, רוב הזמן חיכיתי לראות את היריב מגיע כדי לזהות אותו ולהגיב אליו בהתאם למעשיו. כמאבטח צעיר, לא באמת ידעתי לנתח את השטח בראיית התוקף ולכן גם לא ידעתי לחפש אותו במקומות הרגישים בשטח שבהם קיים סיכוי גבוהה שימתין ומהם יפעל.
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל האיר את החשיבות בשילוב ראיית התוקף באבטחה כשלב חובה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי. חייבים לפעול באקטיביות לאיתור היריב בשטח.

יגאל עמיר ממתין בתפר:

נסעתי השבוע עם רכבי לשדה דב בתל אביב ובציר הכניסה האחרון והקצר שמוביל לחניון הצמוד לשדה, שני הרכבים שהיו לפני עצרו במקום. הסתכלתי לפנים וראיתי מאבטח שעומד לפני הרכב הראשון ומסמן לו עם היד לעצור וממקומו נראה כממשיך להסביר עם הידיים גם לרכבים שמאחור, כולל אני לא להמשיך בנסיעה. לא היה קשה להבין שמדובר במאבטח שעובד ביחידה מסוימת שכנראה נשלח לבצע הקדמה בשדה התעופה. ואכן, 2 דקות אחרי, זיהיתי את רכב האישיות נוסע ראשון ואחריו את רכב הליווי כשהם עוקפים משמאל את שורת הרכבים שעצרה ונכנסים לתוך שטח השדה מבלי לעצור אמנם אבל בנסיעה איטית מכיוון שמדובר במסלול צר יחסית ובעיקול. כמובן שבמהלך מעבר רכבי האישיות, המאבטח הגביר את פעולות הכוונת התנועה על מנת שיוכלו לעבור את הקטע הסופי בצורה חלקה וללא עצירות.
אין דוגמאות טובות מהשטח כמו הדוגמא הזו, על מנת להסביר למה פעולות מהסוג הזה של המאבטח אינן באמת נותנות מענה ליריב שירצה לנסות ולפגוע במושא האבטחה.
כל מי שמפעיל ומנהל מערך אבטחה, שבמסגרתו שולח מאבטחים לביצוע משימות אבטחה בשטח, חייב להבין שלא יתכן שמאבטח שעבר קורס אחיד, קורס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד ועוד הכשרות רבות נוספות, יבצע פעולות הכוונת תנועה בדיוק בשלב הכי קריטי במשימת האבטחה שאליה נשלח ושעליו לבצע. כידוע, מעבר או שהייה של מושא האבטחה בתפר מוגדר בעולם האבטחה כשלב הרגיש והמסוכן ביותר ולכן הוחלט שב – 15 דקות האחרונות לפני הגעתו, המאבטח/ים יתעסקו אך ורק בפעולות לאיתור היריב הפוטנציאלי. אותו יריב שהחליט לנסות ולפגוע במושא האבטחה דווקא עכשיו ודווקא בתפר.
אני לא מכיר את המאבטח וכמובן שאין לי שום דבר נגדו, ועדיין אני חושב שבפעולותיו בשטח הוא שולח אותנו לעשות שיעורי בית כדי לענות על השאלה החשובה – האם אנחנו מלמדים את המאבטחים שלנו לקיים אבטחה שמתבססת על חשיבה על היריב בכל שלביה ועל פי מאפייני המשימה והשטח? האם אנחנו מבינים שמערך האבטחה שלנו קיים רק בגלל שהוחלט שישנם בחוץ יריבים עם כוונות לביצוע פעולות פגיעה במושא האבטחה שלנו?
מה ההסבר ל – 15 דקות האלה?
יריב שירצה לפגוע במושא האבטחה, במקרה הזה אישיות מסוים, יצטרך לשהות במקום ובמרחק שיאפשר לו לזהות אותו באופן וודאי ולאחר מכן יאפשר לו לבצע את דרך הפעולה הנבחרת שלו מבלי שמישהו מזהה אותו ו/או מפריע לו בתהליך.
על בסיס ניסיון מקצועי רב והגיוני, הבינו קובעי תורת העבודה שלא משנה היכן ישהה היריב מרגע הגעתו לשטח ומה הוא יעשה בזמן שיש לו, כדי להצליח לזהות את מושא האבטחה וכדי להצליח לפגוע בו הוא חייב להופיע בקרבת התפר מתוך הבנה שמשותפת לו ובאופן לא מפתיע גם למאבטח שזה המקום שמשלב את כל הנתונים לסיכוי הגדול ביותר להצלחה מבחינתו. ולכן, גם המאבטח וגם היריב חייבים להיות ממוקדים רק בייעוד המשימה שלשמה הם יצאו מהבית – היריב יתמקד בפעולות ביצוע הפגיעה והמאבטח יתמקד בפעולות לאיתור היריב ולביצוע פעולות מניעה וסיכול.
מאבטח אחד שמבצע הקדמת אבטחה למושא אבטחה, לא יכול לבצע במקביל פעולות הכוונת תנועה וגם פעולות לאיתור היריב.
צריך להיות ברור, שברוב המקרים פעולות לאיתור היריב בתפר הרבה יותר נכונות כמענה נגדו ובמיוחד שמדובר במאבטח אחד ללא כוחות עזר.

סרטון שממחיש את פעולת היריב בטווח ה – 15 דקות בתפר:

מאבטח שלא יתמקד בביצוע פעולות לאיתור היריב בתפר לא יצליח לזהות את היריב שעומד בגזרתו ולכן אבטחה אזרחית וממלכתית בשנת 2018, חייבת להתבסס על חשיבה על היריב וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי לאיתורו בשטח לפני שיצליח להפתיע ולפעול ראשון, כי אז יתכן שפעולות המאבטח, עד כמה שתהיינה מהירות ונחושות, לא תספקנה למניעת פגיעה במושא האבטחה.

חובה עלינו לשלב בכל הכשרות האבטחה המקצועיות פרק מרכזי שעוסק בניתוח בראיית התוקף באופן כזה שכל מי שהופך להיות מאבטח יבין שבמהלך המשמרת הוא חייב לעסוק בעיקר בשאלה איפה היריב שלו יכול להיות וכיצד יתכן שיפעל בגזרתו כנגד מושא האבטחה שבאחריותו.

חובה על כל מנהל או מנב"ט לפעול להכשרתם המידית בנושא זה של כל מאבטחים שכבר עובדים בשטח וסביר להניח שמבחינתם עושים כל מה שביכולתם אבל לא באמת מצליחים להתמודד עם היריב ביעילות. מדובר במשימה לא פשוטה אבל הכרחית, משימה שדורשת הכנה יסודית ומקצועית שתהפוך לתכנית עבודה ליישום.

ידע כל מנהל או מנב"ט, ששליחת מאבטחים לביצוע משימות בשטח ללא הכשרה בנושא ראיית התוקף שווה לשליחת דחלילים וגרוע מכך לשימת מכשול לפני עיוור.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל על בסיס ראיית התוקף!!!

שרים בישראל לא מאובטחים בצמוד, ובכל זאת

16 פבר20 ינו

סרטון שעלה לרשת שבו רואים שלושה אנשים מחכים לשרת המשפטים איילת שקד, שהגיעה לביקור במתנ"ס בתל אביב, על מנת למחות מולה על הטיפול במסתננים הציף שוב את סוגיית אבטחת השרים בישראל. במעבר על התגובות שנכתבו בעקבות הסרטון, נדמה לי ששוב חלקנו נוטים לחשוב שהיריבים שלנו רק צריכים אותנו, או רק מחכים לנו או רק מתבססים על מה שייכתב ברשת על מנת ללמוד ולהבין על שיטת האבטחה הקיימת כחלק מהחלטה שלהם האם לפגוע באישיות או במושא אבטחה כזה או אחרת ואיזו דרך פעולה לבחור.
הקישור לסרטון בהקשר לשרת המשפטים:

https://www.facebook.com/Buzznet.co.il/videos/930542107114688/

בהקשר לאבטחת שרים בישראל, החלטת הממשלה על הורדת האבטחה, כתבות בנושא וסרטונים המתעדים שרים בפעילות בשטח מפורסמים בגלוי ברשת האינטרנט לכל אחד וכמובן גם ליריבים הפוטנציאלים.
מי שהבין שאבטחה לא יכולה להתקיים ללא יכולת הסתכלות וניתוח בראיית התוקף, יודע שכחלק מהאיסור לזלזול ביכולות היריב, זה האחרון מצליח להרכיב לעצמו תמונת מצב מאוד מאוד טובה לגבי רמת האבטחה הקיימת ומה המשמעות הנובעת ממנה מבלי לחכות לרמזים או לטיפים מאחרים.
כשמדינת ישראל מפרסמת בגלוי שראש הממשלה החליט להוריד את האבטחה מהשרים אז ברור שמאותו רגע היריב יכול לקרוא ובטוח שקורא את לשון ההחלטה, את הסיבות להחלטה וכמובן שמבין טוב מאוד מה נובע מההחלטה.

זו החלטת הממשלה בקצרה כפי שמפורסת באינטרנט:

http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokesecu100313.aspx

וזו כתבה שפורסמה בעיתון הארץ במהשך להחלטת הממשלה:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1959326

וכתבה נוספת שפורסמה בהקשר לתגובתו של בנט בנושא:

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/450/699.html

נראה לי שניתן לסכם את החלק הזה בנושא בכך שהיריב הפוטנציאלי לא באמת צריך לחכות למיקי ולאחרים נוספים שיפרשו לו את המשמעות הנובעת מההלטה והוא בהחלט מבין לבד שאם השרים מסתובבים ללא אבטחה צמודה אזי הם חשופים לפגיעה יותר מאשר כאשר הם היו מאובטחים.
ו…..היריב לא צריך את מיקי ואחרים נוספים כדי להבין את המסר שממשלת ישראל מעבירה בהקשר לשרים דרך ההחלטה להוריד מחלקם את האבטחה הצמודה. כל ילד מבין שממשלת ישראל החליטה לדרג את תפקיד שר לפי חשיבותו ומשמעות הפגיעה בו, והיריב הוא יותר מילד. באבטחה אסור לעצום עיניים בהקשר ליכולות היריב כי אז מערך האבטחה לא יידע כיצד להתמודד איתו.
החיים מלמדים אותנו שכל החלטה מובילה להחלטות אחרות הנובעות ממנה ולעיתים מובילות דווקא למציאת פתרונות יצירתיים שלא חשבו עליהם קודם. אני חושב שהמצב הנראה בסרטון של שרת המשפטים מדגיש את החשיבות במציאת פתרונות לביצוע אבטחה מסוימת המתבסס על מה שיש וקיים כבר בסל האפשרויות של קב"טי משרדי הממשלה השונים.
כוונתי לניצול נכון של נהג והצוות המלווה של האישיות לביצוע פעולות אבטחה בסיסיות שמתאימות לרמתם ויכולות להשתלב כחלק מביצוע תפקידם הייעודי ומבלי לפגוע בו.
אני מאמין שהרעיון יהיה קשה לעיקול כמעט לכל מי שיצא מעולם האבטחה הממלכתי ולמרות בטוח שהוא רעיון טוב שיכול ליצור רמת אבטחה בשלב המניעה תוך ויתור על שלב הסיכול.
העברתי בעבר קורס אבטחה לנהגי אישים ממלכתיים שהכשיר אותם לתפקיד נהג מאבטח וקורס אבטחה לצוות המקצועי של שר שהכשיר אותם לביצוע פעולות פשוטות אבל יעילות בהתמודדות מול היריב בשטח.
הרעיון מתבסס על העובדה שהנהג והמלווים נמצאים גם ככה עם האישיות ולכן ניתן לנצל זאת להתמודדות בסיסית מול היריב מתוך ידיעה מקצועית שבחלק מהמקרים היריב נרתע ממה שהוא רואה ופוגש במהלך תהליך התכנון והתקיפה שלו.
אם ניקח שוב את אירוע שרת המשפטים, ברור שנהג שעבר הכשרה מקצועית יידע לזהות את שלושת האנשים שמחכים לשרה בנקודת העצירה, להמשיך בנסיעה ולא לעצור במקביל אליהם, לעצור את הרכב בהמשך הרחוב, לעבור מתפקיד נהג לתפקיד מאבטח לא חמוש, ללכת עם השרה מהרכב למתנ"ס, לשהות איתה במהלך הביקור וצאת איתה חזרה לרכב.
האם יכול להיות שפעולות הנהג ישפיעו על פעולות שלושת הפעילים? אני חושב שכן ובטוח שבמידה מסויימת. אני גם בטוח שפעולות הנהג ישפיעו על יריב בעל כוונות פגיעה ולא רק הצקה כנגד האישיות.
נהג וצוות מלווה בעלי הכשרה מקצועית יידעו לזהות חריגים בסביבה הקרובה ויידעו לקבל החלטות בהקשר לאישיות ובטח שיידעו להעביר דיווח למנב"ט.
לדעתי, כל מי שנמצא בנקודת חשיבה שרק מאבטח ייעודי יכול לאבטח אישיות טועה ובגדול. נכון שנהג וצוות מלווה לא יהיו לעולם ברמת מאבטח אישים ייעודי, אבל כן יוכלו לבצע פעולות פשוטות בשלב המניעה שבטוח ישפיעו על היריב בצורה כזו או אחרת.
אני חושב שבדרך כלל, כל דבר שגדול מאפס יהיה טוב יותר מהאפס עצמו ולכן כשאין מאבטח מקצועי ייעודי ניתן להפעיל את הנהג והצוות המלווה.
הכשרה של הנהג והצוות המלווה אינה פוגעת בחשיבות תפקיד המאבטח המקצועי ואינה באה להחליף אותו אבל בהחלט נראית כפתרון מצוין למשמעות הנובעת מהחלטת הממשלה להורדת האבטחה משרים בישראל.
למי שעדיין מרגיש שקשה לו עם הרעיון אני מציע לחזור ולשנן את מהות המשימה באבטחה כדי להיזכר שעל האבטחה לבצע מניעה וסיכול ועדיף כמובן שתשקיע בעיקר בפעולות המניעה כדי לא להגיע לסיכול.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם תוך מציאת פתרונות יצירתיים

רכבו המשוריין ושיירת הנשיא (ארה"ב, רוסיה ו…..מלכת אנגליה) – מקבץ סרטונים מעניינים – כדאי להיכנס

22 אפר22 פבר

חפץ הושלך לעבר שיירת טראמפ בפלורידה, אין נפגעים

חפץ לא מזוהה הושלך לעבר שיירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה. לא דווח על נפגעים. השירות החשאי, שאחראי על ביטחונו של הנשיא, מסר כי נפתחה חקירה. טראמפ היה בדרכו משדה התעופה פאלם ביץ' במדינה לאחוזתו מאר-א-לאגו.

הידיעה הזו פורסמה היום.

אירועים חריגים הקשורים לרכב ולשיירה של אישיות מאובטח, כמו נשיא ארצות הברית, תמיד מזכירים לי עד כמה הנושא מעניין ומסקרן ולכן החלטתי הפעם לפנק אתכם בלקט סרטונים המציגים את רכב ה – BEAST – הרכב המשוריין של נשיא ארצות הברית, את ה – ZIL – הרכב המשוריין של נשיא רוסיה ואת השיירות המאובטחות שלהם במצבים שונים. ברור שהנתונים המוצגים בסרטונים המתייחסים לרכבים המשוריינים הינם בגדר הערכות בלבד אבל מה זה משנה, זה עדיין מעניין ומסקרן.

THE BEAST

סרטון הסבר על הרכב:

THE ZIL הרוסי:

ה – ZIL החדש:

סרטון השוואה בין ה – BEAST האמריקאי ל – ZIL הרוסי:

סרטון המציג את רכב ה – ZIL הבא של נשיא רוסיה:

וזה מה שקורה לרכב הנשיא כשלא בודקים לפני שמתחילים לנסוע:

שיירת נשיא ארצות הברית בסן פרנסיסקו:

שיירת נשיא ארצות הברית בברלין:

שיירת נשיא רוסיה:

מעבר השיירה בצומת:

השיירה של מלכת אנגליה:

זכרו ואל תשכחו ש"אבטחה צריך לקיים"

איום הרחפנים בעולם האבטחה ובחירת המענה כנגדו

09 אפר09 פבר

יותר ויותר בעלי תפקידים מעולם האבטחה, מבינים שהרחפנים הפכו להיות איום מסוכן וממשי ולכן משקיעים זמן רב בניתוח מאפייניו ומחפשים מענה מתאים. עולם האבטחה מתחלק לשלושה כשמדובר ברחפנים:

היריב – שהתחיל כבר מזמן להשתמש ברחפן ככלי לחימה, בעיקר באזורי לחימה קיימים ובכך מוכיח את יעילותו ואת האפשרויות שניתן להשתמש בו.
כוחות האבטחה – שמבינים או שרק מתחילים להבין את גודל הבעיה ומחפשים דרכים להתמודדות נגדה.
חברות טכנולוגיה – שמפתחות מערכות שונות שיכולות לתת מענה לאיום.

אני לא מכיר ושולט בעולם הרחפנים מבחינת אילו סוגים ואילו יכולות יש אבל ממה שאני קורא וצופה בסרטונים רבים אני כן מבין שמדובר בעולם שמתפתח בקצב מסחרחר גם מבחינת פיתוח והוצאת דגמים חדשים ומשופרים וגם מבחינת ההתעניינות מצד אנשים פרטיים וגורמים ממלכתיים.

מצד העוסקים באבטחה, מדובר באיום חדש יחסית שמתווסף לרשימת האיומים הקיימת ולכן על מנת להתמודד איתו חלה החובה לבצע תהליך ניתוח מקצועי כפי שאמורים לעשות עם כל איום אחר:

הכרת הרחפן – התהליך חייב להתחיל בהכרות עולם הרחפנים – סוגים, ייעוד הרחפן, גדלים, טכנולוגיה, זמן שהייה באוויר, יכולת נשיאת משקל, מאפייני הפעלה ועוד.

הרחפן כאיום – הרחפן עצמו מהווה אמצעי להשגת המטרה. הרחפן מאפשר למפעילו לעשות פעולה אחרת כמו צילום, ירי, נשיאה והטלת מטען ועוד. סרטונים המפורסמים ברשתות מוכיחים שהיכולות הללו כבר קיימות ובחלקן אף מיושמות על ידי גורמים שונים. היכולות והשימוש בשטח מהווים הוכחה חד משמעית שהרחפן הינו איום ממשי.

רחפן עם רובה יורה:

רחפן המאפשר השלכת מטען:

שימוש ברחפן לניסיון הפלת מטוס נוסעים:

שימוש ברחפן לצורך צילום פפרצ'י (בתים של מפורסמים):

רחפן שנכנס לתחומי הבית הלבן (כניסה למתקן):

כל מי שראשו במקומו, חייב להבין שרחפן יכול לשמש כאמצעי המסייע ליריב לבצע תקיפה למטרת פגיעה ו/או למטרת פיגוע. כל מי שמחובר למציאות, מבין שישנם גורמים שכבר משתמשים ברחפן כאמצעי כזה ובכך מוכיחים שהתיאוריה הפכה למציאות. זאת צריכה להיות הנחת העבודה של כל גורם, אזרחי או ממלכתי, אשר אמון על מושא אבטחה ולכן מי שיחליט להישאר ללא פתרון בגלל שאינו מאמין באיום או בגלל שהוא מחכה למערכת המושלמת עבורו, מעמיד את מושא האבטחה שבאחריותו ואת עצמו בסכנה יומיומית של פגיעה בעזרת רחפן.

כמי שנכנס לעולם הטכנולוגיה, אני בדעה שלרוב פתרון חלקי עדיף על אי פתרון כלל. כמענה לאיום רחפן, גם אם אין אפשרות לרכוש את המערכת המושלמת שיודעת לזהות ולהשתלט, עדיף לרכוש מערכת שיודעת לזהות כניסה ולמצוא את הדרך הקיימת למתן תגובה. אפשר לשלב בין מערכת זיהוי של חברה אחת למערכת השתלטות של חברה אחרת.

זכרו, שבשנת 2017, "אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

ניהול מאבטחים – אפשר גם אחרת

02 יונ16 יונ

בארבע השנים האחרונות למדתי את עולם האבטחה האזרחי דרך הרגליים. העברתי מאות הדרכות למאות מאבטחים מגופים שונים – הרצאות, ימי עיון, קורסים ותרגילים טקטיים בכל הרמות.

בנוסף נחשפתי למספר גדול של מערכי אבטחה במתקנים במאפיינים שונים ונפגשתי עם מנב"טים וקב"טים שדרכם יכולתי לעמוד על טיב המערך ובדגש על רמת ניהול המאבטחים.

אין זה סוד שהאבטחה האזרחית בישראל מתומחרת ברמת שכר נמוכה מאוד יחסית, בעיקר בגלל שרוב המאבטחים מועסקים דרך מכרז שבמקרים רבים הזוכה בו יהיה זה שהגיש את ההצעה הנמוכה ביותר.

המנב"ט/קב"ט הינו בעל התפקיד הניהולי שמקבל את המאבטחים מחברת האבטחה שזכתה במכרז ועליו מוטלת האחריות לביצוע תכנית האבטחה כפי שכתובה בפק"מ ואושרה על ידי הגוף המנחה, משטרת ישראל בדרך כלל.

בעבר כתבתי שישנה חשיבות לכך שהמנב"ט/קב"ט לא יועסקו תחת אותו מכרז של אותה חברת אבטחה ואני עדיין דבק בהמלצה זו מהסיבה הפשוטה שמנב"ט/קב"ט שיופעל על ידי אותה חברה של המאבטחים לא יוכל לבצע את תפקידו כראוי.

הכרתי ופגשתי מספר גדול של מנב"טים/קב"טים, ולצערי אני לא יכול לאמר שהרוב יודע ו/או מצליח לנהל את כוח המאבטחים בדרך שתגרום להרגשת שייכות לחברה, למוטיבציה גבוהה ולהבנת מקצוע האבטחה וכל זאת בהתחשב בנתוני הפתיחה הקשים.

לפני זמן קצר זכיתי לראות את האור שבקצה המנהרה בדמות מנב"ט שהבין שאפשר גם אחרת והחליט לבצע פעולות אפקטיביות בניהול המאבטחים שעומדים לרשותו, הגם שהם אינם עובדי החברה שאותה הוא מייצג.

מכיוון שמדובר במתקן רגיש יחסית ובמנב"ט צנוע, קיבלתי את אישורו לכתוב על דרך הניהול שלו אבל מבלי לפרסם את שם המתקן ושמו שלו וכך אעשה, ואציין שאין לי ספק שזה לא ייפגע בהעברת המסר לקוראים.

הוזמנתי על ידי המנב"ט על מנת להעביר הרצאה של שעה בנושא מקצועי הקשור לעבודת המאבטחים, כחלק ממפגש מאבטחים שהוא קיים בשעות הערב.

כהרגלי, הגעתי למתקן לפני הזמן שנקבע איתי כדי לצפות מהצד על נראות המאבטחים, פריסתם ודרך עבודתם.

מה ראיתי באותו ערב שהושיב אותי לכתוב על נושא ניהול המאבטחים באבטחה האזרחית הקשה כל כך?

המנב"ט מימש את זכותו במכרז לביצוע מפגשי מאבטחים הכוללים הרצאות מקצועיות על ידי מרצים חיצוניים שאינם מבית הספר לאבטחה שבו המאבטחים עוברים את הקורסים ושומרים על הכשירות המקצועית. מרצה חיצוני מביא איתו תפיסה מקצועית נטולת אינטרסים. הזמנת מרצה חיצוני נותנת למאבטחים ולמנב"ט ערך מוסף שלא מושג בבתי הספר. מרצה חיצוני הוא מעין עין חיצונית, הוא אורח לרגע שרואה כל פגע כך שבנוסף להרצאה יכול להאיר את פניו של המנב"ט לפערים מקצועיים שכדאי לשים אליהם לב. מנב"ט שלא ממש את הזכות העומדת לרשותו במכרז מוותר על שירות חשוב.

בביקורי הכרתי מנב"ט שיודע כיצד להשקיע במאבטחים שלו, ועושה את זה באהבה רבה, ובכך יוצר יסודות חזקים שעליהם עומד כלל מערך האבטחה שלו במתקן. כשיש יסודות חזקים הרבה יותר קל לבצע תיקונים בקומות שמעל. גם בדוגמא הנ"ל הארתי את תשומת ליבו של המנב"ט למספר פערים לתיקון ובמקביל היה ברור לי שיוכל לגשר עליהם עם מאמץ קל.

כשהגעתי לחנייה החיצונית, הצמודה לשערי הכניסה למתקן, עצרתי את הרכב, השארתי אותו מונע ונשארתי לשבת בתוכו וגם דאגתי לדבר בפלאפון. יכולתי לראות שני מאבטחים שעומדים מחוץ לכניסה. שני המאבטחים לבושים במדים אחידים ומצויידים באמצעים המסודרים להפליא על המדים. ראיתי ששני המאבטחים זיהו אותי נכנס לחנייה ולא יוצא מהרכב. לאחר כמה דקות אחד המאבטחים ניגש אליי לרכב, מהצד הנגדי לנהג, וביקש ממני לפתוח את החלון ולהזדהות. מבחינתי ברור לי שמדובר במערך אבטחה אקטיבי.

בכניסה למתקן ידעו כבר על הגעתי הצפוייה ויכלו להתאים את התעודה שהצגתי לפרטים המופיעים ברישום האורחים המסודר. נלקחה ממני תעודה וקיבלתי במקומה תעודת מבקר. חיכה לי אחמ"ש שקיבל הנחייה לבצע לי סיור קצר במתקן. לא ביקשתי מהמנב"ט לבצע סיור, זה היה רעיון שלו כדי שאוכל לקבל רקע קצר על עבודת המאבטחים כחיבור להרצאתי. התרשמתי מהאחמ"ש שליווה אותי, מהמדים המגוהצים ובעיקר מההתלהבות הבולטת כשהסביר לי על המתקן והעשייה.

בכל מקום שעברנו במהלך הסיור, התרשמתי מהסדר המופתי ומהניקיון ובמיוחד מההנחיות והמסרים המקצועיים שנתלו עבור המאבטחים.

עד עכשיו, כל מה שראיתי ותיארתי לא קשור לרמת השכר של המאבטחים או לעובדה שהינם עובדי קבלן משנה. הכל קשור לראייתו וליוזמתו של המנב"ט/קב"ט, הכל.

בסיום הסיור הגענו לחדר ההרצאות, חלק מהמאבטחים כבר הגיעו. אין זמן טוב יותר כדי להתרשם מרמת הגיבוש של צוות האבטחה. נציגת חברת האבטחה הגיע עם הכיבוד ומיד כל המאבטחים, בלי יוצא מן הכלל, יצאו החוצה כדי לסייע לה העביר את הכיבוד מהרכב ולסדר אותו בחדר. ראיתי את החיבור בין המאבטחים, שמעתי תוך כדי חוויות משותפות מהחיים האישיים ומהעבודה המשותפת, ראיתי מאבטחים עם מוטיבציה, ראיתי מאבטחים מחייכים.

החדר התמלא והאווירה הטובה נשארה והתחזקה. במצבים דומים במקומות אחרים יכולתי לראות מאבטחים ממורמרים רק מהעובדה שהביאו אותם לכמה שעות.

במהלך ההרצאה זיהיתי מספר פערים מקצועיים אבל גם יכולתי לזהות הרבה מאבטחים שמדברים בשפת האבטחה, מאבטחים שחושבים אבטחה. זיהיתי ידע שברור שנובע שהשקעה נכונה בחומר התורתי ובנגישותו למאבטחים.

כשסיימתי, החלטתי להישאר ולצפות בפעילות הנוספת שהועברה למאבטחים.

אחריי עלה לדבר אחראי האבטחה הראשי של החברה המאובטחת. בראשית דבריו הוא אמר למאבטחים שהחברה, למרות שאינה המעסיקה הישירה שלהם, רואה בהם חלק בלתי נפרד ומשקיעה מאמצים מחוץ למכרז על מנת להוכיח זאת. אני האמנתי לו וכך גם המאבטחים, היה אפשר לראות דרך העיניים שלהם. בהמשך דיברו על ערכי החברה ועל חשיבות השמירה על איזון בין ייעוד החברה לייעוד האבטחה.

בסיום דבריו הרים המנהל ארגז עם מתנות למאבטחים שהוא החליט לרכוש עבורם כהערכה על העשייה המקצועית.

כל זה לא שייך לעובדה שהמאבטחים עובדי קבלן הם ולא עובדי החברה, כל זה שייך לעובדה שבראש הפירמידה ישנם מנהלים שאכפת להם, שלקחו את האבטחה האזרחית למקום טוב יותר, למקום שבו המאבטחים מרגישים שייכים ושמשקיעים בהם, למקום שבו המנב"ט שלהם עושה מאמצים על מנת לשפר את תנאי העבודה ואת סביבת העבודה.

רמת הניהול הזו מסבירה את כל מה שראיתי וחוויתי במהלך הערב, רמת ניהול שמוכיחה שאפשר וניתן להפעיל מערך אבטחה בצורה אחרת, בהתייחסות אחרת, ברצינות אחרת והכי חשוב בהתייחסות מקצועית ומכובדת למאבטחים.

הרי המאבטחים הם אלה שבקצה מוצבים בעמדות האבטחה ומבצעים את הכתוב בתכנית האבטחה של המתקן.

אני טוען שאם מנב"ט/קב"ט אחד יכול גם אחרים יכולים. יש מה ללמוד מהנב"ט המדובר, יש מה ללמוד מהמאבטחים שלו.

מנב"ט שישקיע בלבוש המאבטחים, ברמת הציוד, בסביבת העבודה ובהכשרת המאבטחים שלו יקבל מהם בחזרה השקעה ומוטיבציה בעבודה.