אבטחה באתרי תיירות בעולם

בחודש פברואר האחרון טיילנו מספר ימים ברומא המדהימה והשופעת באתרים היסטוריים שמושכים אליהם אלפי תיירים כל יום. אלפי תיירים שמתחילים להגיע לאזור הכניסות לכל אתר זמן מה לפני פתיחתן ויוצרים ריכוז קהל גדול וקבוע עד לשעת סגירת אתר למבקרים. אתרי התיירות שונים בגודלם ובאטרקטיביות שלהם בעיניי התיירים ולכן מספר המבקרים משתנה בהתאם וגם תלוי בעונת השנה הרלוונטית. לא בכל אתרי התיירות נוצרים ריכוזי קהל גדולים אבל ישנם אתרים בהם קיים ריכוז קהל גדול במיוחד כל הזמן, אחד מהם הוא אתר הקוליסאום ברומא.
גם אנחנו הלכנו לבקר באתר הקוליסאום וכדי להיכנס לתוכו נדרשנו לעבור תהליך בידוק שכלל עמידה בתור עד לנקודת בדיקת כרטיס כניסה לאתר ועמידה בתור עד לבדיקת גוף וכבודה. כמי שעוסק וחושב כל הזמן על אבטחה, הסתכלתי על מערך האבטחה באתר כדי לענות על השאלה עד כמה הוא יעיל אל מול האיומים האפשריים הקיימים. 
למרות שאירופה עוברת בשנים האחרונות תהליך הבנה שנדרש לעשות אבטחה באזורי תיירות בכלל ובאתרים פופולאריים בפרט, ניתן לראות שתפיסת ושיטת האבטחה המופעלות בחלקם אינן נכונות ואינן נותנות מענה איכותי כנגד אפשרויות הפעולה של היריב. יריב אשר מעוניין לבצע פיגוע ראווה, יחפש מקום עם ריכוז קהל גדול יחסית המאפשר לו לגרום למכסימום הרוגים ופצועים בקלות ובפעולה פשוטה עד כמה שניתן ובעדיפות לאתר תיירות מוכר ופופולארי שיעלה את איכות והערך המוסף של הפיגוע.
על מנת להסביר מדוע למרות שקיים באתר מערך אבטחה התיירים המגיעים אליו נמצאים בסכנה ממשית, אתייחס לאתר הקוליסאום תוך הצגת תמונות להמחשה:
אתר הקוליסאום ממוקם באזור מרז העיר ובסמיכות לאתרי תיירות נוספים המשכים אליהם אלפי תיירים בכל יום. אל אתר הקוליסאום מגיעים אלפי תיירים כמעט בכל ימות השנה מפרק זמן לפני פתיחת הכניסה ועד לשעת סגירתה. בפרק הזמן הזה, קיים מחוץ לכניסה ריכוז קהל גדול יחסית הממתין בסבלנות להתקדמות התור ולכניסה לאתר לצורך ביקור בו.

תמונת אתר הקוליסאום לפני הגעת הקהל:

תמונות עם ריכוז הקהל החיצוני הממתין לכניסה – בצד המערבי של האתר:

חלק מריכוז הקהל החיצוני בצילום מלמעלה:

ריכוז הקהל הזה ממוקם מחוץ לנקודת התחלת תהליך הבדיקה הקיים באתר ולא נראה שיש בסביבתו מאבטחים ו/או שוטרים.
בהמשך, במסלול הבדיקה, קיים ריכוז קהל נוסף שממתין לתורו להיבדק בשער מגנומטר ובמכונת שיקוף:

במצב הקיים, אין ליריב שום סיבה לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר ולכן אין לו צורך להתמודד עם מעגל המאבטחים המוצב בעמדות הבדיקה הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף. השיטה הנוכחית הופכת את הקהל למטרה נייחת, חשופה וקלה לפגיעה.  

ניתוח בראיית התוקף:
כאמור, היריב התוקף מחפש ריכוז קהל נוח מבחינתו לפגיעה המונית. ריכוז הקהל התמידי הקיים באתר הקוליסאום, עונה לצרכי היריב התוקף ובמיוחד זה אשר ממוקם מחוץ למתחם מסלול הבדיקה. כפי שזה נראה, היריב לא צריך לעבור אבטחה כדי להגיע לריכוז הקהל החיצוני ולכן אין סיבה שירצה וינסה להגיע לריכוז הקל שנמצא בתוך שטח האתר.
ליריב אין בעיה לראות, ללמוד ולהבין שקיים מערך אבטחה רק בעמדות הבידוק הממוקמות בתוך שטח האתר, בקו הכניסות אליו. יש לציין שכדי להגיע לריכוז הקהל הפנימי, היריב צריך רק לעבור סדרן שבודק האם יש בידו של המבקר כרטיס וללא בדיקה גוף וכבודה. באתר הקוליסאום, כמו גם באתרי תיירות רבים נוספים, ניתן לראות שיש 2 ריכוזי קהל לבחירתו של היריב. ברור שרוב היריבים יבחרו את ריכוז הקהל החיצוני כיעד לפגיעה. 
מה עוד צריך מחבל מתאבד או מחבל עם רובה אוטומטי יותר מאש ריכוז קהל גדול שעומד חשוף ללא הגנה היקפית?

אני חושב שכל גוף אשר אחראי על אתר תיירות אשר מושך אליו אלפי תיירים שיוצרים ריכוזי קהל, חלה החובה להפעלת מערך אבטחה מקצועי הפרוס במעגלי אבטחה המוגדרים בתפיסה ושיטת הפעלה שנכתבו על בסיס ניתוח השטח ומאפייני הפעילות באתר בראיית התוקף וזאת על מנת להצליח להוות מענה יעיל והולם כנגד היריב הפוטנציאלי ולממש את האחריות על ביטחונם של כל האנשים שהגיעו לבר באתר. 
בישראל, קיימים מספר גופים בודדים אשר מפעילים מערך אבטחה הפועל מול היריב בשיטת איתור סימנים מחשידים בהתנהגות ובודקים רק את מי שסווג כחריג כאשר כל השאר זורמים לתוך המתקן/האתר ללא עצירה. אני מאמין גדול בשיטה מכמה סיבות:

  1. מחייבת את מגבשי וכותבי תכנית האבטחה למתקן לבצע ניתוח בראיית התוקף.
  2. מחייבת את המאבטח/ת לחשוב על היריב ולהיות אקטיביים במהלך המשמרת.
  3. מבטלת את המצב שבו מאבטח/ת הופך/ת לפסיבי/ת רק בגלל ההמתנה שאמצעי טכנולוגי, כמו שער מגנומטר, צריך לתת לו סימן לבדיקת אדם.
  4. מעבירה את היריב הפוטנציאלי מסלול כניסה שיש בו מספר מעגלי אבטחה לאיתור חריגים – היריב מרגיש שמחפשים אותו.
  5. המאבטחים/ות ניגשים ליותר אנשים לצורך ביצוע תשאול.
  6. הרמה המקצועית הביטחון העצמי של המאבטחים/ות עולים חדות.

כך צריכה להתבצע האבטחה באתר תיירות כמו הקוליסאום:

  1. יש להגדיר את גבולות הגזרה של האתר שזה כולל כל השטח שהמצאות יריב בו יכולה להוות סכנה לקהל המבקרים.
  2. בשטח ההיקפי של האתר, יש לאפשר לקהל לשהות אך ורק באזורים שהם חלק ממסלול הכניסה והיציאה מהאתר כאשר שאר השטחים יוגדרו כסגורים למבקרים ולעוברי אורח וכל זאת על מנת ליצור מסלול כניסה אחד חובה.
  3. יש ליצור מספר מעגלי אבטחה למטרת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות כאשר המעגל הראשון מוצב בתחילת המסלול ובכל גזרה שהוגדרה ככזו שיכולה לשמש את היריב לצורך התארגנות לפני כניסה לאתר, המעגל השני מוצב באזור בו ישנו ריכוז קהל, המעגל השלישי מוצב בעמדת בדיקת הכרטיסים, המעגל הרביעי מוצב בקו הכניסות האחרונות לאתר עצמו והמעגל החמישי מוצב בתוך שטח האתר.
  4. יש לתמוך במעגלים הפיזיים בעזרת מצלמות אבטחה המופעלות ונצפות במוקד מבצעי ומקצועי המוכשר ליכולת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ל ידי מצלמות.
  5. יש להציב בגזרת המעגל השלישי ובמגל הרביעי עמדות בידוק הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף לצורך בדיקת כל אדם שסווג כחריג.
  6. לאורך כל מסלול הכניסה ובשטח הפנימי של האתר יש הציב שילוט מזהיר שמציין שהאתר מאובטח על ידי כוח פיזי ומערך מצלמות מתקדם ומקצועי.

בהתקיים כל העקרונות הללו, היריב הפוטנציאלי אשר יחליט להגיע לאתר בשלב איסוף המודיעין או בשלב הביצוע, יחויב ללכת במסלול מוגדר מראש שבו הוא יראה מאבטחים/ות אקטיביים אשר יגרמו לו לאי נוחות אף לרמת פחד ולחץ שיהפכו מצדו לביצוע פעולות בלתי רצוניות שיתורגמו על ידי מערך האבטחה לסימנים מחשידים בהתנהגות ויסווגו אותו כחריג שמחויב בתשאול מידי ובבדיקת גוף וכבודה.

שיטת האבטחה הנ"ל תגרום לכך שקהל מבקרים יזרום לתוך האתר כמעט ללא עצירה ובכך יבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ריכוז הקהל החיצוני ויחייב את היריב לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר תוך שהוא לא יכול להימנע ממעבר דרך כל מעגלי האיתור והתמודדות מולם.

גזרת האחריות:

השטח המיועד לשהיית מבקרים ולכניסה לאתר:

מסלול הכניסה ומיקום מעגלי האבטחה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת מעגלי אבטחה אשר יגרמו ליריב לבצע טעויות!!!

כתיבת תגובה