חוץ מהיריבים המסתובבים בינינו ומידי פעם מעזים לתקוף את היעד, קיים יריב אחד סמוי שמסתובב בפנים ודווקא בצד המגן. יריב שהוא סוג של חפרפרת בלתי נראית שבכל רגע נתון יכול לגרום לנזק קטסטרופלי ובלתי הפיך. יריב שאינו נראה וקיים בכל אחד ואחד. יריב שתוקף דרך הרגש של המגן ומפלס את הדרך ליריב האמיתי שמחפש פרצה שתאפשר לו להגיע עד ליעד.
הבנתם נכון, אני מדבר על יריב שעובד בצד המגן ולעיתים בלתי נשלט וגורם לביצוע פעולות הרסניות. הפרצה שהיריב האמיתי מחפש נמצאת באדם המגן. גם המגן וגם היריב, שניהם בני אדם בשר ודם, לשניהם יש רגשות הקשורים ופועלים על בסיס מה שעברו בחייהם. שניהם מגיבים לתופעות שמתרחשות סביבם. אז אם הם שווים כבני אדם עם רגשות למה היריב הסמוי נמצא דווקא באדם המגן ולא בתוקף? הרי ידוע שהמגן יעשה הכל כדי שהיריב האמיתי לא יצליח לעבור אותו, זו מהות האבטחה. זה נכון, ולמרות זאת קיים הבדל מהותי אחד ובולט בין האדם המגן לאדם התוקף שהוא יוצר את הפרצה.
היריב האמיתי עובר תהליך הכנה מוכר וידוע שכולל כמה וכמה שלבים שהאחרון בהם הוא שלב הביצוע. בשלב הביצוע היריב הנ"ל חייב לעבור את האדם המגן כדי להגיע ליעד שלו ולבצע את דרך הפעולה שבחר שאמורה לפגוע במושא האבטחה. היריב מבצע את שלב הביצוע בפרק זמן קצר יחסית וממוקד, כך שהוא פועל במסדרון מוגדר וברור מבחינתו. היריב הזה נדרש להיות מרוכז, נחוש, ערני, מדויק, ערמומי ואסרטיבי באותו פרק זמן קצר שהוא היחיד שמחליט מהו ולכן הרבה יותר קל לו לעמוד בכל הדרישות שציינתי.
באופן מפתיע גם המגן נדרש לעמוד בכל אותן דרישות רק שההבדל הגדול נמצא בפרק הזמן. המגן צריך להיות כזה לאורך זמן, בעצם כל זמן שהוא עובד במערך אבטחה המגן על מושא אבטחה. זה יכול להיות חודשים, שנה ואפילו מספר שנים רבות.
היריב הסמוי נכנס בשילוב בין המגן, בהיותו אדם בשר ובדם, ובין פרק הזמן שהוא עובד במערך האבטחה. היריב הסמוי מופיע ברגעים בהם מתמודד האדם המגן עם הקושי בקיום האבטחה לפרק זמן ארוך כל כך. לצורך העניין גם משמרת של 8 – 12 שעות מוגדרת כפרק זמן בו מבצע המגן את עבודתו.
אז מיהו באמת היריב הסמוי?
היריב הסמוי שתול באופי שלנו כבני אדם ומופיע בצורה שונה מבלי להבדיל בארגון האחראי, בתפקידי הניהול ובדרגת המבצע בפועל.
היריב הסמוי הוא חוסר היכולת שלנו לעמוד בפיתוי לבצע פעולה מיותרת בזמן הלא נכון.
היריב הסמוי הוא לעיתים הדחף שלנו לפעול בניגוד לנהלים תוך הסתרת האמת.
היריב הסמוי הוא ההתייחסות הלא רצינית שלנו לעצמנו ולעבודה שבחרנו לבצע.
היריב הסמוי הוא היכולת שלנו "להיתקע" במקום שברור לנו שאינו מתאים לאופיינו.
היריב הסמוי הוא הסחבקיות הישראלית שמופיעה בכל מפגש עם חבר לעבודה או בכלל.
היריב הסמוי הוא העקשנות שלנו שגורמת לחוסר הקשבה ולקיבעון.
היריב הסמוי הוא היצר לעשות מעשה מתוך נקמה תוך התעלמות מהתוצאות האפשריות מכך.
היריב הסמוי הוא הצבת אדם בתפקיד מסיבות שאינן מקצועיות נטו.
היריב הסמוי הוא להקיף את עצמנו במנהלים שחושבים בדיוק כמונו (יסמנים).
היריב הסמוי הוא הרצון שלנו לבצע תפקיד בלי לקבל החלטות.
היריב הסמוי הוא הרצון שלנו רק להעביר את הזמן תוך התעלמות מוחלטת מהשטח.
הייתי יכול להמשיך ברשימה אבל נראה לי שהמסר ברור ואין צורך בכך.
ובכל זאת, לאלה שעדיין לא מבינים בדיוק לאן אני מכוון את דעתי אתן כמה דוגמאות מהשטח:
בראש הרשימה לשנת 2013 נמצא מכשיר הפלאפון. מכשיר שהפך להיות חלק בלתי נפרד מכל אדם שיכול להרשות לעצמו לרכוש אותו או שמישהו אחר ירכוש אותו עבורו.
מכשיר שגורם לנו לאבד את עצמנו לדעת, שמסית אותנו מהמסלול ההגיוני, ששומט את האדמה מתחת לרגלינו ושגורם לנו להתמכרות שתוצאותיה יכולות להיות הרות אסון. דוגמא מחוץ לעולם האבטחה התרחשה לפני כשלושה חודשים כאשר אבא לשלושה ילדים, שני תאומים בני שש וילדה בת שלוש (אם אני לא טועה) יצא מהבית כדי לקחת אותם לגן. אחרי שהוריד את שני התאומים, חזר לרכב במטרה להמשיך במשימה ורגע לפני שנכנס קיבל שיחת טלפון. שיחת הטלפון הסיתה את האבא ב 180 מעלות מהמסלול שאליו יצא בבוקר והוא פשוט שכח שהילדה הקטנה ממתינה לו ברכב. תוך כדי השיחה הוא נעל את הרכב, עלה לאופנוע שלו, נסע לעבודה ובעצם עבר לשלב הבא של היום. אחרי שבע שעות, אשתו (האמא) שתפקידה היה להחזיר את הילדים, הגיעה לגן של הילדה על מנת לקחת אותה חזרה והתברר לה מהגננת שהילדה כלל לא הגיעה בבוקר אז אין מה לקחת. טלפון לאבא והאסימון נפל. זה הרגע שהאבא נזכר שהילדה שלו ממתינה ברכב. שיחת הטלפון בבוקר גרמה לאדם בוגר, אבא לילדים, לשכוח לחלוטין לפרק זמן ארוך יחסית מה היה עליו לעשות כשיצא בבוקר מהבית. זה עד כדי כך גרוע שבמשך שבע שעות שום דבר לא גרם לו להיזכר שהוא בעצם לא סיים את המשימה. הילדה נפטרה ברכב!!! זהו נגמר!!! אי אפשר להחזיר את מחוגי הזמן לאחור!!!
אדם שעובד בתחום האבטחה ומגן על מושא אבטחה, שמרשה לעצמו להתעסק עם הפלאפון בזמן המשמרת, ברור שמוסת מהמשימה שהוגדרה לו וגרוע מזה הינה העובדה שהוא יוצר במו ידיו פרצה שמאפשרת ליריב האמיתי לעבור דרכה ולבצע פיגוע.
אל תתבלבלו, חוסר היכולת לעמוד בפיתוי השימוש בפלאפון נמצא בכל הרמות – מנהלים ומאבטחים.
בהמשך הרשימה אפשר למצוא גופים רציניים שמפעילים מערך אבטחת מתקן ואישים ושולחים עובדים לבצע את עבודת האבטחה ללא הכשרה מקצועית. מה שנקרא, זורקים אותם למים העמוקים, שילמדו לשחות לבד. גופים אלה מגדילים לעשות ומעיזים לשלוח לשטח את אותם "מאבטחים" חמושים וללא תעודה מאבטח המעניקה להם, על פי החוק, סמכות פעולה. אם מדובר על גוף פרטי שנותן דין וחשבון רק לעצמו, אז מילא אבל כשמדובר על גוף מונחה המצב המתואר מצביע על כך שגם הגוף המנחה לא מבצע את עבודתו כנדרש. תחזרו לרשימת היריב הסמוי ותמצאו את הדוגמא המתאימה ביותר למקרה.
איזה דוגמא מהרשימה נבחר לקב"ט מערך אבטחה במקום רגיש, שאינו יודע מה קורה בגזרתו ואינו נחשף להתנהגות מאבטחיו. התנהגות שמסתיימת במאבטח שיורה 14 כדורים באדם חף מפשע – אירוע הכותל המערבי בירושלים.
מה אפשר לעשות? הרי כל הנכתב עד כה קשור לטבע האדם. תמיד יש מה לעשות וכמובן שגם בנושא זה.
כדי להתמודד עם התופעה על המנהלים/קב"טים לעבוד על בסיס תכנית עבודה שנתית מוגדרת. תכנית שכוללת בתוכה ביצוע בקרות ותרגילים לדרג המבצע. קבלת החלטות קשות כמו איסור על החזקת פלאפון בזמן משמרת. הפעלת מערכת ענישה קשה שתגרום למאבטח לחשוב פעמיים לפני ביצוע פעולה אסורה. ביצוע הדרכות מנע שיבליטו את המחיר ביצירת פרצה.