מצב מלחמה בניהול הסיכונים

עד לפני 10 ימים, העולם חיי בשגרת חיים רגילה וללא הפרעות מיוחדות ובלתי צפויות – אזרחים קמו בבוקר ליום נוסף שדי דומה לקודמו, עסקים וארגונים המשיכו בפעילות העסקית השוטפת וממשלות התמקדו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בזמן קצר יחסית, נשיא מעצמה אחד מחליט לצאת למלחמה נגד מדינה ריבונית שכנה ובהחלטתו מערער ופוגע בשגרת החיים של מיליוני אנשים, בשגרה העסקית של עצמאים, חברות וארגונים ובהתנהלות הפוליטית המקומית והבינלאומית. פתאום, החיים השגרתיים של אזרחי המדינה המותקפת נעצרים והופכים להישרדות, המעגל העסקי של המדינה משותק כמעט לחלוטין והמנהיגות בעזרת הצבא והדיפלומטיה עושה ככל שביכולתה כדי לנסות ולהציל מה שניתן. המלחמה חושפת את הקשר בין מדינות העולם ובעיקר את העובדה שכל מדינה בוחרת להתנהל בהתאם לאינטרסים של עצמה ואת השפעתה והפגיעה שלה בשגרת החיים במדינות שבמעגל השני והשלישי. מתברר ולא כל כך מפתיע שמלחמה בשנת 2022, משפיעה על החיים של כל אזרחי העולם ועל הקיום וההתנהלות העסקית של חברות וארגונים עד כדי כך שחברות בינלאומיות מוכרות וגדולות משתתפות בנקיטת סנקציות כנגד המדינה התוקפת וחברות ועסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם בסכנה קיומית.

האם ישות עסקית צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה?

בעידן הנוכחי ניתן לזהות סימנים לכוונות מנהיג מדינה ובעיקר סימנים להכנות לפתיחת מלחמה נגד מדינה אחרת ברמה כזו שמנהיג שישאף לפתוח במלחמת פתע יתקשה מאוד לעשות זאת. הסיבות, ההתארגנות והכוונות של פוטין, נשיא רוסיה, לפתוח במלחמה נגד אוקראינה היו גלויות לעולם כולו ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה והשיח הגלוי על כך החל מספיק זמן לפני יום פתיחת המלחמה כדי שכל בעלים ומנכ"ל של ישות עסקית יידע שמצב מלחמה מתקרב. עובדתית, כל ישות עסקית שעיניה ואוזניה בראשה צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה.

מדוע ישות עסקית בישראל צריכה לכלול בניהול הסיכונים מצב מלחמה בין מדינות אחרות?

מהסיבה הפשוטה שמצב מלחמה בין מדינות, ובמיוחד מדינות שמוגדרות כמעצמה, משפיעה מידית על כמעט כל המרכיבים של העולם העסקי – על ערך הכסף, על ערך הסחורות, על הנפט והגז, על הייבוא והייצוא, על השילוח הבינלאומי, על העברת כספים וגם על העובדים ומשפחותיהם.
עובדתית, משהו מכל זה ישפיע ואף יפגע בהתנהלות העסקית של הרבה מאוד עסקים, חברות וארגונים בישראל ולכן חלה החובה לצפות מצב מלחמה המתרחש בכל מקום בעולם ולהבין מהן ההשפעות הנובעות ממנו ומה ניתן וצריך לעשות בהתמודדות עמם.

כיצד מצב מלחמה בין מדינות אחרות משפיעה על ישות עסקית בישראל?

בהתייחסות למלחמה הנוכחית, כל חברה ישראלית שפועלת בשוק הרוסי והאוקראיני מושפעת בצורה ישירה מהמלחמה בין שתי המדינות. חברה ישראלית בעלת משרד באוקראינה שמעסיק עובדים מקומיים שמפתחים ו/או מייצרים עבור החברה תפגע במידה מסוימת ביכולת הרציפות התפקודית שלה ולעומתה חברה שפועלת בתחום הביטחוני יכולה למצוא את עצמה מושפעת לטובה ממצב המלחמה בכך שתקבל הזמנות מידיות למוצרים שלה. חברה בישראל שמעסיקה עובדים ממוצא רוסי ואוקראיני יכולה למצוא את עצמה נפגעת ביכולת העבודה השגרתית של אותם עובדים וכמוה חברת השקעות בנדל"ן בינלאומית שהשקיעה ומחזיקה בנכנסים באוקראינה יכולה להיפגע מירידה משמעותי בערך הנכסים ואף בהריסתם כחלק מפעולות המלחמה.

כיצד ישות עסקית יכולה להתכונן למצב מלחמה?

ניהול סיכונים – הפעולה הבסיסית והראשונה שיש לבצע היא לכלול בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות שממוקמות באזור בו מתקיימת מעורבות עסקית בכל רמה.

תיק פעולה למצב מלחמה – גיבוש וכתיבת תפיסת פעולה במצב של מלחמה בין מדינות אחרות שיכלול את כל הפעולות שיש לבצע משלב ביצוע הערכת מצב לניתוח הסימנים לפתיחת מלחמה ועד ההחלטה ליישם את כל הנדרש כדי להתמודד עם ההשלכות בצורה המיטבית. עובדתית, מי שמכין את עצמו מבעוד מועד מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה יותר במצב אמת.

רציפות תפקודית – אחת המטרות העיקריות להתכוננות מראש, היא להצליח לשמור על רציפות תפקודית שתמזער את הנזק ואף יכולה להציל את הישות העסקית מסגירה. על מנת לשמור על רציפות תפקודית יש להכין רזרבות כספיות, "לא לשים את כל הביצים העסקיות בסל אחד", לשמור על העובדים ולדעת לאפשר להם לעבוד מהבית (תחום שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה).

חשיבות העובדים – העובדים הם המשאב החשוב ביותר בישות העסקית ובדרך כלל בלעדיהם אין זכות קיום, ולכן חשוב להכיר את העובדים ואת הייחוס המשפחתי שלהם כדי לדעת מראש מה תהיה מידת ההשפעה עליהם, אם בכלל, במצב של מלחמה בין שתי מדינות אחרות. בנוסף, ישות עסקית אשר מחזיקה משרדים בחו"ל ומעסיקה בהם עובדים, חייבת להכין עבורם תכנית חלופית לכל מקרה שלא יוכלו להמשיך לעבוד מהמשרד הרגיל (בדיוק כמו שמתרחש עכשיו באוקראינה עם עובדים של חברות ישראליות).

נכסים חיוניים – ישות עסקית שמחזיקה בנכסים ובמיוחד בנכסים חיוניים לתפקודה במדינה המותקפת חייבת לכלול בתיק למצב מלחמה פעולות להגנה ושמירה על נכסים אלה במידת האפשר, כמו למשל, סגירה ואטימת פתחים בחנויות ובמרכזים מסחריים למניעת בזיזה, פינוי כלי שיט מנמלים, פינוי עובדים, אבטחת מידע, העברת כספים מחשבונות בחו"ל כו'.

חזרה לשגרה – לעיתים, מקבלי ההחלטות לא מודעים לחשיבות שלב החזרה לשגרה ולכן לא מתכוננים אליו כנדרש. מדובר בשלב חשוב שחובה להתכונן אליו באותה מידה על מנת להחזיר את הישות עסקית לתפקוד הרגיל והשגרתי. שלב שבו יש לבצע להערכת מצב נזקים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ובחירת מענה מהיר ויעיל על מת להחזיר את המצב כפי שהיה טרם המלחמה. 

המנב"ט במצב מלחמה – אין ספק שלמנב"ט בישות עסקית יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל התהליך, משלב התכנון וכולל בשלב היישום ולכן עליו לדאוג להיות אקטיבי, מעורב ושולט בכל המוגדר בתיק למצב מלחמה.

לסיכום – המלחמה הנוכחית באוקראינה מוכיחה פעם נוספת שעל כל אחד בישראל, מרמת האזרח הפשוט, ישות עסקית ועד רמת ממשלה, חייב לשלב בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות כדי להכיר את ההשפעות והסיכונים שמלחמה כזו גורמת וכדי להיות בעלי יכולת התמודדות טובה עד כמה שניתן. למרות שמלחמות בין מדינות לא מתרחשות כל יום, חלה החובה להתכונן אליהן בצורה נכונה ומקצועית.

זכרו, שרק מי שהתכונן מראש יצליח להגדיל את הסיכוי להתמודדות טובה במצב מלחמה!!!

כיצד להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי

צה"ל פתח את שנת 2022 עם בשורה של שינוי בתחום הגנת המחנות, בשורה שמעידה על לא פחות מעידן חדש. מספר רב של אירועי גניבת אמצעי לחימה ותחמושת ממחנות צה"ל, שכנעו את הרמטכ"ל אביב כוכבי שהגיע הזמן לבצע שינוי משמעותי ורציני בתחום הגנת מחנות צה"ל, שינוי שיהפוך את צה"ל לארגון שיודע לייצר, לעשות ולקיים אבטחת מתקן ברמה מקצועית שתקשה ואף תמנע מהאויב להמשיך ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת ללא קושי. השינוי החל בהקמת מערך הגנה חדש תחת חיל המשטרה הצבאית שכבר החל לממש את ייעודו בגיבוש ופתיחת קורס קב"ט מחנה ראשון מסוגו בצה"ל. קורס שמתנהל בימים אלו ממש ומכשיר את החניכים לתפקיד קב"ט מחנה צבאי.

כדי להצליח בתפקיד קב"ט מחנה צבאי, יש צורך לדעת את הנושאים הבאים:

הרקע להחלטה על ביצוע שינוי:
צה"ל הינו ארגון גדול שייעודו העיקרי הינו להגן על מדינת ישראל מפני תקיפות האויב מבחוץ, הגנה מפני פעולות תקיפה מצד ארגוני טרור ומדינות, הגנה מפני מלחמה. ייעוד הארגון קובע ומשפיע על מבנה הארגון, תפיסת ההפעלה שלו, המשרתים בארגון מרמת מפקדים/ות ועד רמת אחרון החיילים/ות, אמצעים וטכנולוגיה ועוד. כשמדובר בצה"ל, ברור שהארגון מכין את עצמו למצב שיצליח לנצח כל אויב במלחמה ולכן כל הארגון חושב, מתכנן, מתכונן, מתאמן ופועל למצב של מלחמה. זו הסיבה שכאשר צה"ל נדרש להתמודד מול אויב שתוקף את המחנות שלו הפרוסים בכל המדינה, הוא מגדיר את התפיסה כהגנת מחנות ולא כאבטחת מחנות. סביר להניח שהמילה הגנת מחנות ולא אבטחה נגזרת מהייעוד להגן על מדינת ישראל ולא לאבטח. עד לשנת 2022, שנת השינוי, גם בהקשר של המחנות, צה"ל חשב על הגנה ולא על אבטחה. לאורך השנים, צה"ל כן הבין שעליו להגן על המחנות שבאחריותו, כן ביצע פעולות הגנה וכן ניסה לתת מענה להתקפות האויב שסימן את המחנות כיעד קל יחסית לפריצה ולגניבה. למרות שבשנים מסוימות נראה שפעולות ההגנה מצליחות לצמצם את היקף תופעת הגניבות מהמחנות, עדיין מספר האירועים ותוצאותיהם, הצביעו על כך שמשהו בתפיסה, בשיטה וביישום בשטח לא עובד. לפעמים, ארגון לומד מצליח לקבל החלטות על ביצוע שינוי לפני קבלת המכה ולעיתים, למרות שהארגון לומד, הוא לא מצליח להקדים תרופה למכה ופשוט חוטף מכה ועוד מכה עד שעוצמת הכאב מהמכה הופכת להיות בלתי נסבלת. הרמטכ"ל אביב כוכבי הבין שצה"ל לא יכול להמשיך ולחטוף מכות במחנות והחליט לאמץ את המסקנות שהניחה על שולחנו וועדה מקצועית שעסקה בשאלה מדוע צה"ל נכשל שוב ושוב בתחום הגנת המחנות ומה עליו לעשות כדי לשנות את מאזן הכוחות אל מול האויב, בעיקר האויב הפלילי (עבדכם הנאמן היה אחד מצוות המומחים שהשתתף בוועדה).

מה כולל השינוי שעליו החליט הרמטכ"ל:

ההבנה שצה"ל כארגון לא מוכשר ולא יודע כיצד לקיים אבטחה במחנות שבאחריותו – כל שינוי חייב להתחיל בהבנה שקיים פער, מהו הפער ומה הסיבה לקיומו. צה"ל הבין שבתחום האבטחה קיים בארגון פער מקצועי גדול.

ההבנה שכדי להצליח לבצע שינוי גדול יש צורך לקבל עזרה מבעלי מקצוע, ובמקרה המדובר, מבעלי מקצוע בתחום האבטחה האזרחית – צה"ל התחיל לשתף פעולה עם גופים אחרים העוסקים באבטחת מתקנים כגון משטרת ישראל, שב"כ ומלמ"ב וכאמור, הקים וועדה מקצועית שכללה מספר מומחים בתחום האבטחה האזרחית שתפקידה לגבש המלצה כיצד לקיים אבטחת מתקנים בדרך הנכונה.

הקמת גוף אחד בתוך צה"ל שיהיה המנחה המקצועי בתחום אבטחת המחנות – צה"ל הקים תחת המשטרה הצבאית גוף חדש שנקרא "מערך ההגנה החדש", גוף שיהיה המנחה המקצועי היחיד בתחום הגנת המחנות, בדומה לחטיבת האבטחה במשטרת ישראל. הקמת המערך החדש תמנע את המצב הקיים שבו למרות שקיימת תפיסת הגנה אחידה בצה"ל, נוצר קושי ופער ברמת היישום שלה בשטח ובנוסף, נוצר ואקום בכתובת מקצועית אחת שתנחה, תלמד ותסייע לבעלי התפקידים השונים הנמצאים במעל 200 מחנות צה"ל הפרוסים מדן ועד אילת.

מהן הפעולות הראשונות שמבצע מערך ההגנה החדש:

גיבוש עץ המבנה של בעלי התפקידים במערך, החל מראש המערך, ראשי הענפים, ראשי המדורים ושדרת המבצעים – גם בשלב זה צה"ל הבין שבנוסף לאנשי מקצוע מתוך צה"ל, עליו לגייס לשירותיו בעלי מקצוע מתחום האבטחה האזרחית ולכן גיבש קבוצה כזו שתשתלב במערך במסגרת שירות מילואים.

תיקוף תפיסת ההפעלה בתחום הגנת המחנות – תפיסת ההפעלה מהווה את היסוד הראשון והחזק ביותר בתהליך בניה והקמת מערך אבטחה חדש ולכן פעולת תיקוף התפיסה סייע רבות לגיבוש תוכן וסילבוס קורס הקב"ט הראשון.

קורס קב"ט מקצועי בצה"ל – לאורך השנים צה"ל מינה משרת בקבע או אזרח עובד צה"ל לתפקיד קצין הגנה בכל מחנה אבל מבלי שהעביר אותו הכשרה מקצועית שמתאימה למאפייני התפקיד ולדרישות ממנו, מה שיצר פער ותסכול גדולים מאוד ברמת בעלי התפקיד וגרוע מכך, פער ברמת המענה כנגד האויב ובעיקר האויב הפלילי שהמשיך להצליח לפרוץ ולגנוב אמצעי לחימה ותחמושת בהיקפים גדולים ולא הגיוניים. לכן, אחת ההחלטות שהגיעו מיד לאחר תיקוף התפיסה היתה לבצע הכשרה מקצועית לכל אותם קציני ההגנה שכבר עובדים במחנות השונים. 
גיבוש והכנת תכנית הקורס, התוכן המקצועי, מערכי השיעור, המצגות והתרגילים הוטל על צוות של מומחי אבטחה שמכירים ושולטים גם בשפת האבטחה האזרחית וגם בצבאית והשכיל להתאים את התוכן למאפייני הארגון, למאפייני המתקנים שבאחריותו ולמאפייני בעלי התפקידים במערך ההגנה בכל מחנה. בהמשך לכך, גויס צוות מדריכים מקצועי שעבר תהליך הכנה מסודר ובימים אלו מעביר בפועל את הקורס בקרית ההדרכה.

הפעולות שעל הקב"ט לבצע לאחר חזרתו למחנה:

שיחת תיאום ציפיות עם מפקד המחנה – גם בצה"ל, הוחלט שמפקד המחנה הוא הגורם האחראי על תחום האבטחה ולכן על הקב"ט לקיים עמו שיחת תיאום ציפיות שתכלול סקירה קצרה על ההכשרה המקצועית שעבר, על מערך הגנה החדש וייעודו ועל שיתוף הפעולה הדרוש בין מפקד המחנה לקב"ט.

הכרת גבולות שטח המחנה – הקב"ט יכיר את הגבולות המוגדרים והחוקיים של המחנה כפי שמופיעים בגוף הממשלתי הרלוונטי על מנת להתאים את תכנית ההגנה לשטח שבאחריות צה"ל ולסמכות המקצועית בפעולות האבטחה בשגרה, בחריגים ובחירום.

ביצוע סקר סיכונים – על הקב"ט לבצע סקר סיכונים ייעודי למחנה על מנת להגדיר את כלל האיומים הרלוונטיים למחנה (נגזרים מאיום הייחוס)  ודירוגם לפי רמת איום. את תוצאות הסקר יציג הקב"ט לגורם הרלוונטי במערך ההגנה החדש ולאחר מכן למפקד המחנה.

ניתוח שטח ואיומים בראיית התוקף – בהמשך לנלמד בקורס הקב"ט, הנ"ל יבצע ניתוח שטח וניתוח כל איום על המחנה בראיית התוקף וזאת על מנת להמחיש ולהבין את דרך הפעולה של האויב הפלילי או הפח"עי ועל מנת להצליח ולסמן אזורים רגישים במרחבים השונים.

כתיבת תיק הגנה חדש – הקב"ט יכתוב תיק הגנה חדש או יתקף תיק הגנה קיים בהתבסס על האיומים שהוגדרו בסקר הסיכונים ושאושרו על ידי מפקד המחנה ועל תוצאות הניתוח בראיית התוקף. תיק ההגנה יכלול גם טבלת איומים עם מענה מניעתי, את שיטת אבטחה, טבלת מקרים ותגובות ועוד. תיק ההגנה יוצג ויאושר על ידי מפקד המחנה.

גיבוש תכנית עבודה שנתית – הקב"ט יגבש ויכתוב תכנית עבודה שנתית שתכלול יעדים ומשימות לביצוע כחלק מיישום תכנית ההגנה. על כל קב"ט לדעת ולהבין שללא תכנית עבודה לא יצליח לקיים את האבטחה כפי שהוגדרה בתיק ההגנה. תכנית העבודה תוצג ותאושר על ידי מפקד המחנה.

כתיבת הנחיות ונהלים – בהמשך לתיק ההגנה, הקב"ט יגבש ויכתוב הנחיות ונהלים מקצועיים שיועברו לכלל בעלי התפקידים המשולבים ביישום הגנת המחנה.

תשתיות אבטחה – בשלב ראשון, הקב"ט יבצע בדיקה מקיפה לגיבוש מצב קיים של כלל תשתיות האבטחה במחנה (גדר היקפית, שערים, מצלמות, תאורה וכו'). בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע. בשלב שני, יכיר הקב"ט את חליפת המיגון שהוגדרה למחנה שבאחריותו ויפעל ליישומה מול מערך ההגנה החדש.

מכלול הכניסה – מוגדר כחלק מקו הגדר ההיקפית של המחנה ומהווה את הפתח העיקרי לכניסה ויציאת הולכי רגל ורכבים למחנה ולכן על הקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים של מכלול הכניסה על מנת לאתר פערים במבנה המכלול, בנראות המכלול, באמצעים המוצבים בו, בעמדות האבטחה, בהנחיות, בנהלים ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

מוקד האבטחה – מוגדר כחוליה מרכזית ומקצועית בתוך מערך ההגנה של המחנה ולכן גם בנושא זה נדרש מהקב"ט לבצע ניתוח מצב קיים על מנת לאתר פערים במבנה המוקד, באמצעים הקיימים בו, בנהלים, בהנחיות ועוד. בהמשך לגיבוש המצב הקיים שמן הסתם יכלול פערים, יגבש הקב"ט תכנית לטיפול בפערים, כולל הגדרת תקציב וזמנים לביצוע.

כוח האבטחה – בשלב ראשון, על הקב"ט להבין שללא כוח האבטחה שהוקצה לו לא תקיים האבטחה. בשלב שני על הקב"ט להכין תכנית ייחודית וממוקדת רק לנושא זה על מנת להצליח ולמצב את יחידת האבטחה כצוות מקצועי ומגובש, כולל יצירת גאוות יחידה וכל מה שמשתמע מכך. על הקב"ט להבין שיתכן וזו תהיה המשימה הקשה ביותר ליישום ולכן עליו לתת למשימה זו עדיפות ראשונה וקשב רב. רבים ימהרו ויגידו שאין מה לעשות עם כוח האדם שצה"ל משבץ לתפקיד מאבטח בהגנת המחנה ואני בדעה שעם גישה נכונה ותוכנית ייעודית, ניתן ליצור זיקה והתייחסות רצינית לתפקיד אצל כל אחד.

סיוע ותמיכה ממערך ההגנה החדש – על קב"ט להכיר ולהבין את מבנה, ייעוד ויכולות מערך ההגנה החדש על מנת לנצל אותו עד תום כחלק מיישום תכנית ההגנה (ליווי מקצועי, פיקוח ובקרה, תורה ונהלים, תקציבים, אימונים והכשרות ועוד).

נושאי דגל השינוי – כל הקב"טים שהוכשרו והוסמכו בקורס הקב"ט הפכו לחלק בלתי נפרד מהשינוי שהחל בתחום האבטחה בצה"ל ולכן הרמטכ"ל והמערך החדש להגנת המחנה רואים בהם כנושאי דגל השינוי ולא פחות משגרירים שחוזרים לשטח גם במטרה לספר ולפרשן את הבשורה החדשה וגם כדי להניח ולבנות את היסודות החדשים בתחום האבטחה בצה"ל.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במקצועיות, באמונה ובחריצות !!!