מאמרים בנושא אבטחת אישים

ההתנקשות בראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו 1973

ב – 20 בדצמבר 1973 הצליח צוות מהמחתרת הבאסקית להתנקש בחייו של ראש ממשלת ספרד לואיס קאררו בלאנקו. דרך הפעולה שנבחרה על ידי צוות המחתרת, מטען חבלה רב עוצמה שהוטמן מתחת לכביש, הוגדרה אז ולדעתי תוגדר כך גם היום כפורצת גבולות ונועזת ביכולות היריב הארגוני.
לואיס קאררו בלאנקו נחשב לנאמנו של נשיא ספרד דאז פרנסיסקו פרנקו שלאורך השנים מינה אותו לתפקידים בכירים ואף העניק לו בשנת 1966 תואר אדמירל. בשנים 1967-1973 כיהן לואיס קאררו בתפקיד סגן הנשיא וסומן כמחליפו הטבעי של פרנסיסקו פרנקו כנשיא ספרד. בשנת 1973 תפקיד סגן הנשיא בוטל ובעקבות כך לואיס קאררו מונה לראש הממשלה של הנשיא פרנקו. לואיס קאררו נודע בדעותיו הימניות הקיצוניות והפרו מלוכניות ולכן הבאסקים ראו בו כיורש שימשיך את פעולותיו של פרנקו נגד הבאסקים ועצמאותם.
רגע לפני שלואיס קאררו תופס את מקומו של הנשיא, החליטה המחתרת הבאסקית שהדרך הטובה ביותר למנוע זאת היא התנקשות בחייו של ראש הממשלה והנשיא המיועד. קבוצה של לאומנים באסקים השייכים לארגון אט"א (ETA) לקחו על עצמם את המשימה וכשלב ראשון החליטו לקרוא לפעולה "מבצע אוגרו". בשלב איסוף המודיעין, הם גילו שראש הממשלה מגיע בתדירות גבוהה לתפילות בכנסיית סן פרנסיסקו דה בורחה בת החמש קומות והבינו שמדובר בפעילות מדפסית שניתן לתכנן בה את ההתנקשות. 
תצלום אוויר שמראה את מיקום הכנסייה:

לאחר שהחליטו לבצע את ההתנקשות בראש הממשלה במהלך ביקורו בכנסייה, העלו המתנקשים דרכי פעולה אפשריות כדי להצליח במשימה החשובה והקריטית מבחינתם. המתנקשים חשבו על ירי מטווח קרוב, ירי מטווח בינוני, צליפה מרחוק, מטען חבלה בנקודת העצירה ועוד, ולבסוף הגיעו למסקנה שבעקבות רמת האבטחה של ראש הממשלה, הסיכוי להצליח בדרכים אלו יהיה נמוך. כדי להצליח במשימה נדרשו המתנקשים לחשוב מחוץ לקופסא וכך עשו – דרך הפעולה שנבחרה היתה הטמנת מטען חבלה רב עוצמה מתחת לכביש בציר הקבוע בו נוסע ראש הממשלה בהגעה ובעזיבת הכנסייה. 
תכנית הפעולה כפי שבוצעה על ידי המתנקשים:
המתנקשים איתרו דירת מרתף לשכירות בבניין הממוקם בבלוק של הכנסייה ובקו אחד עם החזית שלה. המתנקשים שכרו את הדירה לאחר שסיפרו למשכיר שהם סטודנטים לפיסול ואכן הביאו לדירה פסלים כדי לממש את סיפור הכיסוי. במהלך חמישה חודשים, המתנקשים חפרו מנהרה מתחת לציר ההכרחי מדירת המרתף ועד לחזית הכנסייה תוך שהם מצליחים להסתיר את מעשיהם מבעל הדירה, מהשכנים ומהסביבה בצורה מושלמת. לאחר שחפירת המנהרה הושלמה, המתנקשים החלו להכניס לדירה וממנה למנהרה מטען חבלה רב עוצמה במשקל 80 קילו שנגנב ממחסום משטרתי.
סרטון המתאר את פעולות חוליית המתנקשים:

יום ההתנקשות ב – 20 בדצמבר 1973:
המתנקשים חימשו את מטען החבלה ווידאו שהוא מוכן להפעלה. 3 מחברי הקבוצה התחפשו לחשמלאים שמבצעים עבודה ברחוב של הכנסייה כך שאף אחד מהאזרחים וממאבטחי ראש הממשלה לא החשיד אותם. 3 ה"חשמלאים" התמקמו כך שיכלו לראות בבירור את רכב ראש הממשלה מגיע בציר הקבוע לכנסייה. בשעה 09:36, זיהה התצפיתן של המתנקשים את רכב הדודג' דרט של ראש הממשלה נוסע לכיוון הכנסייה ומתקרב לנקודה בכביש שבה הוא נמצא מעל מיקום מטען החבלה. בתזמון מדויק, התצפיתן מסמן לחברו לקבוצה להפעיל את המטען רב העוצמה וזה נענה לפקודה מיד ושניה לאחר מכן נשמע ברחוב ובשכונה פיצוץ עז. כתוצאה מהפיצוץ, רכב ראש הממשלה לואיס קאררו בלאנקו עף באוויר לגובה של 20 מטר, מעל חמשת קומות הכנסייה וצנח לתוך חצר הכנסייה.
הצגת רגע הפיצוץ מתוך סרט שיצא לאקרנים בשנת 1979:

באופן מפתיע, לואיס קאררו בלאנקו שרד את הפיצוץ, פונה לבית החולים לטיפול רפואי ונפטר בשעה 10:15. שומר ראשו הצמוד ונהגו נפטרו זמן קצר אחריו. המתנקשים ה"חשמלאים", צעקו לעוברים ושבים שהיה פיצוץ גז ומיד ברחו מזירת האירוע. המחתרת הבאסקית, ארגון אט"א (ETA), לקחו אחריות ב – 22 בינואר 1974.
סרטון אותנטי המתעד את הגעת כוחות החילוץ לזירת האירוע:

תמונות מזירת האירוע:

כיצד ניתן להתמודד מול דרך פעולה כזו של היריב?:
על כל מערך אבטחת אישים לנסות ולצמצמם עד כמה שניתן פעילויות שחוזרות על עצמן בתדירות גבוהה ובהמשך לכך יש לסמן כל מתקן וכל פעילות קבועים בפעילות האישיות המאובטח.
במתקן קבע ובפעילות המוגדרת כמדפס, יש צורך בהקמת מעגל מודיעיני מקצועי ויעיל שידע לזהות שינויים בסביבת האיום כגון השכרת דירה לסטודנטים חדשים. בהמשך לזיהוי שינוי על ידי המודיעין תתבצע בדיקה פיזית של "הדיירים" החדשים.
בכל הגעה או עזיבת מתקן קבע או פעילות מדפס, על מערך האבטחה לבצע פעולות מקצועיות לאיתור חריגים בגזרת האיום ולבדוק כל מי שמוגדר כחדש ולא מוכר בגזרה כגון חשמלאים שעובדים ברחוב ובנוסף לבצע שבירת שגרה והטעיה בצירי ההגעה והעזיבה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע כל פעולות החובה.

ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בליסבון 1979

בשנות ה – 70 של המאה ה -20, מדינת ישראל חוותה עשרות פיגועים שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע. חלקם נחשבים כפעולות תקיפה קשות ונועזות:
22 במאי 1970 – ירי 3 טילי בזוקה על אוטובוס ילדי אביבים.
8 במאי 1972 – חטיפת מטוס של חברת סבנה איירליינס מבריסל לתל אביב.
30 במאי 1972 – הטבח בנמל התעופה בן גוריון שבוצע על ידי 3 מחבלים מהארגון הקומוניסטי הקיצוני "הצבא האדום היפני".
11 באפריל 1974 – פיגוע בקרית שמונה שהתבצע על ידי 3 מחבלים.
15 במאי 1974 – טבח מעלות שהתבצע על ידי 3 מחבלים.
6 במרץ 1975 – הפיגוע במלון סבוי בתל אביב. 
11 במרץ 1978 – פיגוע כביש החוף שבוצע על ידי מחבלים שהגיעו מהים בסירות גומי.
22 באפריל 1979 – פיגוע בנהריה שבוצע על ידי חוליית מחבלים בפיקודו של סמיר קונטאר.

אחד הפיגועים האחרונים של עשור זה התרחש מחוץ לגבולות ישראל כאשר בתאריך 13 לנובמבר 1979, חוליית מחבלים פלסטינית ניסתה להתנקש בחייו של שגריר ישראל בליסבון מר אפרים אלדר ז"ל שהחל את תפקידו כשגריר ישראל הראשון בפורטוגל שנתיים לפניי, בשנת 1977.
מאז ועד היום, שגרירות ישראל בליסבון, פורטוגל, ממוקמת בקומה הרביעית באותו בניין קומות בו התבצע ניסיון ההתנקשות בשגריר אפרים אלדר ז"ל.  
תמונה של הבניין בו מוקמת שגרירות ישראל:

ביום ניסיון ההתנקשות, 13 לנובמבר 1979, האבטחה בשגרירות כללה את הקב"ט הישראלי ושוטר מקומי כאשר אבטחת השגריר בוצעה על ידי המקומיים וכללה נהג מבצעי ומאבטח אישים. בערך בשעה 09:30 רכב השגריר הגיע לחזית הבניין ונעצר במקביל לפתח הכניסה הראשי. הנוסעים ברכב ישבו בהתאם לעקרונות אבטחת אישיות בתנועה רכובה כאשר הנהג במקומו במושב נהיגת הרכב, המאבטח לידו במושב הקדמי והשגריר במושב האחורי מאחורי מושב המאבטח. קב"ט השגרירות שהה בזמן ההגעה בקומה הרביעית והשוטר המקומי התמקם בתפר בסמוך לנקודת העצירה. מיד לאחר עצירת הרכב, המאבטח הצמוד יצא מהרכב כשהוא אוחז בתיק המסמכים של השגריר. הנהג הקפיד להישאר במקומו ברכב תוך שהוא נשאר בהילוך נסיעה ורגלו על דוושת העצירה. הכל היה מוכן ליציאת השגריר מהרכב. ברגע שהשגריר פתח את הדלת והתחיל בתנועת יציאה מהרכב, מחבל 1 מגיח לעבר הרכב, מתחיל בירי מרובה אוטומטי ולאחר מכן מחליט להקיף את הרכב כנראה כדי להגיע ליכולת פגיעה בנהג ובשוטר המקומי. כתוצאה מהירי, המאבטח הצמוד המקומי נהרג והשגריר אפרים אלדר נפצע ברגלו. בהחלטה נכונה מצליח השגריר לחזור לתוך הרכב. במקביל מגיח מחבל 2 וזורק רימון לעבר השוטר המקומי שעמד בתפר, כנראה בין דלת הכניסה למיקום רכב השגריר. השוטר נפצע מפיצוץ הרימון ומחלץ את עצמו לתוך הבניין. נהג הרכב המקומי פועל באינסטינקט מדהים, שמתאים לכל מה שקב"ט השגרירות תדרך אותו, לוחץ על דוושת הגז ומתחיל בנסיעה מהירה קדימה תוך שהוא דורס את מחבל 1 שלא הספיק להקיף את הרכב מחלקו הקדמי. שני המחבלים בורחים מזירת האירוע ונעלמים והנהג מחלץ את השגריר לתחנת המשטרה הקרובה ומשם הועבר לבית החולים הקרוב ביותר להמשך טיפול רפואי.
על פי תיאור עדי ראייה, 2 המחבלים המתינו להגעת רכב השגריר בקרבת בניין השגרירות ברכב סדאן לבן, וכאשר הגיע, יצאו ממנו ונעו לכיוונו. המחבלים שביצעו את הפעולה לא נתפסו עד היום.
תמונה של מיקום בניין השגרירות והצומת שליד:

תמונות עם סימון מיקום נקודת העצירה:

סיקור האירוע בתקשורת המקומית:

תובנות ולקחים מהאירוע:
באבטחת אישים, שלב העזיבה או ההגעה של האישיות לתפר במתקן קבע, מוגדר כרגיש ביותר מכיוון שליריב יש את היכולת לדעת את מיקום מתקן השגרירות ולגלות האם קיים מדפס בזמן ההגעה של השגריר בבוקר ובהתאם לכך לתכנן את פעולותיו.
אני מניח שהמחבלים ביצעו פעולות לאיסוף מידע על רמת האבטחה בשגרירות ובמיוחד על רמת האבטחה של השגריר בזמן הגעתו בבוקר. אין ספק שהמחבלים ראו והכירו את העובדה שבזמן הגעת השגריר לשגרירות ישנו שוטר אחד שממתין בנקודת העצירה ויחד עם השגריר יש מאבטח אישים צמוד – ההחלטה של המחבלים לבצע את ההתנקשות דווקא בכניסה לשגרירות, למרות כוח האבטחה, אינה מקרית ומעידה שכנראה רמת האבטחה ומאפייני העשייה שלה בפועל לא יצרו הרתעה מספקת וששאפו להציג יכולת, תעוזה, נחישות וערך מוסף ויוקרה גבוהים. אותם מחבלים יכלו לאתר דפוס פעולה של השגריר שבו הוא מאובטח אך ורק על ידי המאבטח הצמוד ובכל זאת הם בחרו לבצע את ההתנקשות בחזית שגרירות ישראל.
יסלחו לי השוטר והמאבטח המקומיים על האמירה שסביר להניח ששני המחבלים לא היו פועלים מולם אילולא חשבו שביכולתם לגבור עליהם ולהרוג את השגריר.

מי ששיבש למחבלים את התכנית הוא דווקא הנהג שפעל בקור רוח ובמקצועיות למרות שגם הוא נפצע במהלך הירי הראשון שבוצע. נהג השגריר המקומי הוכיח בפעולותיו שתפקיד נהג אישית הוא מקצוע חשוב ביותר במערך אבטחת אישיות עד כדי הצלתו מפגיעה או ממוות – נהג חייב להקפיד להישאר במקומו ברכב עד שהאישיות מגיע למשרדו בבניין תוך שהוא מקפיד להשאיר את הרכב בהילוך נסיעה, בדיוק כפי שעשה הנהג המקומי. טוב עשה קב"ט השגרירות שהקפיד ללמד ולתדרך את הנהג המקומי מה עליו לעשות בזמן ההגעה והעצירה בתפר וכיצד עליו לפעול במצב חירום.
מערך אבטחת אישיות מוכשר ומיומן צריך לדעת לבצע פעולות הקדמה להגעת האישיות, בדגש על פעולות לאיתור חריגים בגזרת האיום ובמיוחד ב 15 דקות הקריטיות לפני ההגעה (ראה כתבה שלי בנושא 15 דקות באבטחת אישים – https://katzr.net/8a5806)

אין ספק שבפעולות סריקה נכונות לאיתור חריגים בגזרה הקרובה לבניין השגרירות ניתן היה לזהות את 2 המחבלים יושבים וממתינים ברכב הסדאן הלבן – כדי להצליח לראות את השגריר מגיע לשגרירות על 2 המחבלים לשהות לפחות 15 דקות ואף יותר בקרבת בניין השגרירות ובקשר עין עם נקודת העצירה ולכן, אם המחבלים יכולים לראות את נקודת העצירה אז גם איש האבטחה יכול לראות אותם.

אחת מהפעולות שעל המאבטח הצמוד לעשות לאחר יציאתו מהרכב ורגע לפני שמאפשר לשגריר לצאת, היא סריקה מהירה בעין ממיקומו והחוצה על מנת לנסות ולאתר אנשים חריגים – על פי תיאור השתלשלות ההתנקשות, נראה שהמחבל ה 1 היה חייב להיות בתנועה לכיוון הרכב עוד לפני שהשגריר פתח את דלת הרכב ולכן יכול היה המאבטח הצמוד לראות אותו ולהגיב. 
בנוסף, חשוב לציין שעל המאבטח להשאיר את שתי ידיו פנויות ואסור לו להחזיק בעזרתן שום דבר שיכול להפריע ואף למנוע ממנו לפעול בעת הצורך.

בהקשר למיקומו של הקב"ט בזמן הגעת השגריר – בדרך כלל, הקב"טים והמאבטחים הישראלים ברמה מקצועית גבוהה יותר מכוח האבטחה המקומי ולכן מצופה מהם להיות מעורבים בפועל בפעולות אבטחת השגריר ובמיוחד בשלבים הרגישים כמו שלב ההגעה למתקן הקבע.
לציין, שביוני 1982, אנשי אבו נידאל ניסו להתנקש בחייו של שגריר ישראל בבריטניה, מר שלמה ארגוב ז"ל, שנפצע קשה ונשאר נכה עד סוף חייו. בעקבות ניסיון ההתנקשות הזה, ישראל יצאה למלחמת שלום הגליל. 

בשנת 2019, שגריר ישראל בליסבון מר רפי גמזו, גילה שמאז האירוע בו נהרג מאבטח השגריר המקומי, לא נעשתה שום פעולת זיכרון מצד השגרירות ומצד המשטרה המקומית ובעקבות כך יזם טקס זיכרון שהתקיים במטה הארצי של המשטרה המקומית בהשתפות צמרת המשטרה, שרים, אנשי שגרירות ישראל ומשפחת המאבטח.
תמונה מהטקס המרגש:

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בהתאם לעקרונות המוגדרים ועל ידי כוח מקצועי

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ (730) לא יכולה להיות הכי טובה בעולם

היחידה הכי טובה בעולם עם המאבטחים הכי מבוקשים בעולם, כך נפתחה הכתבה האחרונה ששודרה על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – יחידה 730. השב"כ והנהלת היחידה לא שיתפו פעולה עם הרעיון שעומד מאחוריה ויוצאי היחידה כתבו בתגובות במדיה החברתית עד כמה הם לא אוהבים את האמירה המרכזית של הכתבה שטענה שמדובר ביחידה הטובה בעולם ועד כמה האמירה הזו מסוכנת. יתכן שרבים מהאזרחים שצפו בכתבה לא יבינו מדוע היחידה ויוצאי היחידה לא מרוצים מההגדרה שנתפסת כמחמיאה כי באופן טבעי והגיוני מי לא רוצה להיות הכי טוב בעולם.
כיוצא היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אנסה להסביר מהי הסיבה לאי שביעות הרצון של היחידה ואנשיה להגדרה שאמורה להיות מחמיאה ויוקרתית:

רצח ראש הממשלה יצחק רבין
הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב – 4 לנובמבר 1995, הפך מאותו יום לפצע פתוח עבור היחידה ואנשיה לדורות וללא תאריך תפוגה עתידי. בשנת 2018, הצלם זיו קורן ליווה את היחידה במשך שנה במהלך העבודה השגרתית ובאימונים וסיכם את שראה ותיעד בכתבה שהתפרסמה בתקשורת ששילבה בין תוכן כתוב לסרטון. כמנהגי, גם בסיום קריאת הכתבה של זיו קורן, הקדשתי זמן לקריאת עשרות תגובות של אזרחים שראו לנכון לכתוב את דעתם האישית על היחידה. אחת התגובות גרמה לי לעצור בעיקר בגלל שהזכירה לי שישנם כישלונות שממשיכים איתך לכל חיים וגם כי למרות שחלפו כבר 25 שנים מהאירוע ישנם אזרחים, כמו האזרח שכתב את התגובה שמצליחים להסביר בכמה מילים בודדות את מה ששמור ליחידה ואנשיה בזיכרון שמשאיר את הפצע פתוח ולא מאפשר לו להגליד.

לשון התגובה: "רוח צלצולים ופוזה, ברגע האמת!!! נכשלו בשמירה!!!
תגובה של אזרח מן השורה שמסבירה בצורה טובה מדוע יחידה בכלל ומאבטח אישים בפרט לא יכולים להיות מוגדרים או להרגיש הכי טובים בעולם. בניגוד למקצועות הספורט למשל, שבהם כספורטאי או כקבוצת ספורט, אתה מתמודד עם היריב שלך כשאתה רואה אותו ו/או את המהלכים שלו כל הזמן, מאבטח אישים יפעל ויבצע מהלכים בידיעה שרוב הזמן לא יצליח לראות את היריב מול העיניים ולא ידע אילו מהלכים הוא מבצע אם בכלל. כאשר ספורטאי זוכה ויכול להסתכל ליריב שלו בעיניים, לראות כיצד הוא מגיב, לדעת האם הוא מפחד, להרגיש האם הוא נרתע והאם כואב לו, המאבטח לעומתו עובד בסוג של חוסר ידיעה ובפועל מתמודד רוב הזמן עם יריב "וירטואלי". למאבטח אין את הפריווילגיה לדעת האם הפעולות שביצע בכל סיבובי ההתמודדות מול היריב יעילות ובאמת משפיעות עליו ולרוב המפגש הפיזי הראשון שיהיה ביניהם יתרחש רק כאשר היריב יחליט לבצע את פעולת התקיפה. זהו אותו רגע האמת עליו כתב האזרח, רגע אחד מהיר שמעמיד את היחידה ומאבטחיה במבחן האישי והמקצועי הקשה ביותר שבסופו יקבע האם הסתיים בהצלחה או בכישלון.
יחידה ומאבטחי אישים שחוו את מחיר וכאב הכישלון, יעשו הכל כדי לא להיכשל שוב ולעולם לא יחשבו שהם הכי טובים בעולם ולא יחפשו להעניק לעצמם תארים ופרסים על עבודתם.

כשתחשוב שאתה הכי טוב בעולם, תיכשל!!!
מכיוון ששירתי ביחידה כארבע שנים לפני כישלון רצח ראש הממשלה, אני יכול להעיד בביטחון, שאני והחברים שלי ליחידה חשבנו שאנחנו עובדים ביחידה לאבטחת אישים הטובה בעולם ואנחנו מאבטחי האישים הטובים ביותר בעולם, חשבנו שננצח כל יריב שינסה להתמודד אתנו. היינו בטוחים שלא יכול להיות מצב שניכשל. זה המסר שירד מלמעלה והצליח להפוך לאמונה שזה נכון. חשבנו שאין מקום להשוואה ביננו לבין יחידות אחרות בעולם. אני חושב שעד רגע הכישלון, הרבה מאוד אנשים היו חושבים שיחידה שקמה בשנת 1958 ושבמשך 37 שנים שום אישיות שתחת אחריותה לא נשרט, יכולה לקבל את התואר היחידה הטובה ביותר בעולם אבל אחריו הבינו שמדובר באשליה מתעתעת. גם אנחנו, מאבטחי האישים, ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אחרי שנכשלנו את הכישלון הגדול ביותר שיכולנו לחלום עליו, הבנו שבמקצוע שבחרנו אי אפשר להיות הכי טוב בעולם ושהתואר היחיד שקיים בו מוצג רק ברגע האמת בהתמודדות הממשית מול היריב ומגדיר רק הצלחה או כישלון רגעי. בדיעבד, בפעם הראשונה למדנו לקח קשה ואכזרי שדרכו הבנו מהן תופעות הלוואי הנובעות מהחשיבה שאתה הכי טוב בעולם ושהן מובילות רק לתוצאה אחת, כישלון!!! מיום 4 לנובמבר 1995, כל מפקד יחידה, כל מנהל וכל מאבטח בהווה ובעבר, חי ונושם את הלקח הנ"ל ובחיים לא יחשוב או יגיד שהוא מאבטח אישים הכי טוב בעולם ואין זה עומד בסתירה לכך שצריכה להיות תחושת גאוות יחידה.

גאוות יחידה
יחידה מבצעית לא תשרוד בלי גאוות יחידה בקרב המשרתים בה ולכן חלה חובה על כל מפקד לשלב תכנים הקשורים לנושא. ביחידה לאבטחת אישים נעשו הרבה מאוד שינויים פיקודיים וניהוליים על מנת לעבור מתחושת "אני הכי טוב בעולם" שגורמת להרס לתחושת גאוות יחידה חזקה, בריאה ובונה. כל מאבטח שמתקבל ליחידה לומד על הכישלון כבר בהכשרה הראשונה שלו ויתחיל לעבוד רק אחרי שהבין במאה אחוז מה ההבדל בין להיות הכי טוב בעולם לבין מאבטח מקצועי ומיומן, ובכל תקופת שירותו ימשיך לספוג זאת במהלך העבודה השגרתית ובמהלך האימונים. זה נכון לכל עובד/ת ביחידה. גאוות היחידה מתבססת על איכות כוח האדם, מבנה היחידה, התייחסות ראשי השירות ליחידה, שיתוף הפעולה עם יחידות אחרות בשירות, מסלול העסקת העובדים, רמת ההשקעה בהכשרות ובאימונים, רמת ההשקעה בציוד האישי והכללי, רמת הקשב לכל עובד/ת ועוד. עובד/ת ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ יאמר בגאווה שבזכות כל מה שמושקע בו הוא מרגיש מקצועי ומיומן.

מאבטח אישים מקצועי ומיומן
כבר 25 שנים שהיעד של כל מפקדי היחידה זה להשקיע את כל מה שניתן כדי להכין את המאבטח ליום שבו יצטרך להתמודד עם יריב שיצליח להגיע עד לאישיות ולבצע פעולת תקיפה. מדובר ביעד קשה ומאתגר שכדי להשיגו יש צורך לעבוד 24/7, 365 ימים בשנה, מתוך חשיבה ממוקדת על היריב הפוטנציאלי ועל יכולותיו המקצועיות. מאז הכישלון, נעשה שינוי של 180 מעלות במבנה היחידה שבעקבותיו הופרדו כל מקצועות המניעה לתת יחידות ייעודיות כדי לאפשר למאבטח במעגל האחרון להתמקד ולהתרכז כמעט רק בסיכול בלחימה הפיזית מול היריב ולהגדיל את הסיכוי להצלחה כאשר כל המעגלים שלפניו ייכשלו. בשנים האחרונות, כן מותר להגדיר את המאבטח ביחידה כמקצועי ומיומן ברמה גבוהה וזה בהתבסס על כל מה שמושקע מרמת ההכשרה, הליווי בשגרה, רמת המעטפת מסביבו ורמת האמצעים הטכנולוגיים האישיים שמציידים אותו. האם זה יספיק כדי לקבוע שהמאבטח תמיד ינצח את היריב? האם זה מספיק כדי לדעת בוודאות שהיחידה לא יכולה לחוות שוב כישלון? בוודאי שלא.

לסיכום
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, יחידה 730, לא רוצה ולא צריכה להיות היחידה הכי טובה בעולם. כיחידה מבצעית, כל מה שמעניין את מפקדי היחידה והמשרתים בה זה להצליח להרחיק את היריב מהאישים שבאחריותה ולא להיכשל ביום שתידרש להתמודד עמו פנים מול פנים ולא משנה כמה שנים יעברו מאז הכישלון של ה -4 בנובמבר 1995.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהשקט ובבטחה

קבוצת המתנקשים VS קבוצת פצצת הגרעין החיסול באיראן

הערה: הפרטים בכתבה על ההתנקשות במדען הגרעין, מוחסן פחריזאדה (החיסול באיראן), לקוחים מהפרסומים בתקשורת בלבד ולכן יתכן שחלקם נכונים וחלקם לא מדויקים.

ערב טוב צופים יקרים מהפרשנים המקצועיים והמנוסים שלכם, מיקי וינברג ויאיר אואנונו. מתברר שגם אחרי שנים רבות של סיקור ופרשנות אירועים, אפשר עדין להתרגש מאירוע חדש וזה מה שקורה לנו בערב המיוחד והחריג זה.

סוף סוף, אחרי שחיכינו בסבלנות תקופה ארוכה, הקרב בין קבוצת המתנקשים לקבוצת פצצת הגרעין האיראנית המתקיים בעיירת הנופש אבסרד הסמוכה לטהראן עומד להתחיל ואנחנו כאן כדי להעצים עבורכם את החוויה.
האווירה באולם המדהים והמרשים הזה מחשמלת והכל בזכותכם צופים יקרים. 

הסימנים והרמזים להתקרבותו של הקרב הגורלי והחשוב הזה ניתנו ופורסמו בתקופה האחרונה בזה אחר זה:
ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, הזכיר את שמו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה כאשר הציג לעולם את המסמכים שהמוסד הצליח לקחת לאיראנים מתחת לאף – אין ספק שנשלח מסר ברור לקבוצת פצצת הגרעין האיראנית על כך שמועד הקרב על חייו של מדען הגרעין קרב ובא. 

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצטרף לקריאת התיגר נגד ההתחמשות האיראנית וגם הוא סימן את מדען הגרעין מוחסן פחזיראדה כמטרה ובכך העיר את קבוצת פצצת הגרעין האיראנית משנתה.
אין לנו ספק שדונלד טראמפ, יחד עם בנימין נתניהו, הצליח להרגיז את האוהדים של קבוצת פצצת הגרעין האיראנית. 

האוהדים האיראנים יצאו לרחובות בהמוניהם ודרשו מקבוצת פצצת הגרעין האיראנית לקיים את הקרב בהקדם ואף הגדילו לעשות כאשר שרפו את הדגלים של ישראל וארצות הברית. אנחנו בטוחים שהרבה מאוד אוהדים איראנים יגיע לצפות ולעודד את קבוצתם בתקווה שהפעם תנצח. 

כל העולם חיכה בסבלנות להכרזה הרשמית של שתי הקבוצות על מועד הקרב, ולשמחתנו הרבה זה הגיע ובגדול:

שתי הקבוצות יודעות שגם הפעם זה יהיה קרב שיקבע מי ימות ומי יחיה. ידו של מי תהיה על העליונה? האם גם הפעם קבוצת המתנקשים תנצח או שקבוצת פצצת הגרעין האיראנית תצליח סוף סוף לעשות זאת? 
איזו קבוצה, צופים יקרים, תזכה להניף בסוף הקרב את חגורת האליפות לשנת 2020.

אין ספק שלקבוצת פצצת הגרעין האיראנית יש אתגר גדול וקשה בהגנה על חייו של מוחסן פחריזאדה. אם ניזכר בהפסד הקודם שלהם שבו קאסם סולימאני שילם בחייו, אסור להם לעשות את אותן טעויות. 
מהן הטעויות הנפוצות שקבוצת פצצת הגרעין האיראני עושה שוב ושוב בהיותה יחידה לאבטחת אישים:
1. שימוש באותם רכבים – מסייע ליריב לסמן את רכב האישיות ולזהות אותו בקלות בזמן הקרב.

2. חוסר התאמת יכולת התגובה המוקדמת והתפקוד המבצעי בזמן מימוש איום תקיפה פיזית – מאבטחים שאינם בעלי יכולת לחימה אל מול יריב אגרסיבי – מונע מהתגובה להיות מהירה.

3. דפוס תנועה חוזר ונשנה – נסיעה באותם צירים – מאפשרת ליריב לדעת בדיוק היכן תעבור שיירת האישיות ובזכות כך להציב מארב קטלני. 

4. אי שמירה על עקרונות בסיס אל מול האישיות – למשל, נותנים לאישיות לנהוג ברכב השרד.

5. אי שילוב אמצעי לחימה המתאימים למתן מענה לתקיפה על ידי יריב אגרסיבי.

6. אבטחה פסיבית – אבטחה שמחכה לפעולת היריב, ללא ביצוע פעולות אבטחה אקטיביות – אי שליחת סיור מקדים לסריקת ציר הנסיעה הקבוע למטרת איתור חריגים.

7. שיטת אבטחה ועבודה מבצעית ללא תכנון בראיית התוקף וללא שימוש בהונאה טקטית, הטעיה ושבירת שיגרה.

8. העדר הפקה ושימוש במודיעין טקטי, הערכת איומים וניתוח דפ"אות לכל איום ולכל פעילות מדפסית מתוכננת.

9.חוסר התאמת רמות המיגון הפיזי והטכנולוגי, הזיווד והדיגום המבצעי, ורכבי ההסעה המבצעיים להערכת האיום הפוטנציאלי ע״י היריב על המושא המאובטח/האישיות.

10. בניין הכוח (כוחות ומשימות) אינם תואמים לפעולות האבטחה האמורות להתבצע בזמן תנועת אישיות מאוים ברמה כזאת כולל כוח אדם ורכבי משימה (צמודים, ליווי, הקדמות, תצפיתנים, חבלה, וכו׳).

11. חוסר התאמת פרופיל איש האבטחה והכשירות המבצעית שלו למאפייני המשימה הייעודית להגנה על אישיות מאוים.

לעומתם, קבוצת המתנקשים מצליחה כל פעם להפתיע מחדש בזכות רמת המקצועיות ואיכות הביצוע של חבריה ובזכות יכולת גבוהה של איסוף מודיעין לפני קרב. קבוצת המתנקשים משקיעה מאמץ וזמן רבים בשלב הלמידה על היריב והכנת תכנית הפעולה בראיית התוקף. כמו שזה נראה, גם בקרב הזה קבוצת המתנקשים אמורה לנצח, אבל יתכן שדווקא בגלל זה קבוצת פצצת הגרעין האיראנית תצליח להפתיע ולהעביר את חגורת הניצחון 2020 לארון שלה.

צופים יקרים, מסיבת העיתונאים האחרונה לפני תחילת הקרב עומדת להתחיל.
אנחנו רואים מעמדת השידור שלנו את נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו מגיע לפודיום ואת דובר קבוצת פצצת הגרעין האיראני מתקרב לעמדתו.
כהרגלו, דונלד טראמפ מלא ביטחון עצמי ונותן הופעה כאשר חגורת האליפות של שנת 2019 תלויה על הכתף השמאלית שלו. מהצד השני, הדובר האיראני מנפנף לעברו במה שנראה כמו נחש. לא להאמין, האם יכול להיות שהדובר האיראני הביא למסיבת העיתונאים נחש? אין סוף ליצירתיות של שני היריבים הוותיקים האלה.

איזו התרגשות, איזו אווירה, איזה מתח. עוד דקות מעטות יתחיל הקרב. הזירה כבר מוכנה. שאגות ההתרגשות והעידוד שלכם צופים יקרים נשמעים בעוצמה רבה. בגלל מגבלות הקורונה, הקהל צופה בקרב באינטרנט ולכן כדי לשמוע אותו יש ללחוץ על סרטון השמע השמאלי ולהגביר את עוצמת הרמקולים.

קבוצת המתנקשים נכנסת לזירת הקרב ראשונה וממהרת להציב מצלמה נסתרת, רכב תופת ומה שנראה כמו נשק צלפים מוסווה בחלקו האחורי של טנדר. אנחנו לא יודעים מה התכנית המדויקת של המתנקשים אבל אין ספק שהיא עומדת להיות מפתיעה וקטלנית.
אנחנו מצליחים לראות את קבוצת פצצת הגרעין האירנית מתקדמת לעבר זירת הקרב. הקבוצה בחרה להגיע בשיירה של שלושה רכבים כאשר מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה נוסע ברכב האמצעי מסוג ניסאן. רגע, האם יכול להיות שהקבוצה שוב בחרה להגיע באותו ציר? האם יכול להיות שאנחנו רואים את מדען הגרעין נוהג בעצמו ברכב השרד כשאשתו יושבת לידו? האם יכול להיות ששוב לא שלחו סיור מקדים שיבדוק האם קבוצת היריב מכינה להם הפתעה?
לצערנו או יותר נכון לצערו של הקהל האיראני הרב שהגיע הערב לראות את קבוצתו מנצחת, נראה שהתשובה לכל השאלות שלנו היא…כן!!! שוב קבוצת פצצת הגרעין איראנית חוזרת על טעויות עבר שגרמו לה להפסיד ובגדול. אולי אנחנו טועים, אולי אנחנו לא רואים נכון, אולי הם עוד יפתיעו. 
שיירת מדען הגרעין מתחילה להיכנס לזירת הקרב כשהמתנקשים נראים ממתינים בסבלנות. מי יתקוף ראשון? המתח בזירה קורע את האוויר.
המתנקשים מזהים בעזרת המצלמה הנסתרת את רכב הניסאן המוכר ואת פרצופו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה – ישנה הפללה!!! המתנקשים ממהרים להפעיל את רכב התופת, נשמע פיצוץ אדיר שמעיף את חלקי הרכב למרחק גדול וחשוב מכך מצליח לגרום לשיירת קבוצת פצצת הגרעין לעצור במקום. שוב ההפתעה הגיע מקבוצת המתנקשים. האם קבוצת פצצת הגרעין תצליח להגיב? או שוב נצפה בקרב שמסתיים בנוקאאוט?
מאבטחים מרכב הליווי האחורי מנסים לצאת ולהגיב בלחימה אבל לפני שהם מצליחים לזוז, כל אחד מהארבעה חוטף כדור קטלני שהורג אותו במקום.
קבוצת המתנקשים בתנופה ולא נראה שהם מתכוונים להוריד את עוצמת התקיפה עד שמדען הגרעין יחטוף וימות. קולות ירי נשמעים מכיוון הטנדר, אבל איפה היורה? לא להאמין, קבוצת המתנקשים מבצעת ירי בשליטה מרחוק על רובה הצלפים. שוב הם מפתיעים ומצדיקים את היותם אלופי העולם.
כדורי רובה הצלפים המיוחדים חודרים את הזכוכית המשוריינת הקדמית של רכב הניסאן בדרכם לגופו החשוף של מוחסן פחריזאדה.
נראה שמוחסן נפצע אנוש וקבוצת המתנקשים מבינה זאת היטב. חברי הקבוצה ממהרים להעלים מזירת הקרב את כל הראיות שיכולות להעיד על שיטת הפעולה הכל כך מוצלחת שלהם.
השיירה של קבוצת פצצת גרעין האיראנית נשארת במקומה כשמדען הגרעין והמאבטחים ההרוגים ישובים כל אחד במקומו. שוב הקבוצה הפסידה. שוב הקבוצה לא הצליחה להתמודד מול האלופה העולמית ושוב מי ששילם את המחיר להפסד הוא האישיות המאובטח.
אנחנו והקהל מכל העולם ובעיקר הקהל האיראני מסתכלים על זירת הקרב ורואים את סיפור הקרב דרך הסימנים שנשארו בה (אזהרה: הסרטון משמאל כולל תוכן לא נעים):        

בתמונה: שרידי רכב התופת שעפו לכל עבר ולמרחק גדול מזירת הקרב, מה שמעיד על גודל מטען החבלה שהופעל מרחוק. 

רכב הניסאן המשוריין – פגיעת הכדורים בחלון הקדמי ובחלון הקטן בצד השמאלי וסימני דם על הכביש.

כהרגלנו, כפי שאנחנו עושים בשבילכם מיד אחרי כל קרב, ריכזנו את עיקר הקרב לסרטון מסכם:

רגע לפני שנסכם את הקרב ונסגור את השידור, הגיע לידנו תיעוד מיוחד של הקרב בסימולציה – לעינכם בלבד צופים יקרים:

התקשורת העולמית ממהרת לדווח על מותו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה ומפרסמת תמונה שלו על רקע הדגל האיראני.

המנהיג האיראני מזהיר את ארצות הברית ואת ישראל בנקמה קשה על הניצחון הנוסף שהוא ומדינתו ספגו

צופים יקרים שלנו, הגענו לסוף השידור המיוחד. צפינו בקרב שבו רק קבוצה אחת זכרה ש"אבטחה צריך לקיים" ו"בתחבולות תעשה לך מלחמה". 
האליפות העולמית נשארת בארון של קבוצת המתנקשים והם יוצאים מפה עם חגורת האליפות לשנת 2020.
תמונת ניצחון גדולה של מפקד הקבוצה המנצחת עם חגורת האליפות פורסמה ממש עכשיו בכל כלי תקשורת העולמית? 

עד לסיקור הבא שלנו, אנחנו, מיקי וינברג ויאיר אואנונו, שמחים שהייתם כאן איתנו ומאחלים לכם המשך ערב טוב ובטוח.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"

15 דקות באבטחת אישים שמבדילות בין הצלחה לכישלון

באבטחת אישים קיים יסוד חזק אחד ששקוע עמוק באדמה ואינו מושפע מאירועים ומשינויים שקורים בעקבותיהם. הוא היסוד שיקבע בסופו של דבר מי ינצח ומי יפסיד בהתמודדות התמידית בין המאבטח ליריב ולמרות זאת נמשך רק 15 דקות.
15 דקות באבטחת אישים שמבדילות בין הצלחה לכישלון.
מאז ומתמיד לימדו מאבטחי אישים שהם חייבים לסיים את כל פעולות ההכנה והסריקות 15 דקות לפני שעת יציאת/הגעת האישיות מהמתקן כדי שבזמן הזה שנותר יתמקדו אך ורק בפעולת איתור היריב בגזרת התפר ובמעגל הקרוב אליו. כל מאבטח אישים באשר הוא, צריך להכיר את כל יסודות האבטחה ובעיקר את יסוד 15 הדקות האחרונות וחשוב מכך, את ההיגיון המבצעי שעומד מאחוריו שקשור לנושא ראיית התוקף. עובדתית, רוב ניסיונות ההתנקשות שהתרחשו בעולם, מוכיחים באופן ברור שדרך הפעולה הנבחרת והשכיחה אצל היריב הינה הגעה קרובה לאישיות שמאפשרת פגיעה מהירה, וודאית וקטלנית שלא משאירה הרבה מקום לטעות כמו זיהוי מוטעה, תזמון לא מדויק, חוסר דיוק וכו'.
היריב באבטחת אישים תמיד יבחן לעומק את האפשרות להגיע פיזית עד לאישיות לפני שיחליט לבדוק אפשרויות פגיעה מרחוק, למרות שבהתקרבות לאישיות עליו להתמודד עם האבטחה הצמודה ולנצח אותה.
למה דווקא 15 דקות? מה ההסבר לפרק הזמן הזה בראיית התוקף?
יריב אשר החליט לנסות ולהתנקש באישיות ממרחק קצר, צריך שהתקיימו כמה תנאים:
1. זיהוי מדפס בשעת היציאה או החזרה.
2. פערים ברמת האבטחה הצמודה לאישיות.
3. זיהוי וודאי של האישיות.
4. יכולת הגעה ושהייה במקום שיאפשר את הזיהוי ואת ביצוע פעולת הפגיעה.
5. הצלחה בביצוע פעולת הפגיעה ללא הפרעה מצד המאבטח הצמוד לאישיות.

ניתוח מקצועי בראיית התוקף של התהליך המלא שעל היריב לבצע ביום ההתנקשות קובע שהקושי העיקרי שלו זה זמן השהייה בתפר או בקרבתו ולכן ינסה לקצר אותו עד כמה שניתן – שהייה במקום אסור דורשת ביטחון עצמי גבוהה, יכולת היטמעות, סיפור משכנע, קור רוח, מזל ועוד, ולכן תוצאת הניתוח הינה שהגיוני שהיריב יהיה חייב להתקרב לאזור התפר לפחות 15 דקות לפני שעת היציאה/הגעה כדי לבצע תצפית אחרונה לפני ביצוע שתעזור לו להחליט האם יוכל לממש את דרך הפעולה הנבחרת להתנקשות. אותם 15 הדקות הם כמו שעון חול שככל שהוא מתקדם לסיומו, כך חייב יהיה היריב להתקרב יותר ויותר לתפר עד למרחק מהאישיות שממנו יוכל להצליח בסיכויים הגבוהים יותר.
אבל כדי להגיע באמת להצלחה בטוחה היריב חייב שיקרה עוד דבר אחד חשוב שמוגדר מבחינתו כשובר שוויון, הוא צריך שמערך האבטחה הצמוד לאישיות לא יבצע את עבודתו המקצועית כפי שנדרש ממנו ובכך ייצור פערים בשטח במיוחד באזור התפר ובשלב ההגעה/עזיבה.
יגאל עמיר כדוגמא, עמד בתפר מעל 30 דקות בהמתנה לראש הממשלה ולא יכול היה להצליח בכך אילולא העבודה הלא מקצועית של מערך האבטחה שהיה סביבו ובקרבתו, מערך אבטחה שעשה הכל חוץ מאשר לאתר את היריב.
בתמונה, יגאל עמיר ממתין בתפר:

מאבטח אישים חייב להיות מודע לכך שההצלחה של היריב תלויה בעיקר דווקא בחוסר המקצועיות שלו בביצוע פעולות האבטחה. מאבטחים רבים יוצרים במו ידיהם פערים, שמזוהים ומנוצלים על ידי היריב, מהסיבות הבאות:
1. ביצוע פעולות האבטחה ללא תכנון מקדים מה שגורם לרוב לעבודה בלחץ זמן שפוגעת בריכוז ובאיכות הביצוע.
2. אי עמידה ביסוד של 15 דקות אחרונות לטובת איתור היריב בגזרה הקרובה.
3. חוסר הכרה של הפעולות הנדרשות לביצוע וחוסר הבנה של חשיבות כל פעולה כמענה נגד היריב.
4. תמימות מבצעית וחוסר ביטחון עצמי בפניה לאנשים ברחוב.

מה צריך לעשות כדי לנצח את היריב בפרק הזמן הזה?
אותם 15 הדקות האחרונות הם פרק הזמן הוודאי שבו המאבטח והיריב ישהו באותה גזרה כאשר בשלב הקריטי הזה דווקא המאבטח נמצא ביתרון על היריב ובתנאי שיבצע את פעולות האבטחה על פי תכנית סדורה ומדויקת שכל כולה מתמקדת באיתור האיום, באיתור היריב. מאבטח שיקפיד להשאיר לעצמו את ה-15 דקות האחרונות לעמידה בתפר לצורך סריקה סטטית לאיתור היריב בגזרה הקרובה, יגדיל את הסיכוי להצלחה במשימה גם אם במקרה לא עבד כמו שצריך בסריקות שביצע לפני.
יותר מזה, במצב שבו מאבטח איחר להגיע בזמן למתקן, ובעקבות כך נשארו לו רק אותם 15 דקות עד ליציאה/הגעה של האישיות, עליו לוותר על ביצוע סריקה רגלית המוגדרת בתיק המשימה ולנצל את הזמן שיש לו לסריקה סטטית לאיתור היריב.
כאמור, בשלב הקריטי הזה, היריב חייב למקם את עצמו במרחק קרוב תוך שהוא מנסה לנצל נקודות מוסתרות מעיני המאבטח כשברור לו שבכל רגע הוא יכול להתגלות ואף להיות במצב של תשאול שידרוש ממנו לספק תשובות משכנעות ולכן המאבטח מצדו צריך להפוך בדקות האלה לצייד יריבים מקצועי ויעיל.
כדי להצליח לנצל את 15 הדקות ביעילות מקסימלית, מומלץ לבצע ניתוח בראיית התוקף שמטרתו איתור נקודות המתנה ומסתור פוטנציאליות ליריב, לסמן אותן על תצ"א שתהפוך לכלי תומך לסריקה הסטטית שבמסגרתה יחויב המאבטח לבדוק כל נקודה וכל מסתור ולוודא שהיריב לא נמצא באחת מהן.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בעיקר כדי לאתר את היריב

הנהג של ראשי ממשלה בישראל

21 שנים עבד מנחם דמתי כנהג ראש הממשלה, משנת 1974 ועד שנת 1995. אחרי ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב – 4 לנובמבר 1995, שבה נהג את ראש הממשלה וחווה את האירוע בכל עוצמתו, הרגיש שאינו יכול להמשיך עוד בתפקיד וחזר להיות חלק מפול הנהגים במשרד ראש הממשלה עד יציאתו לפנסיה.
אני מכיר את מנחם דמתי מהיום שהצטרפתי ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ בתחילת שנת 1992 ועד היום, כך שהספקנו לצבור שעות רבות של עבודה משותפת, הוא כנהג ראש ממשלה ואני כמאבטח ביחידה.
לשמחתי הרבה, אני ודמתי גרים באותה שכונה ולכן מזדמן לנו לראות אחד את השני מידי פעם ולהחליף חוויות על התקופה המשותפת. בשבוע שעבר החלטנו להיפגש על מנת לדבר על תפקידו וחוויותיו של נהג ראשי ממשלה בישראל.
כשנכנסים לביתו החם של מנחם דמתי מזהים מיד קיר אחד עם תמונות רבות שמספרות את מה שעבר עליו באותן שנים שעבד כנהג ראשי מממשלה, החל מהקדנציה הראשונה של יצחק רבין ז"ל בשנת 1974, המשך עם מנחם בגין ז"ל שנבחר בשנת 1977, יצחק שמיר ז"ל, שמעון פרס ז"ל ועד יצחק רבין ז"ל בקדנציה השנייה שהחלה בשנת 1992 והסתיימה בערב הרצח ב – 4 לנובמבר 1995. תמונות בשחור לבן ובצבע כאשר כל תמונה מספרת על אירוע שעבר על מנחם דמתי עם אחד מראשי הממשלה במהלך עבודתו כנהג. עוד לפני שהתחלנו לדבר, נעמדתי מול התמונות הכל כך מיוחדות וראיתי דרכן את מאפייני ומהות התפקיד של מי שעבד כנהג ראש ממשלה באותה תקופה. הרגשתי שלמרות שמדובר בתמונות, הן מצליחות לשדר את הקשר המיוחד הקיים בין ראש הממשלה לנהג שלו, את האוטנטיות, את האמפתיה, את שיתוף הפעולה, את הדאגה ואת הרגש. כל התמונות מעבירות מסר אחד וברור – הנהג הוא חלק חשוב ביותר ובלתי נפרד בחייו של כל מי שנבחר לתפקד כראש ממשלה בישראל.
אני חושב שכמו הרבה מאוד תחומים באבטחת אישים בישראל, גם תפקיד נהג רכב ראש הממשלה מתחלק לתקופה שלפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ולתקופה שאחרי. אין ספק שגם בעיני האבטחה הנהג נתפס כתפקיד חשוב במאמץ הכללי לאבטחתו של ראש הממשלה בשגרה ובחירום ולמרות זאת, ניתן להבחין בבירור בשינוי החד שנוצר בכל מה שקשור להשתלבותו של הנהג בעשיית האבטחה היומיומית של צוות אבטחת ראש הממשלה. אחרי הרצח, החלק המקצועי תפס מקום מרכזי בתפקודו של הנהג.
מנחם דמתי מספר שבשנים שלפני הרצח המשקל של הנהג נטה יותר לכיוון האישיות ופחות לכיוון האבטחה. צוות האבטחה ידע שהנהג הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות וכך גם ממשימת האבטחה אבל לא באמת שילב אותו בכל הפעולות שנעשו במהלך כל יום עבודה. לאורך כל השנים, לפני ואחרי הרצח, דאגו לשבץ לראש הממשלה נהגים קבועים ומנוסים. חלק מראשי הממשלה הביאו איתם את הנהג מתפקידים קודמים וחלק קיבלו את נהגי משרד ראש הממשלה בהבנה מלאה שזה חלק מהתפקיד אליו נבחרו. מהר מאוד אני מבין , שלמרות שבעשרים שנות שירותי ביחידה לאבטחת אישים עבדתי עם הרבה נהגים, זו הפעם הראשונה שבה אני יושב ומדבר עם נהג ראש ממשלה על התפקיד כפי שהוא חווה אותו. לא יכולתי לבחור מישהו מתאים יותר וראוי יותר מאשר מנחם דמתי. למנחם דמתי היה קשר מיוחד עם כל אחד מראשי הממשלה שנפל בחלקו לנהוג. מנחם מפליג בתיאורים של חוויות רבות ושונות עם כל אחד מראשי הממשלה שדרכם ניתן לאפיין את הקשר המיוחד שקיים בין הנהג לאישיות למרות שהם מתחלפים והוא נשאר בתפקיד. נהג במשרד ראש הממשלה, שנבחר לנהוג את ראש הממשלה, לומד להכיר את חשיבות התפקיד ומאפייניו ויודע כיצד להתאים את עצמו לאישיותו ואופיו של כל ראש ממשלה. מדהים לגלות כמה מהר ראשי הממשלה השונים למדו מצדם להכיר את מנחם דמתי ועד כמה מהר הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מחייהם האישיים והמקצועיים. בין ראשי הממשלה לדמתי נוצר קשר חזק של אמון הדדי, סוג של תלות יומיומית, אכפתיות, דאגה אישית, תמיכה, אוזן קשבת, חוויות משותפות חלקן טובות וחלקן פחות ובעיקר אנושיות חזקה. כשמנחם בגין נחלש והיה זקוק לעזרה, היה זה מנחם דמתי שדחף את כיסא הגלגלים שלו, עזר לו לעמוד ותמיד היה מספיק קרוב כדי לראות ולפקח שהכל בסדר. כשמנחם דמתי התחתן, היה זה יצחק רבין ז"ל שהגיע לחלוק לו כבוד בחתונה ובהמשך שימש כסנדק בברית מילה של בנו הבכור. בהסתכלות נוספת על קיר התמונות המרשים, מקבלים את התחושה שמנחם דמתי ניחן ביכולת להיות תמיד במקום הנכון בכל זמן שלא היה בכיסא הנהג ברכב ראש הממשלה. כל ראשי הממשלה שמנחם דמתי זכה לעבוד לצדם, תמיד דאגו לוודא שהוא נמצא בסביבתם הקרובה ותמיד דאגו לראות שמתייחסים אליו בכבוד עד כדי כך שבמקרים רבים לא היו ממשיכים ללכת או לא היו מתחילים פגישות עד שהיה מסיים לחנות את הרכב ומגיע אליהם או עד שמתיישב בנוחות. אני מקשיב לסיפורים ונדהם לראות עד כמה מנחם דמתי חווה אותם מחדש ומתרגש כאילו התרחשו עכשיו ברגע זה.
מבלי להעליב את המאבטחים, נראה שאם היו אומרים לאחד מראשי הממשלה שעליו לבחור בין הנהג למאבטח, אין ספק שכולם היו בוחרים בנהג.

אני אומר למנחם דמתי, בוא נדבר על היותך נהג מבצעי ועל ערב ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בו היית במשמרת עבודה ואני מרגיש מיד בשינוי שמתרחש בו. דמתי מספר שאכן היה נהג מבצעי וככזה היה חמוש, עבר אימוני ירי, עבר הכשרה ואימונים בנהיגה מבצעית ולעיתים השתתף באימונים של היחידה לאבטחת אישים. מבחינה מבצעית, דמתי הרגיש שקיבל את ההכשרה המקצועית המתאימה שהכינה אותו לרגע שהצטרך להגיב במצב חירום אם בנהיגה או בשימוש באקדח לצורך ביצוע ירי.
דמתי, כמו כולם, חווה והרגיש את המצב ואת האווירה שהיתה באותה תקופה בישראל. מצד אחד הוא היה הכי קרוב שאפשר לראש הממשלה שפעל להבאת שלום עם הפלסטינים ומצד שני ראה את אזרחי מדינת ישראל מתחלקים לשניים, אלה שתמכו בצעדי ראש הממשלה ואלה שהתנגדו להם. למרות שכבר מצא את עצמו באירוע חריג מאוד שבו כאשר נהג את רכב ראש הממשלה לכנסת לבדו, מפגינים חסמו את העלייה האחרונה לכנסת, עצרו את הרכב, דפקו עליו בחוזקה, צעקו ופעיל אחד בשם איתמר בן גביר אף הגדיל לעשות ותלש את הסמל הקדמי של רכב הקדילאק המפואר, לא חשב אפילו לרגע שבישראל יהיה אזרח ישראלי (צבר) שינסה להתנקש בראש הממשלה ובנוסף תמיד הרגיש שאפשר לסמוך על מפקדי ומאבטחי היחידה לאבטחת אישים שיעשו את העבודה וינצחו בזמן אמת.
כשיצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלה, דמתי שימש כנהג שני שהתחלק במשמרות עם שערבי ז"ל שהיה מוגדר כנהג הראשי. ב – 4 לנובמבר 1995, היה זה דמתי שהחליף את שרעבי ושובץ לנהוג את ראש הממשלה לאירוע בכיכר מלכי ישראל בתל אביב ובחזרה לביתו בנווה אביבים. למרות שלא השתתף בתדריך שקיים צוות האבטחה לקראת האירוע, דמתי מציין שהכיר את ציר הנסיעה מהבית בנווה אביבים לכיכר מלכי ישראל ואת הציר מכיכר מלכי  ישראל לבית חולים איכילוב שהיה בית החולים הקרוב ביותר לכיכר. דמתי מספר שבמהלך הנסיעה לכיכר היתה התרגשות מסוימת מהאירוע מצד ראש הממשלה יצחק ולאה רבין ז"ל. במהלך האירוע, כאשר ראש הממשלה שהה במרפסת בניין עיריית תל אביב, דמתי הקפיד להישאר בקרבת הרכב שמוקם מבעוד מועד בחניון הצפוני ששימש כנקודת העצירה בהגעה וכנקודת היציאה בעזיבה בסוף האירוע. באופן רגיל, גם באירוע הזה, כנהגו המוכר של ראש הממשלה, מנחם דמתי היה יעד לעליה לרגל של שרים, בעלי תפקידים, מאבטחים ושוטרים. כמו תמיד, גם בערב זה, דמתי הקפיד לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר תוך שהוא מבצע כל דבר שמבקשים ממנו מאבטחי היחידה לאבטחת אישים. לקראת סיום האירוע, דמתי החנה את הרכב בנקודת היציאה שנקבעה ממש בקו אחד עם המדרגות המאפשרות ירידה מהמרפסת שבה שהה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ודאג לפתוח מראש את דלתות הכניסה האחוריות שלו. הוא עצמו עמד בצמוד לרכב באזור חלקו הקדמי. דמתי קיבל דיווח שהאירוע הסתיים וראש הממשלה ורעייתו כבר יורדים מהמרפסת לרכב. הוא התמקם ליד דלת הנהג ומבחינתו היה מוכן לשלב הבא. דמתי ראה את ראש הממשלה וצוות האבטחה יורדים במדרגות ועקב אחריהם במבט. לפתע שמע קול יריות וממה שראה הבין מיד שראש הממשלה נפגע. באותו רגע, דמתי פעל באוטומט בהתאם לתרגולות שעבר באימונים ועבר למצב פינוי בחירום יחד עם יורם רובין שהיה ראש הצוות הצמוד באותו ערב. דמתי נכנס במהירות לכיסא הנהג וכששמע את הצעקה "סע" מכיוונו של יורם רובין, לא חשב פעמיים והחל בנסיעה מהירה לכיוון היציאה מהחניון הצפוני.
צילום של רגע פינוי ראש המשלה לרכב:

כאמור, דמתי ידע מה מיקומו של בית חולים איכילוב והכיר היטב את ציר ההגעה אליו. תוך שהוא מתרכז בנהיגה ובבחירת הציר המהיר ביותר והפנוי ביותר מאנשים באותה נקודת זמן, דמתי הקפיד מידי פעם להביט לספסל האחורי כדי לנסות ולבין מה מצבו של ראש הממשלה. אני מזהה שמנחם דמתי יושב מולי ומתרגש עד דמעות. מידי פעם הוא מפסיק לדבר כדי לנסות ולהחזיק את עצמו מלדמוע. אני מבין שיושב מולי אדם שמאז אותו ערב ארור, מתמודד עם פצע תמידי שכל פעם שנוגעים בו נפתח מחדש וגורם לזיכרון כואב. דמתי רואה שיורם רובין מבצע החייאה בראש הממשלה וגם מבין שזה האחרון כבר לא ממש מגיב. לקראת ההגעה לבית החולים, דמתי מזהה שישנם מחסומי משטרה שמעקבים את ההתקדמות שלו ולכן נענה מיד לבקשתו של יורם רובין להעלות לרכב שוטר שעמד על הציר כדי שיסייע להם לעבור את מחסומי המשטרה במהירות. כך היה. מנחם דמתי הצליח להגיע לבית חולים איכילוב בפחות משלוש דקות. מיד לאחר שעצר את הרכב, יצא ממנו כדי לעזור ליורם רובין להוציא את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מהספסל האחורי לאלונקה ועזר להרים אותה פנימה עד להעברתו לרופאים. לאחר מכן, מנחם דמתי התפנה לוודא שיורם רובין יקבל טיפול בעקבות פציעה ביד שמאל שנגרמה לו מאחד הכדורים שירה יגאל עמיר לעבר ראש הממשלה.
כזה היה ועדיין מנחם דמתי, אדם חם, חברותי, נעים הליכות שתמיד דואג ומסייע לאחרים. כאשר איתן הבר ז"ל, מזכיר הממשלה דאז, יצא לפתח בית החולים והודיע על מותו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מנחם דמתי ידע שפעולותיו כנהג מבצעי לא הצליחו לסייע לסוף טוב יותר של המשמרת ובתוך תוכו כבר ידע שלא יהיה בכוחו להמשיך לנהוג עוד ראשי ממשלות בישראל.
בסיום הפגישה שלי עם מנחם דמתי, הרגשתי שעברתי חוויה אישית בלתי נשכחת שחיזקה אצלי את שכבר ידעתי שהכישלון באבטחת אישים הוא אכזרי ועל כולנו לעשות הכל כדי שבישראל לא תתרחש שוב התנקשות בראש ממשלה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב מלא של כל בעלי התפקידים בצוות ומתוך אמונה שהיריב יכול לתקוף בכל רגע ובכל מקום.

אבטחת אישים – ניסיון ההתנקשות באלכסנדר זכרצ'נקו (מנהיג המורדים במזרח אוקראינה)

אלכסנדר זכרצ'נקו, מנהיג המורדים (הבדלנים הפרו רוסים) במזרח אוקראינה ומי שהתמנה לראש ממשלת הצללים של מחוז דונייצק, הבין שלאור המצב ובהמשך לתפקיד שלקח על עצמו, עליו להיות אישיות מאובטח ולכן דאג לעטוף את עצמו במה שנראה כמו יחידה לאבטחת אישים.
יתכן שההחלטה על כך נבעה מההתנקשות בארסני פבלוב מי שהיה אחד מהמפקדים הבכירים בשורות המורדים וכונה בשם "מוטורלה". "מוטורלה", רוסי במוצאו, עמד בראש כוח מורדים בשם ספרטה ודאג להתגאות בפעולותיו נגד כוחות אוקראינה ואף תיעד אותם במצלמת GOPRO. ביום שלישי, 18 באוקטובר 2016, "מוטורלה" הפסיק ל"שדר" – מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד במעלית בבניין מגוריו, הופעל והתפוצץ כאשר ארסני פבלוב ושומר ראשו נכנסו אליה כדי לעלות לדירתו. ארבעה רעולי פנים קיבלו אחריות על ההתנקשות בסרטון שפרסמו באינטרנט. הארבעה, שהופיעו לצד דגל השייך לקבוצה ניאו-נאצית באוקראינה, אמרו כי המטרה הבאה שלהם תהיה איגור פלוטניצקי, מנהיג הממשל העצמאי והלא-מוכר של לוהנסק ואלכסנדר זכרצ'נקו, ראש הממשלה של הממשל בדונייצק.

בפברואר 2017, האוקראינים התנקשו בחייו של מפקד נוסף מכוח המורדים, מיכאל טולסטי (המכונה: GIVI), באותה דרך פעולה. מטען חבלה הוטמן במעלית הבניין בו היה משרדו של מיכאל. כאשר הוא והמאבטח הצמוד שלו עלו במעלית, הופעל מטען החבלה ושניהם נהרגו במקום.

אחת מדרכי הפעולה של מתנקשים באישים לאורך ההיסטוריה היא הנחת מטען חבלה במקום שידוע שהאישיות מגיע אליו בתדירות קבועה (דפוס פעולה) והפעלתו בתזמון מדויק שמתבסס על הפללה (זיהוי וודאי של האישיות) בזמן אמת. מדפס בפעילות אישיות נותן ליריב המתנקש זמן רב כדי להתארגן על תכנון וביצוע ההתנקשות.
היה מצופה מאלכסנדר זכרצ'נקו ו/או ממי שהיה אחראי על מערך האבטחה סביבו, שלאחר ההתנקשויות בארסני פבלוב ובמיכאל טולסטי, על ידי מטען חבלה, שידאג שמעגלי האבטחה סביבו יכללו מענה גם כנגד מטעני חבלה.

סרטון שהעלה אלכסנדר לאחר ההתנקשות בארסני פבלוב:

ביום שישי, 31 לאוגוסט 2018, החליט אלכסנדר ללכת ולשתות קפה באחד מבתי הקפה האהובים עליו בעיר דונייצק כשהוא כמובן מאובטח על ידי צוות האבטחה שלו שאמון על שמירה על חייו. ההגעה של אלכסנדר לבית הקפה תועדה במצלמות האבטחה של המקום:

ברגע שאלכסנדר זכרצ'נקו נכנס לבית הקפה הופעל מטען חבלה עוצמתי שהוטמן מבעוד מועד על ידי המתנקשים. 
אלכסנדר נהרג בפיצוץ ובנוסף אליו שר החוץ של המורדים, אלכסנדר טומופייב, נפצע. 

תמונה של בית הקפה לאחר הפיצוץ:

לאחר זמן, המתנקשים נתפסו וסיפקו עדות מצולמת על דרך הפעולה שלהם:

ההתנקשות באלכסנדר זכרצ'נקו מזכירה לכל מי ששכח שתחום אבטחת האישים הינו מקצוע ייחודי בתוך עולם האבטחה ולכן דורש הכשרה מקצועית לעוסקים בו ועבודה בשטח על בסיס תפיסת הפעלה הכוללת הנחות עבודה ורשימת איומים רלוונטיות למאפייני הפעילות של האישיות המאובטח והאזורים בהם הוא שוהה ומסתובב.
ברור שצוות האבטחה שהגיע עם אלכסנדר לבית הקפה אינו צוות אבטחת אישים מקצועי ומיומן מכיוון ששום פעולה שהתבצעה מרגע ההגעה לבית הקפה אינה מתאימה לעקרונות האבטחה הנדרשים כדי להתמודד עם רשימת האיומים הרלוונטיים בפעילות כזו של האישיות.
האירוע ממחיש לכל אישיות, ממלכתית או פרטית, שצורך אבטחה סביבו, שמאבטחים שנראים כמו "גורילות" ועושים פרצוף קשוח ושנוסעים ברכבים חדשים ויוקרתיים, אינם באמת מאבטחי אישים ואינם מייצרים מעגלי אבטחה יעילים שעושים רושם על היריב המתנקש ומרתיעים אותו ושבאמת יכולים למנוע פגיעה במושא האבטחה שלהם.
כאמור, היה מצופה מאלכסנדר זכרצ'נקו וממפקד צוות האבטחה שלו להבין שהמתנקשים ששמו אותו על הכוונת "אוהבים" להשתמש במטעני חבלה עוצמתיים כדי להצליח במשימה ולדאוג להכשיר את צוות האבטחה לבצע פעולות מקדימות הכוללות סריקה נגד חבלה.
התנקשות באישיות, כפי שהתבצעה נגד אלכסנדר, דורשת מהיריב לבצע איסוף מודיעין טוב שיחשוף את המקומות הקבועים שאליהם מגיע היעד ובמיוחד מקום שיוגדר כמדפס בפעילות, מקום שיודעים כמעט בוודאות באיזה יום ובאיזו שעה יגיע אליו היעד ויגלה את פעולות צוות האבטחה לפני ובמהלך הגעת האישיות לכל מקום. אין ספק, שהמתנקשים הכירו בעובדה שצוות האבטחה של אלכסנדר זכרצ'נקו לא מבצע פעולות מקדימות לפני הגעתו למקום מסוים. בראיית המתנקש, יש לו הזדמנות אחת להצליח במשימת ההתנקשות ולכן הוא יבחר את המקום והדרך שמבחינתו יהוו הצלחה של 100%. אם ההתנקשויות בשלושת מפקדי המורדים באוקראינה התבצעו על ידי אותו גורם אז אין ספק שהוא בעל מיומנות גבוהה בהכנת מטעני חבלה, הטמנתם במקום הנכון והפעלתם בתזמון המדויק. בדרך כלל, הפעלת מטען חבלה בתזמון כזה, כפי שתועד באירוע, מחייב את היריב לשהות בגזרה במרחק המאפשר לו לראות את הגעת היעד, להיות בעל יכולת לזהות אותו בוודאות ולהפעיל את מטען החבלה בנקודת הזמן הנכונה.

מאפייני ההתנקשות מדגישים את החשיבות בעמידה בכמה עקרונות מרכזיים באבטחת אישים:

  1. כוח אבטחה מוכשר ומיומן לביצוע אבטחת אישים.
  2. ניתוח לוחות זמנים ופעילות של האישיות כדי לזהות פעילות מדפסית.
  3. בפעילות שמוגדרת כמדפס – ביצוע פעולות מקדימות הכוללות סריקה נגד חבלה, סריקות לאיתור יריב בגזרת האיום, שימוש באמצעי צילום לצורך מעקב מקדים, הונאה והטעיה ועוד.
  4. ביצוע שבירת שגרה בפעילות היומיומית של האישיות.

כל אדם, בעל מעמד ממלכתי או פרטי, שנמצא תחת איום לפגיעה מצד גורמים עוינים, חייב להבין שאם חייו באמת חשובים לו והוא מעוניין להגן עליהם בסיכויי הצלחה גבוהים, עליו להשקיע משאבים רבים כדי לעטוף את עצמו ביחידה לאבטחת אישים מקצועית ברמה הגבוהה ביותר וכי כל כסף שישקיע במאבטחים לא מיומנים לביצוע אבטחת אישים ילך לטמיון וגרוע מכך, ישאיר אותו חשוף לפגיע בחייו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בדרך המקצועית והנכונה בלבד!!!

אבטחת אישים – אמון האישיות במאבטח

אמון מהווה חלק מרכזי בחיי בני האדם באשר הם וככזה נמצא כמעט בכל נקודת זמן ובכל מעשה. ברוב המקרים ניתנת לכל אחד ואחת האפשרות להחליט ולבחור האם לתת אמון במישהו או במשהו. ישנם מקרים מסוימים וייחודיים שבהם האמון מגיע באופן טבעי וכחלק מובנה בחיים ובתוכם במקצוע ולכן אין צורך להגדירו ואינו ניתן להחלטה ולבחירה.
מקצוע אבטחת אישים הוא אחד מהמקרים המסוימים והייחודיים שכולל בתוכו אמון מובנה, אמון האישיות במאבטח, אמון מחייב כתנאי להצלחה במשימה.
כדי להסביר מדוע מקצוע אבטחת אישים נכלל במקרים אלה יש להיזכר בהגדרה המילונית של "אמון" ובפירושים הנלווים אליה.

אמון:
ביטחונו של המאמין במושא אמונתו – נתן אמון, בטח, לא חשד.
אמונה במישהו, ביטחון בו – "יש לי בך אמון מלא".

שמר אמונים – היה נאמן, לא בגד.
מעליו באמון – מעל באמון הניתן בו.


כשחושבים על זה, ניתן בקלות להשוות את האמון שנותן האישיות במאבטח לאמון שילד נותן בהוריו מכיוון שלשניהם אין את האפשרות להחליט ולבחור, הם מקבלים את האמון כחלק "מהחבילה". כפי שילד לא בוחר את הוריו כך גם אישיות ממלכתי לא בוחר את מאבטחיו. כפי שילד נותן אמון בהוריו שיגנו עליו ויהי מה כך גם האישיות נותן אמון במאבטחיו.

בדומה למקצועות אחרים ורבים כמו עורך דין, פסיכולוג ורופא כך גם במקצוע אבטחת אישים ערך האמון ממוקם ראשון בקוד האתי המקצועי ובנוסף לכך העובדה שאישיות ממלכתי לא בוחר את מאבטחיו עושה את כל ההבדל ביניהם והופך את האמון לבסיס מבנה האבטחה, ליסוד מרכזי והכי חזק שלו, ולכן אסור לערער או לסדוק אותו אף פעם.
ניתן בקלות לחשוב שהמאבטח נמצא בקבוצה אחת עם כל שאר האנשים ובעלי התפקידים שבסביבתו של האישיות אבל זו תהיה טעות מכיוון שהאישיות בוחר את כולם חוץ מאשר את המאבטחים שנשלחים לבצע את משימת אבטחתו, המאבטח הוא בעל התפקיד היחיד מבין כולם שרואה ושומע את האישיות לאורך כל היום. 

כפי שאדריכל מתכנן יסוד של בניין ומשלב בתוכו כמות הכרחית וגדולה של ברזל ובטון כדי שיצליח להחזיק לאורך שנים רבות את כל מה שנבנה מעליו כך גם יחידה לאבטחת אישים משקיעה מאמצים רבים כדי להנחיל את ערך האמון (נאמנות) בעובדים בכלל ובמאבטחים בפרט ועובדת קשה מאוד כדי שישמר לאורך שנים ולא התערער ולא ייסדק לא על ידי המשרתים בה בהווה ולא על ידי אלה ששירתו בה בעבר.
הקוד האתי מוגדר כתעודת הזהות של ארגון, יחידה ומקצוע כאשר במקצוע אבטחת אישים הערך הראשון בקוד האתי יהיה "אמון" – יצירת אמון מצדו של האישיות ושמירת נאמנות מצדו של המאבטח.

 

באבטחת אישים, האמון הוא הנכס החשוב ביותר, שקשה ליצור אך קל להרוס, ומהווה מרכיב מהותי באיכות היחידה ובאיכות המשימה.


במקצוע אבטחת אישים ישנם שני בעלי תפקידים מרכזיים, האישיות והמאבטח. באבטחת אישים ממלכתית האישיות הוא נבחר ציבור וככזה מחויב על פי חוק בקבלת אבטחה ולהפיכתו לאישיות מאובטח 24/7 והמאבטח נבחר לשרת ביחידה בתהליך גיוס ארוך, מקצועי וממיין.
אדם אשר מתקבל לשרת כמאבטח ביחידה לאבטחת אישים הממלכתית בשירות הביטחון הכללי בישראל, עובר הכשרה מקצועית ארוכה שמשלבת בכל התכנים המועברים את הקוד האתי של הארגון, היחידה והמקצוע כך שכבר מיום העבודה הראשון שלו ערך האמון שהאישיות נותן בו טבוע בתוכו והוא מבין את חשיבותו כתנאי להצלחה במשימה המוטלת עליו.

במהלך שנות עבודתם ביחידה, מאבטחים ומפקדים, מאבטחים מספר ראשי ממשלות ומספר גדול של שרים ונחשפים שעות רבות בכל יום עבודה כמעט לכל מה שהאישיות עושה במסגרת הזמן הפרטי שלו ובמסגרת הזמן המקצועי שלו.  
היחידה לאבטחת אישים הממלכתית בשירות הביטחון הכללי בישראל לוקחת חלק חשוב במשימת השמירה על הדמוקרטיה ולכן מוגדרת אפוליטית וככזו מאבטחת כל ראש ממשלה ושרים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות ללא קשר למיקומם במפה הפוליטית. מיום הקמתה דואגת היחידה לחנך וללמד את כל עובדיה בהווה, כולל המאבטחים, שני מרכיבים עיקריים בערך האמון עם האישים: 

  1. דעה פוליטית: לא לדבר על פוליטיקה כלל ולשמור את דעתם הפוליטית לעצמם ובכך לבצע הפרדה ברורה וחד משמעית בין הדעות הפוליטיות לבין האישים שאותם היחידה מאבטחת.
  2. החשיפה לאישים: לא לשתף אף אחד בשום דרך שהיא את מה שראה ו/או שמע שקשור לאישיות במהלך ביצוע המשימה שבמסגרתה המאבטח שוהה בסביבתו הקרובה. 

מאבטחים ומפקדים אשר סיימו את שירותם ביחידה ויוצאים לדרך אזרחית רגילה, משוחררים ממחויבות מספר 1 ולכן כמו כל אזרח במדינה דמוקרטית רשאים להביע את דעתם הפוליטית בכל דרך המותרת בחוק ולעומת זאת לא משוחררים ממחויבות מספר 2 עד ליומם האחרון.
אין ספק שמחויבות מספר 2 הופכת להיות משימה קשה ביותר בחייו של מי ששירת ביחידה לאבטחת אישים הממלכתית כי היא מנוגדת לטבע האדם שזקוק ורוצה לשתף את הקרובים אליו בעיקר במה שעובר או עבר עליו במסגרת עבודתו. מדובר באחריות על שמירת ערך האמון כל החיים ברמה כזו שאינו יכול לחשוף שום פרט על אישיות מכהן או לשעבר בשום דרך, לא בפנטומימה, לא בקריצה, לא ברמיזה ובטוח שלא באמירה ברורה.
הארגון והיחידה סומכים על כל המאבטחים והמפקדים לשעבר שיצליחו לעמוד במשימה הקשה והחשובה הזו ולו רק בגלל שיודעים שמעידה במתכוון או שבטעות של אחד יכולה בקלות להרוס לשאר שנים של שמירה על אמון האישיות במאבטחים.
נושא האמון מועבר בתדריך תחילת תפקיד לכל ראש ממשלה ולכל שר שנבחר בבחירות ובאופן אוטומטי מאובטח על ידי היחידה לאבטחת אישים הממלכתית. האישיות סמוך ובטוח שהיחידה לאבטחת אישים מגייסת את האנשים המתאימים ביותר לתפקיד האבטחה ושולחת לאבטח אותו מאבטחים שמכירים ומבינים היטב את ערך האמון הניתן מצידו כתנאי ליכולתו לתפקד ולהתנהל בחופשיות, בכל זמן, בכל מקום ובכל סיטואציה, ללא פחד או חשש לדליפת מידע הקשור אליו.
באבטחת אישים, המשימה לא יכולה להתבצע ברמה הנדרשת ללא קיומו של ערך האמון. אישיות שלא ייתן אמון במאבטח שנשלח למשימת האבטחה לא ישתף פעולה, יקשה על המאבטח, יסתיר נתונים החשובים לתכנון וביצוע האבטחה ובמקרים קיצוניים יותר אף "יחמוק" מעיני המאבטח כדי לבצע את עבודתו בלעדיו גם בידיעה שיתכן שבכך הוא מעמיד את עצמו בסכנה.
על כל מאבטח ומפקד בהווה ובעיקר בעבר לדעת ולזכור שבחר לעבוד ביחידה ממלכתית שהצלחתה תלויה באמון שיינתן לה מצד האישים המאובטחים על ידה ולכן חלה עליו החובה להמשיך ו"לעבוד" ביחידה ובשבילה עד יומו האחרון!!! וכל הפרה של כך תיחשב כחציית קו אדום שבמקרה הטוב "רק" תסדוק את הבסיס ובמקרה הרע פשוט תהרוס אותו לגמרי!!!

זכרו "שאבטחה צריך לקיים" תוך שמירה תמידית על ערך האמון!!!

אבטחת אישים – ניסיון התנקשות במפקד משטרת מקסיקו סיטי

יום שישי, 26 ליוני 2020, שכונת היוקרה צ'פולטפק במקסיקו סיטי שבה גרים אנשי ממשל, עשירים רבים ושוכנות שגרירויות זרות, התעוררה לבוקר חדש. השעה 06:30, שעה שבה היום מתחיל ביציאה של תושבים לעבודה, עובדים מבחוץ מגיעים למקום עבודתם ונראית תנועת רכבים ברחובות השקטים. 
עומאר גרסייה חרפוש, מפקד משטרת מקסיקו סיטי (שר המשטרה), מתגורר בשכונה והתכונן ליציאה ליום עבודה חדש, שכמו כל יום אחר מאז כניסתו לתפקיד, כולל גם מלחמה מול קרטלי הסמים. מאבטחיו של מפקד המשטרה כבר מוכנים ליציאה.
קרטל הסמים חליסקו הדור החדש, השולט על השטח מקנקון עד הבירה מקסיקו סיטי, החליט לנסות ולהתנקש בחייו של מפקד המשטרה ובכך לחדש את ניסיונות ההתנקשות במפקדי משטרה בכירים שהאחרון שבהם התרחש בשנת 2008.
על פי דיווחים שהתפרסמו לאחר האירוע נטען שלממשלה היה מודיעין שהתבסס על ציטוט לטלפונים של קרטל הסמים וקבע שהם מתכננים להתנקש במספר בכירי ממשל וביניהם מפקד המשטרה. 
קרטלי הסמים במקסיקו הינם יריב אכזרי ועוצמתי שמפעיל את כל מה שיש לו על מנת להרחיק מדרכו כל אישיות שמעז להפריע לו בפעילותו הרווחית. במלחמה היומיומית והבלתי נגמרת מול קרטלי הסמים, לוקחים חלק כל גופי הממשל המקומיים והרלוונטיים וביניהם המשטרה בהובלת מפקדים הנחושים לנסות ולנצח בה. במציאות במקסיקו בכלל ובמקסיקו סיטי בפרט, כל מפקד וכל שוטר הופך להיות יעד של קרטלי הסמים לצורך גיוס למתן סיוע או לחילופין יעד לאיומים ואף להתנקשות.
קרטל הסמים חליסקו הדור החדש החליט שמפקד המשטרה מפריע לפעילותו ולכן הגיע הזמן להתנקש בחייו. תכנית ההתנקשות גובשה והתבססה על דרך פעולה שכיחה בקרב קרטלי הסמים – ביצוע מארב למפקד משטרה כאשר הוא בתנועה ברכבו המשוריין ופתיחה במכת אש עוצמתית על ידי מספר לוחמים שיחומשו בכלי נשק ארוכים וברימונים.
מדובר במכת אש שתהיה מסוגלת לחדור את רמת השריון של רכב מפקד המשטרה.

סרטון המציג את השברולט מדגם סברבן משוריין:

תיעוד של מארב אחר שבוצע על ידי קרטל הסמים:

לצורך ביצוע ההתנקשות, שכר קרטל הסמים את שירותיו של רוצח שכיר קולוביאני המתמחה בניתוח אבטחה, איסוף מודיעין ופגיעה בשיירות. שלושה שבועות לפני יום הביצוע, גויסו למשימה כ – 30 לוחמים שחולקו לארבע חוליות כאשר כל אחת מהן קיבלה צומת אחד שממנו יכולים המאבטחים של מפקד המשטרה לבחור לצאת בבוקר ביצוע ההתנקשות.
לצורך ביצוע המארב, נשכרו רכבים מסחריים בהסוואה של רכבי פועלים שעובדים בחברת בניה באופן קבוע בשכונה ושהם עם חלק אחורי פתוח המאפשר להסיע מספר לוחמים גדול יחסית בצורה מוסתרת.

תמונה של הרכב המסחרי

מבחינת קרטל הסמים, מדובר במבצע מורכב הדורש רמת פיקוד גבוהה ורמת ביצוע מדויקת המתבססת ותלויה בזיהוי חד ערכי של רכב מפקד משטרה וציר הנסיעה שנבחר מרגע יציאתו מהבית בשכונת צ'פולטפק היוקרתית.
כדי להגיע למידע, נדרש קרטל הסמים להפעיל את כל יכולותיו והאמצעים העומדים לרשותו, אחרת אין סיכוי שיצליח לתת את הפקודה לחוליה הנכונה מתוך הארבע מתי לבצע את החסימה בציר. תכנית הפעולה של קרטל הסמים מעידה על כך שקיימות מספר אפשרויות ליציאה רכובה מביתו של מפקד המשטרה ואין ציר שמוגדר כציר הכרחי.
להבנתי, בהמשך לפרסומים בכלי התקשורת, מפקד המשטרה מתגורר בשדרות EXPLANDA או ליד שמהם אכן ניתן לבחור במספר צירי יציאה.
תצ"א של השכונה עם שמות הרחובות (שדרות EXPLANDA ממוקם במרכז):

כאמור, השעה 06:35, מאבטחיו של מפקד המשטרה מוכנים ליציאתו מהבית. הרכב המשוריין מסוג שברולט דגם סברבן מוכן לנסיעה. המאבטחים בחרו לצאת על שדרות EXPLANDA לכיוון מערב. ניתן להבין מהאירוע, שבשעה זו כוח האבטחה כולל מאבטחים צמודים וכח שמאבטח את הבית או מתגבר את היציאה.
מפקד המשטרה יוצא מביתו ועולה לרכב המשוריין, שהינו אחד מתוך שיירה של רכבים משוריינים, ומתחיל בנסיעה מערבה על שדרות EXPLANDA. רגע לפני הגעת הרכב לצומת הרחובות EXPLANDA ושדרות MONTE BLANCO מגיח מלפנים ומצד ימין רכב מסחרי לבן שמצליח לחסום את המשך הנסיעה קדימה ומחלקו האחורי מתרוממים מספר יריבים חמושים שפותחים במכת אש עוצמתית ורציפה לעבר הרכב המשוריין של מפקד המשטרה. על פי אחד השחזורים של האירוע, נטען שרכב שני חסם את האפשרות להמשיך בציר הנסיעה קדימה ורכב שלישי חסם את השיירה מאחור כך שלנהג היה קשה לבצע פעולות לבריחה ויציאה מהמארב הקטלני. על פי העדויות, הירי נמשך מספר דקות רב (מעל 3 דקות) כאשר חלק ממאבטחי מפקד המשטרה יצאו מהרכבים והשיבו בלחימה ותוך זמן קצר יחסית תגברו לאירוע כוחות משטרה שהצטרפו אף הם ללחימה עד שחלק מהיריבים חילצו מהזירה וחלק נכנעו ונתפסו. מהירי נפצע מפקד המשטרה משלושה כדורים, שניים ממאבטחיו נהרגו ואזרחית תמימה שנסעה ברכבה נהרגה אף היא.

 
תצ"א סימון מיקום ההתנקשות:

מצלמות האבטחה הפרוסות בשכונה הצליחו לתעד את רגעי הביצוע של החסימה והירי:

תיעוד קולות הירי על ידי אזרחים שהיו בסביבה:

תיעוד מקדים של רכבי המתנקשים בדרכם לנקודת המארב:

כתבה המציגה הדמיה של רגעי ההתנקשות:

תמונה של המשאית עם כלי הנשק שנמצאו עליה:

תמונה של הרכב המשוריין שספג את מכת האש העוצמתית:

עומאר גרסייה חרפוש, מפקד משטרת מקסיקו סיטי, שרד את ניסיון ההתנקשות וסביר להניח שימשיך להילחם בקרטל הסמים תוך שהוא ופקודיו לוקחים בחשבון שמולם ניצב יריב בעל משאבים, אמצעים ויכולות שלא מביישים שם ארגון ממלכתי מקצועי.

ניתוח האירוע:
היריב:

  1. מסמן את היעד להתנקשות.
  2. מבצע שלב איסוף מודיעין במטרה מרכזית לחיפוש מידפס (פעילות שחוזרת על עצמה) בשגרת יומו של מפקד המשטרה – מיקום הבית, סביבת הבית כולל צירי נסיעה אפשריים, רמת האבטחה, פעולות האבטחה, מיקום המשרד וכו'.
  3. על בסיס המודיעין שנאסף יחליט על מיקום ההתנקשות ועל דרך הפעולה הנבחרת – קרטל הסמים החליט לנסות להתנקש במפקד המשטרה דווקא בשכונת המגורים שלו וכאשר הוא נוסע ברכב המשוריין שברשותו, מה שחייב אותו להצטייד בכלי נשק שמסוגלים לחדור את רמת המיגון של הרכב. יתכן שמיקום ההתנקשות נבחר על ידי קרטל הסמים כדי להעביר למפקד המשטרה ולאישים נוספים מסר שהם יכולים לפגוע בהם בכל מקום, בכל זמן ובכל דרך.
  4. דרך הפעולה שנבחרה בהתנקשות זו חושפת את היכולת הגבוהה של קרטל הסמים שכוללת ניתוח שטח מקצועי, גיוס לוחמים רבים, הצבת מארב במספר נקודות במקביל, רמת פיקוד ושליטה גבוהה, שימוש בהיטמעות בסביבה ובהסוואה, שימוש באמצעי לחימה רבים ושונים ולבסוף יכולת תזמון שמחייב סיוע בקבלת מיד מבפנים ובזמן אמת.
  5. הלוחמים הנשלחים על ידי קרטל הסמים לביצוע המשימה הינם חיילים ממושמעים (מבחירה או בלית ברירה) שמוכנים להיתפס ואף למות למען הארגון והעומדים בראשו.
  6. בדרך הפעולה שנבחרה בהתנקשות זו, ברור שכל חוליה היתה חייבת להתמקם בתוך השכונה, במרחק קרוב יחסית לצומת בה בוצעה החסימה זמן קצר לפני הביצוע בפועל אחרת אין סיכוי שהיו מצליחים לתזמן את החסימה בתזמון מדויק כל כך. 

אבטחת אישים: 

  1. מערך אבטחה מקצועי ומיומן חייב לבצע פעולות לפני יציאת האישיות שכוללות סיור לאיתור אנשים ורכבים חריגים במקומות שסומנו מראש כאפשריות להתארגנות היריב להתנקשות – במידה וחוליות קרטל הסמים אכן המתינו לביצוע החסימה במרחק קצר יחסית מהצמתים, היה על המאבטחים לאתר אותם מבעוד מועד.
  2. על פי הפרסומים, קרטל הסמים איים על מפקד המשטרה כחודש לפני יום ההתנקשות – מידע מהסוג הזה מחייב את מערך האבטחה לביצוע פעולות ייחודיות כמענה ייעודי לאיום.
  3. רכב משוריין – התנקשות שמוכיחה שרכב משוריין מהווה מעגל אבטחה חזק וחשוב בתחום אבטחת אישים עד כדי הצלת חיים.
  4. נהג האישיות – חייב להיות נהג שעבר הכשרה מקצועית לנהיגה מבצעית בשגרה ובחירום. בניסיונות התנקשות מהעבר, נהג רכב האישיות חילץ והציל בפעולותיו את האישיות. רכב הסברבן חזק מספיק כדי להצליח ולנגח רכב בגודל שלו מקדימה או מאחור. נהג אישיות נדרש להצליח לפעול במצב חירום. 
  5. שבירת שיגרה והטעיה – שילוב שב"ש והטעיה בפעולות האבטחה יכולים להכריע את הכף לטובת מערך האבטחה אל מול היריב. מערך האבטחה חייב לבצע פעולות למניעת יצירת מדפס ביציאה מבית האישיות בתחילת כל יום ובחזרה בסופו. שימוש בכל הצירים האפשריים תוך ביצוע מעקב ניהולי. החלפת רכבים להסעת האישיות ושימוש במספר רכבים באותה יציאה או חזרה.
  6. בהתייחס למצב במקסיקו סיטי אני חושב שמערך אבטחה חייב לקחת בחשבון שישנם בעלי תפקידים בתוכו או בסביבתו שמעבירים מידע ליריב ולכן עליו לבצע באופן קבוע פעולות מניעה וזיהוי שלהם.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע מקצועי ומדויק של כל השלבים במהלך כל יום עבודה!!!

דקירת אישיות בהונג קונג – הקושי בהתמודדות עם הדפ"א

פוליטיקאי פרו-סיני בהונג קונג נדקר באירוע פוליטי

ג'וניוס הו, אחד האנשים השנואים ביותר על ידי המפגינים בעיר המתנגדים לבייג'ינג, הותקף על ידי אדם שהתחזה לאחד מתומכיו והגיש לו פרחים. "אתה חלאה!", הטיח בו לפני שהוכנע על ידי הו ואנשיו. 
פוליטיקאי פרו-סיני בהונג קונג נפצע היום (6.11.19) מדקירות על ידי אדם שהתחזה לתומך שלו. ג'וניוס הו היה באירוע פוליטי עם חברי מפלגתו במחוז הבחירה שלו טואן מון, עיירה שנמצאת בפאתי הונג קונג בסמוך לגבול עם סין. התוקף העניק לו פרחים, ביקש ממנו להצטלם עמו ואז שלף סכין מהתיק שלו ודקר את הו בחזהו.
הו ועוזריו הצליחו להשתלט במהירות על התוקף, שנשמע צועק בקנטונזית: "ג'וניוס הו, אתה חלאה!".

אירועי תקיפה שמתועדים בזמן אמת מהווים הזדמנות לביצוע ניתוח מקצועי והפיכתו לתוכן לימודי עיוני ומעשי. אירוע אמת מראה את היריב האמיתי וחושף את דרך חשיבתו ואת פעולותיו לצורך הצלחת משימת הפגיעה. האירוע המתואר מעלה, מראה בצורה ברורה את דפ"א דקירת אישיות לא מאובטח ואת הקושי בהתמודדות מולה. אני חושב שהאירוע הנ"ל מדגיש עד כמה צוות עוזרים של אישיות שעבר הכשרה מקצועית מתאימה, יכול לזהות סימנים מחשידים באדם ולפעול כנגד התוקף על מנת למנוע את הפגיעה.

האירוע כפי שתועד במצלמה:

הדפ"א:
פגיעה באישיות בעזרת סכין שנחשב לאמצעי שקל להסתיר על הגוף או בכבודה ולא מצריך מיומנות מיוחדת לשימוש והשגת המטרה. ניתן לראות שמרגע שהתוקף מגיע לסכין ואוחז בה פעולת הדקירה מאוד מהירה.

מזווית ראיית התוקף:
מדובר ביריב אחד שפעל ממניע פוליטי המתבסס על שנאה לאישיות, ידיעתו על מקום הימצאותו של האישיות, בחירת דרך הפעולה (דקירה), תכנון תהליך הביצוע עד לדקירה עצמה וביצוע בפעול. אני לא יודע האם התוקף פעל על דעת עצמו או נשלח על ידי גורם אחר אבל זה לא משנה את העובדה שהגיע לשטח עם תכנית ברורה ומחושבת. התוקף הגיע עם האמצעים הבאים: תיק צד לצורך הסתרת הסכין ופרחים לצורך החיבור לסיפור שמכר לאישיות ולעוזריו. התוקף שיבח את עבודתו הקשה של האישיות כדי להראות כתומך ולא כמתנגד וכך קיבל תגובה חיובית מהאישיות ומעוזריו שאפשר לו להתקרב עד לעמידה ישירה וקרובה מאוד לאישיות. התוקף העניק לאישיות את הפרחים וכנראה השיג בכך שתי מטרות: האחת חיזוק תמיכתו באישיות והשנייה נטרול ידו הימנית של האישיות מכיוון שנאלץ להחזיק את זר הפרחים. נראה שהתוקף הצליח להיתפס כתומך בעיני האישיות שהזמין אותו להצטלם עמו למזכרת. התוקף מבקש מהאישיות אישור להוציא את מכשיר הפלאפון שלו מהתיק שברשותו לצורך הצילום ובעצם מקבל את ההזדמנות להוציא את הסכין מהתיק מבלי שהפעולה תראה כחריגה ולבצע את פעולת הדקירה.

מימוש סיפור הכיסוי כתומך:

קבלת אישור להוציא את הפלאפון מהתיק:

ביצוע פעולת הדקירה: 

הדקירה המדויקת באזור הלב:

צוות העוזרים של האישיות:
לדעתי האירוע הנ"ל מדגיש את שאמרתי וכתבתי בעבר: עוזר או צוות עוזרים של אישיות מאובטח או לא מאובטח יכול וצריך להפוך למעגל אבטחה בעל יכולת בסיסית לאיתור חריגים וביצוע פעולות מניעה וסיכול וכל זאת בלי לפגוע בייעוד התפקיד כעוזר.
אני לא יודע האם צוות העוזרים של האישיות המותקף שלובשים ווסט אפור, עברו איזושהי הכשרה מקצועית בנושא אבטחה אבל ניתן לראות בבירור שהעוזר שעומד בקרבת האישיות ממוקד בתוקף מרגע הגעתו ואף נראה כמי שמרגיש לא בנוח ומשפר את מיקומו כדי להיות קרוב יותר למתרחש.
עוזר/ת יכול לזהות ולמנוע תקיפה כנגד האישיות ובתנאי שיקבל את ידע והכלים הדרושים לכך. אני בדעה שהכשרה מקצועית של מספר ימים יכולה להפוך כל עוזר/ת למכפיל כוח במעגל האבטחה סביב האישיות ומבל להפוך אותו/ה למאבטח/ת.
הכשרה מקצועית נכונה תעלה את המודעות בקרב העוזרים/ות לערנות למתרחש בסביבת האישיות, את יכולת איתור סימנים מחשידים בולטים באנשים שמתקרבים לאישיות, בזיהוי איום מוחשי, בבחירת מיקום טקטי ואת יכולת ביצוע פעולת תגובה שתצליח למנוע או למזער את הפגיעה באישיות.   

אני בטוח שחלק מקוראי הכתבה יחשבו שבכוונתי להפוך כל עוזר/ת למאבטח/ת ולכן לא יראו בכך רעיון טוב שניתן ליישום ולכן אדגיש שוב שלא זו הכוונה.

מאבטח אישים:
במידה והאישיות הנ"ל היה מאובטח על ידי מאבטח אישים מקצועי, היה נדרש ממנו לאתר על האזרח ה"תומך" סימנים מחשידים בהתנהגות ובכל מקרה היה צריך להתמקם בעמדה לצד האישיות שמאפשרת לו לראות בבירור את כל האזרח וכלל פעולותיו ולהיות במרחק שיאפשר לו לזהות את הוצאת הסכין מהתיק ולבצע פעולת נגד.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאין מאבטח מקצועי בסביבה הקרובה.