אבטחת בתי ספר בישראל

אני בטוח שהטבח שבוצע בבית ספר יסודי בעיירה יובלדי בטקסס שבו נרצחו בדם קר 19 ילדים תלמידים ושתי מורות, מדיר שינה מעיניהם של האחראים על האבטחה במשרד החינוך שאין ספק שכבר הושיבו את עצמם כדי לבדוק האם רמת האבטחה הקיימת בבתי הספר בישראל כוללת מענה גם לאיום קיצוני כזה, ואם לא, מה צריך לעשות כדי שכן. אין ספק שמדובר באיום קיצוני בעל סבירות מימוש שהולכת ועולה ובעל חומרת נזק ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בניהול הסיכונים. 
אירועי הטבח המזעזעים שמתרחשים שוב ושוב בארצות הברית יכולים לסייע בהבנה טובה יותר של האיום ומאפייני ההתרחשות שלו בראיית התוקף. הרוצח בן ה – 18 שביצע את הטבח בבית הספר עבר להתגורר בבית סבתו בעיירה יובלדי בחודש מרץ האחרון. הרוצח למד בעבר בבית הספר היסודי הזה וחזר אליו עם הרובה שקנה כחוק יום אחרי שחבריו לספסל הלימודים סיימו את לימודיהם. תושבים שמכירים אותו סיפרו שעבר הקנטות בגלל הלבוש שלו ובגלל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו ונחשב לתלמיד כושל ואפלולי שבסופו של דבר נשר מבית הספר. הטבח החל ביום שלישי בבוקר כאשר הרוצח ירה בסבתו בפרצוף ופצע אותה קשה, לקח את הטנדר שלה, נסע לבית הספר, בשעה 11:28 נטש את הטנדר לאחר שירד ממנו חמוש ברובה ובכ – 1000 כדורים, החל לנוע רגלית לעבר בית הספר תוך שהוא יורה על אזרחים שהיו בדרכו (חלקם רצו לעזור לו כי חשבו שעבר תאונת דרכים), בשעה 11:40 נכנס לבית הספר ללא הפרעה, התפרץ לאחת הכיתות שבה שהו באותו זמן מורות ותלמידים תמימים, ופשוט החל לירות בהם ללא רחמים וללא רגש. משטרת טקסס הודיעה שהרוצח רצח את התלמידים והמורות זמן קצר מאוד לאחר שהתפרץ לכיתה. בסביבות השעה 13:00, צוות שוטרים הצליח לירות ברוצח ולנטרל אותו. בכל הזמן שבין 11:40 ל – 13:00 חלק מהתלמידים/ות הצליחו להסתתר מעיניו של הרוצח, חלק נפצעו מהירי ועשו הכל כדי שהרוצח יחשוב שהם מתים וחלק נשכבו על חבריהם הפצועים כדי לנסות ולהציל אותם ממוות. ילדים/ות בני 8-10 מצאו את עצמם בזירת רצח אכזרית תוך שהם רואים את חבריהם/ן הרוגים ופצועים.
משטרת טקסס דיווחה שלבית הספר יש תכנית אבטחה שחלק מהעקרונות שבה לא יושמו בפרק הזמן שהרוצח ביצע את הטבח – דלת אחורית נשארה פתוחה ומאבטח לא היה במשמרת.

מי הגוף המנחה את משרד החינוך בנושא אבטחת מוסדות החינוך בישראל?

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל היא הגוף המנחה את משרד החינוך כיצד לקיים את האבטחה במוסדות החינוך בישראל – גני ילדים, בתי ספר, תיכונים וכו'. ההנחיה כוללת את האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים, את האבטחה הפיזית, את שיטת האבטחה ואת שיטת הפיקוח והבקרה הנדרשת כדי לבדוק שהיישום בשטח תואם את ההנחיה.

האם טבח כזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל?
הנחת העבודה של משרד החינוך צריכה להיות שטבח מהסוג הזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל (יתכן שהנחת העבודה הזו כבר קיימת). אירועי הטבח בארצות הברית, ובמיוחד הטבח בטקסס, חייבים לשמש אזעקת אזהרה חזקה מאוד, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה ואסור להתעלם ממנה. אסור לטעות ולחשוב שאצלנו בישראל טבח כזה לא יכול להתרחש. גם בישראל, כמו בארצות הברית, ובלי קשר למדיניות מכירת נשקים לאזרחים, יכול תלמיד לשעבר וממורמר להחליט לחזור לבית הספר כדי לנקום בפעולת רציחת מורים ותלמידים. אסור להניח שבחור ישראלי לא יגיע למצב קיצוני כזה.

באיזה מקום נמצא איום ביצוע טבח ברשימת האיומים הרלוונטיים לבתי ספר?
ניהול הסיכונים כולל שני פרמטרים למדידת רמת הסיכול – סבירות מימוש האיום ורמת הנזק במידה והתרחש.
רמת הנזק בטבח ילדים תלמידים צעירים ותמימים הינה ברורה וחד משמעית – מדובר באסון ברמה לאומית שאין ספק שיגרום לזעזוע גדול ולשינויים מידיים ורבים.
סבירות המימוש ניתנת לפרשנויות שונות – למרות שמדובר באיום שמוגדר כקיצוני וככזה שרבים יחשבו ויגידו ש"אצלנו טבח כזה לא יקרה", סבירות המימוש שלו עולה מכל אירוע טבח נוסף שמתרחש בארצות הברית ולכן יהיה נכון למקם אותו בחלק העליון של רשימת האיומים על בתי ספר בישראל. מיקום האיום ברשימת האיומים הרלוונטיים, משפיע על רמת המענה שתינתן כדי להתמודד מולו.

מהו הנזק בהתרחש טבח בבית ספר?
הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר שקיים בשבילנו בעולם הזה ולא ניתן להשוות אותם לשום דבר אחר יקר שהשגנו כבר או שאנחנו שואפים להשיג. כשילדים, ובמיוחד ילדים צעירים, יפצעו או חס וחלילה ירצחו בדם קר בטבח שיבוצע על ידי רוצח (כגון תלמיד לשעבר) אכזר, הזמן ייעצר קודם כל לטובת אבל המשפחות ובהמשך לעשיית דין וחשבון עמוק בכל הקשור לאבטחת בתי ספר בישראל. אין ספק שיידרש זעזוע ברמת המדינה, כזה שיגיע ישירות מכל אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד מאלה שיש להם ילדים בבתי הספר הרבים הפרוסים מדן ועד אילת.

עסקים פיננסים משקיעים סכומים גבוהים מאוד כדי לאבטח את הכסף בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכוח אדם מיומן – ילדים הרבה יותר "יקרים" מכסף!!

חברות משקיעות מיליונים כדי לאבטח את המידע שברשותם – ילדים הרבה יותר "יקרים" מהמידע!!

מוזיאונים משקיעים הון כדי לאבטח יצירות אומנות – ילדים הרבה יותר "יקרים" מיצירות אומנות!! 

מהן הפעולות שחייבים לבצע בטווח הזמן המידי?
הערה: כל מה שאני כותב בנושא הוא על דעתי בלבד שכמובן שניתן להסכים או שלא להסכים ובנוסף יתכן שחלק כבר מיושם בפועל.

  1. סיווג בתי הספר: בית ספר צריך להיות מוגדר כמתקן מאובטח – יעד הגנה ייחודי. מכיוון שישנם הרבה בתי ספר מסוגים שונים, חשוב לבצע ניתוח מקצועי שבסופו יקבע מה הסיווג של כל בית ספר. הסיווג מוגדר על בסיס מספר פרמטרים קבועים שרמתם משתנה בהתאם לנתונים ומאפייני כל בית ספר בנפרד.
  2. חבילת אבטחה לכל סיווג: תקבע מראש חבילת אבטחה בהתאם לרמת הסיווג שנקבעה לכל בית ספר. יש לקבוע חבילת אבטחה בסיסית לכל בתי הספר וחבילת אבטחה מורחבת לכאלה שיהיו בסיווג גבוהה. במצב של סכנת פגיעה בתלמידים/ות, אני בדעה שבית ספר יסודי יותר רגיש מבית ספר תיכון בעיקר בגלל רמת יכולת התגובה כנגד תוקף אחד.
  3. חבילה בסיסית לכל בית ספר: גיבוש תכנית אבטחה, תיחום מתחם בית הספר בגדר ברזל חזקה בצורה ובגובה שיקשה על מעבר אדם, הצבת שילוט ביטחוני על הגדר ההיקפית, מכלול כניסה עם שער שניתן לסגירה ולנעילה ומאויש במאבטח חמוש, בכל מבנה בבית הספר תוגדר דלת כניסה ראשית ודלתות חירום תקניות, יוגדר נאמן ביטחון שיעבור הכשרה מקצועית למימוש התפקיד, הדרכה ותרגול צוות המורים/ות והתלמידים /ות בתרחישי האיום השונים.
  4. חבילה אבטחה מורחבת: החבילה הבסיסית + הצבת מינימום 2 מאבטחים/ות, חימוש יזום של מורים/ות, הצבת דלתות ביטחוניות בכניסה לכל כיתה, הצבת מצלמות כולל מצלמות מתריעות, לחצני מצוקה, דלתות מקשרות בין כיתות למתן אפשרות מעבר במצב חירום.
  5. מוקד צופה רואה מרכזי: הקמת מוקד ביטחוני שיהיה בעל יכולת צפייה במצלמות וביכולת שליטה, פיקוח, בקרה ומתן מענה במצב חירום.
  6. שיתוף פעולה עם כוחות הצלה: הגדרת שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות ההצלה השונים וביצוע תרגילים עיתיים משותפים לצורך תרגול ושיפור רמת התגובה בהתרחש אירוע חירום.

כאמור, הטבח בטקסס חייב לשמש כאזעקת אזהרה חזקה ומרעישת אוזניים שלא ניתן להתעלם ממנה ולהמשיך כרגיל. על מקבלי ההחלטות בתחום אבטחת בתי הספר בישראל, למהר ולקבל החלטות שיבחנו את הנחות העבודה הקשורות לרשימת האיומים ושיצליחו לתת תמונת מצב מהירה ואמינה על רמת האבטחה בבתי הספר השונים בישראל. יש לעשות הכל כדי שבבית ספר בישראל לא יתבצע טבח ילדים ומורים.

זכרו, שאבטחה צריך לקיים גם בבתי הספר בישראל ויפה שעה אחת קודם!!!

אבטחת אישים בתקופת מלחמה

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזכירה לכל העולם עד כמה מעגל ההשלכות וההשפעה גדול ויוצא מגבולות המדינות והאזור המעורב במלחמה. 2 מדינות נמצאות במצב של לחימה ישירה שמשפיעה על שגרת החיים בחלקים גדולים בעולם ומאלצת ראשי מדינות, כמו ארצות הברית, סין ואירופה להתערב בדרך של בחירת צד וקבלת החלטות, כולל ביצוע פעולות חריגות כגון הטלת סנקציות, העברת אמצעי לחימה וקליטת פליטים.
מלחמה מציבה מנהיגים מאובטחים רבים בחזית ובסיטואציה חדשה אשר יכולה להפוך אותם ליעד להתנקשות מצד גורמים שלא מסכימים עם ההחלטות שקיבלו, ובמקרה של רוסיה ואוקראינה, נשיא המדינה המותקפת הופך פתאום ליעד להתנקשות מצד המדינה התוקפת. השינוי המדיני המקומי והעולמי, משפיעים באופן ישיר על כל היחידות לאבטחת אישים אשר מאבטחות את אותם ראשי מדינות שמעורבים במלחמה. אין ספק שניהול המלחמה משפיעה על סדר היום של ראש מדינה, נשיא או ראש ממשלה, שנדרש יהיה ממוקד בניהול המלחמה, באסטרטגיה שבחר ובהשלכות הנובעות ממנה, ולכן סביר להניח שרוב הפעילויות שביצע בלוח הזמנים השגרתי, התחלפו בשהייה ארוכה במתקן קבע ו/או במתקן שמוגדר כמקום מסתור.
מלחמה מייצרת מתנקשים פוטנציאלים חדשים, בודדים או התארגנות או מדינה, שיפעלו לניסיון התנקשות בראש מדינה מאובטח מתוך מניע שנובע וקשור למלחמה. מבחינת האיומים האפשריים כנגד ראש מדינה מאובטח, מלחמה מרחיבה את מעגל המתנקשים הפוטנציאלים מכיוון שמתווספים אליו בעלי תפקידים שעובדים בצוות המקצועי של ראש המדינה המאובטח ושוהים בסביבתו הקרובה זמן ממושך ואף מוגדרים מבחינת האבטחה כמועדפים, כאלה שלא צריכים להיבדק).
האם תקופת מלחמה יכולה לגרום לבעל תפקיד כזה להחליט לנסות ולהתנקש בראש המדינה המאובטח תוך ניצול היותו מועדף? האם השאלה המורכבת הזו מתייחסת גם למאבטח העובד ביחידה לאבטחת אישים ושייך לצוות האבטחה של ראש המדינה המאובטח?
בשנת 2016, שוטר תורכי מיחידת אבטחת אישים של המשטרה המקומית באנקרה, יצא למשימת אבטחת השגריר הרוסי בתורכיה ובעקבות מדיניות רוסיה בסוריה החליט להתנקש בשגריר במהלך אירוע חנוכת גלריה לאומנות.
ההתנקשות תועדה במצלמות:

היו תקופות בהיסטוריה שניסיונות התנקשות באישיות על ידי בעל תפקיד שעובד בסביבתו הקרובה נחשבה לשכיחה – במלחמת העולם השנייה דווח על כך שאדולף היטלר ניצל מעשרות ניסיונות התנקשות שחלקן כמעט והצליחו, ולמרות זאת חציית קווים של מאבטח בשנת 2016 מוגדרת כאירוע מכונן בעולם אבטחת אישים ואין ספק שצריכה לדרוך יחידות לאבטחת אישים לבחינה מחודשת של הנחות העבודה שלהן הקשור לאיום הפנימי והאיום מבית ובמיוחד בתקופות רגישות כמו תקופת מלחמה.
והנה ההיסטוריה חוזרת ובמלחמת רוסיה אוקראינה, האחרונים מדווחים שמאז תחילת המלחמה, נשיא המדינה, זלנסקי, ניצל מלא פחות 12 ניסיונות התנקשות שסביר להניח שבוצעו בדרכים שונות על ידי גורמים הקשורים לרוסיה. אני מקווה שבעתיד הלא רחוק יחשפו פרטים על ניסיונות ההתנקשות בזלנסקי והתקשורת העולמית מדווחת על תופעה שמקורבים לנשיא רוסיה, שרים ואוליגרכים, מתפטרים ומתרחקים ומעזים לדבר כנגד החלטות הנשיא שרגע לפני המלחמה נחשב לנערץ ומפחיד.
שני המקרים האלה של היטלר במלחמת העולם השנייה ושל זלנסקי במלחמה עם רוסיה בשנת 2022, מחזקים את ההנחה שבתקופת מלחמה האיום על ראשי מדינות עולה משמעותית ודורש מיחידות אבטחת האישים לבצע פעולות ייחודיות ושינויים כדי להצליח לתת מענה מקצועי ויעיל כנגדו.
בהתבסס על הדיווחים בתקשורת, מימוש האיום כנגד ראש מדינה מאובטח, כמו נשיא אוקראינה זלנסקי, מתבצע על ידי יחידות מיוחדות ו/או שכירי חרב מיומנים שנשלחו ונשכרו על ידי המדינה התוקפת רוסיה ששמה לעצמה מטרה לתפוס ואף לפגוע בנשיא ובכך מאתגרת את היחידה לאבטחת אישים האוקראינית שצריכה לדעת לאבטח ראש מדינה שהופך למבוקש לתת מענה ולהתמודד מול לוחמים מיוחדים ומיומנים.
כיום, כל יחידה לאבטחת אישים חייבת להיות מוכנה לתקופת מלחמה ולכן עליה לבצע את הפעולות הבאות:

  1. להוסיף להנחות העבודה שבתקופות רגישות, כמו תקופת מלחמה, בעל תפקיד מסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח יכול להפוך למתנקש פוטנציאלי מתוך אמונה שזה אכן יכול לקרות.
  2. להיות מעורבים עם הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים בכל נושא הכנה ותחזוקה של מתקנים לשעת חירום – התאמת המתקנים לאבטחת ראש המדינה במהלך שהייתו במתקן מבחינת תשתיות, אמצעים טכנולוגיים, יצירת מעגלי אבטחה, עמדות אבטחה וכו'.
  3. צמצום מידי של הצוות העובד והשוהה בסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח והפעלת מידור בכל הקשור ללוחות הזמנים, לתנועות ולמיקום ראש המדינה.
  4. להתאים ולשנות את מעגל הנבדקים בדגש על ביטול רשימת המועדפים ובדיקת כל בעלי התפקידים החייבים לשהות בסביבתו של ראש המדינה המאובטח.
  5. להפוך את המאבטחים ללוחמים לכל דבר בנראות וביכולת לשאת ולהשתמש בכלי נשק ארוכים – ליחידה כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים הישראלית יש יתרון בנושא זה מכיוון שההכשרה המקצועית שהיא מעבירה למאבטחים כוללת יכולות לחימה במאפייני צבא.
  6. להיות בעלי יכולת לאבטח את ראש המדינה במאפייני פעילות בתקופת מלחמה הכוללים גם תנועה מתמדת ושינויי מיקום דחופים ומידיים, אבטחה באזורי לחימה ותוכנית הטעיה והונאה מקצועית.
  7. אמצעים טכנולוגיים כולל קשר ואלחוט מוצפנים אשר מתאימים לעבודה בסביבה קשה ויכולים לעבוד ללא תלות בגורמים אחרים.
  8. לדעת לשתף פעולה עם יחידות צבאיות אשר בעזרתן ניתן ליצור מעגל חיצוני צבאי לחימתי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בתקופת מלחמה

מצב מלחמה בניהול הסיכונים

עד לפני 10 ימים, העולם חיי בשגרת חיים רגילה וללא הפרעות מיוחדות ובלתי צפויות – אזרחים קמו בבוקר ליום נוסף שדי דומה לקודמו, עסקים וארגונים המשיכו בפעילות העסקית השוטפת וממשלות התמקדו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בזמן קצר יחסית, נשיא מעצמה אחד מחליט לצאת למלחמה נגד מדינה ריבונית שכנה ובהחלטתו מערער ופוגע בשגרת החיים של מיליוני אנשים, בשגרה העסקית של עצמאים, חברות וארגונים ובהתנהלות הפוליטית המקומית והבינלאומית. פתאום, החיים השגרתיים של אזרחי המדינה המותקפת נעצרים והופכים להישרדות, המעגל העסקי של המדינה משותק כמעט לחלוטין והמנהיגות בעזרת הצבא והדיפלומטיה עושה ככל שביכולתה כדי לנסות ולהציל מה שניתן. המלחמה חושפת את הקשר בין מדינות העולם ובעיקר את העובדה שכל מדינה בוחרת להתנהל בהתאם לאינטרסים של עצמה ואת השפעתה והפגיעה שלה בשגרת החיים במדינות שבמעגל השני והשלישי. מתברר ולא כל כך מפתיע שמלחמה בשנת 2022, משפיעה על החיים של כל אזרחי העולם ועל הקיום וההתנהלות העסקית של חברות וארגונים עד כדי כך שחברות בינלאומיות מוכרות וגדולות משתתפות בנקיטת סנקציות כנגד המדינה התוקפת וחברות ועסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם בסכנה קיומית.

האם ישות עסקית צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה?

בעידן הנוכחי ניתן לזהות סימנים לכוונות מנהיג מדינה ובעיקר סימנים להכנות לפתיחת מלחמה נגד מדינה אחרת ברמה כזו שמנהיג שישאף לפתוח במלחמת פתע יתקשה מאוד לעשות זאת. הסיבות, ההתארגנות והכוונות של פוטין, נשיא רוסיה, לפתוח במלחמה נגד אוקראינה היו גלויות לעולם כולו ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה והשיח הגלוי על כך החל מספיק זמן לפני יום פתיחת המלחמה כדי שכל בעלים ומנכ"ל של ישות עסקית יידע שמצב מלחמה מתקרב. עובדתית, כל ישות עסקית שעיניה ואוזניה בראשה צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה.

מדוע ישות עסקית בישראל צריכה לכלול בניהול הסיכונים מצב מלחמה בין מדינות אחרות?

מהסיבה הפשוטה שמצב מלחמה בין מדינות, ובמיוחד מדינות שמוגדרות כמעצמה, משפיעה מידית על כמעט כל המרכיבים של העולם העסקי – על ערך הכסף, על ערך הסחורות, על הנפט והגז, על הייבוא והייצוא, על השילוח הבינלאומי, על העברת כספים וגם על העובדים ומשפחותיהם.
עובדתית, משהו מכל זה ישפיע ואף יפגע בהתנהלות העסקית של הרבה מאוד עסקים, חברות וארגונים בישראל ולכן חלה החובה לצפות מצב מלחמה המתרחש בכל מקום בעולם ולהבין מהן ההשפעות הנובעות ממנו ומה ניתן וצריך לעשות בהתמודדות עמם.

כיצד מצב מלחמה בין מדינות אחרות משפיעה על ישות עסקית בישראל?

בהתייחסות למלחמה הנוכחית, כל חברה ישראלית שפועלת בשוק הרוסי והאוקראיני מושפעת בצורה ישירה מהמלחמה בין שתי המדינות. חברה ישראלית בעלת משרד באוקראינה שמעסיק עובדים מקומיים שמפתחים ו/או מייצרים עבור החברה תפגע במידה מסוימת ביכולת הרציפות התפקודית שלה ולעומתה חברה שפועלת בתחום הביטחוני יכולה למצוא את עצמה מושפעת לטובה ממצב המלחמה בכך שתקבל הזמנות מידיות למוצרים שלה. חברה בישראל שמעסיקה עובדים ממוצא רוסי ואוקראיני יכולה למצוא את עצמה נפגעת ביכולת העבודה השגרתית של אותם עובדים וכמוה חברת השקעות בנדל"ן בינלאומית שהשקיעה ומחזיקה בנכנסים באוקראינה יכולה להיפגע מירידה משמעותי בערך הנכסים ואף בהריסתם כחלק מפעולות המלחמה.

כיצד ישות עסקית יכולה להתכונן למצב מלחמה?

ניהול סיכונים – הפעולה הבסיסית והראשונה שיש לבצע היא לכלול בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות שממוקמות באזור בו מתקיימת מעורבות עסקית בכל רמה.

תיק פעולה למצב מלחמה – גיבוש וכתיבת תפיסת פעולה במצב של מלחמה בין מדינות אחרות שיכלול את כל הפעולות שיש לבצע משלב ביצוע הערכת מצב לניתוח הסימנים לפתיחת מלחמה ועד ההחלטה ליישם את כל הנדרש כדי להתמודד עם ההשלכות בצורה המיטבית. עובדתית, מי שמכין את עצמו מבעוד מועד מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה יותר במצב אמת.

רציפות תפקודית – אחת המטרות העיקריות להתכוננות מראש, היא להצליח לשמור על רציפות תפקודית שתמזער את הנזק ואף יכולה להציל את הישות העסקית מסגירה. על מנת לשמור על רציפות תפקודית יש להכין רזרבות כספיות, "לא לשים את כל הביצים העסקיות בסל אחד", לשמור על העובדים ולדעת לאפשר להם לעבוד מהבית (תחום שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה).

חשיבות העובדים – העובדים הם המשאב החשוב ביותר בישות העסקית ובדרך כלל בלעדיהם אין זכות קיום, ולכן חשוב להכיר את העובדים ואת הייחוס המשפחתי שלהם כדי לדעת מראש מה תהיה מידת ההשפעה עליהם, אם בכלל, במצב של מלחמה בין שתי מדינות אחרות. בנוסף, ישות עסקית אשר מחזיקה משרדים בחו"ל ומעסיקה בהם עובדים, חייבת להכין עבורם תכנית חלופית לכל מקרה שלא יוכלו להמשיך לעבוד מהמשרד הרגיל (בדיוק כמו שמתרחש עכשיו באוקראינה עם עובדים של חברות ישראליות).

נכסים חיוניים – ישות עסקית שמחזיקה בנכסים ובמיוחד בנכסים חיוניים לתפקודה במדינה המותקפת חייבת לכלול בתיק למצב מלחמה פעולות להגנה ושמירה על נכסים אלה במידת האפשר, כמו למשל, סגירה ואטימת פתחים בחנויות ובמרכזים מסחריים למניעת בזיזה, פינוי כלי שיט מנמלים, פינוי עובדים, אבטחת מידע, העברת כספים מחשבונות בחו"ל כו'.

חזרה לשגרה – לעיתים, מקבלי ההחלטות לא מודעים לחשיבות שלב החזרה לשגרה ולכן לא מתכוננים אליו כנדרש. מדובר בשלב חשוב שחובה להתכונן אליו באותה מידה על מנת להחזיר את הישות עסקית לתפקוד הרגיל והשגרתי. שלב שבו יש לבצע להערכת מצב נזקים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ובחירת מענה מהיר ויעיל על מת להחזיר את המצב כפי שהיה טרם המלחמה. 

המנב"ט במצב מלחמה – אין ספק שלמנב"ט בישות עסקית יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל התהליך, משלב התכנון וכולל בשלב היישום ולכן עליו לדאוג להיות אקטיבי, מעורב ושולט בכל המוגדר בתיק למצב מלחמה.

לסיכום – המלחמה הנוכחית באוקראינה מוכיחה פעם נוספת שעל כל אחד בישראל, מרמת האזרח הפשוט, ישות עסקית ועד רמת ממשלה, חייב לשלב בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות כדי להכיר את ההשפעות והסיכונים שמלחמה כזו גורמת וכדי להיות בעלי יכולת התמודדות טובה עד כמה שניתן. למרות שמלחמות בין מדינות לא מתרחשות כל יום, חלה החובה להתכונן אליהן בצורה נכונה ומקצועית.

זכרו, שרק מי שהתכונן מראש יצליח להגדיל את הסיכוי להתמודדות טובה במצב מלחמה!!!

כיצד להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי

צה"ל פתח את שנת 2022 עם בשורה של שינוי בתחום הגנת המחנות, בשורה שמעידה על לא פחות מעידן חדש. מספר רב של אירועי גניבת אמצעי לחימה ותחמושת ממחנות צה"ל, שכנעו את הרמטכ"ל אביב כוכבי שהגיע הזמן לבצע שינוי משמעותי ורציני בתחום הגנת מחנות צה"ל, שינוי שיהפוך את צה"ל לארגון שיודע לייצר, לעשות ולקיים אבטחת מתקן ברמה מקצועית שתקשה ואף תמנע מהאויב להמשיך ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת ללא קושי. השינוי החל בהקמת מערך הגנה חדש תחת חיל המשטרה הצבאית שכבר החל לממש את ייעודו בגיבוש ופתיחת קורס קב"ט מחנה ראשון מסוגו בצה"ל. קורס שמתנהל בימים אלו ממש ומכשיר את החניכים לתפקיד קב"ט מחנה צבאי.

כדי להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי, יש צורך לדעת את הנושאים הבאים:

הרקע להחלטה על ביצוע שינוי:
צה"ל הינו ארגון גדול שייעודו העיקרי הינו להגן על מדינת ישראל מפני תקיפות האויב מבחוץ, הגנה מפני פעולות תקיפה מצד ארגוני טרור ומדינות, הגנה מפני מלחמה. ייעוד הארגון קובע ומשפיע על מבנה הארגון, תפיסת ההפעלה שלו, המשרתים בארגון מרמת מפקדים/ות ועד רמת אחרון החיילים/ות, אמצעים וטכנולוגיה ועוד. כשמדובר בצה"ל, ברור שהארגון מכין את עצמו למצב שיצליח לנצח כל אויב במלחמה ולכן כל הארגון חושב, מתכנן, מתכונן, מתאמן ופועל למצב של מלחמה. זו הסיבה שכאשר צה"ל נדרש להתמודד מול אויב שתוקף את המחנות שלו הפרוסים בכל המדינה, הוא מגדיר את התפיסה כהגנת מחנות ולא כאבטחת מחנות. סביר להניח שהמילה הגנת מחנות ולא אבטחה נגזרת מהייעוד להגן על מדינת ישראל ולא לאבטח. עד לשנת 2022, שנת השינוי, גם בהקשר של המחנות, צה"ל חשב על הגנה ולא על אבטחה. לאורך השנים, צה"ל כן הבין שעליו להגן על המחנות שבאחריותו, כן ביצע פעולות הגנה וכן ניסה לתת מענה להתקפות האויב שסימן את המחנות כיעד קל יחסית לפריצה ולגניבה. למרות שבשנים מסוימות נראה שפעולות ההגנה מצליחות לצמצם את היקף תופעת הגניבות מהמחנות, עדיין מספר האירועים ותוצאותיהם, הצביעו על כך שמשהו בתפיסה, בשיטה וביישום בשטח לא עובד. לפעמים, ארגון לומד מצליח לקבל החלטות על ביצוע שינוי לפני קבלת המכה ולעיתים, למרות שהארגון לומד, הוא לא מצליח להקדים תרופה למכה ופשוט חוטף מכה ועוד מכה עד שעוצמת הכאב מהמכה הופכת להיות בלתי נסבלת. הרמטכ"ל אביב כוכבי הבין שצה"ל לא יכול להמשיך ולחטוף מכות במחנות והחליט לאמץ את המסקנות שהניחה על שולחנו וועדה מקצועית שעסקה בשאלה מדוע צה"ל נכשל שוב ושוב בתחום הגנת המחנות ומה עליו לעשות כדי לשנות את מאזן הכוחות אל מול האויב, בעיקר האויב הפלילי (עבדכם הנאמן היה אחד מצוות המומחים שהשתתף בוועדה).

מה כולל השינוי שעליו החליט הרמטכ"ל:

ההבנה שצה"ל כארגון לא מוכשר ולא יודע כיצד לקיים אבטחה במחנות שבאחריותו – כל שינוי חייב להתחיל בהבנה שקיים פער, מהו הפער ומה הסיבה לקיומו. צה"ל הבין שבתחום האבטחה קיים בארגון פער מקצועי גדול.

ההבנה שכדי להצליח לבצע שינוי גדול יש צורך לקבל עזרה מבעלי מקצוע, ובמקרה המדובר, מבעלי מקצוע בתחום האבטחה האזרחית – צה"ל התחיל לשתף פעולה עם גופים אחרים העוסקים באבטחת מתקנים כגון משטרת ישראל, שב"כ ומלמ"ב וכאמור, הקים וועדה מקצועית שכללה מספר מומחים בתחום האבטחה האזרחית שתפקידה לגבש המלצה כיצד לקיים אבטחת מתקנים בדרך הנכונה.

הקמת גוף אחד בתוך צה"ל שיהיה המנחה המקצועי בתחום אבטחת המחנות – צה"ל הקים תחת המשטרה הצבאית גוף חדש שנקרא "מערך ההגנה החדש", גוף שיהיה המנחה המקצועי היחיד בתחום הגנת המחנות, בדומה לחטיבת האבטחה במשטרת ישראל. הקמת המערך החדש תמנע את המצב הקיים שבו למרות שקיימת תפיסת הגנה אחידה בצה"ל, נוצר קושי ופער ברמת היישום שלה בשטח ובנוסף, נוצר ואקום בכתובת מקצועית אחת שתנחה, תלמד ותסייע לבעלי התפקידים השונים הנמצאים במעל 200 מחנות צה"ל הפרוסים מדן ועד אילת.

מהן הפעולות הראשונות שמבצע מערך ההגנה החדש:

גיבוש עץ המבנה של בעלי התפקידים במערך, החל מראש המערך, ראשי הענפים, ראשי המדורים ושדרת המבצעים – גם בשלב זה צה"ל הבין שבנוסף לאנשי מקצוע מתוך צה"ל, עליו לגייס לשירותיו בעלי מקצוע מתחום האבטחה האזרחית ולכן גיבש קבוצה כזו שתשתלב במערך במסגרת שירות מילואים.

תיקוף תפיסת ההפעלה בתחום הגנת המחנות – תפיסת ההפעלה מהווה את היסוד הראשון והחזק ביותר בתהליך בניה והקמת מערך אבטחה חדש ולכן פעולת תיקוף התפיסה סייע רבות לגיבוש תוכן וסילבוס קורס הקב"ט הראשון.

קורס קב"ט מקצועי בצה"ל – לאורך השנים צה"ל מינה משרת בקבע או אזרח עובד צה"ל לתפקיד קצין הגנה בכל מחנה אבל מבלי שהעביר אותו הכשרה מקצועית שמתאימה למאפייני התפקיד ולדרישות ממנו, מה שיצר פער ותסכול גדולים מאוד ברמת בעלי התפקיד וגרוע מכך, פער ברמת המענה כנגד האויב ובעיקר האויב הפלילי שהמשיך להצליח לפרוץ ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת בהיקפים גדולים ולא הגיוניים. לכן, אחת ההחלטות שהגיעו מיד לאחר תיקוף התפיסה היתה לבצע הכשרה מקצועית לכל אותם קציני ההגנה שכבר עובדים במחנות השונים. 
גיבוש והכנת תכנית הקורס, התוכן המקצועי, מערכי השיעור, המצגות והתרגילים הוטל על צוות של מומחי אבטחה שמכירים ושולטים גם בשפת האבטחה האזרחית וגם בצבאית והשכיל להתאים את התוכן למאפייני הארגון, למאפייני המתקנים שבאחריותו ולמאפייני בעלי התפקידים במערך ההגנה בכל מחנה. בהמשך לכך, גויס צוות מדריכים מקצועי שעבר תהליך הכנה מסודר ובימים אלו מעביר בפועל את הקורס בקרית ההדרכה.

הפעולות שעל הקב"ט לבצע לאחר חזרתו למחנה:

שיחת תיאום ציפיות עם מפקד המחנה – גם בצה"ל, הוחלט שמפקד המחנה הוא הגורם האחראי על תחום האבטחה ולכן על הקב"ט לקיים עמו שיחת תיאום ציפיות שתכלול סקירה קצרה על ההכשרה המקצועית שעבר, על מערך הגנה החדש וייעודו ועל שיתוף הפעולה הדרוש בין מפקד המחנה לקב"ט.

הכרת גבולות שטח המחנה – הקב"ט יכיר את הגבולות המוגדרים והחוקיים של המחנה כפי שמופיעים בגוף הממשלתי הרלוונטי על מנת להתאים את תכנית ההגנה לשטח שבאחריות צה"ל ולסמכות המקצועית בפעולות האבטחה בשגרה, בחריגים ובחירום.

ביצוע סקר סיכונים – על הקב"ט לבצע סקר סיכונים ייעודי למחנה על מנת להגדיר את כלל האיומים הרלוונטיים למחנה (נגזרים מאיום הייחוס)  ודירוגם לפי רמת איום. את תוצאות הסקר יציג הקב"ט לגורם הרלוונטי במערך ההגנה החדש ולאחר מכן למפקד המחנה.

ניתוח שטח ואיומים בראיית התוקף – בהמשך לנלמד בקורס הקב"ט, הנ"ל יבצע ניתוח שטח וניתוח כל איום על המחנה בראיית התוקף וזאת על מנת להמחיש ולהבין את דרך הפעולה של האויב הפלילי או הפח"עי ועל מנת להצליח ולסמן אזורים רגישים במרחבים השונים.

כתיבת תיק הגנה חדש – הקב"ט יכתוב תיק הגנה חדש או יתקף תיק הגנה קיים בהתבסס על האיומים שהוגדרו בסקר הסיכונים ושאושרו על ידי מפקד המחנה ועל תוצאות הניתוח בראיית התוקף. תיק ההגנה יכלול גם טבלת איומים עם מענה מניעתי, את שיטת אבטחה, טבלת מקרים ותגובות ועוד. תיק ההגנה יוצג ויאושר על ידי מפקד המחנה.

גיבוש תכנית עבודה שנתית – הקב"ט יגבש ויכתוב תכנית עבודה שנתית שתכלול יעדים ומשימות לביצוע כחלק מיישום תכנית ההגנה. על כל קב"ט לדעת ולהבין שללא תכנית עבודה לא יצליח לקיים את האבטחה כפי שהוגדרה בתיק ההגנה. תכנית העבודה תוצג ותאושר על ידי מפקד המחנה.

כתיבת הנחיות ונהלים – בהמשך לתיק ההגנה, הקב"ט יגבש ויכתוב הנחיות ונהלים מקצועיים שיועברו לכלל בעלי התפקידים המשולבים ביישום הגנת המחנה.

תשתיות אבטחה – בשלב ראשון, הקב"ט יבצע בדיקה מקיפה לגיבוש מצב קיים של כלל תשתיות האבטחה במחנה (גדר היקפית, שערים, מצלמות, תאורה וכו'). בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע. בשלב שני, יכיר הקב"ט את חליפת המיגון שהוגדרה למחנה שבאחריותו ויפעל ליישומה מול מערך ההגנה החדש.

מכלול הכניסה – מוגדר כחלק מקו הגדר ההיקפית של המחנה ומהווה את הפתח העיקרי לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים למחנה ולכן על הקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים של מכלול הכניסה על מנת לאתר פערים במבנה המכלול, בנראות המכלול, באמצעים המוצבים בו, בעמדות האבטחה, בהנחיות, בנהלים ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

מוקד האבטחה – מוגדר כחוליה מרכזית ומקצועית בתוך מערך ההגנה של המחנה ולכן גם בנושא זה נדרש מהקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים על מנת לאתר פערים במבנה המוקד, באמצעים הקיימים בו, בנהלים, בהנחיות ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

כוח האבטחה – בשלב ראשון, על הקב"ט להבין שללא כוח האבטחה שהוקצה לו לא תקיים האבטחה. בשלב שני על הקב"ט להכין תכנית ייחודית וממוקדת רק לנושא זה על מנת להצליח ולמצב את יחידת האבטחה כצוות מקצועי ומגובש, כולל יצירת גאוות יחידה וכל מה שמשתמע מכך. על הקב"ט להבין שיתכן וזו תהיה המשימה הקשה ביותר ליישום ולכן עליו לתת למשימה זו עדיפות ראשונה וקשב רב. רבים ימהרו ויגידו שאין מה לעשות עם כוח האדם שצה"ל משבץ לתפקיד מאבטח בהגנת המחנה ואני בדעה שעם גישה נכונה ותוכנית ייעודית, ניתן ליצור זיקה והתייחסות רצינית לתפקיד אצל כל אחד.

סיוע ותמיכה ממערך ההגנה החדש – על קב"ט להכיר ולהבין את מבנה, ייעוד ויכולות מערך ההגנה החדש על מנת לנצל אותו עד תום כחלק מיישום תכנית ההגנה (ליווי מקצועי, פיקוח ובקרה, תורה ונהלים, תקציבים, אימונים והכשרות ועוד).

נושאי דגל השינוי – כל הקב"טים שהוכשרו והוסמכו בקורס הקב"ט הפכו לחלק בלתי נפרד מהשינוי שהחל בתחום האבטחה בצה"ל ולכן הרמטכ"ל והמערך החדש להגנת המחנה רואים בהם כנושאי דגל השינוי ולא פחות משגרירים שחוזרים לשטח גם במטרה לספר ולפרשן את הבשורה החדשה וגם כדי להניח ולבנות את היסודות החדשים בתחום האבטחה בצה"ל.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במקצועיות, באמונה ובחריצות !!!

להיות מאבטח/ת חכם/ה

האירועים החריגים שהתרחשו בשנים האחרונות כמו האירוע בנמל אשדוד והאירוע בתל השומר, בהם מאבטחים/ות מצאו את עצמם/ן מגיבים/ות תוך שימוש בכוח ונשק, מוכיחים עד כמה חשוב שמאבטח/ת ידע/תדע להיות חכם/ה ולא צודק. 
בכתבה זו, אני פונה לכל מאבטח/ת שעובד/ת באבטחה האזרחית בישראל ומבקש שיקראו ויבינו שבניסיון להיות צודק יש בדרך כלל רק חשיבה מתוך אגו ורצון לצאת מנצח ויהי מה ובכדי להיות חכם ולנצח רק בסיטואציה הנכונה, צריך להיות בעלי ידע, ביטחון עצמי, ראייה רחבה, מיקוד, יעילות ויותר מכל להכיר את הנתונים העובדתיים הקשורים לתפקיד ואת דרכי הפעולה ויישומם בשטח.

נתונים עובדתיים עיקריים שצריך לדעת כדי להיות מאבטח/ת חכם/ה:
הכשרה מקצועית

  1. ההכשרה המקצועית למאבטח/ת ברמות השונות נקבעת על ידי חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שהינה הגוף המנחה לגופים ציבוריים ולעסקים ולארגונים פרטיים.
  2. אמנם, וטוב שכך, משטרת ישראל קבעה שכדי לעבוד בתפקיד באבטחה האזרחית חלה חובה לעבור הכשרה מקצועית, אבל משך ההכשרה שעומד על מספר ימים בודדים אינו תואם את המוגדר במאפייני התפקידים ובדגש על תפקיד מאבטח/ת חמוש/ה.
  3. למרות שההכשרה המקצועית מתבצעת בבתי ספר שאושרו על ידי משטרת ישראל, המציאות שמתמודדת באופן קבוע עם חוסר במאבטחים/ות יוצרת לחץ על בתי הספר להעביר כמה שיותר חניכים ולא להכשיל גם במחיר של התפשרויות מקצועיות.
  4. מסקנה ומסר: על כל מאבטח/ת לדעת שההכשרה המקצועית שמבוצעת בשנים האחרונות, אינה הופכת בסיומה שום חניך/ה למאבטח/ת מקצועי/ת בעל ידע וכלים שיאפשרו לו/ה לדעת להתמודד עם הדרישות המקצועיות בעבודה ועם אירועים חריגים בשטח.

הפער המקצועי בין הרצוי למצוי

  1. משטרת ישראל קובעת את מאפייני תפקיד המאבטח/ת ובמילים פשוטות, קובעת מהם התכונות, הידע והניסיון הנדרשים לצורך ביצוע תפקיד המאבטח/ת בשטח, בעולם האמיתי.
  2. כאמור, משטרת ישראל היא זו שקובעת את התבחינים לקבלה להכשרה ואת התכנים שיועברו בה, וזאת על מנת שכל חניך שמסיים אותה יהיה ברמה הרצויה לתחילת עבודה כמאבטח/ת חדש/ה.
  3. משטרת ישראל, בתי הספר לאבטחה, חברות האבטחה ולקוחות הקצה יודעים שקיים פער שלילי גדול בין הרצוי (מאפיין התפקיד) לבין המצוי (רמת המאבטח/ת שמסיים/ת את ההכשרה המקצועית).
  4. הפער הידוע, לא מונע ולא עוצר את תהליך ההכשרה הסדיר שמוסיף לשטח עוד ועוד מאבטחים/ות מצוידים בתעודה ובנשק קטלני.
  5. מסקנה ומסר: משטרת ישראל מודעת לפער השלילי בין הרצוי למצוי ולכן פועלת בדרך של חובת ביצוע תהליך חניכה וחפיפה למאבטח/ת חדש/ה, אימונים חוזרים, הכשרות מקצועיות נוספות ופרסום נהלים (כולל נוהל פתיחה באש) כשהמסר העיקרי והבולט למאבטח/ת הוא להשתמש בנשק כמוצא אחרון, אחרון בהחלט!!! ובמילים פשוטות יותר – משטרת ישראל ממש לא מעוניינת שמאבטח/ת בעל הכשרה מקצועית לא מספיקה ישתמש בנשק שברשותו!!!


מיקום המאבטח/ת במערך האבטחה האזרחי הכללי

  1. בעולם האבטחה בכלל ובאבטחה האזרחית בפרט, קיים פער בין הדרישות מהמאבטח/ת בשטח לבין מיקומו ב"שרשרת המזון" ובתנאים שמקבל ובדגש על תנאי השכר.
  2. בהתייחס לדרישות התפקיד, המאבטח/ת ממוקם/ת בראש "שרשרת המזון" או בראש הפרימידה.
  3. בהתייחס לתנאים שמקבל/ת, המאבטח/ת ממוקם/ת בתחתית "שרשרת המזון" או בתחתית הפירמידה.
  4. המאבטח/ת בשטח מהווה את החוליה החשובה והאחרונה בשרשרת שדורשת ממנו/ה ליישם בצורה מקצועית, מדויקת ויסודית את כל מאפייני התפקיד שכוללים בין היתר את החוק, תפיסת האבטחה, תיק האבטחה, נהלים והנחיות ולעיתים את הצורך לפגוש ולהתמודד עם היריב האמיתי שמייצר סכנה מוחשית ומידית לאזרחים חפים מפשע ולמאבטח/ת עצמו/ה.
  5. מסקנה ומסר: למרות שהמאבטח/ת ממוקם/ת בתחתית "שרשרת המזון" והפירמידה, הדרישות ממנו/ה הן הכי רבות והכי מורכבות והוא זה שמסתכל לאחריות בעיניים.
  6. סרטון מארץ נהדרת שלמרות שאמור להצחיק, ממחיש היטב את הנושא: 

האחריות באבטחה

  1. מאבטח/ת אחראי/ת על חיי אדם במתקן ו/או בגזרה בה עובד/ת!!!
  2. רוב המאבטחים/ות אינם מבינים/ות את האחריות המוטלת עליהם ואת משמעותה וזה משפיע על ההתייחסות לתפקיד, על רמת ביצוע המשימות בשטח ועל רמת קבלת ההחלטות בהתרחש אירוע חריג.
  3. הרבה מאוד מאבטחים/ות בטוחים/ות שמימוש האחריות מתבסס על הנשק שברשותם/ן.
  4. מסקנה ומסר: אי הבנת האחריות ונשיאת הנשק מייצרים מאבטחים/ות לא טובים/ות בשטח שבאירועים חריגים, בקבלת ההחלטות שלהם/ן אף מסכנים ו/או פוגעים ללא צורך בחיי אדם. 


מצלמות ותחקור אירועים

  1. כיום, כמעט כל מקום מרושת במצלמות ביטחוניות או פרטיות שמתעדות כל דבר שמתרחש בגזרת הצילום ומאפשרות תחקור לאחור.
  2. הרבה מאוד אירועים ביטחוניים מתועדים על ידי אזרחים שמעלים את הסרטון לרשתות החברתיות זמן קצר מאוד לאחר סיום האירוע.
  3. הסרטונים משמשים את כלי התקשורת השונים ואת גופי הביטחון הרלוונטיים לניתוח האירוע ולהסקת מסקנות, כולל מסקנות אישיות.
  4. מסקנה ומסר: תמיד תשאף/י לפעול בצורה הנכונה והמקצועית ביותר תוך מודעות לנושא המצלמות והתיעוד.


כיצד לפעול וליישם בשטח כדי להיות מאבטח/ת חכם/ה
  

  1. להבין את משמעות מקצוע האבטחה ובעיקר את האחריות על חיי אדם הכרוכה בו.
  2. לא להסתמך על הנלמד בהכשרה המקצועית הקצרה ולהמשיך בלמידה מתוכננת ורציפה כדי להרחיב את הידע המקצועי והכלים להתמודדות בהתרחש אירוע – לקרוא ספרות מקצועית, לקרוא כתבות על אירועי אבטחה, לצפות בסרטונים שתיעדו אירועים וכו'.
  3. להכיר ולהבין את החוק שמגדיר את המצבים בהם מותר למאבטח/ת לפעול.
  4. להכיר את היריב הפוטנציאלי ואת דרכי הפעולה שלו.
  5. ללמוד את תיק האבטחה של המתקן שבו המאבטח/ת עובד/ת.
  6. לדעת שברוב האירועים החריגים אין סכנה מוחשית ומידית לאזרחים ולמאבטח/ת ולכן לפעול בחכמה כדי לסיים את האירוע ולא לפעול בצדק כדי לנצח אותו – לעשות הכל כדי לא להשתמש בנשק.
  7. בהתרחש אירוע תקיפה שמהווה סכנה מוחשית ומידית לאזרחים ו/או למאבטח/ת – לפעול בנחישות וברצף על מנת לנטרל את האיום, כולל שימוש בנשק בהתאם לצורך.
  8. במצב של תחקיר אירוע – זכור/י שאת/ה זה/ו שהיית בשטח, את/ה זה/ו שהסתכלת ליריב בעיניים ואת/ה זה שפעלת כפי שהבנת והרגשת בסיטואציה וכפי ש"יצא" לך ולכן דבוק/י בכך בביטחון עצמי ובלי לגמגם ובלי למצמץ.
  9. תסמוך/י על עצמך ותשמור על עצמך/י!!! אל תחשוב/י שמישהו אחר יעשה זאת עבורך!!!
  10. סרטון מהסדרה צומת מילר שאמנם נועד להצחיק אבל מעביר את המסר בצורה טובה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בחכמה!!!

התמודדות עם אירוע קיצון

כל יום זיכרון לנספים באירוע קיצון, כמו למשל לנספים בפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, וכל אירוע עכשווי כמו תקיפת הסייבר על בית חולים הלל יפה, צריך להזכיר לכל מנהל ארגון עד כמה השגרה מסוכנת ולהציף אצלו מחדש את החובה לעסוק בניהול סיכונים כולל פיקוח ובקרה על רמת המוכנות שלו ושל כל מי שנמצא תחתיו. ולמרות זאת, כל מי שראשו במקומו ורגליו על הקרקע יודע שלא ניתן לחזות כל אירוע ושגם ארגון מוכן לאירועי קיצון יכול לפגוש "ברבור שחור".

מהו אירוע קיצון?
אירוע יוצא דופן שסיכוייו להתרחש מוערכים כנמוכים מאוד, אך לאחר שהתרחש, השפעתו על הארגון/מערכת היא מרחיקת לכת – סיכוי קטן להתרחשות והשפעה גדולה. זה לא עוד אירוע. תוצאות אירוע קיצון הן בדרך כלל בהקשר שלילי והוא מוגדר כאירוע "משבש" – מערער את הסדר הקיים. הטריגר לאירוע קיצון יכול להיות חיצוני (פוליטי, כלכלי, כוחות טבע) ויכול להיות פנימי (עובד). בשפת ראיית התוקף, על הארגון להיות מוכן לזעמו של היריב העסקי, זעמו של הטבע, זעמו של היריב המדיני וזעמו של היריב מבפנים.

מהו "ברבור שחור"?
אירוע שמתרחש בפעם הראשונה, ברמה עולמית, ומדגיש את אי הודאות ואת חוסר היכולת שלנו, בני האדם, להעריך מראש את הסיכוי להתרחשותו ואת מידת השפעתו. הפיגוע במגדלי התאומים הוגדר כ"ברבור שחור" למרות שפורסם של – FBI היה מידע מוקדם על חלק מהמפגעים שלא הפך לאיום ממשי.

הנחות העבודה:
אמנם אי אפשר להבטיח מענה לכל סיכון, אבל כן ניתן להכין ארגון טוב יותר למצבים משתנים ולמצבי חירום קיצוניים.

אירוע קיצון מתרחש מסיבות מסוימות ולכן הקפדה על ביצוע תהליך ניהול סיכונים תמידי תעלה את הסיכוי לחיזוי ולצמצום הנזק.

ניהול סיכונים:
תחום מקצועי שעל כל מנהל לעסוק בו על מנת לבחון לעומק את כל הסיכונים הרלוונטיים לארגון כחלק מתפיסה ניהולית לטווח ארוך וכדי לאפשר לארגון לעמוד ביעדים ובמטרות ללא הפרעות. מנהל יכול להחליט לבצע את ניהול הסיכונים בעצמו או להטיל את המשימה על בעל תפקיד מקצועי מתוך הארגון או מחוצה לו. ניהול הסיכונים מייצר תמונת מצב המתבססת על נתונים עובדתיים, אירועי עבר והערכה שהתוצאה שלה קובעת את סבירות המימוש של הסיכון ואת עוצמת הנזק שלו לארגון.

מה מוגדר כאירוע שגרתי ומה מוגדר כאירוע קיצון/"ברבור שחור"?
בשנת 2001, נראה שאף אחד לא יכול היה לדעת או לא היה מסוגל להאמין שארגון טרור ישתמש במטוסים אזרחיים כדי להתנגש איתם במגדלי התאומים בניו יורק ארצות הברית, ולכן באותה עת היה מדובר ב"ברבור שחור" – מאז כבר לא ניתן להגדירו ככזה ולכן יידרש לדון עליו כסיכון שיכול להתרחש שוב. 
בשנת 2021, התקפת סייבר, כפי שהתרחשה בבית חולים הלל יפה השבוע, מוגדרת ונחשבת כבר לאירוע שגרתי שיכול להתקיים בכל ארגון שעובד עם מערכות מחשוב ותלוי בהן. עובדתית ומבלי לדעת כיצד הצליחו ההאקרים לפרוץ למערכות המחשוב של בית החולים, ברור שבמעגל ההגנות שהופעל בו היתה פירצה שניתנת לזיהוי ושדרכה תקפו ההאקרים – במתן ההסברים, לא ניתן יהיה לטעון שמדובר באירוע קיצון או ב"ברבור שחור".
בשנת 2021, פגיעה בנבחר ציבור כפי שהתרחשה אתמול, יום שישי 15 לאוקטובר, כנגד חבר פרלמנט בריטי במהלך השתתפותו באירוע בכנסייה, לא נחשבת כאירוע קיצון ובטח שלא "כברבור שחור" ולכן מוגדרת כאירוע שגרה שבטוח נלקח בחשבון כחלק מניהול הסיכונים של המדינה – סביר להניח שעכשיו יבצעו ניתוח של הסיכון מחדש כדי לקבוע האם עוצמת הנזק למדינה מצריכה שינוי במדיניות אבטחת האישים.
האם בשנת 2021 שימוש במל"טים כנגד אוניות נחשב לאירוע קיצון/"ברבור שחור"? התשובה נמצאת במלחמת העולם השנייה שבה היפנים שלחו טייסים שהתפוצצו על אוניות האויב (קמיקזות) – בראיית התוקף, לא מדובר בהפתעה ולכן חייבים לדון בסיכון בתהליך ניהול הסיכונים.

למה צריך לדאוג מנהל ארגון כדי להגן עליו מסיכונים?

על כל מנהל ארגון חלה החובה לבצע תהליך ניהול סיכונים מקצועי ומסודר שבעזרתו יקבל החלטות לביצוע – מבוסס על שיתוף פעולה עם ארגונים ביטחוניים, בחינת אירועי עבר בישראל ובעולם ועוד. כחלק מהתהליך, יקבע המנהל מהם יעדי ההגנה של הארגון, יעדים כמו תשתיות קריטיות, נכסים, מידע וכו', שפגיעה בהם תקטע את רציפות התפקוד של הארגון ו/או יאיימו על המשך קיומו. 

הקמת מנגנוני בקרה ופיקוח על יישום ההחלטות – הפקת לקחים ויישומם כחלק מהתרבות הארגונית.

הקמת מנגנון מקצועי שיבחן באופן סדיר האם קיימים סימנים הניתנים לזיהוי והמעידים על כך שמתקרב אירוע קיצון.

מינוי מנהלים שידועים ביכולתם לא להסכים מיד לכל החלטה או פעולה ואמיצים מספיק כדי להביע דעה המנוגדת לדעת הרוב ובטח שלדעת מנהל הארגון.

הפעלת גורם המוגדר כ"עין חיצונית" לארגון שיבצע בקרה אובייקטיבית, כולל הפעלת "צוות אדום" מקצועי שיבחן את  מוכנות הארגון לכל הסיכונים הרלוונטיים.

תפקידו של המנב"ט בתהליך ניהול הסיכונים:
המנב"ט בארגון שותף לגיבוש תפיסת ההאבטחה שכוללת גם תהליך של ניהול סיכונים ואחראי למימוש תכנית האבטחה. מנהל חכם ישלב את מנב"ט הארגון בתהליך ניהול הסיכונים המלא בארגון והשתמש בידע המקצועי, בניסיון וביכולת שלו – מחייב את המנב"ט לדאוג לעמוד בציפיות המקצועיות ממנו בתחום ניהול הסיכונים.

לסיכום:
עובדתית, ניתן לחזות את רוב האירועים שיכולים להוות סיכון לארגון ולהחליט על פעולות יעילות למניעתו או למזעור הנזקים שנובעים ממנו. ניהול סיכונים מחייב עקביות והתמדה לאורך זמן בבניית תרחישים. הארגון חייב למנות גורם שיערער על דפוסים והנחות יסוד ויפעל להגדרת נסיבות שיגרמו לכשל מערכתי משמעותי.

זכרו, שניהול ארגון מחייב ביצוע תהליך ניהול סיכונים מקצועי!!!

רצח הרב מאיר כהנא 1990 – כרוניקה של מתנקש

ב 5 בנובמבר 1990 נאם הרב מאיר כהנא במלון מריוט בניו יורק, בפני יהודים אורתודוקסים, בניסיון לשכנע אותם לעלות לישראל. לאחר הנאום, מעט לאחר השעה 21:00, בעת שהקהל התגודד סביב כהנא, הגיח המתנקש אל סייד נוסייר, לבוש כחרדי, וירה בצווארו של כהנא כדור אחד שהרגו. במהלך מנוסתו מהאולם, נפצע אל סייד נוסייר מירי שוטר. אל סייד שרד את הפציעה, שרד את התביעה על רצח הרב מאיר כהנא ובסופו של דבר הואשם בהחזקת נשק ובירי על אזרחים ושוטר.

האם אל סייד נוסייר נולד רוצח?

אל סייד נוסייר נולד בפורט סעיד, מצרים, שם הפך להיות מהנדס ועבד בתחום. בשנת 1981 היגר לארצות הברית, ובשנת 1989 הפך לאזרח אמריקאי, התחתן ונולדו לו שני ילדים (אחד מהם זאק איברהים). נוסייר התגורר בניו ג'רזי ועבד בעבודות שונות בניו ג'רזי ובניו יורק. בין השאר הועסק נוסייר על ידי עיריית ניו יורק בתיקון מזגנים בבית המשפט הפלילי בעיר. נראה שאל סייד הצליח להשתלב היטב בגלגל החיים בארצות הברית ויחד עם משפחתו יצר שגרה טובה ונוחה.
איברהים זוכר את אביו כאב אוהב בעל חוש הומור מצוין, שלא היה רב עם אשתו, ורק התעניין בגידול ילדיו להיות אנשים טובים. בבגרותו נשאל איברהים מה השתנה אצל אביו ומתי? זו היתה תשובתו: "כשהייתי בגיל 6, משהו התחיל לקרות לאבי. הוא נעשה דכאוני, נשאר הרבה בבית והיה קורא בשקט את הקוראן. אבי התחיל ללכת למסגד באופן קבוע. אחד המטיפים במסגד שבה במיוחד את לבו של אבי: מסית פלסטיני בשם אבדאללה יוסף עזאם (אחד ממייסדי והוגי האידיאולוגיה של הטרור האסלאמי הסוני הבינלאומי במאה העשרים, מבכירי ארגון הטרור אל קאעידה). אבי פגש את עזאם במסגד, וחזר נלהב. הוא וחבריו מהמסגד החלו להיפגש בדירתנו, ודיברו בגלוי על תמיכתם בג'יהאד באפגניסטן. אבי השיג במהרה קו ישיר לעזאם, שאותו העריץ. הוא וחבריו מהמסגד יצאו למחנות כדי להתאמן בכישורי הישרדות ובקרב מגע. כמו כן, התאמנו בירי. הוא גם התחיל לקחת אותי למסגד להאזין לדרשות המסיתות של “השייח העיוור״, עומר עבדול רחמן, אב רוחני של כמה ארגוני טרור ומקורב לבן-לאדן. ההטפה הדתית של השייח העיוור לא בדיוק התמקדה בכיבוד הורים או בחשיבות התפילה. אבי לקח אותי איתו כדי לשמוע את השייח העיוור פעמים רבות. לא הבנתי מספיק ערבית כדי לתפוס יותר מאשר מילים בודדות, אבל האכזריות שעלתה מדמותו גרמה לי חלחלה. אבי התקרב לשייח העיוור והפך לנהגו ולשומר ראשו. נקודת השבירה הגיעה כאשר אבי אמר לאימי שהוא אינו רוצה עוד לתמוך בג'יהאד מרחוק. הוא שואף לצאת לאפגניסטן ולאחוז בנשק. אימי נחרדה. בסופו של דבר אבי לא נסע. ב‑1989, מישהו ניסה לחסל את עזאם באמצעות מטען חבלה. המטען לא התפוצץ. בנובמבר של אותה שנה, עזאם נסע עם שני בניו בג'יפ בדרך לתפילת יום השישי, כאשר מחסל הפעיל מרחוק מטען חבלה שהוטמן בדרך. שלושתם נהרגו. אימי תיארה את הידיעה על מותו של עזאם כרגע שבו היא איבדה את אבי אחת ולתמיד. כפונדמנטליסט שהאמין שהוא מכשיר חי לביטוי זעמו של אללה, אבי חיפש מטרות פוטנציאליות וכאלה לא היו חסרות. במהרה, אבי גילה מהי קריאתו האמיתית: לרצוח את הרב מאיר כהנא. 

 

התיאור של איברהים מסביר בצורה יוצאת מן הכלל כיצד אדם שנולד לבית נורמטיבי הופך בבגרותו לקיצוני ולרוצח:

ההחלטה של אל סייד נוסייר לעזוב את מדינת הלאום שלו, מצרים, ולהגר לארצות הברית על מנת ליצור לעצמו חיים טובים יותר, ללא ספק הפכה לסיבה הראשונה להפיכתו לקיצוני בעיקר בגלל ההבדלים הרבים בין מצרים לארצות הברית – נוסייר הביע סלידה מהתרבות האמריקאית ומה שנתפס בעיניו כשחיתות מוסרית.

קיים סיכוי גדול אצל אדם אשר חיי במקום שאינו תואם את החינוך, התרבות והדת שקיבל בבית הוריו ובמדינת הלאום שלו, שיחפש מקום אשר יזכיר לו זאת – המקום הזה הוא המסגד שאל סייד נוסייר החל ללכת אליו. בנוסף, יחפש אדם אחר, מנהיג, שיאפשר ללכת אחריו, שיראה לו את האור, שייתן לו תקווה חדשה – מטיפים דתיים קיצוניים, כמו השייח העיוור ועזאם, הם אותם מנהיגים. מנהיגים אשר פועלים ויודעים לאתר במסגד אנשים "חלשים" שמחפשים את עצמם, שמחפשים את הדרך הנכונה עבורם וזאת כדי להפוך אותם "לחיילים" ממושמעים שיפעלו עבורם – אל סייד נוסייר התאים בדיוק לקבוצת האנשים האלה.

מדוע בחר אל סייד נוסייר לפגוע דווקא באישיות ישראלי?

קריאת הקרב של המטיף במסגד, עזאם, הייתה בהקשר לאפגניסטן: "הג'יהאד והרובה לבדם – לא משא ומתן, לא התוועדויות ולא דיאלוגים".
לעומתו, השייח העיוור הגיע לאמריקה כדי לגבש את הנאמנים לג'יהאד העולמי, שלא רק תבעו את אפגניסטן, אלא ביקשו לשים קץ, בכל אמצעי הנדרש לכך, לשליטה של ישראל על פלסטין, הממומנת והנתמכת על ידי ארצות הברית – מדינת ישראל היא האויב של האסלאם.
המנהיגים החדשים של אל סייד נוסייר סימנו עבורו ועבור שאר המאמינים את האויבים שנגדם צריך להילחם, ביניהם נמצאת גם ישראל. כדי להפוך לחייל פעיל ויעיל שיעלה את ערכו בעיני המנהיגים, החליט אל סייד לעשות מעשה ולנסות ולפגוע באריאל שרון אבל עד מהרה זנח את תכניתו כנראה בגלל שהבין שהינו אישיות מאובטח. בחיפוש אחר מטרה אחרת, מצא אל סייד את הרב מאיר כהנא.

כיצד הופך אישיות פוליטית למטרה עבור היריב?

כל אדם אשר בוחר בדרך פוליטית ובמסגרת זו הופך את עצמו לקיצוני בזכות דעותיו ו/או מעשיו, מגדיל את הסיכוי לכך שיצבור לעצמו אויבים בתוך הבית ומחוצה לו. אין ספק שהרב מאיר כהנא ז"ל ענה להגדרה של פוליטיקאי קיצוני בדעותיו ובמעשיו לאורך השנים עד ליום ההתנקשות בחייו. בספרו "לשכים בעיניכם" הציג הרב מאיר כהנא את תפיסת עולמו:
"מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה. את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע ומיעוט ערבי שלו וזעיר-ממדים. אך הערבים סבורים כי היהודים גזלנים ששדדו מהם את ארצם. אין הערבים חשים קשר מחייב או רגש כלפי מדינה שנשמתה יהודית. והערבים מתרבים, בכמות ובאיכות. הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון; הם ידרשו "אוטונומיה" לחלקים שונים של המדינה. לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי. והתוצאה: התנגשות עקובה מדם. אם אמנם רצוננו למנוע התפתחות כזאת, רק דרך אחת פתוחה לפנינו: העברה מיידית של הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם. כי לגבי ערביי ארץ-ישראל ויהודיה יש רק פתרון אחד: הפרדה. היהודים בארצם, ואילו הערבים בארצותיהם. הפרדה. רק הפרדה.
אין ספק שהיתה התנגשות בין דעותיו של הרב מאיר כהנא לדעותיו של אל סייד נוסייר.

מה הייתה ראיית התוקף של אל סייד נוסייר?

כאמור, אל סייד בחר ברב מאיר כהנא כמטרה המתאימה למימוש ייעודו החדש כלוחם ג'יהאד עולמי. במכתב ששלח מהכלא שבו הוא מודה על ביצוע ההתנקשות ברב מאיר כהנא, תיאר אל סייד: "ב 1989 התחלתי לבצע מעקב אחר מאיר כהנא במהלך ביקוריו באזור ניו יורק. נכחתי בשתיים מהרצאותיו בשני בתי כנסת, אחת בלונג איילנד ואחת בברוקלין. התחזיתי ליהודי ספרדי. דיברתי עם הרב כהנא ביחידות, בארבע עיניים, לפחות פעמיים. דיברתי איתו גם בפומבי במהלך פרק השאלות והתשובות שלאחר ההרצאות שלו. ב – 5 לנובמבר 1990, נכחתי בעוד הרצאה שלו במלון במנהטן, בסוף ההרצאה, יריתי בכהנא ונמלטתי מהמלון".

מדוע בחר אל סייד נוסייר להתנקש ברב מאיר כהנא דווקא במהלך אירוע?

בחירתו של אל סייד מוכיחה שהיריב בוחר לבצע את ההתנקשות עצמה דווקא במהלך פעילות ציבורית ופוליטית של האישיות ובמקום עם קהל כדי לעלות את הערך המוסף של פעולתו על ידי עדים וצילום ופרסום בכלי התקשורת השונים ולמרות שבחירה זו מעמידה אותו עצמו בסכנת פגיעה או היתפסות. ברור שבמהלך העיקוב שביצע, יכול היה אל סייד לאתר את הרב כהנא במקום שקט יותר ונוח יותר לביצוע ההתנקשות, מקום שגם היה מאפשר לו לירות ולהיעלם מהשטח. היריב המתנקש, מוכן להסתכן בחייו או במאסר ארוך ולו רק כדי להראות למנהיגים הדתיים שלו ולשאר המאמינים את פעולתו למען הג'יהאד.

האם כל אדם אשר מוצא את עצמו בסביבה שלילית וקיצונית יבחר ללכת בדרך הזו?

איברהים, בנו של אל סייד נוסייר, יכול היה להיות בדיוק במקום שבו מצא את עצמו אביו ולמרות זאת בחר בדרך אחרת, בדרך ההפוכה והטובה. בנוסף לכך, הוא ומשפחתו בחרו להתנתק לחלוטין מאב המשפחה ואף החליפו את שמם. איברהים משקיע חלק מזמנו בהעברת הרצאה המתארת את שעבר עם אביו ומשפחתו.

 

במעשה התנקשות, חשף אל סייד נוסייר את דרך הפיכתו מאדם נורמטיבי למתנקש קיצוני ואת דרך חשיבתו ופעולתו שכללה איסוף מודיעין ומעקב אחרי המטרה, יכולת היטמעות בסביבת המטרה, יכולת לבישת דמות אחרת על עצמו ובסופו של דבר בחירת דרך הפעולה הסופית – ירי עם אקדח מטווח קצר כדי להצליח להשיג את המטרה באחוזים גבוהים – רצח הרב מאיר כהנא ז"ל.

האם אישיות, כמו הרב מאיר כהנא ז"ל, יכול למנוע ולסכל ניסיון התנקשות בו למרות שאינו אישיות מאובטח?

אישיות בעל דעות ופעולות הנחשבות לקיצוניות חייב לדעת שהוא מקים עליו יריבים בתוך בית ומחוצה לו. אישיות לא מאובטח אשר נוסע לחו"ל יכול וצריך לדאוג לעצמו לאבטחה, זו יכולה להיות אבטחה המבוצעת על ידי מאבטחי אישים מקצועיים או אבטחה לא מקצועית אבל כן נראית לעין המבוצעת על ידי עוזר או הצוות המתלווה לאישיות – עוזר אשר עבר הכשרה לביצוע פעולות אבטחה לא חמושה בסביבה הקרובה לאישיות, בדגש על נראות המייצרת הרתעה כלפי חוץ, יכול לגרום ליריב לבחור שלא לבצע את פעולת ההתנקשות.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בכל דרך

מודעות איש הביטחון לאחריות המוטלת עליו

במקצוע האבטחה, בניגוד להרבה מקצועות אחרים, פירמידת האחריות הפוכה כך שהקודקוד שלה נוגע בקרקע והבסיס נמצא למעלה. המשמעות של פירמידה כזו היא שרוב האחריות לביצוע המשימה מוטלת דווקא על בעל התפקיד הנמוך ביותר בהיררכית התפקידים – המאבטח, השוטר, החייל. האם תהליך הגיוס, ההכשרה והניהול בשגרת העבודה באמת מצליחים להחדיר בקרב אנשי הביטחון השונים את המודעות לגודל האחריות המוטלת עליהם? האם אנשי הביטחון עצמם באמת מודעים ומבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם? התשובה לשתי השאלות החשובות האלה היא לא!!! הרבה מאוד מנהלים לא פועלים או פועלים אבל לא מספיק כדי להצליח במשימה העיקרית שלהם, ויחד איתם, הרבה מאוד אנשי ביטחון לא מצליחים לממש את האחריות שמגיעה עם המקצוע. מספר גדול של אירועים שהתרחשו בעבר מוכיחים שהיריב פעל בדיוק ברגע שבו איש הביטחון לא היה ערני לנעשה סביבו ולא היה מרוכז וממוקד במשימה שהוטלה עליו. העובדה, שבמקצוע האבטחה הפירמידה הפוכה, מייצרת הבדל מהותי נוסף מול מקצועות אחרים והוא מתייחס לכך שמשימת השמירה על חיי אדם הופכת את כל בין כל אנשי הביטחון באשר הם לשווים, בין אם הם עובדים בגוף ממלכתי או אזרחי ובין אם הם מאבטחים אישיות או קניון או אזור עם אנשים. לצערי הרב, לא עובר יום בלי פרסום תמונה או סרטון של איש ביטחון (מאבטח, שוטר, חייל) שלמרות שהוא בעמדה מבצעית ופעילה, לוקח לעצמו "הפסקה" כדי לקיים שיחה עם חבר לעבודה או כדי להסתכל מה חדש בפלאפון או סתם כדי להוריד את הראש למנוחה קלה. 
כל מערך אבטחה שמטמיע בתוכו את תחום ראיית התוקף בטוח שמצליח יותר מאחרים בהעלאת מודעות חשיבות המשימה בקרב אנשי הביטחון שעובדים בו. איש ביטחון שיבין מיהו היריב שלו ומה דרכי החשיבה והפעולה שלו, יבין טוב יותר שאירוע תקיפה יכול להתרחש בכל רגע נתון במהלך המשמרת, ללא סימן מקדים וללא הכנה מוקדמת ובנוסף, ידע ויכיר שבשנים האחרונות היריב תוקף דווקא אנשי ביטחון ולא אזרחים, מה שמעלה את חשיבות המושג "ביטחון כוחותינו". למרות שהגיוס לתפקידי ביטחון נחשב לרוב לקל יחסית, לא כל אחד מתאים לעבוד במקצוע המיוחד והקשה הזה ולו רק מסיבת האחריות העיקרית המוטלת על איש הביטחון והיא משימת השמירה על חיי אדם. עובדתית, הרבה מאוד אנשי ביטחון שכבר עובדים ומבצעים את המשימות השונות בשטח, לא באמת מבינים שכישלון שלהם יכול לגרום למושא האבטחה שתחת אחריותם להיפגע או חס וחלילה להיהרג ולא באמת מעקלים שפציעה נשארת לכל החיים ושלא ניתן להחזיר אדם מת לחיים.
כמי שעוסק בתחום ראיית התוקף באופן שוטף, חוקר, לומד ומלמד על דרכי היריב הפוטנציאלי, אני מאמין שהדרך הטובה ביותר להטמיע את הנושא כדי לעלות את המודעות לאחריות בקרב אנשי הביטחון היא למידה וחקירת אירועים שהתרחשו ותועדו.
תמונה אחת שצולמה רגע לפני ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ב – 30 למרץ 1981, ממחישה היטב את העובדה שאיש ביטחון לא יכול שלא לבצע את משימתו ברמה הגבוהה ביותר כל עוד הוא מאייש עמדה ונדרש להתמודד מול כל יריב שיכול לפעול פתאום וחשוב מכך תוך שלעיתים הוא נדרש להתנהג בניגוד לרצון והחושים הטבעיים שנמצאים בכל אדם:

הנשיא רונלד רייגן מסיים אירוע במלון הילטון בוושינגטון ויוצא עם פמלייתו וצוות האבטחה החוצה לרכב שממתין מבעוד מועד בנקודת היציאה שנקבעה. מערך האבטחה מאפשר לעיתונאים ואזרחים לעמוד בקרבת התפר (האזור הפתוח שבין המלון לרכב הנשיא) ובמקביל מציב שוטרים ומאבטחים בעמדות על מנת למנוע ולסכל כל ניסיון פגיעה בנשיא. בנקודת הזמן שהתמונה מתעדת, צוות האבטחה של הנשיא והשוטרים שמסייעים לו, לא ידעו שבתוך קבוצת העיתונאים שעומדים בצד שמאל של הנשיא במרחק של מספר מטרים בודדים, נמצא ג'ון הינקלי, אזרח חולה נפש שהושפע מדמות מהסרט "נהג מונית", שהגיע כדי לנסות ולהתנקש בנשיא בעזרת אקדח שהיה ברשותו. רגע לפני שג'ון הינקלי מחליט לבצע את הירי לעבר הנשיא, ניתן לראות שהשוטרים שהוצבו מולו מסתכלים לעבר הנשיא במקום להסתכל לכיוונו, לכיוון ממנו יכול להגיע היריב המתנקש. אותם שוטרים כשלו בהתנהגותם המבצעית בדיוק בשלב הקריטי באבטחת הנשיא, בדיוק ברגע שנדרש מהם להיות ברמת המוכנות, הריכוז, המיקוד והדריכות הגבוהים ביותר. התמונה מראה בצורה יוצאת מהכלל את התופעה שבה איש ביטחון לא מצליח להתגבר על הרצון הטבעי של הגוף, במקרה הנ"ל, הסקרנות והרצון העז לראות את הנשיא מקרוב במקום לעמוד ולהסתכל לעבר גזרת האיום. ישנם הרבה דברים שיכולים להסיט את איש הביטחון ממשימתו – הסתכלות על אישיות או אדם מפורסם, הסתכלות על רכב מיוחד ויפה, התעסקות עם הפלאפון, הסתכלות על המשחק במקום על הקהל ועוד, כל דבר מעניין שגורם למוח לתת פקודה להסתכל. המתנקש ג'ון הינקלי, מחליט לפעול בדיוק ברגע המתועד בתמונה, הרגע שבו השוטרים לא מסתכלים לכיוונו. לדעתי ניתן לקבוע, שבהתנהגותם הלא מבצעית, השוטרים אפשרו לג'ון הינקלי לשלוף את אקדחו ולהצליח לירות 6 כדורים לעבר הנשיא ולדייק עם אחד מהם שפגע בו ופצע אותו. אין ספק, שבמידה והשוטרים כן היו עומדים בפיתוי הקשה וכן מתמידים להסתכל לכיוון קבוצת העיתונאים בזמן הליכת הנשיא לרכב, היו מצליחים לזהות את פעולתו של ג'ון הינקלי בשלב מוקדם יותר שהיה מאפשר להם למנוע את ביצוע הירי שלו לעבר הנשיא.
סרטון התיעוד של ניסיון ההתנקשות:

כל מי שבוחר לעבוד כאיש ביטחון, מאבטח, שוטר וחייל, חייב לדעת ולהבין שבחר באחד המקצועות הקשים ליישום, מקצוע המשלב בין אחריות גדולה על חיי אדם לבין קושי פיזי ומנטלי במהלך  איוש עמדה וביצוע המשימה, כל משימה בכל זמן ובכל מקום. על כל מנהל של אנשי ביטחון לדעת שלמרות שמימוש האחריות בקצה היא על העובד שמבצע את המשימה, עליו לפעול תמידית להעלאת המודעות לאחריות המוטלת על העובד כדי לנסות ולהתגבר על כלל התופעות ההתנהגותיות הטבעיות אבל ההרסניות להתמודדות מול היריב. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במודעות מלאה לאחריות על חיי אדם!!!

ניסיון ההתנקשות בשר דוד צבי פנקס 1952

השר דוד צבי פנקס היה נבחר הציבור הראשון שניסו להתנקש בחייו מיום הקמת מדינת ישראל. דוד צבי פנקס, היה פוליטיקאי ישראלי, מחותמי מגילת העצמאות ושר התחבורה השלישי מטעם, מפלגת "המזרחי", של מדינת ישראל מ-8 באוקטובר 1951 ועד פטירתו מהתקף לב בתאריך 14 באוגוסט 1952. בליל שבת, 20 ביוני 1952, הונחה פצצה במרפסת ביתו של דוד צבי פנקס, שהתגורר ברחוב רמח"ל 6 בתל אביב. הפצצה לא התפוצצה, ולכן יום למחרת המתנקשים הניחו פצצה נוספת, הפעם ליד דלת ביתו. 

הסיבה להתנקשות – מחלוקת סביב נושא הכפייה הדתית:
כבר בתקופת היישוב היה המתח בין הדת לחילוניות שאפיינה את החלוציות העברית נושא לפולמוסים סוערים ובעלי פוטנציאל נפיץ, תרתי משמע. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, היה חילוני גמור, אך באותה נשימה היה זה אותו בן גוריון שחיבר בשנת 1947 את "מכתב הסטטוס־קוו", ששלח כיו"ר הסוכנות היהודית לאגודת ישראל ובו קווים לדמותו של הסטטוס קוו בענייני דת עבור המדינה שבדרך. כבר עם הקמת הממשלה הראשונה החליט בן גוריון כי מפלגתו מפא"י תקים קואליציה עם החזית הדתית המאוחדת ולא עם מפלגת מפ"ם השמאלנית או עם חירות הרוויזיוניסטית. היחס לסוגיות דת ומדינה שהתגבש כבר משחר ימי המדינה היה שיש לפתור אותן באמצעות "פוליטיקה של הסדרה", היינו הימנעות מהכרעת רוב חד צדדית נוקבת ומהדהדת והסדרה בדרך של הידברות והסכמה.
הממשלות הראשונות שידעה המדינה לא האריכו ימים, ובכמה מקרים נפלו בגלל סיבות הנוגעות במישרין או בעקיפין לדת. כך למשל, סיימה הממשלה השנייה את דרכה בפברואר 1951, כארבעה חודשים לאחר הקמתה, בעקבות התפטרות של בן גוריון בשל מחלוקות עם המפלגות הדתיות על דרך הקניית החינוך הדתי לילדי העולים. 
כאמור, דוד צבי פנקס כיהן כשר התחבורה בממשלה השלישית בראשותו של בן גוריון, ממשלה שנדרשה להתמודד עם ימי צנע, קיצוב ומחסור. כחלק מההוראה לצמצם שימוש בדלק, הורה השר פנקס שכלי רכב יושבתו יומיים בשבוע, כאשר אחד מהימים הללו יהיה יום שבת. התקנה עוררה סקנדל ציבורי ונתפסה ככפייה דתית באצטלה של אילוץ כלכלי.

המתנקשים:
הסופר ועיתונאי "הארץ" עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר, מי שהיה בשירותו הצבאי מומחה חבלה – שניהם יוצאי לח"י. שניהם חשבו שצריך לעשות מעשה ולמחות בצורה אישית על מעשיו של השר.

דרך הפעולה שנבחרה להתנקשות – מטען חבלה:
הטמנת פצצה במוסדות רשמיים כאמצעי לזעזע את מקבלי ההחלטות ואת הציבור לנוכח נושא שנוי במחלוקת לא הייתה מעשה חריג באותם ימים. מי מיוצאי המחתרות שחש כי המדינה החדשה מפרה הבטחה, החליט לעיתים שהוא פועל באמצעים הישנים שהכיר. ארסנל חומרי החבלה שהטמינו הוא וחבריו מאז מלחמת העצמאות שב ונשלף. אנשי המחתרות לא השתחררו כל כך מהר מאווירת הטרור שבה חיו שנים. הם סירבו לעכל כי לא מדובר עוד בבריטים, אלא באנשים בני עמם. הנחת פצצה בצירות צ'כוסלובקיה ובמערכת השבועון הסנסציוני "העולם הזה"; פיצוץ בשגרירות הסובייטית וגם חומר נפץ שנתפס אצל בחורי ישיבה שהתכוונו לפגוע באמצעותו במשרד החינוך, במחאה על התגבשותו של חוק חינוך ממלכתי שנתפס כמאיים על החינוך הדתי – כל אלה הן רק דוגמאות שהביאו למשפטים מתוקשרים של חברי מחתרת, להרשעה בעברות חמורות ולעונשים שהומתקו לימים. אך הטמנת פצצה בביתו הפרטי של אדם הייתה צעד מרחיק לכת. 
את הפצצה קיבל עמוס קינן מיעקב חרותי אותו הכיר מהתיכון שלאחר ניסיון ההתנקשות פרסם את הפרטים הבאים: "קינן הגיע אליי וביקש אצבעות חומר נפץ. לאיזה צורך? שאלתי. פעולת מחאה-ראווה, לפוצץ מטען מול החנות של המשביר לצרכן ביפו המוכרת סחורה גרמנית. בלילה אין עוברים ושבים. לא היה לי צל של ספק שעמוס דובר אמת. גם זה היה אצלנו כלל בל יעבור. קבענו פגישה והבאתי לו את האצבעות. לעמוס היו שתי ידיים שמאליות, אבל שאלתיאל בן יאיר היה מקצוען, וההמשך ידוע. הפצצה הופעלה בביתו של פנקס. מאותו יום לא דיברתי עם עמוס מטוב ועד רע 30 שנה. דחיתי כל ניסיון לקשר אתו".

ההתנקשות:
כאמור, השר דוד צבי פנקס התגורר בדירה בבניין ברחוב רמח"ל 6 בתל אביב:

 

בליל שבת, 20 ביוני 1952, הניחו המתנקשים פצצה במרפסת ביתו של דוד צבי פנקס. הפצצה לא התפוצצה והתגלתה על ידי בנו של דוד צבי פנקס שהזעיק את המשטרה. המשטרה הציבה מארבים בסביבת ביתו של פנקס ולמחרת הונחה פצצה נוספת, הפעם ליד דלת ביתו. היא התפוצצה, גרמה נזק סביבתי, אך איש לא נפגע. השתלשלות האירוע באותו פורסמה על ידי המשטרה:
בשעה 01:30, הרגיש משמר שוטרים בשני אנשים שנכנסו לחדר המדרגות בבית ברחוב רמח"ל 6 בתל אביב. כעבור 20 שניות יצאו השניים וניסו להתרחק מהמקום. לאחר שעוררו חשד בלב השוטרים, הם פקדו עליהם לעמוד. השניים לא נשמעו לפקודה והמשיכו להתרחק. השוטרים שלפו נשקם ופקדו עליהם לעמוד ולא – יפתחו עליהם באש. השניים נעצרו והועברו בידיים מורמות לכיוון תחנת המשטרה ברחוב יהודה הלוי 8. בו ברגע נשמעה התפוצצות בחדר המדרגות של הבית שאותו עזבו השניים. שני השוטרים עלו מיד לחדר המדרגות ומצאו את דלת דירתו של דוד צבי פנקס הגר באותו בית פרוצה. הדירה היא בקומה ב' מצד שמאל. חבלן המשטרה שהגיע למקום גילה מיד שהפצצה שהרסה את דלת הדירה היתה מתוצרת בית.      

הטיפול במתנקשים:
בימי מעצרם שמרו קינן ושאלתיאל על זכות השתיקה, פתחו בשביתת רעב במחאה על תנאי מעצרם ולא הודו במעורבותם באירוע. "לא נשאתי, לא זרקתי, לא הטלתי ולא הנחתי את הפצצה בביתו של שר התחבורה פנקס", אמר קינן בבית המשפט. רק לאחר פטירתו של פנקס עמדו קינן ובן־יאיר לדין. הם טענו שהגיעו לאזור בתמימות, לאחר שקיבלו שיחת טלפון אנונימית. למשפטם התמנה באופן חריג שופט אזרחי שלא היה לו ניסיון פלילי. השופט קבע שאין שום ספק שהנאשמים דוברי אמת, וזיכה אותם. ערעור הוגש לבית המשפט העליון. שופטי העליון מתחו ביקורת חריפה על השופט, ותהו למה נפגש קינן באישון לילה עם קצין לשעבר המתמחה בחומרי נפץ. למרות זאת, גם הם זיכו באופן תמוה את הנאשמים. לימים גילה קינן למקורביו שהוא אכן ביצע את ההתנקשות.

דוד צבי פנקס:
כחודשיים לאחר ההתנקשות נפטר פנקס מהתקף לב פתאומי, והוא בן 57 בלבד. בשעת מותו נמצאו לידו ספר תנ"ך, מסכת פסחים ומסמכי עבודה. בני משפחתו קשרו את פטירתו להתנקשות בחייו ולאופן המזלזל שבו התייחסו אליה. ליבו של האיש הזה נשבר. למחרת ההלוויה ציינו חבריו בישיבת הממשלה שפנקס קיבל מכתבי איומים על חייו.
לאחר מותו של פנקס, לא האריכה הממשלה השלישית ימים: בסוף ספטמבר 1952 עזבו את הממשלה המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בשל התנגדות אנשיהן לגיוס נשים לצה"ל. לאחר כשלושה חודשים התפטר גם בן גוריון, שוב בשל ויכוח הנוגע לחינוך הדתי, והממשלה סיימה את דרכה.
סרטון מארכיון מדינה – הדיווח על מותו של פנקס (בחלק הראשון של סרטון):

בשנת 1952, ראש הממשלה והשרים בישראל לא היו מאובטחים. היחידה לאבטחת שקמה בשנת 1958 עדיין לא קמה ולכן נבחרי הציבור היו חשופים לפגיעה במאה אחוז למעט במקרים בהם המשטרה החליטה לפעול לאבטחתם. עובדתית, בניסיון ההתנקשות בשר דוד צבי פנקס המשטרה הציבה מארב סביב ביתו לאחר שהמטען הראשון הונח במרפסת לא התפוצץ. לא מצאתי תשובה לשאלה מדוע השוטרים שהיו במארב לא זיהו את המתנקשים בכניסתם לבניין ולא מנעו את הנחת מטען החבלה השני בצמוד לדלת הבית. בשנים האחרונות שרים בישראל, שאינם באחריות שב"כ, מאובטחים על בסיס ניתוח פעילות והערכת מצב לקביעת רמת האבטחה הנדרשת, למעט הצבת מאבטחים בבתים שמוגדרים כמתקני קבע. אין ספק שמאבטח שמוצב בבית השר/ה אמור לאתר כל אדם שאינו מוכר ובטח כל חפץ חשוד/מטען המונח בגזרת האיום.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"

"שומר החומות" – תמונות וסרטונים שמספרים את המצב בישראל 2021

שימוש בתמונות וסרטונים שעלו ברשתות החברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. שימוש במדיה המפורסמת ברשתות החברתיות לאחר ניסיון לאיתור בעל הזכויות. כל בעל זכויות מוזמן לפנות למייל הבא לבקשת הסרת תמונה ו/או סרטון [email protected]

"עולם כמנהגו נוהג", ישראל ממשיכה לנהוג ולהתקיים כפי שהיא רגילה, ללא כל שינויים, כצפוי ובהתאם לביטויים נוספים וכל כך נכונים – "אין חדש תחת השמש" ו"מה שהיה הוא שיהיה". מה שכן משתנה מסבב לסבב הוא השם שהמחשב בוחר למבצע, והפעם "שומר החומות", ונפח הפרסומים ברשתות החברתיות שמציף בידיעות, בסרטונים ובתמונות רבות ומגוונות שמצליחות לספר ולתאר בצורה מיטבית את מצבה של ישראל בשנת 2021.
הסבב הנוכחי שונה מקודמיו בעיקר בגלל העובדה שחוץ מהלחימה הצפויה מול החמאס בעזה התווסף איום פנימי, בתוך הבית, שהפעיל פצצה מתקתקת מצד ערביי ארץ ישראל כנגד יהודים, בעיקר בערים מעורבות כמו לוד, רמלה, יפו, חיפה ועכו ולא רק בהן.
כל ילד וילדה ביישובי עוטף עזה יגידו שסבב לחימה נוסף מול החמאס אינו מפתיע ואף היה צפוי, אבל האם ניתן להגיד את אותו דבר על ההתפרצות האלימה של חלק מערביי ארץ ישראל או שבמקרה הזה אכן מדובר בהפתעה? אם האיום מבפנים הצליח להפתיע אותנו אז מצבנו עוד יותר גרוע מכפי שזה נראה. העולם ביסודו מאוד פשוט ובכל מה שקשור לקשר בין אנשים, בין ארגונים ובין מדינות, הכללים והחוקים מאוד ברורים וחדים וכך גם המחיר שישלם כל מי שלא יפעל לפיהם:

החזק מנצח ברוב המקרים אבל עם מאוחד מנצח תמיד.

דחייה בטיפול בבעיה קיימת תגרום לה לגדול ולהחמיר עד כדי כך שהפתרונות הקיימים יכולים להפוך ללא רלוונטיים.

הפאסיבי, זה שממתין לקבל את המכה ואז מגיב, ימצא את עצמו מופתע כל פעם מחדש.

"הקם להורגך, השכם להורגו" – אדם יפסיק את מעשיו רק אם תהרוג אותו או תפגע בו כך שלא יהיה כדאי לו להמשיך.

אי אפשר להיות יותר צדיקים מהאפיפיור.

החלש יותר ייתפס בעיני אחרים כמסכן ולרוב גם כצודק וכמי שצריך להציל אותו מידי החזק.

הוויתור של היום יהפוך להיות השגרה של המחר.

אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו – חייבים לבחור צד ולדבוק בו.

אכיפה חלשה ורפיסות שלטונית מנוצלת לרעה על ידי חלק מהאוכלוסייה עד כדי אנרכיה.

בניווט, כשאתה מתברבר עליך לחזור לנקודה האחרונה שידעת איפה אתה ומשם להתחיל שוב בדרך אחרת.

קיבצתי מספר תמונות וסרטונים המתארים כיצד מדינת ישראל משלמת מחיר על התנהלות ארוכת שנים שאינה מתאימה לכללים ולחוקים של העולם:

אכיפה חלשה ורפיסות שלטונית מנוצלת לרעה על ידי חלק מהאוכלוסייה עד כדי אנרכיה.

נכתב ב 3.12.1947 ומתאים למציאות בשנת 2021:

"מה שהיה הוא שיהיה" – כרוז שכדי להפיץ אותו כיום, בשנת 2021, כל מה שצריך לעשות זה רק לשנות את התאריך, כל שאר התוכן תואם במאה אחוז את שהתרחש בערים המעורבות ובמקומות נוספים ברחבי המדינה. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שחלק מהאוכלוסייה, במקרה הזה ערבים שחיים בישראל כאזרחים לכל דבר ועניין, שמרשה לעצמו להתפרץ בכל פעם שיש לו הזדמנות ולפעול באלימות קשה עד כדי רצון לפגוע ולהרוג אזרחים יהודים, הוא האויב מבפנים של מדינת ישראל. ערבים ששוב ושוב משחזרים את השנאה וההתקפות שבוצעו כנגד אזרחי ישראל היהודים על ידי הדורות הקודמים שלהם. אין ספק שהחלק הזה באוכלוסייה הערבית יורק לבאר שממנה הוא שותה ובמקביל מנצל את חוסר האכיפה ורפיסות השלטון כדי להתחמש ולהתארגן למלחמה, מלחמה על הבית. מדובר באויב מבפנים ששם לו למטרה להשתלט בחזרה על ערים ושטחים בישראל ופועל בהתאם לתוכנית רב דורית שמשלבת שנאה תהומית, אמונה דתית, סבלנות ונחישות. מבחינתו, הזמן לא משחק תפקיד בדרך להשגת המטרה.

אכיפה חלשה ורפיסות שלטונית מנוצלת לרעה על ידי חלק מהאוכלוסייה עד כדי אנרכיה – יהודי בארצו לא חיי בביטחון:

צילום: צילום מסך

6 מיליון יהודים נרצחו בשואה בניסיון אכזרי של הגרמנים לבצע טיהור אתני מלא לכל היהודים שחיו על פני האדמה בכל מקום בעולם. השואה היוותה סימן חזק וברור לכל היהודים ששרדו את הזוועות שעליהם להקים מדינה משלהם במטרה שאף אחד לא יוכל לפגוע בהם יותר וכדי שיוכלו לחיות חיים בטוחים וטובים, היא מדינת ישראל. מאז ועד היום, המטרה שלשמה מדינת ישראל הוקמה לא באמת הושגה, והתמונה הזו שצולמה במאי 2021 במהלך מבצע "שומר חומות" מוכיחה את זה – יהודי הותקף על ידי פורעים ערבים, בתוך מדינתנו, ליד ביתו. בשנת 2021, לאחר 73 שנות קיום, יהודי במדינת ישראל לא יכול להרגיש בטוח במדינתו, לא בביתו ולא מחוצה לו. הפרעות האלימות מצד הערבים כנגד יהודים במקומות רבים ברחבי ישראל, הגם שהתבצעו על ידי קבוצות קיצוניות ולא על ידי כולם, מזכירות את תקופת השואה האפילה בה יהודי לא יכול היה ללכת ברחוב מבלי שמישהו יכה אותו או יהרוג אותו. ב – 73 שנות קיום וכנגד כל הסיכויים, ישראל הפכה להיות מדינה מתקדמת וחזקה שיש בה הכל, הכל חוץ מביטחון פנים לאזרחיה היהודים.
התקיפות האנטישמיות הרבות כנגד יהודים שמתרחשות במדינות רבות בעולם מזכירות לנו שאין לנו ארץ אחרת לחיות בה בביטחון:

מדינת ישראל היא מדינת היהודים!!! לא מדינת הערבים ולא מדינת הזרים!!! דווקא עכשיו, ראש ממשלת ישראל חייב לקיים נאום על מנת להעביר מסר אחד, חד וברור שאומר שמדינת ישראל היא מדינת היהודים ולכן כל מי שאינו יהודי שמחליט לגור בה או לבקר בה חייב לחיות ולהתנהג בהתאם לחוקי המדינה היהודית, ולא, ייעצר ויישפט או יגורש מידית.

הוויתור של היום יהפוך להיות השגרה של המחר.

דחייה בטיפול בבעיה קיימת, תגרום לה לגדול ולהחמיר עד כדי כך שהפתרונות הקיימים יכולים להפוך ללא רלוונטיים.

מדינת ישראל פועלת בהכלה ובסלחנות פושעת מול אזרחיה הערבים ובוחרת להתעלם מתופעות שנאה, אלימות והתחמשות לא חוקית. גם כאן, נראה לכאורה שמדינת ישראל מתעלמת מהבעיה הקיימת, בעיה שנראית כך:

המדיניות הלא נכונה וההרסנית הזו מועברת לכלל כוחות הביטחון ובמיוחד לכוחות משטרת ישראל כגוף שאחראי על יצירת השקט הביטחוני בתוך שטח ישראל ובכך מעמידה את השוטרים/ות, המבצעים את המשימות בפועל, בעמדה חלש ונחותה ובמקרים רבים אף בסכנת חיים ברורה ומידית.
התוצאה של מדיניות זו נראית בברור בתמונה ובסרטונים הבאים:

שום אדם לא היה מעז להתנהג כך לשוטר/ת אם היה יודע שהא צפוי לתגובה נחושה וחזקה שתגרו לו לנזקים קשים. כשאזרח יודע שהשוטר שעומד מולו מסורס בסמכותו ובתגובתו, הוא מרשה לעצמו לתקוף אותו מילולית ופיזית.
מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וטוב שכך, אבל דמוקרטיה לא יכולה לבוא על חשבון ביטחון אזרחיה ו/או לאי שוויון באכיפת החוק. התנהגות חלק מהערבים במהלך מבצע "שומר החומות" מסמנת שהגיע הזמן שמדינת ישראל תשלב במסגרת הדמוקרטיה אכיפה חזקה ולא מתפשרת כנגד כל מי שמעז לצאת נגדה, בדיבור ו/או במעשים. אף אדם בתוך מדינת ישראל לא יניף דגל של האויב מבלי שייענש על כך!!! אף אדם בתוך מדינת ישראל לא ידבר ויעודד ארגון טרור שמוגדר כאויב מבלי שייענש על כך!!! אף אדם במדינת ישראל לא יחזיק נשק לא חוקי מבלי שייענש על כך!!! אף אדם במדינת ישראל לא יתנהג בזלזול ולא יתקוף איש כוחות הביטחון מבלי שייענש על כך!!! הגיע הזמן ליזום פעולה כנגד כל התופעות האלה שפוגעות בכל שאר האזרחים שומרי החוק במדינת ישראל!!!
מדינת ישראל חייבת לצאת למבצע ניקוי אורוות בעזרת כל ארגוני ביטחון הפנים ברמה של מעבר מבית לבית לצורך סריקה ומציאת אמל"ח לא חוקי ומעצר כל אזרח פורע חוק.

 

בניווט, כשאתה מתברבר עליך לחזור לנקודה האחרונה שידעת איפה אתה ומשם להתחיל שוב בדרך אחרת.

ההתנהלות והטיפול של מדינת ישראל בעזה מזכירים ניווט שמי שמוביל אותו מתברבר שוב ושוב ולכן חוזר כל הזמן לאותה נקודת התחלה ולא מצליח להגיע ליעד המטרה. ברוב המקרים, ברבור בניווט נובע מאי למידת הציר כמו שצריך ומאי יכולת טובה של קריאת והבנת השטח. משנת 1967, אחרי שישראל כבשה בשנית את רצועת עזה מידי המצרים התחיל ניווט שלא מצליח להגיע אל יעד מטרה עד היום, וכל זאת כי כל פעולה וכל ניסיון טיפול שבוצעו התבררו שוב ושוב כברבור בדרך. עזה שימשה כמפקדה הראשית עבור כוחות צה"ל שהחזיקו את רצועת עזה בין השנים 1967 ל – 1994. בשנת 1969 חוברה העיר לרשת החשמל של ישראל. בשנת 1971 החליטה ממשלת ישראל לפעול לשיקום מחנות הפליטים שברצועת עזה, מתוך מחשבה שמהלך זה יעזור להרגעת המתיחות הביטחונית ושינוי דעת הקהל לטובת ישראל, לאחר שתחת השלטון המצרי לא נעשה מאמץ לשקם את הרצועה. ב- 1971, בעת שאריאל שרון היה אלוף פיקוד דרום פעל צה"ל בצורה נרחבת למיגור הטרור ברצועת עזה, והביא לשקט יחסי שנמשך מספר שנים. בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה והעיר עזה הייתה אחד ממוקדי העימות. בעקבות האינתיפאדה והגבלת חופש התנועה של עובדים עזתיים אל מעבר לקו הירוק התדרדר המצב הכלכלי בעזה. ב- 1994 כתוצאה מהסכמי אוסלו, נסוג צה"ל מהעיר עזה והשליטה בעיר עברה לידי הרשות הפלסטינית. רב המרצחים יאסר ערפאת הורשה לחזור לעזה כדי להפוך למנהיג הרשות הפלסטינית. יאסר ערפאת קבע את מפקדתו בעזה. בשנת 2005 פונו היושבים היהודיים ברצועת עזה בנסיגה חד צדדית כחלק מתוכנית ההתנתקות. לאחר יציאת צה"ל מעזה, התגבר ירי רקטות משטח רצועת עזה, כאשר הירי מהעיר עזה והעיירות הסמוכות אליה כוון בעיקר אל העיר שדרות וליישובים סביבה. החמאס ניצח בבחירות 2006 והשתלט על רצועת עזה. המצב הביטחוני בעזה החמיר. ישראל הפעילה סגר על רצועת ומנגד התגבר ירי הרקטות ופצצות המרגמה על יישובי עוטף עזה.
בדצמבר 2008 פתח צה"ל במבצע עופרת יצוקה שארך כשלושה שבועות.
החמאס השתקם וחזר לירות לעבר יישובי עוטף עזה.
ישראל שוב פעלה באותה דרך, ובנובמבר 2012 פתח צה"ל במבצע עמוד ענן ברצועת עזה, בתגובה לירי המתמשך על יישובי דרום בשבועות שקדמו לו.
החמאס השתקם וחזר לירות לעבר יישובים בישראל.
ישראל שוב פעלה באותה דרך, וביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה (ארך כ – 50 ימים), בתגובה לירי המתמשך על יישובי הדרום בשבועות שקדמו לו.
החמאס השתקם וחזר לירות לעבר ישראל.
ישראל שוב פעלה באותה דרך, ובנובמבר 2019 החל מבצע צבאי נוסף בעזה, שנקרא בשם "חגורה שחורה" ונמשך 6 ימים.
החמאס השתקם וחזר לירות לעבר ישראל.
ישראל פעלה שוב באותה דרך, ובמאי 2021 פתחה במבצע "שומר החומות" שארך 11 יום ומזכיר בתוצאותיו את תוצאות המבצעים שקדמו לו ולכן ברור שהחמאס שוב ישתקם ויחזור לירות על ישראל עד למבצע הבא.
יש לציין שבין מבצע למבצע ישראל הקפידה להאמין שניתן לגרום לארגון הטרור חמאס לזנוח את דרך המלחמה ולבחור בשלום ולכן בחרה כל פעם מחדש בציר הכנסת סחורות, חומרי בנייה וכספים לחמאס שמצדו השתמש בהם בעיקר לשיקום והתעצמות מחדש. האם הפעם מדינת ישראל תבין סופסוף שבכל מה שקשור לניווט ברצוע עזה, עליה לחשב מסלול מחדש כדי להצליח להגיע ליעד המטרה – שקט וביטחון לאזרחי מדינת ישראל ובמיוחד לאלה הגרים בעוטף עזה.

הפאסיבי, זה שממתין לקבל את המכה ואז מגיב, ימצא את עצמו מופתע כל פעם מחדש.
אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו – חייבים לבחור צד ולדבוק בו.

על כל אזרחי מדינת ישראל לזכור שחמאס הוא ארגון טרור אכזרי שהשתלט על רצועת עזה ואזרחיה כדי להצדיק את קיומו וכי לממש את שנאתו לישראל. ארגון טרור לא חושב ואינו בעל ערכים ומוסריות כמו מדינה דמוקרטית ולכן מה שמשפיע עלינו לא רק שלא משפיע עליו אלה פשוט משרת אותו ומחזק אותו. כדי לנצח ארגון טרור חייבים קודם ללמוד אותו כאויב ואז להכות בו ללא רחם עד לחיסולו המלא. מדיניות ישראל במלחמה מול ארגון הטרור חמאס היא הטעות העיקרית שאסור לעשות אותה בשום פנים ואופן. אי אפשר לפעול בסלחנות במלחמה מול ארגון טרור. אי אפשר לאשר לארגון טרור לקבל מאות מיליוני דולרים. אי אפשר לספק לארגון טרור סחורות וחומרי גלם. אי אפשר לעשות את כל זה ולצפות שארגון טרור יהפוך להיות דמוקרטי וצדיק. בכל סבב לחימה, ישראל מבצעת סיכולים ממוקדים רבים ומדללת את עץ המבנה של החמאס כאשר הוא מצדו ממשיך לגדל את דור ההמשך:

לדעתי, הודעה זו שנכתבה באחד מהקבוצות הביטחוניסטיות בווטסאפ מסבירה היטב את העובדה שישראל בוחרת במדיניות שמנוגדת לחלוטין לחשיבתו והתנהלותו של ארגון טרור:
"במבחן התודעה הם נצחו, כרגיל. יש לנו בעיה חמורה של תודעת ניצחון. בואו נראה כמה אנשים כאן מתכננים לצאת לרקוד ברחוב בזכות ההישגים שלנו, ואילו שם יש חגיגות ברחובות עזה. גם בערי ישראל היו הלילה חגיגות של פלסטינים, ריקודים וזיקוקים. הזוי.
רוצים לבדוק אם במבחן התודעה ניצחנו? בבקשה:
בוא נראה האם הפלסטינים יזחלו כעת בתבוסה נוראית להצטרף להסכמי אברהם.
בוא נראה האם מנהיגיהם יתחילו לדבר על שחר של יום חדש וישירו שיר לשלום.
בוא נראה כמה זמן ייקח עד ששוב יעוף כאן טיל מדרום או מצפון (כמובן שזה יהיה 'פלג סורר'..)
בקיצור, אנחנו לא מדברים את השפה שלהם. כל הרוג שלהם זה ניצחון. כל תשתית הרוסה זה הישג (עוד מיליארדים מהאיחוד האירופי ומשת"פיהם מארצות ערב), כל ילד הרוג זה ניצחון תודעתי ודלק נהדר להסתות הבאות. ואילו אצלנו מקבלים בשוויון נפש נפילות טילים על בתים בכל טווח בארץ ישראל, מענישים יהודים לא לעלות להר הבית בגלל התפרעויות פלסטינים, ומשכללים עוד יותר את השפניות. סליחה, כיפת ברזל, ממדים ואזעקות. עוד ניצחון כזה ואבדנו".
במבצע "שומר החומות" אזרחי ישראל הופתעו לגלות שלחמאס יש עיר תחתית, "המטרו", טילים משופרים וחזקים יותר, צוללות תופת ועוד. אל לנו האזרחים לטעות, גורמי הביטחון בישראל, מכירים היטב ובמדויק את כל שרשרת הפיקוד של החמאס ואת מיקומם בכל רגע נתון, את פעולות ההתעצמות של החמאס בכל תקופה שלאחר סבב לחימה ואת כוונותיו ההתקפיות כנגד ישראל. מדינת ישראל לא באמת מופתעת מהיכולות וההתעצמות של האויב שמפורסמים על ידו:

מדינת ישראל בוחרת במודע ובכוונה במדיניות פאסיבית ולא במדיניות אקטיבית ובכך מאפשרת לחמאס לממש את תכניתו הרב שנתית שכוללת הרחבה של ההישגים מסבב לחימה לסבב לחימה. כל גופי הביטחון בישראל יודעים שהחמאס מנצל את "שנות השקט" כדי להתארגן לסבב הבא.
אלה נתוני הסיכום של מבצע "שומר החומות":

השורה התחתונה בטבלה מעידה על כך שזה רק עניין של זמן עד לירי הבא לעבר ישראל ועד סבב הלחימה הבא מול החמאס בעזה.
מדינת ישראל לא מופתעת מיכולות החמאס שמפורסמות על ידו:
מדינת ישראל חייבת לשנות את המדיניות לאלתר!!! מדינת ישראל חייבת להפוך לאקטיבית ולהתחיל להכות בחמאס בעוצמה ללא פחד מתגובת הנגד ומתגובת העולם. מדינת ישראל חייבת לספק לאזרחיה שקט וביטחון בכל דרך אפשרית!!! מדינת ישראל יודעת מה עליה לעשות כדי להוריד את ראש הנחש, ראש החמאס, עליה רק להחליט לעשות זאת וזהו!!!

מערכת כיפת ברזל היא גאווה לתעשייה הביטחונית הישראלית ומייצרת מערך הגנה חשוב ומציל חיים, אבל אסור שתסרס את ההתקפה ותגרום למדיניות תגובה ולא למדיניות יוזמה.

קרדיט לצילום: AFP

החזק מנצח ברוב המקרים אבל עם מאוחד מנצח תמיד.

מדינת ישראל הצליחה להפוך את עצמה למדינה חזקה מאוד אבל לא הצליחה לאחד בין כל שכבות האוכלוסייה והאויבים שלה מנצלים זאת עד תום. מבצע "משמר החומות" הגדיר לנו משימה אחת נוספת, אחרונה והכי חשובה, משימת האחדות בעם. צה"ל הוא הארגון שמוכיח שניתן לאחד את העם ולכן אני חושב שכדאי להמשיך את עבודתו המצוינת בנושא כדי להכיל אותה על כל האזרחים היהודים במדינה. לא נצליח להשיג את כל שאר היעדים מבלי שנהיה מאוחדים בתוכנו. כדי להצליח בכך עלינו להפסיק להלכות את עצמנו, עלינו לכבד את אחד את השני, עלינו לתמוך ולעזור אחד לשני ועלינו לדאוג ולחזק קודם כל את עצמנו ורק אחר כך לחזק אחרים. 
אנחנו חייבים זאת לעצמנו ולילדנו בכל יום ולא רק בשעות מלחמה וסכנה.

זכרו, רק ביחד נצליח להפוך את מדינת ישראל לבטוחה ושקטה יותר