גיבוש תפיסת הרתעה במערך האבטחה

כולם מייצרים הרתעה כדי לגרום למישהו אחר לא להעז לעשות מה שהוא חושב. השימוש בהרתעה הפך להיות עם השנים יותר ויותר שכיח ונמצא כמעט בכל מקום ובכל תחום. אם בעבר רק מדינות השתמשו בהרתעה אל מול מדינות אויב בעיקר, כיום כמעט כל אחד מייצר סוג של הרתעה כלפי מישהו אחר מסיבות שונות – בעל חנות שמרתיע מפני גניבות, גופים ממשלתיים שמרתיעים מפני אי ביצוע תשלום חשבונות, עורכי דין שמרתיעים אזרחים על ידי מכתבים מאיימים, שכן בבניין מגורים שמייצר הרתעה כדי שאף אחד לא התעסק איתו, משטרת התנועה שמייצרת הרתעה לנהגים וכו'. לכל מי שמייצר ומשתמש בהרתעה ישנה אותה מטרה – לגרום לצד השני לא לבצע את מחשבותיו ו/או לעשות את מה שאומרים לו בלי להתנגד. גם מערכי אבטחה רבים משתמשים בהרתעה כנגד יריבים פוטנציאליים אבל האם הם מייצרים אותה באופן ובדרך הנכונים כך שבאמת תצליח להשפיע על היריב? לאורך כל שנות עבודתי ביחידה לאבטחת אישים, ובמיוחד אחרי הכישלון ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל,  השתמשתי והרגשתי את כוחה של ההרתעה אל מול הסביבה ובעיקר אל מול היריב הפוטנציאלי, וכיום, לאחר כשלושים שנות ניסיון מקצועי מצבר, אני מאמין יותר בחשיבותה ובכוחה של ההרתעה וחושב שכל מערך אבטחה חייב לייצר הרתעה חוצה מעגלים המתבססת על תפיסת הרתעה מקצועית וייחודית למאפייני מושא האבטחה. כמי שמתמחה בתחום ראיית התוקף, אני בטוח שמערך אבטחה שכולל הרתעה חזקה ויעילה מצליח להרחיק יריבים רבים ולעומתו, מערך אבטחה המשלב הרתעה בצורה לא מקצועית או ללא הרתעה כלל, מסמן ליריב שאפשר להתקרב ואף לתקוף. כדי להתחיל לגבש תפיסת הרתעה יש צורך לענות על השאלות הבאות:
מהי הרתעה?
כיצד מייצרים הרתעה?
כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?

"הרתעה" (הגדרה מילונית): אסטרטגיה שנועדה למנוע מיריב לבצע פעולה מסוימת, באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא ליריב נזק הגדול מן התועלת. ההרתעה מבוססת על האמצעים העומדים או שאינם קיימים לרשות הצד המאיים ועל נכונותו לעשות בהם שימוש. אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של היריב, על המאיים להכיר את מאפייני היריב (ראיית התוקף). אחד הקשיים המשמעותיים בתפיסת ההרתעה הוא קיומו של שוני בין תפיסת המציאות ועולם הערכים של הצד המאיים לבין אלו של היריב. ככלל, שיש שוני בין תפיסת העולם של הצדדים, כך יתקשה המאיים להציב הרתעה אפקטיבית כלפי היריב. 

כיצד מייצרים תפיסת הרתעה במערך אבטחה?
שלב 1: ההבנה וההכרה ביעילות ההרתעה אל מול היריב ובצורך להקצות תקציב ומשאבים ליצירתה באופן מקצועי ונכון.
שלב 2: קביעת הנחות עבודה המתבססות ומתייחסות למאפייני היריב הפלילי והפח"עי. למשל, האם איום בענישה באמת מרתיע את היריב הפלילי? האם איום בתפיסה ומאסר באמת משפיע על היריב הפח"עי? האם עצם האיום חזק יותר מהענישה עצמה?
שלב 3: ציון האיום הפלילי והפח"עי כלפי מושא האבטחה הנלקח מסקר הסיכונים שבוצע למתקן והתבסס על ניתוח מקצועי בראיית התוקף.
שלב 4: קביעה מה תכלול ההרתעה ברמת עקרונות.

כיצד מייצרים את מעגלי ההרתעה?
שלב 1: הרתעה באתר האינטרנט של מושא האבטחה – באם למושא האבטחה יש אתר אינטרנט, ניתן לשלב בו תוכן המציין שקיים מערך אבטחה מקצועי ומושקע שיודע להתמודד עם איומים שונים כולל פרסום תמונות של מאבטחים, רכבי אבטחה, אמצעים ועוד.
שלב 2: הרתעה במרחב החיצוני – ניתוח המרחב החיצוני שמוגדר כגזרת איום על מושא האבטחה על מנת לסמן מקומות שיכולים לשמש את היריב להתארגנות וצירים היכולים לשמש אותו להתקרבות וכניסה למתקן וכל זאת כדי להחליט היכן להציב שילוט מרתיע, מצלמות, תאורה, מכשול ועוד.
שלב 3: הרתעה בקו הכתלים הכולל את מכלול הכניסה הראשית ודלתות יציאת חירום – יצירת תהליך בידוק ביטחוני ברור במכלול הכניסה הראשית הכולל מסלול כניסה ויציאה, שילוט מכווין, שילוט מרתיעה ועוד. שימוש במערכת בקרת כניסה בדלתות משניות ובדלתות חירום, הצבת שילוט מרתיע על כניסה לא מורשית, הצבת מצלמות, תאורה ועוד.
שלב 4: הרתעה בתוך המתקן – חלוקה לאזורים שהכניסה אליהם למורשים בלבד, שימוש במערכת בקרת כניסה לאזורים אלו, שילוט מרתיע, מצלמות, מערכת אזעקה ועוד.
שלב 5: כח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים ביטחוניים בכל מעגלי ההרתעה – חיצוני, מכלול הכניסה ובתוך המתקן וכל זאת בשילוב מוקד צופה, רואה ומגיב שיצירת כוח תגובה מהיר כמענה לכל אירוע חריג.
שלב 6: אבטחה אקטיבית: כל בעלי התפקידים במערך האבטחה צריכים ללמוד להיות אקטיביים במהלך המשמרת – לפעול לאיתור היריב בכל הגזרות, לבצע תשאול לחריגים, לבצע סיורים חיצוניים ופנימיים ועוד. 
שלב חוצה – נראות:
נושא הנראות חוצה את כל מעגלי ההרתעה במושא האבטחה, החל מנראות כח האבטחה שמתחיל בלבוש, בצורת העמידה ובסגנון הדיבור והמשך בנראות מכלול הכניסה, המערכות הטכנולוגיות, השילוט ועוד. 

כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
ישנן שתי דרכים לבחינת יעילות ותועלת ההרתעה אל מול היריב. דרך אחת הינה למידה מאירועי אמת – ביצוע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום לאחר כל אירוע. דרך שניה הינה הפעלת כוח חיצוני המדמה את היריב שיבצע תרגילים במתבססים על ראיית התוקף וגם בסופם יתבצע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום.

מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?
התשובה לכך ברורה וחד משמעית – חרב ההרתעה משפיעה על היריב ובתנאי שנוצרה באופן מקצועי ונכון ולא מתבססת על מקריות ויוזמות מקומיות ולא מבוססות.
לדוגמא – האם רכישה והצבת עורב דמה במרפסת יצליח להרתיע יונים מהגעה ועמידה?

מי שיבצע ניתוח ראיית התוקף ילמד שהיריב רואה כמעט את כל מערך האבטחה וביכולתו להבחין מיד באמצעי דמה או לחלופין לבצע פעולות לבחינת אמינות האמצעים ולכן, כשמדובר באמצעי דמה, צריך להשתמש בכאלה שבאמת נראים וקרובים למציאות.

סיכום:
הניסיון קובע שההרתעה יעילה אל מול היריב ובתנאי שגובשה ונעשתה באופן המקצועי והנכון ולכן כל מערך אבטחה חייב לגבש תפיסת הרתעה מקצועית וליישם אותה לתכנית ביצוע הלכה ולמעשה. מי שיידע לייצר הרתעה בעלת איום שייתפס אצל היריב כבר – מימוש ברמה גבוהה ביותר, יצליח להרחיק אותו ממושא האבטחה. חלה חובה לבחון מדי זמן את אפקט ההרתעה על היריב בכל המעגלים ולשפר אותה בהתאם לתוצאות. יש להשקיע ביצירת הרתעה בכל מעגל מתוך הכרה שכל מעגל אמור לגרום ליריב להתחרט על רצונו לתקוף את מושא האבטחה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב תפיסת הרתעה מקצועית!!!

כתיבת תגובה