התקרית בגבול מצרים – אבטחה צריך לקיים

תחקיר האירוע שרובו פורסם על ידי גורמי צה"ל וכלי התקשורת השונים מצביע על שורה ארוכה של כשלים מקצועיים ברמת התפקוד וההתנהלות של היחידות בצה"ל האחריות על גדר הגבול בין ישראל למצרים ובעיקר בשכבת הפיקוד בכל הרמות. ההתנהלות הכושלת גבתה את חייהם של 2 חיילים וחיילת שביצעו את המשימות שהוטלו עליהם.

שאלת התחקיר המרכזית צריכה להיות "כיצד חייל מצרי אחד שהפך למחבל מצויד ברובה אחד, הצליח לחדור את כל מעגלי האבטחה של צה"ל בגבול עם מצרים ולהרוג 2 חיילים וחיילת?"
תחקיר האירוע העלה מספר סיבות שעונות לשאלת התחקיר:
פתחי החירום בגדר, שדרך אחד מהם חדר המחבל, היו ידועים רק לגששים ולקצינים בכירים – אך הוסתרו מהלוחמים.
לוחמים שמרו בצמדים ואף לבד ובמשך 12 שעות – בניגוד לפקודת האוגדה שהנחה לשמור בכוח שמונה 4 חיילים/ות.
המכ"ם זיהה תנועה חשודה כשהמחבל חדר אך התצפיתנית שסרקה לא איתרה אותו בשטח ישראל וחזרה לשגרה.
כוחות התגבור המיוחדים הגיעו שעתיים וחצי לאחר ההתקלות הראשונה ודקות לאחר חיסול המחבל.
הגששים שגו קשות כשהעריכו מיד שהמחבל חזר למצרים, מכ"ית צעירה זיהתה אותו בעזרת משקפת שעה וחצי מאוחר יותר.
לוחמים הסתערו ללא קסדות כי שכחו אותן בג'יפ ונפגעו במהלך קרב היריות עם המחבל.
הקשר עם החיילים בעמדות לוקה בחסר ופוגע ביכולת השליטה בשגרה ובחירום.
החיילים והחיילות שביצעו את משימות האבטחה בקצה לא תודרכו מספיק טוב על אפשרות לתרחיש של חדירת מחבל ממצרים לישראל למרות שאירוע כזה התרחש בעבר.

מהתחקיר של פיקוד הדרום עולה עוד שבחודש שעבר נערכה ביקורת מיוחדת לגדוד ברדלס ובפרט לפלוגה שספגה את הפיגוע – והיחידה זכתה לשבחים.

כמומחה אבטחה, אשר באופן קבוע מנתח אירועים ביטחוניים ומפיק מהם לקחים ללמידה ויישום ובנוסף במסגרת שירות המילואים מעורב באופן פעיל בפעילות מערך ההגנה של צה"ל כולל פעילות של הפלגה האדומה, אני קובע בצורה חד משמעית שכל הפערים והכשלים המקצועיים שהיו באירוע מצביעים על כך שצה"ל עדיין מתקשה להבין מהי אבטחה וכיצד לקיים אותה בשטח ושרמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת מפקדים זוטרים וחיילים/ות שמבצעים את המשימות בקצה הינה נמוכה ולכן יש בה הרבה מאוד פערים ותקלות מבצעיים שהפכו להיות חלק מהשגרה ולא מטופלים כפי שנדרש.
שאלת התחקיר באירוע המדובר מזכירה לי את שאלת התחקיר ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – "כיצד יכול להיות שמתנקש אחד עם אקדח אחד הצליח לגבור על כל מעגלי המודיעין והאבטחה ולבצע ירי קטלני לעבר ראש הממשלה מבלי שאף אחד יצליח למנוע זאת ממנו?"
כל מי שעוסק במקצוע האבטחה יודע שקיימת הנחת יסוד מרכזית וחשובה שטוענת שלא ניתן כל הזמן למנוע במאה אחוז התרחשות אירוע תקיפה מצד היריב ולמרות זאת ודווקא בגלל זה חלה חובה לקיים את האבטחה 24/7 ברמה הגבוהה ביותר שניתן מרמת הפיקוד ועד אחרון החיילים/ות המבצעים את המשימות בקצה וזה על מנת למנוע מהיריב להצליח במזימתו בגלל טעויות ופערים שנוצרו בעקבות תחלואות ועיוורון מבצעי ומקצועי שנוצרים מהשגרה היומיומית הקשה והמאתגרת – שהצלחת היריב לא תהיה בעיקר בזכות הכשלים שלנו.
אלו הן השאלות והתובנות שאני מזהה מנתוני האירוע כפי שהתפרסמו בתקשורת:

ביצוע ביקורות:
איך יתכן שבביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני התרחשות האירוע לא זוהו ולא צוינו כל או חלק מהפערים שעלו בתחקיר האירוע? הרי אין ספק שפערים אלו היו גם רלוונטיים במועד ביצוע הביקורת כגון ביצוע איוש עמדה בשעות רגישות על ידי 2 חיילים/ות ולא 4 כפי שנוהל האוגדה קובע, בעיות קשר רציף עם החיילים/ות בעמדות, נראות העמדות ואי התאמתן למאפייני המשימה, חוסר יכולת לראות במצלמות את המתרחש בעמדות ועוד. הפער בין תוצאות הביקורת לבין תוצאות תחקיר האירוע מחייב בדיקה מעמיקה של תהליך ביצוע ביקורות מהסוג הזה ובנוסף האם לקחי ביקורות מיושמים וכיצד.

ניתוח בראיית התוקף:
על כל מערך אבטחה לקבוע בעצמו או לקבל מגוף מנחה איום ייחוס שעל בסיסו יתבצע ניתוח בראיית התוקף שיקבע מיהו היריב בגזרת האחריות, מהם האמצעים העומדים לרשותו ומהן היכולות שלו לבצע תקיפה, וכל זה על מנת לגבש רשימת דפ"אות רלוונטיות שמחייבות גיבוש מענה שכנגד. ברור שניתוח בראיית התוקף חייב לכלול גם למידה מאירועים קודמים שהתרחשו בגזרת האחריות כי אלו מלמדים בצורה הטובה ביותר על מאפייני ויכולות היריב הפוטנציאלי.
בהתייחס לאירוע המדובר הייתי שואל האם היריב הפוטנציאלי בצד המצרי, כמו חייל המשרת בגזרה, הינו בעל יכולת איסוף מודיעין ברמה כזו שיכול לגלות למשל את מעברי החירום ה"סודיים"? האם ביכולתו לבצע ניתוח שטח לאיתור צירי תנועה נסתרים מהמערכות הטכנולוגיות ומעיני החיילים/ות? האם לחייל מצרי פשוט יכול להיות מניע אישי או לאומני שיגרום לו להחליט לבצע תקיפה כנגד חיילי/ות צה"ל?
הפרק בתחקיר האירוע שמתייחס לחייל המצרי (המחבל) שביצע את התקיפה קובע שהתשובה לכל שאלות אלו היא כן מוחלט ולכן העובדה שהחיילים/ות לא הכירו ולא תודרכו על דפ"א כזו מעידה על כך שקיים פער בהנחות היסוד וקיום ניתוח בראיית התוקף.

רמת השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה:
פתחי חירום בגדר לטובת מעבר כוחות ונותני שירות תחזוקה שסגורים על ידי אזיקונים פשוטים ולא מוכרים לחיילים/ות בקצה?!!! להחליט שאסור שהחיילים/ות יכירו את קיומם ולהניח שהיריב הפוטנציאלי לא יגלה אותם?!!! אני בטוח ששכבת הפיקוד העליונה לא הכירה את העובדה שמעברים אלו סגורים בעזרת אזיקון פשוט ולא האמינה שזה מה שאפשר לחייל המצרי (המחבל) לעבור בקלות את גדר הגבול המושקעת. מדובר בפער מקצועי ומבצעי שנוצר על ידי אותם אלו שמשתמשים במעברים אלו ולא היה מוכר לרמת הפיקוד כתוצאה מפער ברמת השליטה על כל מה שמתרחש בשכבה התחתונה בשטח.
הצבת 2 חיילים/ות בכל עמדה במקום 4 כפי שנוהל האוגדה קובע הינה אי מילוי בוטה של הנחיה מבצעית שיתכן שבמידה וכן היתה מיושמת ככתובה וכלשונה, תוצאות ההתקלות הראשונה עם המחבל המצרי היו שונות. גם במקרה הזה אני בטוח שרמת הפיקוד העליונה לא היתה מודעת לפער המבצעי הקריטי המתרחש בשטח (לציין שבמידה והביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני האירוע היתה מבוצעת כמו שצריך פער זה, כמו גם אחרים, היה עולה לרמות הפיקוד הרלוונטיות ומטופל מידית).
בהתבוננות על תמונות עמדות האבטחה שפורסמו בתקשורת, ניתן לקבוע בברור שאינן מתאימות למאפייני התפקיד, מאפייני הגזרה והזמן שהחיילים/ות נדרשים לאייש אותן (12 שעות ברצף) – אם היו מניחים שמחבל מהצד המצרי יכול לעבור את הגדר, להגיע לעמדת החיילים בציר נסתר ולהצליח לתקוף בהפתעה אין ספק שהיו מציבים עמדת אבטחה גבוהה וממוגנת שמציבה את החיילים/ות פחות חשופים לפגיעה ועם שליטה ויכולת תגובה טובים בהרבה ממה שיש להם במצב הנוכחי.
השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה המבצעת את המשימות בשטח מוטלת קודם כל על רמת הפיקוד הזוטר האחראי ישירות על יישום הנהלים וההנחיות, המשימות ועל אותם חיילים/ות המבצעים אותן – רמת מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגה וגם רמת מפקד גדוד.

השילוב בין טכנולוגיה לגורם האנושי:
כמעט כל מערך אבטחה כולל אמצעים טכנולוגיים וגורם אנושי כאשר הייעוד של כל אחד מהם מוגדר וברור והשילוב ביניהם צריך להיות כזה שמייצר ערך מוסף גבוה יותר ממצב שבו כל אחד היה מופעל בנפרד. על פי הפרסומים, מכשול הגבול עם מצרים כולל מערכות בעלות יכולת איתור תנועה בשטח מוגדר ויכולת צפייה בזמן אמת על המתרחש לצורך סיווג האירוע וקבלת החלטות להמשך. באירוע המדובר, היה שילוב בין הטכנולוגיה לגורם האנושי כאשר מערכת המכ"ם זיהתה את תנועת המחבל בהתקרבות לגדר ובזמן המעבר דרך פתח החירום והתצפיתנית שקיבלה את ההתרעה על כך ביצעה סריקה בעזרת המצלמות וכשלא ראתה את המחבל החליטה להכריז חזרה לשגרה – המערכת הטכנולוגית פעלה כנדרש אבל יתכן שהתצפיתנית פעלה לא בהתאם לנהלים ולהנחיות הקשורים לטיפול באירוע מהסוג הזה. אם התצפיתניות היו מודעות לקיומם של מעברי החירום יתכן שהתצפיתנית היתה סורקת את השטח גם בצד הישראלי ולא רק בצד המצרי, היתה מתמקדת בלבדוק האם פתח החירום פתוח ובנוסף היתה שולחת כח סיור לבדיקה פיזית.
ככלל, מערכת טכנולוגית תקינה ומתוחזקת כראוי תספק את המענה המבצעי בזמן אמת וללא פערים בהתאם לייעוד שלה. לעומתה, דווקא הגורם האנושי הוא זה שיכול לא להיות ערני למתרחש בגזרתו, יכול לטעות בזיהוי האירוע, בסיווגו ובקבלת ההחלטות למתן מענה ותגובה – אחד הפתרונות להתמודדות עם החולשות של הגורם האנושי הוא גיבוש נהלי עבודה חדים וברורים שמייצרים בין היתר מעגל הגנה שמוסיף חוות דעת נוספת לפני הכרזה על חזרה לשגרה.
אמצעי טכנולוגי כמו רחפן שבאירוע המדובר אפשר למפקדים לזהות בברור את המחבל ואת מיקומו בשטח, מסייע בגיבוש תמונת מצב עדכנית שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות מבצעיות מתאימות ונכונות יותר – בעזרת תמונת הרחפן ניתן היה לדעת האם ממיקומו המחבל מהווה סכנה מידית לאזרחים ו/או כוחות ביטחון, האם הוא חמוש ובאיזה אמצעי, האם הוא נראה עייף ועוד.   

איכות התגובה:
אין ספק שאיכות התגובה בכל שלבי האירוע היתה לא טובה ויתכן שאף גרמה לכך שחלק מהכוחות נכנסו למצב סכנה מידית מיותרת ולא הכרחית. באבטחה, המענה כנגד היריב מורכב מתהליך שכולל שאת השלבים הבאים: איתור וזיהוי, סיווג ומהירות ואיכות התגובה. בכל השלבים מי שמקבל את ההחלטות הוא הגורם האנושי. ככלל, מערכת טכנולוגית לא יכולה לספק את המענה המלא בעצמה. תחקיר האירוע הצביע על כך שהיה כשל מבצעי בזמן האיתור והזיהוי, היה כשל מבצעי בזמן הסיווג והוצאת הדיווח ובסוף היה גם כשל בזמן הגעת כוחות התגבור המיוחדים. כל הפערים המבצעים באירוע שקשורים לאיכות התגובה גרמו לשכבת הפיקוד העליונה לקבל החלטות שגויות ובמיוחד בשלב שבו המחבל זוהה מסתתר בשטח מאחורי מה שנראה כמסתור מאולתר שהקים לעצמו. במידה ומיקום המחבל בשטח לא היווה סכנה מידית לאזרחים ו/או לכוחות ביטחון לא היה צורך למהר להיצמד לתורת הלחימה שדוגלת בחתירה למגע מול היריב שמשמעותה כוח שנע לעבר היריב ומנהל מולו קרב יריות והסתערות – הקרב שבו נהרג החייל השלישי. קבלת ההחלטות בשלב הזה היתה צריכה לכלול המשך תצפית רציפה על היריב על מנת לוודא שהוא נשאר במקום ולא מתקדם, סגירת הגזרה לאזרחים למרחק שברור שאינם יהיו בסכנה, הצבת כוחות לבידוד הגזרה ולשליטה על פעולותיו של היריב ושוב במרחק שלא מציב את החיילים/ות בסכנה מידית מיותרת ובסופו של דבר מתן מענה מבצעי המתאים לנטרול יריב אחד עם רובה אחד שנמצא מסתתר בשטח פתוח זמן ממושך – זה יכול להיות צלף המבצע ירי מדויק ממרחק, זה יכול להיות מסוק שמבצע ירי מלמעלה וזה גם יכול להיות רחפן שמטיל לעברו אמצעי מנטרל כזה או אחר. אני חושב, שכיום, חתירה למגע בהסתערות צריכה להיות כמוצא אחרון ו/או כברירת מחדל.

תרגילים ואימונים:
מערך אבטחה מחויב לבצע תרגילים ואימונים התואמים את רשימת הדפ"אות כולל כאלה שמוגדרים שתרחישי קיצון. כאמור, במסגרת פעילות הפלגה האדומה במילואים צוות המומחים שלנו מעניק שירות למחנות צה"ל בעיקר במספר נושאים מקצועיים כגון: גיבוש תמונת מצב המחנה בראיית התוקף, שיפור מוקד האבטחה, ליווי מקצועי של הקב"ט, הדרכת בעלי תפקידים במערך האבטחה, בדיקה ועדכון תיק האבטחה, אימון טקטי לתרגול כל התרחישים המוגדרים בתיק האבטחה ובסוף תרגיל המדמה תרחיש קיצון שבו חוליית מחבלים חודרת למחנה למטרת ביצוע מסע הרג. לעיתים, במפגש עם מפקדי יחידות, עולה השאלה האם באמת תרחיש קיצון כזה יכול להתרחש במחנה צה"ל ובמיוחד באלה הממוקמים בסביבה אזרחים שאינה מוגדרת סביבה רגישה. השאלה טובה והתשובה פשוטה – כל תרחיש קיצון שכבר התרחש בעבר יכול להתרחש בעתיד ובנוסף, כל תרחיש קיצון שעדיין לא קרה וראה היום כדמיוני יכול להתרחש בעתיד ולו רק מהסיבה שמי שבוחר איפה לתקוף, כיצד לתקוף ומתי הוא אך ורק היריב. אסור להגיע למצב שמערך אבטחה יפגוש בפעם הראשונה תרחיש קיצון רק כאשר הוא קורה במציאות. אימון יגרום להעלאת מודעות החיילים/ות לקיומו של תרחיש קיצון ולמאפיינים שלו.

לסיכום:
צה"ל עושה מאמצים רבים בתחום האבטחה בכלל ובתחום אבטחת המחנות בפרט ולפי הנתונים ניכר שישנה התקדמות בבחירת המענה ואיכותו מול היריב. צה"ל הינו ארגון ענק שאחראי על גזרות רבות בכל חלקי הארץ שיש לבצע בהן מספר גדול של משימות שונות ומורכבות ולכן הינו מתקשה וחלש ברמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת את כל אותם בעלי התפקידים שמבצעים את המשימות בקצה בשטח לאורך זמן ושעות ארוכות. על צה"ל להמשיך לשפר את ההבנה שבגזרות מסוימות הוא נדרש לבצע משימות אבטחה ולא משימות לחימה צבאית ולכן עליו ללמוד אבטחה מהי וכיצד יש לקיים אותה הלכה למעשה. העמדות בגבול עם מצרים הן עמדות אבטחה ולא עמדות לחימה צבאית. באבטחה התגובה חייבת להיות מהירה ונחושה. צה"ל, כמו גם ארגונים נוספים שעובדים 24/7, חייב להילחם בתחלואות ותופעות השגרה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעזרת רמת שליטה ופיקוח גבוהים תוך יצירת תנאים מתאימים למבצעי המשימה. ממצאי תחקיר האירוע מצביעים על רצף של מספר כשלים של הגורם האנושי שהתרחשו באותו אירוע והביאו לתוצאה עגומה ומצערת של איבוד חייהם של 2 חיילים וחיילת. כולי תקווה שבמותם יצוו על צה"ל לבצע פעולות הכרחיות ומהירות לשיפור רמת האבטחה בכל המשימות באשר הן.       

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

המאבטח הציל את ראש ממשלת יפן

ביום שבת 15 לאפריל 2023, מתנקש בן 24 ניסה להתנקש בראש ממשלת יפן פומיו קישידה בדרך פעולה של השלכת מטען חבלה שהוטמן בתוך צינור. צילום של רגע ניסיון ההתנקשות ושחזור מצלמות סיפקו תיעוד נדיר שבו רואים בברור את המתנקש מתמקם בתוך הקהל, מגיע למרחק של כ 10 מטר ממקום ראש הממשלה ומשליך את מטען החבלה לעברו. אחד מהמאבטחים הצמודים של ראש הממשלה זיהה את המטען ואת נפילתו ארצה, הצליח להרחיקו וביצע פעולת פינוי מידי של ראש הממשלה רגע לפני שהמטען התפוצץ.
כתבה שסוקרת את האירוע:

מדובר בניסיון התנקשות שמתרחש כתשעה חודשים אחרי ההתנקשות בראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה ונראה שהיחידה לאבטחת אישים היפנית לא פעלה לשינוי תפיסת אבטחת ראש הממשלה ועדיין מאפשרת את השתתפותו באירועי בחירות פתוחים לקהל הרחב מבלי שיעברו תהליך בידוק שיקשה על מתנקש פוטנציאלי להתקרב לראש הממשלה וימנע הכנסת אמצעי לחימה שיכול לשמש לפגיעה בו. תפיסת האבטחה הנוכחית של היחידה לאבטחת אישים היפנית מעמידה את מערך המאבטחים סביב ראש הממשלה בצורך להתמודד שוב ושוב עם מתנקשים המצליחים להתקרב למרחק יעיל  ומסוכן מבלי לדעת האם יצליחו במשימת הגנה על חייו. אירועי ההתנקשות בראש הממשלה שינזו אבה שבה מערך האבטחה סביבו לא הצליח למנוע מהמתנקש לבצע ירי מטווח בינוני שפגע בו פגיעות קטלניות שהרגו אותו וההתנקשות הנוכחית שבה אחד המאבטחים הצליח למנוע את הפגיעה בראש הממשלה  פומיו קישידה, מוכיחים שמדובר בסוג של הימור מי ינצח בניסיון ההתנקשות הבא, המאבטחים או המתנקש. אין ספק שתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים היפנית מעמידה כל ראש ממשלה באחריותה בסכנה ברורה ומידית.
תיעוד רגע השלכת המטען לעבר ראש הממשלה מוכיח את העובדה שכאשר מאפשרים לקהל לא מסונן להגיע למרחק קצר ממקום האישיות, המתנקש הפוטנציאלי מנצל זאת תוך הבנה שסיכויי ההצלחה שלו לבצע את פעולת ההתנקשות גבוהים מאוד: 

כמומחה אבטחה, מצד אחד אני מתפעל ומשבח את הפעולה המהירה של המאבטח שכללה זיהוי של המטען, הרחקתו המהירה ופינוי נחוש של ראש הממשלה שאין ספק שהצילה אותו מפגיעה ואף ממוות אפשרי ומצד שני אני לא מבין איך יחידה לאבטחת אישים שכבר חוותה התנקשות בראש ממשלה ממשיכה לעבוד על פי תפיסת אבטחה שלא כוללת תהליך בידוק ביטחוני של קהל. עובדתית, בתחום אבטחת אישים, המאבטח הצמוד הוא המעגל האחרון החוצץ בין המתנקש הפוטנציאלי לאישיות ולכן כאשר תפיסת האבטחה מתבססת רק על מעגל אבטחה אחד, מדובר במתן יתרון מובהק למתנקש ויצירת אתגר מקצועי מורכב וקשה מאוד למאבטח. בעקבות ניסיון ההתנקשות הנוכחי בראש ממשלת יפן, הממשלה היפנית הודיעה שתבצע בדיקה מקצועית של תפיסת אבטחת האישים במדינה.
התמונה הבאה שמתעדת את מסלול המטען לעבר ראש הממשלה הינה ההוכחה הטובה ביותר לדעתי המקצועית:

ישנן יחידות לאבטחת אישים כמו בישראל ובארצות הברית שהשכילו להפיק לקחים מניסיונות התנקשות נגד ראש ממשלה ונשיאים שהובילו לשיפור ואף לשינוי גדול של תפיסת אבטחת האישים וכל זאת על מנת לעשות ככל הניתן כדי לא להיכשל שוב בהתמודדות מול המתנקש הפוטנציאלי. תפיסת האבטחה של יחידות אלו כוללת מספר מעגלים המשלבים מענה כנגד האיומים הקיימים מצד היריב. כל מעגלי האבטחה בתפיסה זו מתבססים על ניתוח מקצועי בראיית התוקף הכולל גם למידה מאירועי ניסיונות התנקשות שהתרחשו במדינות שונות בעולם.  המסתכל מהצד על יחידות אלה יכול לקבל את הרושם שמדובר בפאניקה ובהגזמה מקצועית ולעיתים אף כתפיסה שאינה מנהלת סיכונים כלל אבל למי שעוסק בתחום אבטחת האישים ברור שהסיבה לתפיסה זו הינה קבלת האחריות על חיי אדם שנבחר לתפקיד ציבורי מרכזי שפגיעה בו יכולה לגרום לאיבוד חיים ואף להשפעה על המתרחש במדינה. 

לסיכום:
נושא ניהול סיכונים קיים גם בתחום אבטחת אישים אבל בניגוד לתחומים אחרים, המשמעות שלו הינה קביעה עד כמה מוכנים להעמיד את האישיות בסכנת פגיעה ועד כמה מוכנים לספוג ולהתמודד עם ההשלכות כאשר אכן היפגע ואף ימות ולכן לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית איזו תפיסת אבטחה טובה יותר או מתאימה יותר להגנה על האישיות. בסופו של דבר, כל מדינה מתנהלת בניהול סיכונים כולל התחום אבטחת האישים שלה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במודעות ובהבנה מלאה של ניהול הסיכונים!!!

התאמת מענה האבטחה לשינויים ברמת האיום

מקצוע האבטחה נבנה על בסיס עובדה עתיקת יומין שאומרת שבעולם, כולל בישראל, ישנם אנשים טובים ותמימים ולעומתם ישנם אנשים רעים שכל מטרתם לפגוע באחר. הרעים מתחלקים לשניים, אלה שמבצעים פעולה חבלנית עוינת (פח"ע) ואלה שמבצעים פעולה פלילית. הצד הטוב הבין מהר מאוד שכדי לשרוד עליו לבצע פעולות הגנה והתקפה כנגד הצד הרע. ברמת מדינה, קמו גופים ממלכתיים כמו שב"כ ומשטרה שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון הציבור בתוך המדינה וכמו צה"ל ומוסד שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון המדינה והציבור מאיומים על הגבולות ומחוץ למדינה. ברמת הפרט, אזרחים רבים הבינו והחליטו להגן על עצמם ועל פי יכולתם מיגנו את הבית הפרטי, את הרכב את מקום העבודה ועוד. ככל שהיה גידול במספר פעולות הפח"ע והפלילי, שהקשו על הגופים הממלכתיים לעמוד במשימות הרבות, כך הבינו שיש צורך במציאת פתרונות נוספים להתמודדות היומיומית. הפעלת מאבטחים ממלכתיים ואזרחיים היה אחד הפתרונות המיידיים ששיפר את היכולת במענה הפיזי בכך שאפשר להציב איש ביטחון ביותר ויותר מתקנים. המציאות קבעה שלא יהיה מצב שהאנשים הרעים ייעלמו מן העולם ובטח שלא בישראל, ומכאן שמדובר בעימות תמידי שחייב את משטרת ישראל בעיקר בהסדרה משפטית ומקצועית של תחום האבטחה האזרחית ואת היריב הפח"עי והפלילי בשיפור היכולת המבצעית. לכולם ברור שתמיד זה יהיה איש הביטחון מול היריב שרוב הזמן פועלים במסלולים מקבילים ושמידי פעם נפגשים. היריב יקבע את סוג האיום, את מועד הפעולה (מתי נפגשים) ואת הדרך. איש הביטחון נדרש להיות מוכן מבצעית 24/7. הטוב ביותר ינצח.
האם השינויים המהירים אצל היריב שמחייבים את גורמי הביטחון להתאים את עצמם למציאות – להיות עדכניים, התקדמות הטכנולוגיה והקושי בגיוס כוח אדם מקצועי מחייבים לבצע בחינה ושינוי בתפיסת ההפעלה?

 

ההתמודדות מול היריב מחייבת את גורמי הביטחון להיות עדכניים

ככל שגורמי הביטחון יכירו את המציאות ויקפידו להיות עדכניים כך יעלה הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפח"עי והפלילי. מדובר במשימה לא קלה שמחייבת את כלל גורמי הביטחון ובעיקר את אלה שמוגדרים גם כגופים מנחים, להיות מחוברים כל הזמן למתרחש בשטח וזאת על מנת להצליח להכיר ולהדביק את קצב ההתקדמות של היריב ואת ההתקדמות של האמצעים הטכנולוגיים. העדכניות הינה נושא חוצה תהליך מכיוון שהיא משפיעה על כל שלב ושלב, החל מקביעת הנחות העבודה, גיבוש איום הייחוס, כתיבת תפיסת ההפעלה, גיבוש רשימת האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה, בחירת המענה האבטחתי ועד ההכשרה המקצועית וההדרכות למאבטחים/ות בקצה, אלה שמבצעים את העבודה המבצעית בשטח. בנוסף לכך, על גורמי הביטחון לדאוג שכל העוסקים במלאכה במעגלים הנוספים כגון יועצים חיצוניים, חברות וספקים יהיו עדכניים וידברו באותה שפה מקצועית עדכנית. כל מי שיהיה שותף לתהליך כעובד מן המניין או כנותן שירות ולא יהיה עדכני בידע המקצועי, יכול למצוא את עצמו כלא מתאים וגרוע מכך, בהמלצותיו יכול לגרום לפערים ולנזק מבצעי שבמפגש עם היריב יכולים להיות הרסניים עד כדי פגיעה בנפש.

 

הטכנולוגיה משתלבת במענה האבטחתי

הטכנולוגיה הביטחונית מתקדמת ומשתפרת מאוד ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא ההשקעה הרבה של רוב חברות הטכנולוגיה במחקר ופיתוח. חדשות לבקרים, חברות רבות מציגות מוצרים חדשים ומשופרים עם יכולת טכנולוגית שחלקה יודעת כבר לעשות את מה שכח האדם עושה במשימות האבטחה השונות. תוכנות אנליטיקה עם אלגוריתמים שהופכות את המצלמה לבעלת יכולת איתור, גילוי, זיהוי ושליחת התראה בזמן אמת. מערכות בקרת כניסה שמשלבות תנאים לאישור כניסה חד חד ערכי שאם לא התקיים, השער ו/או הדלת לא יפתחו. אמצעי רחף שמחוברים לאמצעי האיתור והגילוי, עולים לאוויר באופן אוטומטי, מגיעים בזמן קצר לגזרת האיום, מספקים תמונה לאחור בזמן אמת ואף מאפשרים לכרוז. בנוסף לכך, אמצעי הרחף יודעים לבצע סריקות שגרתיות באזור הביטחוני ובהתאם לתוכנית שנקבעה מראש. ההתקדמות הטכנולוגית הופכת הרבה מאוד מוצרים לחזקים ואמינים וככל שחולף הזמן, מצליחה לשכנע יותר ויותר גורמי ביטחון שבמשימות מסוימות הינה בעלת יתרונות בולטים בהשוואה ליכולת כח האדם ושניתן להסתמך עליה לאורך זמן. מצד אחד מאוד קל ל"התאהב" במערכת הטכנולוגית כי היא לא מתעייפת, לא מתלוננת ולא באה בדרישות כמו כח האדם ומצד שני חלה חובה לבחור אותה בתהליך בחינה מבצעי ומקצועי כדי שתתאים במאה אחוז למענה הנדרש לאיום. מי שיבחר באמצעי טכנולוגי ללא תהליך מבצעי ומקצועי ואף יחליט שיחליף את כוח האדם, לא רק שלא ישפר את רמת המענה האבטחתי כנגד האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה שבאחריותו אלא יגרום בהחלטותיו לפערים מהותיים במערך האבטחה שיעניקו ליריב יתרון ברור בהתמודדות. עובדתית, אמצעים טכנולוגיים המשולבים במערכי אבטחה אזרחיים וממלכתיים, לא יכולים בסופו של תהליך מבצעי לעצור את היריב מלהתקדם ליעד ולכן, נכון לעכשיו, חייב להיות שילוב נכון ומאוזן בין כוח האדם לטכנולוגיה, כזה שמצליח לערבב היטב את היתרונות והחסרונות של כוח האדם ושל האמצעי הטכנולוגי ולהפיק משניהם את המענה המקסימלי.

 

הקושי בגיוס כח אדם למקצוע האבטחה

גיוס כח אדם שעומד בכל התבחינים שנקבעו כתנאי קבלה למקצוע האבטחה מושפע באופן ישיר מהמציאות המשתנה שקשורה קודם כל לשינויים בשוק העבודה ולמאפייני האישיות של הדורות הנוכחיים. הצלחה או כישלון בגיוס יקבעו בהתאם ליכולת גורמי הביטחון השונים להכיר את דור המגויסים העכשווי ואת ההצעות האחרות ששוק העבודה מציע להם. קובעי מדיניות תנאי העבודה ובעיקר השכר לתפקידים השונים במקצוע האבטחה מחויבים להפוך אותו לאטרקטיבי ביחס למקצועות אחרים אחרת אף אחד לא ירצה לעסוק בו וגרוע מכך, מי שכן, יעשה זאת מתוך ברירת מחדל. מכיוון שאיש הביטחון אחראי על חיי אדם ובמצבים מסוימים יכול למצוא את עצמו מקבל החלטה חורצת גורלות, אסור בתכלית האיסור לגייס אנשים למקצוע האבטחה מתוך ברירת מחדל. לכל דבר בחיים ישנה סיבה וכך גם לעובדה שגורמי הביטחון, האזרחיים בעיקר, מתקשים לגייס כוח אדם לתפקידי האבטחה השונים. הסיבות למצב מוכרות וידועות ולכן גורמים הרלוונטיים צריכים להחליט האם יש להם רצון אמיתי להתאים את התנאים לשוק העבודה הנוכחי ואז להצליח לגייס כוח אדם מתאים ובהתאם לצורך או להשאיר את המצב כפי שהוא ולהתפשר ברמת הגיוס. המציאות בשנים האחרונות מתאימה יותר לחלקו השני של המשפט. ניתן לקבוע בוודאות שיש קשר ישיר בין המצב העגום בגיוס כוח האדם לבן התקדמות הטכנולוגיה שחלקה מתחילה להחליף אותו. חברות טכנולוגיה רבות זיהו את המצוקה בגיוס ומייצרות פתרון טכנולוגי משלב או מחליף. המדיניות שתקבע בנושא הגיוס תשפיעה ישירות על תפיסת ההפעלה שתצטרך לכלול שילוב מקצועי בין טכנולוגיה לכוח אדם שיכול לגרום לכך שיהיה צורך לגייס פחות עובדים ובזכות כך תנאי העסקה יוכלו להשתפר ולהתקרב מאוד לתנאים העכשוויים בשוק העבודה. כל בר דעת מבין שחייבים לקבל החלטה ויפה שעה אחת קודם. דחיית קבלת החלטה והמשך התנהלות במצב הנוכחי, נותנים ליריב סיכוי גדול יותר לנצח.

 

איום הייחוס – יסוד מרכזי וחשוב בגיבוש מדיניות האבטחה

רגע לפני שרצים לשנות את תפיסה האבטחה חייבים לזכור שהיא מושפעת מאיום הייחוס, הנחות העבודה וסקר הסיכונים ומכאן שקביעת איום ייחוס על ידי גופי הביטחון הפך להיות יסוד מרכזי וחשוב בתהליך הסדרת מקצוע האבטחה. איום הייחוס נקבע בהתאם ליכולות היריב וקובע לכל העוסקים במקצוע האבטחה את נקודת ההתחלה בניתוח האיומים למושא האבטחה שבאחריותם. התקדמותו המבצעית והמקצועית של היריב לימדה את גופי הביטחון השונים שלא די בלהגדיר איום ייחוס פעם אחת ויש צורך לבחון אותו ולעדכן אותו כל פעם מחדש. ככל שחולף הזמן, דרכי הפעולה של היריב הפח"עי והפלילי משתפרים ומתחדשים ברמת התעוזה, הנחישות, התכנון, היצירתיות, המקצועיות והאמצעים הטכנולוגיים. מתברר שהיריב לומד היטב את הצד השני ובעיקר יודע לזהות את החוזקות והחולשות שלו ובהתאם לכך מוצא דרכי פעולה חדשים על מנת לנצח. כמעט בכל תחקיר אירוע פח"ע או פלילי מזהים מיד את השיפור אצל היריב בכל שלבי התהליך המבצעי או רק בתחום הטכנולוגי. באירועים מסוימים מתגלה שרמת האמצעים הטכנולוגיים שברשות היריב לא מביישת שום גוף ביטחוני ממלכתי מה שמעיד שאין לו בעיה למצוא בשוק החופשי טכנולוגיה מתקדמת כגון אמצעי ראיית לילה ואמצעי רחף ואף לשלם עבורה כסף רב. אירוע הפח"ע שהתרחש בכפר קאסם בו המחבל התקשר למשטרה לקריאה עבור סיפור אירוע דמיוני של אלימות במשפחה במטרה למשוך אליו שוטרים לתוך מלכודת ירי מעיד על תעוזה, תכנון ויצירתיות של היריב הפח"עי שהבין והכיר ששוטר שמגיע לטפל באירועים מהסוג הזה לא מגיע במוכנות לתקרית לחימה. אירועי גניבה ממתקנים מאובטחים בהם מתברר שהיריב השתמש באמצעי רחף המאפשרים לצפות על השטח בזמן אמת מעידים על ההתקדמות הטכנולוגית של היריב הפלילי. בחינה עיתית של איום הייחוס גורמת לגופי הביטחון להיות מחוברים טוב יותר למציאות המשתנה ובעיקר הופכת אותם לעדכניים.

 

סיכום – שינוי מתבקש בתפיסת ההפעלה

בהתמודדות התמידית בין איש הביטחון ליריב, מי שאינו מתאים את עצמו למציאות המשתנה ומי שמתעכב בקבלת החלטות משנות מצב קיים יפסיד ובגדול. הרבה מאוד אירועי עבר בתחום הפח"ע והפלילי מוכיחים את קביעה זו. הנושאים שנסקרו בכתבה, מובילים למסקנה אחת ברורה – הגופים המנחים ביטחון בישראל חייבים לבצע שינוי דחוף בתפיסת ההפעלה הקיימת. ההסבר לכך הם הקושי המתמשך בגיוס כוח אדם מתאים למקצוע האבטחה והתקדמות המוצרים הטכנולוגיים שנראה שמצליחים להביא פתרון שמגשר על הפערים המקצועיים בשטח. בהתאם לתהליך הסדור של הכתיבה הביטחונית, תפיסת ההפעלה נכתבת רק אחרי שגובש איום הייחוס, נקבעו הנחות העבודה ונכתב סקר סיכונים והיא עצמה מהווה בסיס לכתיבת תיק האבטחה והנהלים. באחריות כלל הגופים המנחים, לקבל החלטות על בסיס תהליך שכולל את כל השלבים הנ"ל ושנעשה על ידי בעלי מקצוע בעלי ידע עדכני שמאפשר לבצע ניתוח שיהיה הכי קרוב למציאות ובעיקר ליכולות היריב הפוטנציאלי – ראיית התוקף. על התהליך לכלול את כל הנושא הטכנולוגי שגם הוא מחייב הפעלה של בעלי מקצוע בתחום ברמה הגבוהה ביותר וזה על מנת להימנע עד כמה שניתן מטעויות בבחירת טכנולוגיה שאינה מתאימה למאפייני המשימה ולמענה הנדרש. אין ספק ששנת 2023 מתחילה בבשורה שניתן וצריך לבצע את השינוי בתפיסת ההפעלה הקיימת.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך התאמת המענה לשינויים ברמת האיום!!!

חשיבות המשמעת במקצוע האבטחה

משמעת תקבע אם מאבטח ו/או צוות אבטחה יצליח או ייכשל בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי ולכן נחשבת לאבן יסוד מרכזית וחשובה במקצוע האבטחה, יותר ממוטיבציה וכישרון מקצועי. גם במקצוע האבטחה, כמו במקצועות אחרים, אבן היסוד של המשמעת כוללת משמעת עצמית, משמעת צוותית ומשמעת ארגונית. מספר רב של אירועים ביטחוניים הסתיימו בכישלון מול היריב עקב בעיית משמעת ולא בגלל בעיה של חוסר ידע מקצועי או של מוטיבציה. האם המאבטחים בישראל לא ממושמעים? האם הינם בעלי משמעת נמוכה מזו של מאבטחים במדינות אחרות? האם המאבטח בישראל מודע למחיר האישי והכללי הכבד שיכול לנבוע מחוסר משמעת? מי שעונה לשאלות הללו בהסכמה צריך לדעת שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שמשמעת אינה מוגדרת כתכונה אלא הרגל שניתן לחזק. 
השלב הראשון חייב להיות ההכרה של ההגדרה המילונית למשמעת:

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או יחידים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית – שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב. 

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

משמעת צבאית – בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה. "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".

משמעת הינה קודם כל מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת:
הגישה הראשונה סוברת: האדם הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד ויעבוד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ישע להבחין בין טוב לרע.
הגישה השנייה סוברת: התפקיד המרכזי של החינוך, גם החינוך המקצועי, הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של המאבטח המקצועי, המדריך או המנב"ט אמורים לצוות על המאבטח כיצד לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.
אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע למאבטח בגילוי והבנת הערך העצמי והערך המקצועי שלו, המאבטח מבין בסופו של דבר את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, וכך גם את האחריות המוטלת עליו שנגזרת ממנה גם האחריות למעשיו.

 

 

אני חושב שהגישה השנייה, שכוללת גם את המשמעת הצבאית, מתאימה מאוד למאפייני מקצוע האבטחה בישראל ולכן אם הייתי מנב"ט בפועל, הייתי בוחר בניהול צוות האבטחה שתחת אחריותי במשמעת שתואמת ובטח קרובה למשמעת הצבאית. משמעת שסביר להניח תעמוד בניגוד מוחלטת לאופי הישראלי ותתאים יותר לשוטרים הסינים הנראים בתמונה שמשדרים משמעת מכף רגל ועד ראש – בנראות, בסדר, בדיוק, בגאווה ובהתייחסות למקצוע. הייתי מעביר לצוות האבטחה שלי מסר ברור וחד שלא תהיינה פשרות בנושא משמעת תוך ביצוע פעולות בונות מודעות ליתרונות וההישגים שהמשמעת מביאה איתה ליחיד, לצוות ולארגון. הייתי משכנע את צוות האבטחה שלי שמשמעת תעלה את הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי וכותב על קיר בגדול את המשפט הבא:
"משמעת – הבנה שיש מישהו מעלי. יש סמכות. יש מחויבות כלפי גורם גבוה יותר, יש מחויבות לאחריות, ולכן עלי לבצע. נקודה. זו תפיסת עולם שצריכה להיות לכל מאבטח באשר הוא".
המשמעת במקצוע האבטחה היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של מושא האבטחה והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות על המאבטח ו/או צוות האבטחה. מנהלים, מנב"טים, רמ"שים ומאבטחים כאחד מצווים לשמור על קיום המשמעת והציות לתיק האבטחה ולנהלים ולהקפיד עליהם.
המשמעת טבועה בכל תחומי העשייה באבטחה, משלב ההכשרה ובהמשך בשלב העבודה המעשית, ואין היא ניתנת לבחירה, להפרדה ולחלוקה – על המאבטח היחיד לפעול במשמעת עצמית גבוהה שתבוא לידי ביטוי בהתייחסות למקצוע, עמידה בזמנים, למידה להרחבת הידע המקצועי ודיוק מרבי בביצוע המשימות על בסיס ההנחיות והנהלים. על צוות מאבטחים לפעול באיזון נכון בין המשמעת העצמית למשמעת הצוותית תוך שמירה ותמיכה אחד על השני.   
המנב"ט הוא האחראי לאכיפת המשמעת. תפקידו של הרמ"ש לסייע בידי המנב"ט לקיום המשמעת בקרב במאבטחים.
המנב"ט והרמ"ש מחויבים להוות דוגמא ולוודא שהם עצמם מתנהלים באותה רמת משמעת שנדרשת מהמאבטחים.
קיימת תופעה מעניינת שמצביעה על כך שישנה ירידה חדה ברמת המשמעת בעיקר בקרב שכבת המאבטחים שרק לפני זמן קצר שרתו בצה"ל שכאמור נחשב לארגון שמאמין ותלוי ברמת המשמעת. במעבר הזה מהשירות הצבאי לעבודה האזרחית, המאבטחים מרשים לעצמם לרדת ברמת המשמעת העצמית וברמת משמעת הצוות. אני חושב שירידה זו מתאפשרת בעיקר בגלל שדרישת המשמעת ואכיפתה לא מספיק חדים וברורים, לא בבתי הספר למנב"טים, לא בבתי הספר לרמ"שים ובטוח שלא בבתי הספר למאבטחים. מכיוון שכך, כל אותם בעלי התפקידים מגיעים למערכי האבטחה השונים ברמת משמעת נמוכה שאינה מתאימה למאפיינים התפקיד באבטחה  האזרחית. אם המנב"ט לא ידרוש ולא יפעל למשמעת ברזל אזי המאבטחים ימשיכו להתנהל בחוסר משמעת שאין ספק שתוביל אותם ויתכן שגם את מערך האבטחה לכישלון ידוע מראש.
מאבטח ללא משמעת לא יצליח לאתר את היריב בזמן ולא יצליח למנוע ממנו לפעול ולבצע את תכניתו הזדונית. מערך אבטחה ללא משמעת לא יצליח לממש את האחריות המוטלת עליו. כדי שהמאבטח יתנהל ויעבוד עם משמעת עצמית וצוותית גבוהה בכל רגע נתון, בכל משימה שמוטלת עליו, כולל במהלך הכשרות מקצועיות, ובכל מצב כאשר הוא עובד לבד או בצוות, חלה חובה לדרוש ולהנחיל את המשמעת לאורך זמן וללא פשרות.
חוסר משמעת תייצר ליריב הפוטנציאלי הזדמנויות לפעולה ותציב את המאבטח במצב של כישלון.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במשמעת ברזל!!!

רצח יצחק רבין – הסיבות לכישלון

27 שנים חלפו מאז אותו ערב ב 4 לנובמבר 1995, ערב שבו האזרח יגאל עמיר הצליח להתנקש בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעזרת אקדח שהיה ברשותו ושני כדורים מדויקים וקטלניים שנורו ממרחק של 30 ס"מ מגבו של ראש הממשלה. מזה 8 שנים, אני מעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לבוגרים ולתלמידים רבים ומהרצאה להרצאה אני מוצא את עצמי מבין יותר ויותר מה קרה לנו ומצליח לספק הסברים טובים ונכונים יותר. השנה, הוזמנתי לעמוד בראש שיח מקצועי שבו התבקשתי לספר על התקופה שלפני ה 4 לנובמבר 1995 שבה תפקדתי כמאבטח ולנסות להסביר מהן הסיבות לכישלון והאם הן קשורות למאפייני ולהתנהלות היחידה לאבטחת אישים בשנים שלפני ההתנקשות.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ קמה בשנת 1958 כלקח מאירוע שבו אזרח ישראלי זרק רימון בתוך מליאת הכנסת עוד ששכנה בבית פרומין. מאז ועד ה – 4 לנובמבר 1995, היחידה התפתחה בהתאם לצורך בכוח אדם ובגיבוש תפיסת האבטחה בהתבסס על העובדה שבכל אותן שנים לא נדרשה להתמודד מול איום ממשי על מישהו ממושאי האבטחה שהיו באחריותה, כולל ראש הממשלה.
כאמור, השיח המקצועי, הציב לי אתגר חשיבתי בחיפוש אחר השאלה האם הסיבה או הסיבות לכישלון באבטחת ראש הממשלה מקורן בשנים שלפני ההתנקשות:

על היחידה לפני ההתנקשות:
יחידה מבצעית בעלת ניסיון מבצעי שגרתי של מעל 30 שנים המורכבת מעץ מבנה נורמטיבי הכולל ראש יחידה, מנהלי מחלקות, ראשי ענפים, מפקדים ומאבטחים. קיימת חלוקה ברורה בין מטה היחידה לעובדי השטח כאשר שכבת המפקדים מתפקדת כחוליה מקשרת ביניהם. קיימת יראת כבוד מצד המאבטחים כלפי המפקדים והמנהלים במטה. הגיוס ליחידה התקיים בהתאם לתהליך מוגדר וסדור כאשר כל מי שמסיים אותו בהצלחה עובר הכשרה מקצועית כללית והכשרה מקצועית ייעודית לתחום אבטחת אישים. כל מי שסיים את ההכשרה בהצלחה, נקלט ביחידה ועובר תהליך חניכה וחפיפה על ידי מאבטח וותיק יותר. מאבטח ביחידה נשלח למשימות אבטחת אישים שבהן הוא אחראי על בידוק הקהל בעזרת חיילות מתגברות, מבצע סריקה נגד חבלה, מבצע פיקוח, קולט את האישיות ומשתלב באבטחתו בפועל עד לעזיבה. העבודה המבצעית, בדגש על העבודה בחוליית ראש הממשלה, מתבצעת בתהליך מקצועי הכולל תדריך מקדים, פיקוד ובקרה וסיכום למטרת הפקת לקחים. כל המאבטחים מבצעים את המשימות ברצינות רבה ובהתאם לנלמד בהכשרה המקצועית ומוגדר בתפיסת האבטחה ובתיקי המשימות השונות.

ביטחון עצמי:
לאחר כ – 37 שנים של עבודה מבצעית שבהן לא הופיע שום יריב ממשי, יהיה הגיוני מאוד להבין את תחושת הביטחון העצמי ששררה בקרב מנהלי היחידה, המפקדים והמאבטחים. מצד אחד, אין ספק שחשוב שיחידה תתנהל מבצעית בתחושת ביטחון עצמי שהפעולות המבוצעות בשטח נכונות ונותנות מענה לאיומים הרלוונטיים ומצד שני אסור שתחושת הביטחון העצמי תהפוך לשחצנות ויהירות ואף לחשיבה שאתה הכי טוב בעולם.
אני זוכר היטב שבקרב שכבת המאבטחים היה ביטחון עצמי מקצועי אבל לא שחצנות ולא יהירות ולכן אני בטוח בכך שתחושת הביטחון אינה הסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות.

הנחת העבודה:
הנחת העבודה המרכזית מרגע הקמת היחידה ועד ל4 לנובמבר 1995 היתה ש"יהודי צבר לא יפגע ביהודי", לא יפגע באישיות ממלכתית ובטח שלא בראש הממשלה. הנחת עבודה שגרמה לשכבת המנהלים להאמין באמת ובתמים שיהודי צבר לא יתנקש בראש הממשלה ועברה מהם לשכבת המפקדים והמאבטחים בשטח. האמונה החזקה תורגמה על ידי המאבטחים בשטח ל"זיכוי" כמעט מידי לכל מי שנראה מתאים למוגדר בהנחת העבודה. זה לא אומר שהמאבטחים לא מסתכלים בכלל על מי שניגש לראש הממשלה אבל יתכן שהנחת העבודה גורמת להסתכלות להיות שונה ופחות לחוצה מבצעית.
יגאל עמיר הוכיח שהנחת העבודה המרכזית של השירות ובתוכו היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מהיסוד ולא מתאימה לעובדה שבעבר יהודים צברים פגעו ביהודים צברים אחרים ובטח שלא מתאימה לכל מה שהתרחש בישראל בחודשים שלפני ה 4 לנובמבר 1995.
אין ספק, שהנחת העבודה המוטעית הינה אחת הסיבות העיקריות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעיקר בגלל שיצרה אמונה מוטעית והשפיעה על המוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה.

תפיסת האבטחה:
היחידה לאבטחת אישים עבדה על בסיס תפיסת אבטחה מקצועית וברורה שהגדירה שככלל ראש הממשלה יאובטח על ידי מפקד וארבעה מאבטחים, ייסע ברכב לא משוריין ויוכל לפגוש כמעט כל אדם ברחוב או באירועים מבלי שיעברו זיהוי ובידוק ביטחוני ברמה כזו שמאפשר לדעת מהם כוונותיו והאם נושא עליו אמצעי לחימה. תפיסת האבטחה התבססה על האמונה שכל מאבטח ביחידה קיבל את כל הידע המקצועי והכלים הנדרשים על מנת להתגבר בהצלחה על כל מי שיפעל לפגיעה בראש הממשלה.
גם כאן, יגאל עמיר הוכיח שככלל תפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מיסודה ובפרט החשיבה שהמאבטח החמוש יצליח תמיד לנצח את היריב.
אני בטוח שגם תפיסת האבטחה המוטעית היוותה סיבה מרכזית לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

פיקוח ובקרה:
ועדת שמגר מצאה שראש השירות לא היה מספיק מעורב בעשיית היחידה לאבטחת אישים וכחלק מכך, לא פיקח ולא ביקר במידה הרצויה על מנת לדעת האם קיימים פערים מקצועיים בפעילותה. גם הפיקוח והבקרה בתוך היחידה על עבודה המאבטחים בשטח לא היתה מספיק מוגדרת, מסודרת ומקצועית ונראה שככלל המאבטחים השונים נשלחו לבצע את משימות האבטחה באמונה שלמה שתמיד יבצעו אותה על הצד הטוב ביותר וללא פערים, שיטת הפעלה בסגנון של "שגר ושכח".
מכיוון, שאי ביצוע פיקוח ובקרה על העשייה בשטח מונעת איתור פערים מקצועיים ולא מאפשרת לשמוע את שכבת המאבטחים, ברור שיש לכך חלק בסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

ראיית התוקף ואיתור חריגים:
תחום מקצועי שלא היה קיים בתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים ולכן לא נלמד בהכשרה המקצועית. המשמעות מכך היתה, שהמאבטח בשטח לא ידע לחשוב בראיית התוקף ולא ידע כיצד לאתר חריגים בצורה מקצועית בגזרת האיום. 
הפער המקצועי הזה היה בין הסיבות המרכזיות לכך שיגאל עמיר עמד כ 40 דקות בקרבת מאבטחים שעובדתית ראו אותו אבל לא הגדירו אותו כחריג בגזרה ובכך אפשרו לו להגיע בבטחה לנקודת הזמן והמפגש עם ראש הממשלה שהתאים לביצוע ירי מדויק וקטלני. 

לסיכום:
וועדת שמגר, שבחנה לעומק את הסיבות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מצאה שהוא לא התרחש בגלל המאבטחים שביצעו את משימת אבטחת ראש הממשלה ב 4 לנובמבר 1995. הוועדה הגיעה למסקנה ברורה שהמאבטחים עבדו וביצעו את האבטחה בדיוק כפי שהוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה וכפי שלימדו אותם בהכשרה המקצועית ולכן בהחלטתה מחזקת הוועדה את התובנות שהצגתי בשיח המקצועי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס הנחות עבודה המתאימות למציאות ושמגדירות את תפיסת האבטחה המקצועית!!!

התנקשות סיציליאנית

ב 23 למאי 1992, השופט האיטלקי ג'ובאני פלקונה ואשתו, מלווים במאבטחים, נחתו בשדה התעופה פונטה ראיסי בסיציליה כחלק מהדרך הקבועה שעשו בביקור הדו שבועי בביתם אשר בסיציליה. ג'ובאני ואשתו עלו על רכב האישיות שלווה ברכב אבטחה קדמי וברכב אבטחה אחורי. השיירה החלה בנסיעה על הכביש המהיר משדה התעופה לביתם של הזוג בסיציליה. חוליית חיסול של המאפיה הסיציליאנית עקבה אחר תנועותיו של ג'ובאני פלקונה, וכאשר שיירת הרכבים עברה מעל גשר, הפעיל אחד מחברי החוליה מטען רב עוצמה שהתפוצץ בתזמון מושלם וגרם למותו של ג'ובאני, אשתו ושלושה מתוך חמישה מאבטחים. 

השופט ג'ובאני פלקונה ועמיתו השופט פאולו פורסלינו נרשמו בספרי ההיסטוריה של איטליה כשני שופטים שבלטו במוטיבציה, בנחישות ובדרך הייחודית והיצירתית במלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית הידועה. 
המאפיה הסיציליאנית היא ארגון פשע שמקורו ובסיסו בסיציליה, איטליה. המאפיה הסיציליאנית הצליחה ליצור מדינה בתוך מדינה ופעלה בגביית דמי חסות, בוררות בסכסוכים בין עבריינים וארגון עסקאות והסכמים בלתי חוקיים. כאשר נוצרה המדינה האיטלקית ב 1860, היתה סיציליה אזור בלתי שקט. מאות שנות הזנחה יצרו אווירה של אי אמון כלפי השלטונות ומסורת של לקיחת החוק לידיים. מאמצע שנות ה 70 המאפיה הוגדרה כארגון שהגן על בעלי אחוזות עשירים תמורת תשלום ולאחר מכן סחט אותם תמורת דמי חסות וכופר נפש. המלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית החלה עוד בשנות שלטונו של מוסוליני, המשיכה עוד שנים רבות אחריו והתאפיינה מצד השלטונות בהחלפת דורות של חוקרים ושופטים בעיקר בגלל שרובם מצאו את מותם בהתנקשויות ומצד המאפיה בעמידה במשפטים ארוכים שבסופם רובם נשלחו למאסרים ארוכים. שני הצדדים הבינו שמדובר במלחמה ארוכת שנים שכל מי שמעורב בה ימצא את עצמו יום אחד בכלא או בקבר. 
גם ג'ובאני פלקונה ופאולו בורסלינו ידעו שיגיע היום והם ישלמו בחייהם על כך שהחליטו לקבל על עצמם תפקיד מרכזי במלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית. השלטונות באיטליה ידעו היטב שהשופטים בסכנת חיים ממשית, הציבו סביבם מערך אבטחה ובכך הפכו אותם לאישים מאובטחים 24/7.
לאורך השנים היתה זו המאפיה הסיציליאנית שהחליטה מי יחיה ומי ימות – מתי ובאיזו דרך התנקשות. המאפיה התנקשה בחייהם של עשרות שוטרים, חוקרים, שופטים ובני משפחותיהם בדרכי פעולה שונים ומגוונים כגון ירי ומטעני חבלה. לרוב, מי שסומן על ידי המאפיה כיעד לחיסול מצא את מותו בעוד התנקשות מוצלחת שבוצעה על ידי חוליות מקצועיות ומיומנות של המאפיה. העובדה שחלק מהיעדים לחיסול היו מאובטחים לא הרתיעה ולא מנעה מהמאפיה להוציא לפועל את ההתנקשות ואם להסתכל על אחוזי ההצלחה, ניתן לקבוע שאבטחת האישים לא באמת יכלה להתמודד מול העוצמה של המאפיה הסיציליאנית שלא פעם הזכירה יכולת של ארגון ממשלתי וממלכתי ולעיתים ניתן היה לחשוב שאף נמצאת מעל, לראייה לכך הם אותם מאבטחים/ות שמצאו את מותם בחלק מההתנקשויות.
התנקשויות כאלה מוכיחות שארגון פשע יודע ויכול להוציא לפועל מבצע מורכב שמחייב יכולות מקצועיות גבוהות וחלק ממטרותיו לזכות באהדת האזרחים וליצור הרתעה עתידית.
תמונה של ג'ובאני פלקונה עם חלק מהמאבטחים שהוצבו סביבו:

ההתנקשות בג'ובאני פלקונה חושפת את דרכי הפעולה של המאפיה הסיציליאנית בשימוש בחומר נפץ המופעל מרחוק.
ההחלטה על ההתנקשות בג'ובאני פלקונה התקבלה בפגישות וועדת המאפיה הסיציליאנית בין ספטמבר לדצמבר 1991 וזאת בעקבות קיומו של משפט כנגד חברי המאפיה. דרך הפעולה שנבחרה להריגתו של ג'ובאני היתה מטען חבלה רב עוצמה. חוליית המתנקשים שנבחרה, אספה מודיעין על תנועותיו של ג'ובאני וגילתה שפעם בשבועיים הוא מגיע יחד עם אשתו לביתם בסיציליה – תנועה זו הוגדרה על ידי החוליה כפעילות שחוזרת על עצמה באותה תדירות ובאותה דרך – הגעה לסיציליה במטוס, נחיתה בשדה התעופה פונטה ראיסי ונסיעה בשלושה רכבים בכביש המהיר שמוביל משדה התעופה לעיר. 
חברי החוליה ביצעו סיורים בכביש המהיר ואיתרו בו קטע שעובר מעל גשרון שנבנה מעל מעבר מים – נקודה זו נבחרה כמתאימה להנחת מטען החבלה. חברי החוליה רכשו 200 קילוגרם של חומר נפץ והחלו להתאמן בהרכבת מטען חבלה ודרכי הפעלתו מרחוק תוך שהם נעזרים בידע והניסיון של מומחה חומרי נפץ מהמאפיה הניו יורקית של משפחת גמבינו. ב 8 למאי 1992, נפגשה החוליה לצורך הכנת מטען החבלה הסופי שכלל 13 חביות עמוסות ב 400 קילוגרם חומר נפץ. את החביות הניחה החוליה במעבר המים מתחת לגשרון.
23 למאי 1992, יום ההתנקשות, חולית המתנקשים הכירה את העובדה שג'ובאני ואשתו שוב טסים לביתם בסיציליה ולכן קבעה את היום הזה כיום הביצוע. החוליה התפצלה כאשר אחד הוצב בתצפית בשדה התעופה ושניים בתצפית על גבעה שאפשרה קשר עין עם הכביש המהיר ובמיוחד עם הגשרון שמתחתיו הונח מטען החבלה. לאחר שהתצפיתן בשדה התעופה זיהה את הגעת המטוס, את ירידתם של ג'ובאני פלקונה ואשתו ואת עלייתם לרכב האישיות שמוקם באמצע השיירה, העביר טלפונית את המידע לשני התצפיתנים שעל הגבעה. השניים עקבו בעזרת משקפת אחר התקדמות השיירה על הכביש המהיר ובתזמון מושלם, כאשר שלושת רכבי השיירה עלו על הגשרון, הפעילו מרחוק את מטען החבלה רב העוצמה – מכונית הליווי הראשונה נפגעה ממלוא עוצמת הפיצוץ ועפה מספר עשרות מטרים מהכביש כששלושת המאבטחים שבתוכה נהרגו במקום. המכונית השנייה שבה נסעו ג'ובאני פלקונה ואשתו, התרסקה על קיר בטון והעיפה את השניים אל מותם דרך החלון הקדמי.
סרטון המציג את ההתנקשות:

חוליית המתנקשים של המאפיה הסיציליאנית הצליחה לחסל את ג'ובאני פלקונה ואשתו בעיקר בגלל שזיהתה בהתנהלות שלהם פעילות שחוזרת על עצמה. באבטחת אישים, פעילות שחוזרת על עצמה מוגדרת כמדפס והיא נחשבת לפעילות שבה האישיות נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מתוך הנחת עבודה שהיריב יגלה אותה כחלק משלב איסוף המודיעין. ליחידה לאבטחת אישים ישנן שתי דרכים להתמודדות עם פעילות של האישיות שחוזרת על עצמה:
1. כאשר מדובר בפעילות שלא ניתן לשנות אותה, לא בזמנים ולא בדרך, יש להשקיע משאבים כדי לעלות את רמת האבטחה ובדגש על ניתוח השטח בראיית התוקף ופעולות מקדימות לאיתור אנשים וחפצים חריגים. במקרה של ג'ובאני פלקונה, ניתן היה לשנות את זמן הטיסה, לשנות את מיקום רכב האישיות בשיירה ולנסוע במרחקים גדולים יותר בין הרכבים בשיירה.
2. כאשר מדובר בפעילות שכן ניתן לבצע בה הטעיה ושבירת שגרה, יש לשנות את זמני ביצוע הפעילות, יש לשנות את צירי הנסיעה בכל הגעה ועזיבה, יש לבצע הטעיה בשיירת הרכבים, להפעיל שיירת דמה ועוד.

ב 19 ליולי 1992, חודשיים אחרי ההתנקשות בעמיתו השופט ג'ובאני פלקונה, חוסל השופט פאולו בורסלינו גם כן על ידי המאפיה הסיציליאנית. גם במקרה של פאולו בורסלינו, חוליית המתנקשים זיהתה בהתנהלותו פעילות שחוזרת על עצמה – ביקור בביתה של אמו אשר נמצא בעיר פלרמו. חוליית המתנקשים בחרה שוב בשימוש בחומץ נפץ רק שהפעם הניחה אותו בתוך רכב ובכך יצרה רכב תופת רב עוצמה. את הרכב החנתה החוליה מבעוד מועד מול חזית הבניין בו התגוררה אמו של השופט פאולו בורסלינו. ביום ההתנקשות, חברי החוליה המתינו בתצפית להגעתו של פאולו בורסלינו וכשזה הגיע עם מאבטחיו, המתינו שייצא מהרכב וייגש לדלת הכניסה הראשית לבניין. בזמן שלחץ על האינטרקום והמתין לפתיחת הדלת, חבר החוליה הפעיל את מטען החבלה שגרם למותו של פאולו בורסלינו ולמותם של חמשת מאבטחיו.
סרטון המתאר את הפיצוץ:
 

לסיכום:
ההתמודדות באבטחת אישים אל מול היריב הינה רציפה ואינה יכולה להפסיק אפילו לא לרגע אחד. מרגע שהיריב החליט להתנקש באישיות, הוא יבצע תהליך מסודר ומקצועי שבדרך כלל יתחיל בשלב איסוף מודיעין למטרת איתור פעילות שחוזרת על עצמה. היריב יכול לבחור בדרך פעולה אחת מיני רבות העומדות לרשותו ובדרך כלל הוא יבחר בדרך שתחשב לדעתו הטובה והבטוחה ביותר להצלחה של מאה אחוז. מכיוון שהיריב ממוקד במשימת ההתנקשות בלבד, יש לו את היכולת והסבלנות להמתין לעיתוי הטוב ביותר לביצוע שיכול להיות כמעט בכל מקום ובכל זמן. יחידת אבטחת אישים שרק תציב מאבטחים סביב האישיות ולא תיצור ותבצע מעגלי אבטחה נוספים, לא תצליח למנוע את הפגיעה באישיות. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" עם מספר מעגלים הכוללים שבירת שגרה והטעיה.

היריב נראה כמו כולם

שני אירועים חריגים שהתרחשו בחודש האחרון בישראל, אירוע בירושלים שמחבל שביצע מסע הרג של חפים מפשע הסגיר את עצמו למשטרה ואירוע בכיכר השעון ביפו שבו שני שוטרים איתרו מחבל בדרכו לבצע פיגוע, מוכיחים את הטענה המקצועית שלנו שבשנים האחרונות היריב ששוהה בסביבה אזרחית נראה כמו כולם בלבוש ובמראה האישי. הנחת העבודה הנ"ל נכונה גם לגבי המחבל שביצע את הפיגוע בבר ברחוב דיזינגוף בתל אביב. תמונות המחבלים שמתפרסמות ברשתות מוכיחות שהיריב העכשווי והמודרני, מקפיד מאוד על מראה חיצוני שמתאים לעונה ולאוכלוסייה ששוהה בגזרה שבה בחר לבצע את הפיגוע ודואג לא להראות סימנים מחשידים מיותרים שיכולים להקל על כוחות הביטחון ו/או על אזרחים לזהות אותו כחריג. 
תמונות של המחבלים:

הנחת ההמשך להנחת העבודה שהיריב המודרני לא יהיה עם סימנים מחשידים בנראות החיצונית, הינה שברוב המקרים היריב יראה סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד כאשר רגע פעולת התקיפה יתקרב או כאשר יהיו בסביבה כוחות ביטחון. 
נהג המונית שבתמימות הסיע את המחבל מירושלים מנקודת האיסוף לתחנת המשטרה סיפר שהרגיש שהנוסע שיושב במושב האחורי מפוחד:

שני השוטרים שעבדו בגזרת יפו סיפרו שזיהו אצל המחבל סימנים מחשידים בהתנהגות ולכן עצרו אותו לתשאול שבעקבותיו הבינו שמדובר בשוהה בלתי חוקי וביצעו חיפוש בכבודה שנשא וגילו בתוכו רובה שמוכן לביצוע פיגוע. בזכות פעולת סריקה ממוקדת בגזרת הפעולה, הצליחו השוטרים לאתר סימנים מחשידים בהתנהגות אצל המחבל.
הפרטים שמתקבלים מתחקירי פיגועים ובדגש על אלה המתייחסים להתנהגות היריב, קובעים באופן חד וברור שהוא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך שלבי הפעולה ובמיוחד בשלב הסופי ולכן כוחות ביטחון – חיילים, שוטרים ומאבטחים, אשר ירכשו ידע ומיומנות באיתור סימנים מחשידים בהתנהגות יגדילו את הסיכוי להצליח לאתר את היריב מספיק זמן לפני רגע ביצוע פעולת התקיפה.
קביעה זו, מתבססת על כך שהיריב הינו אדם שההבדל בינו לבין שאר בני האדם, שבחר לפעול נגד הנורמה החברתית ולהפוך לרוצח חפים מפשע. הפיכתו למחבל רוצח לא מנטרלת מגופו את המוח, הרגש, התחושות וכו' ולכן ככל האדם, כאשר המוח חושב על ביצוע פעולה לא נורמטיבית, הוא יפעיל בגופו של היריב סימנים בהתנהגות שיתבססו על תחושת פחד, לחץ וסכנה וייראו כלפי חוץ, בדיוק כפי שתיארו נהג המונית מירושלים ושני השוטרים מיפו.
מכיוון שמדובר בהתנהגות הגוף במצבים שונים, אין ליריב יכולת למנוע מהמוח שלו להפעיל את המנגנונים האלה. 

כל מערך אבטחה בישראל, ללא קשר לגודלו ומיקומו, חייב ללמד את הכוח הביטחוני שבו את תחום איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד את אלה אשר מאיישים עמדות חיצוניות, וזה על מנת להגדיל את הסיכוי לאתר את היריב במעגל החיצוני.
בישראל, יש מספר מצומצם של מערכי אבטחה, בעיקר אבטחת מתקנים, שקיבלו אישור מחטיבת האבטחה במשטרת ישראל לשנות את תפיסת האבטחה לסינון הנכנסים למתקן אך ורק על בסיס איתור סימנים בהתנהגות.
לא זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כתמים וייכנס ללא בדיקה.
כן זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כחריג שחלה חובה לתשאל אותו כדי לקבל החלטה האם הוא תמים או חשוד.
כמי שמזה שנים, מלווה מקצועית את אחד ממערכי האבטחה האלה, ובהתבסס על אמירתו של המחבל מיפו שחיפש ריכוז קהל שיהיה ניתן לבצע לעברו ירי קטלני, אני סמוך ובטוח שתפיסת האבטחה הנ"ל לא רק שמתאימה יותר לשנת 2022 אלה גם מקשה על היריב מכיוון שמבטלת את ריכוז הקהל בכך שיוצרת זרימת אנשים פנימה ומצליחה לראות בצורה טובה יותר את גזרות הפעולה של היריב הפוטנציאלי. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב פעולות לאיתור היריב!!!

גיבוש תפיסת הרתעה במערך האבטחה

כולם מייצרים הרתעה כדי לגרום למישהו אחר לא להעז לעשות מה שהוא חושב. השימוש בהרתעה הפך להיות עם השנים יותר ויותר שכיח ונמצא כמעט בכל מקום ובכל תחום. אם בעבר רק מדינות השתמשו בהרתעה אל מול מדינות אויב בעיקר, כיום כמעט כל אחד מייצר סוג של הרתעה כלפי מישהו אחר מסיבות שונות – בעל חנות שמרתיע מפני גניבות, גופים ממשלתיים שמרתיעים מפני אי ביצוע תשלום חשבונות, עורכי דין שמרתיעים אזרחים על ידי מכתבים מאיימים, שכן בבניין מגורים שמייצר הרתעה כדי שאף אחד לא התעסק איתו, משטרת התנועה שמייצרת הרתעה לנהגים וכו'. לכל מי שמייצר ומשתמש בהרתעה ישנה אותה מטרה – לגרום לצד השני לא לבצע את מחשבותיו ו/או לעשות את מה שאומרים לו בלי להתנגד. גם מערכי אבטחה רבים משתמשים בהרתעה כנגד יריבים פוטנציאליים אבל האם הם מייצרים אותה באופן ובדרך הנכונים כך שבאמת תצליח להשפיע על היריב? לאורך כל שנות עבודתי ביחידה לאבטחת אישים, ובמיוחד אחרי הכישלון ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל,  השתמשתי והרגשתי את כוחה של ההרתעה אל מול הסביבה ובעיקר אל מול היריב הפוטנציאלי, וכיום, לאחר כשלושים שנות ניסיון מקצועי מצבר, אני מאמין יותר בחשיבותה ובכוחה של ההרתעה וחושב שכל מערך אבטחה חייב לייצר הרתעה חוצה מעגלים המתבססת על תפיסת הרתעה מקצועית וייחודית למאפייני מושא האבטחה. כמי שמתמחה בתחום ראיית התוקף, אני בטוח שמערך אבטחה שכולל הרתעה חזקה ויעילה מצליח להרחיק יריבים רבים ולעומתו, מערך אבטחה המשלב הרתעה בצורה לא מקצועית או ללא הרתעה כלל, מסמן ליריב שאפשר להתקרב ואף לתקוף. כדי להתחיל לגבש תפיסת הרתעה יש צורך לענות על השאלות הבאות:
מהי הרתעה?
כיצד מייצרים הרתעה?
כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?

"הרתעה" (הגדרה מילונית): אסטרטגיה שנועדה למנוע מיריב לבצע פעולה מסוימת, באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא ליריב נזק הגדול מן התועלת. ההרתעה מבוססת על האמצעים העומדים או שאינם קיימים לרשות הצד המאיים ועל נכונותו לעשות בהם שימוש. אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של היריב, על המאיים להכיר את מאפייני היריב (ראיית התוקף). אחד הקשיים המשמעותיים בתפיסת ההרתעה הוא קיומו של שוני בין תפיסת המציאות ועולם הערכים של הצד המאיים לבין אלו של היריב. ככלל, שיש שוני בין תפיסת העולם של הצדדים, כך יתקשה המאיים להציב הרתעה אפקטיבית כלפי היריב. 

כיצד מייצרים תפיסת הרתעה במערך אבטחה?
שלב 1: ההבנה וההכרה ביעילות ההרתעה אל מול היריב ובצורך להקצות תקציב ומשאבים ליצירתה באופן מקצועי ונכון.
שלב 2: קביעת הנחות עבודה המתבססות ומתייחסות למאפייני היריב הפלילי והפח"עי. למשל, האם איום בענישה באמת מרתיע את היריב הפלילי? האם איום בתפיסה ומאסר באמת משפיע על היריב הפח"עי? האם עצם האיום חזק יותר מהענישה עצמה?
שלב 3: ציון האיום הפלילי והפח"עי כלפי מושא האבטחה הנלקח מסקר הסיכונים שבוצע למתקן והתבסס על ניתוח מקצועי בראיית התוקף.
שלב 4: קביעה מה תכלול ההרתעה ברמת עקרונות.

כיצד מייצרים את מעגלי ההרתעה?
שלב 1: הרתעה באתר האינטרנט של מושא האבטחה – באם למושא האבטחה יש אתר אינטרנט, ניתן לשלב בו תוכן המציין שקיים מערך אבטחה מקצועי ומושקע שיודע להתמודד עם איומים שונים כולל פרסום תמונות של מאבטחים, רכבי אבטחה, אמצעים ועוד.
שלב 2: הרתעה במרחב החיצוני – ניתוח המרחב החיצוני שמוגדר כגזרת איום על מושא האבטחה על מנת לסמן מקומות שיכולים לשמש את היריב להתארגנות וצירים היכולים לשמש אותו להתקרבות וכניסה למתקן וכל זאת כדי להחליט היכן להציב שילוט מרתיע, מצלמות, תאורה, מכשול ועוד.
שלב 3: הרתעה בקו הכתלים הכולל את מכלול הכניסה הראשית ודלתות יציאת חירום – יצירת תהליך בידוק ביטחוני ברור במכלול הכניסה הראשית הכולל מסלול כניסה ויציאה, שילוט מכווין, שילוט מרתיעה ועוד. שימוש במערכת בקרת כניסה בדלתות משניות ובדלתות חירום, הצבת שילוט מרתיע על כניסה לא מורשית, הצבת מצלמות, תאורה ועוד.
שלב 4: הרתעה בתוך המתקן – חלוקה לאזורים שהכניסה אליהם למורשים בלבד, שימוש במערכת בקרת כניסה לאזורים אלו, שילוט מרתיע, מצלמות, מערכת אזעקה ועוד.
שלב 5: כח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים ביטחוניים בכל מעגלי ההרתעה – חיצוני, מכלול הכניסה ובתוך המתקן וכל זאת בשילוב מוקד צופה, רואה ומגיב שיצירת כוח תגובה מהיר כמענה לכל אירוע חריג.
שלב 6: אבטחה אקטיבית: כל בעלי התפקידים במערך האבטחה צריכים ללמוד להיות אקטיביים במהלך המשמרת – לפעול לאיתור היריב בכל הגזרות, לבצע תשאול לחריגים, לבצע סיורים חיצוניים ופנימיים ועוד. 
שלב חוצה – נראות:
נושא הנראות חוצה את כל מעגלי ההרתעה במושא האבטחה, החל מנראות כח האבטחה שמתחיל בלבוש, בצורת העמידה ובסגנון הדיבור והמשך בנראות מכלול הכניסה, המערכות הטכנולוגיות, השילוט ועוד. 

כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
ישנן שתי דרכים לבחינת יעילות ותועלת ההרתעה אל מול היריב. דרך אחת הינה למידה מאירועי אמת – ביצוע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום לאחר כל אירוע. דרך שניה הינה הפעלת כוח חיצוני המדמה את היריב שיבצע תרגילים במתבססים על ראיית התוקף וגם בסופם יתבצע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום.

מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?
התשובה לכך ברורה וחד משמעית – חרב ההרתעה משפיעה על היריב ובתנאי שנוצרה באופן מקצועי ונכון ולא מתבססת על מקריות ויוזמות מקומיות ולא מבוססות.
לדוגמא – האם רכישה והצבת עורב דמה במרפסת יצליח להרתיע יונים מהגעה ועמידה?

מי שיבצע ניתוח ראיית התוקף ילמד שהיריב רואה כמעט את כל מערך האבטחה וביכולתו להבחין מיד באמצעי דמה או לחלופין לבצע פעולות לבחינת אמינות האמצעים ולכן, כשמדובר באמצעי דמה, צריך להשתמש בכאלה שבאמת נראים וקרובים למציאות.

סיכום:
הניסיון קובע שההרתעה יעילה אל מול היריב ובתנאי שגובשה ונעשתה באופן המקצועי והנכון ולכן כל מערך אבטחה חייב לגבש תפיסת הרתעה מקצועית וליישם אותה לתכנית ביצוע הלכה ולמעשה. מי שיידע לייצר הרתעה בעלת איום שייתפס אצל היריב כבר – מימוש ברמה גבוהה ביותר, יצליח להרחיק אותו ממושא האבטחה. חלה חובה לבחון מדי זמן את אפקט ההרתעה על היריב בכל המעגלים ולשפר אותה בהתאם לתוצאות. יש להשקיע ביצירת הרתעה בכל מעגל מתוך הכרה שכל מעגל אמור לגרום ליריב להתחרט על רצונו לתקוף את מושא האבטחה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב תפיסת הרתעה מקצועית!!!

אבטחת בתי ספר בישראל

אני בטוח שהטבח שבוצע בבית ספר יסודי בעיירה יובלדי בטקסס שבו נרצחו בדם קר 19 ילדים תלמידים ושתי מורות, מדיר שינה מעיניהם של האחראים על האבטחה במשרד החינוך שאין ספק שכבר הושיבו את עצמם כדי לבדוק האם רמת האבטחה הקיימת בבתי הספר בישראל כוללת מענה גם לאיום קיצוני כזה, ואם לא, מה צריך לעשות כדי שכן. אין ספק שמדובר באיום קיצוני בעל סבירות מימוש שהולכת ועולה ובעל חומרת נזק ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בניהול הסיכונים. 
אירועי הטבח המזעזעים שמתרחשים שוב ושוב בארצות הברית יכולים לסייע בהבנה טובה יותר של האיום ומאפייני ההתרחשות שלו בראיית התוקף. הרוצח בן ה – 18 שביצע את הטבח בבית הספר עבר להתגורר בבית סבתו בעיירה יובלדי בחודש מרץ האחרון. הרוצח למד בעבר בבית הספר היסודי הזה וחזר אליו עם הרובה שקנה כחוק יום אחרי שחבריו לספסל הלימודים סיימו את לימודיהם. תושבים שמכירים אותו סיפרו שעבר הקנטות בגלל הלבוש שלו ובגלל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו ונחשב לתלמיד כושל ואפלולי שבסופו של דבר נשר מבית הספר. הטבח החל ביום שלישי בבוקר כאשר הרוצח ירה בסבתו בפרצוף ופצע אותה קשה, לקח את הטנדר שלה, נסע לבית הספר, בשעה 11:28 נטש את הטנדר לאחר שירד ממנו חמוש ברובה ובכ – 1000 כדורים, החל לנוע רגלית לעבר בית הספר תוך שהוא יורה על אזרחים שהיו בדרכו (חלקם רצו לעזור לו כי חשבו שעבר תאונת דרכים), בשעה 11:40 נכנס לבית הספר ללא הפרעה, התפרץ לאחת הכיתות שבה שהו באותו זמן מורות ותלמידים תמימים, ופשוט החל לירות בהם ללא רחמים וללא רגש. משטרת טקסס הודיעה שהרוצח רצח את התלמידים והמורות זמן קצר מאוד לאחר שהתפרץ לכיתה. בסביבות השעה 13:00, צוות שוטרים הצליח לירות ברוצח ולנטרל אותו. בכל הזמן שבין 11:40 ל – 13:00 חלק מהתלמידים/ות הצליחו להסתתר מעיניו של הרוצח, חלק נפצעו מהירי ועשו הכל כדי שהרוצח יחשוב שהם מתים וחלק נשכבו על חבריהם הפצועים כדי לנסות ולהציל אותם ממוות. ילדים/ות בני 8-10 מצאו את עצמם בזירת רצח אכזרית תוך שהם רואים את חבריהם/ן הרוגים ופצועים.
משטרת טקסס דיווחה שלבית הספר יש תכנית אבטחה שחלק מהעקרונות שבה לא יושמו בפרק הזמן שהרוצח ביצע את הטבח – דלת אחורית נשארה פתוחה ומאבטח לא היה במשמרת.

מי הגוף המנחה את משרד החינוך בנושא אבטחת מוסדות החינוך בישראל?

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל היא הגוף המנחה את משרד החינוך כיצד לקיים את האבטחה במוסדות החינוך בישראל – גני ילדים, בתי ספר, תיכונים וכו'. ההנחיה כוללת את האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים, את האבטחה הפיזית, את שיטת האבטחה ואת שיטת הפיקוח והבקרה הנדרשת כדי לבדוק שהיישום בשטח תואם את ההנחיה.

האם טבח כזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל?
הנחת העבודה של משרד החינוך צריכה להיות שטבח מהסוג הזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל (יתכן שהנחת העבודה הזו כבר קיימת). אירועי הטבח בארצות הברית, ובמיוחד הטבח בטקסס, חייבים לשמש אזעקת אזהרה חזקה מאוד, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה ואסור להתעלם ממנה. אסור לטעות ולחשוב שאצלנו בישראל טבח כזה לא יכול להתרחש. גם בישראל, כמו בארצות הברית, ובלי קשר למדיניות מכירת נשקים לאזרחים, יכול תלמיד לשעבר וממורמר להחליט לחזור לבית הספר כדי לנקום בפעולת רציחת מורים ותלמידים. אסור להניח שבחור ישראלי לא יגיע למצב קיצוני כזה.

באיזה מקום נמצא איום ביצוע טבח ברשימת האיומים הרלוונטיים לבתי ספר?
ניהול הסיכונים כולל שני פרמטרים למדידת רמת הסיכול – סבירות מימוש האיום ורמת הנזק במידה והתרחש.
רמת הנזק בטבח ילדים תלמידים צעירים ותמימים הינה ברורה וחד משמעית – מדובר באסון ברמה לאומית שאין ספק שיגרום לזעזוע גדול ולשינויים מידיים ורבים.
סבירות המימוש ניתנת לפרשנויות שונות – למרות שמדובר באיום שמוגדר כקיצוני וככזה שרבים יחשבו ויגידו ש"אצלנו טבח כזה לא יקרה", סבירות המימוש שלו עולה מכל אירוע טבח נוסף שמתרחש בארצות הברית ולכן יהיה נכון למקם אותו בחלק העליון של רשימת האיומים על בתי ספר בישראל. מיקום האיום ברשימת האיומים הרלוונטיים, משפיע על רמת המענה שתינתן כדי להתמודד מולו.

מהו הנזק בהתרחש טבח בבית ספר?
הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר שקיים בשבילנו בעולם הזה ולא ניתן להשוות אותם לשום דבר אחר יקר שהשגנו כבר או שאנחנו שואפים להשיג. כשילדים, ובמיוחד ילדים צעירים, יפצעו או חס וחלילה ירצחו בדם קר בטבח שיבוצע על ידי רוצח (כגון תלמיד לשעבר) אכזר, הזמן ייעצר קודם כל לטובת אבל המשפחות ובהמשך לעשיית דין וחשבון עמוק בכל הקשור לאבטחת בתי ספר בישראל. אין ספק שיידרש זעזוע ברמת המדינה, כזה שיגיע ישירות מכל אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד מאלה שיש להם ילדים בבתי הספר הרבים הפרוסים מדן ועד אילת.

עסקים פיננסים משקיעים סכומים גבוהים מאוד כדי לאבטח את הכסף בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכוח אדם מיומן – ילדים הרבה יותר "יקרים" מכסף!!

חברות משקיעות מיליונים כדי לאבטח את המידע שברשותם – ילדים הרבה יותר "יקרים" מהמידע!!

מוזיאונים משקיעים הון כדי לאבטח יצירות אומנות – ילדים הרבה יותר "יקרים" מיצירות אומנות!! 

מהן הפעולות שחייבים לבצע בטווח הזמן המידי?
הערה: כל מה שאני כותב בנושא הוא על דעתי בלבד שכמובן שניתן להסכים או שלא להסכים ובנוסף יתכן שחלק כבר מיושם בפועל.

  1. סיווג בתי הספר: בית ספר צריך להיות מוגדר כמתקן מאובטח – יעד הגנה ייחודי. מכיוון שישנם הרבה בתי ספר מסוגים שונים, חשוב לבצע ניתוח מקצועי שבסופו יקבע מה הסיווג של כל בית ספר. הסיווג מוגדר על בסיס מספר פרמטרים קבועים שרמתם משתנה בהתאם לנתונים ומאפייני כל בית ספר בנפרד.
  2. חבילת אבטחה לכל סיווג: תקבע מראש חבילת אבטחה בהתאם לרמת הסיווג שנקבעה לכל בית ספר. יש לקבוע חבילת אבטחה בסיסית לכל בתי הספר וחבילת אבטחה מורחבת לכאלה שיהיו בסיווג גבוהה. במצב של סכנת פגיעה בתלמידים/ות, אני בדעה שבית ספר יסודי יותר רגיש מבית ספר תיכון בעיקר בגלל רמת יכולת התגובה כנגד תוקף אחד.
  3. חבילה בסיסית לכל בית ספר: גיבוש תכנית אבטחה, תיחום מתחם בית הספר בגדר ברזל חזקה בצורה ובגובה שיקשה על מעבר אדם, הצבת שילוט ביטחוני על הגדר ההיקפית, מכלול כניסה עם שער שניתן לסגירה ולנעילה ומאויש במאבטח חמוש, בכל מבנה בבית הספר תוגדר דלת כניסה ראשית ודלתות חירום תקניות, יוגדר נאמן ביטחון שיעבור הכשרה מקצועית למימוש התפקיד, הדרכה ותרגול צוות המורים/ות והתלמידים /ות בתרחישי האיום השונים.
  4. חבילה אבטחה מורחבת: החבילה הבסיסית + הצבת מינימום 2 מאבטחים/ות, חימוש יזום של מורים/ות, הצבת דלתות ביטחוניות בכניסה לכל כיתה, הצבת מצלמות כולל מצלמות מתריעות, לחצני מצוקה, דלתות מקשרות בין כיתות למתן אפשרות מעבר במצב חירום.
  5. מוקד צופה רואה מרכזי: הקמת מוקד ביטחוני שיהיה בעל יכולת צפייה במצלמות וביכולת שליטה, פיקוח, בקרה ומתן מענה במצב חירום.
  6. שיתוף פעולה עם כוחות הצלה: הגדרת שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות ההצלה השונים וביצוע תרגילים עיתיים משותפים לצורך תרגול ושיפור רמת התגובה בהתרחש אירוע חירום.

כאמור, הטבח בטקסס חייב לשמש כאזעקת אזהרה חזקה ומרעישת אוזניים שלא ניתן להתעלם ממנה ולהמשיך כרגיל. על מקבלי ההחלטות בתחום אבטחת בתי הספר בישראל, למהר ולקבל החלטות שיבחנו את הנחות העבודה הקשורות לרשימת האיומים ושיצליחו לתת תמונת מצב מהירה ואמינה על רמת האבטחה בבתי הספר השונים בישראל. יש לעשות הכל כדי שבבית ספר בישראל לא יתבצע טבח ילדים ומורים.

זכרו, שאבטחה צריך לקיים גם בבתי הספר בישראל ויפה שעה אחת קודם!!!

אבטחת אישים בתקופת מלחמה

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזכירה לכל העולם עד כמה מעגל ההשלכות וההשפעה גדול ויוצא מגבולות המדינות והאזור המעורב במלחמה. 2 מדינות נמצאות במצב של לחימה ישירה שמשפיעה על שגרת החיים בחלקים גדולים בעולם ומאלצת ראשי מדינות, כמו ארצות הברית, סין ואירופה להתערב בדרך של בחירת צד וקבלת החלטות, כולל ביצוע פעולות חריגות כגון הטלת סנקציות, העברת אמצעי לחימה וקליטת פליטים.
מלחמה מציבה מנהיגים מאובטחים רבים בחזית ובסיטואציה חדשה אשר יכולה להפוך אותם ליעד להתנקשות מצד גורמים שלא מסכימים עם ההחלטות שקיבלו, ובמקרה של רוסיה ואוקראינה, נשיא המדינה המותקפת הופך פתאום ליעד להתנקשות מצד המדינה התוקפת. השינוי המדיני המקומי והעולמי, משפיעים באופן ישיר על כל היחידות לאבטחת אישים אשר מאבטחות את אותם ראשי מדינות שמעורבים במלחמה. אין ספק שניהול המלחמה משפיעה על סדר היום של ראש מדינה, נשיא או ראש ממשלה, שנדרש יהיה ממוקד בניהול המלחמה, באסטרטגיה שבחר ובהשלכות הנובעות ממנה, ולכן סביר להניח שרוב הפעילויות שביצע בלוח הזמנים השגרתי, התחלפו בשהייה ארוכה במתקן קבע ו/או במתקן שמוגדר כמקום מסתור.
מלחמה מייצרת מתנקשים פוטנציאלים חדשים, בודדים או התארגנות או מדינה, שיפעלו לניסיון התנקשות בראש מדינה מאובטח מתוך מניע שנובע וקשור למלחמה. מבחינת האיומים האפשריים כנגד ראש מדינה מאובטח, מלחמה מרחיבה את מעגל המתנקשים הפוטנציאלים מכיוון שמתווספים אליו בעלי תפקידים שעובדים בצוות המקצועי של ראש המדינה המאובטח ושוהים בסביבתו הקרובה זמן ממושך ואף מוגדרים מבחינת האבטחה כמועדפים, כאלה שלא צריכים להיבדק).
האם תקופת מלחמה יכולה לגרום לבעל תפקיד כזה להחליט לנסות ולהתנקש בראש המדינה המאובטח תוך ניצול היותו מועדף? האם השאלה המורכבת הזו מתייחסת גם למאבטח העובד ביחידה לאבטחת אישים ושייך לצוות האבטחה של ראש המדינה המאובטח?
בשנת 2016, שוטר תורכי מיחידת אבטחת אישים של המשטרה המקומית באנקרה, יצא למשימת אבטחת השגריר הרוסי בתורכיה ובעקבות מדיניות רוסיה בסוריה החליט להתנקש בשגריר במהלך אירוע חנוכת גלריה לאומנות.
ההתנקשות תועדה במצלמות:

היו תקופות בהיסטוריה שניסיונות התנקשות באישיות על ידי בעל תפקיד שעובד בסביבתו הקרובה נחשבה לשכיחה – במלחמת העולם השנייה דווח על כך שאדולף היטלר ניצל מעשרות ניסיונות התנקשות שחלקן כמעט והצליחו, ולמרות זאת חציית קווים של מאבטח בשנת 2016 מוגדרת כאירוע מכונן בעולם אבטחת אישים ואין ספק שצריכה לדרוך יחידות לאבטחת אישים לבחינה מחודשת של הנחות העבודה שלהן הקשור לאיום הפנימי והאיום מבית ובמיוחד בתקופות רגישות כמו תקופת מלחמה.
והנה ההיסטוריה חוזרת ובמלחמת רוסיה אוקראינה, האחרונים מדווחים שמאז תחילת המלחמה, נשיא המדינה, זלנסקי, ניצל מלא פחות 12 ניסיונות התנקשות שסביר להניח שבוצעו בדרכים שונות על ידי גורמים הקשורים לרוסיה. אני מקווה שבעתיד הלא רחוק יחשפו פרטים על ניסיונות ההתנקשות בזלנסקי והתקשורת העולמית מדווחת על תופעה שמקורבים לנשיא רוסיה, שרים ואוליגרכים, מתפטרים ומתרחקים ומעזים לדבר כנגד החלטות הנשיא שרגע לפני המלחמה נחשב לנערץ ומפחיד.
שני המקרים האלה של היטלר במלחמת העולם השנייה ושל זלנסקי במלחמה עם רוסיה בשנת 2022, מחזקים את ההנחה שבתקופת מלחמה האיום על ראשי מדינות עולה משמעותית ודורש מיחידות אבטחת האישים לבצע פעולות ייחודיות ושינויים כדי להצליח לתת מענה מקצועי ויעיל כנגדו.
בהתבסס על הדיווחים בתקשורת, מימוש האיום כנגד ראש מדינה מאובטח, כמו נשיא אוקראינה זלנסקי, מתבצע על ידי יחידות מיוחדות ו/או שכירי חרב מיומנים שנשלחו ונשכרו על ידי המדינה התוקפת רוסיה ששמה לעצמה מטרה לתפוס ואף לפגוע בנשיא ובכך מאתגרת את היחידה לאבטחת אישים האוקראינית שצריכה לדעת לאבטח ראש מדינה שהופך למבוקש לתת מענה ולהתמודד מול לוחמים מיוחדים ומיומנים.
כיום, כל יחידה לאבטחת אישים חייבת להיות מוכנה לתקופת מלחמה ולכן עליה לבצע את הפעולות הבאות:

  1. להוסיף להנחות העבודה שבתקופות רגישות, כמו תקופת מלחמה, בעל תפקיד מסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח יכול להפוך למתנקש פוטנציאלי מתוך אמונה שזה אכן יכול לקרות.
  2. להיות מעורבים עם הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים בכל נושא הכנה ותחזוקה של מתקנים לשעת חירום – התאמת המתקנים לאבטחת ראש המדינה במהלך שהייתו במתקן מבחינת תשתיות, אמצעים טכנולוגיים, יצירת מעגלי אבטחה, עמדות אבטחה וכו'.
  3. צמצום מידי של הצוות העובד והשוהה בסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח והפעלת מידור בכל הקשור ללוחות הזמנים, לתנועות ולמיקום ראש המדינה.
  4. להתאים ולשנות את מעגל הנבדקים בדגש על ביטול רשימת המועדפים ובדיקת כל בעלי התפקידים החייבים לשהות בסביבתו של ראש המדינה המאובטח.
  5. להפוך את המאבטחים ללוחמים לכל דבר בנראות וביכולת לשאת ולהשתמש בכלי נשק ארוכים – ליחידה כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים הישראלית יש יתרון בנושא זה מכיוון שההכשרה המקצועית שהיא מעבירה למאבטחים כוללת יכולות לחימה במאפייני צבא.
  6. להיות בעלי יכולת לאבטח את ראש המדינה במאפייני פעילות בתקופת מלחמה הכוללים גם תנועה מתמדת ושינויי מיקום דחופים ומידיים, אבטחה באזורי לחימה ותוכנית הטעיה והונאה מקצועית.
  7. אמצעים טכנולוגיים כולל קשר ואלחוט מוצפנים אשר מתאימים לעבודה בסביבה קשה ויכולים לעבוד ללא תלות בגורמים אחרים.
  8. לדעת לשתף פעולה עם יחידות צבאיות אשר בעזרתן ניתן ליצור מעגל חיצוני צבאי לחימתי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בתקופת מלחמה