עד לפני 10 ימים, העולם חיי בשגרת חיים רגילה וללא הפרעות מיוחדות ובלתי צפויות – אזרחים קמו בבוקר ליום נוסף שדי דומה לקודמו, עסקים וארגונים המשיכו בפעילות העסקית השוטפת וממשלות התמקדו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בזמן קצר יחסית, נשיא מעצמה אחד מחליט לצאת למלחמה נגד מדינה ריבונית שכנה ובהחלטתו מערער ופוגע בשגרת החיים של מיליוני אנשים, בשגרה העסקית של עצמאים, חברות וארגונים ובהתנהלות הפוליטית המקומית והבינלאומית. פתאום, החיים השגרתיים של אזרחי המדינה המותקפת נעצרים והופכים להישרדות, המעגל העסקי של המדינה משותק כמעט לחלוטין והמנהיגות בעזרת הצבא והדיפלומטיה עושה ככל שביכולתה כדי לנסות ולהציל מה שניתן. המלחמה חושפת את הקשר בין מדינות העולם ובעיקר את העובדה שכל מדינה בוחרת להתנהל בהתאם לאינטרסים של עצמה ואת השפעתה והפגיעה שלה בשגרת החיים במדינות שבמעגל השני והשלישי. מתברר ולא כל כך מפתיע שמלחמה בשנת 2022, משפיעה על החיים של כל אזרחי העולם ועל הקיום וההתנהלות העסקית של חברות וארגונים עד כדי כך שחברות בינלאומיות מוכרות וגדולות משתתפות בנקיטת סנקציות כנגד המדינה התוקפת וחברות ועסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם בסכנה קיומית.
האם ישות עסקית צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה?
בעידן הנוכחי ניתן לזהות סימנים לכוונות מנהיג מדינה ובעיקר סימנים להכנות לפתיחת מלחמה נגד מדינה אחרת ברמה כזו שמנהיג שישאף לפתוח במלחמת פתע יתקשה מאוד לעשות זאת. הסיבות, ההתארגנות והכוונות של פוטין, נשיא רוסיה, לפתוח במלחמה נגד אוקראינה היו גלויות לעולם כולו ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה והשיח הגלוי על כך החל מספיק זמן לפני יום פתיחת המלחמה כדי שכל בעלים ומנכ"ל של ישות עסקית יידע שמצב מלחמה מתקרב. עובדתית, כל ישות עסקית שעיניה ואוזניה בראשה צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה.
מדוע ישות עסקית בישראל צריכה לכלול בניהול הסיכונים מצב מלחמה בין מדינות אחרות?
מהסיבה הפשוטה שמצב מלחמה בין מדינות, ובמיוחד מדינות שמוגדרות כמעצמה, משפיעה מידית על כמעט כל המרכיבים של העולם העסקי – על ערך הכסף, על ערך הסחורות, על הנפט והגז, על הייבוא והייצוא, על השילוח הבינלאומי, על העברת כספים וגם על העובדים ומשפחותיהם.
עובדתית, משהו מכל זה ישפיע ואף יפגע בהתנהלות העסקית של הרבה מאוד עסקים, חברות וארגונים בישראל ולכן חלה החובה לצפות מצב מלחמה המתרחש בכל מקום בעולם ולהבין מהן ההשפעות הנובעות ממנו ומה ניתן וצריך לעשות בהתמודדות עמם.
כיצד מצב מלחמה בין מדינות אחרות משפיעה על ישות עסקית בישראל?
בהתייחסות למלחמה הנוכחית, כל חברה ישראלית שפועלת בשוק הרוסי והאוקראיני מושפעת בצורה ישירה מהמלחמה בין שתי המדינות. חברה ישראלית בעלת משרד באוקראינה שמעסיק עובדים מקומיים שמפתחים ו/או מייצרים עבור החברה תפגע במידה מסוימת ביכולת הרציפות התפקודית שלה ולעומתה חברה שפועלת בתחום הביטחוני יכולה למצוא את עצמה מושפעת לטובה ממצב המלחמה בכך שתקבל הזמנות מידיות למוצרים שלה. חברה בישראל שמעסיקה עובדים ממוצא רוסי ואוקראיני יכולה למצוא את עצמה נפגעת ביכולת העבודה השגרתית של אותם עובדים וכמוה חברת השקעות בנדל"ן בינלאומית שהשקיעה ומחזיקה בנכנסים באוקראינה יכולה להיפגע מירידה משמעותי בערך הנכסים ואף בהריסתם כחלק מפעולות המלחמה.
כיצד ישות עסקית יכולה להתכונן למצב מלחמה?
ניהול סיכונים – הפעולה הבסיסית והראשונה שיש לבצע היא לכלול בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות שממוקמות באזור בו מתקיימת מעורבות עסקית בכל רמה.
תיק פעולה למצב מלחמה – גיבוש וכתיבת תפיסת פעולה במצב של מלחמה בין מדינות אחרות שיכלול את כל הפעולות שיש לבצע משלב ביצוע הערכת מצב לניתוח הסימנים לפתיחת מלחמה ועד ההחלטה ליישם את כל הנדרש כדי להתמודד עם ההשלכות בצורה המיטבית. עובדתית, מי שמכין את עצמו מבעוד מועד מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה יותר במצב אמת.
רציפות תפקודית – אחת המטרות העיקריות להתכוננות מראש, היא להצליח לשמור על רציפות תפקודית שתמזער את הנזק ואף יכולה להציל את הישות העסקית מסגירה. על מנת לשמור על רציפות תפקודית יש להכין רזרבות כספיות, "לא לשים את כל הביצים העסקיות בסל אחד", לשמור על העובדים ולדעת לאפשר להם לעבוד מהבית (תחום שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה).
חשיבות העובדים – העובדים הם המשאב החשוב ביותר בישות העסקית ובדרך כלל בלעדיהם אין זכות קיום, ולכן חשוב להכיר את העובדים ואת הייחוס המשפחתי שלהם כדי לדעת מראש מה תהיה מידת ההשפעה עליהם, אם בכלל, במצב של מלחמה בין שתי מדינות אחרות. בנוסף, ישות עסקית אשר מחזיקה משרדים בחו"ל ומעסיקה בהם עובדים, חייבת להכין עבורם תכנית חלופית לכל מקרה שלא יוכלו להמשיך לעבוד מהמשרד הרגיל (בדיוק כמו שמתרחש עכשיו באוקראינה עם עובדים של חברות ישראליות).
נכסים חיוניים – ישות עסקית שמחזיקה בנכסים ובמיוחד בנכסים חיוניים לתפקודה במדינה המותקפת חייבת לכלול בתיק למצב מלחמה פעולות להגנה ושמירה על נכסים אלה במידת האפשר, כמו למשל, סגירה ואטימת פתחים בחנויות ובמרכזים מסחריים למניעת בזיזה, פינוי כלי שיט מנמלים, פינוי עובדים, אבטחת מידע, העברת כספים מחשבונות בחו"ל כו'.
חזרה לשגרה – לעיתים, מקבלי ההחלטות לא מודעים לחשיבות שלב החזרה לשגרה ולכן לא מתכוננים אליו כנדרש. מדובר בשלב חשוב שחובה להתכונן אליו באותה מידה על מנת להחזיר את הישות עסקית לתפקוד הרגיל והשגרתי. שלב שבו יש לבצע להערכת מצב נזקים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ובחירת מענה מהיר ויעיל על מת להחזיר את המצב כפי שהיה טרם המלחמה.
המנב"ט במצב מלחמה – אין ספק שלמנב"ט בישות עסקית יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל התהליך, משלב התכנון וכולל בשלב היישום ולכן עליו לדאוג להיות אקטיבי, מעורב ושולט בכל המוגדר בתיק למצב מלחמה.
לסיכום – המלחמה הנוכחית באוקראינה מוכיחה פעם נוספת שעל כל אחד בישראל, מרמת האזרח הפשוט, ישות עסקית ועד רמת ממשלה, חייב לשלב בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות כדי להכיר את ההשפעות והסיכונים שמלחמה כזו גורמת וכדי להיות בעלי יכולת התמודדות טובה עד כמה שניתן. למרות שמלחמות בין מדינות לא מתרחשות כל יום, חלה החובה להתכונן אליהן בצורה נכונה ומקצועית.
