אבטחת אישים – קמח לעוגה? קמח לפנים של האישיות – התמודדות המאבטחים

מקצוע אבטחת אישים, מעמיד את המאבטחים במבחנים כל פעם מחדש ובוחן את ההגדרות המקצועיות בהתאמה למה שקורה במציאות בשטח. באבטחת אישים קיימת דרך פעולה אפשרית של היריב שמוגדרת כפיגוע העלבה – פעולה של היריב כנגד האישיות שכביכול לא כוללת פגיעה שנחשבת לפציעה המצריכה טיפול רפואי אבל כן מעמידה את האישיות במצב מעליב או לא נעים.

לאורך השנים, לצד ביצוע פיגועים קשים כנגד אישים אשר כללו פציעות ואף מוות ניתן לראות ביצוע פיגועי העלבה בדמות זריקת חפצים, זריקת ביצים, תפיסה ומשיכה, שפיכת נוזלים ובזמן האחרון גם זריקה ופיזור קמח לבן.

חלק מפיגועי העלבה צולמו ופורסמו:

זריקת בקבוק פלסטיק על נשיא צרפת סרקוזי:

זריקת נעל על נשיא ארצות הברית, בוש:

זריקת ביצים בפרלמנט:

זריקת קמח על מועמד לנשיאות בצרפת:

זריקת קמח על פרנסואה הולנד בצרפת:

בכל המקרים שהצגתי, האישים מאובטחים על ידי מאבטח אישים אחד או יותר אשר אמורים לדעת להתמודד עם דרך פעולה נבחרת כזו של היריב בהתאם להגדרת המשימה שכוללת מניעה וסיכול כל פגיעה באישיות. האם אדם אשר בוחר בדרך פעולה זו מוגדר כיריב והאם הפעולה שביצע מוגדרת כפיגוע באישיות ויותר מכך, האם מדובר בתקרית לכל דבר?
לפי מיטב זכרוני, ברשימת הדפ"אות שנלמדת בקורסי אבטחת אישים קיימת דפ"א העלבה כנגד האישיות שאינה מוגדרת כתקרית מכיוון שאינה באמת פוצעת את האישיות, כמו דקירה או ירי, ולכן המענה שנקבע הינו בהתאם וכולל שימוש בכוח סביר ואינו כולל שימוש בנשק כנגד היריב.
השאלות שצריכות להישאל בקול רם וברור – האם המאבטח מסוגל ויכול לדעת בזמן אמת שמדובר בפיגוע העלבה בלבד? האם המאבטח יכול לדעת באמת מה נזרק לעבר האישיות שלו? איך יוגדר אירוע שבו נזרק חומר מסוכן לעבר האישיות או שימוש בכלי שיכול לגרום לפגיעה ממשית בפנים או לעיוורון ואף למוות? האם יריב ששופך על היריב חומר מסוכן אינו מפגע לכל דבר? האם לא צריך לנטרל אותו בדיוק כמו יריב שיורה לעבר האישיות?
לדוגמא – אירוע הפגיעה בברלוסקוני:

מה המאבטח רואה ומבין בזמן אמת, מיד אחרי שהיריב הצליח להגיע עד לאישיות והצליח להפתיעה בפעולתו? המאבטח, שלא הצליח לאתר את היריב לפני ביצוע הפעולה, מוצא את עצמו מופתע בדיוק כמו האישיות והסובבים אותו, אבל הוא היחיד שמתפקידו לזהות את פעולת היריב, לסווג אותה ולבחור את פעולת המנע וכל זאת בזמן מהיר וקצר מאוד.
האם בנקודת הזמן הזו, כשברור שהתחילה תקיפה כנגד האישיות, המאבטח יכול לדעת מה זה החומר הזה?

בפגיעה מטווח קצר, אין למאבטח צמוד (אין מאבטח צמד) זמן לבזבז והוא חייב לפעול בנחישות כנגד היריב, תוך ביצוע חציצה בינו לבין האישיות. בשלב הזה המאבטח ממוקד מטרה והמטרה הינה היריב. המאבטח לא מסתכל לאחור בתקווה שהאישיות שמע והבין שהתחילה תקיפה נגדו ופעל בעצמו בדרך של ירידה במקום או חילוץ עצמי למקום מבטחים. אני טוען, שבתקיפה מטווח קרוב, המאבטח הצמוד לא באמת יכול לדעת מה מהות התקיפה כל עוד אינה כוללת שימוש באמצעי יורה שמשמיע רעש ברור של ירי ולכן אין לו ולא תהיה לו את הפריבילגיה לעצור ולבדוק במה השתמש היריב לצורך התקיפה.
באבטחת אישים אי אפשר לחכות ולבדוק מה זה החומר שנזרק לעבר האישיות, אין את שלב הבדיעבד ולכן פועלים באותה דרך באותה תגובה. הרי כשהתברר שמדובר בחומר קטלני יגדירו את האירוע כתקרית לכל דבר ולכן עדיף להגדיר אותה כך לפני ולא אחרי.
צפיתם בסרטון הפגיעה בברלוסקוני – האם זו לא תקרית לכל דבר? את תוצאת פעולת היריב, המאבטח רואה ומבין רק אחרי שסיים לנטרל אותו וחזר לאישיות (אני לא נכנס עכשיו למצבים שבהם המאבטח בוחר להישאר עם האישיות).
לדעתי האישית, יריב אשר בוחר לפצוע אישיות או אף להתנקש בחייו יוצא לפעולה בידיעה שיתכן וימות כתוצאה מתגובת המאבטחים. יריב כזה מוכן למות למען מטרת הפגיעה באישיות וכנראה שמבין מהתנקשויות שבוצעו לפניו שהסיכוי לכך גבוהה מאוד. חשיבת היריב צריכה להיות מוגדרת כהנחת עבודה מרכזית והינה משפיעה גם עליו וגם על המאבטחים. המאבטחים מסיקים מהנחת העבודה הזו שהיריב נחוש ומוכן ללכת עד הסוף והיריב מסיק שהמאבטחים לא אמורים לרחם עליו וילחמו בנחישות נגדו. פעולת המאבטחים משפיעה גם על יריבים פוטנציאליים, כאלה שנמצאים בשלב החשיבה על ביצוע התנקשות באישיות, בכך שבוחנים את עצמם האם הם באמת מוכנים למות למען המטרה ולכן ברור שבשלב זה ישנם לא מעט שפשוט מוותרים על הרעיון.
תגובה כזו מצד המאבטחים לא מרתיעה יריבים פוטנציאליים:

המסקנה שלי מצפיה וניתוח עשרות אירועים כנגד אישים מאובטחים וממה שכתבתי עד כאן, הינה שבהגדרות המקצועיות בתורת העבודה לא צריך להיות הבדל מצד המאבטח האם מדובר בפיגוע שהינו תקרית או בפיגוע העלבה ולא צריך לדרוש ממנו לעסוק בשאלה זו בזמן אמת. קודם כל בגלל שאני טוען שדרישה כזו הינה חסרת סיכוי בפועל ומתאימה לשימת מכשול בפני עיוור ובהמשך גם בגלל שבמידה ויריב אשר בחר להשליך או להשתמש בחפץ כנגד האישיות או בשפיכת נוזל כלשהו או בשפיכת קמח מטווח קצר, ושידע שבפעולתו הוא מסתכן במוות, יחשוב יותר מפעמיים האם זה כדאי לו.
תופעת שפיכת קמח על אישיות, פופולרית ותופסת תאוצה מכיוון שהיריבים הפוטנציאליים רואים את תגובת המאבטחים שבסופו של דבר מסתכמת בשימוש בכוח סביר ובמעצר וזה איך לומר, לא כל כך מרתיע.
אבל היום זה קמח ומחר זו אבקה לבנה שיכולה להרוג את האישיות. להזכיר לכל העוסקים במקצוע אבטחת אישים שבמידה שלא הצליחו למנוע את פעולת היריב ואפשרו לא להגיע ולתקוף, פעולת הסיכול כנראה שכבר לא באמת תצליח להשפיע על השאלה מה יקרה לאישיות. באירוע חירום, מאבטח האישים חייב לפעול במהירות ובנחישות וללא בזבוז זמן מיותר על חשיבה מיותרת. נטרל את היריב וחזור מהר לאישיות כי מי יודע מה עוד מחכה לך בהמשך.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת הרתעה בשגרה ובחירום

כתיבת תגובה