להיות עם חופשי בארצנו

יושב לכתוב את הכתבה כאזרח מן השורה במדינת ישראל לאחר ליל סדר נוסף שבו קוראים את ההגדה שמזכירה לנו ומעבירה לילדינו את המסורת וההיסטוריה של העם היהודי מתקופת יציאת מצרים, ולאחר ימים קשים נוספים של פיגועים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע, ימים ששוב מציפים את הסכסוך המורכב והקשה עם הערבים אזרחי מדינת ישראל והפלסטינים. מתקדמים בקריאת ההגדה, אני מסתכל על הילדים ומבין שהפעם משהו מרגיש לי אחרת – כל מילה, כל משפט כל תיאור על מה שחווה עם ישראל במצרים ועל היציאה ממנה, חודרים לי עמוק מאוד לתחושה ולהבנה החד משמעית שבעצם התשובה לשאלה "מה השתנה הלילה הזה", ביסודות ובמהות, היא – שום דבר!!! והמשמעות מכך, כשאנחנו שרים בהמנון התקווה את המשפט "להיות עם חופשי בארצנו", מדינת ישראל נמצאת בפועל במצב אחר הפוך לגמרי!!! אזרחי מדינת ישראל לא חופשיים בארצם!!! 
בהמשך הערב, יושב לקרוא את המכתב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין לערביי ישראל שבו, באופטימיות רבה, הוא מנסה להסביר להם את המצב ומדוע כדאי להם לבחור בדרך אחרת, דרך של השתלבות בחברה הישראלית כדי שכולנו נוכל סוף סוף לחיות חיים חופשיים ובטוחים בישראל. תמיד הייתי אופטימי, מאוד אופטימי, למרות העיסוק הביטחוני שלי בשלושים השנים האחרונות שתמיד עזר לי לראות ולהבין בצורה טובה את תמונת המצב הביטחונית העגומה של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום וגרם לי כל פעם מחדש לחשוב, להרגיש ולהכיל שזה גורלנו בארץ הזו, שנגזר עלינו לחיות את חיינו עם אוכלוסייה ערבית, בתוכנו ומסביבנו, שמצד אחד חיה חיים טובים בזכות ההישגים והתמיכה שלנו ומצד שני מעבירה מדור לדור ונושמת כלפינו שנאה כל כך גדולה ועמוקה ומחכה לרגע שתוכל לשחזר את שעשה פרעה לבני ישראל במצרים ("כל היילוד היאורה תשליכוהו") והפעם עם שיפור קל ולזרוק את כולנו לים.
לצערי הרב, בליל הסדר הזה, הרגשתי שההווה והעתיד שלנו לא מתקרב למה שאנחנו שרים ומייחלים בהמנון התקווה ובעצם תואם את מה שעבר וחווה עם ישראל במצרים ויציאתו ממנה רק במאפיינים מודרניים יותר, והבנתי עד כמה חשוב שלמרות שאנחנו חושבים שכולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, באמת שמצווה עלינו לספר ביציאת מצרים כל פעם מחדש כדי להשאיר את הסיכוי שאולי מתישהו נשכיל לייצר דמוקרטיה שתאפשר לנו האזרחים להיות חופשיים בארצנו. 
היום, 16 לאפריל, 2022, אני מיקי וינברג, אזרח מדינת ישראל, בן 55, מכריז בזאת שבנושא מצבה הביטחוני של מדינת ישראל הפכתי מאופטימי לפסימי, ו……..לצערי הרב.

תיאור הדעה שלי במאמר זה אינו פוליטי כלל וכלל ואינו בא להאשים צד כזה או אחר במפה הפוליטית הישראלית או כל אזרח שבחר לקחת על עצמו את תפקיד ראש ממשלת ישראל, מהסיבה הפשוטה שלדעתי מאז הקמת המדינה ועד היום, בנושא הביטחוני אין באמת הבדלים מהותיים בהבנת תמונת המצב ובדרכי הטיפול בה. כמובן, שאין לי שום טענה כלפי כל העובדים בכל גופי הביטחון שעושים את מלאכתם 24/7 על הצד הטוב ביותר ובהתאם למדיניות שמוכתבת להם.

אז….מה השתנה הלילה הזה?
החודשיים האחרונים מעידים על כך שהתשובה לשאלה שכל אזרח בישראל מכיר ויכיר היא כלום ושום דבר. להיפך, המצב נהיה יותר ויותר גרוע. חודשיים בשנת 2022, במדינת ישראל המתקדמת והמתפתחת שמעלים לראש התורן את כל הדגלים האדומים האפשריים כדי לסמן לנו את המצב הקיים:

פיגועים – לא השתנה: שוב מספר פיגועים שהופכים כל אזרח יהודי ישראלי באשר הוא למטרה לפגיעה ולרצח בדם קר מצד ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל ומצד פלסטינים שנולדו לשנאה תהומית שמתורגמת לביצוע פיגועים אכזריים ושכרגע נראה שלא ניתנת לגישור או לתיקון בדרכים אופטימיות וגורמת לאזרחים היהודים הישראלים להרגיש לא בטוחים. 

מפלגות ערביות בכנסת ישראל – לא השתנה: מדינה שלוקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים ומאפשרת לשונאי ישראל ולתומכי טרור להיבחר לכנסת ולפעול ולדבר מתוכה כנגד המדינה ותושביה היהודים הישראלים. ראשי מפלגות ערביות וחברי כנסת שללא פחד ועם חסינות מעזים לדבר בגנות מדינת ישראל, להסיט נגדה, להתעמת עם כוחות הביטחון שלה, להיות בקשר רציף עם ארגוני טרור ולהצליח להשפיע על המפה הפוליטית ועל עתיד המדינה.

טיבי על ההתפרעויות בהר הבית: "כיוונו לראשי מתפללים כדי להרוג או לגרום לנכות"
חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ביקרו את הפצועים מההתפרעויות בהר הבית אתמול בבית החולים במזרח ירושלים. טיבי אמר כי "כל הפציעות שראינו היום הן פציעות מדויקות בראש. צלפי הכיבוש כיוונו אל ראשי המתפללים כיד להרוג אותם  או לגרום לנכות".

ח"כ אבו שחאדה: "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו אותנו מנוכחותנו בירושלים"
אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו את הצעירים והאנשים שלנו מלהמשיך באיתנות להיות נוכחים בירושלים שלנו, בירת הנצח של עמנו". הוא קרא לפלסטינים "להתאסף סביב ירושלים ולהתגייס למען חיזוק אנשיה".

התחמשות לא חוקית ביישובים ערביי ארץ ישראל – לא השתנה: מדינה שמאפשרת לתופעה לא חוקית ומסוכנת להמשיך ולהתבצע כמעט ללא הפרעה למרות שהתוצאה שלה הינה שימוש בכלי נשק כנגד אזרחים חפים מפשע כחלק מפעילות פלילית ופעילות חבלנית.

פעילות חבלנית עוינת בקרב ערבים במזרח ירושלים – לא השתנה: מדינת ישראל לא מונעת מערבים שהם לא פחות ממחבלים, ללמד ולהעביר את השנאה לדורות הבאים בבתי הספר ובכל מקום אפשרי אחר, לבצע פעולות חבלה כנגד אזרחים חפים מפשע וכנגד כוחות הביטחון ללא פחד וללא מורא, לנצל מקומות קדושים, כמו מסגד אל אקצא, כדי להתחמש באמצעי חבלה ובאבנים ולהשתמש בהם כנגד מתפללים בכותל. 
התמונות והסרטונים שצולמו בעימות אתמול בהר הבית לא משאירים מקום לספק לגבי גודל הבעיה:

זריקת אבנים על אזרחים שנוסעים באוטובוס אגד ליד שער האריות:

תקיפת יהודים בסמטאות העיר העתיקה:

מתייחסים לארגוני טרור כלגיטימיים – לא השתנה: מאז הניסיון לתת אמון ברב המרצחים, יאסר ערפאת, מדינת ישראל ממשיכה לקיים לאורך השנים סוג של קשר עם כל ראשי ארגוני הטרור ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מתוך סוג של מחשבה שיום יבוא והם יהפכו לאוהבי ישראל ולשותפים לחיים נורמליים, חופשיים ובטוחים וכל זאת למרות שהמציאות לא רק שמציגה תמונה הפוכה לחלוטין אלה שאותם ארגוני טרור צוברים ביטחון ומיומנות הכוללים התחמשות בלתי פוסקת, פעולות יזומות לירי רקטות על ערי ישראל ואיומים ברורים שגורמים למדינת ישראל לבצע פעולות של כניעה וחולשה.  

אני בתחושה ובדעה אישית שמדינת ישראל חייבת להתעשת במהירות ולשנות ב 180 מעלות את המדיניות כלפי כל אותם אזרחים ערבים וארגוני הטרור הערבים והפלסטינים ולבצע פעולות שתואמות את ההמנון, ההיסטוריה והמסורת שעוברת מדור לדור:

"להיות עם חופשי בארצנו": כאזרח, אני דורש (לא מבקש) ממדינת ישראל לעשות כל מה שנדרש כדי שאוכל לחיות חיים שבהם אוכל להיות וללכת בכל מקום בארץ ישראל בחופשיות וללא פחד שיגיח מחבל ערבי משום מקום או ארגון טרור ויצליח לבצע פעולה שתפגע בי ואף תהרוג אותי.

"הקם להורגך השכם להורגו": כאזרח, אני דורש ממדינת ישראל לעבור למדיניות התואמת את משמעות האמרה הנ"ל, לקיים מדיניות של פעולות יזומות ומפתיעות ולא להתבסס על פעולות תגובה אחרי קבלת המכה ולהפסיק לחשוש מההשלכות של מדיניות יוזמת. לאתר ולהשמיד כל מחסן נשק ותחמושת לא חוקי ולתפוס או לפגוע בכל טרוריסט לא רק בסוריה אלה גם ברצועת עזה ובתוך שטח מדינת ישראל.

"ביד חזקה ובזרוע נטויה": להיזכר בהיסטוריה וליישם אותה שוב מתוך הבנה שהאויב יירתע ויפסיק רק כאשר מדינת ישראל תפעל נגדו "ביד חזקה ובזרוע נטויה". אין ספק שמדובר בשינוי קיצוני מהמדיניות שמדינת ישראל סיגלה לעצמה לאורך השנים וברור שההשלכות ממנו לתקופה מסוימת תהיינה קיצוניות וקשות אבל אחריהן יהיה ניתן ליצוק מחדש את כל היסודות אבל הפעם בדרך הנכונה שתוביל לחיים יותר חופשיים ויותר נוחים. לפעמים צריך לשלם מחיר בטווח בקצר כדי להרוויח בטווח הארוך.

מספיק לקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים: אני דורש ממדינת ישראל להפוך את עצמה למדינה דמוקרטית עם מגבלות נכונות ואכיפה חזקה במקום הדמוקרטיה הנוכחית שמאפשרת לגורמים קיצוניים לפגוע בחייהם של אזרחים תמימים וטובים. דמוקרטיה בריאה שקובעת בחוק מה מותר ומה אסור בתחומה ובנוסף קובעת ומייצרת אכיפה חזקה וללא פשרות מול כל מי שאינו פועל בהתאם לחוק. דמוקרטיה שמייצרת וואקום לחופש פעולה לגורמים עוינים וטרוריסטים אינה דמוקרטיה בריאה.

לסיכום, גם אני רוצה לפנות למנהיגים ולאזרחים/תושבים הערבים ולומר להם שכולי תקווה שבקרוב המדינה שבה הם בחרו לחיות ומאפשרת להם חיים טובים הרבה יותר מכל מדינה אחרת שבכלל תאפשר להם לחיות בה, תפסיק לפנות אליהם בהתרפסות ובנחמדות יתר רק כדי לשכנע אותם להיות יותר ממושמעים, יותר תרבותיים, יותר תומכים ויותר נחמדים אלינו ותתחיל לבצע מולם פעולות אכיפה נחושה וללא פשרות ולא תאפשר לאף ערבי לחיות פה אם הוא בוחר לירוק לבאר שממנה הוא שותה ובוחר לחיות בישראל בשנאה ובדרך של הסתה ופגיעה באזרחים חפים מפשע ובמשרתי גופי הביטחון.  

זכרו, שהבטחה ואבטחה צריך לקיים כדי להשיג חיים חופשיים ובטוחים יותר!!!

אבטחת אישים בתקופת מלחמה

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מזכירה לכל העולם עד כמה מעגל ההשלכות וההשפעה גדול ויוצא מגבולות המדינות והאזור המעורב במלחמה. 2 מדינות נמצאות במצב של לחימה ישירה שמשפיעה על שגרת החיים בחלקים גדולים בעולם ומאלצת ראשי מדינות, כמו ארצות הברית, סין ואירופה להתערב בדרך של בחירת צד וקבלת החלטות, כולל ביצוע פעולות חריגות כגון הטלת סנקציות, העברת אמצעי לחימה וקליטת פליטים.
מלחמה מציבה מנהיגים מאובטחים רבים בחזית ובסיטואציה חדשה אשר יכולה להפוך אותם ליעד להתנקשות מצד גורמים שלא מסכימים עם ההחלטות שקיבלו, ובמקרה של רוסיה ואוקראינה, נשיא המדינה המותקפת הופך פתאום ליעד להתנקשות מצד המדינה התוקפת. השינוי המדיני המקומי והעולמי, משפיעים באופן ישיר על כל היחידות לאבטחת אישים אשר מאבטחות את אותם ראשי מדינות שמעורבים במלחמה. אין ספק שניהול המלחמה משפיעה על סדר היום של ראש מדינה, נשיא או ראש ממשלה, שנדרש יהיה ממוקד בניהול המלחמה, באסטרטגיה שבחר ובהשלכות הנובעות ממנה, ולכן סביר להניח שרוב הפעילויות שביצע בלוח הזמנים השגרתי, התחלפו בשהייה ארוכה במתקן קבע ו/או במתקן שמוגדר כמקום מסתור.
מלחמה מייצרת מתנקשים פוטנציאלים חדשים, בודדים או התארגנות או מדינה, שיפעלו לניסיון התנקשות בראש מדינה מאובטח מתוך מניע שנובע וקשור למלחמה. מבחינת האיומים האפשריים כנגד ראש מדינה מאובטח, מלחמה מרחיבה את מעגל המתנקשים הפוטנציאלים מכיוון שמתווספים אליו בעלי תפקידים שעובדים בצוות המקצועי של ראש המדינה המאובטח ושוהים בסביבתו הקרובה זמן ממושך ואף מוגדרים מבחינת האבטחה כמועדפים, כאלה שלא צריכים להיבדק).
האם תקופת מלחמה יכולה לגרום לבעל תפקיד כזה להחליט לנסות ולהתנקש בראש המדינה המאובטח תוך ניצול היותו מועדף? האם השאלה המורכבת הזו מתייחסת גם למאבטח העובד ביחידה לאבטחת אישים ושייך לצוות האבטחה של ראש המדינה המאובטח?
בשנת 2016, שוטר תורכי מיחידת אבטחת אישים של המשטרה המקומית באנקרה, יצא למשימת אבטחת השגריר הרוסי בתורכיה ובעקבות מדיניות רוסיה בסוריה החליט להתנקש בשגריר במהלך אירוע חנוכת גלריה לאומנות.
ההתנקשות תועדה במצלמות:

היו תקופות בהיסטוריה שניסיונות התנקשות באישיות על ידי בעל תפקיד שעובד בסביבתו הקרובה נחשבה לשכיחה – במלחמת העולם השנייה דווח על כך שאדולף היטלר ניצל מעשרות ניסיונות התנקשות שחלקן כמעט והצליחו, ולמרות זאת חציית קווים של מאבטח בשנת 2016 מוגדרת כאירוע מכונן בעולם אבטחת אישים ואין ספק שצריכה לדרוך יחידות לאבטחת אישים לבחינה מחודשת של הנחות העבודה שלהן הקשור לאיום הפנימי והאיום מבית ובמיוחד בתקופות רגישות כמו תקופת מלחמה.
והנה ההיסטוריה חוזרת ובמלחמת רוסיה אוקראינה, האחרונים מדווחים שמאז תחילת המלחמה, נשיא המדינה, זלנסקי, ניצל מלא פחות 12 ניסיונות התנקשות שסביר להניח שבוצעו בדרכים שונות על ידי גורמים הקשורים לרוסיה. אני מקווה שבעתיד הלא רחוק יחשפו פרטים על ניסיונות ההתנקשות בזלנסקי והתקשורת העולמית מדווחת על תופעה שמקורבים לנשיא רוסיה, שרים ואוליגרכים, מתפטרים ומתרחקים ומעזים לדבר כנגד החלטות הנשיא שרגע לפני המלחמה נחשב לנערץ ומפחיד.
שני המקרים האלה של היטלר במלחמת העולם השנייה ושל זלנסקי במלחמה עם רוסיה בשנת 2022, מחזקים את ההנחה שבתקופת מלחמה האיום על ראשי מדינות עולה משמעותית ודורש מיחידות אבטחת האישים לבצע פעולות ייחודיות ושינויים כדי להצליח לתת מענה מקצועי ויעיל כנגדו.
בהתבסס על הדיווחים בתקשורת, מימוש האיום כנגד ראש מדינה מאובטח, כמו נשיא אוקראינה זלנסקי, מתבצע על ידי יחידות מיוחדות ו/או שכירי חרב מיומנים שנשלחו ונשכרו על ידי המדינה התוקפת רוסיה ששמה לעצמה מטרה לתפוס ואף לפגוע בנשיא ובכך מאתגרת את היחידה לאבטחת אישים האוקראינית שצריכה לדעת לאבטח ראש מדינה שהופך למבוקש לתת מענה ולהתמודד מול לוחמים מיוחדים ומיומנים.
כיום, כל יחידה לאבטחת אישים חייבת להיות מוכנה לתקופת מלחמה ולכן עליה לבצע את הפעולות הבאות:

  1. להוסיף להנחות העבודה שבתקופות רגישות, כמו תקופת מלחמה, בעל תפקיד מסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח יכול להפוך למתנקש פוטנציאלי מתוך אמונה שזה אכן יכול לקרות.
  2. להיות מעורבים עם הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים בכל נושא הכנה ותחזוקה של מתקנים לשעת חירום – התאמת המתקנים לאבטחת ראש המדינה במהלך שהייתו במתקן מבחינת תשתיות, אמצעים טכנולוגיים, יצירת מעגלי אבטחה, עמדות אבטחה וכו'.
  3. צמצום מידי של הצוות העובד והשוהה בסביבתו הקרובה של ראש המדינה המאובטח והפעלת מידור בכל הקשור ללוחות הזמנים, לתנועות ולמיקום ראש המדינה.
  4. להתאים ולשנות את מעגל הנבדקים בדגש על ביטול רשימת המועדפים ובדיקת כל בעלי התפקידים החייבים לשהות בסביבתו של ראש המדינה המאובטח.
  5. להפוך את המאבטחים ללוחמים לכל דבר בנראות וביכולת לשאת ולהשתמש בכלי נשק ארוכים – ליחידה כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים הישראלית יש יתרון בנושא זה מכיוון שההכשרה המקצועית שהיא מעבירה למאבטחים כוללת יכולות לחימה במאפייני צבא.
  6. להיות בעלי יכולת לאבטח את ראש המדינה במאפייני פעילות בתקופת מלחמה הכוללים גם תנועה מתמדת ושינויי מיקום דחופים ומידיים, אבטחה באזורי לחימה ותוכנית הטעיה והונאה מקצועית.
  7. אמצעים טכנולוגיים כולל קשר ואלחוט מוצפנים אשר מתאימים לעבודה בסביבה קשה ויכולים לעבוד ללא תלות בגורמים אחרים.
  8. לדעת לשתף פעולה עם יחידות צבאיות אשר בעזרתן ניתן ליצור מעגל חיצוני צבאי לחימתי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בתקופת מלחמה

מצב מלחמה בניהול הסיכונים

עד לפני 10 ימים, העולם חיי בשגרת חיים רגילה וללא הפרעות מיוחדות ובלתי צפויות – אזרחים קמו בבוקר ליום נוסף שדי דומה לקודמו, עסקים וארגונים המשיכו בפעילות העסקית השוטפת וממשלות התמקדו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בזמן קצר יחסית, נשיא מעצמה אחד מחליט לצאת למלחמה נגד מדינה ריבונית שכנה ובהחלטתו מערער ופוגע בשגרת החיים של מיליוני אנשים, בשגרה העסקית של עצמאים, חברות וארגונים ובהתנהלות הפוליטית המקומית והבינלאומית. פתאום, החיים השגרתיים של אזרחי המדינה המותקפת נעצרים והופכים להישרדות, המעגל העסקי של המדינה משותק כמעט לחלוטין והמנהיגות בעזרת הצבא והדיפלומטיה עושה ככל שביכולתה כדי לנסות ולהציל מה שניתן. המלחמה חושפת את הקשר בין מדינות העולם ובעיקר את העובדה שכל מדינה בוחרת להתנהל בהתאם לאינטרסים של עצמה ואת השפעתה והפגיעה שלה בשגרת החיים במדינות שבמעגל השני והשלישי. מתברר ולא כל כך מפתיע שמלחמה בשנת 2022, משפיעה על החיים של כל אזרחי העולם ועל הקיום וההתנהלות העסקית של חברות וארגונים עד כדי כך שחברות בינלאומיות מוכרות וגדולות משתתפות בנקיטת סנקציות כנגד המדינה התוקפת וחברות ועסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם בסכנה קיומית.

האם ישות עסקית צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה?

בעידן הנוכחי ניתן לזהות סימנים לכוונות מנהיג מדינה ובעיקר סימנים להכנות לפתיחת מלחמה נגד מדינה אחרת ברמה כזו שמנהיג שישאף לפתוח במלחמת פתע יתקשה מאוד לעשות זאת. הסיבות, ההתארגנות והכוונות של פוטין, נשיא רוסיה, לפתוח במלחמה נגד אוקראינה היו גלויות לעולם כולו ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה והשיח הגלוי על כך החל מספיק זמן לפני יום פתיחת המלחמה כדי שכל בעלים ומנכ"ל של ישות עסקית יידע שמצב מלחמה מתקרב. עובדתית, כל ישות עסקית שעיניה ואוזניה בראשה צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה.

מדוע ישות עסקית בישראל צריכה לכלול בניהול הסיכונים מצב מלחמה בין מדינות אחרות?

מהסיבה הפשוטה שמצב מלחמה בין מדינות, ובמיוחד מדינות שמוגדרות כמעצמה, משפיעה מידית על כמעט כל המרכיבים של העולם העסקי – על ערך הכסף, על ערך הסחורות, על הנפט והגז, על הייבוא והייצוא, על השילוח הבינלאומי, על העברת כספים וגם על העובדים ומשפחותיהם.
עובדתית, משהו מכל זה ישפיע ואף יפגע בהתנהלות העסקית של הרבה מאוד עסקים, חברות וארגונים בישראל ולכן חלה החובה לצפות מצב מלחמה המתרחש בכל מקום בעולם ולהבין מהן ההשפעות הנובעות ממנו ומה ניתן וצריך לעשות בהתמודדות עמם.

כיצד מצב מלחמה בין מדינות אחרות משפיעה על ישות עסקית בישראל?

בהתייחסות למלחמה הנוכחית, כל חברה ישראלית שפועלת בשוק הרוסי והאוקראיני מושפעת בצורה ישירה מהמלחמה בין שתי המדינות. חברה ישראלית בעלת משרד באוקראינה שמעסיק עובדים מקומיים שמפתחים ו/או מייצרים עבור החברה תפגע במידה מסוימת ביכולת הרציפות התפקודית שלה ולעומתה חברה שפועלת בתחום הביטחוני יכולה למצוא את עצמה מושפעת לטובה ממצב המלחמה בכך שתקבל הזמנות מידיות למוצרים שלה. חברה בישראל שמעסיקה עובדים ממוצא רוסי ואוקראיני יכולה למצוא את עצמה נפגעת ביכולת העבודה השגרתית של אותם עובדים וכמוה חברת השקעות בנדל"ן בינלאומית שהשקיעה ומחזיקה בנכנסים באוקראינה יכולה להיפגע מירידה משמעותי בערך הנכסים ואף בהריסתם כחלק מפעולות המלחמה.

כיצד ישות עסקית יכולה להתכונן למצב מלחמה?

ניהול סיכונים – הפעולה הבסיסית והראשונה שיש לבצע היא לכלול בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות שממוקמות באזור בו מתקיימת מעורבות עסקית בכל רמה.

תיק פעולה למצב מלחמה – גיבוש וכתיבת תפיסת פעולה במצב של מלחמה בין מדינות אחרות שיכלול את כל הפעולות שיש לבצע משלב ביצוע הערכת מצב לניתוח הסימנים לפתיחת מלחמה ועד ההחלטה ליישם את כל הנדרש כדי להתמודד עם ההשלכות בצורה המיטבית. עובדתית, מי שמכין את עצמו מבעוד מועד מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה יותר במצב אמת.

רציפות תפקודית – אחת המטרות העיקריות להתכוננות מראש, היא להצליח לשמור על רציפות תפקודית שתמזער את הנזק ואף יכולה להציל את הישות העסקית מסגירה. על מנת לשמור על רציפות תפקודית יש להכין רזרבות כספיות, "לא לשים את כל הביצים העסקיות בסל אחד", לשמור על העובדים ולדעת לאפשר להם לעבוד מהבית (תחום שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה).

חשיבות העובדים – העובדים הם המשאב החשוב ביותר בישות העסקית ובדרך כלל בלעדיהם אין זכות קיום, ולכן חשוב להכיר את העובדים ואת הייחוס המשפחתי שלהם כדי לדעת מראש מה תהיה מידת ההשפעה עליהם, אם בכלל, במצב של מלחמה בין שתי מדינות אחרות. בנוסף, ישות עסקית אשר מחזיקה משרדים בחו"ל ומעסיקה בהם עובדים, חייבת להכין עבורם תכנית חלופית לכל מקרה שלא יוכלו להמשיך לעבוד מהמשרד הרגיל (בדיוק כמו שמתרחש עכשיו באוקראינה עם עובדים של חברות ישראליות).

נכסים חיוניים – ישות עסקית שמחזיקה בנכסים ובמיוחד בנכסים חיוניים לתפקודה במדינה המותקפת חייבת לכלול בתיק למצב מלחמה פעולות להגנה ושמירה על נכסים אלה במידת האפשר, כמו למשל, סגירה ואטימת פתחים בחנויות ובמרכזים מסחריים למניעת בזיזה, פינוי כלי שיט מנמלים, פינוי עובדים, אבטחת מידע, העברת כספים מחשבונות בחו"ל כו'.

חזרה לשגרה – לעיתים, מקבלי ההחלטות לא מודעים לחשיבות שלב החזרה לשגרה ולכן לא מתכוננים אליו כנדרש. מדובר בשלב חשוב שחובה להתכונן אליו באותה מידה על מנת להחזיר את הישות עסקית לתפקוד הרגיל והשגרתי. שלב שבו יש לבצע להערכת מצב נזקים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ובחירת מענה מהיר ויעיל על מת להחזיר את המצב כפי שהיה טרם המלחמה. 

המנב"ט במצב מלחמה – אין ספק שלמנב"ט בישות עסקית יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל התהליך, משלב התכנון וכולל בשלב היישום ולכן עליו לדאוג להיות אקטיבי, מעורב ושולט בכל המוגדר בתיק למצב מלחמה.

לסיכום – המלחמה הנוכחית באוקראינה מוכיחה פעם נוספת שעל כל אחד בישראל, מרמת האזרח הפשוט, ישות עסקית ועד רמת ממשלה, חייב לשלב בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות כדי להכיר את ההשפעות והסיכונים שמלחמה כזו גורמת וכדי להיות בעלי יכולת התמודדות טובה עד כמה שניתן. למרות שמלחמות בין מדינות לא מתרחשות כל יום, חלה החובה להתכונן אליהן בצורה נכונה ומקצועית.

זכרו, שרק מי שהתכונן מראש יצליח להגדיל את הסיכוי להתמודדות טובה במצב מלחמה!!!

כיצד להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי

צה"ל פתח את שנת 2022 עם בשורה של שינוי בתחום הגנת המחנות, בשורה שמעידה על לא פחות מעידן חדש. מספר רב של אירועי גניבת אמצעי לחימה ותחמושת ממחנות צה"ל, שכנעו את הרמטכ"ל אביב כוכבי שהגיע הזמן לבצע שינוי משמעותי ורציני בתחום הגנת מחנות צה"ל, שינוי שיהפוך את צה"ל לארגון שיודע לייצר, לעשות ולקיים אבטחת מתקן ברמה מקצועית שתקשה ואף תמנע מהאויב להמשיך ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת ללא קושי. השינוי החל בהקמת מערך הגנה חדש תחת חיל המשטרה הצבאית שכבר החל לממש את ייעודו בגיבוש ופתיחת קורס קב"ט מחנה ראשון מסוגו בצה"ל. קורס שמתנהל בימים אלו ממש ומכשיר את החניכים לתפקיד קב"ט מחנה צבאי.

כדי להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי, יש צורך לדעת את הנושאים הבאים:

הרקע להחלטה על ביצוע שינוי:
צה"ל הינו ארגון גדול שייעודו העיקרי הינו להגן על מדינת ישראל מפני תקיפות האויב מבחוץ, הגנה מפני פעולות תקיפה מצד ארגוני טרור ומדינות, הגנה מפני מלחמה. ייעוד הארגון קובע ומשפיע על מבנה הארגון, תפיסת ההפעלה שלו, המשרתים בארגון מרמת מפקדים/ות ועד רמת אחרון החיילים/ות, אמצעים וטכנולוגיה ועוד. כשמדובר בצה"ל, ברור שהארגון מכין את עצמו למצב שיצליח לנצח כל אויב במלחמה ולכן כל הארגון חושב, מתכנן, מתכונן, מתאמן ופועל למצב של מלחמה. זו הסיבה שכאשר צה"ל נדרש להתמודד מול אויב שתוקף את המחנות שלו הפרוסים בכל המדינה, הוא מגדיר את התפיסה כהגנת מחנות ולא כאבטחת מחנות. סביר להניח שהמילה הגנת מחנות ולא אבטחה נגזרת מהייעוד להגן על מדינת ישראל ולא לאבטח. עד לשנת 2022, שנת השינוי, גם בהקשר של המחנות, צה"ל חשב על הגנה ולא על אבטחה. לאורך השנים, צה"ל כן הבין שעליו להגן על המחנות שבאחריותו, כן ביצע פעולות הגנה וכן ניסה לתת מענה להתקפות האויב שסימן את המחנות כיעד קל יחסית לפריצה ולגניבה. למרות שבשנים מסוימות נראה שפעולות ההגנה מצליחות לצמצם את היקף תופעת הגניבות מהמחנות, עדיין מספר האירועים ותוצאותיהם, הצביעו על כך שמשהו בתפיסה, בשיטה וביישום בשטח לא עובד. לפעמים, ארגון לומד מצליח לקבל החלטות על ביצוע שינוי לפני קבלת המכה ולעיתים, למרות שהארגון לומד, הוא לא מצליח להקדים תרופה למכה ופשוט חוטף מכה ועוד מכה עד שעוצמת הכאב מהמכה הופכת להיות בלתי נסבלת. הרמטכ"ל אביב כוכבי הבין שצה"ל לא יכול להמשיך ולחטוף מכות במחנות והחליט לאמץ את המסקנות שהניחה על שולחנו וועדה מקצועית שעסקה בשאלה מדוע צה"ל נכשל שוב ושוב בתחום הגנת המחנות ומה עליו לעשות כדי לשנות את מאזן הכוחות אל מול האויב, בעיקר האויב הפלילי (עבדכם הנאמן היה אחד מצוות המומחים שהשתתף בוועדה).

מה כולל השינוי שעליו החליט הרמטכ"ל:

ההבנה שצה"ל כארגון לא מוכשר ולא יודע כיצד לקיים אבטחה במחנות שבאחריותו – כל שינוי חייב להתחיל בהבנה שקיים פער, מהו הפער ומה הסיבה לקיומו. צה"ל הבין שבתחום האבטחה קיים בארגון פער מקצועי גדול.

ההבנה שכדי להצליח לבצע שינוי גדול יש צורך לקבל עזרה מבעלי מקצוע, ובמקרה המדובר, מבעלי מקצוע בתחום האבטחה האזרחית – צה"ל התחיל לשתף פעולה עם גופים אחרים העוסקים באבטחת מתקנים כגון משטרת ישראל, שב"כ ומלמ"ב וכאמור, הקים וועדה מקצועית שכללה מספר מומחים בתחום האבטחה האזרחית שתפקידה לגבש המלצה כיצד לקיים אבטחת מתקנים בדרך הנכונה.

הקמת גוף אחד בתוך צה"ל שיהיה המנחה המקצועי בתחום אבטחת המחנות – צה"ל הקים תחת המשטרה הצבאית גוף חדש שנקרא "מערך ההגנה החדש", גוף שיהיה המנחה המקצועי היחיד בתחום הגנת המחנות, בדומה לחטיבת האבטחה במשטרת ישראל. הקמת המערך החדש תמנע את המצב הקיים שבו למרות שקיימת תפיסת הגנה אחידה בצה"ל, נוצר קושי ופער ברמת היישום שלה בשטח ובנוסף, נוצר ואקום בכתובת מקצועית אחת שתנחה, תלמד ותסייע לבעלי התפקידים השונים הנמצאים במעל 200 מחנות צה"ל הפרוסים מדן ועד אילת.

מהן הפעולות הראשונות שמבצע מערך ההגנה החדש:

גיבוש עץ המבנה של בעלי התפקידים במערך, החל מראש המערך, ראשי הענפים, ראשי המדורים ושדרת המבצעים – גם בשלב זה צה"ל הבין שבנוסף לאנשי מקצוע מתוך צה"ל, עליו לגייס לשירותיו בעלי מקצוע מתחום האבטחה האזרחית ולכן גיבש קבוצה כזו שתשתלב במערך במסגרת שירות מילואים.

תיקוף תפיסת ההפעלה בתחום הגנת המחנות – תפיסת ההפעלה מהווה את היסוד הראשון והחזק ביותר בתהליך בניה והקמת מערך אבטחה חדש ולכן פעולת תיקוף התפיסה סייע רבות לגיבוש תוכן וסילבוס קורס הקב"ט הראשון.

קורס קב"ט מקצועי בצה"ל – לאורך השנים צה"ל מינה משרת בקבע או אזרח עובד צה"ל לתפקיד קצין הגנה בכל מחנה אבל מבלי שהעביר אותו הכשרה מקצועית שמתאימה למאפייני התפקיד ולדרישות ממנו, מה שיצר פער ותסכול גדולים מאוד ברמת בעלי התפקיד וגרוע מכך, פער ברמת המענה כנגד האויב ובעיקר האויב הפלילי שהמשיך להצליח לפרוץ ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת בהיקפים גדולים ולא הגיוניים. לכן, אחת ההחלטות שהגיעו מיד לאחר תיקוף התפיסה היתה לבצע הכשרה מקצועית לכל אותם קציני ההגנה שכבר עובדים במחנות השונים. 
גיבוש והכנת תכנית הקורס, התוכן המקצועי, מערכי השיעור, המצגות והתרגילים הוטל על צוות של מומחי אבטחה שמכירים ושולטים גם בשפת האבטחה האזרחית וגם בצבאית והשכיל להתאים את התוכן למאפייני הארגון, למאפייני המתקנים שבאחריותו ולמאפייני בעלי התפקידים במערך ההגנה בכל מחנה. בהמשך לכך, גויס צוות מדריכים מקצועי שעבר תהליך הכנה מסודר ובימים אלו מעביר בפועל את הקורס בקרית ההדרכה.

הפעולות שעל הקב"ט לבצע לאחר חזרתו למחנה:

שיחת תיאום ציפיות עם מפקד המחנה – גם בצה"ל, הוחלט שמפקד המחנה הוא הגורם האחראי על תחום האבטחה ולכן על הקב"ט לקיים עמו שיחת תיאום ציפיות שתכלול סקירה קצרה על ההכשרה המקצועית שעבר, על מערך הגנה החדש וייעודו ועל שיתוף הפעולה הדרוש בין מפקד המחנה לקב"ט.

הכרת גבולות שטח המחנה – הקב"ט יכיר את הגבולות המוגדרים והחוקיים של המחנה כפי שמופיעים בגוף הממשלתי הרלוונטי על מנת להתאים את תכנית ההגנה לשטח שבאחריות צה"ל ולסמכות המקצועית בפעולות האבטחה בשגרה, בחריגים ובחירום.

ביצוע סקר סיכונים – על הקב"ט לבצע סקר סיכונים ייעודי למחנה על מנת להגדיר את כלל האיומים הרלוונטיים למחנה (נגזרים מאיום הייחוס)  ודירוגם לפי רמת איום. את תוצאות הסקר יציג הקב"ט לגורם הרלוונטי במערך ההגנה החדש ולאחר מכן למפקד המחנה.

ניתוח שטח ואיומים בראיית התוקף – בהמשך לנלמד בקורס הקב"ט, הנ"ל יבצע ניתוח שטח וניתוח כל איום על המחנה בראיית התוקף וזאת על מנת להמחיש ולהבין את דרך הפעולה של האויב הפלילי או הפח"עי ועל מנת להצליח ולסמן אזורים רגישים במרחבים השונים.

כתיבת תיק הגנה חדש – הקב"ט יכתוב תיק הגנה חדש או יתקף תיק הגנה קיים בהתבסס על האיומים שהוגדרו בסקר הסיכונים ושאושרו על ידי מפקד המחנה ועל תוצאות הניתוח בראיית התוקף. תיק ההגנה יכלול גם טבלת איומים עם מענה מניעתי, את שיטת אבטחה, טבלת מקרים ותגובות ועוד. תיק ההגנה יוצג ויאושר על ידי מפקד המחנה.

גיבוש תכנית עבודה שנתית – הקב"ט יגבש ויכתוב תכנית עבודה שנתית שתכלול יעדים ומשימות לביצוע כחלק מיישום תכנית ההגנה. על כל קב"ט לדעת ולהבין שללא תכנית עבודה לא יצליח לקיים את האבטחה כפי שהוגדרה בתיק ההגנה. תכנית העבודה תוצג ותאושר על ידי מפקד המחנה.

כתיבת הנחיות ונהלים – בהמשך לתיק ההגנה, הקב"ט יגבש ויכתוב הנחיות ונהלים מקצועיים שיועברו לכלל בעלי התפקידים המשולבים ביישום הגנת המחנה.

תשתיות אבטחה – בשלב ראשון, הקב"ט יבצע בדיקה מקיפה לגיבוש מצב קיים של כלל תשתיות האבטחה במחנה (גדר היקפית, שערים, מצלמות, תאורה וכו'). בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע. בשלב שני, יכיר הקב"ט את חליפת המיגון שהוגדרה למחנה שבאחריותו ויפעל ליישומה מול מערך ההגנה החדש.

מכלול הכניסה – מוגדר כחלק מקו הגדר ההיקפית של המחנה ומהווה את הפתח העיקרי לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים למחנה ולכן על הקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים של מכלול הכניסה על מנת לאתר פערים במבנה המכלול, בנראות המכלול, באמצעים המוצבים בו, בעמדות האבטחה, בהנחיות, בנהלים ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

מוקד האבטחה – מוגדר כחוליה מרכזית ומקצועית בתוך מערך ההגנה של המחנה ולכן גם בנושא זה נדרש מהקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים על מנת לאתר פערים במבנה המוקד, באמצעים הקיימים בו, בנהלים, בהנחיות ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

כוח האבטחה – בשלב ראשון, על הקב"ט להבין שללא כוח האבטחה שהוקצה לו לא תקיים האבטחה. בשלב שני על הקב"ט להכין תכנית ייחודית וממוקדת רק לנושא זה על מנת להצליח ולמצב את יחידת האבטחה כצוות מקצועי ומגובש, כולל יצירת גאוות יחידה וכל מה שמשתמע מכך. על הקב"ט להבין שיתכן וזו תהיה המשימה הקשה ביותר ליישום ולכן עליו לתת למשימה זו עדיפות ראשונה וקשב רב. רבים ימהרו ויגידו שאין מה לעשות עם כוח האדם שצה"ל משבץ לתפקיד מאבטח בהגנת המחנה ואני בדעה שעם גישה נכונה ותוכנית ייעודית, ניתן ליצור זיקה והתייחסות רצינית לתפקיד אצל כל אחד.

סיוע ותמיכה ממערך ההגנה החדש – על קב"ט להכיר ולהבין את מבנה, ייעוד ויכולות מערך ההגנה החדש על מנת לנצל אותו עד תום כחלק מיישום תכנית ההגנה (ליווי מקצועי, פיקוח ובקרה, תורה ונהלים, תקציבים, אימונים והכשרות ועוד).

נושאי דגל השינוי – כל הקב"טים שהוכשרו והוסמכו בקורס הקב"ט הפכו לחלק בלתי נפרד מהשינוי שהחל בתחום האבטחה בצה"ל ולכן הרמטכ"ל והמערך החדש להגנת המחנה רואים בהם כנושאי דגל השינוי ולא פחות משגרירים שחוזרים לשטח גם במטרה לספר ולפרשן את הבשורה החדשה וגם כדי להניח ולבנות את היסודות החדשים בתחום האבטחה בצה"ל.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במקצועיות, באמונה ובחריצות !!!