מאמרים בנושא אבטחת אישים

אבטחת אישים – ניהול סיכונים – אויב מבית

לא פעם נאמר על ידי אנשי אבטחה שעובדתית לא ניתן לבצע אבטחה של 100% עקב מגבלות תקציב, הפרעה משתקת של פעילות מושא האבטחה, הפרעה מוגזמת לציבור וגם חוסר הגיון בבדיקת כל האנשים אשר שוהים בסביבתו של מושא האבטחה.
המשמעות של עובדה זו, שכל מי שעוסק באבטחה חייב להכיר היטב את נושא ניהול הסיכונים ולפעול לפיו ברמה יומיומית על מנת להצליח לממש את האחריות המוטלת עליו בלי לחטוף התקף לב מהידיעה שישנן דפ"אות שיש להן מענה חלקי או שאין להן מענה בכלל.
בתרגום פשוט, המשמעות של עובדה זו הינה שלמרות שנעשית אבטחה בצורה המיטבית בהתאם למושא האבטחה וחשיבותו, לתקציב ולמשאבים הקיימים, תמיד יהיה איום מוכר וממשי שיהיה בסביבת מושא האבטחה ויכול להתרחש כמעט בכל רגע נתון במהלך כל יום כך שכל מה שנשאר זה לקוות ולייחל שהמשמרת תעבור ללא "הפתעה" חריגה ולא הגיונית.
ואכן האיומים אליהם אני מכוון משולבים בדרך כלל בהנחות עבודה שמהוות את היסוד להגדרת תפיסת האבטחה והן תישארנה כל עוד לא ישתנה המצב ו/או יתרחש אירוע שירסק אותן ויאלץ את מקבלי ההחלטות לקבוע הנחות עבודה חדשות שימשיכו לביצוע שינויים ועדכונים בתפיסת ושיטת האבטחה.
מצדם של מנהלי האבטחה, מדובר בקושי מקצועי מרכזי, מורכב וקשה מאוד מכיוון שעליהם לקבוע את הנחות העבודה, להאמין בהן על מנת להצליח לעבוד ולתפקד אבל גם לדעת ולהבין שהנחת עבודה אינה נשארת לנצח ולכן נדרש להיות מסוגלים לבחון אותה שוב ושוב ולא להתאהב בה עד לרגע שמתרחש אירוע.
ועדת שמגר קבעה שהנחת העבודה של השב"כ שהיתה תקפה עד ה – 4 לנובמבר 1995 ש"יהודי לא ירצח ראש ממשלה מכהן בישראל" היוותה את אחת הסיבות המרכזיות לכך שתפיסת האבטחה לא השתנתה בזמן ולכן לא ניתן מענה מקצועי טוב ויעיל כנגד יריב כמו יגאל עמיר שבמבחן התוצאה הצליח לממש את תכניתו הזדונית.
במסגרת ההיגיון האנושי ומגבלות מבצעיות הקיימות בעשיית האבטחה, קיימת הנחת עבודה אחרת שקובעת שהסיכוי שאדם הקשור באופן ישיר לארגון, חברה או עסק לא יבחר לבצע פעולה אשר תפגע במקום או באנשים שאליהם הוא שייך, הינו נמוך מאוד וייחשב כמקרי וחריג ביותר ולכן לא מצמידים לכל עובד מאבטח כדי לבדוק מה מעשיו 24/7.
באבטחת אישים, בניגוד לשאר מושאי האבטחה השונים, התבססות על הנחת עבודה לא נכונה יכולה לגרום לפגיעה קטלנית באישיות שלא ניתנת לתיקון ולכן משקל האחריות כבד הרבה יותר. באבטחת אישים ישנם איומים שפשוט קשה עד בלתי אפשרי להתמודד איתם וניתן לקבוע שאף לא הגיוני יהיה לחשוב עליהם כאיום ממשי בסבירות גבוהה כי אז נהיה במצב של תוהו ובוהו.


האם בן משפחה ובמיוחד בן משפחה מקרבה ראשונה של האישיות המאובטח יבחר לפגוע בו? האם עובד במשרד או בביתו של האישיות המאובטח יבחר לפגוע בו? האם איום כזה אפשרי? לצערם של העוסקים באבטחת אישים התשובה היא כן, זה אפשרי וזה יכול לקרות בכל רגע נתון. 

ב – 1 ליני 2001 רצח הנסיך דיפנדרה את בני משפתו, משפחת המלוכה בנפאל:

תמונות הנסיך מילדותו ועד בגרותו:

ועדת החקירה שחקרה את האירוע מצאה שהנסיך דיפנדרה ירה בתשעה מבני משפחתו, בהם הוריו – המלך והמלכה, ולאחר מכן התאבד בגלל התנגדותם למערכת היחסים שלו עם חברתו. 


תמונות הנרצחים:

בתאריך ה – 1 ביוני 2001 היה, לפי לוח השנה הנפאלי, יום שישי השלישי שחל באותו החודש. בהתאם למסורת של משפחת המלוכה הנפאלית, התכנסה המשפחה המלכותית ביום זה למפגש משותף בארמון המלוכה נראינהיטי, בית המגורים של המלוכה הנפאלית. למפגש הוזמנו 24 איש מבני המשפחה המלכותית. במהלך אותו מפגש נערך הטבח במשפחת המלוכה.

החל מהשעה 19:30 שהה דיפנדרה שהיה מארח המפגש, בחדר הביליארד בארמון ושיחק ביליארד לבדו. לפי דיווחי האורחים, במהלך שהותו בחדר, שתה דיפנדרה ויסקי ועישן סיגר ובו תערובת של חשיש כפי שנהג תמיד. כאשר אחיו של דיפנדרה, הנסיך ניראנג'ן ובני משפחה נוספים, הבחינו שדיפנדרה החל להתנדנד והתקשה לעמוד על רגליו, הם הובילו אותו לחדר השינה שלו.

בדיקת פירוט שיחות הטלפון של דיפנדרה גילתה כי בזמן שהותו בחדר השינה, ביצע דיפנדרה מספר שיחות טלפון לדביאני ראנה. ראנה העידה בפני הוועדה, אישרה את דבר קיום השיחות והוסיפה כי קולו של דיפנדרה נשמע חלש מעט בזמן השיחה ולכן היא התקשרה לעוזרו של דיפנדרה וביקשה ממנו לעלות לחדרו של דפינדרה ולוודא שהכל בסדר איתו. העוזר אישר את הדברים וטען כי הוא ועוזר נוסף עלו לחדר השינה של דיפנדרה ומצאו אותו שוכב על ריצפת החדר בעודו מנסה להוריד מעליו את חולצתו. העוזר טען כי הם עזרו לדיפנדרה להתפשט ולאחר שסיימו נכנס דיפנדרה לשירותים שם הם שמעו קולות של הקאה. לאחר שיצא מהשירותים פנה דיפנדרה לעוזריו וביקש מהם לעזוב את החדר.

בשעה 20:30 בערך התכנסו האורחים בארמון בחדר הביליארד. בשעה 20:39, התקשר דיפנדרה בפעם האחרונה לדביאני ולדבריה אמר לה: "אני הולך לישון, לילה טוב, אנחנו נדבר מחר". 

לאחר שיחה זו, לבש דפינדרה מדי צבא ועזב את חדר השינה כשהוא חמוש בתת מקלע מסוג MP5, רובה סער מסוג M16 ואקדח של חברת גלוק. דיפנדרה הגיע לחדר הביליארד וירה ירייה אחת מהתת מקלע לכיוון התקרה. לאחר מכן ירה ופצע דיפנדרה את אביו, המלך בירנדרה, שעמד באותה העת לצד שולחן הביליארד ונשא נאום לאורחים. דיפנדרה עזב את החדר אולם חזר זמן קצר לאחר מכן והחל לירות פעם נוספת, הפעם מרובה הסער. דיפנדרה ירה פעם נוספת בבירנדרה ואז כיוון את נשקו לכיוון אחותו, הנסיכה שרוטי, וירה בה ובאורחים נוספים ששהו בחדר. לאחר שסיים לירות, יצא דיפנדרה מחדר הביליארד. מחוץ לחדר הוא הבחין באחיו, הנסיך ניראנג'ן מלווה באימו, המלכה איישוואריה וירה בשניהם. זמן קצר לאחר מכן, הפנה דיפנדרה את אקדח הגלוק לכיוון גופו וירה בעצמו בניסיון להתאבד.

תמונה מזירת הרצח:

משרתים ומאבטחים ששהו בארמון הפעילו את האזעקה לאחר ששמעו את היריות ולאחר שהגיעו לחדר הביליארד החלו לבצע פעולות פינוי והצלה. כל הנפגעים פונו לבית החולים עד השעה 21:30. מותם של המלכה איישוואריה, הנסיכה שרוטי והנסיך ניראנג'ן נקבע עם הגעתם לבית החולים. המלך בירנדרה מת בבית החולים לאחר שהרופאים לא הצליחו להצילו. הנסיך דיפנדרה פונה לבית החולים בעודו שרוי בתרדמת, ממנה לא התעורר ומת ב-4 ביוני, שלושה ימים לאחר מכן. מלבדם, חמישה אנשים נוספים, כולם חברי משפחת המלוכה הנפאלית, נהרגו בטבח וחמישה בני משפחה אחרים נפצעו.

בזירת הטבח נמצאו 47 תרמילים של רובה הסער M-16, שני תרמילים של אקדח הגלוק ו-29 תרמילים של תת-המקלע MP5. הטבח כולו נמשך כ – 15 דקות.

מערך האבטחה של המלך ומשפחתו פעל בהתאם לתפיסה הידועה והמקובלת שקובעת שמאבטחים לא מוצבים בעמדות אבטחה בתוך הבית כאשר האישיות שוהה בו רק עם בני משפחה ועם עובדים קבועים מתוך התבססות על הנחת העבודה שהסיכוי שבן משפחה מקרבה ראשונה או עובד קבוע יפגע באישיות נמוך מאוד ובנוסף זה כנראה לא יהיה הגיוני להציב מאבטח ליד האישיות שייתפס כמסר בעיקר לבני המשפחה שהם מהווים איום עליו.
כאמור, מדובר בהחלטה מקצועית שהינה חלק מניהול הסיכונים באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט. מצד אחד אתה יודע שיכול להיות מצב להיווצרותו של איום מהכיוון הזה ומצד שני אתה יודע שאין יותר מידי מה לעשות עם זה ומקווה בכל לבך שאירוע כזה לא יתרחש כלל ובטח שלא במשמרת שלך.
הקושי העיקרי באיום מהסוג הזה נמצא בסיכוי הקלוש לדעת מה עובר במוחו של בן משפחה או עובד הקרוב לאישיות בכל רגע נתון למרות שבמקרים מסוימים יכולים להיות סימנים מחשידים מוקדמים שיתכן ויהפכו אדם כזה לאיום אפשרי שידרוש מתן מענה מחושב ומתוחכם כדי להצליח להקדים תרופה למכה.
האירוע בנפאל מלמד שגם מקרים כאלה נובעים מסיבה מסוימת שהופכים למניע של הרוצח מבית, סיבה שכביכול שייכת ליחסים המשפחתיים אבל שהתוצאה שלה יכולה להשפיע על מדינה.
אירועי עבר, דוגמת האירוע בנפאל, מלמדים שבסופו של יום כל בן משפחה וכל עובד אינם שונים מכל האדם רגיל שסוחב עם עצמו רגשות ומטענים שיכולים להתגבש להחלטה לבצע מעשה חריג וקיצוני כמו רצח בני משפחה.
אני הראשון שטוען שאנחנו חייבים ללמוד מאירועי עבר שהתרחשו בארץ ובעולם כדי לבחון את הנחות העבודה שלנו ולמרות זאת במקרה המדובר מונחת על השולחן הנחת עבודה שצריך לדעת לחיות איתה ובעיקר למצוא את הדרכים הנכונות והיעילות כדי להצליח ולהתמודד עם האיום שנובע ממנה בצורה ההגיונית והמיטבית.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשהיא קשה ומאתגרת!!!

אזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת

השאלה מדוע ראש הממשלה צריך אבטחה כל כך כבדה, שכוללת מספר גדול של מאבטחים ושוטרים, במהלך פעילות שטח שהוא מבצע כחלק מתפקידו ומתבצעת במקומות בהם ישנם אזרחים ישראלים? האם שירות הביטחון הכללי באמת חושב שאזרח/ית ינסו לפגוע בראש הממשלה? האם ראש הממשלה עצמו צריך לחשוש שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בו?
השבוע סייר ראש הממשלה בשוק התקווה בתל אביב ובמהלכו, כאשר הוא מפלס את דרכו בין מאות אזרחים שעוטפים אותו, מנסים להגיע אליו וצועקים לעברו כמה הם אוהבים ותומכים בו, אזרחית בת 19 הושיטה את ידה הימנית לדוכן ירקות, לקחה ממנו גמבה אדומה וזרקה אותה לעבר מיקומו של ראש הממשלה. מדובר בפעולה שמתבצעת על ידי אזרחית אחת שמחליטה לבד ובפתאומיות לזרוק משהו על ראש ממשלה. אזרחית אחת מתוך מאות שעוטפים את ראש הממשלה בצפיפות רבה.
 
תמונה המתעדת את הזריקה:

הסרטון:

משימת אבטחת ראש הממשלה באירוע מהסוג, המוטלת על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, הינה אולי הקשה והמאתגרת ביותר מכיוון שמתבצעת בתנאים שבהם לא ניתן לבדוק את הקהל הרב השוהה במקום ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עם ראש הממשלה. המצב הזה עומד בניגוד מוחלטת עם ההנחיה המבצעית שנכתבה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שקבעה שהשב"כ, דרך היחידה לאבטחת אישים, יבצע תהליך סינון לכל אזרח שמשתתף באירוע עם ראש הממשלה ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עמו.
צריך להבין שמי שמחליט על ביצוע פעילות כזו, הגם שהיא לא נוחה בעליל לשב"כ, הוא ראש הממשלה בעצמו. בפועל, מרגע שראש הממשלה מודיע על הסיור בשוק היחידה לאבטחת אישים עושה את אבטחה בצורה הטובה ביותר ועם כל המשאבים והאמצעים העומדים לרשותה. נשאלת שאלה האם האבטחה בסיור כזה היא אפקטיבית כנגד האיומים הקיימים שטח? כל מעורבים בעשייה, כולל ראש הממשלה, מתפקדים תחת ניהול סיכונים ברור. בסיור שוק, האבטחה מסיבית ואגרסיבית ותצליח להתמודד עם כל ניסיון התקרבות לראש הממשלה לצורך פגיעה בו. 
אני חושב שהתשובה מאוד ברורה וחד משמעית – אזרח/ית ישראלי ינסה לפגוע בראש ממשלה שישראל פעם נוספת!!!
אירועי עבר מוכיחים זאת ובעיקר אירועים בהם אזרח ישראלי פגע באזרח ישראלי אחר כולל אזרח ישראלי שרצח את ראש הממשלה בעזרת אקדח שהיה ברשותו. ההיסטוריה מלאה בניסיונות התנקשות באישים ובניהם כאלה שבוצעו על ידי אזרחי המדינה מתוך מניע אישי, פלילי או פוליטי. אומרים שמה שהיה הוא שיהיה ושההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואני מאמין בכך וחושב שכל יחידה לאבטחת אישים צריכה להאמין בכך ולהיערך לכל תרחיש איום מהסוג הזה.
בישראל המורכבת, המחסום המדובר נפרץ כבר פעמיים ולכן ברור שייפרץ שוב בעתיד:

  1. השלכת הרימון בכנסת הייתה תקרית שהתרחשה ב-29 באוקטובר 1957, בה השליך משה דואק, בן 24, רימון יד בכנסת במשכנה בבית פרומין. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. דואק, שגנב את הרימון מצה"ל, לא הספיק לזרוק שני רימונים נוספים שהיו בידו. מניעיו לא היו ברורים, אך ככל הנראה נבעו ממצוקה אישית, ולא היו פוליטיים.
  2. רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי האזרח יגאל עמיר שירה בו 2 כדורי אקדח בגב במהלך הליכתו לרכב בסיום עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

לצערנו הרב, אנחנו נמצאים במציאות שבה אישי ציבור, כולל ראש הממשלה, מבינים ומניחים שיכול להיות שאזרח ישראלי יחליט לנסות ולפגוע בהם. לחלקנו זה נשמע לא הגיוני אבל זו המציאות ואסור להתעלם ממנה. האחראים על אבטחת ראש הממשלה והשרים בישראל חייבים שהנחת העבודה הזו תהיה לנגד עיניהם 24/7 וחייבים להאמין שהיא יכולה להתממש בכל רגע נתון ובכל מקום. הייתי חושב ואומר את אותו דבר גם אם היינו במצב שבישראל עדיין לא התרחש אירוע כזה ובעולם כן כי אני מאמין גם בהנחת העבודה שאם אזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו במדינה אחרת, אז זה יכול לקרות גם אצלנו בישראל. כאמור, לצערנו גם ישראל הצטרפה למדינות שאזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו.
אני בהחלט מבין את כל אלו שקשה להם להאמין שאירוע כזה התרחש שוב בישראל אבל באותה נשימה שואל אותם מה הם היו עושים וכיצד הם היו פועלים במידה ומשימת אבטחת ראש הממשלה היתה מוטלת על כתפיהם? האם היו מאפשרים לראש הממשלה ללכת לסיור בשוק התקווה כשהוא ללא אבטחה כלל או רק עם מספר קטן של מאבטחים? האם היו מאפשרים שראש הממשלה יגיע למגע בלתי אמצעי עם אזרחים שלא עברו בדיקה מקדימה? 
אם התשובה לשאלות הללו היא כן, אזי המשמעות היא שאותם אזרחים מוכנים יהיו לקבל ולהתמודד שוב עם מצב שבו ראש ממשלת ישראל נפצע או נרצח במהלך כהונתו.
אמנם אי אפשר להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור כדי לתקן את מה שכבר קרה אבל ארשה לעצמי להשתעשע במחשבה שאם אחרי אירוע זריקת הרימון בשנת 57 בכנסת ישראל היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שהוקמה בעקבות האירוע, היתה מתחילה את דרכה המבצעית מתוך אמונה חזקה יותר שתרחיש כזה יכול לקרות שוב אז יתכן ותפיסת ושיטת האבטחה היו מותאמות טוב יותר לאיום מהסוג הזה ויתכן והיינו מצליחים להתמודד טוב יותר מול יגאל עמיר.
לפעמים האבטחה סביב ראש הממשלה נראית לא הגיונית ואף מוגזמת ובצדק אבל מה זה לעומת המחשבה מה יקרה אם וכאשר ראש ממשלה בישראל ירצח שוב על ידי אזרח המדינה. השב"כ לא יכול ולא צריך לקחת סיכונים מיותרים וחייב לעשות כל שביכולתו כדי להגן על ראש הממשלה ולאפשר לו לממש את תפקידו כפי שהוא רוצה וכמעט ללא מגבלות.
הנחת העבודה שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת נכונה וחייבת להיות על השולחן של כל האחראים על חייו. אני לא רואה את יום שבו נוכל להוריד את הנחת העבודה הזו מסדר היום.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" גם עם הנחות עבודה פחות נוחות!!!

אבטחת אישים – ניסיון התנקשות במועמד לנשיאות בברזיל

ז'איר בולסונרו מתמודד לתפקיד נשיא ברזיל וכמו שזה נראה בעצרות הבחירות שהוא מקיים, יש לו הרבה מאוד תומכים שאף נושאים אותו על הכתפיים בגאווה גדולה.

כידוע, באבטחה בכלל ואבטחת אישים בפרט, האיום יכול להגיע רק מיריב אחד שמעז לנסות ולפגוע באישיות תוך שהוא נטמע בקהל התומכים הרב ומנצל את הצפיפות והרעש לטובת התקרבות למטרה וביצוע פעולת הפגיעה במהירות ובנחישות.

לפני שלושה שבועות, במהלך עצרת בחירות גדולה שהתקיימה בשטח חיצוני, כשהמועמד לנשיאות בולסונרו נישא על כתפי אחד מתומכיו הנלהבים, הגיח פתאום מלפנים מתנקש אשר היה זקוק לשנייה אחת בלבד כדי להצליח לדקור את בולסונרו בעזרת סכין. דקירה אחת שיכלה לסיים את חייו של בולסונרו ואת מסע הבחירות שלו.

האירוע והדקירה תועדו במצלמות ופורסמו בערוצי התקשורת השונים ובכך מאפשרים לנו לצפות שוב כיצד נראה איום באבטחת אישים ומימושו על ידי היריב:

צילום קרוב יותר ובהילוך איטי:

באירוע ניתן להבין עד כמה דרך פעולה נבחרת של היריב שבה הוא משתמש בסכין כאמצעי פגיעה באישיות במהלך אירוע פתוח, ללא בדיקה וסינון של הקהל, הינה קשה לזיהוי מקדים, מחייבת את היריב להגיע עד לאישיות, מצריכה פעולה קצרה ופשוטה ביד אחת ויכולה להיות קטלנית ביותר.

קיים קושי גדול מאוד בזיהוי פגיעה בעזרת סכין מכיוון שלא שומעים רעש וכמעט בלתי אפשרי לזהות את פעולת דקירה ולעיתים אף את הדוקר עצמו. הסימן היחיד שמעיד על כך שקרה משהו הוא התנהגותו של האישיות שנדקר. 

אני לא יודע מהי המדיניות של היחידה לאבטחת אישים בברזיל בהקשר לרמת האבטחה סבב מועמדים לנשיאות, אבל ברור שהאירוע המדובר מחזק את כל היחידות בעולם אשר דואגות לאבטח מועמדים במהלך מערכת הבחירות כדי למנוע ולסכל כל פגיעה בהם שמן הסתם יכולה לפגוע בערכי הדמוקרטיה וברצונות הציבור במדינה.

נראה שהמועמד בולסונרו לא היה מאובטח בצמוד באירוע מכיוון שלא מזהים מאבטח או מאבטחים אישים סביבו ובנוסף נראה שלא לבש אפוד מגן. אני לא יודע מהן הסיבות למצב זה ולמרות זאת אומר בביטחון מלא שהינו מציב את המועמד ברמת סכנה הגבוהה ביותר אל מול היריב הפוטנציאלי. יתכן שהמועמד עצמו החליט לוותר על האבטחה ועל אפוד המגן מסיבותיו הוא ובכך גזר על עצמו להיות חשוף אל מול האיומים הקיימים. המצב מזכיר את התנגדותו של רחבעם זאבי ז"ל לאבטחה ואת המחיר שהוא, משפחתו ואנחנו שילמנו על כך – רבעם זאבי ז"ל נרצח בבית מלון היאט בירושלים בשהייה ללא מאבטחים שנוצרה בעקבות אי רצונו באבטחה.

גם אם המועמד בולסונרו היה מאובטח בצמוד, עדיין המשימה על הגנתו באירוע כנגד האיומים הקיימים בסיטואציה כזו היתה קשה מאוד. מאפייני אירוע מהסוג הזה, מדגישים את הנחת העבודה באבטחת אישים שרמת האבטחה בצמוד הנמוכה ביותר צריכה להתבצע על ידי שני מאבטחים – צמוד וצמד.

תמונות של המועמד נישא על כתפי אחד התומכים כשכל שאר הקהל הצפוץ מסביב ובה ניתן להבחין בבחור עם משקפי השמש שנראה שעל חולצתו יש תג שוטר:

מאבטח צמוד בלבד לא יוכל לתת מענה מלא כנגד האיומים ולכן סביר להניח שלא יצליח לזהות את היריב המתקרב לאישות ולא יצליח למנוע את ביצוע הדקירה מלפנים. הוספת מאבטח צמד שילך מלפנים יעלה משמעותית את המענה כנגד פגיעה באישיות למרות שעדיין המשימה תדרוש מהמאבטחים לעבוד בריכוז מלא ובמקצועיות רבה.

כאמור, כשהאישיות משתתף באירוע המוני ללא אבטחה כלל, אן מה שימנע מהריב לבצע את זממו.

רגע הדקירה:

פעולות הפינוי של המועמד על ידי הקהל:

למזלו של המועמד בולסונרו, הדקירה פגעה באזור שאינו גורם למוות ובסיוע בפינויו המהיר לבית החולים והטיפול שקיבל, חייו ניצלו והוא החלים וחזר להתמודדות:

באבטחת אישים, האישיות יכול להתנגד לאבטחה ולבצע פעולות שיקשו על יחידת האבטחה שאחראית על ביטחונו אבל עליו לדעת שבהחלטות כאלה הוא מעמיד את עצמו סכנת פגיעה ואף בסכנת חיים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשהיא לא נוחה ולא משרתת תמיד את האינטרסים של המאובטח

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – דוגן התורכי, ג'ורג בוש, ברלוסקוני

ניסיון התנקשות בדוגן התורכי במהלך נאומו באירוע – הניסיון נכשל בגלל מעצור באקדח. מה שמעניין באירוע זו התגובה של דוגן שבאינסטינקט פעל כמה שנראה כהגנה ליד עם האקדח של המתנקש:

בתגובתו הראשונה, נראה שדוגן מחכה לירי של המתנקש:

תגובה מצויינת מצדו של דוגן לאחר שהבין שלא היה ירי – מנסה להסיט את היד עם האקדח:

מחזיר מלחמה:

אירוע זריקת נעל לעבר הנשיא ג'ורג בוש במהלך מסיבת עיתונאים – הנשיא מגיב באינסטינקט מהיר שמסייע לו להימנע מפגיעת הנעל בראשו.

רגע הזריקה – הנשיא מזהה את הזורק ומזהה את הנעל שעפה לעברו:

בתגובה הראשונה הנשיא עוצם את עיניו וממתין לפגיעה כאשר במקביל המארח מנסה להגן עליו בעזרת ידו:

הנשיא מנסה להגן על עצמו בעזרת ידו הימנית:

הנשיא מתכופף מספיק נמוך כדי שהנעל תעבור מעל ראשו:

פגיעה בראש ממשלת איטליה לשעבר ברלוסקוני בעזרת פסל מברזל – הפוגע הגיח מתוך קהל צפוף והכה במהירות בפניו של ברלוסקוני.

רגע הפגיעה בלחי השמאלית של ברלוסקוני – כואב:

רגע אחרי הפגיעה ניתן לראות את התוצאה הקשה:

הפוגע והנפגע:

תוצאות הפגיעה מקרוב:

פינוי לרכב תוך כיסוי מקום הפגיעה:

אחרי טיפול:

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – קנדי, רייגן, סאדאת

כמעט כל ניסיונות ההתנקשות באישים ברחבי העולם תועדו בצילום סטילס ובסרט ולשמחתנו המדריכים מסייעים לנו להמחיש בהדרכות נושאים מקצועיים שלעתים קשה להבין אם לא רואים אותם הלכה למעשה.

סרט מאפשר באירוע ברצף אבל לפעמים קשה לזהות בו פרטים קטנים, לעומתו תמונה תופסת רגע מיוחד באירוע ומצליחה להראות מה שסרט לא.

אז החלטתי להציג לכם תמונות מיוחדות מהתנקשויות שונות.

תמונות מרצח נשיא ארצות הברית גון קנדי 1963:

מקום הישיבה של המאבטח בחלק האחורי של רכב הנשיא – ניתן לראות את ידית האחיזה והמושב המותקנים מאחור:

הרגע שבו הנשיא נפגע מהכדור הראשון:

רגע אחרי הפגיעה בנשיא – רעייתו מגיבה בצורה מעוררת התפעלות ובמקום לשכב כדי להגן על עצמה, עולה על החלק האחורי של הרכב כדי לסייע למאבטח לטפס ולהגיע לנשיא:

מבט מאחור:

מבט מאחור:

ניסיון ההתנקשות בנשיא רייגן ביציאתו ממלון הילטון 1981 – הנשיא יוצא לתפר בדרכו לרכב, המאבטחים פרוסים בעמדות, קבוצה של אנשים עומדת בצד שמאל של הנשיא במרחק של כמה מטרים.

רגע לפני הירי – שימו לב לתופעה הידועה והלא טובה שבה מאבטחים ושוטרים מסתכלים לעבר המאובטח ולא לכיוון הדפ"א האפשרית:

רגע אחרי ההשתלטות על המתנקש – מאבטחי הנשיא משתמשים בעוזי:

רגע הירי לעבר הנשיא:

תחילת החילוץ לרכב – הנשיא נפגע כבר מהירי:

התנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת  1981 במהלך מצעד צבאי:

תחילת התקיפה מלפנים בירי וזריקת רימונים:

הסתערות לווידוא הריגה – המתנקשים מגיעים עד לבמה בה יושב הנשיא והמכובדים וממשיכים בירי:

ממשיכים לבצע ירי לכיוון מיקום הנשיא כשלא נראה שמישהו משיב מלחמה נגד המתנקשים:

התוצאה:

הבמה אחרי:

"ניסיון התנקשות" בנשיא ונצואלה במהלך אירוע פתוח

נשיא ונצואלה ועוזריו טוענים שבוצע נגדו ניסיון התנקשות בעזרת 7 רחפנים במהלך השתתפותו באירוע פתוח. גורמים אחרים במדינה טוענים שהפיצוץ שנשמע במהלך נאומו של הנשיא נבע מבלון גז בדירה שממוקמת בבניין סמוך למקום האירוע. 
כהרגלי, חיפשתי שעות ארוכות באינטרנט סרטונים ו/או תמונות שיכולים להעיד על מה שקרה באירוע המדובר ולא מצאתי שום רמז לכך שמדובר בהתקפת רחפנים למעט העובדה שברגע שמיעת הרעש הנשיא והסובבים אותו הסתכלו למעלה ולכן יתכן שאכן מדובר בפיצוץ בלון גז בלבד. את האמת שקצת התאכזבתי מהתוצאה כי אני בדעה שלא רחוק היום שיריב יבחר לנסות להתנקש באישיות בעזרת רחפן.

למרות שלא רואים סימן לרחפנים באירוע, עדיין ניתן ללמוד ממנו על תגובת האנשים לשמע הפיצוץ תוך כדי אירוע, תגובת מערך האבטחה של נשיא ונצואלה ותגובת הקהל שכלל בעיקר חיילים.

תיעוד האירוע:

תגובת האישים:

האירוע מוכיח שוב עד כמה מערך האבטחה יכול להבין מהתנהגות האנשים שמתרחש משהו בגזרת האישיות. תגובת הנשיא, רעייתו והקצינים שסביבו כן יכולים להעיד על איזשהו פיצוץ שהתרחש למעלה כי כולם באופן אינסטינקטיבי הסתכלו לשמיים ולא נראו כמי שמחפשים מאיפה הרעש (התגובה שלהם קצת לא מתאימה לעובדה שאין בסרטונים ובתמונות שום סימן להמצאות רחפנים בגזרה). התנהגות האישיות וכל שאר האנשים על הבמה, נותנת למערך האבטחה סימן שמשהו מתרחש ולכן גם אם הם עדיין לא מבינים במה מדובר חלה עליהם החובה להתקרב לאישיות ולהגן עליו בגופם עד להחלטה האם צריך לפנות אותו מהאירוע. יש מושג באבטחה, שאיני יודע אם קיים עדיין, של תקרית לא ידועה שמשמעו שמתרחש אירוע חירום שאינו בגזרה הקרובה למושא האבטחה אבל כן במעגלים הרחוקים יותר ושיכול להשפיע על ביטחונו ולכן מצריך התייחסות של מערך האבטחה. חדי העין יוכלו להבחין בקצין שעומד מימין לנשיא בשורה השניה וכמה שניות אחרי שמיעת הרעש נופל לרצפה (כנראה שההסתכלות למעלה גרמה לו לאיבוד שיווי המשקל).

פעולות האבטחה:

תגובת המאבטחים של נשיא ונצואלה הגיע יחסית מהר מרגע שמיעת הרעש שכללה בשלב הראשון צמצום טווח לכיוון הנשיא תוך שימוש באמצעי מיגון נפתח ובשלב השני פינוי הנשיא מהבמה וכנראה שמהאירוע. צוות האבטחה של הנשיא ניתח בצורה נכונה את האירוע ופעל בקבלת החלטות שמתאימה לו. התגובה של צוות האבטחה מתאימה למצב שבו אתה מבין שמתרחש איזשהו אירוע חריג אבל עדיין לא מבין בדיוק מה זה ולכן מכיוון שנשמע פיצוץ אתה מחליט לא לקחת סיכון ומפעיל את תרגולת הסיכוך על האישיות ובהמשך הרחקתו מהגזרה. ניתן לראות שהצוות השאיר מאבטח בעמדה סטטית שממשיך להסתכל לחזית ולא משתתף בפעולת הסיכוך (המאבטח משמאל).

פינוי הנשיא אחרי החילוץ מהבמה דווקא נראה רגוע:

תגובת הקהל:

אני חושב שתגובת הקהל מעידה על כך שלא מדובר בהתקפת רחפנים ופצצות מהשמיים מכיוון שנראה שבזמן שהאישים על הבמה מגיבים לשמע הרעש, החיילים ממשיכים לעמוד במקומם. אני מאמין שבמידה והחיילים היו מבינים שמתרחש פיצוץ מעליהם היו מגיבים באינסטינקט של בריחה מהירה יותר. בריחת החיילים מהרחבה, ממחישה כיצד נראה קהל שמחליט לברוח מאירוע ברגע אחד וביחד ובעיקר מדגיש את הקושי המקצועי לשלוט בו ברגעים הללו. מאפייני בריחת הקהל מדגישים את החשיבות בתכנון נתיבי הקהל בשגרה ובחירום באירועים המוניים.

רחפנים או פיצוץ בלון גז בדירה:

כאמור, צפיתי בכמה וכמה סרטונים שמתעדים את האירוע ופורסמו ביוטיוב ולא ראיתי באף אחד מהם זכר לרחפנים או לפיצוץ שהתרחש מעל רחבת האירוע. נראה לי הגיוני שבמידה והיה מתרחש פיצוץ של חומר נפץ שמוצמד לרחפן, היינו צריכים לראות בסרטונים מהאירוע חלקים של הרחפן נופלים מהשמיים לרחבה. בשום שלב לא מזהים נפילה של חלקים מלמעלה ולכן אני בספק שמדובר במתקפה של 7 רחפנים עם פצצות כפי שהנשיא ועוזריו מיהרו לפרסם למרות תגובתם של הנשיא והסובבים אותו על הבמה בהסתכלות לשמיים.

גורמים אחרים, שאינם גורמי הנשיא, טוענים שמדובר בפיצוץ בלון גז שהתרחש בדירה בבניין שממוקם בסמוך למקום האירוע ואף פרסמו תמונות של הדירה ושל כוחות הביטחון שהגיעו אליה.

יום אחרי האירוע, רשתות הטלוויזיה החלו להציג סרטון שכנראה הגיע משלטונות ונצואלה שבו הם טוענים שרואים את הרחפן שהתפוצץ מעל האירוע.

סרטון המציג כביכול את הרחפן:

למרות הצגת הסרטון, קשה להחליט האם מדובר בצילום אוטנטי של הרחפן מהאירוע המדובר.

לסיכום, אני ממליץ לכל העוסקים באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט להמשיך ולבחון ברצינות את איום הרחפנים ואת יכולת היריב להשתמש בו. דאעש ואחרים כבר הוכיחו יכולת לשימוש ברחפן לצורך ביצוע פיגוע ולכן ברור שלא רחוק היום שבו יריבים אחרים ונוספים יחקו אותם לנסיונות פגיעה במתקנים ואף באישים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות לכל מצב אפשרי והגיוני

תיעוד: הנספח הצבאי באירופה שהה בפגישה – רכב השרד נגנב

הנהג והמאבטח הישראלי המתינו מחוץ לכלי הרכב המונע. גנב ניצל את ההזדמנות ונמלט עם האאודי היוקרתי.

ביום שני ה 2.7.18 פורסמה בתקשורת הידיעה הנ"ל כולל סרטון המתעד את רגע גניבת הרכב ואת התגובה הראשונה של המאבטח והנהג ששהו בגזרתו הקרובה (בחזית המלון – התפר):

 

 

האירוע המצולם נותן לנו הזדמנות נוספת להסביר את מה שאפשר על עבודה המאבטח הצמוד לאישיות. 
האישיות, הנספח הצבאי במדינה באירופה, מקיים פגישה בבית מלון שכנראה נמצאת לקראת סיום. 
ניתן לראות בסרטון שרכב האישיות ממוקם כבר בחזית בית המלון עם הפנים לכיוון הנסיעה, נהג הרכב והמאבטח שוהים גם בחזית (מוגדר באבטחה כאזור התפר – האזור שבין דלת היציאה מהמלון ועד הרכב). לפני רגע הגניבה, רואים את המאבטח הולך על המדרכה ובשלב מסוים עובר מולו אדם המחזיק בידו מעיל ולאחר מכן נראה המאבטח מתקדם ונעמד יחד עם הנהג והאישיות כשכולם עומדים ביחד על המדרכה בחלק שמאחורי הרכב.
רגע הגניבה: השלושה עדיין עומדים ומדברים, הגנב מגיע לרכב מכיוון המדרכה הנגדית, מתעכב לכמה שניות ליד דלת הנהג, נכנס לרכב בטבעיות ולאחר כ – 3 שניות מתחיל בנסיעה מהמקום. נראה שהנהג הבין ראשון שמשהו קורה עם הרכב, מעיר את תשומת לבו של המאבטח שמתחיל לרוץ קדימה תוך שכנראה צועק משהו לנהג.
בהמשך התברר שהרכב היוקרתי נוטרל מרחוק על ידי חברת אאודי ונמצא נטוש בשכונה המוסלמית.
באופן אישי אני חושב שמעט מאוד אנשים היו חושבים על האפשרות שמישהו יבוא ויגנוב את הרכב מתחת לאף של המאבטח והנהג ובאותה נשימה יש לציין שההחלטה להשאיר את הרכב פתוח עם המפתחות בפנים והעמידה עם הגב לרכב התבררה כהחלטה אומללה. לא יהיה נכון להסתפק בלהגיד שמדובר בטיפשות מצד המאבטח והנהג כי אז לא נשכיל ללמוד מהאירוע וגם כי אני בטוח שהמאבטח והנהג לא באמת טיפשים. 
טעות מקצועית כזו יכולה לנבוע מחוסר אמונה שיכול לקרות משהו או כתוצאה משחיקה אישית או שילוב של שניהם ביחד. 

 

תמונה: הרגע שבו הגנב מתעכב לכמה שניות לפני שנכנס לרכב ונוסע עמו מהמקום:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד נחשבת למאתגרת וקשה ומחייבת את המאבטח עצמו ליכולת קבלת החלטות גבוהה בעיקר בהחלטה לגבי מיקומו ביחס למיקום האישיות והאיומים האפשריים בכל זמן נתון. המאבטח אחראי על ביטחונו של האישיות בלבד תוך שהוא מתייחס לכל האמצעים ובעלי התפקידים שעומדים לרשותו ומשתמש בהם מכיוון ראיית האיומים והמענה הטוב ביותר שהוא יכול לייצר כנגדם. תרגום תפיסת האבטחה בשטח שולחת את המאבטח הצמוד לאבטח את האישיות בשלב ההגעה למלון, בציר ההליכה שלו מהרכב ועד לחדר בו מתקיימת הפגישה, במהלך השהייה בפגישה, בציר היציאה עד לרכב וברכב עד תחילת נסיעה ויציאה מהגזרה. מאפייני פעילות האישיות ישפיעו על תהליך ניתוח האיומים שיבצע המאבטח. פעילות שמוגדרת כמדפס (פעילות שחוזרת על עצמה) תגדיל את רשימת האיומים האפשריים כנגד האישיות לעומת פעילות שאינה מדפס שתקטין את רשימת האיומים. בשני המקרים יידרש המאבטח להתאים את רמת המענה לרמת האיום תוך שהוא מתייחס לכל מקום שבו יימצא האישיות – הרכב, התפר, ציר ההליכה במלון וחדר הפגישה.
מכיוון שמדובר ברמת אבטחה של מאבטח אחד, הוא מוגדר כמעגל הראשון והאחרון לפני ההגעה לאישיות ומכיוון שכך נקבע שככלל ישהה המאבטח בצמוד למיקום האישיות כאשר צריכה להיות סיבה מאוד טובה שתגרום לו לעזוב לצורך ביצוע פעולת אבטחה בגזרה אחרת.
צריך להיות ברור, שבמידה והאישיות המדובר משתמש באותו מלון לביצוע פגישות הרי שמדובר בפעילות שמוגדרת כמדפס ולכן על המאבטח להקפיד להיות צמוד לאישיות כל הזמן תוך שהוא משכיל להפעיל את הנהג לצורך פיקוח על הרכב כמענה אבטחתי כנגד פעולות אפשריות של היריב.
באבטחת אישים, הנהג הינו חלק ממערך האבטחה ובמיוחד כשרמת האבטחה הינה מאבטח אחד בלבד ולכן עליו לזכור את אחריותו בכל הקשור לרכב האישיות בנושא תקינות הרכב, נראות הרכב וביטחון הרכב כחלק ממערך האבטחה הכולל. נהג מקצועי ומבצעי חייב להבין שכאשר הוא נשאר בגזרת הפעילות, עליו להקפיד להישאר בפיקוח רציף על הרכב ובשלב שלפני היציאה, כפי שהיה באירוע המדובר, עליו לשבת במקומו בתוך הרכב. אם הנהג היה עובד בהתאם לעקרונות תפקידו כנהג אישיות מאובטח, הגנב לא היה חושב לנסות לגנוב את הרכב. הטעות המבצעית של המאבטח היא בכך שלא הקפיד שהנהג יישב ברכב בשלב יציאת האישיות מהמלון כמוכנות לחירום. לא הייתי ממהר להעיר למאבטח על כך שגנבו את הרכב בגלל שהנהג לא ישב בתוכו וכן הייתי מעיר לו על כך שלא היה במוכנות מבצעית מלאה. לרכב יש תפקיד חשוב מאוד בשלב יציאת האישיות לרכב והראייה לכך בניסיון ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן ובראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
כל מאבטח ובמיוחד מאבטח אישים, חייב לזכור שכל עקרון אבטחה שלא יתבצע בהקפדה מלאה יגרום לפער אבטחתי שיתכן ויתגלה ליריב שיהיה מספיק אמיץ לנצל אותו לצורך ניסיון פגיעה באישיות או לצורך ביצוע פעולה אחרת כגון גניבת רכב השרד המפואר שלו.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע כלל עקרונות האבטחה

אבטחת אישים – 2 ניסיונות התנקשות באותו יום, באתיופיה ובזימבבואה

ניסיון התנקשות בראש הממשלה: הרוג ו-150 פצועים בפיצוץ בעצרת בבירת אתיופיה

רימון הושלך לאזור שבו נאם המנהיג הצעיר אבייה אחמד, המוביל רפורמות היסטוריות ומקדם שלום עם אריתריאה השכנה. הוא לא נפגע, ואמר כי "כוחות המתנגדים לאתיופיה מאוחדת" אחראים לתקרית

ניסיון התנקשות בנשיא זימבבואה אמרסון מננגגואה. על פי דיווחים שפורסמו היום (שבת) בתקשורת המקומית, התרחש פיצוץ באצטדיון בבולאוואיו, שם ערך הנשיא עצרת לקראת הבחירות שיתרחשו בחודש הבא. מהדיווחים עולה כי מננגגואה לא נפגע והוא פונה במהירות מהזירה.

ביום שבת ה – 23 ליוני 2018 בוצעו 2 ניסיונות התנקשות שונים בשתי עצרות של 2 מנהיגים – ראש ממשלת אתיופיה ונשיא זימבבואה. בשני האירועים, היריב החליט לנסות ולפגוע באישיות בעזרת רימון יד ובשורה התחתונה לא הצליח במשימה אבל כן סיפק לנו את ההזדמנות לראות כיצד דרך פעולה כזו יוצאת לפועל ובנוסף כיצד מערך אבטחה פועל במצב חירום.
בשני המקרים מדובר בניסיון התנקשות באישיות במהלך שהייתו בבמת הכבוד אל מול עשרות אלפי אזרחים צפופים ולא בדוקים. המשמעות מכך, שכל אזרח שנמצא באירוע יכול לשאת על עצמו אמצעי לחימה ולנסות להשתמש בו בעיתוי שיבחר כנגד האישיות.
ראש ממשלת אתיופיה, ישב על כסא בשורה הראשונה בבמה גבוהה כשלפתע נשמע קול של פיצוץ מימין לבמה. ראש הממשלה והיושבים לצדו, הגיבו לשמע הפיצוץ והסתכלו לצד ימין על מנת לנסות ולהבין מה קרה כשבמקביל מאבטחיו של ראש הממשלה מתקרבים אליו ומחליטים להוציא אותו מהבמה ומהאירוע.

אירוע המוני – הקהל באירוע:

הבמה באירוע – ראש הממשלה במהלך הנאום מאחורי פודיום משוריין:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מודה לקהל לאחר הנאום:

הבמה באירוע – ראש הממשלה יושב בשורה הראשונה לפני הפיצוץ:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מגיב לשמע הפיצוץ – מסתכל ימינה:

תיעוד האירוע – הפיצוץ, תגובת הקהל ופינוי ראש הממשלה מהבמה:

תיעוד האירוע – פינוי ראש הממשלה מהבמה:

מיקום הפיצוץ בתוך הקהל – ניתן לראות את העשן לאחר הפיצוץ – הפיצוץ לא היה ממש קרוב לבמה:

ראש ממשלה שמחליט להשתתף באירוע פתוח עם קהל לא מסונן, מאלץ את מערך האבטחה שלו להתמודד עם מספר איומים שהמענה אליהם הוא בעיקר טקטי ולכן מחייב תכנון התואם את נתוני ומאפייני האירוע, הנחות העבודה הנובעות מהם ובחירת המענים המתאימים ביותר. הנחת העבודה המרכזית באירוע פתוח – כל אזרח יכול להגיע למרחק קצר מהאישיות ויכול לנסות לפגוע בו בעזרת אמצעי לחימה שיבחר לעצמו. 
ניתן לראות בתמונות ובסרטונים שמערך האבטחה בחר ופעל על פי המענים הבאים:

  1. במה גבוהה שמקשה על העומדים קרוב אליה לראות את ראש הממשלה ובכך מרחיקה את היריב הפוטנציאלי לטווח בינוני ומעלה.

  2. פודיום משוריין להגנה על ראש הממשלה במהלך הנאום.

  3. מיקום המאבטחים על הבמה בקרבת ראש הממשלה לצורך תגובה מהירה באירוע חירום.

  4. תכנית לפינוי ראש הממשלה באירוע חירום – ניתן להסיק שהיתה כזו לפי פעולות המאבטחים במהלך הפינוי מהבמה.

בהתבסס על האירוע המדובר וסממני האבטחה שבו, אני מעריך שהיחידה לאבטחת ראש הממשלה עברה הכשרה ואימונים על ידי גורם מקצועי זר ולמרות זאת אומר שעליהם לשפר את המוכנות שלהם לשעת חירום:

  1. שימוש בפודיום משוריין באירוע פתוח לקהל הרחב הוא מענה טוב להגנה על האישיות במהלך הנאום אבל מאבד מערכו ומיעילותו אם בשאר הזמן האישיות חשוף לחלוטין בקו ראייה ופגיעה.  

  2. מומלץ להשאיר את השטח שסמוך למדרגות ומאחורי הבמה נקי לחלוטין מאנשים על מנת לאפשר פינוי האישיות לאזור ללא איומים יחסית.

  3. ציר פינוי – מומלץ לסגור לחלוטין את תחילתו של ציר הפינוי מאנשים ורכבים על מנת לאפשר פינוי רכוב מהיר וללא מכשולים.

  4. בגלל כמות הקהל באירוע, מומלץ ליצור מתחת או ליד הבמה חדר ביטחון שיאפשר פינוי ראשוני במידה ולא יהיה ניתן לצאת מגזרת האירוע.

המאבטחים של ראש ממשלת אתיופיה הגיבו מהר יחסית לשמע הפיצוץ וקיבלו החלטה מקצועית נכונה לפינוי מידי של האישיות מהבמה ומהאירוע.

הנשיא החדש של זימבבואה השתתף באירוע המוני שהתקיים באצטדיון המקומי ופתוח לקהל הרחב. מאפייני האירוע מאוד דומים לאירוע של ראש ממשלת אתיופיה בהבדל משמעותי במאפייני מיקום הקהל ביחס לבמה, הבמה ממוקמת בצד אחד של האצטדיון והקהל ממוקם ביציעים בצדדים וממול כאשר נוצר מרחק גדול יחסית בינו לבין הנשיא והמכובדים. בנוסף, קיים אוהל הצמוד לבמה שניתן להעריך שמיועד לשהייה של המכובדים לפני העלייה לבמה ולשהייה בסיום האירוע.
בהתבוננות ראשונה ברגע הפיצוץ, ניתן היה לחשוב שמדובר במטען חבלה שהונח מתחת לבמה בפינה ההשמאלית מקדימה והופעל כשהנשיא ופמלייתו ירדו ממנה אבל חדי העין יוכלו להבחין שלא זו היתה הדפ"ן של היריב אלה זריקת רימון או מטען חבלה משמאל לבמה לעבר מיקום הנשיא.

הבמה באירוע – ניתן לראות שאין קהל על הדשא בחזית הבמה:

הבמה באירוע – הנשיא על הבמה:

סוף האירוע – הנשיא כבר ירד מהבמה כשמאחוריו, על הבמה הולך כנראה אישיות מאובטח נוסף:

סוף האירוע – רגע הפיצוץ – ממש במיקום הנשיא:

אחרי הפיצוץ – פינוי אישיות מאובטח מהבמה:

אחרי הפיצוץ – אחרי פינוי הנשיא מהשטח:

אחרי הפיצוץ – פינוי רפואי:

תיעוד האירוע בסרטון – שימו לב להתנהגות האנשים שהיו בקרבת הפיצוץ:

תיעוד האירוע בסרטון – הנשיא עם הכובע הצהוב, יורד מהבמה – ניתן להבחין ברימון שנזרק משמאל כשהנשיא מסיים את הירידה מהבמה:

נשיא זימבבואה מאובטח על ידי יחידה לאבטחת אישים ששוב נראה שעברה הכשרה ואימונים על ידי גורם זר.
מבנה ההליכה באירוע נראה מוכר:

נראה שתכנית האבטחה באירוע בהתייחס לקהל ולדפ"אות ממנו, היתה נכונה ויצרה מרחק טקטי גדול בין מיקום הנשיא ושאר האישים למיקום הקהל. 
לעומת זאת, יתכן שאזור הבמה כולל אזור אוהל המכובדים לא קיבל התייחסות טובה ובכך אפשר ליריב להיכנס אליו, להתמקם עם רימון יד במרחק קצר מהנשיא עד כדי יכולת השלכה במהלך הליכתו בתפר בסיום האירוע.
בהתבוננות על דיוק ההשלכה ועיתוי הפיצוץ, היה מאוד מפתיע לקרוא ולשמוע שהנשיא לא נפגע כלל.
באירועים כאלה חשוב לבדוק את כלל האנשים שנמצאים בגזרה הקרובה לאישיות לפני הגעתו ובנוסף מומלץ לבצע בדיקה נוספת ופעולות לאיתור חריגים רגע לפני סיום האירוע ויציאת האישיות ממנו.
במידה ומאפייני השטח מאפשרים זאת וכללי הטקס מתאימים, מומלץ לבחור בציר יציאה נגדי למיקום האנשים גם אם הם מוגדרים כמכובדים.
נראה שפינוי האישיות המאובטח שהיה עדיין על הבמה היה מהיר ובניגוד לכיוון הפיצוץ.
על פי מהירות התגובה של הצוות הרפואי, ברור שתכנית האירוע מקצועית וכללה כוחות רפואיים שמוקמו בקרבת מקום ולכן יכלו להגיב כך.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את חשיבות הפעולות המקדימות, בשהייה ובסיום כנגד אפשרות של שהיית יריב המתכנן לפגוע בנשיא.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהתאם לתכנית מבצעית מקצועית מלאה!!!

אתה חייב ללמד את המאבטחים שלך לחשוב על היריב

ככל שהשנים חולפות, אני מבין טוב יותר שאבטחה נכונה ויעילה חייבת לכלול חשיבה קבועה על היריב. מי שקורא את המאמרים שלי ומכיר את דעתי המקצועית, יודע עד כמה אני "חופר" בנושא ראיית התוקף בכל הזדמנות שניתנת לי. בעבר כתבתי, שבאופן אישי, בדיעבד, הבנתי שכמאבטח ביחידה לאבטחת אישים עבדתי בשנים שלפני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במאות משימות אבטחה בלי שבאמת פעלתי באקטיביות לחיפוש היריב בגזרת האחריות שניתנה לי. התייחסתי בשיא הרצינות לכל משימה שניתנה לי, השקעתי מאמצים להצליח והשתמשתי בכל מה שלימדו אותי ולמרות זאת, רוב הזמן חיכיתי לראות את היריב מגיע כדי לזהות אותו ולהגיב אליו בהתאם למעשיו. כמאבטח צעיר, לא באמת ידעתי לנתח את השטח בראיית התוקף ולכן גם לא ידעתי לחפש אותו במקומות הרגישים בשטח שבהם קיים סיכוי גבוהה שימתין ומהם יפעל.
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל האיר את החשיבות בשילוב ראיית התוקף באבטחה כשלב חובה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי. חייבים לפעול באקטיביות לאיתור היריב בשטח.

 

 

 

יגאל עמיר ממתין בתפר:

נסעתי השבוע עם רכבי לשדה דב בתל אביב ובציר הכניסה האחרון והקצר שמוביל לחניון הצמוד לשדה, שני הרכבים שהיו לפני עצרו במקום. הסתכלתי לפנים וראיתי מאבטח שעומד לפני הרכב הראשון ומסמן לו עם היד לעצור וממקומו נראה כממשיך להסביר עם הידיים גם לרכבים שמאחור, כולל אני לא להמשיך בנסיעה. לא היה קשה להבין שמדובר במאבטח שעובד ביחידה מסוימת שכנראה נשלח לבצע הקדמה בשדה התעופה. ואכן, 2 דקות אחרי, זיהיתי את רכב האישיות נוסע ראשון ואחריו את רכב הליווי כשהם עוקפים משמאל את שורת הרכבים שעצרה ונכנסים לתוך שטח השדה מבלי לעצור אמנם אבל בנסיעה איטית מכיוון שמדובר במסלול צר יחסית ובעיקול. כמובן שבמהלך מעבר רכבי האישיות, המאבטח הגביר את פעולות הכוונת התנועה על מנת שיוכלו לעבור את הקטע הסופי בצורה חלקה וללא עצירות.
אין דוגמאות טובות מהשטח כמו הדוגמא הזו, על מנת להסביר למה פעולות מהסוג הזה של המאבטח אינן באמת נותנות מענה ליריב שירצה לנסות ולפגוע במושא האבטחה.
כל מי שמפעיל ומנהל מערך אבטחה, שבמסגרתו שולח מאבטחים לביצוע משימות אבטחה בשטח, חייב להבין שלא יתכן שמאבטח שעבר קורס אחיד, קורס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד ועוד הכשרות רבות נוספות, יבצע פעולות הכוונת תנועה בדיוק בשלב הכי קריטי במשימת האבטחה שאליה נשלח ושעליו לבצע. כידוע, מעבר או שהייה של מושא האבטחה בתפר מוגדר בעולם האבטחה כשלב הרגיש והמסוכן ביותר ולכן הוחלט שב – 15 דקות האחרונות לפני הגעתו, המאבטח/ים יתעסקו אך ורק בפעולות לאיתור היריב הפוטנציאלי. אותו יריב שהחליט לנסות ולפגוע במושא האבטחה דווקא עכשיו ודווקא בתפר.
אני לא מכיר את המאבטח וכמובן שאין לי שום דבר נגדו, ועדיין אני חושב שבפעולותיו בשטח הוא שולח אותנו לעשות שיעורי בית כדי לענות על השאלה החשובה – האם אנחנו מלמדים את המאבטחים שלנו לקיים אבטחה שמתבססת על חשיבה על היריב בכל שלביה ועל פי מאפייני המשימה והשטח? האם אנחנו מבינים שמערך האבטחה שלנו קיים רק בגלל שהוחלט שישנם בחוץ יריבים עם כוונות לביצוע פעולות פגיעה במושא האבטחה שלנו?
מה ההסבר ל – 15 דקות האלה?
יריב שירצה לפגוע במושא האבטחה, במקרה הזה אישיות מסוים, יצטרך לשהות במקום ובמרחק שיאפשר לו לזהות אותו באופן וודאי ולאחר מכן יאפשר לו לבצע את דרך הפעולה הנבחרת שלו מבלי שמישהו מזהה אותו ו/או מפריע לו בתהליך.
על בסיס ניסיון מקצועי רב והגיוני, הבינו קובעי תורת העבודה שלא משנה היכן ישהה היריב מרגע הגעתו לשטח ומה הוא יעשה בזמן שיש לו, כדי להצליח לזהות את מושא האבטחה וכדי להצליח לפגוע בו הוא חייב להופיע בקרבת התפר מתוך הבנה שמשותפת לו ובאופן לא מפתיע גם למאבטח שזה המקום שמשלב את כל הנתונים לסיכוי הגדול ביותר להצלחה מבחינתו. ולכן, גם המאבטח וגם היריב חייבים להיות ממוקדים רק בייעוד המשימה שלשמה הם יצאו מהבית – היריב יתמקד בפעולות ביצוע הפגיעה והמאבטח יתמקד בפעולות לאיתור היריב ולביצוע פעולות מניעה וסיכול.
מאבטח אחד שמבצע הקדמת אבטחה למושא אבטחה, לא יכול לבצע במקביל פעולות הכוונת תנועה וגם פעולות לאיתור היריב.
צריך להיות ברור, שברוב המקרים פעולות לאיתור היריב בתפר הרבה יותר נכונות כמענה נגדו ובמיוחד שמדובר במאבטח אחד ללא כוחות עזר.

סרטון שממחיש את פעולת היריב בטווח ה – 15 דקות בתפר:

 

מאבטח שלא יתמקד בביצוע פעולות לאיתור היריב בתפר לא יצליח לזהות את היריב שעומד בגזרתו ולכן אבטחה אזרחית וממלכתית בשנת 2018, חייבת להתבסס על חשיבה על היריב וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי לאיתורו בשטח לפני שיצליח להפתיע ולפעול ראשון, כי אז יתכן שפעולות המאבטח, עד כמה שתהיינה מהירות ונחושות, לא תספקנה למניעת פגיעה במושא האבטחה.

חובה עלינו לשלב בכל הכשרות האבטחה המקצועיות פרק מרכזי שעוסק בניתוח בראיית התוקף באופן כזה שכל מי שהופך להיות מאבטח יבין שבמהלך המשמרת הוא חייב לעסוק בעיקר בשאלה איפה היריב שלו יכול להיות וכיצד יתכן שיפעל בגזרתו כנגד מושא האבטחה שבאחריותו.

חובה על כל מנהל או מנב"ט לפעול להכשרתם המידית בנושא זה של כל מאבטחים שכבר עובדים בשטח וסביר להניח שמבחינתם עושים כל מה שביכולתם אבל לא באמת מצליחים להתמודד עם היריב ביעילות. מדובר במשימה לא פשוטה אבל הכרחית, משימה שדורשת הכנה יסודית ומקצועית שתהפוך לתכנית עבודה ליישום.

ידע כל מנהל או מנב"ט, ששליחת מאבטחים לביצוע משימות בשטח ללא הכשרה בנושא ראיית התוקף שווה לשליחת דחלילים וגרוע מכך לשימת מכשול לפני עיוור.

         זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל על בסיס ראיית התוקף!!!

שרים בישראל לא מאובטחים בצמוד, ובכל זאת

סרטון שעלה לרשת שבו רואים שלושה אנשים מחכים לשרת המשפטים איילת שקד, שהגיעה לביקור במתנ"ס בתל אביב, על מנת למחות מולה על הטיפול במסתננים הציף שוב את סוגיית אבטחת השרים בישראל. במעבר על התגובות שנכתבו בעקבות הסרטון, נדמה לי ששוב חלקנו נוטים לחשוב שהיריבים שלנו רק צריכים אותנו, או רק מחכים לנו או רק מתבססים על מה שייכתב ברשת על מנת ללמוד ולהבין על שיטת האבטחה הקיימת כחלק מהחלטה שלהם האם לפגוע באישיות או במושא אבטחה כזה או אחרת ואיזו דרך פעולה לבחור.
הקישור לסרטון בהקשר לשרת המשפטים:

https://www.facebook.com/Buzznet.co.il/videos/930542107114688/

בהקשר לאבטחת שרים בישראל, החלטת הממשלה על הורדת האבטחה, כתבות בנושא וסרטונים המתעדים שרים בפעילות בשטח מפורסמים בגלוי ברשת האינטרנט לכל אחד וכמובן גם ליריבים הפוטנציאלים.
מי שהבין שאבטחה לא יכולה להתקיים ללא יכולת הסתכלות וניתוח בראיית התוקף, יודע שכחלק מהאיסור לזלזול ביכולות היריב, זה האחרון מצליח להרכיב לעצמו תמונת מצב מאוד מאוד טובה לגבי רמת האבטחה הקיימת ומה המשמעות הנובעת ממנה מבלי לחכות לרמזים או לטיפים מאחרים.
כשמדינת ישראל מפרסמת בגלוי שראש הממשלה החליט להוריד את האבטחה מהשרים אז ברור שמאותו רגע היריב יכול לקרוא ובטוח שקורא את לשון ההחלטה, את הסיבות להחלטה וכמובן שמבין טוב מאוד מה נובע מההחלטה.

זו החלטת הממשלה בקצרה כפי שמפורסת באינטרנט:

http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokesecu100313.aspx

וזו כתבה שפורסמה בעיתון הארץ במהשך להחלטת הממשלה:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1959326

וכתבה נוספת שפורסמה בהקשר לתגובתו של בנט בנושא:

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/450/699.html

נראה לי שניתן לסכם את החלק הזה בנושא בכך שהיריב הפוטנציאלי לא באמת צריך לחכות למיקי ולאחרים נוספים שיפרשו לו את המשמעות הנובעת מההלטה והוא בהחלט מבין לבד שאם השרים מסתובבים ללא אבטחה צמודה אזי הם חשופים לפגיעה יותר מאשר כאשר הם היו מאובטחים.
ו…..היריב לא צריך את מיקי ואחרים נוספים כדי להבין את המסר שממשלת ישראל מעבירה בהקשר לשרים דרך ההחלטה להוריד מחלקם את האבטחה הצמודה. כל ילד מבין שממשלת ישראל החליטה לדרג את תפקיד שר לפי חשיבותו ומשמעות הפגיעה בו, והיריב הוא יותר מילד. באבטחה אסור לעצום עיניים בהקשר ליכולות היריב כי אז מערך האבטחה לא יידע כיצד להתמודד איתו.
החיים מלמדים אותנו שכל החלטה מובילה להחלטות אחרות הנובעות ממנה ולעיתים מובילות דווקא למציאת פתרונות יצירתיים שלא חשבו עליהם קודם. אני חושב שהמצב הנראה בסרטון של שרת המשפטים מדגיש את החשיבות במציאת פתרונות לביצוע אבטחה מסוימת המתבסס על מה שיש וקיים כבר בסל האפשרויות של קב"טי משרדי הממשלה השונים.
כוונתי לניצול נכון של נהג והצוות המלווה של האישיות לביצוע פעולות אבטחה בסיסיות שמתאימות לרמתם ויכולות להשתלב כחלק מביצוע תפקידם הייעודי ומבלי לפגוע בו.
אני מאמין שהרעיון יהיה קשה לעיקול כמעט לכל מי שיצא מעולם האבטחה הממלכתי ולמרות בטוח שהוא רעיון טוב שיכול ליצור רמת אבטחה בשלב המניעה תוך ויתור על שלב הסיכול.
העברתי בעבר קורס אבטחה לנהגי אישים ממלכתיים שהכשיר אותם לתפקיד נהג מאבטח וקורס אבטחה לצוות המקצועי של שר שהכשיר אותם לביצוע פעולות פשוטות אבל יעילות בהתמודדות מול היריב בשטח.
הרעיון מתבסס על העובדה שהנהג והמלווים נמצאים גם ככה עם האישיות ולכן ניתן לנצל זאת להתמודדות בסיסית מול היריב מתוך ידיעה מקצועית שבחלק מהמקרים היריב נרתע ממה שהוא רואה ופוגש במהלך תהליך התכנון והתקיפה שלו.
אם ניקח שוב את אירוע שרת המשפטים, ברור שנהג שעבר הכשרה מקצועית יידע לזהות את שלושת האנשים שמחכים לשרה בנקודת העצירה, להמשיך בנסיעה ולא לעצור במקביל אליהם, לעצור את הרכב בהמשך הרחוב, לעבור מתפקיד נהג לתפקיד מאבטח לא חמוש, ללכת עם השרה מהרכב למתנ"ס, לשהות איתה במהלך הביקור וצאת איתה חזרה לרכב.
האם יכול להיות שפעולות הנהג ישפיעו על פעולות שלושת הפעילים? אני חושב שכן ובטוח שבמידה מסויימת. אני גם בטוח שפעולות הנהג ישפיעו על יריב בעל כוונות פגיעה ולא רק הצקה כנגד האישיות.
נהג וצוות מלווה בעלי הכשרה מקצועית יידעו לזהות חריגים בסביבה הקרובה ויידעו לקבל החלטות בהקשר לאישיות ובטח שיידעו להעביר דיווח למנב"ט.
לדעתי, כל מי שנמצא בנקודת חשיבה שרק מאבטח ייעודי יכול לאבטח אישיות טועה ובגדול. נכון שנהג וצוות מלווה לא יהיו לעולם ברמת מאבטח אישים ייעודי, אבל כן יוכלו לבצע פעולות פשוטות בשלב המניעה שבטוח ישפיעו על היריב בצורה כזו או אחרת.
אני חושב שבדרך כלל, כל דבר שגדול מאפס יהיה טוב יותר מהאפס עצמו ולכן כשאין מאבטח מקצועי ייעודי ניתן להפעיל את הנהג והצוות המלווה.
הכשרה של הנהג והצוות המלווה אינה פוגעת בחשיבות תפקיד המאבטח המקצועי ואינה באה להחליף אותו אבל בהחלט נראית כפתרון מצוין למשמעות הנובעת מהחלטת הממשלה להורדת האבטחה משרים בישראל.
למי שעדיין מרגיש שקשה לו עם הרעיון אני מציע לחזור ולשנן את מהות המשימה באבטחה כדי להיזכר שעל האבטחה לבצע מניעה וסיכול ועדיף כמובן שתשקיע בעיקר בפעולות המניעה כדי לא להגיע לסיכול.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם תוך מציאת פתרונות יצירתיים