חשיבות המשמעת במקצוע האבטחה

משמעת תקבע אם מאבטח ו/או צוות אבטחה יצליח או ייכשל בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי ולכן נחשבת לאבן יסוד מרכזית וחשובה במקצוע האבטחה, יותר ממוטיבציה וכישרון מקצועי. גם במקצוע האבטחה, כמו במקצועות אחרים, אבן היסוד של המשמעת כוללת משמעת עצמית, משמעת צוותית ומשמעת ארגונית. מספר רב של אירועים ביטחוניים הסתיימו בכישלון מול היריב עקב בעיית משמעת ולא בגלל בעיה של חוסר ידע מקצועי או של מוטיבציה. האם המאבטחים בישראל לא ממושמעים? האם הינם בעלי משמעת נמוכה מזו של מאבטחים במדינות אחרות? האם המאבטח בישראל מודע למחיר האישי והכללי הכבד שיכול לנבוע מחוסר משמעת? מי שעונה לשאלות הללו בהסכמה צריך לדעת שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שמשמעת אינה מוגדרת כתכונה אלא הרגל שניתן לחזק. 
השלב הראשון חייב להיות ההכרה של ההגדרה המילונית למשמעת:

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או יחידים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית – שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב. 

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

משמעת צבאית – בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה. "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".

משמעת הינה קודם כל מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת:
הגישה הראשונה סוברת: האדם הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד ויעבוד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ישע להבחין בין טוב לרע.
הגישה השנייה סוברת: התפקיד המרכזי של החינוך, גם החינוך המקצועי, הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של המאבטח המקצועי, המדריך או המנב"ט אמורים לצוות על המאבטח כיצד לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.
אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע למאבטח בגילוי והבנת הערך העצמי והערך המקצועי שלו, המאבטח מבין בסופו של דבר את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, וכך גם את האחריות המוטלת עליו שנגזרת ממנה גם האחריות למעשיו.

 

אני חושב שהגישה השנייה, שכוללת גם את המשמעת הצבאית, מתאימה מאוד למאפייני מקצוע האבטחה בישראל ולכן אם הייתי מנב"ט בפועל, הייתי בוחר בניהול צוות האבטחה שתחת אחריותי במשמעת שתואמת ובטח קרובה למשמעת הצבאית. משמעת שסביר להניח תעמוד בניגוד מוחלטת לאופי הישראלי ותתאים יותר לשוטרים הסינים הנראים בתמונה שמשדרים משמעת מכף רגל ועד ראש – בנראות, בסדר, בדיוק, בגאווה ובהתייחסות למקצוע. הייתי מעביר לצוות האבטחה שלי מסר ברור וחד שלא תהיינה פשרות בנושא משמעת תוך ביצוע פעולות בונות מודעות ליתרונות וההישגים שהמשמעת מביאה איתה ליחיד, לצוות ולארגון. הייתי משכנע את צוות האבטחה שלי שמשמעת תעלה את הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי וכותב על קיר בגדול את המשפט הבא:
"משמעת – הבנה שיש מישהו מעלי. יש סמכות. יש מחויבות כלפי גורם גבוה יותר, יש מחויבות לאחריות, ולכן עלי לבצע. נקודה. זו תפיסת עולם שצריכה להיות לכל מאבטח באשר הוא".
המשמעת במקצוע האבטחה היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של מושא האבטחה והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות על המאבטח ו/או צוות האבטחה. מנהלים, מנב"טים, רמ"שים ומאבטחים כאחד מצווים לשמור על קיום המשמעת והציות לתיק האבטחה ולנהלים ולהקפיד עליהם.
המשמעת טבועה בכל תחומי העשייה באבטחה, משלב ההכשרה ובהמשך בשלב העבודה המעשית, ואין היא ניתנת לבחירה, להפרדה ולחלוקה – על המאבטח היחיד לפעול במשמעת עצמית גבוהה שתבוא לידי ביטוי בהתייחסות למקצוע, עמידה בזמנים, למידה להרחבת הידע המקצועי ודיוק מרבי בביצוע המשימות על בסיס ההנחיות והנהלים. על צוות מאבטחים לפעול באיזון נכון בין המשמעת העצמית למשמעת הצוותית תוך שמירה ותמיכה אחד על השני.   
המנב"ט הוא האחראי לאכיפת המשמעת. תפקידו של הרמ"ש לסייע בידי המנב"ט לקיום המשמעת בקרב במאבטחים.
המנב"ט והרמ"ש מחויבים להוות דוגמא ולוודא שהם עצמם מתנהלים באותה רמת משמעת שנדרשת מהמאבטחים.
קיימת תופעה מעניינת שמצביעה על כך שישנה ירידה חדה ברמת המשמעת בעיקר בקרב שכבת המאבטחים שרק לפני זמן קצר שרתו בצה"ל שכאמור נחשב לארגון שמאמין ותלוי ברמת המשמעת. במעבר הזה מהשירות הצבאי לעבודה האזרחית, המאבטחים מרשים לעצמם לרדת ברמת המשמעת העצמית וברמת משמעת הצוות. אני חושב שירידה זו מתאפשרת בעיקר בגלל שדרישת המשמעת ואכיפתה לא מספיק חדים וברורים, לא בבתי הספר למנב"טים, לא בבתי הספר לרמ"שים ובטוח שלא בבתי הספר למאבטחים. מכיוון שכך, כל אותם בעלי התפקידים מגיעים למערכי האבטחה השונים ברמת משמעת נמוכה שאינה מתאימה למאפיינים התפקיד באבטחה  האזרחית. אם המנב"ט לא ידרוש ולא יפעל למשמעת ברזל אזי המאבטחים ימשיכו להתנהל בחוסר משמעת שאין ספק שתוביל אותם ויתכן שגם את מערך האבטחה לכישלון ידוע מראש.
מאבטח ללא משמעת לא יצליח לאתר את היריב בזמן ולא יצליח למנוע ממנו לפעול ולבצע את תכניתו הזדונית. מערך אבטחה ללא משמעת לא יצליח לממש את האחריות המוטלת עליו. כדי שהמאבטח יתנהל ויעבוד עם משמעת עצמית וצוותית גבוהה בכל רגע נתון, בכל משימה שמוטלת עליו, כולל במהלך הכשרות מקצועיות, ובכל מצב כאשר הוא עובד לבד או בצוות, חלה חובה לדרוש ולהנחיל את המשמעת לאורך זמן וללא פשרות.
חוסר משמעת תייצר ליריב הפוטנציאלי הזדמנויות לפעולה ותציב את המאבטח במצב של כישלון.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במשמעת ברזל!!!

רצח יצחק רבין – הסיבות לכישלון

27 שנים חלפו מאז אותו ערב ב 4 לנובמבר 1995, ערב שבו האזרח יגאל עמיר הצליח להתנקש בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעזרת אקדח שהיה ברשותו ושני כדורים מדויקים וקטלניים שנורו ממרחק של 30 ס"מ מגבו של ראש הממשלה. מזה 8 שנים, אני מעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לבוגרים ולתלמידים רבים ומהרצאה להרצאה אני מוצא את עצמי מבין יותר ויותר מה קרה לנו ומצליח לספק הסברים טובים ונכונים יותר. השנה, הוזמנתי לעמוד בראש שיח מקצועי שבו התבקשתי לספר על התקופה שלפני ה 4 לנובמבר 1995 שבה תפקדתי כמאבטח ולנסות להסביר מהן הסיבות לכישלון והאם הן קשורות למאפייני ולהתנהלות היחידה לאבטחת אישים בשנים שלפני ההתנקשות.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ קמה בשנת 1958 כלקח מאירוע שבו אזרח ישראלי זרק רימון בתוך מליאת הכנסת עוד ששכנה בבית פרומין. מאז ועד ה – 4 לנובמבר 1995, היחידה התפתחה בהתאם לצורך בכוח אדם ובגיבוש תפיסת האבטחה בהתבסס על העובדה שבכל אותן שנים לא נדרשה להתמודד מול איום ממשי על מישהו ממושאי האבטחה שהיו באחריותה, כולל ראש הממשלה.
כאמור, השיח המקצועי, הציב לי אתגר חשיבתי בחיפוש אחר השאלה האם הסיבה או הסיבות לכישלון באבטחת ראש הממשלה מקורן בשנים שלפני ההתנקשות:

על היחידה לפני ההתנקשות:
יחידה מבצעית בעלת ניסיון מבצעי שגרתי של מעל 30 שנים המורכבת מעץ מבנה נורמטיבי הכולל ראש יחידה, מנהלי מחלקות, ראשי ענפים, מפקדים ומאבטחים. קיימת חלוקה ברורה בין מטה היחידה לעובדי השטח כאשר שכבת המפקדים מתפקדת כחוליה מקשרת ביניהם. קיימת יראת כבוד מצד המאבטחים כלפי המפקדים והמנהלים במטה. הגיוס ליחידה התקיים בהתאם לתהליך מוגדר וסדור כאשר כל מי שמסיים אותו בהצלחה עובר הכשרה מקצועית כללית והכשרה מקצועית ייעודית לתחום אבטחת אישים. כל מי שסיים את ההכשרה בהצלחה, נקלט ביחידה ועובר תהליך חניכה וחפיפה על ידי מאבטח וותיק יותר. מאבטח ביחידה נשלח למשימות אבטחת אישים שבהן הוא אחראי על בידוק הקהל בעזרת חיילות מתגברות, מבצע סריקה נגד חבלה, מבצע פיקוח, קולט את האישיות ומשתלב באבטחתו בפועל עד לעזיבה. העבודה המבצעית, בדגש על העבודה בחוליית ראש הממשלה, מתבצעת בתהליך מקצועי הכולל תדריך מקדים, פיקוד ובקרה וסיכום למטרת הפקת לקחים. כל המאבטחים מבצעים את המשימות ברצינות רבה ובהתאם לנלמד בהכשרה המקצועית ומוגדר בתפיסת האבטחה ובתיקי המשימות השונות.

ביטחון עצמי:
לאחר כ – 37 שנים של עבודה מבצעית שבהן לא הופיע שום יריב ממשי, יהיה הגיוני מאוד להבין את תחושת הביטחון העצמי ששררה בקרב מנהלי היחידה, המפקדים והמאבטחים. מצד אחד, אין ספק שחשוב שיחידה תתנהל מבצעית בתחושת ביטחון עצמי שהפעולות המבוצעות בשטח נכונות ונותנות מענה לאיומים הרלוונטיים ומצד שני אסור שתחושת הביטחון העצמי תהפוך לשחצנות ויהירות ואף לחשיבה שאתה הכי טוב בעולם.
אני זוכר היטב שבקרב שכבת המאבטחים היה ביטחון עצמי מקצועי אבל לא שחצנות ולא יהירות ולכן אני בטוח בכך שתחושת הביטחון אינה הסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות.

הנחת העבודה:
הנחת העבודה המרכזית מרגע הקמת היחידה ועד ל4 לנובמבר 1995 היתה ש"יהודי צבר לא יפגע ביהודי", לא יפגע באישיות ממלכתית ובטח שלא בראש הממשלה. הנחת עבודה שגרמה לשכבת המנהלים להאמין באמת ובתמים שיהודי צבר לא יתנקש בראש הממשלה ועברה מהם לשכבת המפקדים והמאבטחים בשטח. האמונה החזקה תורגמה על ידי המאבטחים בשטח ל"זיכוי" כמעט מידי לכל מי שנראה מתאים למוגדר בהנחת העבודה. זה לא אומר שהמאבטחים לא מסתכלים בכלל על מי שניגש לראש הממשלה אבל יתכן שהנחת העבודה גורמת להסתכלות להיות שונה ופחות לחוצה מבצעית.
יגאל עמיר הוכיח שהנחת העבודה המרכזית של השירות ובתוכו היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מהיסוד ולא מתאימה לעובדה שבעבר יהודים צברים פגעו ביהודים צברים אחרים ובטח שלא מתאימה לכל מה שהתרחש בישראל בחודשים שלפני ה 4 לנובמבר 1995.
אין ספק, שהנחת העבודה המוטעית הינה אחת הסיבות העיקריות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעיקר בגלל שיצרה אמונה מוטעית והשפיעה על המוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה.

תפיסת האבטחה:
היחידה לאבטחת אישים עבדה על בסיס תפיסת אבטחה מקצועית וברורה שהגדירה שככלל ראש הממשלה יאובטח על ידי מפקד וארבעה מאבטחים, ייסע ברכב לא משוריין ויוכל לפגוש כמעט כל אדם ברחוב או באירועים מבלי שיעברו זיהוי ובידוק ביטחוני ברמה כזו שמאפשר לדעת מהם כוונותיו והאם נושא עליו אמצעי לחימה. תפיסת האבטחה התבססה על האמונה שכל מאבטח ביחידה קיבל את כל הידע המקצועי והכלים הנדרשים על מנת להתגבר בהצלחה על כל מי שיפעל לפגיעה בראש הממשלה.
גם כאן, יגאל עמיר הוכיח שככלל תפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מיסודה ובפרט החשיבה שהמאבטח החמוש יצליח תמיד לנצח את היריב.
אני בטוח שגם תפיסת האבטחה המוטעית היוותה סיבה מרכזית לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

פיקוח ובקרה:
ועדת שמגר מצאה שראש השירות לא היה מספיק מעורב בעשיית היחידה לאבטחת אישים וכחלק מכך, לא פיקח ולא ביקר במידה הרצויה על מנת לדעת האם קיימים פערים מקצועיים בפעילותה. גם הפיקוח והבקרה בתוך היחידה על עבודה המאבטחים בשטח לא היתה מספיק מוגדרת, מסודרת ומקצועית ונראה שככלל המאבטחים השונים נשלחו לבצע את משימות האבטחה באמונה שלמה שתמיד יבצעו אותה על הצד הטוב ביותר וללא פערים, שיטת הפעלה בסגנון של "שגר ושכח".
מכיוון, שאי ביצוע פיקוח ובקרה על העשייה בשטח מונעת איתור פערים מקצועיים ולא מאפשרת לשמוע את שכבת המאבטחים, ברור שיש לכך חלק בסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

ראיית התוקף ואיתור חריגים:
תחום מקצועי שלא היה קיים בתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים ולכן לא נלמד בהכשרה המקצועית. המשמעות מכך היתה, שהמאבטח בשטח לא ידע לחשוב בראיית התוקף ולא ידע כיצד לאתר חריגים בצורה מקצועית בגזרת האיום. 
הפער המקצועי הזה היה בין הסיבות המרכזיות לכך שיגאל עמיר עמד כ 40 דקות בקרבת מאבטחים שעובדתית ראו אותו אבל לא הגדירו אותו כחריג בגזרה ובכך אפשרו לו להגיע בבטחה לנקודת הזמן והמפגש עם ראש הממשלה שהתאים לביצוע ירי מדויק וקטלני. 

לסיכום:
וועדת שמגר, שבחנה לעומק את הסיבות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מצאה שהוא לא התרחש בגלל המאבטחים שביצעו את משימת אבטחת ראש הממשלה ב 4 לנובמבר 1995. הוועדה הגיעה למסקנה ברורה שהמאבטחים עבדו וביצעו את האבטחה בדיוק כפי שהוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה וכפי שלימדו אותם בהכשרה המקצועית ולכן בהחלטתה מחזקת הוועדה את התובנות שהצגתי בשיח המקצועי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס הנחות עבודה המתאימות למציאות ושמגדירות את תפיסת האבטחה המקצועית!!!

התנקשות סיציליאנית

ב 23 למאי 1992, השופט האיטלקי ג'ובאני פלקונה ואשתו, מלווים במאבטחים, נחתו בשדה התעופה פונטה ראיסי בסיציליה כחלק מהדרך הקבועה שעשו בביקור הדו שבועי בביתם אשר בסיציליה. ג'ובאני ואשתו עלו על רכב האישיות שלווה ברכב אבטחה קדמי וברכב אבטחה אחורי. השיירה החלה בנסיעה על הכביש המהיר משדה התעופה לביתם של הזוג בסיציליה. חוליית חיסול של המאפיה הסיציליאנית עקבה אחר תנועותיו של ג'ובאני פלקונה, וכאשר שיירת הרכבים עברה מעל גשר, הפעיל אחד מחברי החוליה מטען רב עוצמה שהתפוצץ בתזמון מושלם וגרם למותו של ג'ובאני, אשתו ושלושה מתוך חמישה מאבטחים. 

השופט ג'ובאני פלקונה ועמיתו השופט פאולו פורסלינו נרשמו בספרי ההיסטוריה של איטליה כשני שופטים שבלטו במוטיבציה, בנחישות ובדרך הייחודית והיצירתית במלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית הידועה. 
המאפיה הסיציליאנית היא ארגון פשע שמקורו ובסיסו בסיציליה, איטליה. המאפיה הסיציליאנית הצליחה ליצור מדינה בתוך מדינה ופעלה בגביית דמי חסות, בוררות בסכסוכים בין עבריינים וארגון עסקאות והסכמים בלתי חוקיים. כאשר נוצרה המדינה האיטלקית ב 1860, היתה סיציליה אזור בלתי שקט. מאות שנות הזנחה יצרו אווירה של אי אמון כלפי השלטונות ומסורת של לקיחת החוק לידיים. מאמצע שנות ה 70 המאפיה הוגדרה כארגון שהגן על בעלי אחוזות עשירים תמורת תשלום ולאחר מכן סחט אותם תמורת דמי חסות וכופר נפש. המלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית החלה עוד בשנות שלטונו של מוסוליני, המשיכה עוד שנים רבות אחריו והתאפיינה מצד השלטונות בהחלפת דורות של חוקרים ושופטים בעיקר בגלל שרובם מצאו את מותם בהתנקשויות ומצד המאפיה בעמידה במשפטים ארוכים שבסופם רובם נשלחו למאסרים ארוכים. שני הצדדים הבינו שמדובר במלחמה ארוכת שנים שכל מי שמעורב בה ימצא את עצמו יום אחד בכלא או בקבר. 
גם ג'ובאני פלקונה ופאולו בורסלינו ידעו שיגיע היום והם ישלמו בחייהם על כך שהחליטו לקבל על עצמם תפקיד מרכזי במלחמה נגד המאפיה הסיציליאנית. השלטונות באיטליה ידעו היטב שהשופטים בסכנת חיים ממשית, הציבו סביבם מערך אבטחה ובכך הפכו אותם לאישים מאובטחים 24/7.
לאורך השנים היתה זו המאפיה הסיציליאנית שהחליטה מי יחיה ומי ימות – מתי ובאיזו דרך התנקשות. המאפיה התנקשה בחייהם של עשרות שוטרים, חוקרים, שופטים ובני משפחותיהם בדרכי פעולה שונים ומגוונים כגון ירי ומטעני חבלה. לרוב, מי שסומן על ידי המאפיה כיעד לחיסול מצא את מותו בעוד התנקשות מוצלחת שבוצעה על ידי חוליות מקצועיות ומיומנות של המאפיה. העובדה שחלק מהיעדים לחיסול היו מאובטחים לא הרתיעה ולא מנעה מהמאפיה להוציא לפועל את ההתנקשות ואם להסתכל על אחוזי ההצלחה, ניתן לקבוע שאבטחת האישים לא באמת יכלה להתמודד מול העוצמה של המאפיה הסיציליאנית שלא פעם הזכירה יכולת של ארגון ממשלתי וממלכתי ולעיתים ניתן היה לחשוב שאף נמצאת מעל, לראייה לכך הם אותם מאבטחים/ות שמצאו את מותם בחלק מההתנקשויות.
התנקשויות כאלה מוכיחות שארגון פשע יודע ויכול להוציא לפועל מבצע מורכב שמחייב יכולות מקצועיות גבוהות וחלק ממטרותיו לזכות באהדת האזרחים וליצור הרתעה עתידית.
תמונה של ג'ובאני פלקונה עם חלק מהמאבטחים שהוצבו סביבו:

ההתנקשות בג'ובאני פלקונה חושפת את דרכי הפעולה של המאפיה הסיציליאנית בשימוש בחומר נפץ המופעל מרחוק.
ההחלטה על ההתנקשות בג'ובאני פלקונה התקבלה בפגישות וועדת המאפיה הסיציליאנית בין ספטמבר לדצמבר 1991 וזאת בעקבות קיומו של משפט כנגד חברי המאפיה. דרך הפעולה שנבחרה להריגתו של ג'ובאני היתה מטען חבלה רב עוצמה. חוליית המתנקשים שנבחרה, אספה מודיעין על תנועותיו של ג'ובאני וגילתה שפעם בשבועיים הוא מגיע יחד עם אשתו לביתם בסיציליה – תנועה זו הוגדרה על ידי החוליה כפעילות שחוזרת על עצמה באותה תדירות ובאותה דרך – הגעה לסיציליה במטוס, נחיתה בשדה התעופה פונטה ראיסי ונסיעה בשלושה רכבים בכביש המהיר שמוביל משדה התעופה לעיר. 
חברי החוליה ביצעו סיורים בכביש המהיר ואיתרו בו קטע שעובר מעל גשרון שנבנה מעל מעבר מים – נקודה זו נבחרה כמתאימה להנחת מטען החבלה. חברי החוליה רכשו 200 קילוגרם של חומר נפץ והחלו להתאמן בהרכבת מטען חבלה ודרכי הפעלתו מרחוק תוך שהם נעזרים בידע והניסיון של מומחה חומרי נפץ מהמאפיה הניו יורקית של משפחת גמבינו. ב 8 למאי 1992, נפגשה החוליה לצורך הכנת מטען החבלה הסופי שכלל 13 חביות עמוסות ב 400 קילוגרם חומר נפץ. את החביות הניחה החוליה במעבר המים מתחת לגשרון.
23 למאי 1992, יום ההתנקשות, חולית המתנקשים הכירה את העובדה שג'ובאני ואשתו שוב טסים לביתם בסיציליה ולכן קבעה את היום הזה כיום הביצוע. החוליה התפצלה כאשר אחד הוצב בתצפית בשדה התעופה ושניים בתצפית על גבעה שאפשרה קשר עין עם הכביש המהיר ובמיוחד עם הגשרון שמתחתיו הונח מטען החבלה. לאחר שהתצפיתן בשדה התעופה זיהה את הגעת המטוס, את ירידתם של ג'ובאני פלקונה ואשתו ואת עלייתם לרכב האישיות שמוקם באמצע השיירה, העביר טלפונית את המידע לשני התצפיתנים שעל הגבעה. השניים עקבו בעזרת משקפת אחר התקדמות השיירה על הכביש המהיר ובתזמון מושלם, כאשר שלושת רכבי השיירה עלו על הגשרון, הפעילו מרחוק את מטען החבלה רב העוצמה – מכונית הליווי הראשונה נפגעה ממלוא עוצמת הפיצוץ ועפה מספר עשרות מטרים מהכביש כששלושת המאבטחים שבתוכה נהרגו במקום. המכונית השנייה שבה נסעו ג'ובאני פלקונה ואשתו, התרסקה על קיר בטון והעיפה את השניים אל מותם דרך החלון הקדמי.
סרטון המציג את ההתנקשות:

חוליית המתנקשים של המאפיה הסיציליאנית הצליחה לחסל את ג'ובאני פלקונה ואשתו בעיקר בגלל שזיהתה בהתנהלות שלהם פעילות שחוזרת על עצמה. באבטחת אישים, פעילות שחוזרת על עצמה מוגדרת כמדפס והיא נחשבת לפעילות שבה האישיות נמצא ברמת הסיכון הגבוהה ביותר מתוך הנחת עבודה שהיריב יגלה אותה כחלק משלב איסוף המודיעין. ליחידה לאבטחת אישים ישנן שתי דרכים להתמודדות עם פעילות של האישיות שחוזרת על עצמה:
1. כאשר מדובר בפעילות שלא ניתן לשנות אותה, לא בזמנים ולא בדרך, יש להשקיע משאבים כדי לעלות את רמת האבטחה ובדגש על ניתוח השטח בראיית התוקף ופעולות מקדימות לאיתור אנשים וחפצים חריגים. במקרה של ג'ובאני פלקונה, ניתן היה לשנות את זמן הטיסה, לשנות את מיקום רכב האישיות בשיירה ולנסוע במרחקים גדולים יותר בין הרכבים בשיירה.
2. כאשר מדובר בפעילות שכן ניתן לבצע בה הטעיה ושבירת שגרה, יש לשנות את זמני ביצוע הפעילות, יש לשנות את צירי הנסיעה בכל הגעה ועזיבה, יש לבצע הטעיה בשיירת הרכבים, להפעיל שיירת דמה ועוד.

ב 19 ליולי 1992, חודשיים אחרי ההתנקשות בעמיתו השופט ג'ובאני פלקונה, חוסל השופט פאולו בורסלינו גם כן על ידי המאפיה הסיציליאנית. גם במקרה של פאולו בורסלינו, חוליית המתנקשים זיהתה בהתנהלותו פעילות שחוזרת על עצמה – ביקור בביתה של אמו אשר נמצא בעיר פלרמו. חוליית המתנקשים בחרה שוב בשימוש בחומץ נפץ רק שהפעם הניחה אותו בתוך רכב ובכך יצרה רכב תופת רב עוצמה. את הרכב החנתה החוליה מבעוד מועד מול חזית הבניין בו התגוררה אמו של השופט פאולו בורסלינו. ביום ההתנקשות, חברי החוליה המתינו בתצפית להגעתו של פאולו בורסלינו וכשזה הגיע עם מאבטחיו, המתינו שייצא מהרכב וייגש לדלת הכניסה הראשית לבניין. בזמן שלחץ על האינטרקום והמתין לפתיחת הדלת, חבר החוליה הפעיל את מטען החבלה שגרם למותו של פאולו בורסלינו ולמותם של חמשת מאבטחיו.
סרטון המתאר את הפיצוץ: 

לסיכום:
ההתמודדות באבטחת אישים אל מול היריב הינה רציפה ואינה יכולה להפסיק אפילו לא לרגע אחד. מרגע שהיריב החליט להתנקש באישיות, הוא יבצע תהליך מסודר ומקצועי שבדרך כלל יתחיל בשלב איסוף מודיעין למטרת איתור פעילות שחוזרת על עצמה. היריב יכול לבחור בדרך פעולה אחת מיני רבות העומדות לרשותו ובדרך כלל הוא יבחר בדרך שתחשב לדעתו הטובה והבטוחה ביותר להצלחה של מאה אחוז. מכיוון שהיריב ממוקד במשימת ההתנקשות בלבד, יש לו את היכולת והסבלנות להמתין לעיתוי הטוב ביותר לביצוע שיכול להיות כמעט בכל מקום ובכל זמן. יחידת אבטחת אישים שרק תציב מאבטחים סביב האישיות ולא תיצור ותבצע מעגלי אבטחה נוספים, לא תצליח למנוע את הפגיעה באישיות. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" עם מספר מעגלים הכוללים שבירת שגרה והטעיה.

היריב נראה כמו כולם

שני אירועים חריגים שהתרחשו בחודש האחרון בישראל, אירוע בירושלים שמחבל שביצע מסע הרג של חפים מפשע הסגיר את עצמו למשטרה ואירוע בכיכר השעון ביפו שבו שני שוטרים איתרו מחבל בדרכו לבצע פיגוע, מוכיחים את הטענה המקצועית שלנו שבשנים האחרונות היריב ששוהה בסביבה אזרחית נראה כמו כולם בלבוש ובמראה האישי. הנחת העבודה הנ"ל נכונה גם לגבי המחבל שביצע את הפיגוע בבר ברחוב דיזינגוף בתל אביב. תמונות המחבלים שמתפרסמות ברשתות מוכיחות שהיריב העכשווי והמודרני, מקפיד מאוד על מראה חיצוני שמתאים לעונה ולאוכלוסייה ששוהה בגזרה שבה בחר לבצע את הפיגוע ודואג לא להראות סימנים מחשידים מיותרים שיכולים להקל על כוחות הביטחון ו/או על אזרחים לזהות אותו כחריג. 
תמונות של המחבלים:

הנחת ההמשך להנחת העבודה שהיריב המודרני לא יהיה עם סימנים מחשידים בנראות החיצונית, הינה שברוב המקרים היריב יראה סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד כאשר רגע פעולת התקיפה יתקרב או כאשר יהיו בסביבה כוחות ביטחון. 
נהג המונית שבתמימות הסיע את המחבל מירושלים מנקודת האיסוף לתחנת המשטרה סיפר שהרגיש שהנוסע שיושב במושב האחורי מפוחד:

שני השוטרים שעבדו בגזרת יפו סיפרו שזיהו אצל המחבל סימנים מחשידים בהתנהגות ולכן עצרו אותו לתשאול שבעקבותיו הבינו שמדובר בשוהה בלתי חוקי וביצעו חיפוש בכבודה שנשא וגילו בתוכו רובה שמוכן לביצוע פיגוע. בזכות פעולת סריקה ממוקדת בגזרת הפעולה, הצליחו השוטרים לאתר סימנים מחשידים בהתנהגות אצל המחבל.
הפרטים שמתקבלים מתחקירי פיגועים ובדגש על אלה המתייחסים להתנהגות היריב, קובעים באופן חד וברור שהוא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך שלבי הפעולה ובמיוחד בשלב הסופי ולכן כוחות ביטחון – חיילים, שוטרים ומאבטחים, אשר ירכשו ידע ומיומנות באיתור סימנים מחשידים בהתנהגות יגדילו את הסיכוי להצליח לאתר את היריב מספיק זמן לפני רגע ביצוע פעולת התקיפה.
קביעה זו, מתבססת על כך שהיריב הינו אדם שההבדל בינו לבין שאר בני האדם, שבחר לפעול נגד הנורמה החברתית ולהפוך לרוצח חפים מפשע. הפיכתו למחבל רוצח לא מנטרלת מגופו את המוח, הרגש, התחושות וכו' ולכן ככל האדם, כאשר המוח חושב על ביצוע פעולה לא נורמטיבית, הוא יפעיל בגופו של היריב סימנים בהתנהגות שיתבססו על תחושת פחד, לחץ וסכנה וייראו כלפי חוץ, בדיוק כפי שתיארו נהג המונית מירושלים ושני השוטרים מיפו.
מכיוון שמדובר בהתנהגות הגוף במצבים שונים, אין ליריב יכולת למנוע מהמוח שלו להפעיל את המנגנונים האלה. 

כל מערך אבטחה בישראל, ללא קשר לגודלו ומיקומו, חייב ללמד את הכוח הביטחוני שבו את תחום איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד את אלה אשר מאיישים עמדות חיצוניות, וזה על מנת להגדיל את הסיכוי לאתר את היריב במעגל החיצוני.
בישראל, יש מספר מצומצם של מערכי אבטחה, בעיקר אבטחת מתקנים, שקיבלו אישור מחטיבת האבטחה במשטרת ישראל לשנות את תפיסת האבטחה לסינון הנכנסים למתקן אך ורק על בסיס איתור סימנים בהתנהגות.
לא זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כתמים וייכנס ללא בדיקה.
כן זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כחריג שחלה חובה לתשאל אותו כדי לקבל החלטה האם הוא תמים או חשוד.
כמי שמזה שנים, מלווה מקצועית את אחד ממערכי האבטחה האלה, ובהתבסס על אמירתו של המחבל מיפו שחיפש ריכוז קהל שיהיה ניתן לבצע לעברו ירי קטלני, אני סמוך ובטוח שתפיסת האבטחה הנ"ל לא רק שמתאימה יותר לשנת 2022 אלה גם מקשה על היריב מכיוון שמבטלת את ריכוז הקהל בכך שיוצרת זרימת אנשים פנימה ומצליחה לראות בצורה טובה יותר את גזרות הפעולה של היריב הפוטנציאלי. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב פעולות לאיתור היריב!!!

גיבוש תפיסת הרתעה במערך האבטחה

כולם מייצרים הרתעה כדי לגרום למישהו אחר לא להעז לעשות מה שהוא חושב. השימוש בהרתעה הפך להיות עם השנים יותר ויותר שכיח ונמצא כמעט בכל מקום ובכל תחום. אם בעבר רק מדינות השתמשו בהרתעה אל מול מדינות אויב בעיקר, כיום כמעט כל אחד מייצר סוג של הרתעה כלפי מישהו אחר מסיבות שונות – בעל חנות שמרתיע מפני גניבות, גופים ממשלתיים שמרתיעים מפני אי ביצוע תשלום חשבונות, עורכי דין שמרתיעים אזרחים על ידי מכתבים מאיימים, שכן בבניין מגורים שמייצר הרתעה כדי שאף אחד לא התעסק איתו, משטרת התנועה שמייצרת הרתעה לנהגים וכו'. לכל מי שמייצר ומשתמש בהרתעה ישנה אותה מטרה – לגרום לצד השני לא לבצע את מחשבותיו ו/או לעשות את מה שאומרים לו בלי להתנגד. גם מערכי אבטחה רבים משתמשים בהרתעה כנגד יריבים פוטנציאליים אבל האם הם מייצרים אותה באופן ובדרך הנכונים כך שבאמת תצליח להשפיע על היריב? לאורך כל שנות עבודתי ביחידה לאבטחת אישים, ובמיוחד אחרי הכישלון ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל,  השתמשתי והרגשתי את כוחה של ההרתעה אל מול הסביבה ובעיקר אל מול היריב הפוטנציאלי, וכיום, לאחר כשלושים שנות ניסיון מקצועי מצבר, אני מאמין יותר בחשיבותה ובכוחה של ההרתעה וחושב שכל מערך אבטחה חייב לייצר הרתעה חוצה מעגלים המתבססת על תפיסת הרתעה מקצועית וייחודית למאפייני מושא האבטחה. כמי שמתמחה בתחום ראיית התוקף, אני בטוח שמערך אבטחה שכולל הרתעה חזקה ויעילה מצליח להרחיק יריבים רבים ולעומתו, מערך אבטחה המשלב הרתעה בצורה לא מקצועית או ללא הרתעה כלל, מסמן ליריב שאפשר להתקרב ואף לתקוף. כדי להתחיל לגבש תפיסת הרתעה יש צורך לענות על השאלות הבאות:
מהי הרתעה?
כיצד מייצרים הרתעה?
כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?

"הרתעה" (הגדרה מילונית): אסטרטגיה שנועדה למנוע מיריב לבצע פעולה מסוימת, באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא ליריב נזק הגדול מן התועלת. ההרתעה מבוססת על האמצעים העומדים או שאינם קיימים לרשות הצד המאיים ועל נכונותו לעשות בהם שימוש. אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של היריב, על המאיים להכיר את מאפייני היריב (ראיית התוקף). אחד הקשיים המשמעותיים בתפיסת ההרתעה הוא קיומו של שוני בין תפיסת המציאות ועולם הערכים של הצד המאיים לבין אלו של היריב. ככלל, שיש שוני בין תפיסת העולם של הצדדים, כך יתקשה המאיים להציב הרתעה אפקטיבית כלפי היריב. 

כיצד מייצרים תפיסת הרתעה במערך אבטחה?
שלב 1: ההבנה וההכרה ביעילות ההרתעה אל מול היריב ובצורך להקצות תקציב ומשאבים ליצירתה באופן מקצועי ונכון.
שלב 2: קביעת הנחות עבודה המתבססות ומתייחסות למאפייני היריב הפלילי והפח"עי. למשל, האם איום בענישה באמת מרתיע את היריב הפלילי? האם איום בתפיסה ומאסר באמת משפיע על היריב הפח"עי? האם עצם האיום חזק יותר מהענישה עצמה?
שלב 3: ציון האיום הפלילי והפח"עי כלפי מושא האבטחה הנלקח מסקר הסיכונים שבוצע למתקן והתבסס על ניתוח מקצועי בראיית התוקף.
שלב 4: קביעה מה תכלול ההרתעה ברמת עקרונות.

כיצד מייצרים את מעגלי ההרתעה?
שלב 1: הרתעה באתר האינטרנט של מושא האבטחה – באם למושא האבטחה יש אתר אינטרנט, ניתן לשלב בו תוכן המציין שקיים מערך אבטחה מקצועי ומושקע שיודע להתמודד עם איומים שונים כולל פרסום תמונות של מאבטחים, רכבי אבטחה, אמצעים ועוד.
שלב 2: הרתעה במרחב החיצוני – ניתוח המרחב החיצוני שמוגדר כגזרת איום על מושא האבטחה על מנת לסמן מקומות שיכולים לשמש את היריב להתארגנות וצירים היכולים לשמש אותו להתקרבות וכניסה למתקן וכל זאת כדי להחליט היכן להציב שילוט מרתיע, מצלמות, תאורה, מכשול ועוד.
שלב 3: הרתעה בקו הכתלים הכולל את מכלול הכניסה הראשית ודלתות יציאת חירום – יצירת תהליך בידוק ביטחוני ברור במכלול הכניסה הראשית הכולל מסלול כניסה ויציאה, שילוט מכווין, שילוט מרתיעה ועוד. שימוש במערכת בקרת כניסה בדלתות משניות ובדלתות חירום, הצבת שילוט מרתיע על כניסה לא מורשית, הצבת מצלמות, תאורה ועוד.
שלב 4: הרתעה בתוך המתקן – חלוקה לאזורים שהכניסה אליהם למורשים בלבד, שימוש במערכת בקרת כניסה לאזורים אלו, שילוט מרתיע, מצלמות, מערכת אזעקה ועוד.
שלב 5: כח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים ביטחוניים בכל מעגלי ההרתעה – חיצוני, מכלול הכניסה ובתוך המתקן וכל זאת בשילוב מוקד צופה, רואה ומגיב שיצירת כוח תגובה מהיר כמענה לכל אירוע חריג.
שלב 6: אבטחה אקטיבית: כל בעלי התפקידים במערך האבטחה צריכים ללמוד להיות אקטיביים במהלך המשמרת – לפעול לאיתור היריב בכל הגזרות, לבצע תשאול לחריגים, לבצע סיורים חיצוניים ופנימיים ועוד. 
שלב חוצה – נראות:
נושא הנראות חוצה את כל מעגלי ההרתעה במושא האבטחה, החל מנראות כח האבטחה שמתחיל בלבוש, בצורת העמידה ובסגנון הדיבור והמשך בנראות מכלול הכניסה, המערכות הטכנולוגיות, השילוט ועוד. 

כיצד משיגים יעילות ותועלת אל מול היריב?
ישנן שתי דרכים לבחינת יעילות ותועלת ההרתעה אל מול היריב. דרך אחת הינה למידה מאירועי אמת – ביצוע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום לאחר כל אירוע. דרך שניה הינה הפעלת כוח חיצוני המדמה את היריב שיבצע תרגילים במתבססים על ראיית התוקף וגם בסופם יתבצע תחקיר והסקת מסקנות ולקחים ליישום.

מהי הסבירות שהיריב יימנע מביצוע תכניתו לפגיעה כתוצאה מחרב ההרתעה?
התשובה לכך ברורה וחד משמעית – חרב ההרתעה משפיעה על היריב ובתנאי שנוצרה באופן מקצועי ונכון ולא מתבססת על מקריות ויוזמות מקומיות ולא מבוססות.
לדוגמא – האם רכישה והצבת עורב דמה במרפסת יצליח להרתיע יונים מהגעה ועמידה?

מי שיבצע ניתוח ראיית התוקף ילמד שהיריב רואה כמעט את כל מערך האבטחה וביכולתו להבחין מיד באמצעי דמה או לחלופין לבצע פעולות לבחינת אמינות האמצעים ולכן, כשמדובר באמצעי דמה, צריך להשתמש בכאלה שבאמת נראים וקרובים למציאות.

סיכום:
הניסיון קובע שההרתעה יעילה אל מול היריב ובתנאי שגובשה ונעשתה באופן המקצועי והנכון ולכן כל מערך אבטחה חייב לגבש תפיסת הרתעה מקצועית וליישם אותה לתכנית ביצוע הלכה ולמעשה. מי שיידע לייצר הרתעה בעלת איום שייתפס אצל היריב כבר – מימוש ברמה גבוהה ביותר, יצליח להרחיק אותו ממושא האבטחה. חלה חובה לבחון מדי זמן את אפקט ההרתעה על היריב בכל המעגלים ולשפר אותה בהתאם לתוצאות. יש להשקיע ביצירת הרתעה בכל מעגל מתוך הכרה שכל מעגל אמור לגרום ליריב להתחרט על רצונו לתקוף את מושא האבטחה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב תפיסת הרתעה מקצועית!!!

היריב עם האפוד הזוהר

זוג חברים "יוטיוברים" מארצות הברית החליטו לתעד האם הם מצליחים להיכנס לאתרים בתשלום ו/או מאובטחים, כמו בית קולנוע ומוזיאון, כשהם לבושים באפוד זוהר ומצוידים במכשיר קשר מבלי שיידרשו בבדיקה ובתשלום. השניים רצו להוכיח שלבישת אפוד זוהר מאפשרת כניסה חופשית כמעט לכל אתר ציבורי מתוך ראייה ביקורתית ולא כיריב למרות שבפועל הם נראים ומתנהגים במאפייני החשיבה והפעולה שלו.
סרטון המתעד את השניים נכנסים ללא קושי לאתרים ציבוריים רק בגלל שהם לבושים באפוד זוהר:  

למה שסדרן, שומר או מאבטח יחשבו ששני בחורים שלובשים אפוד זוהר לא נדרשים בביצוע תהליך ביטחוני בכניסה למתקן ולמה שעובד בתוך המתקן שפוגש אותם יאמין למראה ולסיפור שלהם ויאפשר להם להמשיך לבצע את "עבודתם" ללא בדיקה וללא פיקוח?
למה אדם שלובש אפוד זוהר או לבוש כבעל תפקיד נותן שירות או כבעל תפקיד ביטחוני מצליח להיכנס בקלות למתקנים ציבוריים כמו בית קולנוע או מוזיאון ויתקשה לשחזר את ההצלחה במתקנים שנחשבים ליותר ביטחוניים כמו תחנת רכבת, משרד ממשלתי וכו'?
התשובות נמצאות ברמת המודעות של מערך האבטחה לנושא ראיית התוקף ולפעולות האופרטיביות שהינו מבצע כחלק מרשימת ההתמודדות עם היריב:

ראיית התוקף – מהי דרך החשיבה ומאפייני התנהגות היריב?

  1. היריב משקיע זמן רב בלמידה על התנהגות אנשים אשר שוהים במרחב הציבורי, עובדים במקומות עבודה שונים ומגוונים אזרחיים וממלכתיים וכאלה שעובדים בתפקידים ביטחוניים ברמות שונות.
  2. היריב אוסף מידע ולומד על תגובות אנשים במצבים שונים בשגרה ובתנאי לחץ ואף יוזם יצירת סיטואציות לצורך התנסות ובדיקה האם התאוריה עובדת במציאות.
  3. היריב יודע לזהות במהירות מי עומד מולו ואיזה סיפור ומניפולציה יתאימו ויעבדו עליו באחוזי הצלחה גבוהים.
  4. היריב מודע לכך שרוב האנשים אוהבים להזדהות עם סיפור ולעזור לאחר, מתחברים לרגש ופועלים לפיו ובנוסף פועלים לפי תבניות ותמונות מוכרות.
  5. היריב בעל ביטחון עצמי גבוה, יכולת משחק, יכולת התחזות, יכולת זיהוי וניצול הזדמנויות ויכולת הנעת אנשים.
  6. בהתמודדות מול אנשי ביטחון, היריב יפעל ליצירת סיפור ונראות מוכרים ולא מאיימים על מנת ליצור תחושה שהוא בצד של הטובים.

מדוע בעלי התפקידים המאיישים את הכניסה למתקן מאמינים ליריב ומאפשרים לו להיכנס?

  1. הסדרן, הבודק ביטחוני ו/או מאבטח המאיישים את הכניסה למתקן הינם קודם כל בני אדם עם אופי אישי הכולל חוויות, תמונות ותבניות מוכרות השמורות בזיכרון, רמת ביטחון עצמי ורגש שיבוא לידי ביטוי בכל מצב שבו יצטרכו להתמודד עם אדם אחר ולקבל החלטה האם להאמין או לא להאמין לו.
  2. ככלל, הנטייה של רוב האנשים היא להאמין למה שהם רואים ולכן אם יגיע מישהו לבוש באפוד זוהר ויחזיק בידו מכשיר קשר או סולם ויגיד שהוא הגיע כדי לתת שירות ולתקן משהו במתקן אז בסבירות גבוהה שיאפשרו לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  3. ככלל, אדם עם ביטחון עצמי נמוך יתקשה לעמוד מול מישהו שיראה לו חשוב, בעל סמכות, נחוש ובעל ביטחון עצמי גבוהה ולכן גם במקרה הזה, בסבירות גבוהה שיאפשר לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  4. רוב האנשים מגיעים ממקום של רצון לעזור ובעיקר לאלה שיבקשו עזרה ולא יראו מאיימים, ולכן כאשר היריב יבקש להיכנס "רק" לשירותים או יספר שהוא ממש לא מרגיש טוב וישאל אם אפשר "רק" לשטוף  פנים ולצאת, סביר להניח שבעל התפקיד בכניסה למתקן יאמין לו ויאפשר לו להיכנס.
  5. ככלל, בעל תפקיד בכניסה למתקן שלא עבר הכשרה מקצועית מתאימה ו/או שעובד לא על בסיס תפיסת אבטחה, תיק אבטחה ונהלים יתקשה מאוד להתמודד מול יריב מיומן בעיקר בגלל חוסר הידע והמודעות לסכנות.
  6. חוסר בהכרת היריב הפוטנציאלי, דרך החשיבה ודרכי הפעולה שלו בדגש על ניסיון כניסה למתקן יגרמו לכך שבעל התפקיד בכניסה לא יחשוב לרגע שמי שעומד מולו הינו אדם המתחזה לאחר.

מדוע העובד בתוך המתקן מאמין ליריב עם "האפוד הזוהר" ומאפשר לו להמשיך במעשיו? 

  1. ככלל, העובד מניח כל מי שעבר את מערך האבטחה בכניסה למתקן הוא בסדר ובעל אישור להסתובבות בתוך המתקן.
  2. עובד ללא הכשרה ו/או מודעות ליכולות היריב הפוטנציאלי, יהיה בעל סיכוי נמוך להבין שמי שעומד מולו אינו תמים. 

מה צריך לעשות כדי להצליח להתמודד מול היריב עם ה"אפוד הזוהר"?

  1. לגבש תפיסת אבטחה שתהווה בסיס לגיבוש תיק אבטחה ונהלי אבטחה למתקן שיוגדרו כתורה אחידה ליישום כלל תפקידי האבטחה במתקן.
  2. לדאוג שנהלי האבטחה בכניסה למתקן מגדירים תהליך בידוק ביטחוני המבוסס על זיהוי חד חד ערכי לכל אדם שמבקש להיכנס למתקן – ככלל, מומלץ לא לאפשר לבעל התפקיד בכניסה למתקן שיקול דעת כדי למנוע מצב שהיריב מצליח לייצר מצג שווא ולשטות.
  3. לשלב בהכשרה המקצועית של בעלי התפקידים השונים במערך האבטחה תוכן העוסק בראיית התוקף – חשיבה, מאפיינים ודרכי פעולה.
  4. לקיים עם בעלי התפקידים בכניסה למתקן סימולציות המדמות דרכי פעולה של היריב הפוטנציאלי שינסה להיכנס למתקן ללא בדיקה – ניתן להיעזר בסרטונים של "יוטיוברים" כדי ללמוד על היריב ולצורך המחשה.
  5. להעלות את המודעות של העובדים במתקן להמצאות אנשים חריגים בסביבת עבודתם בעזרת הכשרות מקצועיות, קמפיין מודעות ועוד.
  6. לבצע תרגילים למערך האבטחה ולעובדים לבדיקת רמת הידע ורמת איכות הביצוע.

שני "יוטיוברים" ישראלים החליטו גם לתעד את עצמם מנסים להיכנס למתקנים ציבוריים וביטחוניים – למרות שמצדם זה נחשב למעשה קונדס, ניתן ללמוד רבות מהתוצאות:

לסיכום:
היריב הפוטנציאלי ישתמש בכל יכולותיו האישיות כדי לנסות ולהיכנס למתקן ללא שיבוצע עליו תהליך בידוק ביטחוני תוך שהוא מזהה ומנצל את החולשות בקרב בעלי התפקידים השונים המוצבים בכניסה למתקן. רוב הכישלונות של בעלי התפקידים בכניסה בהתמודדות מול היריב המתחזה, נובעים מחוסר ידע מקצועי הגורם לאי אמונה שהיריב יכול להגיע לבוש באפוד זוהר או כקצין צבאי או כשוטר או כנותן שירות כזה או אחר. הדרך ללמד את מערך האבטחה להתמודד מול יריב מתחזה קיימת וקלה יחסית ולכן כל מה שנשאר זה להיות מודע לאיום ולתת לו מענה מתאים.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בשילוב ראיית התוקף!!!

ההתנקשות בשינזו אבה ביפן – ניתוח אירוע

ביום שישי 8 ליולי 2022 מתחילים להגיע דיווחים מיפן על ניסיון התנקשות בראש ממשלת יפן לשעבר מר שינזו אבה במהלך נאום שנשא באסיפת בחירות פתוחה במערב העיר נארה, ליד תחנת הרכבת YAMOTO SAIDAIJI. זמן קצר לאחר מכן, מתחילים לעלות לרשתות סרטונים שהצליחו לתעד את רגעי ההתנקשות – מתנקש אחד, אזרח יפני ששירת בעבר בחיל הים, בן 41, עם נשק אחד מאולתר, שירה ממרחק של כ – 5 מטרים שני כדורים לעבר גבו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה. נראה שהכדור השני פגע ופצע את שינזו אבה ברמה קטלנית – זן קצר לאחר שפונה לבית חולים, ראש ממשלת יפן לשעבר מר שינזו אבה נפטר מפצעיו.
ההערכה לגבי המניע של המתנקש, טסויה יאמגאמי: האמין שיש לראש הממשלה לשעבר קשר לכנסיית האיחוד – שמוצאה בדרום קוריאה ופעילה גם ביפן. 
עולם אבטחת האישים בכלל והיחידה לאבטחת אישים היפנית בפרט שוב חווה כישלון בהתמודדות מול יריב אחד עם אקדח אחד שמגיח מאחורי האישיות ומצליח לבצע ירי מדויק לפני שמי מהמאבטחים שעומדים בגזרתו יצליח למנוע זאת, וכל זאת למרות שמדובר בראש ממשלה לשעבר שהמשיך להיות מאובטח בצמוד ובאירועים.

אין ספק שמאפייני ההתנקשות בראש ממשלת יפן לשעבר מזכירים את מאפייני ההתנקשות בראש ממשלת ישראל יצחק רבין לפני 26 שנים. 

תמונה של המתנקש עם הנשק המאולתר (נראה שמדובר בנשק מאולתר עם תחמושת של רובה צייד, שעל פי החוק קל להשיג ביפן, או "נטען לוע", עם אבקת שריפה, תקני או מאולתר וקליע מותאם):

שוב נשאלת השאלה המתבקשת: איך יכול להיות שיחידה לאבטחת אישים מקצועית ומיומנת נכשלת במניעת פגיעה באישיות?

הייחודיות בתחום אבטחת אישים:

ההיסטוריה מלמדת שרוב ניסיונות ההתנקשות באישים ברחבי העולם התבצעו על ידי יריב אחד או יותר, בעל מניע אישי או פוליטי, בעל יכולת, תעוזה ואומץ שפשוט החליט לנסות והצליח למרות הימצאותם של מאבטחי האישים סביב האישיות. בנוסף לכך, עובדתית, רוב היריבים הצליחו במשימת ההתנקשות באירועים בהם יחידת אבטחת האישים אפשרה לקהל לעמוד בקרבת האישיות ללא שיעבור תהליך בידוק ביטחוני (ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד ריגן, ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת ישראל יצחק רבין ועוד).
מושא האבטחה באבטחת אישים הינו אדם בשר ודם שיכול להיפצע ברמות שונות ואף להגיע למצב של מוות שממנו אין דרך חזרה ולכן מחיר הטעות בתחום אבטחת אישים גבוהה במספר מונים ממחיר טעות בתחומי אבטחה אחרים.
היריב באבטחת אישים פועל מתוך מניע חזק, לומד על רמת האבטחה סביב האישיות, מחליט על דרך הפעולה להתנקשות, על המועד והמקום ועל כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי להצליח לפגוע ואף לרצוח את היעד – האישיות. 

הייחודיות בתחום אבטחת אישים הינה העובדה שאבטחת האישיות הינה דינמית ושהמאבטח לעולם לא יכול לדעת האם כלל פעולות האבטחה שהוא מבצע יום יום אכן מרחיקות מהאישיות יריבים פוטנציאליים, ולמרות זאת עליו להמשיך ולקיים את האבטחה כל פעם מחדש בחיפוש אחר היריב הבא. על כל יחידה לאבטחת אישים בעולם להאמין שמתישהו יכול להיווצר יריב חדש שיעז להתמודד מול המאבטחים בניסיון לפגוע באישיות בדרך ובאמצעים שהוא מחליט, תוך שהוא מנצל את טעויות בתפיסה ובשיטת האבטחה ו/או ברמת ואיכות ביצוע האבטחה בשטח על ידי מערך האבטחה.
באבטחת אישים, אם מערך האבטחה אפשר ליריב להגיע למצב של ביצוע פעולת הפגיעה, אם על ידי כלי ירייה או אמצעי פוגע אחר, הסיכוי שיצליח למנוע פגיעה ממשית באישיות הופכת להיות נמוכה, לא תלויה בו וכל פעולה אקטיבית שיבצע כנגד היריב תתחיל מכישלון.
תמונה של רגע הירי לעבר האישיות:

היחידה לאבטחת אישים היפנית נכשלה במשימתה לאבטח את מושא האבטחה שלה, ראש הממשלה לשעבר מר שינזו אבה, במהלך השתתפותו באירוע בחירות פתוח – כולי תקווה שיחידה זו תצליח להתגבר על תחושת הכישלון הקשה ותהיה בעתיד טובה יותר.

האמונה בקרב מערך האבטחה שבאמת יכול להגיע יריב שינסה להתנקש באישיות עם אמצעי הרג, כולל כלי ירייה:

יתכן שהחוק הנוקשה ביפן על הזכות לשאת נשק עם רישיון, השפיע על הנחות העבודה בתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים המקומית עד כדי קביעה שהסיכוי שיריב מתנקש יגיע עם כלי ירייה קטן מאוד עד כדי בלתי אפשרי. במידה וקיימת הנחת עבודה כזו, אין ספק שהיא משפיעה על שיטת האבטחה המיושמת על ידי מערך האבטחה המבצע את המשימות השונות שבאחריות היחידה – המאבטח בשטח התמקד יותר בהתמודדות מול יריב עם כל אמצעי שאינו כלי ירייה, כולל אקדח.
באותה מידה, מצב הפשיעה ביפן, שנחשב לאחד לנמוכים בעולם, גם הוא יכול להשפיע על הנחות העבודה שיקבעו שהסיכוי שהתרחש ניסיון התנקשות באישיות ביפן שואף לאפס.
הערה: יפן נחשבת למדינה בטוחה מאין כמוה, כזו שאזרחים ותיירים יכולים להסתובב בה ללא חשש לחייהם או לרכושם. אחת הסיבות לכך היא המדיניות הקשוחה על החזקת נשק. החוק היפני אוסר כמעט באופן גורף, על החזקת נשק. על פי החוק היפני, החזקת נשק מותרת כלל רק לגופים פורמאליים, כגון המשטרה וכוחות ההגנה. קבוצה נוספת לה מותר להחזיק נשק הם הציידים, שהחוק מותיר להם להוציא רישיון לרובה בלבד.
חוק כזה יכול לגרום ליריב הפוטנציאלי למצוא דרכים אחרות להשגת נשק, כולל הכנת נשק מאולתר כפי שעשה המתנקש בשינזו אבה.
תמונה של הנשק המאולתר שבו השתמש המתנקש:

אלו נתונים על רמת אבטחת האישיות באירוע ניתן לשאוב מהתיעוד המצולם:

  1. היחידה לאבטחת אישים היפנית אבטחה את האישיות על בסיס תוכנית אבטחתו באירוע בשטח פתוח עם קהל.
  2. התכנית כללה החלטה על מיקום האישיות באירוע ועל מיקום הקהל.
  3. נראה שהכביש לא נסגר לתנועת רכבים במהלך האירוע – רכבים נראים נוסעים במהלך הנאום של האישיות. 
  4. מערך האבטחה כלל מספר מעגלים – מאבטחים צמודים, מאבטחים בשטח ההיקפי למיקום האישיות ושוטרים.
  5. הקהל באירוע מוקם במספר נקודות ובמרחק של מספר מטרים ממיקום האישיות.
  6. נראה שחלק מהמאבטחים חמוש באקדח.
  7. נראה שלפחות 2 מאבטחים מחזיקים בידם אמצעי נייד להגנה על האישיות כנגד פגיעת כדור.
  8. לא ברור האם בוצע תהליך בדיקה ביטחונית לקהל באירוע.
  9. נראה שהאישיות לא לבש שכפ"ץ.
  10. נראה שהשטח האחורי לאישיות נסגר לשהייה של קהל.
  11. היריב המתנקש צולם עומד עם תיק צד בקבוצת הקהל שמוקמה בצד הימני אחורי למיקום האישיות.
  12. היריב תועד יורד לכביש, מתקדם לעבר האישיות תוך שהוא מוציא את הנשק המאולתר, מיישר את הידיים ומבצע ירי של שני כדורים ממרחק של כ – 5 מטרים.
  13. נראה שהיריב המתנקש ירה כדור ראשון ולאחר מכן כדור שני.
  14. לפי תגובת האישיות, נראה שהכדור הראשון לא פגע בו והכדור השני כן פגע והפיל אותו ארצה פצוע.
  15. רגע לפני הירי, נראה שהמאבטח שהוצע בשטח האחורי למיקום האישיות, הבחין ביריב המתנקש אבל לא ביצע פעולות נגד יעילות שהצליחו למנוע ממנו לבצע את הירי לעבר האישיות.
  16. נראה שהמאבטחים הצמודים לאישיות, לא ביצעו שום פעולה אקטיבית להשכבת האישיות לאחר שמיעת ירי הכדור הראשון.
  17. נראה שהמאבטח שהחזיק בידו את האמצעי הנייד כנגד כדורים, לא הספיק להשתמש בו באופן מלא ויעיל.
  18. לאחר ביצוע ירי שני הכדורים, אחד המאבטחים נראה קופץ על היריב המתנקש שבשלב זה מפיל את הנשק המאולתר לרצפה.
  19. אף מאבטח לא נראה שולף אקדח בשום שלב מרגע תחילת ביצוע הירי. 

תצלום אוויר של מיקום האירוע ותכנית האבטחה: 

היריב המתנקש כפי שתועד עומד בקהל:

תיעוד של היריב המתנקש מבצע את הירי:

כיצד ניתן להתמודד מול יריב מתנקש במהלך אבטחת אישיות באירוע בשטח פתוח: 

  1. לאבטח את האישיות על בסיס תכנית אבטחה ייעודית לאירוע הכוללת ניתוח בראיית התוקף, רשימת איומים רלוונטיים ורשימת מענים לאיומים.
  2. תיחום שטח האירוע וסגירתו לכניסת רכבים.
  3. קביעה על מיקום האישיות באירוע.
  4. קביעה על מיקום הקהל באירוע ותיחומו בגידור – במרחק שיאפשר לו לראות ולשמוע את האישיות ויקשה עליו להתקרב אליו מבלי שכוח האבטחה יבחין בכך.
  5. ביצוע תהליך בידוק ביטחוני לקהל לצורך איתור אמצעי לחימה על הגוף ו/או בכבודה.
  6. פריסת המאבטחים במעגלי אבטחה: מעגל צמוד, מעגל היקפי ומאבטחים בעמדות מול הקל.
  7. פריסת כוחות עזר, משטרה, בעיקר במתחמי הקהל ובחסימות הכביש.
  8. ביצוע פעולות לאיתור היריב בשלב המניעה – בזמן שהייתו בקהל.
  9. שימוש באמצעי הגנה מפני פגיעה מירי: שכפ"ץ לאישיות, הצבת קיר זכוכית משוריינת בהיקף מיקום האישיות בהתאם לניתוח מקצועי או לחילופין הצבת לפחות 2 מאבטחים לסגירת גב האישיות ושימוש באמצעי נייד לספיגת כדורים.
  10. פעולה הגנה אקטיבית של המאבטח שהוצב בשטח האחורי לאישיות מרגע זיהוי היריב שולף את האקדח ומיישר את הידיים למצב ירי.
  11. עבודה נכונה של המעגל הצמוד לאישיות מרגע הישמע רעש הירי הראשון – השכבה מהיר על הרצפה.

לסיכום:
לא סתם אנחנו רואים יחידות לאבטחת אישים שחוו כישלון במשימת אבטחת אישיות, כמו היחידה לאבטחת אישים האמריקאית והיחידה לאבטחת אישים הישראלית, שמאז משקיעות משאבים ומאמצים רבים בלמידה על היריב הפוטנציאלי ודרכי הפעולה שלו ובשלב המניעה כדי לגרום לו לוותר על תכניתו להתנקש באישיות. למסתכל מהצד, רמת האבטחה המבוצעת על ידי היחידות הנ"ל יכולה להראות כמוגזמת וכלא הגיונית אבל מבחינת מי שאחראי על משימת אבטחת אישיות זו הרמה הנדרשת על מנת לא להיתפס שוב לא מוכן בהתמודדות מול הריב המתנקש. מי שחווה בעבר את תחושת הכישלון באבטחת אישים, יעשה הכל על מנת לא לחוות זאת שוב.
ליבי עם היחידה לאבטחת אישים היפנית שחוותה אתמול את הכישלון הגדול ביותר שניתן לחוות בתחום אבטחת אישים ובתקווה שישכילו ללמוד מלקחי הכישלון על מנת להשתפר ולהפוך ליחידה טובה יותר.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בחשיבה תמידית על היריב!!!

אבטחת בתי ספר בישראל

אני בטוח שהטבח שבוצע בבית ספר יסודי בעיירה יובלדי בטקסס שבו נרצחו בדם קר 19 ילדים תלמידים ושתי מורות, מדיר שינה מעיניהם של האחראים על האבטחה במשרד החינוך שאין ספק שכבר הושיבו את עצמם כדי לבדוק האם רמת האבטחה הקיימת בבתי הספר בישראל כוללת מענה גם לאיום קיצוני כזה, ואם לא, מה צריך לעשות כדי שכן. אין ספק שמדובר באיום קיצוני בעל סבירות מימוש שהולכת ועולה ובעל חומרת נזק ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בניהול הסיכונים. 
אירועי הטבח המזעזעים שמתרחשים שוב ושוב בארצות הברית יכולים לסייע בהבנה טובה יותר של האיום ומאפייני ההתרחשות שלו בראיית התוקף. הרוצח בן ה – 18 שביצע את הטבח בבית הספר עבר להתגורר בבית סבתו בעיירה יובלדי בחודש מרץ האחרון. הרוצח למד בעבר בבית הספר היסודי הזה וחזר אליו עם הרובה שקנה כחוק יום אחרי שחבריו לספסל הלימודים סיימו את לימודיהם. תושבים שמכירים אותו סיפרו שעבר הקנטות בגלל הלבוש שלו ובגלל המצב הכלכלי הקשה של משפחתו ונחשב לתלמיד כושל ואפלולי שבסופו של דבר נשר מבית הספר. הטבח החל ביום שלישי בבוקר כאשר הרוצח ירה בסבתו בפרצוף ופצע אותה קשה, לקח את הטנדר שלה, נסע לבית הספר, בשעה 11:28 נטש את הטנדר לאחר שירד ממנו חמוש ברובה ובכ – 1000 כדורים, החל לנוע רגלית לעבר בית הספר תוך שהוא יורה על אזרחים שהיו בדרכו (חלקם רצו לעזור לו כי חשבו שעבר תאונת דרכים), בשעה 11:40 נכנס לבית הספר ללא הפרעה, התפרץ לאחת הכיתות שבה שהו באותו זמן מורות ותלמידים תמימים, ופשוט החל לירות בהם ללא רחמים וללא רגש. משטרת טקסס הודיעה שהרוצח רצח את התלמידים והמורות זמן קצר מאוד לאחר שהתפרץ לכיתה. בסביבות השעה 13:00, צוות שוטרים הצליח לירות ברוצח ולנטרל אותו. בכל הזמן שבין 11:40 ל – 13:00 חלק מהתלמידים/ות הצליחו להסתתר מעיניו של הרוצח, חלק נפצעו מהירי ועשו הכל כדי שהרוצח יחשוב שהם מתים וחלק נשכבו על חבריהם הפצועים כדי לנסות ולהציל אותם ממוות. ילדים/ות בני 8-10 מצאו את עצמם בזירת רצח אכזרית תוך שהם רואים את חבריהם/ן הרוגים ופצועים.
משטרת טקסס דיווחה שלבית הספר יש תכנית אבטחה שחלק מהעקרונות שבה לא יושמו בפרק הזמן שהרוצח ביצע את הטבח – דלת אחורית נשארה פתוחה ומאבטח לא היה במשמרת.

מי הגוף המנחה את משרד החינוך בנושא אבטחת מוסדות החינוך בישראל?

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל היא הגוף המנחה את משרד החינוך כיצד לקיים את האבטחה במוסדות החינוך בישראל – גני ילדים, בתי ספר, תיכונים וכו'. ההנחיה כוללת את האמצעים הפיזיים והטכנולוגיים, את האבטחה הפיזית, את שיטת האבטחה ואת שיטת הפיקוח והבקרה הנדרשת כדי לבדוק שהיישום בשטח תואם את ההנחיה.

האם טבח כזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל?
הנחת העבודה של משרד החינוך צריכה להיות שטבח מהסוג הזה יכול להתבצע בבית ספר בישראל (יתכן שהנחת העבודה הזו כבר קיימת). אירועי הטבח בארצות הברית, ובמיוחד הטבח בטקסס, חייבים לשמש אזעקת אזהרה חזקה מאוד, כזו שאי אפשר להתעלם ממנה ואסור להתעלם ממנה. אסור לטעות ולחשוב שאצלנו בישראל טבח כזה לא יכול להתרחש. גם בישראל, כמו בארצות הברית, ובלי קשר למדיניות מכירת נשקים לאזרחים, יכול תלמיד לשעבר וממורמר להחליט לחזור לבית הספר כדי לנקום בפעולת רציחת מורים ותלמידים. אסור להניח שבחור ישראלי לא יגיע למצב קיצוני כזה.

באיזה מקום נמצא איום ביצוע טבח ברשימת האיומים הרלוונטיים לבתי ספר?
ניהול הסיכונים כולל שני פרמטרים למדידת רמת הסיכול – סבירות מימוש האיום ורמת הנזק במידה והתרחש.
רמת הנזק בטבח ילדים תלמידים צעירים ותמימים הינה ברורה וחד משמעית – מדובר באסון ברמה לאומית שאין ספק שיגרום לזעזוע גדול ולשינויים מידיים ורבים.
סבירות המימוש ניתנת לפרשנויות שונות – למרות שמדובר באיום שמוגדר כקיצוני וככזה שרבים יחשבו ויגידו ש"אצלנו טבח כזה לא יקרה", סבירות המימוש שלו עולה מכל אירוע טבח נוסף שמתרחש בארצות הברית ולכן יהיה נכון למקם אותו בחלק העליון של רשימת האיומים על בתי ספר בישראל. מיקום האיום ברשימת האיומים הרלוונטיים, משפיע על רמת המענה שתינתן כדי להתמודד מולו.

מהו הנזק בהתרחש טבח בבית ספר?
הילדים שלנו הם הדבר הכי יקר שקיים בשבילנו בעולם הזה ולא ניתן להשוות אותם לשום דבר אחר יקר שהשגנו כבר או שאנחנו שואפים להשיג. כשילדים, ובמיוחד ילדים צעירים, יפצעו או חס וחלילה ירצחו בדם קר בטבח שיבוצע על ידי רוצח (כגון תלמיד לשעבר) אכזר, הזמן ייעצר קודם כל לטובת אבל המשפחות ובהמשך לעשיית דין וחשבון עמוק בכל הקשור לאבטחת בתי ספר בישראל. אין ספק שיידרש זעזוע ברמת המדינה, כזה שיגיע ישירות מכל אזרחי מדינת ישראל ובמיוחד מאלה שיש להם ילדים בבתי הספר הרבים הפרוסים מדן ועד אילת.

עסקים פיננסים משקיעים סכומים גבוהים מאוד כדי לאבטח את הכסף בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכוח אדם מיומן – ילדים הרבה יותר "יקרים" מכסף!!

חברות משקיעות מיליונים כדי לאבטח את המידע שברשותם – ילדים הרבה יותר "יקרים" מהמידע!!

מוזיאונים משקיעים הון כדי לאבטח יצירות אומנות – ילדים הרבה יותר "יקרים" מיצירות אומנות!! 

מהן הפעולות שחייבים לבצע בטווח הזמן המידי?
הערה: כל מה שאני כותב בנושא הוא על דעתי בלבד שכמובן שניתן להסכים או שלא להסכים ובנוסף יתכן שחלק כבר מיושם בפועל.

  1. סיווג בתי הספר: בית ספר צריך להיות מוגדר כמתקן מאובטח – יעד הגנה ייחודי. מכיוון שישנם הרבה בתי ספר מסוגים שונים, חשוב לבצע ניתוח מקצועי שבסופו יקבע מה הסיווג של כל בית ספר. הסיווג מוגדר על בסיס מספר פרמטרים קבועים שרמתם משתנה בהתאם לנתונים ומאפייני כל בית ספר בנפרד.
  2. חבילת אבטחה לכל סיווג: תקבע מראש חבילת אבטחה בהתאם לרמת הסיווג שנקבעה לכל בית ספר. יש לקבוע חבילת אבטחה בסיסית לכל בתי הספר וחבילת אבטחה מורחבת לכאלה שיהיו בסיווג גבוהה. במצב של סכנת פגיעה בתלמידים/ות, אני בדעה שבית ספר יסודי יותר רגיש מבית ספר תיכון בעיקר בגלל רמת יכולת התגובה כנגד תוקף אחד.
  3. חבילה בסיסית לכל בית ספר: גיבוש תכנית אבטחה, תיחום מתחם בית הספר בגדר ברזל חזקה בצורה ובגובה שיקשה על מעבר אדם, הצבת שילוט ביטחוני על הגדר ההיקפית, מכלול כניסה עם שער שניתן לסגירה ולנעילה ומאויש במאבטח חמוש, בכל מבנה בבית הספר תוגדר דלת כניסה ראשית ודלתות חירום תקניות, יוגדר נאמן ביטחון שיעבור הכשרה מקצועית למימוש התפקיד, הדרכה ותרגול צוות המורים/ות והתלמידים /ות בתרחישי האיום השונים.
  4. חבילה אבטחה מורחבת: החבילה הבסיסית + הצבת מינימום 2 מאבטחים/ות, חימוש יזום של מורים/ות, הצבת דלתות ביטחוניות בכניסה לכל כיתה, הצבת מצלמות כולל מצלמות מתריעות, לחצני מצוקה, דלתות מקשרות בין כיתות למתן אפשרות מעבר במצב חירום.
  5. מוקד צופה רואה מרכזי: הקמת מוקד ביטחוני שיהיה בעל יכולת צפייה במצלמות וביכולת שליטה, פיקוח, בקרה ומתן מענה במצב חירום.
  6. שיתוף פעולה עם כוחות הצלה: הגדרת שיתוף פעולה ביטחוני עם כוחות ההצלה השונים וביצוע תרגילים עיתיים משותפים לצורך תרגול ושיפור רמת התגובה בהתרחש אירוע חירום.

כאמור, הטבח בטקסס חייב לשמש כאזעקת אזהרה חזקה ומרעישת אוזניים שלא ניתן להתעלם ממנה ולהמשיך כרגיל. על מקבלי ההחלטות בתחום אבטחת בתי הספר בישראל, למהר ולקבל החלטות שיבחנו את הנחות העבודה הקשורות לרשימת האיומים ושיצליחו לתת תמונת מצב מהירה ואמינה על רמת האבטחה בבתי הספר השונים בישראל. יש לעשות הכל כדי שבבית ספר בישראל לא יתבצע טבח ילדים ומורים.

זכרו, שאבטחה צריך לקיים גם בבתי הספר בישראל ויפה שעה אחת קודם!!!

להיות עם חופשי בארצנו

יושב לכתוב את הכתבה כאזרח מן השורה במדינת ישראל לאחר ליל סדר נוסף שבו קוראים את ההגדה שמזכירה לנו ומעבירה לילדינו את המסורת וההיסטוריה של העם היהודי מתקופת יציאת מצרים, ולאחר ימים קשים נוספים של פיגועים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע, ימים ששוב מציפים את הסכסוך המורכב והקשה עם הערבים אזרחי מדינת ישראל והפלסטינים. מתקדמים בקריאת ההגדה, אני מסתכל על הילדים ומבין שהפעם משהו מרגיש לי אחרת – כל מילה, כל משפט כל תיאור על מה שחווה עם ישראל במצרים ועל היציאה ממנה, חודרים לי עמוק מאוד לתחושה ולהבנה החד משמעית שבעצם התשובה לשאלה "מה השתנה הלילה הזה", ביסודות ובמהות, היא – שום דבר!!! והמשמעות מכך, כשאנחנו שרים בהמנון התקווה את המשפט "להיות עם חופשי בארצנו", מדינת ישראל נמצאת בפועל במצב אחר הפוך לגמרי!!! אזרחי מדינת ישראל לא חופשיים בארצם!!! 
בהמשך הערב, יושב לקרוא את המכתב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין לערביי ישראל שבו, באופטימיות רבה, הוא מנסה להסביר להם את המצב ומדוע כדאי להם לבחור בדרך אחרת, דרך של השתלבות בחברה הישראלית כדי שכולנו נוכל סוף סוף לחיות חיים חופשיים ובטוחים בישראל. תמיד הייתי אופטימי, מאוד אופטימי, למרות העיסוק הביטחוני שלי בשלושים השנים האחרונות שתמיד עזר לי לראות ולהבין בצורה טובה את תמונת המצב הביטחונית העגומה של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום וגרם לי כל פעם מחדש לחשוב, להרגיש ולהכיל שזה גורלנו בארץ הזו, שנגזר עלינו לחיות את חיינו עם אוכלוסייה ערבית, בתוכנו ומסביבנו, שמצד אחד חיה חיים טובים בזכות ההישגים והתמיכה שלנו ומצד שני מעבירה מדור לדור ונושמת כלפינו שנאה כל כך גדולה ועמוקה ומחכה לרגע שתוכל לשחזר את שעשה פרעה לבני ישראל במצרים ("כל היילוד היאורה תשליכוהו") והפעם עם שיפור קל ולזרוק את כולנו לים.
לצערי הרב, בליל הסדר הזה, הרגשתי שההווה והעתיד שלנו לא מתקרב למה שאנחנו שרים ומייחלים בהמנון התקווה ובעצם תואם את מה שעבר וחווה עם ישראל במצרים ויציאתו ממנה רק במאפיינים מודרניים יותר, והבנתי עד כמה חשוב שלמרות שאנחנו חושבים שכולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, באמת שמצווה עלינו לספר ביציאת מצרים כל פעם מחדש כדי להשאיר את הסיכוי שאולי מתישהו נשכיל לייצר דמוקרטיה שתאפשר לנו האזרחים להיות חופשיים בארצנו. 
היום, 16 לאפריל, 2022, אני מיקי וינברג, אזרח מדינת ישראל, בן 55, מכריז בזאת שבנושא מצבה הביטחוני של מדינת ישראל הפכתי מאופטימי לפסימי, ו……..לצערי הרב.

תיאור הדעה שלי במאמר זה אינו פוליטי כלל וכלל ואינו בא להאשים צד כזה או אחר במפה הפוליטית הישראלית או כל אזרח שבחר לקחת על עצמו את תפקיד ראש ממשלת ישראל, מהסיבה הפשוטה שלדעתי מאז הקמת המדינה ועד היום, בנושא הביטחוני אין באמת הבדלים מהותיים בהבנת תמונת המצב ובדרכי הטיפול בה. כמובן, שאין לי שום טענה כלפי כל העובדים בכל גופי הביטחון שעושים את מלאכתם 24/7 על הצד הטוב ביותר ובהתאם למדיניות שמוכתבת להם.

אז….מה השתנה הלילה הזה?
החודשיים האחרונים מעידים על כך שהתשובה לשאלה שכל אזרח בישראל מכיר ויכיר היא כלום ושום דבר. להיפך, המצב נהיה יותר ויותר גרוע. חודשיים בשנת 2022, במדינת ישראל המתקדמת והמתפתחת שמעלים לראש התורן את כל הדגלים האדומים האפשריים כדי לסמן לנו את המצב הקיים:

פיגועים – לא השתנה: שוב מספר פיגועים שהופכים כל אזרח יהודי ישראלי באשר הוא למטרה לפגיעה ולרצח בדם קר מצד ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל ומצד פלסטינים שנולדו לשנאה תהומית שמתורגמת לביצוע פיגועים אכזריים ושכרגע נראה שלא ניתנת לגישור או לתיקון בדרכים אופטימיות וגורמת לאזרחים היהודים הישראלים להרגיש לא בטוחים. 

מפלגות ערביות בכנסת ישראל – לא השתנה: מדינה שלוקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים ומאפשרת לשונאי ישראל ולתומכי טרור להיבחר לכנסת ולפעול ולדבר מתוכה כנגד המדינה ותושביה היהודים הישראלים. ראשי מפלגות ערביות וחברי כנסת שללא פחד ועם חסינות מעזים לדבר בגנות מדינת ישראל, להסיט נגדה, להתעמת עם כוחות הביטחון שלה, להיות בקשר רציף עם ארגוני טרור ולהצליח להשפיע על המפה הפוליטית ועל עתיד המדינה.

טיבי על ההתפרעויות בהר הבית: "כיוונו לראשי מתפללים כדי להרוג או לגרום לנכות"
חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ביקרו את הפצועים מההתפרעויות בהר הבית אתמול בבית החולים במזרח ירושלים. טיבי אמר כי "כל הפציעות שראינו היום הן פציעות מדויקות בראש. צלפי הכיבוש כיוונו אל ראשי המתפללים כיד להרוג אותם  או לגרום לנכות".

ח"כ אבו שחאדה: "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו אותנו מנוכחותנו בירושלים"
אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו את הצעירים והאנשים שלנו מלהמשיך באיתנות להיות נוכחים בירושלים שלנו, בירת הנצח של עמנו". הוא קרא לפלסטינים "להתאסף סביב ירושלים ולהתגייס למען חיזוק אנשיה".

התחמשות לא חוקית ביישובים ערביי ארץ ישראל – לא השתנה: מדינה שמאפשרת לתופעה לא חוקית ומסוכנת להמשיך ולהתבצע כמעט ללא הפרעה למרות שהתוצאה שלה הינה שימוש בכלי נשק כנגד אזרחים חפים מפשע כחלק מפעילות פלילית ופעילות חבלנית.

פעילות חבלנית עוינת בקרב ערבים במזרח ירושלים – לא השתנה: מדינת ישראל לא מונעת מערבים שהם לא פחות ממחבלים, ללמד ולהעביר את השנאה לדורות הבאים בבתי הספר ובכל מקום אפשרי אחר, לבצע פעולות חבלה כנגד אזרחים חפים מפשע וכנגד כוחות הביטחון ללא פחד וללא מורא, לנצל מקומות קדושים, כמו מסגד אל אקצא, כדי להתחמש באמצעי חבלה ובאבנים ולהשתמש בהם כנגד מתפללים בכותל. 
התמונות והסרטונים שצולמו בעימות אתמול בהר הבית לא משאירים מקום לספק לגבי גודל הבעיה:

מתייחסים לארגוני טרור כלגיטימיים – לא השתנה: מאז הניסיון לתת אמון ברב המרצחים, יאסר ערפאת, מדינת ישראל ממשיכה לקיים לאורך השנים סוג של קשר עם כל ראשי ארגוני הטרור ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מתוך סוג של מחשבה שיום יבוא והם יהפכו לאוהבי ישראל ולשותפים לחיים נורמליים, חופשיים ובטוחים וכל זאת למרות שהמציאות לא רק שמציגה תמונה הפוכה לחלוטין אלה שאותם ארגוני טרור צוברים ביטחון ומיומנות הכוללים התחמשות בלתי פוסקת, פעולות יזומות לירי רקטות על ערי ישראל ואיומים ברורים שגורמים למדינת ישראל לבצע פעולות של כניעה וחולשה.  

אני בתחושה ובדעה אישית שמדינת ישראל חייבת להתעשת במהירות ולשנות ב 180 מעלות את המדיניות כלפי כל אותם אזרחים ערבים וארגוני הטרור הערבים והפלסטינים ולבצע פעולות שתואמות את ההמנון, ההיסטוריה והמסורת שעוברת מדור לדור:

"להיות עם חופשי בארצנו": כאזרח, אני דורש (לא מבקש) ממדינת ישראל לעשות כל מה שנדרש כדי שאוכל לחיות חיים שבהם אוכל להיות וללכת בכל מקום בארץ ישראל בחופשיות וללא פחד שיגיח מחבל ערבי משום מקום או ארגון טרור ויצליח לבצע פעולה שתפגע בי ואף תהרוג אותי.

"הקם להורגך השכם להורגו": כאזרח, אני דורש ממדינת ישראל לעבור למדיניות התואמת את משמעות האמרה הנ"ל, לקיים מדיניות של פעולות יזומות ומפתיעות ולא להתבסס על פעולות תגובה אחרי קבלת המכה ולהפסיק לחשוש מההשלכות של מדיניות יוזמת. לאתר ולהשמיד כל מחסן נשק ותחמושת לא חוקי ולתפוס או לפגוע בכל טרוריסט לא רק בסוריה אלה גם ברצועת עזה ובתוך שטח מדינת ישראל.

"ביד חזקה ובזרוע נטויה": להיזכר בהיסטוריה וליישם אותה שוב מתוך הבנה שהאויב יירתע ויפסיק רק כאשר מדינת ישראל תפעל נגדו "ביד חזקה ובזרוע נטויה". אין ספק שמדובר בשינוי קיצוני מהמדיניות שמדינת ישראל סיגלה לעצמה לאורך השנים וברור שההשלכות ממנו לתקופה מסוימת תהיינה קיצוניות וקשות אבל אחריהן יהיה ניתן ליצוק מחדש את כל היסודות אבל הפעם בדרך הנכונה שתוביל לחיים יותר חופשיים ויותר נוחים. לפעמים צריך לשלם מחיר בטווח בקצר כדי להרוויח בטווח הארוך.

מספיק לקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים: אני דורש ממדינת ישראל להפוך את עצמה למדינה דמוקרטית עם מגבלות נכונות ואכיפה חזקה במקום הדמוקרטיה הנוכחית שמאפשרת לגורמים קיצוניים לפגוע בחייהם של אזרחים תמימים וטובים. דמוקרטיה בריאה שקובעת בחוק מה מותר ומה אסור בתחומה ובנוסף קובעת ומייצרת אכיפה חזקה וללא פשרות מול כל מי שאינו פועל בהתאם לחוק. דמוקרטיה שמייצרת וואקום לחופש פעולה לגורמים עוינים וטרוריסטים אינה דמוקרטיה בריאה.

לסיכום, גם אני רוצה לפנות למנהיגים ולאזרחים/תושבים הערבים ולומר להם שכולי תקווה שבקרוב המדינה שבה הם בחרו לחיות ומאפשרת להם חיים טובים הרבה יותר מכל מדינה אחרת שבכלל תאפשר להם לחיות בה, תפסיק לפנות אליהם בהתרפסות ובנחמדות יתר רק כדי לשכנע אותם להיות יותר ממושמעים, יותר תרבותיים, יותר תומכים ויותר נחמדים אלינו ותתחיל לבצע מולם פעולות אכיפה נחושה וללא פשרות ולא תאפשר לאף ערבי לחיות פה אם הוא בוחר לירוק לבאר שממנה הוא שותה ובוחר לחיות בישראל בשנאה ובדרך של הסתה ופגיעה באזרחים חפים מפשע ובמשרתי גופי הביטחון.  

זכרו, שהבטחה ואבטחה צריך לקיים כדי להשיג חיים חופשיים ובטוחים יותר!!!

אבטחת אישים בתקופת מלחמה

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזכירה לכל העולם עד כמה מעגל ההשלכות וההשפעה גדול ויוצא מגבולות המדינות והאזור המעורב במלחמה. 2 מדינות נמצאות במצב של לחימה ישירה שמשפיעה על שגרת החיים בחלקים גדולים בעולם ומאלצת ראשי מדינות, כמו ארצות הברית, סין ואירופה להתערב בדרך של בחירת צד וקבלת החלטות, כולל ביצוע פעולות חריגות כגון הטלת סנקציות, העברת אמצעי לחימה וקליטת פליטים.
מלחמה מציבה מנהיגים מאובטחים רבים בחזית ובסיטואציה חדשה אשר יכולה להפוך אותם ליעד להתנקשות מצד גורמים שלא מסכימים עם ההחלטות שקיבלו, ובמקרה של רוסיה ואוקראינה, נשיא המדינה המותקפת הופך פתאום ליעד להתנקשות מצד המדינה התוקפת. השינוי המדיני המקומי והעולמי, משפיעים באופן ישיר על כל היחידות לאבטחת אישים אשר מאבטחות את אותם ראשי מדינות שמעורבים במלחמה. אין ספק שניהול המלחמה משפיעה על סדר היום של ראש מדינה, נשיא או ראש ממשלה, שנדרש יהיה ממוקד בניהול המלחמה, באסטרטגיה שבחר ובהשלכות הנובעות ממנה, ולכן סביר להניח שרוב הפעילויות שביצע בלוח הזמנים השגרתי, התחלפו בשהייה ארוכה במתקן קבע ו/או במתקן שמוגדר כמקום מסתור.
מלחמה מייצרת מתנקשים פוטנציאלים חדשים, בודדים או התארגנות או מדינה, שיפעלו לניסיון התנקשות בראש מדינה מאובטח מתוך מניע שנובע וקשור למלחמה. מבחינת האיומים האפשריים כנגד ראש מדינה מאובטח, מלחמה מרחיבה את מעגל המתנקשים הפוטנציאלים מכיוון שמתווספים אליו בעלי תפקידים שעובדים בצוות המקצועי של ראש המדינה המאובטח ושוהים בסביבתו הקרובה זמן ממושך ואף מוגדרים מבחינת האבטחה כמועדפים, כאלה שלא צריכים להיבדק).
האם תקופת מלחמה יכולה לגרום לבעל תפקיד כזה להחליט לנסות ולהתנקש בראש המדינה המאובטח תוך ניצול היותו מועדף? האם השאלה המורכבת הזו מתייחסת גם למאבטח העובד ביחידה לאבטחת אישים ושייך לצוות האבטחה של ראש המדינה המאובטח?
בשנת 2016, שוטר תורכי מיחידת אבטחת אישים של המשטרה המקומית באנקרה, יצא למשימת אבטחת השגריר הרוסי בתורכיה ובעקבות מדיניות רוסיה בסוריה החליט להתנקש בשגריר במהלך אירוע חנוכת גלריה לאומנות.
ההתנקשות תועדה במצלמות:

היו תקופות בהיסטוריה שניסיונות התנקשות באישיות על ידי בעל תפקיד שעובד בסביבתו הקרובה נחשבה לשכיחה – במלחמת העולם השנייה דווח על כך שאדולף היטלר ניצל מעשרות ניסיונות התנקשות שחלקן כמעט והצליחו, ולמרות זאת חציית קווים של מאבטח בשנת 2016 מוגדרת כאירוע מכונן בעולם אבטחת אישים ואין ספק שצריכה לדרוך יחידות לאבטחת אישים לבחינה מחודשת של הנחות העבודה שלהן הקשור לאיום הפנימי והאיום מבית ובמיוחד בתקופות רגישות כמו תקופת מלחמה.
והנה ההיסטוריה חוזרת ובמלחמת רוסיה אוקראינה, האחרונים מדווחים שמאז תחילת המלחמה, נשיא המדינה, זלנסקי, ניצל מלא פחות 12 ניסיונות התנקשות שסביר להניח שבוצעו בדרכים שונות על ידי גורמים הקשורים לרוסיה. אני מקווה שבעתיד הלא רחוק יחשפו פרטים על ניסיונות ההתנקשות בזלנסקי והתקשורת העולמית מדווחת על תופעה שמקורבים לנשיא רוסיה, שרים ואוליגרכים, מתפטרים ומתרחקים ומעזים לדבר כנגד החלטות הנשיא שרגע לפני המלחמה נחשב לנערץ ומפחיד.
שני המקרים האלה של היטלר במלחמת העולם השנייה ושל זלנסקי במלחמה עם רוסיה בשנת 2022, מחזקים את ההנחה שבתקופת מלחמה האיום על ראשי מדינות עולה משמעותית ודורש מיחידות אבטחת האישים לבצע פעולות ייחודיות ושינויים כדי להצליח לתת מענה מקצועי ויעיל כנגדו.
בהתבסס על הדיווחים בתקשורת, מימוש האיום כנגד ראש מדינה מאובטח, כמו נשיא אוקראינה זלנסקי, מתבצע על ידי יחידות מיוחדות ו/או שכירי חרב מיומנים שנשלחו ונשכרו על ידי המדינה התוקפת רוסיה ששמה לעצמה מטרה לתפוס ואף לפגוע בנשיא ובכך מאתגרת את היחידה לאבטחת אישים האוקראינית שצריכה לדעת לאבטח ראש מדינה שהופך למבוקש לתת מענה ולהתמודד מול לוחמים מיוחדים ומיומנים.
כיום, כל יחידה לאבטחת אישים חייבת להיות מוכנה לתקופת מלחמה ולכן עליה לבצע את הפעולות הבאות:

  1. להוסיף להנחות העבודה שבתקופות רגישות, כמו תקופת מלחמה, בעל תפקיד מסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח יכול להפוך למתנקש פוטנציאלי מתוך אמונה שזה אכן יכול לקרות.
  2. להיות מעורבים עם הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים בכל נושא הכנה ותחזוקה של מתקנים לשעת חירום – התאמת המתקנים לאבטחת ראש המדינה במהלך שהייתו במתקן מבחינת תשתיות, אמצעים טכנולוגיים, יצירת מעגלי אבטחה, עמדות אבטחה וכו'.
  3. צמצום מידי של הצוות העובד והשוהה בסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח והפעלת מידור בכל הקשור ללוחות הזמנים, לתנועות ולמיקום ראש המדינה.
  4. להתאים ולשנות את מעגל הנבדקים בדגש על ביטול רשימת המועדפים ובדיקת כל בעלי התפקידים החייבים לשהות בסביבתו של ראש המדינה המאובטח.
  5. להפוך את המאבטחים ללוחמים לכל דבר בנראות וביכולת לשאת ולהשתמש בכלי נשק ארוכים – ליחידה כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים הישראלית יש יתרון בנושא זה מכיוון שההכשרה המקצועית שהיא מעבירה למאבטחים כוללת יכולות לחימה במאפייני צבא.
  6. להיות בעלי יכולת לאבטח את ראש המדינה במאפייני פעילות בתקופת מלחמה הכוללים גם תנועה מתמדת ושינויי מיקום דחופים ומידיים, אבטחה באזורי לחימה ותוכנית הטעיה והונאה מקצועית.
  7. אמצעים טכנולוגיים כולל קשר ואלחוט מוצפנים אשר מתאימים לעבודה בסביבה קשה ויכולים לעבוד ללא תלות בגורמים אחרים.
  8. לדעת לשתף פעולה עם יחידות צבאיות אשר בעזרתן ניתן ליצור מעגל חיצוני צבאי לחימתי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בתקופת מלחמה