עדות מעניינת של מאבטח אישים בעולם התחתון

היום פורסם ב YNET עדות נדירה ומעניינת של מאבטח אישים בעולם התחתון.

מדברי המאבטח ניתן להבחין שמערך האבטחה סביב המאובטחים בעולם התחתון משתמש בשיטות וכלים המוכרים לעולם האבטחה הממלכתי.

ריכזתי עבורכם את עיקרי עדותו של המאבטח:

'אני אמור לקבל את הכדור. גם ילד יכול לרצוח'

עדות מרתקת על עבודת מאבטח של אדם שנחשב לראש ארגון פשע, נחשפה במהלך משפטו של מוטי חסין. המאבטח סיפר על הסריקות לגילוי מטענים, הערנות מפני מתנקשים ולמה צריך לשים לב גם לילדים ונערות. "כולם מתנקשים עבורי, כל מקום הוא מסוכן".


"להתנקש, לחסל, להרוג… אני זה שאמור לקבל את הכדור או מה שלא יהיה במקום המאובטח. נער, נערה, ילד או מבוגר – מבחינתי כולם בחזקת מתנקשים

"בבוקר מגיעים מוקדם. אני סורק את המכוניות, את הקומות בבניין. זה נקרא 'מקדים'. אתה מגיע בערך חצי שעה לפני האיסוף של מוטי, סורק, רואה שהכול בסדר ומחכה שמוטי יירד. סורקים בבניין, בבניינים מקבילים, במכוניות, כדי לוודא שאף אחד לא מחכה". לדבריו, רק לאחר שהיה משלים את הבדיקה, חסין, המאובטח, היה מצטרף אליו. 

על כלי הרכב שבהם נסעו סיפר המאבטח: "כלי הרכב מושכרים, לא משוריינים. היינו מחליפים מכוניות כל שבועיים-חודש כדי להסוות אותנו ושהרכב יהיה לא מוכר". למרות ההחלפה התכופה של כלי הרכב, סיפר המאבטח שיש צורך באבטחת הרכב כל פעם מחדש, מה שמצריך "וילונות, מראות אבטחה – אנחנו שמים מראות חצי ירח שאמורות לשרת את המאבטח בלבד, ועוד מראה אחורית בין הקורה של הדלת הקדמית לאחורית".

חסין הסתובב עם שניים, שלושה ולפעמים ארבעה מאבטחים, תלוי בהתראות. לדבריו, השינויים בהסדרי האבטחה היו בעיקר לאחר שחסין היה מוזמן לחקירה במשטרה. "אחרי יום או אפילו כמה שעות הוא היה אומר להגביר את האבטחה, פועל יוצא מכך שכנראה יש איום על חייו. מוטי בחור מאוים, זה לא חדש לנו המאבטחים. לא סתם הוא היה מגביר את האבטחה".

המאבטח סיפר כי מבחינתו כולם היו גורמי סיכון, וכך הוא התייחס לעבודתו. "מבחינת אבטחה אישית כולם מתנקשים עבורי. אם אני מתחיל לסנן מי כן ומי לא, אני לא אסיים עם זה. נער, נערה, ילד, מבוגר – כולם פוטנציאליים להתנקשות. אתה לא יכול לדעת וזה לא מעניין מאיפה יגיע האיום".

האבטחה במגרש למחזור בקבוקים, שבו שהה חסין, כללה כמה מעגלים. "אני צמוד למשרד. אם יש מאבטח או שניים הם בחוץ על הרחוב, בכניסה למגרש. אני צמוד למוטי אם במקרה יעקפו את המעגל החיצוני", הוא סיפר. "המעגל החיצוני נועד לרוכבי אופנועים ולמכוניות שיבואו להתנקש במוטי.

לא בכל המקרים הוא רשאי המאבטח לשאת נשק. אז איך בכל זאת אפשר להתמודד עם האיום על חיי המאובטח?

"יש אמצעים אחרים: גז פלפל, אלות, ידיים כנגד הגוף. אם יקרה לו משהו צריך לקפוץ על האדםאני באתי לשמור ולא לברוח", העיד המאבטח. "כל העבודה היא סיכון אחד גדול. מכות מבחינתי זה ניסיון חיסול. אני אמור, עד כמה שזה נשמע הזוי, לקבל את הכדור או מה שזה לא יהיה במקום המאובטח. במקרה כזה אני קופץ על מוטי. תמיד השתדלתי שהוא יהיה בטווח הראייה שלי, אם אתה לא רואה את המאובטח –  אתה בבעיה".

המאבטח סיפר על ההבדל בין עבודת האבטחה של אנשים כמו חסין, לבין אבטחת גורמים רשמיים. "אתה לא מאבטח ראש ממשלה שאתה מכתיב למאובטח מה לעשות. פה מכתיבים לך, אתה מוגבל באמצעים ובידע, אתה חייב לנתב את עצמך לתוך מציאות קיימת. התפקיד שלי היה לקחת את מוטי בחיים בבוקר ולהחזיר אותו בחיים בערב. איך אני עושה את זה – זה ענייני. אני לא חמוש, אין מכוניות משוריינות, אין צלפים, אין אדם שמגיע לפני ובודק שהכול בסדר. מבחינתי כל מקום מסוכן: מתחת לבית, חנייה, מעלית, קומה של בית, משרדים, או בית קפה בחוץ". 

פיגוע המחבל המתאבד בוולגוגרד רוסיה – מערך אבטחה מאתר היה יכול להצליח למנוע

תמיד אחרי קבלת ידיעה על אירוע שקרה בארץ או בעולם אני ממתין בסבלנות כדי לראות האם היה תיעוד מצולם. הדגש על ה"אחרי", כי מצד אחד ברור שאני מקווה שלא יהיו פיגועים בכלל ולא משנה איפה, אבל מצד שני אני אומר שאם כבר האירוע קרה אז תיעוד מצולם שלו יכול להיות בית ספר לאבטחה.

ב -29 לדצמבר 2013 מחבל מתאבד התפוצץ בכניסה לתחנת הרכבת בעיר וולגוגרד ברוסיה. לפני שלושה ימים פורסם תיעוד קצר מצולם של המחבל רגע לפני כניסתו למבנה.

אני מבקש מכם לצפות בסרט:

עכשיו בואו נמשיך בקריאת כתבה שפורסמה באתר ישראלי בעקבות הפצת הסרט:

קלות בלתי נסבלת: כך נראה פיגוע התאבדות

מסתבר שגם מנגנוני הביטחון הרוסים לא יכולים לעצור אדם אחד שמחליט לעשות פיגוע. סרטון חדש וקשה לצפייה חושף את הרגעים האחרונים שלפני פיגוע התופת שהתרחש בחודש שעבר בדרום רוסיה. המחבל לא מעורר שום חשד עד שהוא מתפוצץ.

ב-29 בדצמבר, מחבל מתאבד נכנס לתחנת הרכבת בוולגוגרד שברוסיה, הפעיל את מטען החבלה שעל גופו, הרג 16 בני אדם, ופצע עוד לא מעט אחרים שיישארו עם צלקת לכל החיים. לרבים זה נראה כמו מהלך פורץ גבולות, כזה שמצריך מאמצים רבים נוכח השמירה והכוח המאיים של הרוסים, אבל בפועל, מסתבר שמדובר בעניין פשוט למדי.

סרטון שצולם במצלמות הנסתרות באותה תחנת רכבת בזמן שאירוע הפיצוץ חושף את הדקות שלפני הפיגוע. היינו אומרים "דקות האימה", אבל מדובר בדקות הכי בנאליות שיש כשאין שום דבר חריג. המחבל נראה כמו אדם פשוט מהשורה, אין איתו אף אחד והוא מתנהג באופן שגרתי למדי. הוא פשוט נכנס לתחנה ומתפוצץ.

מי מכם שמעוניין לצפות שוב בסרטון כדי להבין את ניתוחו של הכתב יכול לעשות זאת עכשיו לפני שאנחנו עוברים להסבר המקצועי.

אחת הכתבות הקודמות שלי עוסקת בנושא בניית מערך אבטחה אקטיבי שיודע לזהות את היריב מבעוד מועד על פי סימנים מחשידים. הכתב מציין שהמחבל נראה כמו אדם פשוט, הולך לבד והוא מתנהג באופן שגרתי למדי.

אני מרשה לעצמי להעריך שהכתב אינו איש אבטחה, כי כאיש אבטחה אני צופה בסרט ורואה פרטים נוספים וחשובים, שאם המאבטחים הרוסים הגדולים והחסונים היו לומדים כיצד לזהות אותם, אזי היה סיכוי גדול שהיו מאתרים את המחבל לפני כניסתו לרחבה.

המחבל המתאבד, כפי שנצפה בסרט, התנהג ממש לא בצורה רגילה וביצע פעולות שמוגדרות בעולם האבטחה כסימנים מחשידים ברורים שמחייבים תגובה של המאבטחים.

אז מה רואים בסרט:

שני מאבטחים שעומדים בסוף המדרגות ולפני הכניסה למבנה התחנה.

רחבה מאוד גדולה, ריקה מאנשים ונוחה לתצפית.

שני שוטרים או אולי מאבטחים נוספים שעומדים ומדברים ברחבה, לפני תחילת המדרגות המובילות לכניסה למבנה התחנה.

קבוצה של אנשים שעולים במדרגות ביחד, דרך המאבטחים ונכנסים לתחנה.

שני אנשים שחוצים את הרחבה מימין לשמאל ובכלל לא מתעניינים בתחנה.

אדם אחד, עם שקית אדומה, חוצה את הרחבה משמאל לימין וגם לא מתעניין בתחנה.

במקביל אפשר לראות את המחבל, מסומן באדום, מופיע ברחבה בצד הימני והרחוק.

בעצם, אחרי שקבוצת האנשים נכנסה לתחנה, המחבל הוא האדם היחיד שנע לעבר התחנה. המשמעות שלמאבטחים יש את כל הזמן ותשומת הלב לאדם אחד בלבד.

אמנם המחבל נעלם מהתמונה לכמה שניות ומופיע שוב שהוא כבר קרוב למאבטחים ולכניסה, אבל אפשר לראות בבירור שהוא אינו הולך ישר לעבר הכניסה אלה מבצע איזשהו איגוף קטן מימין – סימן מחשיד ראשון.

כשהמחבל שוב מופיע בתמונה, שוב ניתן לראות בבירור שהוא אינו נע ישר לתחנה אלה נע קצת לצדדים וגם מסתכל לאחור – סימן מחשיד שני.בשלב הזה המחבל עבר את קו השוטרים/מאבטחים שממשיכים לדבר ברחבה.

המאבטחים שעומדים בכניסה – הימני מסתכל שמאלה ולא לאזור המחבל והשמאלי נראה שמסתכל לאזור הימני בו נמצא המחבל.

אחרי שהאדם עם השקית האדומה עובר, המחבל ממשיך להתקדם ובמקביל בודק משהו, כנראה את ה"ציוד", עם ידו הימנית כשגם השמאלית נמצאת באותו אזור של הגוף – סימן מחשיד שלישי.אחרי שהתארגן סופית, המחבל ממשיך להתקדם, עולה במדרגות, עובר דרך המאבטח הימני מבלי ליצור קשר עין עמו, נכנס לתחנה, מגיע לקו שערי המגנומטר ומתפוצץ.

בחירת מקום ותזמון הפיצוץ מחזק את ההשערה שמחבל מתאבד לא יסתכן במעבר בשערי מגנו או לא יבחר לשהות זמן רב מידי בתוך היעד. הערכה המקצועית אומרת שמחבל מתאבד יתפוצץ בכניסה או זמן קצר מאוד מרגע כניסתו ליעד שבחר.

אני ממליץ לכם לשוב ולצפות בסרט שוב ולגלות האם שמתם לב לכל אותם סימנים מחשידים שציינתי או כדי להבין טוב יותר למה, למי שאינו מוכשר ומיומן, אפשר לחשוב שהמחבל נראה אדם פשוט מהשורה והוא מתנהג באופן שגרתי.

עכשיו אתם מבינים שלמרות שנראה כאילו המחבל רגוע וזה קל, בפועל הוא היה ממש לחוץ ובעקבות כך ביצע כמה פעולות, בדרכו לתחנה, שמוגדרות כסימנים מחשידים שצועקים תעצרו אותי, תעצרו אותי……..או שאני מתפוצץ.

שוב אני מרשה לעצמי להעריך שאותם מאבטחים לא קיבלו הכשרה בנושא איתור החריג במעגל החיצוני, כפי שאנחנו מכירים ומלמדים אותו.

האירוע הנ"ל מראה שלא משנה כמה מאבטחים יוצבו בשטח אם אינם יודעים מה לעשות מול היריב ולכן הסיכוי שלהם לזהות אותו מבעוד מועד קטן מאוד.

אבל אם האחראים על האבטחה יבנו מערך אבטחה אקטיבי שיודע לאתר את החריג בשטח החיצוני, הסיכוי למנוע פיגוע כזה או אחר יגדל משמעותית.

האירוע גם מדגיש לטובה את החשיבה המקצועית והחדשה של חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שהחליטה להפוך את מערכי האבטחה במקומות הומי אדם למערך מאתר תוך ביטול שערי המגנומטר שהוצבו בכניסה ובזכות כך ביטול ריכוז קהל שממתין לבדיקה ולכניסה ליעד.

תחשבו מה היה קורה אם היה בתחנת הרכבת ריכוז קהל של 100-200 אנשים שממתינים לבדיקה. המחבל לא היה צריך להגיע אפילו עד למאבטחים ופשוט היה נצמד לריכוז קהל ומתפוצץ. סביר להניח שבמקרה כזה היו נהרגים ונפצעים הרבה יותר אנשים.

למי שמעוניין ללמוד כיצד להפוך את מערך האבטחה שלו לאקטיבי אני ממליץ לקרוא כתבה קודמת שלי בנושא.

לסיכום, אני חושב שמדובר באירוע מצער אבל מלמד כיצד לא לעבוד ועל בסיס התיעוד המצולם והניתוח שלו אפשר גם ללמוד 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" ולא משנה איפה.

ניתוח אירוע – גנבת תחמושת מבסיס צה"ל בדרום

בתאריך ה – 5 לנובמבר 2011 ניתנה הנחיה על ביצוע ויסות כדור 105 מ"מ בכושר נמוך מבסיס תחמושת מצפה רמון. במהלך הכנת התחמושת למשלוח נמצאו במחפורות התחמושת משטחים לא קשורים ובתוכם ארגזי תחמושת ריקים ופער שלילי בין רישום המלאי למצב הקיים. כתוצאה מהממצאים הנ"ל ניתנה הוראה לביצוע ספירת מלאי מידית בכל הרמות. במהלך ספירת המלאי הראשונית התגלה חוסר של 2427 כדור. ספירת המלאי המשיכה בקדחתנות והתוצאה העגומה לא אחרה לבוא.

האירוע שננתח פורסם בתקשורת ופרטי החקירה והמשפט של הנאשמים גלויים ברשת האינטרנט הפומבית ונגישה לכל אדם.

נמשיך מהממצאים של המשך ספירת המלאי כדי להבין את גודל תוצאות האירוע:

נתגלה חוסר של 6000 כדור 9 מ"מ לתת מקלע.

נתגלה חוסר של 3440 כדור 7.62 קצר לקלצ'ניקוב.

נמצאו ארגזי תחמושת ריקים עם סלע בפנים, בגדים קרועים ופתקיות בדיקה משנת 2002.

תהליך ספירת המלאי לקח זמן ובינתיים, בתאריך 12 לינואר 2012 התגלתה פרצה בגדר ההיקפית של הבסיס.

לאור הממצא הנ"ל בוצעה ספירת מלאי נוספת שבמהלכה נתגלה חוסר נוסף בסככת תחמושת של כדור 105 מ"מ בכמות של 343 יחידות.

בשלב זה החלה חקירה של המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל שבעקבותיה התבררו הפרטים הבאים:

חולית גנבים ממוצא בדואי, המתפרנסת בין היתר ממסחר בברזל, החלה לפעול מול הבסיס ביולי 2011. החוליה ביצעה איסוף מל"מ ארוך משטחים שולטים על הבסיס, כולל התקרבות לגדר הצפונית של הבסיס וביצוע פעולות לבדיקת רמת האבטחה. על בסיס תוצאות איסוף המל"מ, החוליה החליטה לנסות לגנוב תחמושת ממחפורות וממחסנים הקרובים לגדר. בפעם הראשונה מנתה החוליה 3 חברים, הגיע בחושך בטנדר, כאשר אחד הושמט בנקודת תצפית ושניים התקרבו לגדר עם קאטר ומספרי ברזל. השניים חתכו את גדר הרשת, נכנסו פנימה, גנבו 4 ארגזי תחמושת מלאים, נשאו אותם על גבם החוצה, סגרו את הפרצה בגדר, החביאו אותם מחוץ לגדר של הבסיס ונסוגו מהשטח.

מכאן החל תהליך קבוע שכלל 20 כניסות סך הכל של חברי החוליה לבסיס שבהן גנבו תחמושת רבה שכללה כדורים ופגזים. עם הזמן הצטרפו לחוליה חברים נוספים שהשתתפו בגנבה בפועל וכאלה שהיו מעורבים בשלבים הבאים – שלבי פירוק ומכירת התחמושת.

חברי החוליה הקימו "בסיס" תחמושת משלהם במרחק של כמה קילומטרים בודדים מבסיס מצפה רמון. לאחר כל גנבה, השלל היה מועבר ל"בסיס" ושם בוצעה עבודת פירוק לפי סוג חומרים ומעבר לשלב הסופי של מכירתם לצד ג'.

כמובן שברגע שהחוליה הצליחה להגיע למחפורות הפגזים ולגנוב מהם באין מפריעה, חדלו החברים לגנוב כדורים. החוליה הצליחה לגנוב מהבסיס 3200 פגזים בסך הכל בשווי של 23 מיליון ש"ח. חלקי הפגזים נמכרו במעל מיליון שקל לגורם צד ג'. החוליה הקפידה לא להפקיד בבנק את הכספים שהרוויחו מהמכירות ודאגו לבזבזם על רכב נוסף, מותרות ואת היתרה החביאו בבתיהם.

חברי החוליה נתפסו והועמדו למשפט שבסופו נידונו לתקופות מאסר שונות.

זה הזמן לעבור למערך האבטחה בבסיס מצפה רמון:

יתכן שעל בסיס מה שקראתם עד עכשיו תמהרו לחשוב, ובצדק, שהבסיס ללא אבטחה.

דווקא כן, בסיס התחמושת מצפה רמון מאובטח על ידי מערך אבטחה שאמור למנוע בין היתר פעולות גנבה כמו שביצעה חוליית הבדואים המדוברת.

חקירת האירוע הציפה בעיות קשות במערך האבטחה של הבסיס הנוכחי ובסיסים נוספים:

שגרת האבטחה שבוצעה לא תאמה את המוגדר בפק"ל ההגנה של הבסיס.

התברר שבוצע רידוד בכמות ובתדירות הסיורים על הגדר ובתוך הבסיס.

כשכבר בוצעו סיורים, התברר שהחיילים לא באמת יודעים לזהות סימנים מחשידים וגם לא כל כך ניסו לעשות זאת.

צה"ל מציב למשימת האבטחה חיילים ברמה נמוכה עם בעיות אישיות קשות שמשרתים בשיטת שבוע שבוע.

מערך האבטחה פעל ללא סדר, ללא רמת פיקוד נדרשת וללא ביקורות ותרגילים לבדיקת רמת הביצוע.

מערך האבטחה אינו כולל אמצעי הרתעה מתאימים שיכולים להקשות על חודרים כמו חוליית הבדואים.

גם המעגל השני שאמור לגלות גנבות מהסוג הזה לא בוצע כראוי והכוונה לביקורות ולספירת מלאי.

יאמר לזכות הצבא שקיים פק"ל אבטחה טוב יחסית וקיימים נהלים לביצוע ביקורות וספירת מלאי. הבעיה בחיילים בכל הדרגות שהיו אמורים לבצע את המשימות השונות ופשוט עשו ככל העולה על רוחם וגרמו בכך לנזק תדמיתי וכספי גדול.

לצה"ל אחריות ישירה למצב העגום מפני שאינו מעביר את החיילים הכשרה המתאימה לתפקידם כמאבטחי מתקן.

האירוע הנ"ל מצביע על כך שגם צה"ל צריך להתייחס לאבטחה כמקצוע ייחודי על מנת שבסיסיו יהיו בטוחים מהתקפות ומחדירות כאלה.

באופן מפתיע, או שלא, הצבא הגיב ללא חשיבה מקצועית ומיהר להציב מערכת רדארים יקרה מאוד שאמנם מרשימה ביכולות שלה אבל אין באמת מי שיפעיל אותה ביעילות הנדרשת. כרגע ניתן להתייחס אליה כפסל סביבתי ופחות כאמצעי אבטחה יעיל.

צה"ל חייב להבין שכדי למנוע פגיעה בחיילים וגנבת ציוד ותחמושת, עליו לשנות את גישתו לעולם האבטחה ואחרי שיעשה זאת עומדות לפניו שתי אפשרויות פעולה:

הוצאת משימת אבטחת הבסיסים לקבלני משנה – חברות אבטחה מקצועיות או בניית מערך אבטחה צה"לי מקצועי ומיומן.

בשתי האפשרויות על צה"ל לעבוד בסיוע יועצי אבטחה מהעולם האזרחי כדי להגדיר מחדש את האיומים והמענים לכל בסיס.

אני מברך על כך שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שבמידה מסוימת צה"ל החל לבצע פעולות אופרטיביות בהכשרת מערכי אבטחה מקצועיים, במיוחד בחיל האוויר וגם באגף הטכנולוגיה האחראי על אבטחת בסיסי התחמושת.

למרות זאת יש עדיין עבודה רבה לבצע ובינתיים בסיסים רבים נחשבים לפרוצים וחשופים לפריצות וחדירות ומיליוני שקלים מושקעים בכל מיני מערכות שלא באמת צריך אותן.

על המפקדים לדעת שאבטחה צריך לקיים במקצועיות גם בצה"ל

נשיא ארה"ב במרחק נגיעה קטלנית

יחידת האבטחה של נשיא ארצות הברית לא לוקחת סיכונים (או לפחות לא צריכה לקחת סיכונים) ובמיוחד במדינות כמו אפריקה ולכן, באירוע בו משתתף הנשיא, אנשי היחידה ידאגו "לתת" את הכבוד ליחידה המקומית אבל יביאו מהבית כל מה שהם יכולים, והאמריקאים יכולים. במסגרת שירותי נחשפתי לעצמה האמריקאית וראיתי מקרוב מה המשמעות של יחידה שסומכת רק על עצמה.

ברור שיחידת האבטחה של הנשיא האמריקאי פעלה כך גם בטקס האשכבה של נלסון מנדלה ז"ל על מנת ליצור בעצמה את מעגלי האבטחה הנחוצים לאבטחתו באירוע.

אז איך זה נראה בשטח?

מרגע קבלת הידיעה שהנשיא החליט להשתתף באירוע, נשלח כוח מקדים גדול שמתחיל לפעול במספר ערוצים וכבר לוקח אחריות על אבטחת האירוע ומשתלט על בית מלון, חלק משדה התעופה, צירי נסיעה ועוד. בית המלון, בו עומד להשתכן הנשיא, הופך למבצר מאובטח. האמריקאים לא מסתפקים רק בלקיחת הסוויטה הנשיאותית ומספר חדרים ליד, הם שוכרים את כל המלון על כל חדריו או חצי ממנו – במקרים בהם מדובר בבתי מלון גדולים מאוד.

במקביל, מטוסי הגלקסי הענקיים מתחילים לנחות אחד אחרי השני, כשעליהם נמצא ציוד אבטחה רב, מכוניות משוריינות, כלבים ועוד.

היחידה דואגת להביא גם כוח אדם משלה שכולל עשרות מאבטחים ועשרות חיילי מארינס שמוצבים לפני הגעתו של הנשיא בכל אזור שבו הוא מתוכנן לשהות ונשארים שם סביב השעון עד לרגע עזיבתו את המדינה המארחת.

כאמור, מדובר כאן במראה מרשים שמשדר כוח ועצמה בלתי נתפסים ולפעמים גם קנאה מצד היחידה המארחת.

גם היחידה לאבטחת הנשיא האמריקאי עובדת בשיטת המעגלים, כאשר המעגל האחרון הוא אותו מאבטח או מאבטחים צמודים לנשיא שהם אמורים לתת את המענה התגובתי במידה ושאר המעגלים כשלו.

אבל האם כל הכוח והעצמה המתוארים מספיקים על מנת למנוע פגיעה בנשיא? אם נשפוט לפי מה שהתרחש בטקס האשכבה אזי התשובה היא חד משמעית לא.

נשיא ארה"ב וראשי מדינות נוספים שהשתתפו בטקס האשכבה של נלסון מנדלה ז"ל, עמדו חשופים ליד אדם חולה נפשית שהתחזה למתרגם לשפת הסימנים.

אותו אדם, מר תמסנקה ג'נתג'ייה, בן 34, שזכה איכשהו בתפקיד המתורגמן לשפת הסימנים באירוע המכובד, עמד במרחק נגיעה בלתי אמצעי זמן רב ובלי שנראו מאבטחים בסביבה הקרובה לנשיא.

תוך כדי האירוע, ומיד עם סיומו, התברר שה"מתורגמן" אמנם מוכר אבל מתחזה, חולה נפשית שהעיד על עצמו שבמהלך האירוע ראה מלאכים יורדים מהשמיים. בהמשך נודע שה"מתורגמן" נחשד בעבר בביצוע מעשה רצח ואונס.

באופן מפתיע, או שלא, ביומיים שלושה לאחר האירוע כולם התייחסו רק לעובדה שאותו אדם לא היה באמת מתרגם לשפת הסימנים אבל אף גורם לא התייחס לעובדה שמדובר במחדל אבטחה חמור שאין כדוגמתו שמשמעותו שנשיא ארה"ב ומקביליו מכל העולם היו חשופים לפגיעה מידית ויתכן שגם קטלנית.

העובדה שבפועל ה"מתורגמן" לא פגע באף אחד לא קרתה בגלל מערך האבטחה העצום שהאמריקאים הקימו באירוע אלה רק בגלל שהוא עצמו החליט לא לפגוע, כי אם רק היה רוצה בכך הרי שהיה יכול לעשות פעולת פגיעה ראשונה מבלי שמישהו יכול היה לעצור אותו.

המחדל כפול – הראשון והעיקרי הוא בכך שמערך האבטחה לא באמת ידע מיהו אותו אדם שעומד ליד הנשיא ומה עברו, והשני שלא הוצב מאבטח בצמוד לנשיא שיכול להגיב לתקיפה מטווח קצר.

כל הפרטים שהתגלו לאחר מכן על אישיותו המפוקפקת מעידים על כך שלא בוצעו פעולות בדיקה ומניעה הכרחיות לכל אדם שנכנס למתחם האח"מים ושבעצם האמריקאים קיבלו את אותו "מתורגמן" כמובן מאליו.

האירוע הנ"ל מחזק את שיטת מעגלי האבטחה אבל רק אם עובדים לפי עקרונות היחידה לאבטחת אישים הישראלית שמציבה את כוח האבטחה בהתאמה לאיומים הרלוונטיים ולא לפי החלטות אנשי הפרוטוקול.

בגישה הישראלית, המענה הראשון לאיום מאדם כזה הוא ביצוע סינון קפדני כולל בדיקת רקע, המענה השני הוא המאבטח הצמוד שעומד מאחורי האישיות במרחק אשר יאפשר לו לממש את ייעודו המקצועי – להצליח להגיב לכל התקפה מטווח קצר כנגד האישיות. זה יקרה גם אם יראו את המאבטח במסכי הטלוויזיה בכל העולם במהלך נאום האישיות. פרטי האירוע הנ"ל עונים לכל אותם גורמים ששואלים ומתלוננים לפעמים על כך שרואים את פרצופו של המאבטח בצילום. ככלל, באבטחה, טלוויזיה וכללי טקס לא צריכים להיות חלק משיקולי האבטחה. כמובן שלעיתים יש גם יוצא מן הכלל אבל הם יקרו רק בתנאים מסוימים.

הבעיה העיקרית של יחידות אבטחה, כמו היחידה האמריקאית, הינה שהפרוטוקול יותר חזק משיקולי האבטחה. הפרוטוקול יכול, ועושה זאת בפועל, לקבוע לאנשי האבטחה איפה הם יעמדו ואיפה הם לא יעמדו כדי לא להפריע לנשיא או כדי שרק הוא יראה בתמונה. יחסי הכוחות האלה בעצם מבטלים את כל העצמה שתיארתי בהתחלה ויוצרים פרצות קשות במערך האבטחה.

מיקום כל מאבטח, אבל בעיקר מיקום המאבטח הצמוד לאישיות, יכול לקבוע האם המפגע יצליח במזימתו לפגוע באישיות או שלא. באבטחת אישים, העובדה שהיריב מצליח לפעול ראשון מבטלת לחלוטין את תגובת המאבטח הצמוד שגם אם פעל במהירות ובנחישות מרשימים לא יצליח להשפיע על התוצאה הסופית. אני חושב שהסרטון הבא יכול להוות דוגמא מצוינת למה שאני מתכוון בדבריי:

https://www.youtube.com/watch?v=vkhel904rTY

בינתיים, משפחתו של ה"מתורגמן" החליטה לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש שם הוא יוכל להמשיך ולתרגם לשפת הסימנים כמה שירצה ומבלי שיאשימו אותו בהתחזות.

זכרו, אבטחה צריך לקיים ועדיף שתעשה תוך עמידה בכל העקרונות הבסיסיים כדי ליצור מעגלי אבטחה סגורים וללא פרצות.

הצילום ש"חשף את מערך אבטחת נסראללה"

כתבה שהתפרסמה ב YNET ושופכת אור על מערך האבטחה של נסראללה שכפי הנראה יש בו מאפיינים מוכרים.

 צילום השיירה של מזכ"ל חיזבאללה כשיצא מהמחבוא יכול להעיד על שיטות פעולה וסוגי כלי הרכב. האם חשף את עצמו לאפשרות חיסול מהאוויר?


נאומו הפומבי והנדיר של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בחודש שעבר בביירות ממשיך, כך נראה, לספק הצצה לא שגרתית למערך האבטחה של מי שעומד בראש ארגון הטרור הלבנוני.

 
 

בתוך 24 שעות יצא נסראללה פעמיים ממחבואו: ב-13 בנובמבר הופיע בקומפלקס הסגור "סייד א-שוהדא" בפרבר הדרומי של ביירות, לא רחוק מהמקום שבו כמה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת והביאה למותם של עשרות ולפציעתם של מאות בני אדם. למחרת, נסראללה נאם במגרש א-ראיה בדאחייה לרגל חג העאשורא השיעי.

 
 

אחרי שהתקשורת הלבנונית ניסתה להבין מה פשר המזוודה המסתורית שהחזיק אחד ממאבטחיו בעת נאומו על במה – לפי ההערכות ערכת הגנה מפני התנקשות – העלה אזרח מקומי לרשת תמונה מאחד מהבניינים הקרובים לאותו מגרש. לפי הטענה היא צולמה מעט לפני נאום נסראללה ותיעדה את השיירה שעמה הגיע מזכ"ל חיזבאללה ממחבואו לאותה במה:

בתמונה שנותחה על ידי תחקירן המודיעין, שעורך תחקיר על מנגנוני המודיעין והאבטחה של חיזבאללה, ניתן לראות תכונה רבה של אנשים ושמונה כלי רכב, בהם רכבי שטח שחורים ושני רכבי שרד ממוגנים זהים, ככל הנראה לשם הטעיה.

"נסראללה נוהג לצאת ממקום מסתורו ברגל, כשהוא ומאבטחיו נהנים ממטרייה אנושית של אלפי תומכים, מה שמונע מגורמים שלדעתו מאיימים על חייו, כמו ישראל, לנסות לחסלו באמצעות מטען או מזל"ט", אולם בהופעתו ב-14 בנובמבר, הוא נדרש לעבור מרחק של קרוב לחצי קילומטר מאזור המחבוא.

לצורך כך, מתברר מניתוח התמונה שהועלתה לרשת, נערכה עבורו בסמוך לבמה, בחסות בניין סמוך, שיירה מיוחדת של רכבי שטח שחורים וביניהם רכבי שרד ממוגנים זהים מדגם שברולט סוברבן וטויטה לנד קרוזר. "מדובר בגרסה מיוחדת ברמת מיגון גבוהה שמאפשרת לשרוד ירי ממקלעי 7.62 וכן פיצוץ מטעני צד קטנים".

"השיירה התמקמה באחד מכבישי השירות או החניונים של בניין דירות הסמוך לבמה. ניתן לראות כי בחניון המאולתר נפרשו וילונות (בצבע כחול) כדי להסתיר את תנועתו של נסראללה מהבמה ואליה, בדומה לשיטות שבהן נערכים לאבטח אצלנו ובמערב נשיאים וראשי ממשלה".

באוקטובר 2010 ביקר אחמדינג'אד בביירות ונאם באותו המקום, "נסע בשברולט סוברבן. תיק האבטחה שנבנה לאתר אז בוודאי סייע ליחידת האבטחה של נסראללה להתארגן כעת במהרה".

מקום האירוע ומועדו היו ידועים כמה שעות מראש, ומצילום לוויין משטח ההתכנסות שבו הופיע נסראללה, אפשר להסיק ש"ברגע נתון, יכול היה גורם שחפץ להתנקש בנסראללה לעשות זאת בצורה סטרילית יחסית בלי לפגוע בהמון באמצעות שיגור טיל אל מתחם המילוט או הבמה המרכזית".

ומה לגבי הרכב? תחקירן המודיעין טוען שהוא ממודל 2012 ונקנה מחברה לבנונית בביירות, שעוסקת שנים בשיווק כלי רכב ממוגנים לגורמי ממשל ולגורמים פרטיים. "בביירות פועלות גם חברות איראניות העוסקות במיגון רכבים ושמשות מפני כדורים ומטענים. מדובר בכלל בתעשייה שלמה שהתפתחה בעקבות מלחמות האזרחים בלבנון והעימותים הבין-עדתיים שגבו את חייהם של אנשי ממשל וביטחון, כמו גם אנשי רוח ועסקים בשנים האחרונות".

תחום האבטחה – סקירה מקצועית שכתבתי עבור לקוח

אחד מלקוחותיי ביקש שאכתוב חוות דעת מומחה על אירוע ירי שקרה בטייבה בין עבריינים למאבטחים.

בחלק הראשון של חוות הדעת כתבתי סקירה אישית ומקצועית על תחום האבטחה:

 א.    מדינת ישראל הינה מדינה ביטחונית וככזו מנסה להתמודד עם איומים רבים, מבחוץ ומבפנים, בדרך של צריכת אבטחה מכל הסוגים וברמות שונות.
 ב.    במציאות הנוכחית, כמעט כל חברה, מפעל, ארגון או מוסד זקוקים לשירותי אבטחה באופן שוטף.

 ג.     אם בעבר הצורך באבטחה אפיין בעיקר מוסדות ממשלתיים או מתקנים צבאיים, הרי שכיום גם חברות, מוסדות ומתקנים פרטיים זקוקים לאבטחה שוטפת לנוכח הסיכונים והאיומים השונים המקיפים אותם.

ד.     במדינת ישראל, רווית הטרור ואירועי אלימות יש חברות שמירה ואבטחה רבות. אולם קיים הבדל מהותי בין שמירה לאבטחה.
שירותי שמירה כוללים בדרך כלל רק הצבה של שומר (חמוש או לא) בכניסה למבנה, שטח או מתקן, שעיקר תפקידו הוא למנוע את גישתם של אנשים שאינם מורשים להיכנס לשטח, כדי להבטיח את שלמות הרכוש ובטחון האנשים שבאתר. לעיתים רבות שירותי שמירה כוללים גם דאגה לסדר ואכיפה במקום.
לעומת זאת, שירותי אבטחה כוללים בתוכם גם שירותי שמירה, אך גם פעולות נוספות שמטרתן להגן על אנשים, רכוש, מידע וכדומה מפני גניבה, התקפה או פגיעה, מסיבות פליליות או לאומניות. מאבטחים הם על-פי רוב חמושים בנשק.

ה.    כוח האדם המועסק באבטחה הוא כוח אדם מוכשר ומיומן יותר, המורכב בדרך כלל מיוצאי יחידות אבטחה צבאיות או יוצאי יחידות קרביות. גם ההכשרה שעוברים העוסקים באבטחה היא ארוכה ומורכבת יותר. 
מאבטח נדרש לעבור בהצלחה קורס מאבטחים כתנאי בסיסי, ולעיתים ישנם מוסדות הדורשים מעבר של קורסי אבטחה נוספים (כמו קורסי קרב מגע, אבטחה מונעת, אבטחת מועדונים ועוד).

ו.      לרוב, ייעוד האבטחה יוגדר כהתמודדות יומיומית עם איומים הקיימים בשטח אשר מעודכנים על בסיס הערכות מצב של גורמי הביטחון והמודיעין והאמונים על הביטחון בגופים ציבוריים ופרטיים.

ז.     מאבטח ו/או מערך אבטחה, הכולל מספר מאבטחים, מוצב בעמדות על מנת להגן על מושא אבטחה ולמנוע כל פגיעה בו במינימום הפרעה להתנהלותו השגרתית.

ח.    במדינת ישראל קיימים גופים ממשלתיים כגון שירות הביטחון הכללי, ציבוריים שהינם בהנחיית שירות הביטחון הכללי כגון חברת בזק, ציבוריים שהינם בהנחיית משטרת ישראל כגון המוסד לביטוח לאומי ופרטיים שמחויבים לפעול על פי החוק. 

ט.    העבודה כמאבטח, בכל הרמות, טומנת בתוכה סיכון ברמה הגבוהה ביותר, עד כדי אפשרות לפגיעה ואפילו איבוד חיים.
ישנן לא מעט דוגמאות למאבטחים שנפגעו או נהרגו במהלך ביצוע משימת אבטחה:

1)    מאבטחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, נפגע מכדור בכתפו במהלך ההתנקשות בכיכר רבין בת"א.

2)    מאבטח בסניף חצי חינם בראשון לציון נהרג במהלך שוד מזוין.

3)    מאבטח בסניף בנק הפועלים בבאר יעקב נהרג במהלך שוד מזוין.

י.      מאבטח הינו אדם המועסק באופן רשמי כדי להגן על אנשים, רכוש או נכסים, הוא בוחר לעבוד כמאבטח ולכן לוקח בחשבון את הסיכון הכרוך בתפקיד.

יא.   כאמור, בארץ קיימים סוגים שונים של מאבטחים אשר מגויסים ומוכשרים מקצועית על פי אפיון התפקיד אליו הם מיועדים.

אפיון התפקיד באבטחה מהווה תו תקן אחיד לכל גוף המעסיק במסגרתו מאבטחים.

יב.   לאבטחה בכלל ולמאבטח בפרט ישנה התמודדות תמידית עם מספר קשיים עיקריים:

1)    לרוב מערך האבטחה מוצב בעמדת הגנה כנגד האיומים, המשמעות של עובדה זו שברוב הזמן המאבטח פסיבי וממתין לבעיה שתגיע אליו.

2)    מערך אבטחה פסיבי מעניק ליריב יתרון שמתורגם ליכולת להפתיע את המאבטח ולפעול ראשון, כך שתגובתו של האחרון תתבצע רק לאחר שהיריב החל לפעול וחשף את עצמו.

3)    בעוד שהמאבטח חייב להיות ערני בכל זמן ביצוע המשימה, מכיוון שאינו יודע בוודאות מתי ואיך יגיע היריב, האחרון מחליט מה תהיה דרך פעולתו ועיתוי הביצוע ונדרש לריכוז וערנות לזמן קצר יחסית.

4)    כדי להצליח למנוע מהיריב להמשיך במשימתו, על המאבטח לפעול במהירות מרבית ממצב סטטי ופסיבי למצב לחימה מלא עד לנטרולו.

5)    ליריב קל יותר ללמוד על דרכי הפעולה של המאבטח, בעיקר כאשר מדובר במשימת אבטחה המבוצעת בגזרתו הטבעית.

6)    היריב ממתין בסבלנות להזדמנות הטובה ביותר מבחינתו וכאשר יזהה אותה יפעל במהירות ובנחישות.

7)    בניגוד ליריבו, המאבטח מתמודד עם שגרה קשה ושחיקה מהירה מכיוון שיכול למצוא עצמו עובד זמן ממושך במשימות מבצעיות מבלי להתמודד עם מקרה אמיתי.

8)    סביר להניח, בהתבסס על ניסיון העבר בארץ ובעולם, שרוב המאבטחים לא יגיעו למצב לחימה אמיתי במשך כל זמן עבודתם. אלה שכן ימצאו את עצמם במצב של לחימה, ניתן להניח,  שזאת תהיה להם הפעם הראשונה בה יחוו את הדבר האמיתי ולכן לא ניתן לדעת כיצד יפעלו והאם יעמדו במדויק או בכלל בדרישות התפקיד.
הדוגמא הטובה ביותר למצב זה הינה תגובת המאבטחים כלפי יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

9)    לאור מספר הרב של משימות האבטחה ומספר המאבטחים, קיים קושי אמיתי ביכולת הפיקוח על רמת הביצוע בשטח ולכם אדם אשר נמצא מתאים לתפקיד נדרש לעצמאות ביצועית והתנהגותית מרגע קבלת המשימה ועד לסיומה.

יג.    האמונים על האבטחה במדינת ישראל מתמודדים עם מציאות משתנה, גזרות פעולה שונות וכוח אדם מתחלף, ולכן כל משימה עומדת בפני עצמה וכדי לבצעה נדרש תהליך מוסדר שכולל: הכשרה ראשונית, אימונים תקופתיים, עדכונים ותיקוף הנחיות, בקרות, הערכות מצב ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים.

יד.   תהליך תכנוני מוסדר הופך את הביצוע למקצועי יותר, יעיל יותר וממוקד יותר אל מול האיומים ומונע שימוש לא נכון באמצעים הרבים הקיימים היום בתחום האבטחה.

טו.  רמת האבטחה נקבעת על בסיס הערכת מצב והיא משתנה ממשימה למשימה בהתאם לסך כל הנתונים הקיימים:

1)    מושא האבטחה יכול להמשיך בפעילות ללא אבטחה פיסית (ללא מאבטחים צמודים).

2)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מאבטח אחד בלבד (מאבטח צמוד).

3)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים (משני מאבטחים ומעלה).

4)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים וכוחות ביטחון נוספים כגון שוטרים או חיילים.

5)    מושא האבטחה לא יוכל להמשיך בפעילותו כלל.

טז.   רמת האבטחה קובעת את גודלו של כוח האבטחה שנשלח למשימת ההגנה על מושא האבטחה ואת האמצעים הנדרשים לצורך כך.

יז.    רמת האבטחה מתייחסת גם לביטחון כוחותינו – שמירה על ביטחונם של המאבטחים עצמם.

יח.   סך כל הנתונים, הנחות העבודה ושיטה האבטחה מאוגדים לתורת עבודה אחת שעל פיה פועלים כל מבצעי המשימות בשטח ובעלי תפקידים במטה הארגון.

יט.   תורת העבודה כוללת בתוכה, כנספחים, גם תכניות אבטחה למתקנים קבועים ומאובטחים בדרך קבע או התדירות משתנה.   

כ.    סך כל הידע המקצועי והאמצעים הניתנים למאבטח טרם ביצוע המשימה, מתחלקים לשלוש קבוצות:

1)    אלה אשר מסייעים למאבטח לזהות את היריב בפעולותיו הראשונות ומגדילים את הסיכוי למנוע את התקרית בתחילת התהוותה בשטח – איתור סימנים מחשידים, משקפת, מצלמות וכו'.

2)    אלה המסייעים למאבטח לפעול מול היריב לאחר שהנ"ל החל בתקיפה אפקטיבית אל מול מושא האבטחה או המאבטחים עצמם – זיהוי מצב כתקרית, ייזום לחימה, אקדח, מחסניות, תנועה נכונה, יכולת בירי, קרב מגע, וכו'.

3)    אלה המסייעים למאבטח לפעול לאחר סיום התקרית – מכשיר קשר לדיווח, תיק עזרה ראשונה לטיפול בפצועים, רכב לפינוי, פנקס כיס וכו'.

כא.  איומים:

1)    קיימים איומים רבים כנגד מושא אבטחה שמתחלקים לשלוש אפשרויות עיקריות:

  1. תקיפה פיזית.
  2. פגיעה על ידי אמצעי חבלה.
  3. פגיעה על ידי ירי ממרחקים שונים.

2)    לרוב לא ניתן להתמודד עם כל האיומים הקיימים כנגד מושא אבטחה מכיוון שכל איום הינו ברמת סבירות שונה לחלוטין עד כדי לא רלוונטי. לדוגמא:

  1. במושא אבטחה קבוע, חוזר על עצמו כמעט ללא שינויים, קיימים כמעט כל סוגי האיומים מכיוון שליריב יש זמן רב ללמידה ותכנון.
  2. במושא אבטחה משתנה או לא מתוכנן קיימים איומים מזדמנים בלבד מכיוון שליריב אין מספיק זמן ללמידה ותכנון והוא חייב לנצל כל הזדמנות. לא קיים למשל איום של מטען חבלה ולכן אין צורך לבצע סריקות נגד חבלה.

כב.   במדינת ישראל, לתפקיד מאבטח, נקבע סף קבלה בסיסי שאומר שעל המועמד לשרת בצה"ל שירות חובה מלא וביחידה קרבית. המשמעות בקביעה זו הינה גיוס מועמדים בעלי ניסיון באחזקת נשק, מודעות לנשק, ירי באימונים, יתכן שגם ירי מבצעי, תחושה של פחד מבצעי, המשמעות של מידע מודיעני, יכולות היריב, שימוש באמצעים, תפיסת עמדה טקטית ומבצעית, תפיסת מחסות, קריאת שטח, צמצום טווח למטרת ירי ועוד.

כג.    השירות הצבאי כלוחם קרבי, קורס האבטחה, האימונים התקופתיים, התדריכים, ההנחיות, הלקחים, העבודה בפועל והאישיות של המאבטח כולם ביחד נועדו על מנת להכין אותו בצורה הטובה ביותר להתמודדות מיטבית ברגע האמת אל מול המפגע בקרב מגע או בירי, אבל רק ברגע זה ניתן יהיה לדעת כיצד יפעל אותו מאבטח והאם כל מה שעבר לפני אכן סייע לו.

כד.   בכל בתי הספר לאבטחה הממלכתיים והפרטיים מלמדים את המאבטחים לפעול על פי העקרונות הקשיחים הבאים:

1)    זיהוי סימנים מחשידים אצל אדם חריג.

2)    בזיהוי של אמצעי וכוונה המופיעים אצל האדם החריג יסווג המאבטח את המצב כ"תקרית".

3)    במצב של "תקרית" ייזום המאבטח לחימה אל מול היריב.

4)    בתחילת הירי, לעבר היריב, יירה המאבטח מטח מהיר של 3-4 כדורים על מנת לפגוע ולנטרל.

5)    לאחר ירי המטח, יעבור המאבטח לירי מכוון ומהיר או יצמצם טווח למטרת נטרול (תלוי בטווח הירי).

6)    לאחר מטח הירי הראשון יכול המאבטח לשפר עמדה למטרת תפיסת מחסה או הורדת צללית.

7)    מרגע יפתח ה"תקרית" על המאבטח לשמור על קשר עין עם היריב.

כה.   מטרת האימונים בבתי הספר לאבטחה הינה שמירה ושיפור רמתו המקצועית של המאבטח בירי ובקרב מגע והשילוב בניהם תוך שימוש במטרות המדמות את היריב עד כמה שניתן.
כמובן שבשום דרך שהיא לא ניתן לאמן את המאבטח בירי דו צדדי עם כדורים אמיתיים ומפגעים אמיתיים ולכן משתמשים בתי הספר בירי עם כדורי צבע.

השינוי שמבצעת המשטרה בתפיסת האבטחה האזרחית

בחודשים האחרונים משטרת ישראל החלה לבצע שינוי משמעותי וקיצוני בתפיסת האבטחה האזרחית. ההתחלה היתה בצמצום מספר כלי הנשק שבידי המאבטחים ובהמשך הגיע שינוי בתפיסת האבטחה בעסקים כמו קניונים, תחנת אוטובוס מרכזית ובתי מלון, מה שגרם לתחילתו של גל פיטורים נרחב מחברות האבטחה.

כמו בכל דבר גם בנושא זה ישנם תומכים וישנם מתנגדים, כאשר כל אחד מציג את הצד שלו תוך שהוא מדגיש את מה שחשוב בעיניו, כך שבסופו של דבר יתכן והאזרחים לא באמת מבינים מה ישתנה, למה והאם זה נכון וטוב.

בינתיים הכותרות מופיעות חדשות לבקרים:

ההקלות בקניונים: מאות מאבטחים פוטרוגל פיטורים בענף בעקבות ההקלות בהנחיות האבטחה בקניונים מצד המשטרה. הערכה: אלפים יצרפו למפוטרים אם גם במלונות תוסר השמירה. בעל חברה גדולה: "יש מאבטחים בני ‭,50‬ אין להם לאן ללכת"

על רקע המאבק של חברות השמירה ברפורמה שמקדם המשרד לביטחון פנים לצמצום כלי הנשק – הן מתריעות כי ייאלצו לפטר אלפי מאבטחים.

בואו ננסה לעשות סדר בבלגן.

נתחיל בכך שמצב שבו צריך לפטר עובדים אינו משמח אף אחד והלוואי שהיה ניתן להימנע מכך.

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל הבינה שמוטל עליה תפקיד כבד, חשוב ובעל משמעות של ביטחון האזרחים, והרי המשטרה אחראית על ביטחון הנפש והרכוש בגזרה אזרחית. בעלי התפקידים בחטיבה השכילו לגשת ולבקש סיוע מגופי הביטחון האחרים, ובעיקר משירות הביטחון הכללי, לקבלת ידע מקצועי בתחום האבטחה ובדגש על תהליך החשיבה שעומד מאחוריו.

הצבת מאבטח ו/או מצלמה במקום מסוים הם השלב האחרון בתהליך תכנון מקצועי ארוך. במהלך תהליך זה מתייחסים לכלל הנתונים והגורמים שעל בסיסם קובעים מה תהיה רמת האבטחה בכל מקום מאובטח.

התהליך מתחשב במצב הביטחוני במדינה, בסטטיסטיקת הפיגועים במשך השנים, בשיפור ביכולות גופי הביטחון ובניהול סיכונים. כאן חשוב לעצור לרגע כדי לציין שבתחום האבטחה הכי קל תמיד להשתמש בהרבה מאוד אמצעים ולהציב מכסימום מאבטחים, לעומת זאת הקושי האמיתי והמקצועי היא ההחלטה לצמצם ברמת האבטחה.

באבטחה, כמו גם בתחומים אחרים, בעלי המקצוע חייבים לדעת להתאים את עצמם למציאות המשתנה. והמציאות אכן משתנה כל הזמן.

מכיוון שאני לוקח חלק בהדרכות בגופים שכבר עברו את השינוי התפיסתי, אני יכול לומר בביטחון שבמידה ומבצעים אותו על בסיס תהליך מסודר ומקצועי אזי מערך האבטחה החדש מתאים יותר למציאות וטוב יותר מקודמו.

בתהליך המקצועי קיים שלב שבו קובעים מול איזה איומים רלוונטיים וישימים אנחנו מתמודדים ובשלב אחריו קובעים מהם המענים שיכולים להתמודד מולם כך שיצליחו למנוע ולסכל פיגוע. בכל הדבר הגדול הזה נכנס גם שיקול של ניהול סיכונים. ולכן, למרות שבאבטחה מדובר בחיי אדם, מקבלי ההחלטות מחפשים את האיזון בין האבדן האפשרי לבין גודל מערך האבטחה. יש לציין שאותם מקבלי החלטות לוקחים בחשבון שלא קיים מצב של מאה אחוז כיסוי אבטחתי וללא נפגעים.

התייעלות אל מול שינויים במציאות יכולה לגרום לצמצום כוח אדם או לחלופין להגדלת כוח אדם. כיום אנחנו נמצאים במצב שבו הגיע הזמן להתייעל בדרך של צמצום בכוח אדם ובכמות הנשקים שניתנים למאבטחים.

אני מברך על תהליך החשיבה שמבצעת המשטרה ועל האומץ לבצע שינויים אחרי כל כך הרבה שנים של החמרה. זה מבורך מכיוון שקיפאון, חוסר חשיבה, חוסר התייעלות או כל הגדרה אחרת שמתאימה לעמידה במקום אינם מתאימים עוד לעולם האבטחה המתקדם. העולם מתקדם קדימה בצעדי ענק וכך גם תחום האבטחה.

אבל, כדי שנצליח להישאר בצד החיובי של השינוי, חובה לעבוד בתהליך מוגדר ומסודר שלא מדלג על שום שלב בו ונשאר נאמן להנחות העבודה ולעקרונות המקצועיים שנקבעו מראש.

כמומחה אבטחה, אני לא מאמין במערך אבטחה במתקן קבע כמו קניון, תחנה מרכזית ובית מלון שכולל בתוכו רק מעגל סמוי הנתמך באמצעים טכנולוגיים. מערך אבטחה קבוע יהיה מקצועי וטוב רק אם יכלול מאבטחים גלויים ואמצעים תומכים. מאבטחים סמויים נחשבים למעגל אבטחה נוסף למעגלים האחרים ולא יכול לבוא במקומם.

חשוב לציין שגם שינוי צריך לדעת לבצע. שינוי חייב להתבצע רק אחרי הכנה הכוללת כתיבת תורת עבודה חדשה, בחינת התפיסה החדשה והכשרות לכוח המבצע – מנהלים ומאבטחים.

 

זכרו, אבטחה צריך לקיים ועדיף לעשות זאת בדרך נכונה.

ניתוח אירוע אמת – מאבטח בקניון איילון ירה לעבר רעולי פנים

ביום שישי 8 לנובמבר 2013, בסביבות השעה 22:00 , ירה אחמ"ש בקניון איילון ברמת גן לעבר רעולי פנים.

מחקירה ראשונית של האירוע התברר שרעולי הפנים פרצו לחנות חשמל הנמצאת בתחומי הקניון.

הפורצים זוהו מגיעים במצלמות האבטחה, האחמ"ש ניגש לגזרת האירוע, זיהה שוב את רעולי הפנים בדרכם החוצה וכאשר הם נבהלו והחלו לברוח, האחמ"ש שלף את אקדחו ובהמשך נראה מבצע ירי לעבר מכונית הפורצים.

אמנם חקירת האירוע עדיין לא הסתיימה אבל ניתן בהחלט לנסות ולהבין מה קרה והאם פעולות מערך האבטחה בכלל והאחמ"ש בפרט היו נכונות?

האירוע התקיים כאשר הקניון היה לקראת סגירה ועדיין שוהים בו מוכרים וקונים, ולכן רמת האבטחה מותאמת למצב זה.

יש לזכור שכל אירוע מתחיל ונגמר בהתאם לסיווג הראשוני שיבוצע על ידי כוחות האבטחה בשטח. הסיווג ישפיע על פעולות האבטחה ועל תוצאותיהן ולכן ישנה חשיבות רבה לבעלי התפקידים המוצבים במוקד ותפקידי מפתח.

על פי הדיווח הראשוני של המשטרה, האחמ"ש זיהה את הפורצים כשהיו כבר בדרכם החוצה מהקניון.

האחמ"ש קיבל דיווח על הפורצים, צמצם טווח לגזרה, זיהה את הפורצים באזור דלת הכניסה למבנה וזיהה אותם שוב בדרכם החוצה. האירוע צולם והוקלט במערכת המצלמות המוצבת בקניון ולכן ניתן לצפות בסרטון וממנו אפשר להבין שהפורצים זיהו את האחמ"ש מגיע במהירות, נבהלו מהגעתו והחלו לברוח לעבר רכב המילוט. תוך כדי הבריחה, אחד הפורצים נפל לרצפה ומאחד נפל סכין חד גם כן על הרצפה. בשום שלב בסרט לא רואים את הפורצים מגיבים לעבר האחמ"ש ובטח שלא בפעולות התקפיות.

האם האחמ"ש תרגם את תמונת המצב נכון על פי נוהל הלחימה והסמכויות שניתנו לו?

כנראה שכן. האחמ"ש נכנס לגזרה במהירות תוך שהוא שם את ידו הימנית על האקדח כמוכנות מבצעית, ראה שני פורצים מכוסי ראש בורחים לעבר רכב מילוט שבו ישב אדם נוסף ששימש כנהג. בפועל האחמ"ש מבין שהוא נמצא בסכנה שהולכת ומתקרבת אליו ולכן מחליט לשלוף את אקדחו האישי. במצב זה האחמ"ש זיהה אמצעי – הלום, אבל לא זיהה כוונה מכיוון שהפורצים נראו בורחים ממנו ולא רצים לעברו. במצב זה מותר לאחמ"ש לבצע נוהל מעצר חשוד הכולל עד שימוש באקדח לצורך איום בלבד. הנוהל גם מפרט מספר פעולות אפשריות לפני השימוש בנשק, כגון שימוש בכוח. האחמ"ש טעה בבחירת

הפורץ שזיהה את שליפת הנשק זנח את תכניתו לפגוע במאבטח ומיהר להצטרף לחבריו שברחו לעבר מכוניתם שהמתינה בחנייה החיצונית. השימוש בנשק הכולל ירי לעבר רכב הפורצים. האחמ"ש חרג מהסמכויות שניתנו לו.

כמו שציינתי לפני, שלב סיווג האירוע ומה שיקבע בו ישפיע על פעולות מערך האבטחה. אם האחמ"ש היה מגיע לגזרת האירוע בידיעה שמדובר באירוע פלילי ולא באירוע פח"עי, הרי שהיה צריך לעצור בטווח קשר עין ושמע ולהתחיל לבצע נוהל מעצר חשוד.

כאן מתחילות כמה בעיות. הפורצים יצאו מתחום הקניון שנמצא באחריות אבטחתית של מערך האבטחה ועברו לחניון הציבורי שנמצא באחריות משטרת ישראל. מדובר באירוע מתגלגל שחוצה שתי גזרות אחריות. האחמ"ש רשאי ויכול היה להמשיך ולהשתמש באקדחו רק במידה והפורצים היו ממשיכים להוות איום כלפיו או כלפי אזרחים אחרים. במצב שבו הפורצים נראו בבירור עולים לרכב ועוזבים את המקום, אסור היה למאחמ"ש לירות לעברם. כל שהיה עליו לעשות זה לקחת כמה שיותר פרטי זיהוי של הפורצים והרכב ולהעביר אותם בדיווח מהיר למשטרה.

בנוסף חשוב שהאחמ"ש ייגש לגזרה בה שהו הפורצים על מנת לבדוק האם ישנם עוד חשודים ו/או חפצים היכולים להוות איום.

למזלו של האחמ"ש הוא ירה ולא פגע בפורצים או באנשים אחרים שיתכן והיו בגזרת החניה החיצונית. לאחר האירוע האחמ"ש תוחקר במשטרה ושוחרר ללא ענישה וגם חזר לעבוד בקניון.

אני רוצה לנצל את האירוע כדי לנתח את המצב שבו הקניון סגור ואין בו עובדים ו/או אזרחים אשר היו יכולים להיות בסכנה מצד הפורצים.

אני חושב שישנם מצבים אשר מקבילים לאירוע של שוד בבנק. ההנחיה למאבטח בבנק במצב של שוד וודאי מגדירה שעליו לא לבצע שום פעולה כלפי השודד, לאפשר לו לסיים את השוד ובהמשך לא למנוע ממנו לצאת מגזרת הבנק. כמובן שהמאבטח כן נדרש לפנות עובדים ולקוחות מגזרת השוד ולוודא שאף אחד לא מבצע שום פעולה שיכולה להחמיר את המצב. האם יש היגיון בנוהל הזה? יש, בוודאי שיש. לבנק יש ביטוח על הכסף שנגנב ולכן המטרה המרכזית שלו באירוע היא למנוע פגיעות בנפש. שום סכום כסף לא שווה שמישהו יפצע או ייהרג בתחומי הבנק.

אם ננסה להפעיל את הנחיה זו לאירוע בקניון סגור, ללא אנשים, נבין שעל המאבטח לדעת שהקניון ריק מאדם ולכן לא קיים איום ממשי על אף אחד, לא עובד ולא לקוח. האחמ"ש זיהה את הפורצים בדרכם החוצה מהקניון. האחמ"ש לא זיהה מה עשו לפני זה. לכן היה יכול לשמור על קשר עין עם הפורצים בעזרת המצלמות, במקביל יכול היה להזעיק את המשטרה תוך העברת פרטים. רק כשכוחות המשטרה היו מגיעים היה צורך בביצוע סריקה בגזרת הקניון לאיתור חריגים נוספים. גם אם נראה כאילו מדובר באבטחה פסיבית, היא הנכונה והיא המתאימה לקניון ריק מאדם. אין שום סיבה שהמאחמ"ש יסכן את עצמו או אחרים בגלל רצונו להתקרב לפורצים. ברור שעצם הגעתו לקשר עין עם הפורצים הביאה לכך שהיה צריך לשלוף את אקדחו ובהמשך גרמה לו להגיע למצב של ירי לעבר רכב הפורצים.

בכל אירוע קיים תהליך קבלת החלטות בקרב כל המשתתפים בו וכל החלטה יכולה להסיט את האירוע לכיוונים שונים.

בכל הניתוח הנ"ל אני רוצה להאמין שלאחמ"ש יש תעודת מאבטח בתוקף והוא עבר את כל ההכשרות הנדרשות על פי תקן משטרת ישראל. כי אם לא, אין לו סמכויות של מאבטח והוא שווה ערך לאזרח בלבד.

האירוע הנ"ל מדגיש את החשיבות בביצוע הדרכות מקצועיות למאבטחים, תרגילים טקטיים שכוללים תרחישי איום ומבחני ידע ורמה. קב"ט אשר ישכיל לעשות זאת, יכין את המאבטחים שבאחריותו טוב יותר לביצוע המשימה המוטלת עליהם.

מצורף קישור לסרט שצולם במצלמות האבטחה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4454400,00.html

זכרו, אבטחה צריך לקיים!!!

ניתוח אירוע אמת – החשיבות בהגדרה והכרת הסמכויות של כוח ביטחון

ביום שלישי ה – 22 לאוקטובר 2013 בעיר סנטה רוסה, בקליפורניה, ירו למוות שני שוטרי סיור בנער בן 13. סיבת הירי – השוטרים זיהו שהנער החזיק בידו רובה קלצ'ניקוב ומשלא נענה לקריאתם להשליך אותו לרצפה, פתחו לעברו באש והרגו אותו. רק לאחר שהתקרבו גילו שמדובר ברובה צעצוע העשוי מפלסטיק.

האם מדובר במחדל? כמובן שכן.

האירוע התרחש בשעה 15:30 כלומר באור מלא.

הנער לא עשה דבר חוץ מלהחזיק את הרובה.

ה"פשע" היחיד של הנער בכך שלא נענה לבקשת השוטרים להשליך את הרובה לרצפה.

האירוע הנ"ל מהווה דוגמא מצוינת לחשיבות הגדרה וכתיבת נהלים וסמכויות לכוחות ביטחון ועוד יותר מזה להכרתם על ידי הכוח המבצע – שוטרים, חיילים ומאבטחים.

בואו ניקח את האירוע, כפי שהתרחש בארצות הברית, אלינו ונפעל בהתאם לסמכויות הניתנות לנו מתוקף תפקידנו כאנשי ביטחון.

מאבטח/שוטר העובד בשטח עירוני בשעה 15:30 בצהריים, אור יום, מזהה אדם לבוש אזרחי הנראה כנער ורואה בבירור שהנער אוחז בידו רובה מסוג קלצ'ניקוב.

הנער לא מאיים על אף אחד ולא יורה על אף אחד.

בשלב הזה על המאבטח/שוטר לפעול על פי נוהל הלחימה המגדיר מצבים ומענה למצבים אלו.

על המאבטח לסווג את מה שהוא רואה לנגד עיניו ולהחליט באיזה מצב מדובר – המאבטח/שוטר רואה נער האוחז באמצעי לחימה. מה שהוא לא יכול לדעת מהי הכוונה של אותו נער כלומר, מה בכוונתו לעשות עם אותו אמצעי. תרגום הנתונים הללו שולחים את המאבטח/שוטר למצב לחימה א' שבו יש תמונת מצב של זיהוי אמצעי בלבד.

עכשיו, אחרי שסיווג את האירוע והתאימו למצב הלחימה המתאים, המאבטח/שוטר צריך להיזכר ולדעת כיצד עליו לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו.

בואו נעצור רגע כדי לפרש את המצב – מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים מה הנער מתכוון לעשות עם הרובה הוא מוגדר כחשוד. הוא ברמת חשוד כי בהחלט יכול להיות מצב שבו יפתח פתאום באש, אבל יש גם סיכוי מסוים שאין לו שום כוונה להשתמש ברובה כדי לפגוע באדם אחר. בגלל שיש סימן שאלה לגבי כוונותיו של הנער אסור לירות בו.

מה כן מותר וצריך לעשות?

על המאבטח/שוטר לפנות אל הנער ולבקש ממנו לעצור תוך שמירה על מרחק טקטי וקשר עין רציף.

אם הנער נענה לפניה ונעצר, על המאבטח/שוטר להנחות אותו להניח את הרובה על הרצפה ולהתרחק ממנו כך שלא יוכל להגיע אליו והשתמש בו. במידה והנער משתף פעולה, השלב הבא הוא להנחות אותו לשכב על הרצפה עם פנים לקרקע וידיים פרוסות לפנים. עכשיו אפשר לגשת לקחת את הרובה ולהשתלט על הנער תוך כדי איזוק.

במידה והנער לא משתף פעולה וממשיך ללכת, על המאבטח/שוטר לצעוק לעברו שוב שיעצור. אם הנער ממשיך ללכת, רשאי המאבטח/שוטר לבצע ירי אזהרה שאינו פוגע בנער או באזרחים אחרים חפים מפשע.

אי שיתוף פעולה מצד הנער מעביר את המאבטח/שוטר לביצוע נוהל מעצר חשוד מלא שבהתאם לתגובות הנער יכול להחמיר למצב ב' ואולי גם לג' בנוהל הלחימה.

בחזרה לאירוע האמיתי – אני מרשה לעצמי להמר על כך שבמידה שהשוטרים היו מבצעים ירי אזהרה הנער היה משתף פעולה. השוטרים פעלו בפזיזות ובמצב אוטומט מה שגרם להם להרוג נער חף מפשע שבסך הכל שיחק עם רובה הצעצוע שההורים קנו לו.

האירוע הנ"ל ממחיש היטב שחייו המבצעיים של איש הביטחון אינם קלים ומחייבים אותו להכרה מלאה של הסמכויות שניתנו לו ולהכנה מנטלית ומעשית ליכולת תגובה נכונה במצבי חירום.

על מנהלי האבטחה לזכור שככל שישקיעו יותר בהכנה ואימון הכוח העומד לרשותם כך יגדילו את הסיכוי שהנ"ל יפעלו נכון בחירום.

על המנהלים והמאבטחים לזכור ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

ותודה לצוות מארגון גרינפיס שחדר למתקן האסטרטגי

מה נאמר ומה נגיד שלפעמים צריך שיקרה אירוע חריג רציני כדי שבעלי הממון יבינו שאבטחה צריך לקיים. האירוע החריג הרציני שבו צוות מארגון גרינפיס הישראלי חודר למתקן בתי זיקוק, שמוגדר על ידי הרשויות כמתקן אסטרטגי, תפס את המאבטחים עם המכנסיים למטה ושינה את מערך האבטחה במתקן ב – 180 מעלות. מזכיר לכם אירועים נוספים דומים? אני מאמין שכן.

החדירה למתקן בוצעה באור יום, במהלך ביצוע חפיפה בין משמרת הלילה היורדת למשמרת הבוקר העולה וצולמה על ידי הצוות התוקף. למזלם של מנהלי מתקן הזיקוק ושל תושבי היישובים הקרובים אליו, שמטרת צוות התקיפה הוגדרה כמחאה ולא כתקיפת טרור ולכן המשמעות היתה שלילית אבל התוצאה היתה חיובית.

אחרי האירוע הוזרמו כספים רבים לטובת הקמת מערך אבטחה מקצועי שעומד, ויותר מזה, בכל הדרישות לאבטחת מתקן אסטרטגי.

סרטון התקיפה:

אז איך יכול להיות שצוות אזרחי, מיומן אמנם, מצליח לחדור למתקן אסטרטגי בקלות ובזמן קצר מבלי שמערך האבטחה יצליח למנוע זאת?

צוות התקיפה ביצע איסוף מל"מ על המתקן שבסופו גילה שהחלפת המשמרות בין המשמרת היורדת למשמרת העולה מתבצעת באופן הבא:

  1. מאבטחי המשמרת העולה מגיעים לשער הכניסה למתקן.
  2. מאבטחי המשמרת היורדת, עוזבים את העמדות המתקן ומגיעים גם הם לכניסה למתקן.
  3. למשך זמן של כ – 20 דקות מבצעים המאבטחים חפיפה.
  4. בזמן ביצוע החפיפה עמדות האבטחה במתקן אינן מאויישות במאבטחים – כלומר המתקן אינו מאובטח.

אתם בטח זוכרים שכתבתי שיש קשר הדוק בין היריב למגן – המגן נותן ליריב את כל התשובות לשאלות שבסופו של דבר מרכיבות לו את הפאזל לבחירת הדפ"ן (דרך פעולה נבחרת).

גם במתקן המדובר, מערך האבטחה נתן ליריב את התשובה לשאלות מתי לתקוף ומאיפה, וכך היה.

הדוברת, המופיעה בתחילת הסרטון, הגיעה לכניסה למתקן בדיוק בתחילת תהליך החפיפה בין המשמרות והודיעה למאבטחים שבזמן שהם מבצעים חפיפה, צוות של גרינפיס חודר להם למתקן בצדו האחורי למטרת מחאה ולא למטרת תקיפת טרור. כמובן שהדוברת יודעת שהצד האחורי של המתקן אינו מאוייש במאבטחים, מה המרחק מהכניסה הראשית לצד האחורי וכמה זמן ייקח למאבטחים להגיע לצוות החודר. היריב מגיע מוכן לביצוע התקיפה.

הגעתה של הדוברת למאבטחים היתה גם לצורך העברת סוג של תדריך בטיחות כדי שחבריה לא ייפגעו בהתנגשות עם המאבטחים.

בזמן שצוות התקיפה חודר למתקן, בעזרת סולמות ובטכניקת מעבר פשוטה מאוד, המאבטחים מנסים לברר מי זו האישה שמספרת להם סיפורים לא הגיוניים על חדירה למתקן והאם היא רצינית.

דמיינו לעצמכם שאותו צוות גרינפיס בחליפות הצהובות, שחדר למתקן האסטרטגי בלי שום בעייה ונכנס לעומק השטח תוך שהוא מתפס על מאגרי נפט וגז, היה צוות של מחבלים טרוריסטים שמטרתו לבצע פיגוע ראווה רב נפגעים, ועכשיו תבינו למה מנהלי המתקן צריכים להגדיר את יום התקיפה כיום זיכרון שבו הם שולחים לארגון גרינפיס תודה על המתנה הכי חשובה שיכלו לקבל מהם.

המחאה של ארגון גרינפיס העירה את מנהלי מתקן בתי הזיקוק מהחלום הלא מציאותי שניתן לאבטח מתקן אסטרטגי בלי מנב"ט, בלי תכנית אבטחה מסודרת, בלי נהלים ובלי תהליך בקרה.

שוב מדובר על ארגון שמקבל סטירת לחי מהיריב ורק אז מבין מה המחיר של החיסכון הכספי וחוסר המקצועיות באבטחה.

שוב מדובר בארגון שמבין בדרך הקשה שאבטחה צריך לקיים ובמיוחד במתקן אסטרטגי שפגיעה בו תשפיע על אזרחים רבים חפים מפשע.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את הנחת העבודה שאם מערך האבטחה לא הצליח למנוע מהיריב מלהיכנס למתקן המאובטח אזי הסיכוי שלו להצליח למנוע ממנו להתחיל בפיגוע ולסכל את המשך התקיפה שואף לאפס.

לשמחתי הרבה, וגם לשמחתם של תושבי הסביבה, מנהלי המתקן למדו את הלקח היטב ומייד אחרי האירוע, החלו בתהליך בנייה והקמת מערך אבטחה על פי כל התבחינים והדרישות המקצועיות למתקן אסטרטגי.

לאחרונה יצא לי לראות ולדבר עם חלק ממאבטחי המתקן והמנב"ט והתרשמתי לטובה מהנראות ומרמת המקצועיות, ולמרות זאת החוכמה בחיים בכלל ובאבטחה בפרט היא להצליח להקדים תרופה למכה ולא להיפך ולזכור היטב

ש"אבטחה צריך לקיים מתוך הבנה של מחיר התקיפה ולא מחיר החיסכון הכספי"