ניסיון התנקשות בנשיא טראמפ או סתם רכב תמים – תגובת מערך האבטחה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקר בספרינגפילד כאשר במהלך נסיעתו בשיירה הנשיאותית הארוכה, המסיבית והמאובטחת התפרץ משמאל לשיירה והנה (בהתייחסות לכיוון הנסיעה) רכב פרטי לבן שבסופו של דבר נעצר בצד במקביל לרכב הנשיא.

כמובן שהאירוע צולם:

צילום מזווית נוספת:
אם הסרטון לא נפתח, ניתן להיכנס אליו מהקישור הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=HjC30OO_bVk

באבטחת אישים, אבטחת האישיות בתנועה רכובה נחשבת מצד אחד לקשה ומאתגרת ומצד שני ישנם מספר רב של אפשרויות כמענה לאיומים האפשריים. אחד האיומים הינו יריב הפועל בעזרת רכב שמאפשר לו להתנגש ברכב האישיות כתאונה קטלנית (קרה כבר בעבר), להתנגש ולהפעיל את הרכב כרכב תופת (קרה כבר בעבר), לחסום את רכב האישיות ולהתחיל בפעולת ירי (גם זה קרה כבר בעבר) ועוד.

האירוע המדובר ממחיש את יכולת היריב להצליח ולהפתיע מכיוון שאולי נחשב לפחות הגיוני וצפוי בגלל התעלה הממוקמת בצד הכביש ואולי בגלל השטח המיוער הצמוד אליה, ואכן ניתן להבחין שבצד הזה של הכביש לא מוצבים כוחות אבטחה כלל.

בסופו של האירוע התברר שמדובר היה באדם תמים לחלוטין שבמקרה הגיע לאן שהגיע כששיירת הנשיא חלפה, אבל האם ניתן להניח שזו הסיבה לפעולה הנראית לעין בזמם אמיתי, בזמן שהאירוע מתרחש? האם המאבטחים בשיירה יכולים לפעול במה שנראה כאדישות רק בגלל שהרכב נעצר ולא המשיך לדהור בנסיעה לעבר רכב הנשיא? כמובן שלא.

הכלל באבטחה קובע שבזיהוי אירוע חריג על מערך האבטחה לפעול במהירות ובנחישות על מנת להצליח לסווגו נכון, לבחור את הפעולות הנכונות וכל זאת במסגרת משימת אבטחת הנשיא. לדעתי, תגובת מאבטחי הנשיא מדאיגה מאוד בגלל האיטיות והאדישות הנראית בברור מרגע תחילת האירוע וגם בגלל הטעויות המקצועיות הקשורות לאבטחת אישיות בתנועה רכובה.

התמונות הבאות ממחישות את הבעיות בתגובת מערך האבטחה:

תמונה 1:

הרגע שבו הרכב מופיע בתאום משמאל לשיירה. שימו לב שבשלב הזה הרכב נמצא במקביל למיקום האפשרי של הנשיא בשיירה. זה הרגע שבו מערך האבטחה נדרש לזיהוי ראשון ולסיווג האירוע.

סיווג האירוע בשלב הזה – רכב מתפרץ משמאל. 
מדובר באירוע שמוגדר כחריג מאוד שמחייב תגובה מהירה ונחושה מצד מערך האבטחה.

תמונה 2:

רכב האבטחה שניגש לטפל באירוע – בשלב הזה הכוח שתפקידו לפעול כנגד איומים מהסוג הזה, נדרש לפעול במהירות ובנחישות עד להבנת תמונת מצב מלאה ונכונה והנטרול האיום בהתאם לאיום ולסמכויות. הבעיה שעל פי מה שנראה בסרטון ובתמונה, התנהגות הכוח המגיב רחוקה מהגדרות המקצועיות באבטחת אישים.

התגובה הנדרשת: הגעה רכובה עם רכב אבטחה, עצירה במרחק טקטי ובמקום שמונע מהרכב להמשיך בנסיעה, פריקת מאבטחים מהרכב עם נשקים שלופים ודרוכים וטיפול מחשש לאפשרות לרכב תופת וליריב שיכול לברוח, לירות או להתפוצץ בעצמו.

התנהגות המאבטחים מזכירה שוטר תנועה שעוצר אזרח על עבירת תנועה ולא מאבטחים של נשיא ארצות הברית שמתמודדים עם רכב שנראה מתפרץ לעבר השיירה.

בואו נצפה בסרטון בהילוך איטי ונסכם:

האירוע ממחיש שוב כיצד היריב הפוטנציאלי מפתיע בהגעה, בהתקרבות למושא האבטחה ובסופו של דבר בפעולה שבחר לפעול בה כנגדו. האירוע מראה כיצד אסור למערך אבטחה לפעול כנגד איום פוטנציאלי ושוב מדגיש את העובדה שכיום כמעט כל אירוע מצולם על ידי התקשורת או על ידי אזרחים וזמן קצר מהתרחשותו הוא כבר מופיע ברשתות החברתיות.

באבטחת אישיות בתנועה רכובה ישנם מספר מענים כנגד האיומים הקיימים כגון רכב אישיות משוריין, רכבים זהים בשיירה, שינוי מיקום האישיות בשיירה ורכבי אבטחה לצורך הסתרה ומתן תגובה מהירה כנגד כל איום. הרכב שהגיב ראשון לאירוע היה חייב להמשיך את הטיפול נגד הרכב המתפרץ ולא להמשיך בנסיעה ולשלוח רכב אחר זמן רב מידי אחרי.

במקרה הנ"ל מדובר ברכב פרטי וקטן שכנראה לא באמת היה מצליח להגיע לרכב הנשיא, אבל מה היה קורה אם היה מדובר ברכב יותר גדול שהיה עובר את התעלה בלי שום בעיה ומצליח להאיץ מהירות בזמן קצר מאוד לעבר רכב הנשיא?

רכב כזה למשל:

באבטחה בתנועה רכובה, כל עוד ציר התנועה פתוח ואינו חסום, התגובה הטובה ביותר הינה להמשיך בנסיעה מהירה קדימה עם רכב האישיות.

 

אני מאחל לנשיא ארצות הברית שכל האירועים החריגים סביבו התבררו כתמימים ובעיקר שמערך האבטחה שלו יגיב במהירות ובנחישות יותר מרמת התגובה שהופגנה באירוע המדובר.

דוגמא נוספת לתגובה חלשה של מערך אבטחת אישיות:

במהלך אבטחת נשיא מרוקו בתנועה רכובה, התפרץ אדם לעבר השיירה והגיע עד לרכב הנשיא מבלי שמישהו מהמאבטחים יפריע לו. גם כאן לא נראה שמערך האבטחה הגיב כפי שנדרש במצבים כאלה – חילוץ בנסיעה מהירה קדימה. מה שבטוח זה שהתגובה הכי לא טובה זה לעצור את רכב האישיות!!!

קישור לסרטון האירוע:

https://www.youtube.com/watch?v=l-hIv8Cd7QA

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" במהירות ובנחישות כנגד כל האיומים ועד לנטרולם וסיווגם הסופי

אבטחת אישים – קמח לעוגה? קמח לפנים של האישיות – התמודדות המאבטחים

מקצוע אבטחת אישים, מעמיד את המאבטחים במבחנים כל פעם מחדש ובוחן את ההגדרות המקצועיות בהתאמה למה שקורה במציאות בשטח. באבטחת אישים קיימת דרך פעולה אפשרית של היריב שמוגדרת כפיגוע העלבה – פעולה של היריב כנגד האישיות שכביכול לא כוללת פגיעה שנחשבת לפציעה המצריכה טיפול רפואי אבל כן מעמידה את האישיות במצב מעליב או לא נעים.

לאורך השנים, לצד ביצוע פיגועים קשים כנגד אישים אשר כללו פציעות ואף מוות ניתן לראות ביצוע פיגועי העלבה בדמות זריקת חפצים, זריקת ביצים, תפיסה ומשיכה, שפיכת נוזלים ובזמן האחרון גם זריקה ופיזור קמח לבן.

חלק מפיגועי העלבה צולמו ופורסמו:

זריקת בקבוק פלסטיק על נשיא צרפת סרקוזי:

זריקת נעל על נשיא ארצות הברית, בוש:

זריקת ביצים בפרלמנט:

זריקת קמח על מועמד לנשיאות בצרפת:

זריקת קמח על פרנסואה הולנד בצרפת:

בכל המקרים שהצגתי, האישים מאובטחים על ידי מאבטח אישים אחד או יותר אשר אמורים לדעת להתמודד עם דרך פעולה נבחרת כזו של היריב בהתאם להגדרת המשימה שכוללת מניעה וסיכול כל פגיעה באישיות. האם אדם אשר בוחר בדרך פעולה זו מוגדר כיריב והאם הפעולה שביצע מוגדרת כפיגוע באישיות ויותר מכך, האם מדובר בתקרית לכל דבר?
לפי מיטב זכרוני, ברשימת הדפ"אות שנלמדת בקורסי אבטחת אישים קיימת דפ"א העלבה כנגד האישיות שאינה מוגדרת כתקרית מכיוון שאינה באמת פוצעת את האישיות, כמו דקירה או ירי, ולכן המענה שנקבע הינו בהתאם וכולל שימוש בכוח סביר ואינו כולל שימוש בנשק כנגד היריב.
השאלות שצריכות להישאל בקול רם וברור – האם המאבטח מסוגל ויכול לדעת בזמן אמת שמדובר בפיגוע העלבה בלבד? האם המאבטח יכול לדעת באמת מה נזרק לעבר האישיות שלו? איך יוגדר אירוע שבו נזרק חומר מסוכן לעבר האישיות או שימוש בכלי שיכול לגרום לפגיעה ממשית בפנים או לעיוורון ואף למוות? האם יריב ששופך על היריב חומר מסוכן אינו מפגע לכל דבר? האם לא צריך לנטרל אותו בדיוק כמו יריב שיורה לעבר האישיות?
לדוגמא – אירוע הפגיעה בברלוסקוני:

מה המאבטח רואה ומבין בזמן אמת, מיד אחרי שהיריב הצליח להגיע עד לאישיות והצליח להפתיעה בפעולתו? המאבטח, שלא הצליח לאתר את היריב לפני ביצוע הפעולה, מוצא את עצמו מופתע בדיוק כמו האישיות והסובבים אותו, אבל הוא היחיד שמתפקידו לזהות את פעולת היריב, לסווג אותה ולבחור את פעולת המנע וכל זאת בזמן מהיר וקצר מאוד.
האם בנקודת הזמן הזו, כשברור שהתחילה תקיפה כנגד האישיות, המאבטח יכול לדעת מה זה החומר הזה?

בפגיעה מטווח קצר, אין למאבטח צמוד (אין מאבטח צמד) זמן לבזבז והוא חייב לפעול בנחישות כנגד היריב, תוך ביצוע חציצה בינו לבין האישיות. בשלב הזה המאבטח ממוקד מטרה והמטרה הינה היריב. המאבטח לא מסתכל לאחור בתקווה שהאישיות שמע והבין שהתחילה תקיפה נגדו ופעל בעצמו בדרך של ירידה במקום או חילוץ עצמי למקום מבטחים. אני טוען, שבתקיפה מטווח קרוב, המאבטח הצמוד לא באמת יכול לדעת מה מהות התקיפה כל עוד אינה כוללת שימוש באמצעי יורה שמשמיע רעש ברור של ירי ולכן אין לו ולא תהיה לו את הפריבילגיה לעצור ולבדוק במה השתמש היריב לצורך התקיפה.
באבטחת אישים אי אפשר לחכות ולבדוק מה זה החומר שנזרק לעבר האישיות, אין את שלב הבדיעבד ולכן פועלים באותה דרך באותה תגובה. הרי כשהתברר שמדובר בחומר קטלני יגדירו את האירוע כתקרית לכל דבר ולכן עדיף להגדיר אותה כך לפני ולא אחרי.
צפיתם בסרטון הפגיעה בברלוסקוני – האם זו לא תקרית לכל דבר? את תוצאת פעולת היריב, המאבטח רואה ומבין רק אחרי שסיים לנטרל אותו וחזר לאישיות (אני לא נכנס עכשיו למצבים שבהם המאבטח בוחר להישאר עם האישיות).
לדעתי האישית, יריב אשר בוחר לפצוע אישיות או אף להתנקש בחייו יוצא לפעולה בידיעה שיתכן וימות כתוצאה מתגובת המאבטחים. יריב כזה מוכן למות למען מטרת הפגיעה באישיות וכנראה שמבין מהתנקשויות שבוצעו לפניו שהסיכוי לכך גבוהה מאוד. חשיבת היריב צריכה להיות מוגדרת כהנחת עבודה מרכזית והינה משפיעה גם עליו וגם על המאבטחים. המאבטחים מסיקים מהנחת העבודה הזו שהיריב נחוש ומוכן ללכת עד הסוף והיריב מסיק שהמאבטחים לא אמורים לרחם עליו וילחמו בנחישות נגדו. פעולת המאבטחים משפיעה גם על יריבים פוטנציאליים, כאלה שנמצאים בשלב החשיבה על ביצוע התנקשות באישיות, בכך שבוחנים את עצמם האם הם באמת מוכנים למות למען המטרה ולכן ברור שבשלב זה ישנם לא מעט שפשוט מוותרים על הרעיון.
תגובה כזו מצד המאבטחים לא מרתיעה יריבים פוטנציאליים:

המסקנה שלי מצפיה וניתוח עשרות אירועים כנגד אישים מאובטחים וממה שכתבתי עד כאן, הינה שבהגדרות המקצועיות בתורת העבודה לא צריך להיות הבדל מצד המאבטח האם מדובר בפיגוע שהינו תקרית או בפיגוע העלבה ולא צריך לדרוש ממנו לעסוק בשאלה זו בזמן אמת. קודם כל בגלל שאני טוען שדרישה כזו הינה חסרת סיכוי בפועל ומתאימה לשימת מכשול בפני עיוור ובהמשך גם בגלל שבמידה ויריב אשר בחר להשליך או להשתמש בחפץ כנגד האישיות או בשפיכת נוזל כלשהו או בשפיכת קמח מטווח קצר, ושידע שבפעולתו הוא מסתכן במוות, יחשוב יותר מפעמיים האם זה כדאי לו.
תופעת שפיכת קמח על אישיות, פופולרית ותופסת תאוצה מכיוון שהיריבים הפוטנציאליים רואים את תגובת המאבטחים שבסופו של דבר מסתכמת בשימוש בכוח סביר ובמעצר וזה איך לומר, לא כל כך מרתיע.
אבל היום זה קמח ומחר זו אבקה לבנה שיכולה להרוג את האישיות. להזכיר לכל העוסקים במקצוע אבטחת אישים שבמידה שלא הצליחו למנוע את פעולת היריב ואפשרו לא להגיע ולתקוף, פעולת הסיכול כנראה שכבר לא באמת תצליח להשפיע על השאלה מה יקרה לאישיות. באירוע חירום, מאבטח האישים חייב לפעול במהירות ובנחישות וללא בזבוז זמן מיותר על חשיבה מיותרת. נטרל את היריב וחזור מהר לאישיות כי מי יודע מה עוד מחכה לך בהמשך.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת הרתעה בשגרה ובחירום

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – הכישלון בהתפתחות היחידה (בעקבות סרטון הגיוס החדש של היחידה)

לפני הכל, אזכיר ואציין שעבדתי ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ החל משנת 92 ועד שנת 2011. בהתייחס להתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ב – 4 לנובמבר 95, המשמעות הינה שביום הרצח הייתי כבר מאבטח עם וותק של 3 שנים, ולאחריו ועד לפרישתי מהיחידה ומהשירות, המשכתי להתקדם בשנים ובתפקידים. רצה הגורל שלא אהיה חלק מצוות האבטחה של היחידה באירוע עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל ונשלחתי למשימת אבטחת סגן שר החוץ בחו"ל. על ההתנקשות שמעתי בפעם הראשונה דרך שידורי רשת CNN בטלוויזיה ומאותו רגע ועד היום, כאיש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, החיים שלך מתחלקים לתקופה של לפני הרצח ולתקופה שאחרי הרצח ועד בכלל.

בשבוע שעבר פורסם בעיתונות וברשתות החברתיות כתבה וסרטון גיוס של היחידה שכל מטרתם להצליח לגייס עובדים איכותיים שיתאימו למאפייני תפקיד מאבטח אישים ויצליחו בסופו של דבר לבצע את כלל משימות האבטחה, כולל את אבטחת ראש הממשלה, ברמה הגבוהה ביותר כנגד כל האיומים הקיימים.

גם אני, כמו הרבה אחרים מהיחידה ושלא מהיחידה, נחשפתי לסרטון וצפיתי בו:

כותרת הכתבה שפורסמה:

מאחורי הקלעים של היחידה לאבטחת אישים

לוחמי ומפקדי היחידה המיוחדת של השב"כ נחשפים בסרטון שמעניק הצצה נדירה אל האחראים לאבטחת הנשיא ורה"מ בארץ ובחו"ל. "זו לא עבודה לכל אחד, אנחנו מחפשים אנשים מיוחדים", הם אומרים

אתה מבין מיד שמדובר בסרטון לגיוס עובדים ליחידה ולכן ברור שכל מה שנכתב על היחידה בכתבה הנלוות ונראה בסרטון ממוקד למטרה שלשמה הם הוכנו ופורסמו.

יתכן שאני לא אובייקטיבי לגבי איכות הכתבה והסרטון ולגבי השאלה האם הם באמת יצליחו בסופו של דבר לסייע בגיוס עובדים מצוינים ליחידה, אבל אני כן הרגשתי שייכות, גאוות יחידה והתרשמתי ממה שראיתי. כהרגלי בשנים האחרונות, המשכתי לגלול את העמוד למטה לחלק של ביקורות הקוראים וגיליתי שרוב התגובות על היחידה הן שליליות בעיקר בגלל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אלה חלק מהביקורות שנכתבו ופורסמו:

איפה הייתם ב – 4 לנובמבר:
טעות שעלתה בחיי רוה״מ אינה סתם טעות. מהשטח ה ״סטרילי״ עד צוות נמושות שלא מונע את הכדור השני. קצת מקומם שמעלים סרטון כזה. עברו מעל 20 שנה אבל את היום הארור הזה אי אפשר לשכוח. 

על מי שבאמת הייתם צריכים לשמור, לא שמרתם. על הביתי הזה אתם שומרים כמו השד יודע. פשוט להקיא

בסך הכל מראה כמה ביבי והקיסרית שלו מטיילים בעולם. בעולם על חשבוננו, כשכל הימניים המטורפים צורחים״ כל הכבוד ״. בארץ מאות אלפי עניים והחזירים שותים שמפניה ומעשנים סיגרים. 

עדיף יחידה משטרתית:
כל "כוכבי" רצח רבין התקדמו והפכו מנהלי היחידה וקדקודיה. הטובים הלכו הביתה. הגאונים כל היום עסוקים בטיוח וכסט"ח. תנו למשטרה לעשות את העבודה יהיו מספיק שוטרים שיתאימו לתפקיד.

מסר קטן לאפרוחים:
אף אחד מהטיפשים שמכשירים אתכם לתפקיד לא יעז לומר דבר דומה. נאמנותכם למדינה קודמת להיותכם פודל שמירה של מושחת כזה או אחר. ליוויתם מסע תענוגות של מושחת ולא דאגתם לידיעת הציבור? הצטרפתם לקבוצה גדולה של ״בוגדים בשירות המדינה״. יום אחד החשבון ייסגר עם כל אותם בוגדים שחושבים שהם אנשים פרטיים על כך שעצמו עיניים ונתנו ידיים לאין סוף מעשי נבלה בשירות הציבורי. מישהו מכיר את הנהג של קצב? שומר הראש ? מבקרת פנים בעיריית ירושלים של אולמרט? הרשימה עוד ארוכה , הרבה דברים שהוסתרו מהציבור.

ממליץ על סרטוני הרצח – יחידה שמנסה להשכיח את הכישלון הגדול ביותר בתולדותיה.

קשקנים – שבעים שנה פעם אחת היו צריכים להגיב ונכשלו!!!!

סרטון מביך. בסה"כ מדובר בשומרים עם חליפות ומשקפיים. וכפי שאמרתי ולצערי כבר הוכח שאם מאוד רוצים לא ממש ניתן למנוע התנקשות בראש ממשלה. הכל עניין של מידת הנחישות והאסרטיביות של הרוצה להתנקש. ב – 1995 זה היה מאוד קל שלא לומר ביזיון בקלות שניתן היה להתקרב למאובטח ועוד לצאת מהאירוע בחיים. המאבטחים לא הספיקו להוציא כדור אחד מהנשק שלהם. 
זו עבודה טובה ככה אחרי צבא לשנתיים שלוש קצת לחסוך כסף ולהמשיך הלאה. אגב…צריך להוסיף לסרטון את אלו ששומרים בבוטקה מחוץ לבית של ביבי 24 שעות ביממה. סיוט!. לעובד בדוכן של מפעל הפיס יש תנאים טובים יותר.
בהצלחה!.

אלה הן רק דוגמאות בודדות ממספר גדול מאוד של תגובות באותו סגנון ובאותה דרך חשיבה על היחידה ועל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

כמי שעבד ביחידה ושעבר את כל התהליך אחרי הכישלון וכאדם וכאזרח בוגר במדינתו, החלטתי לכתוב כאן כדי לנסות ולהסביר לכל אותם מגיבים שלפעמים בחיים, כישלון הינה המקפצה הטובה ביותר לשיפור. 
סיבה נוספת, הינה שיחה שקיימתי עם חבר מהיחידה שבזמן הרצח היה כבר מפקד והרבה יותר וותיק ממני שהסביר לי עד כמה אנשים לא מבינים מה באמת המשמעות של כישלון כזה עבור עובדי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ.
בשנים האחרונות, אני מקפיד להעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח רבין ז"ל בעיקר לתלמידים ולא רק ותמיד מתחיל אותה במילה כישלון. כישלון שהוא חלום הבלהות של כל מי שהיה ועדיין עוסק באבטחת ראש הממשלה בישראל. כישלון שהוא עובדה. כישלון שמלווה וילווה את כל אנשי היחידה שעבדו באירוע, וגם את אלו שלא, כל החיים.
אין בדבריי שום ניסיון לברוח מהכישלון והאכזבה שכרוכה בו אבל כן יש בהם תקווה ורצון להיות טוב יותר כדי שכישלון כזה או אחר לא יחזור.
הלוואי שכל זה לא היה קורה אבל העובדה שזה אכן קרה כי ככה זה בחיים בכלל וככה זה בחיים של יחידה מבצעית בפרט. בחיים של יחידה מבצעית שמבצעת את משימתה 24/7 ישנם הצלחות וגם כישלונות. המיוחד ביחידה לאבטחת אישים, שכישלון ברוב המקרים יהיה כרוך בפגיעה במושא האבטחה עד כדי פגיעה קטלנית שהינה מוות. כשמדובר באבטחת ראש ממשלה, כל פגיעה בו תשפיע כנראה על המתרחש במדינה ועל אזרחיה. אין ספק שרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה בעל השפעה כזו ולכן, אני מאמין, שרוב התגובות השליליות שנכתבו בעקבות הכתבה והסרטון, הגיעו ממקום של אכזבת האזרח מהיחידה ואכזבה ממה שלדעתו היה יכול להיות פה אילולא התרחש הרצח.
אני יותר ממבין את אלה שמציבים את עצמם כשופטים את היחידה מאז ועד היום וכנראה שעוד שנים רבות קדימה אבל חושב שיש מקום דווקא לתמיכה בוגרת שמתבססת על העובדה שבחיים ישנם גם כישלונות והשאלה המרכזית היא איך לוקחים אותם והופכים אותם להצלחה עתידית.
בחיים שלנו, אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז ולכן הם מלאים בהפתעות טובות ורעות ולכן כל אותם האנשים שחושבים שיחידה לאבטחת אישים, ממלכתית או אזרחית, מצליח לעולם להגן על האישים שלה במאה אחוז טועים טעות מרה.
אני ינסה לתת דוגמא מנושא אחר בחיים שלנו – ברכבים שאנחנו קונים יש רמת מיגון, כולל מיגון נגד תאונות דרכים. חברות הרכב מעבירות את הרכבים מבחן ריסוק שבסיומו מעניקים לכל רכב דרגת מיגון. חלקנו, כצרכני רכבים, מחליטים על סוג הרכב שנקנה גם משיקול של רמת מיגון מתוך חשיבה שאכן בזמן תאונה חס וחלילה, הרכב שקנינו יצליח להגן עלינו מפני פגיעה. זה נשמע טוב ומבטיח, אבל במציאות גם רכבים בעלי רמת מיגון מקסימלית לא תמיד מצליחים להגן על נוסעיהם מפני פגיעה ולעיתים אף מוות. זה קורה כי משימת חברות הרכב להגיע לרכב שיצליח להתמודד עם כל מה שקורה בכבישים הינה משימה קשה מאוד ביחס למשימות אחרות שיש בחיים. הרי רוב האנשים שחוו תאונת דרכים וגם כאלו שכללו נפגעים, ממשיכים לקנות רכבים ולנסוע עליהם.
כך גם במשימת אבטחת אישים – מדובר במשימה קשה שמעמידה את מבצעיה מול התמודדות יומיומית בסביבה מלאה בסכנות ובהפתעות עד כדי כך שלעיתים נדמה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אז מה זה אומר שלא נמשיך לבצע אותה, שאם ישנם כישלונות בדרך נבטל אותה?
אמר לי אותו חבר טוב שלדעתו אנשים לא מבינים מה משמעות הכישלון ועוד ביחידה כמו היחידה לאבטחת אישים. כישלון, הוא אומר, רק מתחיל רגע אחרי שהאירוע מסתיים, מתחיל ולא עוזב אותך לכל החיים. התגובות שאתה מקבל כל שנה סביב יום הזיכרון לראש הממשלה, הן חלק מההתמודדות שלך עם הכישלון.
הכישלון הינה המחשבה שהחברים שלך שעבדו באירוע לא הצליחו למנוע ולסכל את הרצח ואתה שלא היית שם הרי הוכשרת בדיוק כמוהם לביצוע המשימה, אז יתכן שגם אתה לא היית מצליח בדיוק כמוהם. והחברים שלך זה אתה ולא משנה שהם היו שם ונכשלו ואתה כביכול לא, הכישלון שלהם הוא הכישלון שלך.
הכישלון הממשי מצוי בעובדה ששנים אחרי הרצח אתה שומע במהלך עבודתך הערות מאנשים שונים, כולל מבעלי תפקידים ואנשי תקשורת, מדוע עכשיו בודקים כמו שבודקים ואז לא בדקו? שעכשיו זה כבר מאוחר מידי. 
הכישלון מצוי עמוק עמוק בתוכך, בזיכרון שלך דרך התהליך שעברת כעובד ביחידה ובשב"כ כדי להחזיר אותך לכשירות מבצעית כמה שיותר מהר וכדי שאתה העובד שהיה שם, יוכל להישאר כדי לספר ולהעביר לעובדים החדשים מהי תחושת הכישלון ומה מחירו בעבודה מהסוג הזה.
אתה הולך לישון עם הכישלון, קם איתו בבוקר ומתנהל איתו במהלך כל יום עד סוף ימי חייך.
מי שלא היה שם ומי שלא עובד בעבודה שהכישלון בה כרוך בפגיעה בחיי אדם, כנראה שלא יבין זאת. חוזק של יחידה נמדד דווקא אחרי כישלון ולא רק אחרי הצלחה. החוזק מתבטא ביכולת לחזור לעבודה מבצעית ומקצועית כמה שיותר מהר.
אתה ממשיך את חייה מתוך הבנה שהכישלון ומאפייניו ימשיכו ללוות אותך ואתה לומד לקחת את הביקורת למקום של שיפור ברמה האישית וברמה הכללית.
מי שאינו מתעסק במשימות אבטחה חייב להבין שיתכן שהשנים הרבות שבהן אף אישיות לא נפגע הן כתוצאה מעבודת היחידה לאבטחת אישים. ככה זה באבטחה, היריב לא חוזר כדי לספר לך שהוא ויתר על רעיון הפגיעה באישיות בגלל שהבין שאין לו סיכוי בהתמודדות מולך.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ הוקמה בשנת 58 ולצערה הרב חוותה כישלון קשה שלא הצליחה למנוע ולסכל את רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. 
ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל השאיר לאזרחי ישראל ובכללם גם לאנשי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, מורשת שיש בה שורשים חזקים, ערכי יסוד, חזון, תקווה, אור ועוד ועוד.
אנשי היחידה השרישו בייעודם להמשיך את העבודה במקצועיות גבוהה יותר כדי שאף אישיות ממלכתי לא יפגע יותר בישראל ובשביל זה יש צורך באנשים איכותיים. אותם אנשים איכותיים הם מתוכנו ולכן כדי למצוא אותם ולמשוך אותם יש צורך בסרטוני תדמית וגיוס שמתאימים למציאות העכשווית.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם אם יש כישלונות בדרך

אבטחת אישים – תקיפת איש האופוזיציה ברוסיה אלכסיי נבלני בחומר חיטוי

איש האופוזיציה ברוסיה, אלכסיי נבלני, הותקף במהלך ביקור בחירות בעיר סיביר על ידי אדם שהגיע אליו מלפנים והשפריץ לעבר פניו חומר חיטוי ירוק ומסוכן. האירוע שצולם על ידי אזרח נוסף ופורסם מיד ברשתות השידור וברשתות החברתיות, מוכיח שוב עד כמה קשה ההתמודדות של מאבטחי האישים מול האיומים הקיימים ובעיקר אל מול כל דרך פעולה של היריב שאינה נשמעת בברור ו/או אינה פוצעת אף אחד באופן שמובן כתקיפה חד משמעית ומתורגמת כתקרית לחימה.

אלכסיי נבלני אחרי התקיפה:

סרטון המתעד את התקיפה:

כאמור, ברשימת האיומים כנגד אישיות קיימים איומים שמאוד ברורים למאבטחים כתקיפה חד משמעית ולכן התרגום לתקרית לחימה יהיה מהיר ויוביל לתגובת נגד ממוקדת, מהירה ונחושה על מנת לנסות ולמנוע פגיעה באישיות או למזער פגיעה שכבר נעשתה. מדובר במשימה קשה מאוד עבור מאבטחי אישים, בעיקר כאשר היריב הצליח להגיע לקרבת האישיות ולהפתיע ראשון בפעולת התקיפה שבחר לבצע.

אם במקרי תקיפה ברורים ניתן להעריך שמאבטחים מקצועיים לא התבלבלו או יטעו בזיהוי ובתגובה, אז באיומים כמו בתקיפה כנגד אלכסיי נבלני יהיה קשה לצאת מנקודת הנחה כזו. תקיפות נגד אישיות שמבוצעות על ידי זריקת חפץ או שפיכת נוזל או השפרצת חומר , מקשות על המאבטחים בזיהוי, בהבנת האיום ובהמשך גם על בחירת התגובה הנכונה. בסרטון רואים שהתוקף מצליח להגיע מלפנים למרחק קרוב מאוד עם הכלי שמכיל את חומר החיטוי הירוק, מבלי שהמאבטח הקדמי של אלכסיי מזהה זאת לפני ביצוע התקיפה עצמה ולכן התוקף מממש את כוונתו הזדונית ומצליח להמשפריץ את חומר החיטוי לעבר פניו של אלכסיי, האישיות המאובטח. חוסר ההבנה של המאבטחים מה קרה ובמה תקפו את האישיות, נראה בברור כאשר המאבטח הקדמי מגיב ברצון לרדוף אחרי התוקף ומיד לאחר מכן נראה מתחרט וחוזר לעבר אלכסיי כדי להבין במה מדובר. הבלבול הזה אצל המאבטחים מחזק את העובדה לגבי איומים שאינם ברורים כתקרית לחימה נטו. מאבטחיו של אלכסיי לא ראו בעין אמצעי לחימה, לא שמעו רעש של ירי ולא שמעו צעקות של פציעה ולכן הגיבו בבלבול מוחלט.

כדי שהמאבטחים יצליחו להתמודד גם עם איומים מהסוג הזה, חייבת להיות תורת עבודה שמגדירה את אופן ביצוע האבטחה על ידי מאבטח אחד או יותר ומתורגמת לתכנים בהכשרה המקצועית שיש להעביר אותם.

כאשר ישנם שני מאבטחים עם האישיות, קיימת חלוקה תפקידים למאבטח אחד בעמדת הצמוד לאישיות מאחור ולמאבטח שני בעמדת הצמד שככלל הולך לפני האישיות. מאבטח הצמד שהולך מלפנים, חייב לדעת לזהות כל אדם שמגיע לאישיות מהגזרה הקדמית וחייב לדעת להתמקד בהסתכלות לידיים של כל אדם כזה כדי לנסות ולזהות האם הוא נושא אמצעי שיכול להוות סכנה ממשית לאישיות. היכולת המקצועית הזו של המאבטחים קשורה לפעולות המניעה – פעולות שמבוצעות על מנת להצליח לזהות מראש אפשרות לתקיפה ולהגיע אל התוקף הפוטנציאלי בטרם הגיע לידי מימוש פעולת התקיפה שבחר.

לשמחתו של אלכסיי נבלני בכך שבדיעבד התוקף כנראה רצה רק ליצור פרובוקציה ולא באמת רצה לפגוע בו פיזית. לעומתו, המאבטחים שלו לא יכולים לנשום לרווחה מפני שהם נכשלו במשימת אבטחת האישיות שלשמה נשכרו. מאבטחים שמאפשרים ליריב לתקוף ראשון, מתחילים את האירוע כשידם על התחתונה ובמקרים מסוימים גם אם יגיבו במהירות ובנחישות לא יצליחו למנוע את הפגיעה באישיות ולכן חשיבות העבודה הנכונה של המאבטחים בשלב המניעה.

במידה והיריב הצליח להפתיע ולתקוף ראשון, אז על שני המאבטחים לפעול בהתאם לחלוקת תפקידים במצב חירום, כאשר הדגש על הפסקה ונטרול האיום הממשי על ידי התקפת נגד ו/או הרחקת האישיות מגזרת האיום. מיד לאחר מכן, על המאבטח הצמוד לבדוק האם האישיות נפגע כדי להבין האם דרוש טיפול רפואי כלשהו.

אין לי מושג מה רמת ההכשרה והמקצועיות של מאבטחי אלכסי נבלני, אבל ברור שמאבטח הצמד לא הצליח להבין מה קרה ומה עליו לעשות מרגע תחילת התקיפה. מאבטח צמד מקצועי היה צריך בשלב ראשון להסתכל לאחור כדי לוודא שהמאבטח הצמוד מתפקד והאישיות במצב שאין צורך שיצטרף לפינוי ורק לאחר מכן היה צריך לפעול במהירות כדי לנסות ולהגיע לתוקף.

מאבטח אישים נחשב למקצוע לכל דבר, ולכן מחייב הכשרה מקצועית על ידי גוף בעל רישיון לביצוע הכשרות מהסוג הנ"ל.

לא כל מאבטח יכול לעבוד כמאבטח אישים ולכן מי ששולח מאבטח ללא הכשרה ייעודית לכך, מסכן את האישיות המאובטח, מסכן את המאבטחים עצמם ומסכן אף את עצמו.

אלכסיי נבלני יכול היה לנשום לרווחה ויכול היה להשתמש בהפיכתו לאיש ירוק כדי לקדם את מועמדותו לתפקיד הנשיאות ברוסיה רק בזכות התוקף ובטח שלא בזכות מאבטחיו.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על בסיס הכשרה ייעודית ומקצועית

אבטחת אישים – התנקשות באוקראינה – מתנקש אחד ירה באישיות מאובטח על ידי מאבטח צמוד

דניס וורוננקוב, עד מפתח במשפט הבגידה נגד נשיא אוקראינה המודח ויקטור ינוקוביץ' ומחוקק רוסי לשעבר, נורה היום (חמישי) למוות, לאור יום, מחוץ לבית מלון במרכז קייב בירת אוקראינה.

ממשטרת אוקראינה נמסר, כי וורוננקוב נרצח על ידי מתנקש שכעת מאושפז כבבית חולים לאחר שנפצע על ידי מאבטחו של הנרצח הפצוע בעצמו.

עוד אירוע התנקשות מצולם שמאפשר לכל מי שעוסק באבטחת אישים ולאלו שחושבים אולי לעסוק בעתיד, להבין את האחריות המוטלת על מאבטח האישים בביצוע משימת ההגנה על האישיות ואת החשיבות בעבודה בהתאם לעקרונות המקצועיים ברמה הגבוהה ביותר.

שלא בדומה לרוב המקצועות האחרים הקיימים בשוק, אבטחת אישים הינו מקצוע שביצוע לא מקצועי יכול לגרום למותו של אדם שהוגדר או הגדיר את עצמו כאישיות מאוים הנדרש לאבטחה צמודה.

הסרטון המתעד את רגעי ההתנקשות ואת תגובת המאבטח הצמוד של האישיות מציג רמת מקצועיות נמוכה של המאבטח בשלב שבו היה אמור למנוע את הפגיעה ורמת מקצועיות גבוהה מאוד של המתנקש.

הסרטון:

רמת האבטחה:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד צמוד נחשבת לבסיסית ביותר וכזו שמי שמחליט עליה יודע שלמאבטח עצמו יהיה מאוד קשה למנוע פגיעה באישיות ומציב אותו בעיקר כדי ליצור הרתעה כלפי היריב ואולי להצליח בכל זאת למזער נזקים גם במצב שבו היריב הפתיע בתקיפה.

כשמדובר על אישיות מאוים, מקבלי ההחלטות צריכים להחליט האם לאפשר לו להתנהל ללא אבטחה או האם לאבטח אותו בעזרת מאבטח אחד צמוד או יותר. אישיות ללא אבטחה צמודה חשוף ליריב ללא מעגל חוצץ מפריד לעומת אישיות מאובטח אשר עדיין חשוף ליריב אבל עכשיו עם מעגל אבטחה שאמור להרתיע ו/או לתת מענה בשגרה ובחירום.

ברחבי העולם מסתובבים להם כמה אנשי מפתח רוסים אשר סומנו כמטרות להתנקשות ולכן מוגדרים כאישים מאוימים שבכל רגע נתון יכול לפעול נגדם יריב בדיוק כפי שקרה בהתנקשות המדוברת.

מקצועיות המאבטח הצמוד אל מול היריב:אני מעריך שהמאבטח באירוע הינו מאבטח מקצועי אבל אני לא בטוח וגם אין לי מושג מה רמת ההכשרה שלו ולכן ההתייחסות שלי לפעולות שלו הנראות בסרטון הן רק למטרת למידה.

כל המטרה בהצבת מאבטח צמוד לאישיות צריכה להיות בראיית התוקף, כנגד היריב הפוטנציאלי – למעט פעולת הירי שהמאבטח ביצע לעבר היריב, כל הפעולות שביצע לפני כן לא היו מספיק טובות כדי שיצליחו למנוע מהיריב לפעול או יצליחו למזער נזקים.

בתחילת הסרטון מזהים את האישיות ממתין להגעת המאבטח ומיד לאחר מכן מזהים את המאבטח שאכן מגיע ואז שניהם מתחילים ללכת על המדרכה – הנראות של המאבטח בשלב הזה אינה משדרת אבטחה מקצועית ויותר משדרת הליכה של שני חברים או של אישיות ועוזרו. נראה שהמאבטח הולך בנינוחות מוגזמת שאינה מתאימה לרמת האיום הקיימת על המאובטח שלו. בשום שלב לא נראה שהמאבטח מבצע פעולה לחיפוש ואיתור יריב בגזרה הקרובה אליהם.

הופעתו של היריב מאחור מעידה על כך שכשהאישיות ומאבטחו הגיעו למקום, הוא כבר היה שם. יתכן ועקב אחריהם בנסיעה ולאחר מכן החל ללכת אחריהם – מדובר בהנחת עבודה מאוד חשובה באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט. יריב שבחר בדרך פעולה של פגיעה באישיות מקרוב, חייב להגיע ולשהות בגזרה הקרובה יחסית לאישיות כדי שיוכל לזהות אותו בוודאות ויוכל לפעול ממרחק שיאפשר לו פגיעה קטלנית. מאבטח מקצועי חייב להכיר את הנחת העבודה הזו ולפעול כל הזמן לחיפוש ואיתור היריב בגזרתו. יתכן שאם המאבטח היה עומד ומבצע סריקה לאיתור אדם חריג בגזרה, היה מצליח לזהות את היריב במקום ההמתנה שלו.

מאבטח שלא יודע לחפש את היריב בגזרתו אינו בעל סיכוי להתמודד מולו ולנצח אותו.

רמת התגובה מרגע תחילת פעולת היריב:

היריב נראה הולך מאחורי האישיות והמאבטח תוך שהוא מצמצם את הטווח במהירות עד לטווח שמיעה, זיהוי וירי. היריב מתעלם לחלוטין מהעובדה שליד האישיות הולך מאבטח, מה שמעיד שהמאבטח לא יצר שום הרתעה כלפי חוץ. ניתן לראות בצורה מדהימה את הרגע שהיריב קורא לאישיות על מנת שהסתובב אליו לצורך זיהוי וודאי לפני ביצוע הירי. האישיות אכן מסתובב לעבר היריב ויחד איתו נראה שגם המאבטח מסתובב אבל באיטיות ובחוסר חשד ונחישות. ברגע שהיריב זיהה שמדובר ביעד שלו, הוא מבצע ירי ראשוני לעברו. בשלב הזה המאבטח מגיב במה שנראה כמו רצון להגיע פיזית ליריב ולמנוע ממנו להמשיך לירות, רק שבגלל שהתגובה אינה אגרסיבית ונחושה מספיק היריב מצליח לבצע ירי אחד לעבר המאבטח שפוצע אותו. כל מי שעובד כמאבטח אישים חייב לצפות ברגע הזה כדי להבין מה המשמעות למצב שבו המאבטח מנוטרל ונשאר ללא יכולת תגובה – במצב כזה כל מה שנשאר ליריב לעשות זה להגיע שוב לאישיות ופשוט לוודא הריגה ללא מפריע. זה בדיוק מה שרואים בהתנקשות הנ"ל.

פעולת המאבטח, לאחר שנפצע מירי היריב, להמשך לחימה וביצוע ירי מדויק לעבר היריב מרשימה ביותר ברמת הנחישות וברמת הדיוק. למרות זאת, גם השלב הזה חייב להישאר בזיכרון של כל מאבטח אישים למטרת ההבנה שאם אפשרת ליריב לפעול ראשון כנראה שכל תגובה שלך בהמשך לא תשפיע על התוצאה הסופית.

תמונה – רגע הירי הראשון באישיות:

תגובת המאבטח איטית מאוד. בשלב הזה המאבטח היה צריך להיות כבר על היריב. כנראה שהזיהוי והתרגום של המאבטח היו איטיים מאוד ולכן לא הגיע תגובה מהירה.

תמונה – ממחישה עד כמה שרידותו של המאבטח קריטית להצלת חייו של האישיות:

לסיכום:
אבטחת אישים זה מקצוע שמחייב את כל מי שעוסק בו לעבור הכשרה מקצועית. ההתנקשות המדוברת נתנה לנו הזדמנות מצוינת לראות מה קורה כשיריב אחד נחוש מצליח להתקרב לאישיות ולהפתיע בירי, ולמרות שהמאבטח מגיב בהתחלה ללא נחישות ובהמשך בנחישות מרשימה התוצאה הסופית היא אחד אפס לריב – האישיות מת בהתנקשות.

סרטון המתעד את הגעת אשתו של האישיות לצורך זיהוי:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על ידי מי שעבר הכשרה מקצועית מתאימה לייעוד התפקיד

רכבו המשוריין ושיירת הנשיא (ארה"ב, רוסיה ו…..מלכת אנגליה) – מקבץ סרטונים מעניינים – כדאי להיכנס

חפץ הושלך לעבר שיירת טראמפ בפלורידה, אין נפגעים

חפץ לא מזוהה הושלך לעבר שיירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה. לא דווח על נפגעים. השירות החשאי, שאחראי על ביטחונו של הנשיא, מסר כי נפתחה חקירה. טראמפ היה בדרכו משדה התעופה פאלם ביץ' במדינה לאחוזתו מאר-א-לאגו.

הידיעה הזו פורסמה היום.


אירועים חריגים הקשורים לרכב ולשיירה של אישיות מאובטח, כמו נשיא ארצות הברית, תמיד מזכירים לי עד כמה הנושא מעניין ומסקרן ולכן החלטתי הפעם לפנק אתכם בלקט סרטונים המציגים את רכב ה – BEAST – הרכב המשוריין של נשיא ארצות הברית, את ה – ZIL – הרכב המשוריין של נשיא רוסיה ואת השיירות המאובטחות שלהם במצבים שונים. ברור שהנתונים המוצגים בסרטונים המתייחסים לרכבים המשוריינים הינם בגדר הערכות בלבד אבל מה זה משנה, זה עדיין מעניין ומסקרן.

THE BEAST

סרטון הסבר על הרכב:

THE ZIL הרוסי:

ה – ZIL החדש:

סרטון השוואה בין ה – BEAST האמריקאי ל – ZIL הרוסי:

סרטון המציג את רכב ה – ZIL הבא של נשיא רוסיה:

וזה מה שקורה לרכב הנשיא כשלא בודקים לפני שמתחילים לנסוע:

שיירת נשיא ארצות הברית בסן פרנסיסקו:

שיירת נשיא ארצות הברית בברלין:

שיירת נשיא רוסיה:

מעבר השיירה בצומת:

השיירה של מלכת אנגליה:

זכרו ואל תשכחו ש"אבטחה צריך לקיים"

ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה 19.12.2016 – חלום בלהות שהתגשם

ביום שני 19.12.16 שגריר רוסיה בטורקיה נרצח בידי מתנקש. בעודו נואם בטקס חנוכה לתערוכת צילום העוסקת בקשרי רוסיה-טורקיה ב'גלרייה לאמנות זמנית, נורה אנדריי קרלוב שגריר רוסיה באנקרה. לאחר הירי צעק בערבית: "אללה ואכבר" ונשבע אמונים למוחמד, והמשיך בטורקית: "אל תשכחו את חלב, אל תשכחו את סוריה. כל אחד ואחד שיש לו חלק בסבל הזה ישלם. אם אנחנו לא בטוחים גם אתם לא תהיו‎". השגריר קרלוב פונה לבית החולים במצב קשה שם מת מפצעיו. 

אם זו באמת היתה לשון ההודעה הדרמטית שיצאה בתקשורת בכל העולם, היה ניתן להאמין שמדובר באירוע קשה ומצער שבו מתנקש הצליח לעבור את כל מעגלי האבטחה וגם לירות באישיות, השגריר הרוסי בתורכיה, ולהרוג אותו. כל הערכות המצב של גורמי הביטחון ובמיוחד ביחידות לאבטחת אישים, היו נפתחות באירוע הנ"ל, בהשלכותיו ובלקחים שניתן ללמוד ממנו – "רבותיי, היום מתנקש יחיד עם אקדח, ירה בשגריר הרוסי במהלך אירוע בתערוכת ציורים בתורכיה. הירי בוצע מטווח קצר יחסית והיה מדויק. האירוע מזכיר במאפייניו את ההתנקשות בנשיא ארצות הברית לשעבר רונלד ריגן ואת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
אני מאמין, שבסיום הערכת המצב, היו ניגשים למלאכת ניתוח האירוע על מנת ללמוד ממנו האם ניתן לשפר את מערך האבטחה סביב האישים וכיצד.
אבל במקרה הזה של ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה, היה המשך קריטי לדיווח:
  
המתנקש, מרלוט מרט אלתינסי, היה שוטר ביחידת 'הכוחות המיוחדים' של אנקרה. הוא נורה למוות על ידי שוטרים שהוזעקו למקום. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה, אישרה את מותו של קרלוב, והצהירה כי רוסיה רואה בהתנקשות כפיגוע טרור.

העובדה שהמתנקש היה שייך לכוח מיוחד במשטרת אנקרה, שסביר להניח שבמסגרת תפקידו ביצע משימות אבטחה של שגרירים זרים, ובמקום לדבוק בערכים האישיים והמקצועיים שנדרשים מאיש ביטחון, התהפך והפך להיות היריב המתנקש והקטלני, הופכת את האירוע לחלום בלהות של כל יחידת אבטחת אישים בעולם שהתגשם במלוא עוצמתו.
בהתייחס ליחידה לאבטחת אישים הממלכתית בישראל, מזל שהאירוע לא קרה אצלנו ומזל שהוא תועד במלואו במצלמות:

כדי להצליח לנתח את האירוע, חייבים להתחיל בהבנה המוסכמת ששוטר שהיה אמור להיות בצד של הטובים, עבר לצד של הרעים. שוטר שהיה אמור לאתר את היריב ולמנוע ממנו לפגוע באישיות ואף לסכל את פעולותיו במידה שכבר יספיק לפעול, הוא עצמו ירה מאקדחו בגבו של השגריר הרוסי המאובטח באירוע.

זו צריכה להיות שאלת המפתח בתחקיר האירוע.

אישית, אני חושב שהתורכים ושאר הגורמים המעורבים באירוע, לא סיפקו לעולם את הנתונים המדויקים על המתנקש והאירוע. להזכירכם, המדינה שאליה מגיע אישיות ממלכתית ממדינה אחרת, באם מדובר בביקור או בשהייה ארוכה כגון שגריר, היא האחראית על ביטחונו ולא מדינת האם שלו. במציאות, רוב המדינות מציבות מאבטחי אישים שלהם סביב האישים גם בביצוע תפקידם במדינות זרות, תתפלאו או שלא, אבל גם בגלל איום מצד כוחות ביטחון מקומיים הכוללים מאבטחי אישים, שוטרים וסדרנים.

מספרים לנו, שהרוסים החליטו שבאירועים קטנים וסגורים כמו אירוע התערוכה שבו השתתף השגריר שלהם, האבטחה סביבו תתבצע רק על ידי יחידת אבטחת האישים המקומית וללא המאבטחים הרוסים שלו. נראה לי שהרוסים ובעקבותיה מדינות נוספות ורבות שפעלו כך, ממהרות לשנות את המצב בעקבות חלום הבלהות הזה שהתגשם להם בפנים. איזו מן אבטחת אישים זו אם אין לך אפילו נציג אחד מטעמך שרואה ויודע מה קורה עם האישיות שלך, הנציג הממלכתי שלך, השגריר שלך, לא שליח זוטר. ובכלל, איזו עזות מצח זו או אולי פשוט טיפשות להשאיר את השגריר שלך ללא אבטחה שלך במדינה כמו תורכיה כשאתה מעורב בלחימה בסוריה שמשפיעה על מיליוני אזרחים תורכים בכל הקשור לדעות פוליטיות ולצד שבחרת לקחת במלחמה? הרי ברור שלרוסים יש כל כך הרבה שונאים בתורכיה. ברור שתורכיה צריכה להיות מוגדרת כמדינה באיום הגבוהה ביותר כלפי כל מה שמייצג את הרוסים.

נחזור להערכת המצב של אחרי האירוע – הייתי שואל בחשש ובאומץ את המשתתפים, האם אחרי האירוע הזה עלינו לחשוש באמת מהמאבטחים שלנו? האם עלינו לחשוש מכל שוטר חמוש ששייך לכוחות העזר במשימות שלנו? האם אנחנו באמת עושים הכל כנגד הדפ"א הזו?

הייתי אומר שמאפייני האירוע בתורכיה מזכירים את מאפייני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – מתנקש אחד, עם אקדח אחד, שהתמקם בנקודה הכי רגישה באירוע, המתין לשעת כושר לביצוע ירי וביצע ירי בגב באישיות.

עובדה בולטת בשני האירועים קשורה לכך שלא רצינו להאמין שיהודי יפגע ביהודי כמו שלא רצינו להאמין שמאבטח/שוטר חמוש ייפגע באישיות.

השוני בין המקרים, שבתורכיה המתנקש הוא איש אבטחה רשמי שאנחנו העברנו לו הכשרה מקצועית שכללה את כל הידע הדרוש לו לביצוע המשימה, כולל האיומים והקשיים שיש לנו כיחידה וכולל את המענים שעומדים לרשותנו.

חלק מיחידות לאבטחת אישים בעולם כבר מבצעות פעולות כאלה ואחרות כמענה לדפ"א של פגיעה באישיות מתוך הבית ועדיין קשה להתמודד לחלוטין עם האיום ולו רק בגלל שקשה, עד כמעט בלתי אפשרי, לדעת בכל נקודת זמן מה עובר בראשו של אדם ומה יכול להשפיע עליו עד כדי מעבר לצד של היריבים.

בהתייחס לישראל, המשך השבוע, הביא לפתחנו אירוע נוסף שבו בעל תפקיד ממלכתי עובר לצד היריבים. ח"כ מהרשימה הערבית, שנבחר בבחירות דמוקרטיות לייצג חלק מהאוכלוסייה, העביר בחשאי ובניגוד לחוק פלאפונים לאסירים ביטחוניים תוך שהוא מנצל את תפקידו וההקלות שניתנות לו במסגרת תפקידו הממלכתי.

אין כאן התנקשות באישיות ממלכתית אבל בשורה התחתונה מדובר על אותו אירוע שבו אדם בעל תפקיד ממלכתי, פועל בניגוד לייעוד תפקידו ממניעים אישיים כאלו ואחרים שעד לרגע תפיסתו רק הוא יודע עליהם.

שני האירועים הללו, צריכים לשלוח את כל גופי הביטחון הממלכתיים לבצע שיעורי בית יסודיים ומקצועיים כדי לבחון איפה הם נמצאים ביחס לאיום הנ"ל שהתממש.

אירוע הדריסה בברלין, מאותו שבוע, ממחיש עד כמה כדאי להזדרז כי ידוע שיריבים פוטנציאליים שמחפשים את הדפ"ן שלהם, לומדים מיריבים אחרים שכבר מצאו, פעלו והצליחו. גם המפגע מברלין למד איך לבצע פיגוע דריסה מאירוע אחר – פיגוע הדריסה שבוצע בניס, צרפת.

ובחזרה להתנקשות בתורכיה – הסתכלות בסרטון המתעד את האירוע מעלה מספר רב של שאלות לא פתורות:

 

המתנקש נראה כמאבטח אישים מקצועי – התמקם בעמדת המאבטח הצמוד של השגריר, לבוש כמאבטח אישים, עונד סיכת זיהוי, חמוש באקדח המשמש יחידות אבטחה ממלכתיות, מאפייני העמידה שלו לפני הירי מתאימים לעמידה של מאבטח אישים ולבסוף, לא נראה בסביבתו מאבטח צמוד אחר. אם השגריר הרוסי היה מאובטח באירוע על ידי המאבטחים התורכים, אז איפה עומד המאבטח התורכי הצמוד שלו?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי סביב השגריר בתוך האירוע, אז איך יתכן שאף אחד מהמאבטחים לא התייחס ל"מאבטח" שלא שייך לכוח ועומד בעמדת המאבטח הצמוד?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי באירוע, אז איך יכול להיות שאחרי המתנקש ביצע את הירי הקטלני אף אחד מהמאבטחים לא הגיב בירי מסכל בתוך האולם? (המתנקש נורה בהמשך לא ברור אם בתוך האולם או מחוץ לאולם).

איפה היו המאבטחים הרוסים? עד כמה רחוקים הם היו? האם יתכן שלא היו בכלל? האם יתכן שהיו כל כך רחוקים עד כדי כך שלא שמעו אפילו את האירוע?

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בהתמודדות גם עם חלום בלהות קשה שיכול להתממש

דיווח על אקדח בעצרת של דונלד טראמפ – ניתוח אירוע

דרמה בעצרת בנבדה: אדם צעק "אקדח" – וטראמפ הורד מהבמה

סוכנים של השירות החשאי זינקו על המועמד הרפובליקני בעיצומה של עצרת בחירות בעקבות חשש להימצאות אקדח בקהל. נעצר אדם אחד, שלא היה חמוש. טראמפ שב לבמה כעבור דקות ספורות והכריז: "לא יעצרו אותנו" (6.11.16).

דרמה בשידור חי. המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ הורד מהבמה על ידי מאבטחים במהלך עצרת בחירות ברינו, נבדה, בשל חשש ביטחוני להימצאות כלי נשק אצל אחד היושבים בקהלכעבור כמה דקות שב טראמפ לבמה והודה לאנשי השירות החשאי, שעצרו גבר. הוא לא היה חמוש. "אף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל עבורנו, אבל לעולם לא יעצרו אותנו", אמר.

 

טראמפ, שהיה בעיצומו של נאום, קפא לפתע שלא כהרגלו והביט לכיוון הקהל. לא חלפו שניות עד ששלושה סוכנים של השירות החשאי זינקו לבמה וגוננו על המועמד הרפובליקני. במקביל, אנשי ביטחון חמושים ברובים הפילו אל הקרקע את אחד מיושבי הקהל, אזקו אותו והבהילו אותו אל מחוץ לאולם. "אני רוצה להודות לשירות החשאי. האנשים האלה נהדרים", אמר טראמפ עם חזרתו לבמה.

אין ספק שמדובר באירוע חריג בתחום אבטחת אישים ובמקרה הזה, באבטחת המועמד לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בנבדה. שוב, לשמחתי הרבה, האירוע תועד בצילום וידאו שמאפשר לנסות ולנתח טוב יותר האם השירות החשאי פעל בצורה מקצועית מרגע הזיהוי וההכרזה על האדם החריג בקהל.
סרטון תיעוד האירוע:

 

רוב התגובות שנכתבו על האירוע קבעו שהתגובה של אנשי השירות החשאי היתה איטית מאוד ולא מספיק מקצועית.
כהרגלי, חיפשתי אירועים נוספים דומים מהעבר כדי לבדוק האם תגובת השירות החשאי באירוע בנבדה חריגה ברמתה או שחוזרת על עצמה. מצאתי לפחות שני אירועים שבהם אדם מהקהל התנהג בצורה חריגה שגרמה לתגובה דומה של אנשי השירות החשאי:

אדם חריג בעצרת של דונלד טראמפ בחודש מרץ 2016 ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

באירוע שהתקיים בלאס ווגאס, אדם חריג עולה לבמה ומגיע עד לנשיא ארצות הברית רונלד ריגן ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

בהסתכלות בעיניים של מי שהיה ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אני יכול למהר ולקבוע שעל סמך שלושת האירועים החריגים שמוצגים בסרטונים, שיטת האבטחה של השירות החשאי מאפשרת לאדם חריג בקהל להגיע למרחק קצר יחסית מהאישיות ואפילו עד אליו, ובהמשך אף לתגובה של מערך האבטחה שנראית איטית ולא מקצועית.
אבל, כדי לנסות ולהצליח ללמוד מהאירועים הנ"ל צריך לחלק את הניתוח לשני חלקים – הראשון יהיה התייחסות לגורמים המשפיעים על עבודת השירות החשאי באבטחת אישים והשני התייחס לעקרונות המקצועיים באבטחת אישים שאמורים למנוע מצבים כאלה ובהמשך להצליח ולסכל אותם.

לפני שממהרים לקבוע שתגובת מאבטחי השירות החשאי היתה איטית ולא מקצועית, כדאי להכיר ולהבין את הגורמים שמשפיעים עליהם. הגורם הראשון והמרכזי שמשפיע על השירות החשאי זו העובדה שבארצות הברית הפרוטוקול יותר חזק בכל הקשור להתנהלות והנראות של הנשיא במהלך יום העבודה שכולל גם השתתפות באירועים. המשמעות מעובדה זו היא שהפרוטוקול קובע לשירות החשאי שהמאבטח הצמוד או כל מאבטח אחר, לא יעמוד בקרבה לנשיא או למועמד לנשיאות כך שיראו אותו בפריים שמועבר בשידור לצופים בטלוויזיה. כל עוד אלו הם יחסי הכוחות, לא ניתן לבוא בטענות למאבטחים הצמודים שתגובתם איטית בהגעה לאישיות. בסרטון מעצרת הבחירות של טראמפ בנבדה, כשאנו יודעים שהמאבטחים נאלצים לעמוד בצדי הבמה בלבד, ההגעה למועמד לנשיאות דווקא היתה מהירה יחסית. 
מה שלא היה מקצועי מספיק, זה ציר הפינוי שנבחר מהפודיום אל מחוץ לבמה והסיכוך על גופו של טראמפ. 
אין ספק, שהתכתיבים של הפרוטוקול יוצרים פער מסוכן ביכולת השמירה על חייו של האישיות. ניתן להניח, שבמידה והאדם החריג באירוע בנבדה היה כן נושא אקדח ואף היה משתמש בו בירי ישיר לטראמפ, המרחק של המאבטחים לא היה משאיר להם סיכוי לנסות ולהצליח להוריד אותו לפני שהכדור הראשון וכנראה גם השני היו מגיעים אליו ופוגעים בו.

בהסתכלות על הפודיום, אני מניח שלא מדובר בפודיום משוריין מה שקצת מפתיע ומאכזב כאשר מערך האבטחה מודע לפער של המרחק מהאישיות שמשפיע על זמן ההגעה אליו בחירום. 
באירוע בנבדה, הייתי מצפה מהמאבטח הצמוד, שכאשר ברור שטראמפ מזהה את האדם החריג בפעם הראשונה, ישפר עמדה ויתקרב אליו עד שהחריג ייבדק ויסווג. במידה והיה עושה זאת, כאשר צעקו אקדח, יכול היה בשלב ראשון להוריד אותו במהירות מאחורי הפודיום ובשלב שני לחלץ אותו מהבמה.
ניתן לציין לחיוב את חלוקת התפקידים בין המאבטחים הצמודים על הבמה לבין המאבטחים בעמדות למטה בחזית הבמה.
בצפייה בשלושת הסרטונים שתועדו בשלושה אירועים שונים, ניתן לקבוע שהבעיה הזו אינה מקרית ואינה חד פעמית.
בהתייחסות לאבטחת אישים, בנטרול השפעות כמו פרוטוקול חזק, אציין את תגובתו של אייל גור למצגת שפרסמתי בנושא רצח רבין. אייל גור כתב לי שהוא שייך לדור שלא קובע רק את רשימת הדפ"אות אלה גם מבצע ניתוח בראיית התוקף שמפרט הערכה שמתייחסת לשאלה כיצד היריב יכול ליישם כל דפ"א רלוונטית ורק לאחר מכן קובע מה יהיו המענים של מערך האבטחה. מי שקורא את הכתבות שלי, מבין שאני מאמין גדול של ניתוח בראיית התוקף כבסיס לכל תכנית אבטחה. גם באבטחת אישיות באירוע, יש לבצע ניתוח בראיית התוקף. אם קבעת שהיריב יכול לבחור להיכנס לאירוע עם אקדח, תמשיך ותקבע מה יהיה המרחק היעיל לירי שיפגע באישיות בכל מקום שישהה באירוע כולל במהלך הנאום על הבמה.
סביר להניח שיריב שהצליח להיכנס עם אקדח לאירוע, ישאף לעמוד מהאישיות במרחק הקצר ביותר שיתאפשר לו כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה בו. המענה לדפ"ן הנ"ל יהיה בכמה מעגלים: איתור חריגים מחוץ לאולם האירוע, בדיקת הנכנסים לאירוע גוף וכבודה, סגירת השטח הקרוב לבמה לאנשים מוכרים ו/או מכובדים, איתור חריגים בתוך האולם, פודיום משוריין, שכפ"ץ לאישיות, עמדות מאבטחים בחזית הבמה למטה, עמדות מאבטחים בצדי הבמה למעלה ומאבטח צמוד מאחור.
פריסה כזו, אמורה גם להתמודד עם אדם שמתפרץ לבמה ונע לעבר האישיות כפי שהתרחש באירוע של רונלד ריגן בלאס ווגאס.
האירוע בנבדה, כמו גם שני האירועים הנוספים שהצגתי, מחזקים את תורת העבודה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ונותנים תשובה ברורה לכל אותם אנשים שלפעמים שואלים מדוע המאבטח הצמוד מקפיד לעמוד מאחורי ראש הממשלה למרות שרואים אותו בצילומים ובשידורים בטלוויזיה. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס תהליך חשיבה מוסדר שאחד מיסודותיו עוסק בניתוח בראיית התוקף.

אבטחת אישים – תאונת דרכים או ניסיון התנקשות – רכבו של ולדימיר פוטין ועוד

שיירת נשיא ארצות הברית נעה ברחובות מנהטן, שיירה שלפעמים נדמה שאין לה סוף. בהתחלה מגיעים אופנועים וניידות משטרה ורק אחרי מספר דקות ניתן להבחין ברכבים שנראים השייכים ליחידת האבטחה של הנשיא. רכב הנשיא המיוחד, ממוקם איפשהו במרכז השיירה הארוכה. כל הרחובות בהן עוברת השיירה נסגרים לתנועת רכבים וכוחות ביטחון ואבטחה רבים פרוסים לאורכם. למסתכל מהצד, זה נראה מטורף ואולי לא מובן מדוע צריכים את כל הדבר הזה רק כדי לאבטח את הנשיא.
ככה זה נראה במציאות:

בהסתכלות על הקהל שעומד בצדדים, מתקבל הרושם שכל פעולות האבטחה שנעשות וברור שמשנות ופוגעות בשגרת היומיום לא מתורגמות כדבר שלילי ואף יוצרות עניין וסקרנות ברצון לראות את רכב הנשיא חולף על פניהם.
צוות אבטחת האישיות מתמודד עם מספר דפ"אות במהלך תנועה רכובה כאשר אחת מהן לוקחת את האפשרות שהיריב ינסה להתנגש ברכב האישיות, במה שיראה כתאונת דרכים אבל הלכה למעשה יהיה ניסיון התנקשות לכל דבר.
המענה לדפ"א הזו, מסביר את הפעולות שנעשות לפני ובמהלך מעבר שיירת האישיות בציר התנועה. גם כשנשיא ארצות הברית מגיע לביקור בישראל, משטרת ישראל דואגת לסגור לחלוטין את ציר התנועה של השיירה ולא מאפשרת לאזרחים להיכנס אליו. פעולה זו נותנת למעשה מענה מלא לאפשרות שרכב ינסה ואולי יצליח לפגוע ברכב הנשיא.

תאונת הדרכים שהתרחשה אתמול ושבה היה מעורב רכב השרד של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושבסופה התברר שנהגו האישי נהרג, ממחישה את התוצאה הקשה שיכולה להיות במידה ויריב יצליח להגיע עד לרכב האישיות ולהתנגש בו בעצמה.
ניתן לצפות ברגע ההתנגשות מכמה זוויות:

במקרה של רכבו של נשיא רוסיה, כנראה שלא מדובר בניסיון התנקשות אבל האירוע מאפשר לנו להבין את משמעות הפגיעה ברכב האישיות בעוצמה כזו.
גם מצדו של היריב מדובר בדפ"א שקשה מאוד ליישם אותה הלכה למעשה ועדיין צוות האבטחה חייב לדאוג לתת מענה יעיל כנגדה. הבעיה הקשה של צוות אבטחת האישיות היא שכאשר רכב יצליח להתנגש ברכב האישיות או אפילו באחד מרכבי השיירה האחרים, לא ניתן להבין בזמן אמת האם מדובר בתאונת דרכים תמימה או בניסיון התנקשות. הקושי הזה בולט מאוד כאשר הציר בו נעה שיירת האישיות לא נסגר לתנועת רכבי אזרחים ובמיוחד כשמדובר בציר דו סטרי ללא מעקה או חומת הפרדה באמצע, בדומה לציר בו קרתה תאונת הדרכים של רכב נשיא רוסיה.
בתיעוד שיירת ראש ממשלת ישראל אשר פורסמו בתקשורת, ניתן להבחין שהשיירה מקפידה להיות כל הזמן בתנועה ואף עוברת צמתים באור אדום וכל זאת על מנת לא לסגור את הצירים לחלוטין ולפגוע באזרחים כמה שפחות. שיטת עבודה זו מעלה את רמת הסיכון לתאונת דרכים תמימה.
שיירת ראש ממשלת ישראל היתה מעורבת מספר פעמים בתאונת דרכים במהלך תנועה רכובה, תאונות עם נפגעים.

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך ביקור ראש הממשלה בלונדון:

ביקור רה"מ בלונדון: נהגת שיכורה התנגשה ברכב מאבטחים

אירופה |

 

חדשות nana10

על ביקורו של ראש הממשלה בלונדון העיבה תאונת דרכים שהייתה יכולה להיגמר באסון. התאונה אירעה בצאת הפמליה מאירוע חברתי, כאשר הנהגת, שעל פי החשד, נהגה בגילופין, התנגשה חזיתית במכונית בה שהו מאבטחיו של נתניהו. באורח נס לא היו נפגעים, אך הרכב נהרס כליל

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה בירושלים:


שיירת ראש הממשלה דרסה ילדה בת 10

שיירת ראש הממשלה נסעה סמוך לכניסה לירושלים כשאחד הרמזורים התחלף לאדום. השיירה המשיכה בנסיעה, ופגעה בילדה שחצתה בירוק. הילדה נפצעה באורח קל עד בינוני. לראש הממשלה, שהמשיך בנסיעה, נודע רק בדיעבד על התאונה – והוא הביע צער. עד ראיה: "הילדה הייתה בהכרה מלאה וצעקה: 'אבא, אבא'"

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה בירושלים:

שיירת ראש הממשלה היתה מעורבת בתאונה


ניידת משטרה שהובילה את השיירה פגעה ברכב פרטי בצומת וולפסון בירושלים. ראש הממשלה לא נפגע בתאונה.

שיירת רה"מ בפעולה:

קשים הם החיים של צוות אבטחת אישיות ועוד יותר של מקבלי ההחלטות שצריכים להחליט מה תהיה רמת האיזון בין מתן מענה לדפ"א כל כך קשה לבין רמת הפגיעה בשגרת החיים של האזרחים.
לא פעם, אנחנו עדים לפרסום אי שביעות הרצון מצד אזרחים בכל הקשור לתנועת שיירת ראש ממשלת ישראל. בישראל, שלא כמו בארצות הברית, פעולות האבטחה סביב תנועת השיירה מתקבלות כפגיעה קשה ולא מובנות מצד האזרחים התמימים.
השאלות הקשות עולות במיוחד כאשר השיירה מעורבת בתאונת דרכים קטלנית.
השאלה, האם עדיף להישאר עם סך כל הפעולות כפי שמתבצעות היום או שאולי כדאי לסגור את ציר התנועה לחלוטין כפי שנעשה בארצות הברית ובמדינות נוספות.
איזה מזל שאני לא צריך לענות על השאלה הזו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך מציאת האיזון בין המענה לדפ"א לפגיעה בשגרת החיים

זריקת ביצים על ראש הממשלה במהלך נאומו במליאה – לא רק בתיאוריה

ביצים על ראש ממשלה: צפו במחאה בפרלמנט:

בזמן נאומו של ראש ממשלת קוסובו על זכויות המיעוט הסרבי, כמה מחוקקים הפגינו את זעמם עם מטר ביצים.

מאבטחים מיהרו להגן עליו עם מטרייה. 

חברי פרלמנט בקוסובו השליכו ביצים לעבר ראש הממשלה, עיסא מוסטפא, בזמן שנאם בפני בית הנבחרים. מוסטפא הגן בנאומו אתמול (יום ג') על עסקה שבמסגרתה המיעוט הסרבי במדינה הבלקנית יקבל כוח רב יותר, והדבר עורר את זעמם של חברי אופוזיציה – שכנראה הצטיידו בכמה קרטונים מבעוד מועד. 

בזמן נאומו של ראש הממשלה מוסטפא, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה ברחבי קוסובו, כמה חברי אופוזיציה נעמדו לפתע והחלו להשליך ביצים לעברו. מאבטחים של ראש הממשלה מיהרו אליו והגנו עליו מפני מתקפת הביצים בעזרת מטרייה.

בורח באמצע הנאום. מוסטפא (צילום: AFP)

מוחים ומשליכים ביצים. חברי האופוזיציה (צילום: AFP)

 (צילום: AFP)

בהחלט סיטואציה בעייתית וקשה.

האם מדובר בתקרית? האם זריקת ביצים על אישיות מאובטח נחשבת לדפ"א?

ברשימת הדפ"אות קיימת דפ"א העלבה – פעולה של יריב שאמנם אינה פוצעת ואינה הורגת אבל כן גורמת לאי נעימות ולפגיעה במעמדו של האישיות.

דפ"א העלבה יכולה להיות יריקה, שפיכת מים, השפרצת צבע, זריקת נעל, זריקת עגבניות, זריקת ביצים ועוד (הכל קרה כבר).

מערך האבטחה מחויב לפעול בנחישות ובמהירות  גם בדפ"א העלבה.

האירוע הנ"ל ייחודי מכיוון שהיריב הינו נבחר ציבור ואת פעולת הפגיעה באישיות הוא מבצע באולם המליאה בתוך בניין הפרלמנט שמוגדר כמתקן מאובטח. חבר הפרלמנט, בעל החסינות והאמון שניתן בו כמי שמייצג אזרחים, הופך להיות היריב של מערך האבטחה שמחויב בתגובה נכונה ובמידה נכונה וכל זאת כדי להפסיק את המשך הפעולה של היריב ופינוי האישיות מהמקום.

חלק מאנשי המקצוע יגדירו דפ"א העלבה כאירוע חריג בלבד וחלק יגדירו אותה כתקרית לכל דבר. לדעתי חילוקי הדעות לגבי ההגדרה נובעות ממשמעות הכוונה והאמצעי – ליריב יש כוונה לפגוע באישיות אבל לא מדובר ברצון לפצוע אותו או להרוג אותו ויש גם אמצעי, ביצים, ששוב מדובר באמצעי שאינו פוצע ואינו הורג.

האירוע הנ"ל מסביר מדוע חלק מהיחידות לאבטחת אישים בעולם, כולל בישראל, מציבים מאבטחים בתוך המליאה למרות שהיא במתקן מאובטח ולמרות שהקהל הינו אנשים ייצוגיים שהם לא אלו שאמורים להשתייך לקבוצת היריבים הפוטנציאליים.

זה אינו האירוע הראשון כנגד אישיות שמתרחש בתוך המליאה וכנראה גם לא האחרון ועדיין כדאי ומומלץ ללמוד ממנו כיצד להתמודד מול פעולות נבחרי ציבור:

  1. המעגל הראשון – השבעת איש הציבור והתחייבותו לקוד התנהגות שאם יחצה אותו ייענש בחומרה.
  2. המעגל השני – רמת הבדיקה בכניסה למתקן, לפרלמנט. 
  3. המעגל השלישי – רמת הבדיקה בכניסה למליאה.
  4. המעגל הרביעי – מאבטחי האישיות ומאבטחי הפרלמנט.

מבחינת מערך האבטחה בתוך המליאה בהתמודדותו מול דפ"אות אפשריות עליו לבצע את הפעולות הבאות:

  1. רמת התיאום בין מאבטחי האישיות למאבטחי המליאה כולל חלוקת תפקידים בהתרחשות אירוע.
  2. חלוקת העמדות במליאה – מיקום טקטי שמאפשר תגובה מהירה.
  3. הגנה על האישיות מפני המשך פגיעה – המאבטחים השתמשו במטרייה כאמצעי מגן מפני פגיעת הביצים והוציאו את האישיות מהאולם.
  4. פעולה ישירה כנגד זורקי הביצים – חייבת להיות הגעה מהירה לזורקים ונטרול היכולת שלהם להמשיך.
  5. הרתעה – ענישת חברי הפרלמנט שהעזו לבצע פעולה כזו כנגד ראש הממשלה.

 לא מדובר באירוע בו המאבטחים ישתמשו בנשק אבל בהחלט יכולים להשתמש בכוח סביר כנגד הזורקים.

השימוש במטרייה מוכיח שאמצעי פשוט יכול לתת מענה טוב לפעולת העלבה ובעיקר כזו שכולל זריקת חפצים.

האירוע בסרטון:

הפעולות החוזרות על עצמן מידי פעם מצד בעלי תפקידים שאינם אמורים להיות מוגדרים כקבוצת סיכון כביכול, שולחות את מקבלי ההחלטות להתמודדות מול הסוגיה איפה הגבול בהגדרה מי יכול להיות יריב. לא פשוט ובהחלט מצדיק את אלה שבוחרים במסלול ההחמרה ובודקים את כולם בדרך זו או אחרת.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" כל הזמן ובכל מקום