ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה 19.12.2016 – חלום בלהות שהתגשם

ביום שני 19.12.16 שגריר רוסיה בטורקיה נרצח בידי מתנקש. בעודו נואם בטקס חנוכה לתערוכת צילום העוסקת בקשרי רוסיה-טורקיה ב'גלרייה לאמנות זמנית, נורה אנדריי קרלוב שגריר רוסיה באנקרה. לאחר הירי צעק בערבית: "אללה ואכבר" ונשבע אמונים למוחמד, והמשיך בטורקית: "אל תשכחו את חלב, אל תשכחו את סוריה. כל אחד ואחד שיש לו חלק בסבל הזה ישלם. אם אנחנו לא בטוחים גם אתם לא תהיו‎". השגריר קרלוב פונה לבית החולים במצב קשה שם מת מפצעיו. 

אם זו באמת היתה לשון ההודעה הדרמטית שיצאה בתקשורת בכל העולם, היה ניתן להאמין שמדובר באירוע קשה ומצער שבו מתנקש הצליח לעבור את כל מעגלי האבטחה וגם לירות באישיות, השגריר הרוסי בתורכיה, ולהרוג אותו. כל הערכות המצב של גורמי הביטחון ובמיוחד ביחידות לאבטחת אישים, היו נפתחות באירוע הנ"ל, בהשלכותיו ובלקחים שניתן ללמוד ממנו – "רבותיי, היום מתנקש יחיד עם אקדח, ירה בשגריר הרוסי במהלך אירוע בתערוכת ציורים בתורכיה. הירי בוצע מטווח קצר יחסית והיה מדויק. האירוע מזכיר במאפייניו את ההתנקשות בנשיא ארצות הברית לשעבר רונלד ריגן ואת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
אני מאמין, שבסיום הערכת המצב, היו ניגשים למלאכת ניתוח האירוע על מנת ללמוד ממנו האם ניתן לשפר את מערך האבטחה סביב האישים וכיצד.
אבל במקרה הזה של ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה, היה המשך קריטי לדיווח:
  
המתנקש, מרלוט מרט אלתינסי, היה שוטר ביחידת 'הכוחות המיוחדים' של אנקרה. הוא נורה למוות על ידי שוטרים שהוזעקו למקום. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה, אישרה את מותו של קרלוב, והצהירה כי רוסיה רואה בהתנקשות כפיגוע טרור.

העובדה שהמתנקש היה שייך לכוח מיוחד במשטרת אנקרה, שסביר להניח שבמסגרת תפקידו ביצע משימות אבטחה של שגרירים זרים, ובמקום לדבוק בערכים האישיים והמקצועיים שנדרשים מאיש ביטחון, התהפך והפך להיות היריב המתנקש והקטלני, הופכת את האירוע לחלום בלהות של כל יחידת אבטחת אישים בעולם שהתגשם במלוא עוצמתו.
בהתייחס ליחידה לאבטחת אישים הממלכתית בישראל, מזל שהאירוע לא קרה אצלנו ומזל שהוא תועד במלואו במצלמות:

כדי להצליח לנתח את האירוע, חייבים להתחיל בהבנה המוסכמת ששוטר שהיה אמור להיות בצד של הטובים, עבר לצד של הרעים. שוטר שהיה אמור לאתר את היריב ולמנוע ממנו לפגוע באישיות ואף לסכל את פעולותיו במידה שכבר יספיק לפעול, הוא עצמו ירה מאקדחו בגבו של השגריר הרוסי המאובטח באירוע.

זו צריכה להיות שאלת המפתח בתחקיר האירוע.

אישית, אני חושב שהתורכים ושאר הגורמים המעורבים באירוע, לא סיפקו לעולם את הנתונים המדויקים על המתנקש והאירוע. להזכירכם, המדינה שאליה מגיע אישיות ממלכתית ממדינה אחרת, באם מדובר בביקור או בשהייה ארוכה כגון שגריר, היא האחראית על ביטחונו ולא מדינת האם שלו. במציאות, רוב המדינות מציבות מאבטחי אישים שלהם סביב האישים גם בביצוע תפקידם במדינות זרות, תתפלאו או שלא, אבל גם בגלל איום מצד כוחות ביטחון מקומיים הכוללים מאבטחי אישים, שוטרים וסדרנים.

מספרים לנו, שהרוסים החליטו שבאירועים קטנים וסגורים כמו אירוע התערוכה שבו השתתף השגריר שלהם, האבטחה סביבו תתבצע רק על ידי יחידת אבטחת האישים המקומית וללא המאבטחים הרוסים שלו. נראה לי שהרוסים ובעקבותיה מדינות נוספות ורבות שפעלו כך, ממהרות לשנות את המצב בעקבות חלום הבלהות הזה שהתגשם להם בפנים. איזו מן אבטחת אישים זו אם אין לך אפילו נציג אחד מטעמך שרואה ויודע מה קורה עם האישיות שלך, הנציג הממלכתי שלך, השגריר שלך, לא שליח זוטר. ובכלל, איזו עזות מצח זו או אולי פשוט טיפשות להשאיר את השגריר שלך ללא אבטחה שלך במדינה כמו תורכיה כשאתה מעורב בלחימה בסוריה שמשפיעה על מיליוני אזרחים תורכים בכל הקשור לדעות פוליטיות ולצד שבחרת לקחת במלחמה? הרי ברור שלרוסים יש כל כך הרבה שונאים בתורכיה. ברור שתורכיה צריכה להיות מוגדרת כמדינה באיום הגבוהה ביותר כלפי כל מה שמייצג את הרוסים.

נחזור להערכת המצב של אחרי האירוע – הייתי שואל בחשש ובאומץ את המשתתפים, האם אחרי האירוע הזה עלינו לחשוש באמת מהמאבטחים שלנו? האם עלינו לחשוש מכל שוטר חמוש ששייך לכוחות העזר במשימות שלנו? האם אנחנו באמת עושים הכל כנגד הדפ"א הזו?

הייתי אומר שמאפייני האירוע בתורכיה מזכירים את מאפייני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – מתנקש אחד, עם אקדח אחד, שהתמקם בנקודה הכי רגישה באירוע, המתין לשעת כושר לביצוע ירי וביצע ירי בגב באישיות.

עובדה בולטת בשני האירועים קשורה לכך שלא רצינו להאמין שיהודי יפגע ביהודי כמו שלא רצינו להאמין שמאבטח/שוטר חמוש ייפגע באישיות.

השוני בין המקרים, שבתורכיה המתנקש הוא איש אבטחה רשמי שאנחנו העברנו לו הכשרה מקצועית שכללה את כל הידע הדרוש לו לביצוע המשימה, כולל האיומים והקשיים שיש לנו כיחידה וכולל את המענים שעומדים לרשותנו.

חלק מיחידות לאבטחת אישים בעולם כבר מבצעות פעולות כאלה ואחרות כמענה לדפ"א של פגיעה באישיות מתוך הבית ועדיין קשה להתמודד לחלוטין עם האיום ולו רק בגלל שקשה, עד כמעט בלתי אפשרי, לדעת בכל נקודת זמן מה עובר בראשו של אדם ומה יכול להשפיע עליו עד כדי מעבר לצד של היריבים.

בהתייחס לישראל, המשך השבוע, הביא לפתחנו אירוע נוסף שבו בעל תפקיד ממלכתי עובר לצד היריבים. ח"כ מהרשימה הערבית, שנבחר בבחירות דמוקרטיות לייצג חלק מהאוכלוסייה, העביר בחשאי ובניגוד לחוק פלאפונים לאסירים ביטחוניים תוך שהוא מנצל את תפקידו וההקלות שניתנות לו במסגרת תפקידו הממלכתי.

אין כאן התנקשות באישיות ממלכתית אבל בשורה התחתונה מדובר על אותו אירוע שבו אדם בעל תפקיד ממלכתי, פועל בניגוד לייעוד תפקידו ממניעים אישיים כאלו ואחרים שעד לרגע תפיסתו רק הוא יודע עליהם.

שני האירועים הללו, צריכים לשלוח את כל גופי הביטחון הממלכתיים לבצע שיעורי בית יסודיים ומקצועיים כדי לבחון איפה הם נמצאים ביחס לאיום הנ"ל שהתממש.

אירוע הדריסה בברלין, מאותו שבוע, ממחיש עד כמה כדאי להזדרז כי ידוע שיריבים פוטנציאליים שמחפשים את הדפ"ן שלהם, לומדים מיריבים אחרים שכבר מצאו, פעלו והצליחו. גם המפגע מברלין למד איך לבצע פיגוע דריסה מאירוע אחר – פיגוע הדריסה שבוצע בניס, צרפת.

ובחזרה להתנקשות בתורכיה – הסתכלות בסרטון המתעד את האירוע מעלה מספר רב של שאלות לא פתורות:

 

המתנקש נראה כמאבטח אישים מקצועי – התמקם בעמדת המאבטח הצמוד של השגריר, לבוש כמאבטח אישים, עונד סיכת זיהוי, חמוש באקדח המשמש יחידות אבטחה ממלכתיות, מאפייני העמידה שלו לפני הירי מתאימים לעמידה של מאבטח אישים ולבסוף, לא נראה בסביבתו מאבטח צמוד אחר. אם השגריר הרוסי היה מאובטח באירוע על ידי המאבטחים התורכים, אז איפה עומד המאבטח התורכי הצמוד שלו?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי סביב השגריר בתוך האירוע, אז איך יתכן שאף אחד מהמאבטחים לא התייחס ל"מאבטח" שלא שייך לכוח ועומד בעמדת המאבטח הצמוד?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי באירוע, אז איך יכול להיות שאחרי המתנקש ביצע את הירי הקטלני אף אחד מהמאבטחים לא הגיב בירי מסכל בתוך האולם? (המתנקש נורה בהמשך לא ברור אם בתוך האולם או מחוץ לאולם).

איפה היו המאבטחים הרוסים? עד כמה רחוקים הם היו? האם יתכן שלא היו בכלל? האם יתכן שהיו כל כך רחוקים עד כדי כך שלא שמעו אפילו את האירוע?

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בהתמודדות גם עם חלום בלהות קשה שיכול להתממש

אמצעים טכנולוגיים באבטחה – מצב שבו כל המוסיף גורע

התעסקות מקצועית רציפה בתחום מסוים, מחייבת ללמוד אותו לעומק כדי להבין מה נדרש לעשות וכדי להצליח לקבל החלטות נכונות.
כאמור, בחמש שנים האחרונות אני עוסק בתחום הטכנולוגיה בתצורה של תכנון וייצור מערכות טכנולוגיות לעולם האבטחה הממלכתי והאזרחי וכתוצאה מכך התחלתי להבין טוב יותר מה המשמעות של שילוב אמצעי טכנולוגי בנוסף לאדם.
אני מודע לכך שחמש שנים לא הופכים אותי למומחה בטכנולוגיה ואני עדיין טירון בתחום אבל הם כן מאפשרים לי להבין שעולם הטכנולוגיה הינו אחד התחומים המסקרנים והמעניינים ביותר שקיימים בחיינו. מדובר בעולם יצירתי וכמעט אין סופי מבחינת האפשרויות שקיימות בו. עולם שממציא את עצמו כל פעם מחדש ורגע אחד אחרי, מציג אמצעי מתקדם יותר ושומר במגירה את התכנון לחידוש העתידי. עולם מרתק שיודע ללמוד את האדם כמשתמש ושמצליח לנגוע בתחושת הרגש, הסקרנות וההרפתקנות שלו.
ככלל, תפקידו של אמצעי טכנולוגי זה לסייע לאדם המשתמש בו להיות טוב יותר. הבעיה מתחילה כאשר האמצעי מזיק והופך את האדם המשתמש בו לגרוע יותר. 
אני חושב שמכשיר הפלאפון, שהפך להיות אמצעי חובה לכל אדם בכל גיל כמעט, הוא הדוגמא הטובה ביותר לערבוב הזה בין סיוע למשתמש לבין יצירת נזק. הפלאפון הוא אמצעי טכנולוגי שמצד אחד שיפר לנו את יכולת התקשורת עם אנשים אחרים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומצד שני השתלט על חלק מתכונות האופי שלנו עד כדי שמעמיד אותנו בסכנת חיים ממשית בגלל חוסר השליטה לא להשתמש בו כאשר אנחנו מבצעים פעולה אחרת שדורשת ריכוז כמו נהיגה ברכב למשל, רכיבה על אופניים וכו'.
חדירת האמצעי הטכנולוגי לאזור הרגש והתחושה של האדם המשתמש, גורמת לו גם לרצות אוטומטית את האמצעי החדש הבא, המתקדם יותר, היפה יותר ולעיתים גם את היקר יותר. אמנם פלאפון מהווה דוגמא מצוינת ועדכנית להשפעות אלה, אבל ישנם עוד הרבה אמצעים טכנולוגיים אחרים שמיועדים לשימוש פרטי ו/או מקצועי שמצליחים להשכיח מהמשתמש את העובדה שגם בבחירת אמצעי טכנולוגי צריך לבצע קודם תהליך חשיבה ותכנון מסודר של הגדרת הצורך ורק אז לבחור את זה שייתן את המענה המתאים ביותר.
כל המוסיף גורע מתייחס לשלב בחירת המענה מכיוון שאם נתפתה לבחור באמצעי בעל מאפיינים ויכולות שאינם באמת הצורך שלנו, נסתכן באי קבלת המענה שחיפשנו וגרוע מכך, נגרום לקבלת מענה שיגרום לנזק מקצועי.
בהתייחס לעולם האבטחה, אני בדעה, שהנזק הגדול ביותר בהתייחסות לא נכונה לבחירת אמצעי טכנולוגי מתאים הוא העובדה שלא מעט אנשי מקצוע שוכחים שבסופו של דבר מה שישפיע על היריב זו התגובה של המאבטח ולא האמצעי הטכנולוגי. עיקר תפקידו של אמצעי טכנולוגי בעולם האבטחה זה לסייע ברמת ההרתעה, בזיהוי וגילוי ובשחזור האירוע. חשוב לזכור שהאמצעי הטכנולוגי לא יכול להגיע ליריב, לרדוף אחריו, לתשאל אותו, לבדוק אותו לעומק, לאמת את החשדות שעלו עליו, להתעמת איתו ואף להילחם בו.
כל המוסיף גורע, מתייחס למצב שבו בוחרים אמצעי טכנולוגי רק בגלל שיש לו יכולת "מגניבה" למרות שאין בה צורך בהגדרת המענה. יכולת באמצעי טכנולוגי, שתהיה החדשנית ביותר, אם אינה מתאימה למאפייני העבודה של מערך העבודה תגרום לקושי יומיומי בתפעול, בהבנה וביישום.
שום אמצעי טכנולוגי שיממש את ייעודו וייתן התרעה בזמן אמת, כמעט ואינו שווה ללא תגובה מהירה, נחושה, מדויקת ואסרטיבית של המאבטח, מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד יריבים אינם מתרגשים מקיומו של האמצעי בגזרת הפעולה שלהם.
דוגמא מצוינת לדבריי הוא הסרטון הבא שמתעד חולייה שגונבת כספומט ממתקן בבאר שבע:

חוליית הגנבים מודעת לקיומן של מצלמות שמתעדות אותם מרגע הגעתם למתקן וזה לא ממש מרתיע אותם, יתכן והם מעריכים שנשלח דיווח למוקד שמקפיץ כוח תגובה וגם זה לא ממש מרתיע אותם מלהמשיך. הם לא נרתעים כי הם יודעים כמה זמן לוקח לכוח התגובה להגיע אליהם, מדובר בזמן ארוך מאוד יחסית שמאפשר להם לסיים את העבודה ולברוח עם השלל. 
המסקנה מהאירוע הנ"ל, שכדאי וחשוב שיהיה אמצעי טכנולוגי שיודע לזהות את היריב במהירות ויודע להעביר דיווח בזמן אמת אבל זה לא ימנע את האירוע אם לא יהיה כוח תגובה שיצליח להגיע ולהגיב כשהיריב עדיין בשטח.
בהחלט יכול להיות שבהגדרת האיום והמענה יוחלט שבגלל שיש ביטוח שמכסה את כל הנזק שנגרם מהאירוע, מטרת האמצעים הטכנולוגיים המותקנים במתקן היא רק לתעד אותו לצורך הגשת ראיות שהוא אכן קרה ולכן אין צורך בכוח תגובה בכלל – זה מחזיר אותנו לעובדה שהכול מתחיל ונגמר בביצוע תהליך תכנון מסודר כבסיס לבחירת המענה הטכנולוגי.
מי שמתכוון לרכוש אמצעי טכנולוגי שדורש הפעלה על ידי כוח מקצועי ומיומן ויודע שאין לו את כוח האדם המתאים לכך, שיעצור ויחשב מסלול מחדש לפני שיבזבז כסף רב על לא כלום. גם במקרה הזה, אמצעי שיופעל על ידי כוח אדם לא מקצועי ומיומן יעשה יותר נזק למערך האבטחה מאשר תועלת.
אמצעי טכנולוגי מתאים להגדרת המענה לדפ"א, יכול להביא לצמצום מספר המאבטחים המופעלים במשמרת אבל לא יכול לבטל אותם לגמרי.
מצד אחד העוסקים באבטחה צריכים לשמוח על כך שיש מבחר גדול של אמצעים טכנולוגיים שעומדים לבחירה ברמות שונות ובעלויות שונות ומצד שני חייבים להבין שאותו מבחר יכול לגרום להם לבחור דווקא את האמצעי שאינו מתאים לצרכים של מערך האבטחה שבאחריותם אם בגלל שלא עבדו בתהליך מסודר או שהתלהבו מיכולות הקיימים באמצעי למרות שאינם נדרשים עבורם.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב אמצעים טכנולוגיים מתאימים להגדרת המענה ומתוך הבנה שאמצעי מסייע למאבטח ולא מחליף אותו

דיווח על אקדח בעצרת של דונלד טראמפ – ניתוח אירוע

דרמה בעצרת בנבדה: אדם צעק "אקדח" – וטראמפ הורד מהבמה

סוכנים של השירות החשאי זינקו על המועמד הרפובליקני בעיצומה של עצרת בחירות בעקבות חשש להימצאות אקדח בקהל. נעצר אדם אחד, שלא היה חמוש. טראמפ שב לבמה כעבור דקות ספורות והכריז: "לא יעצרו אותנו" (6.11.16).

דרמה בשידור חי. המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ הורד מהבמה על ידי מאבטחים במהלך עצרת בחירות ברינו, נבדה, בשל חשש ביטחוני להימצאות כלי נשק אצל אחד היושבים בקהלכעבור כמה דקות שב טראמפ לבמה והודה לאנשי השירות החשאי, שעצרו גבר. הוא לא היה חמוש. "אף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל עבורנו, אבל לעולם לא יעצרו אותנו", אמר.

 

טראמפ, שהיה בעיצומו של נאום, קפא לפתע שלא כהרגלו והביט לכיוון הקהל. לא חלפו שניות עד ששלושה סוכנים של השירות החשאי זינקו לבמה וגוננו על המועמד הרפובליקני. במקביל, אנשי ביטחון חמושים ברובים הפילו אל הקרקע את אחד מיושבי הקהל, אזקו אותו והבהילו אותו אל מחוץ לאולם. "אני רוצה להודות לשירות החשאי. האנשים האלה נהדרים", אמר טראמפ עם חזרתו לבמה.

אין ספק שמדובר באירוע חריג בתחום אבטחת אישים ובמקרה הזה, באבטחת המועמד לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בנבדה. שוב, לשמחתי הרבה, האירוע תועד בצילום וידאו שמאפשר לנסות ולנתח טוב יותר האם השירות החשאי פעל בצורה מקצועית מרגע הזיהוי וההכרזה על האדם החריג בקהל.
סרטון תיעוד האירוע:

 

רוב התגובות שנכתבו על האירוע קבעו שהתגובה של אנשי השירות החשאי היתה איטית מאוד ולא מספיק מקצועית.
כהרגלי, חיפשתי אירועים נוספים דומים מהעבר כדי לבדוק האם תגובת השירות החשאי באירוע בנבדה חריגה ברמתה או שחוזרת על עצמה. מצאתי לפחות שני אירועים שבהם אדם מהקהל התנהג בצורה חריגה שגרמה לתגובה דומה של אנשי השירות החשאי:

אדם חריג בעצרת של דונלד טראמפ בחודש מרץ 2016 ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

באירוע שהתקיים בלאס ווגאס, אדם חריג עולה לבמה ומגיע עד לנשיא ארצות הברית רונלד ריגן ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

בהסתכלות בעיניים של מי שהיה ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אני יכול למהר ולקבוע שעל סמך שלושת האירועים החריגים שמוצגים בסרטונים, שיטת האבטחה של השירות החשאי מאפשרת לאדם חריג בקהל להגיע למרחק קצר יחסית מהאישיות ואפילו עד אליו, ובהמשך אף לתגובה של מערך האבטחה שנראית איטית ולא מקצועית.
אבל, כדי לנסות ולהצליח ללמוד מהאירועים הנ"ל צריך לחלק את הניתוח לשני חלקים – הראשון יהיה התייחסות לגורמים המשפיעים על עבודת השירות החשאי באבטחת אישים והשני התייחס לעקרונות המקצועיים באבטחת אישים שאמורים למנוע מצבים כאלה ובהמשך להצליח ולסכל אותם.

לפני שממהרים לקבוע שתגובת מאבטחי השירות החשאי היתה איטית ולא מקצועית, כדאי להכיר ולהבין את הגורמים שמשפיעים עליהם. הגורם הראשון והמרכזי שמשפיע על השירות החשאי זו העובדה שבארצות הברית הפרוטוקול יותר חזק בכל הקשור להתנהלות והנראות של הנשיא במהלך יום העבודה שכולל גם השתתפות באירועים. המשמעות מעובדה זו היא שהפרוטוקול קובע לשירות החשאי שהמאבטח הצמוד או כל מאבטח אחר, לא יעמוד בקרבה לנשיא או למועמד לנשיאות כך שיראו אותו בפריים שמועבר בשידור לצופים בטלוויזיה. כל עוד אלו הם יחסי הכוחות, לא ניתן לבוא בטענות למאבטחים הצמודים שתגובתם איטית בהגעה לאישיות. בסרטון מעצרת הבחירות של טראמפ בנבדה, כשאנו יודעים שהמאבטחים נאלצים לעמוד בצדי הבמה בלבד, ההגעה למועמד לנשיאות דווקא היתה מהירה יחסית. 
מה שלא היה מקצועי מספיק, זה ציר הפינוי שנבחר מהפודיום אל מחוץ לבמה והסיכוך על גופו של טראמפ. 
אין ספק, שהתכתיבים של הפרוטוקול יוצרים פער מסוכן ביכולת השמירה על חייו של האישיות. ניתן להניח, שבמידה והאדם החריג באירוע בנבדה היה כן נושא אקדח ואף היה משתמש בו בירי ישיר לטראמפ, המרחק של המאבטחים לא היה משאיר להם סיכוי לנסות ולהצליח להוריד אותו לפני שהכדור הראשון וכנראה גם השני היו מגיעים אליו ופוגעים בו.

בהסתכלות על הפודיום, אני מניח שלא מדובר בפודיום משוריין מה שקצת מפתיע ומאכזב כאשר מערך האבטחה מודע לפער של המרחק מהאישיות שמשפיע על זמן ההגעה אליו בחירום. 
באירוע בנבדה, הייתי מצפה מהמאבטח הצמוד, שכאשר ברור שטראמפ מזהה את האדם החריג בפעם הראשונה, ישפר עמדה ויתקרב אליו עד שהחריג ייבדק ויסווג. במידה והיה עושה זאת, כאשר צעקו אקדח, יכול היה בשלב ראשון להוריד אותו במהירות מאחורי הפודיום ובשלב שני לחלץ אותו מהבמה.
ניתן לציין לחיוב את חלוקת התפקידים בין המאבטחים הצמודים על הבמה לבין המאבטחים בעמדות למטה בחזית הבמה.
בצפייה בשלושת הסרטונים שתועדו בשלושה אירועים שונים, ניתן לקבוע שהבעיה הזו אינה מקרית ואינה חד פעמית.
בהתייחסות לאבטחת אישים, בנטרול השפעות כמו פרוטוקול חזק, אציין את תגובתו של אייל גור למצגת שפרסמתי בנושא רצח רבין. אייל גור כתב לי שהוא שייך לדור שלא קובע רק את רשימת הדפ"אות אלה גם מבצע ניתוח בראיית התוקף שמפרט הערכה שמתייחסת לשאלה כיצד היריב יכול ליישם כל דפ"א רלוונטית ורק לאחר מכן קובע מה יהיו המענים של מערך האבטחה. מי שקורא את הכתבות שלי, מבין שאני מאמין גדול של ניתוח בראיית התוקף כבסיס לכל תכנית אבטחה. גם באבטחת אישיות באירוע, יש לבצע ניתוח בראיית התוקף. אם קבעת שהיריב יכול לבחור להיכנס לאירוע עם אקדח, תמשיך ותקבע מה יהיה המרחק היעיל לירי שיפגע באישיות בכל מקום שישהה באירוע כולל במהלך הנאום על הבמה.
סביר להניח שיריב שהצליח להיכנס עם אקדח לאירוע, ישאף לעמוד מהאישיות במרחק הקצר ביותר שיתאפשר לו כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה בו. המענה לדפ"ן הנ"ל יהיה בכמה מעגלים: איתור חריגים מחוץ לאולם האירוע, בדיקת הנכנסים לאירוע גוף וכבודה, סגירת השטח הקרוב לבמה לאנשים מוכרים ו/או מכובדים, איתור חריגים בתוך האולם, פודיום משוריין, שכפ"ץ לאישיות, עמדות מאבטחים בחזית הבמה למטה, עמדות מאבטחים בצדי הבמה למעלה ומאבטח צמוד מאחור.
פריסה כזו, אמורה גם להתמודד עם אדם שמתפרץ לבמה ונע לעבר האישיות כפי שהתרחש באירוע של רונלד ריגן בלאס ווגאס.
האירוע בנבדה, כמו גם שני האירועים הנוספים שהצגתי, מחזקים את תורת העבודה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ונותנים תשובה ברורה לכל אותם אנשים שלפעמים שואלים מדוע המאבטח הצמוד מקפיד לעמוד מאחורי ראש הממשלה למרות שרואים אותו בצילומים ובשידורים בטלוויזיה. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס תהליך חשיבה מוסדר שאחד מיסודותיו עוסק בניתוח בראיית התוקף.

אירוע חירום – מוכנות, תגובה וחזרה לשגרה

נובמבר 2016 העמיד שוב את גופי הביטחון, משרדי הממשלה, העיריות והאזרחים במבחן המוכנות ויכולת ההתמודדות עם אירוע חירום רחב היקף. למה שוב? מפני שאירועי חירום מתרחשים בתדירות ובהיקפים משתנים וכידוע לפני 6 שנים התרחשה שריפת ענק בכרמל שבסיומה הוגדרה כאסון הכרמל.
למי שמתעניין בשאלה אם כלל הכוחות והגופים בישראל באמת מוכנים לתת מענה לאירוע חירום. אירוע השריפות שפקד אותנו בחודש נובמבר, נותן את התשובה שלצערי הרב הינה "עדין לא", למרות שהיינו מצפים שתהיה "בהחלט כן" במיוחד בגלל שכבר עברנו לא מזמן אירוע שריפה רחב היקף שכלל הרוגים ופצועים רבים.
בכנות ובפשטות, הייתי מצפה מכל הגופים בישראל, ובמיוחד מאלה שתפקידם לתת מענה בשעת חירום, ויותר מכך מאלה שהשתתפו וחוו את אסון הכרמל, לנצל כל יום מרגע סיום האירוע ללמידת דו"ח הביקורת ורשימת הלקחים שבתוכו ולהשקעה רציפה עד ליישומם המלא.
יישום הלקחים מאירוע שהתרחש אמור להתבצע בכל ארגון חזק ובריא ששם לעצמו מטרה להגיע לאירוע הבא מוכן יותר.
אירוע מתרחש כתוצאה מכך שלא מצליחים למנוע את תחילתו. כישלון בשלב המניעה, שולח את הכוח המגיב לפעול במספר שלבים:

  1. תחילת האירוע.
  2. זיהוי וסיווג האירוע.
  3. תגובה/מתן מענה לאירוע.
  4. ביצוע פעולות עד לחזרה לשגרה.
  5. תהליך מסודר של הפקת לקחים ויישומם.

לגורם האנושי יש את התפקיד החשוב ביותר בתהליך מפני שהוא זה שמוציא אותו לפועל. אלה הם אותם אנשים שעובדים בתפקידים שונים ובגופים שונים. מדובר בשילוב של עובדים בתפקידים מבצעיים עם עובדים בתפקידי מטה/משרד, כשכל אחד מהם אמור לבצע את תפקידו במקצועיות מרבית.
כאזרחים, יכולנו לראות את לוחמי האש והשוטרים עובדים סביב השעון כמעט ללא מנוחה, נותנים את כל מה שיש להם כדי להילחם בלהבות הקטלניות, חוקרים חשודים בהצתות, מונעים גניבות מבתים נטושים, חושבים על להציל אזרחים אחרים, להציל רכוש וכששואלים אותם הם מדברים בגאווה גדולה על התפקיד ועל נתינה אין סופית.
נכון שזה מאוד מעודד שהגורם האנושי בישראל עדיין נותן את כל מה שיש לו אבל זה לא מספיק כדי שיצליחו לתת מענה יעיל ומקצועי לאירוע עצמו.
המוכנות לחירום מתחילה הרבה לפני שהאירוע עצמו מתחיל ומטרתה היא בכלל לנסות ולמנוע אותו. מניעה היא סך כל הפעולות שנבצע כדי שהאירוע לא יתחיל ולכן את רוב הזמן שלנו בשלב השגרה נשקיע רק במטרה זו.
המוכנות בשגרה אמורה להכין אותנו גם לרמת התגובה שנצליח לתת כשהאירוע כבר התחיל. למרות שבחלק מהמקרים כבר יהיה נזק מסוים לנפש ולרכוש חשוב שהתגובה תהיה נכונה, נחושה ויעילה כדי שתוכל למזער נזקים ולעצור את האירוע.
המשמעות מהמוכנות בשגרה ומרמת התגובה בהתרחשות אירוע חירום הינה השילוב בין הגורם האנושי לכלל הכלים והאמצעים שנתנו לו למימוש תפקידו ואחריותו המקצועית.
בהתייחס לכבאות באירוע, לצערי הרב גם אחרי האירוע הנוכחי, לא ניתן לקבוע שהארגון הגיע לרמת מוכנות מבצעית שתוכל לתת מענה מהיר ויעיל לכלל תרחישי האיום שבתחום אחריותו. כן ניתן לקבוע, שבאירוע הנוכחי ההישג הגדול והחשוב ביותר שלא היו אבדות בנפש, יתכן שעובדה זו מעידה שכן נעשתה התקדמות מסוימת ברמת המוכנות.
לוחם האש, הנחוש ביותר שקיים, לא יכול להצליח לתת מענה יעיל ומקצועי אם תחנת הכיבוי שלו נמצאת במרחק תגובה ארוך מידי ממקום האירוע או שהציוד שעומד לרשותו אינו מתקדם מספיק. הארגון עצמו, לא יכול להתמודד עם אירוע רחב היקף אם פריסת תחנות הכיבוי הארצית אינה מתאימה לגודל השטח ולגודל האוכלוסייה ואם אין מספיק כבאיות כיבוי וצוותי לוחמי אש. 
הנחת העבודה תהיה שלא ניתן להגיע לרמת מוכנות כזו שתצליח לתת מענה לכל אירוע ובמיוחד לאירועים רחבי היקף וברור שיהיה צורך לקבל סיוע ממדינות אחרות ועדיין במוכנות לחירום בשלב השגרה חשוב להעריך את כלל אפשרויות האיום ולהחליט על רמת המענה המקומי ועל רמת הסיוע שתידרש בתרחישי הקיצון.
עושה רושם שגם בנושא קבלת סיוע ממדינות אחרות אנחנו נמצאים במגמת שיפור ביחס לאירועים קודמים.
הערכה גדולה לכלל כוחות הביטחון שבסופו של דבר הצליחו להשתלט על כל השריפות תוך פינוי האזרחים מישובים ושכונות שהיו בסכנה.
העניין הוא, שאירוע חירום לא מסתיים בנקודה זו למרות שבתחושה נראית כנקודת השיא שלו. האירוע ממשיך לשלב האחרון שלו, שלב החזרה לשגרה. מדובר בשלב לא פחות חשוב מפני שמעורבים בו אזרחים רבים שנפגעו ברמות שונות כולל כאלה שנשארו בלי כלום ולכן ישנה חשיבות רבה לכך שרמת המענה תמשיך להיות נחושה ויעילה.
בשלב הזה נכנסים לפעולה אותם עובדים בתפקידי מטה/משרד ולכן גם הם חייבים להיות מוכנים לכלל תרחישי האיום בגזרת אחריותם המקצועית. עיריות חייבות להיות מוכנות לתגבור מוקדי החירום שלהן, משרדים במס רכוש חייבים להיות בעלי יכולת טיפול במספר גדול של אזרחים בזמן קצר, חברות ביטוח חייבות לתת למבוטחים שלהן את כל מה שמגיע להם במסגרת פוליסות הביטוח ועוד.
השלב של החזרה לשגרה מאוד משמעותי לאזרח, זה השלב שבו האזרח מצפה לקבל בחזרה את מה שמגיע לו מכלל הגופים שייעודם וקיומם מתן שירות לאזרחים.
על פי האירוע הנוכחי, המוכנות לחירום לשלב החזרה לשגרה מעידה שהגופים הרלוונטיים לא מוכנים כלל ואינם מסוגלים להעניק טיפול יעיל ומקצועי כפי שנדרש מהם. מי שמשלם את המחיר לחוסר המוכנות הזו הוא האזרח הקטן.
מספיק לשמוע שישנם אזרחים מאסון הכרמל שהטיפול בעניינם עדיין לא הסתיים, כדי להבין שישנה עוד הרבה עבודה לעשות כדי להיות באמת מוכנים לאירוע הבא שיגיע.
כולי תקווה, שאחרי האירוע הנוכחי, נצליח לבצע הפקת לקחים וליישם אותם ברמה טובה יותר מאשר מה שבוצע מאז סיום אסון הכרמל ועד היום.

הפעם, זכרו שלא רק אבטחה צריך לקיים אלה גם הבטחה ובמיוחד שהיא ניתנת לאזרחים

מנב"ט – שינוי קטן יביא להבדל גדול – מעורבות ניהולית

מנב"ט הוא מנהל לכל דבר ועניין ולכן חלה עליו החובה להתנהג ולהתנהל ככזה.
חטיבת האבטחה במשטרת ישראל החליטה לפני כמה שנים בודדות, לשנות את הגדרת התפקיד מקב"ט (קצין ביטחון) למנב"ט (ממונה ביטחון) על מנת לנסות ולעלות את חשיבות התפקיד קודם כל בעיני המבצע אותו וגם בעיני המנהלים שמעליו והמאבטחים שמתחתיו.
שינוי הגדרת התפקיד יכול בהחלט לסייע בהתייחסות אליו, אבל מה שיקבע באמת אם זה יקרה תהיה רמת הביצוע שלו על ידי מי שמאייש אותו.
הביצוע מורכב מהאדם בתפקיד, הבנתו את הגדרת התפקיד ומידת האחריות שבו והדרך שבה בחר ליישם אותו בפועל.
בנוסף לשינוי הגדרת תפקיד הקב"ט למנב"ט, במסגרת עדכון חוק הסדרת הביטחון וחוק רישוי עסקים הוחלט שמנהל המקום הוא האחראי הראשי על ביצוע האבטחה מתוך כוונה לגרום לו להיות יותר מעורב ואכפתי וכדי שהתייחס יותר ברצינות למנב"ט שתחתיו. 
המנב"ט מוגדר כממונה האחראי לסייע למנהל המקום ליישם את האבטחה בהתאם להנחיות משטרת ישראל כגוף מנחה.
המשמעות העיקרית מהגדרות המשטרה היא שמנהל המקום לא יכול להסיר מעצמו את האחריות למה שקורה בנושא האבטחה ואולי לחשוב שרק המנב"ט שלו הוא האחראי לטוב ולרע. באופן טבעי, שינוי הגדרה כזו, היתה צריכה לגרום למנהל המקום להיות יותר מעורב באבטחה דרך של ניהול המנב"ט ופיקוח על רמת הביצוע שלו ולמנב"ט להיות בתחושה שיש מי שמסתכל ובוחן אותו מתוך כוונה טובה שלא "יירדם בשמירה" ובאמת ינהל את מערך האבטחה ברצף, כל הזמן.
אני בדעה שמנב"ט חייב לממש את תפקידו בצורה אקטיבית כל הזמן, בלי קשר לזהות המנהל שמעליו ועד כמה הוא מפקח על עבודתו ובלי קשר לרמת הפיקוח מצד חטיבת האבטחה במ"י.
אחד הגורמים הבולטים לחלק מהאירועים שבהם רמת האבטחה נמצאה לא תקינה, הוא המעורבות הניהולית של המנב"ט בכל הקשור לתחום אחריותו כממונה הביטחון במקום.

מיהו המנב"ט שאינו באמת מעורב בניהול מערך האבטחה?
מנב"ט שמוצא את עצמו מופתע לעיתים קרובות מאירועים שמתרחשים בגזרתו.
מנב"ט שאינו מכיר באופן אישי מאבטחים שעובדים במערך האבטחה שלו.
מנב"ט שלא מבקר באימונים שעוברים המאבטחים שלו בבית ספר לאבטחה.
מנב"ט שלא מצטרף מידי פעם לתדריכים שמועברים למאבטחים שלו.
מנב"ט שרוב הזמן מבלה במשרד שלו במקום בשטח.
מנב"ט שלא דואג להמשיך ולשפר את הרמה המקצועית של המאבטחים שלו בדרך של הכשרות נוספות מעבר לבית הספר לאבטחה.
מנב"ט שלא דואג לטפח את שדרת הרמ"שים שלו.

כאן, בנקודה הזו, החוזק שלך כמי שהחליט לעבוד כמנב"ט מקצועי זה לקבוע האם אתה באמת מנהל שמעורב במה שנעשה בתחום אחריותך. 
במידה ואתה מרגיש שהצלחתי לתאר את המצב שאתה נמצא בו זה הסימן שעליך לעשות שינוי קטן שיביא להבדל גדול.
השינוי הקטן שתבצע זה שתהפוך למנהל מעורב, וכדי שתצליח בכך עליך להפוך למנהל אקטיבי ומורגש שמקפיד לשמור על העקרונות הבאים:
  1. תעריך את עצמך ואת התפקיד שאתה נמצא בו ומבצע אותו – מנב"ט. אתה ה"שריף" של המקום שבו אתה עובד. תהיה זקוף, תהיה גאה, תהיה יציב ותהיה חזק כי רק בדרך הזו תזכה לתוצאות טובות וליחס רציני מהסובבים אותך.
  2. תקבע לעצמך מהם עקרונות הניהול שאתה מאמין בהם ותתחיל בלהיות מנהל מעורב. מנהל מעורב זה אחד שנמצא גם בשטח והרבה. תקפיד לא להעלם יותר מידי במשרד שלך. תקפיד להראות את עצמך בתחילת יום העבודה, במהלכו ובסופו.
  3. תכיר את העובדים שלך מבחינה אישית ומקצועית בלי שום קשר אם הם מועסקים ישירות או על ידי חברה קבלנית – תקיים שיחות אישיות תקופתיות, תבצע שיחות מסדרון קצרות, תתייחס לאירועים אישיים של העובדים, תסייע במה שאתה יכול וכו'. מבטיח לך שבדרך זו תצליח לרתום את העובדים לאחריות אישית ומשותפת לתפקיד.
  4. תדאג להצטרף מידי פעם לתדריכים גם אם הם מתקיימים בשעות מוקדמות.
  5. קיים, לפחות פעם ברבעון, שיחה עם כמה מאבטחים ביחד או עם כולם. שיחה שבה תאפשר למאבטחים להביע את עצמם באופן חופשי.
  6. הפעל וטפח את שדרת הרמ"שים שלך – תן להם מצד אחד להרגיש שהם מנהלים את המשמרת ומצד שני להבין שהניהול שלהם מושתת על העקרונות שלך כמנב"ט. קיים עם הרמ"שים שיחות אישיות. קיים פעם בחודש פורום רמ"שים. תן לרמ"שים להעביר הדרכות למאבטחים. למד אותם לקחת ולקבל אחריות.
  7. תמצא את הדרך לתגמל רמ"שים ומאבטחים בולטים.
  8. תדאג להשתתף בכל ההדרכות והאימונים שמועברים למערך האבטחה שלך שהם בנוסף למה שמועבר בבתי הספר לאבטחה.
  9. תיזום פגישות עבודה עיתיות עם המנהל שלך גם אם הוא אינו מבקש את זה ממך.
  10. תדאג לבצע תרגילים ברמות שונות לרמ"שים ולמאבטחים שלך ותמיד סיים אותם בסיכום מקצועי בעל פה ובכתב שעיקרו רשימת לקחים ללמידה וליישום. תזכור שיש מה ללמוד גם מהצלחות ולא רק מכישלונות.
  11. תעשה הכל כדי לעמוד בצורה מושלמת בכל דרישות הגוף המנחה גם כשאתה יודע שרמת הפיקוח מצידו אינה מלחיצה ומאיימת.

למרות שהדרך להפוך למנהל מעורב כוללת את הרשימה שציינתי ויותר מכך, אין בעיה להתרגל אליה וליישם אותה במלואה. הדבר הטוב ביותר שיעזור לך הוא לנהל יומן שבו תדאג לקבוע משימות לביצוע ומתי בדיוק בשילוב של הקפדה לא לוותר לעצמך.
מבטיח לך, שמדובר בשינוי קטן שיביא לך כמנב"ט הבדל גדול מהמקום שאתה נמצא בו היום.
אני יכול להבטיח לך שכל מה שציינתי בוצע כבר על ידי מנב"טים אחרים והצליח בגדול. הכל אפשרי לביצוע ותלוי רק בך.
תהיה מנהל מעורב ותגרום לעובדים שלך לבצע את תפקידם מתוך אחריות ואמונה בדרך שיגרמו לרמת אבטחה גבוהה יותר בתחום אחריותך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" במעורבות ניהולית.

ניהול סיכונים כחלק מתפקיד המנב"ט

ניהול סיכונים בכלל ובאבטחה בפרט, נחשב לאחד הנושאים החשובים והמשפיעים ביותר בתהליך קבלת ההחלטות שאנחנו מבצעים כאנשים פרטיים וכבעלי תפקידים בחברות פרטיות, ציבוריות או ממשלתיות.
הנושא מוכר ובעל חשיבות רבה בכל העולם. נושא שהתפתח למספר רב של תאוריות שונות שנלמדות במסגרת האוניברסיטה, במוסדות לימוד נוספים, על ידי חברות פרטיות וכיום גם על ידי מאמנים אישיים, ולמרות זאת הרבה מאוד אנשים מתקשים בלימוד, הבנה ויישום הנושא במסגרת תפקידם ואחריותם ולעיתים אף מתרחקים ממנו במודע ומעדיפים לא להתעסק בו.
מה זה ניהול סיכונים? ההגדרה:
סיכון – אירוע שהתרחשותו עלולה לפגוע באדם או בארגון. הפגיעה עלולה להיות פגיעה בגוף או בנפש, פגיעה כספית או פגיעה תדמיתית.
ניהול סיכונים – תהליך בו מזהים סיכונים, מעריכים את משמעות התרחשותם ונערכים להתמודד איתם.
ניהול סיכונים בחברה עסקית – בניהול הסיכונים הפירמה תשאף לזהות ולהעריך באופן שוטף את מרחב הסיכונים לליבת הפעילות העסקית, תעריך את מידת הסבירות שלהם ופוטנציאל הנזק בהתממשותם, תתעדף את הטיפול במניעתם, תפעל לצמצם החשיפה אליהם ותגדיר את אסטרטגיה להתמודד איתם, אם יתרחשו.


חוק מרפי:אחת הגרסאות לחוק מרפי טוענת כי אם קיים דבר היכול להשתבש, הוא ישתבש ובעיתוי הגרוע ביותר. לפיכך, יש להיערך בתכנון הפעילות לשיבוש אשר כזה.

ניהול סיכונים נמצא גם בחייו והתנהלותו של המנב"ט, במודע או שלא במודע, בכל החלטה שהוא מקבל ישנה רמה מסוימת של לקיחת סיכונים ולכן גם המנב"ט חייב להכיר וליישם את התהליך, עדיף שיעשה זאת במודע כי אז יעלה את הסיכוי למתן תגובה טובה יותר בהופעתו של מרפי.
אני מעריך שישנם הרבה מנב"טים שלא מודעים לנושא ולא מיישמים אותו הלכה למעשה מכיוון שאת רוב עבודתם הם מבצעים תחת הנחיית שב"כ ו/או משטרת ישראל שכבר קבעו את תורת העבודה שכוללת בתוכה גם את ניהול הסיכונים. לרוב, נדמה למנב"ט שנשאר לו "רק" ליישם את תורת העבודה בשטח ולכן הוא יכול לחשוב שאין לו קשר לניהול הסיכונים. כמובן שחשיבה כזו מוטעית מן היסוד כי גם בשלב היישום קיים תהליך ניהול סיכונים.
אני חושב שביצוע ניהול סיכונים קשור באופן ישיר לאופיו של האדם כך שאם בחייו הפרטיים הוא דואג ליישם את התהליך כך הוא יעשה גם בעבודתו ולהיפך.

גישת ה"סמוך" / "אין מה לדאוג" / "יהיה בסדר" / "נסתדר" / "נזרום ונאלתר" גורמת לחלק מהמנב"טים לא לייחס חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים ולנקיטת פעולות כדי למנוע אותם או לפחות להפחית את הנזק הפוטנציאלי במידה והתממשו.  מחדלים רבים בעולם האבטחה, נגרמו כתוצאה מהתממשות סיכונים בטיחותיים / תפעוליים.
הדרך הטובה ביותר להמחשת חשיבות יישום התהליך תהיה בהבאת דוגמאות מהחיים הפרטיים ומהחיים המקצועיים.
הדוגמאות שאתן אינם מתייחסים ישירות לאדם שנושא בתפקיד מנב"ט אבל ממחישים בהחלט את הבנת המצב:


כשאדם מחליט להתעסק בפלאפון תוך כדי נהיגה ברכב המשמעות מכך שאינו באמת מרוכז בפעולת הנהיגה ולכן יתכן שתהיה לו תאונה שבסופה יתכן ויפצע או גרוע מכך אף ייהרג. כשאדם זה נמצא לבד ברכב, ניתן לחשוב שהוא אחראי על עצמו וזו בעיה שלו, אבל מה קורה עם אנשים שנמצאים ברכבים שנוסעים בקרבתו ויכולים להיות מעורבים בתאונה כתוצאה מניהול הסיכונים שלו. ומה קורה כשהוא מסיעה אנשים נוספים ברכבו כמו משפחה או חברים.
השאלה המרכזית היא למה זה קורה לנו? למה, למרות כל האזהרות והמידע שמועבר אלינו למרות שאנחנו יודעים מה יכולה להיות התוצאה של ההחלטה, אנחנו עדיין מבצעים אותה שוב ושוב?
דוגמא לתוצאה אפשרית מהתעסקות בפלאפון במהלך נסיעה:


עובדתית, רוב האנשים שראו את הסרטון הזה או דומים לו, ממשיכים להתעסק בפלאפון במהלך הנהיגה.

סרטון הממחיש ניהול סיכונים ברמה האישית:

משה (צ'יקו) תמיר שבשנת 2006 מונה למפקד אוגדת עזה, נתן ביולי 2007 לבנו הצעיר לנהוג בטרקטורון הצבאי למרות שלא היה לו רישיון נהיגה. לצערו הרב של תמיר, מרפי הופיע בדמות של תאונה שביצע הבן עם רכב אזרחי. תמיר חתם על דו"ח תאונה שבו כתוב שנהגו הצבאי הוא זה שנהג בטרקטורון ובנוסף שילם לבעל הרכב האזרחי כסף מזומן על מנת לסגור את העניין בשקט. לצערו הרב של תמיר, הסיפור התפרסם והגיע לידיעת הצבא.
ב 2009 גזר עליו בית הדין הצבאי הורדה לדרגת אלוף משנה, שלילת רישיון הנהיגה לשלוש שנים ושלושה חודשי מאסר על תנאי.
מיותר לציין אילו החלטות קיבל תמיר במהלך שירותו הצבאי המפואר ולמרות זאת קיבל החלטה עם סיכון מיותר שבסופו של דבר פגע בו באופן אישי.


אסון ורסאי
הוא אירוע שהתרחש בליל ה-24 במאי 2001, באולמי השמחות "ורסאי" שבשכונת תלפיות בירושלים. 
בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור, סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה. 
ברגע אחד קרס חלק גדול מרצפת הרחבה וכתוצאה מכך 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו.
 
בחקירה נמצאה סדרה ארוכה של כשלים ועבירות בטיחות חמורות שבוצעו על ידי אנשים שונים, אשר גרמו לבסוף לאסון הקטלני.

המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש לשני אולמות אירועים. רצפת הפל קל שנבנתה הייתה מסוג לא תקני שנבנה באופן רשלני. 
תקופה קצרה לפני האירוע, הבניין עבר שיפוצים, שבמהלכם הוסר קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית, באולם בקומה השנייה.

בעלי האולם היו מודעים לכך שרצפת הקומה השלישית החלה לשקוע לאחר הסרת הקיר מתחתיה.
השקיעה החלה להיות ניכרת לעין שבועות אחדים לפני האסון עצמו, אך הבעיה לא טופלה. 
במקום לטפל בגורם לשקיעת הרצפה, הוספו חול וריצוף נוסף מעליה על מנת ליישר בחזרה את הרצפה.
 
באוקטובר 2004 הורשעו שלושת בעלי אולמי ורסאי בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות ונגזרו עליהם שנתיים וחצי מאסר בפועל על כל אחד.

אירוע הקריסה צולם ופורסם:

במקרה המצער הזה, שבו בעלי האולם ערבו אזרחים נוספים בלקיחת הסיכונים, השיקולים הכספיים גברו על ההתייחסות לאפשרות הפגיעה בחיי האורחים.
כאמור, המנב"ט "רק" אמור ליישם את הנחיית הגוף המנחה ולמרות שזו אמורה להיות משימה קלה יחסית לביצוע עדיין לראות תופעות שברור שמהוות חלק מניהול סיכונים לא נכון.

דוגמאות: כשמנב"ט מחליט לנהל את מערך האבטחה שבאחריותו בשלט רחוק, שלא יופתע שמרפי יופיע בדמות אירוע שבו מאבטח שלו יורה מחסנית שלמה באדם חף מפשע רק בגלל שהצליח להרגיז את המאבטח. אני מתכוון לאירוע שבו מאבטח במערך האבטחה של הכותל המערבי ירה באזרח דורון בן שושן.
לפני האירוע הקטלני, היו מספר רב של סימנים שהמאבטח כועס על האזרח שדרך אגב היה מוכר בגזרת הכותל כלא יציב נפשית. המאבטחים האחרים ידעו ורק המנב"ט לא ידע.

כשמנב"ט מחליט לשבץ אדם שגויס למערך האבטחה שלו אבל עדיין לא עבר קורס מאבטחים, לבד בעמדת אבטחה פעילה הוא לוקח סיכון שיקרה משהו שיכול להשפיע עליו, על ה"לא מאבטח", על המתקן שבאחריותו ועל האנשים שנמצאים בו. החלטה כזו מתקבלת כי יש מחסור במאבטחים בעלי הכשרה ומבחינתו בקבלת ההחלטות חשוב יותר למלא את כל העמדות המוגדרות מאשר היכולת לבצע את עקרונות התפקיד כפי שמנחה משטרת ישראל.

כשמנב"ט של חנות גדולה, מאפשר מצב שבו כל מעברי החירום או חלקם חסומים על ידי ארגזים ו/או מוצרים לוקח סיכון שבמצב חירום לקוחות ועובדים לא יצליחו להגיע ליציאת החירום שתציל אותם מפגיעה אפשרית.

כשמנב"ט בית מלון מאפשר מצב שבו כל ארונות כיבוי האש שבמבנה אינם במצב תקין ומבצעי, לוקח סיכון שכשתהיה שריפה המערך שבאחריותו לא יוכל לתת מענה ראשוני ומהיר בהתאם לנדרש על ידי הגוף המנחה.

כשמנב"ט מקדם וממנה מאבטחים לתפקיד אחמ"ש/רמ"ש ומאפשר להם להתחיל לעבוד ללא הכשרה מקצועית תקופה ארוכה שהינה מעבר למותר והינה בניגוד להנחיית הגוף המנחה, הוא לוקח סיכון שבמשמרת של אותו אחמ"ש/רמ"ש יהיו אירועים שלא יקבלו מענה מקצועי מלא. גם במקרה זה, המנב"ט מסכן את עצמו, את ה"לא אחמ"ש/רמ"ש" ואת האנשים במתקן. 

כל הדוגמאות שנתתי, מוגדרות על ידי כתופעות מיותרות שאסור שיקרו ויראו במחוזותינו והן ממחישות עד כמה מנב"טים לא מודעים ולא מבינים את גודל הסיכונים המיותרים שהם לוקחים במהלך ביצוע תפקידם.
ברור, שבחיים הפרטיים והמקצועיים ישנם מצבים שבהם לא נוכל להימנע מקבלת החלטה שיש בה סיכון מסוים אבל ברור לא פחות שאין הכוונה לסוג ההחלטות כפי שמופיעות בדוגמאות שהבאתי.
 
מנב"טים וקב"טים רבים שמכירים אותי, יודעים שכשאני מגיע אליהם לצורך ביצוע הדרכה, אימון ועוד אני תמיד דואג לממש את האמרה שאומרת ש"אורח לרגע רואה כל פגע" ומאיר את תשומת ליבם לתופעות מיותרות שנמצאות בגזרת אחריותם ורגע לפני שאני עוזב אני מציין, שאל להם לחכות לעין חיצונית שמגיע מידי פעם ושיתחילו להיות יותר מעורבים ויותר ערניים לנעשה סביבם כדי להימנע מסיכונים מיותרים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך שילוב ניהול סיכונים מקצועי

שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות" – מצליחה לשנות את החשיבה בשטח

אחרי שנתיים שבהן אני מנהל את שיטת שאדו בישראל ובחו"ל, אני מרשה לעצמי לקבוע שלשמחתי לא טעיתי באבחנה הראשונה שלי לגבי ייחודיות השיטה, הפוטנציאל הגדול שטמון בה ובמי שהגה אותה ומהווה ראש חץ בהעברתה ללקוחות – מאסטר דויד חליבה.
למרות זאת, בנקודת ההתחלה, עדיין לא יכולתי להבין ולנחש עד כמה שיטת שאדו מצליחה לתת פתרון מצוין לכל מי שמוצא את עצמו בפעילות שיש בה עימותים ברמות שונות – עובדים ומאבטחים בבתי חולים, יחידות סדר וביטחון בערים, יחידות במשטרת ישראל, יחידות בגופי הביטחון הממלכתיים, בני נוער בסיכון, משרדי ממשלה מקבלי קהל ועוד רבים אחרים.
שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות" מצליחה לשנות את החשיבה בכל הקשור לדרך ההתמודדות עם עימותים במאפיינים שונים. אין ספק, שהרבה מאוד אירועים שאיתם צריכים להתמודד אנשי החוק והאכיפה מתחילים ברמה נמוכה של אלימות, אם בכלל, ומתפתחים לשימוש בכוח, אלימות ושימוש באמצעים בעיקר עקב ביצוע פעולות מוטעות מצד אנשי החוק.
אני צופה במאות סרטונים של אירועים בישראל ובמיוחד בארה"ב, כשברובם אנשי החוק לא משתמשים בקרב מגע הקלאסי, זאת אומרת שאינם מוצאים לנכון להתחיל ולהרביץ לאדם שעומד מולם. לעומת זאת, אני מזהה שברוב המקרים אנשי החוק לא יודעים ולכן גם לא מצליחים להשתלט על האדם עמו הם צריכים להתמודד ולא פעם הם אף נראים בצורה מביכה ונוראית.

הסרטון הבא, שבו מתועדים שוטרים בחו"ל בפעולות הטיפול שלהם אל מול אדם חריג בסניף מקדונלד יעזור לי להסביר למה אני מתכוון:

הסיטואציה שמוצגת בסרטון מציפה מספר בעיות בדרך הטיפול של השוטרים בהתאם למאפייני האירוע ולמרות שהתרחשה בחו"ל אין ספק שמזכירה אירועים רבים אחרים שהתרחשו בישראל.
השוטר הראשון שמגיע לאירוע, מזהה את החריג לבוש במכנס קצר, גרביים לבנות, ללא נעליים וללא חולצה. בהסתכלות על החריג, ניתן לזהות בבירור שאין לא אמצעי לחימה חם או קר ובנוסף משהו בהתנהגות שלו מעיד שהוא כנראה קצת מסובב. ניתן להבחין בהתנהגות הלא יציבה בהסתכלות על הצעדים הקטנים שהוא עושה במהלך ההליכה ובסגנון הדיבור שלו. יש מצב שהשוטר מתמודד מול אדם עם רמת פיגור מסוימת או עם אדם שתוי. אני מהמר על רמת פיגור.
מאפיין נוסף שיש לקחת בחשבון לפני שמסווגים את האירוע, הוא שכלל האזרחים שיושבים במסעדה ממשיכים לשבת ולאכול כאילו לא קורה כלום, האזרחים לא חשים בסכנה. אזרח שחש בסכנה לא נשאר לשבת.
אני מעריך, שההתנהגות האדישה של האזרחים כלפי החריג נובעת מכך שהם ראו אותו עוד לפני שהשוטר הגיע ונכנס לתמונה. הם ראו את ההתנהגות שלו וסווגו אותו כלא מסוכן. האזרחים סווגו את החריג כלא מסוכן.
עכשיו שימו לב איך השוטר הראשון ובהמשך גם השני מסווגים את החריג ואיך זה משפיע על בחירת הפעולות שלהם בהתמודדות מול האירוע.
השוטר הראשון שנכנס למסעדה ומתחיל את האירוע וגם השוטר השני שהצטרף לאירוע בהמשך, טיפלו בו בצורה אלימה מאוד ומחמירת מצב כאילו שמדובר במחבל שעוד שנייה מתחיל לירות באזרחים או מתפוצץ. סגנון כניסה כזו לאירוע, מאפיין אנשי ביטחון שבכל ההכשרות והאימונים שהם עוברים מלמדים אותם לפתור בעיות בשטח תוך שימוש בכוח ושימוש באמצעים שעומדים לרשותם כגון אקדח טייזר, כל החשיבה שלהם מכוונת אלימות וכוח.
בדיוק בגלל זה, ניתן לראות שהשוטר הראשון בחר לטפל בחריג כשהוא עם אקדח טייזר ביד ושימוש בטון דיבור מאיים.
בכל הזמן, שבו השוטר מתנהל מול החריג, בולטת מאוד חוסר התקשורת מצדו של החריג כך שברור שסגנון הטיפול שבו בחר השוטר אינו מתאים לאדם שעומד מולו ולכן כמעט ואין סיכוי שהשוטר ירגיש שהחריג משתף איתו פעולה ושהאירוע הסתיים בשקט וברוגע.
הגעתו של השוטר השני, מדגישה את התופעה הידועה שחוזרת על עצמה שוב ושוב והיא צורת הכניסה של כוח מתגבר לאירוע שכבר התחיל. כניסה במצב של מלחמה, בחשיבת אלימות שמובילה אותו מיד להיכנס בחריג בכוח מאחור על מנת להפילו לרצפה. אין בפעולה הזו שום קשר למאפייני האירוע ובטח שאין בה שום תועלת אם המטרה שלך היא לסיים את האירוע בשקט ובבטחה.
הבעיה הנוספת שבולטת בפעולת השוטר השני היא שאין להם את הידע הדרוש והיכולת להשתלט על אדם בחכמה ובשליטה מלאה ולכן לעולם הם יגיעו למצב שבו יהיו חייבים להשתמש ביותר כוח ובאמצעי הלחימה שעליהם.
שני השוטרים הללו מקבלים ציון נכשל בטיפול שלהם באדם הזה – אירוע שמתחיל באדם שאינו מהווה סכנה ומסתיים באותו אדם שכוב על הכביש אחרי שחטף מאקדח טייזר.
האם השוטרים אשמים בכך או אולי יהיה נכון יותר לשאול האם השוטרים הם האשמים היחידים בהגעה למצבים כאלה?
התשובה היא, ברור שלא!!!
מי שבעיקר אשם בהגעה למצבים כאלה, זו אותה מערכת שהכשירה אותם, אימנה אותם ולימדה אותם שאירועים חריגים ולא משנה מה אופיים פותרים בכוח ואם זה לא עוזר אז יותר בכוח.

שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות", מביאה פתרון אחר, חשיבה אחרת שכוללים מאפיינים שמותאמים יותר למאפייני רוב האירועים שמתרחשים בשטח בעידן הנוכחי בישראל ובחו"ל.
שיטת שאדו, משלבת בתוכה יכולת תקשורת ותרגילים קלים לביצוע שמטרתם המשותפת היא לדעת לסווג נכון את האירוע ולסיים אותו ללא שימוש באלימות ובכוח מיותרים ובטח מבלי לגרום להחמרת מצב.
שיטת שאדו פועלת על בסיס עקרונות מוגדרים וברורים ועדיין יודעת להתאים את עצמה למאפייני העבודה של הלקוח.
שיטת שאדו לא מבטלת ולא מתחרה בשום שיטה אחרת מהסיבה הפשוטה שלכל שיטה יש את הייחודיות שלה וההתאמה שלה למצבים שונים.
שיטת שאדו מתאימה לאירועים אשר ניתן לסיים אותם ללא ההחמרה, יותר מזה, היא גורמת לאירועים להסתיים ללא החמרה כי מי שהוכשר ולמד אותה מגיע לאירוע בחשיבה אחרת.
שיטת שאדו, מועברת במתקן של הלקוח ויוצרת בכך יתרון הדרכתי מובהק שבו החניך מוכשר ומתאמן בסביבת העבודה האוטנטית שלו.
כפי שציינתי, השיטה מועברת לגופים רבים ושונים, לגברים ולנשים כאחד, לבני נוער ולאנשים מבוגרים ומעניקה עוד כלי בסל הכלים שיכול להוציא ממצבים לא נעימים ואף ממצבי סכנה.
בכל הקשור למאבטחים ולאנשי ביטחון אחרים, אציין שלמרות שהנ"ל מוכשרים ומתאמנים בקרב מגע אין סתירה ואין מניעה בהכשרה ולמידה של שיטת שאדו והסרטון שהצגתי וניתחתי מעיד על כך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" עם סל כלים רחב שיאפשר גמישות גדולה יותר בקבלת ההחלטות

אבטחת אישים – תאונת דרכים או ניסיון התנקשות – רכבו של ולדימיר פוטין ועוד

שיירת נשיא ארצות הברית נעה ברחובות מנהטן, שיירה שלפעמים נדמה שאין לה סוף. בהתחלה מגיעים אופנועים וניידות משטרה ורק אחרי מספר דקות ניתן להבחין ברכבים שנראים השייכים ליחידת האבטחה של הנשיא. רכב הנשיא המיוחד, ממוקם איפשהו במרכז השיירה הארוכה. כל הרחובות בהן עוברת השיירה נסגרים לתנועת רכבים וכוחות ביטחון ואבטחה רבים פרוסים לאורכם. למסתכל מהצד, זה נראה מטורף ואולי לא מובן מדוע צריכים את כל הדבר הזה רק כדי לאבטח את הנשיא.
ככה זה נראה במציאות:

בהסתכלות על הקהל שעומד בצדדים, מתקבל הרושם שכל פעולות האבטחה שנעשות וברור שמשנות ופוגעות בשגרת היומיום לא מתורגמות כדבר שלילי ואף יוצרות עניין וסקרנות ברצון לראות את רכב הנשיא חולף על פניהם.
צוות אבטחת האישיות מתמודד עם מספר דפ"אות במהלך תנועה רכובה כאשר אחת מהן לוקחת את האפשרות שהיריב ינסה להתנגש ברכב האישיות, במה שיראה כתאונת דרכים אבל הלכה למעשה יהיה ניסיון התנקשות לכל דבר.
המענה לדפ"א הזו, מסביר את הפעולות שנעשות לפני ובמהלך מעבר שיירת האישיות בציר התנועה. גם כשנשיא ארצות הברית מגיע לביקור בישראל, משטרת ישראל דואגת לסגור לחלוטין את ציר התנועה של השיירה ולא מאפשרת לאזרחים להיכנס אליו. פעולה זו נותנת למעשה מענה מלא לאפשרות שרכב ינסה ואולי יצליח לפגוע ברכב הנשיא.

תאונת הדרכים שהתרחשה אתמול ושבה היה מעורב רכב השרד של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושבסופה התברר שנהגו האישי נהרג, ממחישה את התוצאה הקשה שיכולה להיות במידה ויריב יצליח להגיע עד לרכב האישיות ולהתנגש בו בעצמה.
ניתן לצפות ברגע ההתנגשות מכמה זוויות:

במקרה של רכבו של נשיא רוסיה, כנראה שלא מדובר בניסיון התנקשות אבל האירוע מאפשר לנו להבין את משמעות הפגיעה ברכב האישיות בעוצמה כזו.
גם מצדו של היריב מדובר בדפ"א שקשה מאוד ליישם אותה הלכה למעשה ועדיין צוות האבטחה חייב לדאוג לתת מענה יעיל כנגדה. הבעיה הקשה של צוות אבטחת האישיות היא שכאשר רכב יצליח להתנגש ברכב האישיות או אפילו באחד מרכבי השיירה האחרים, לא ניתן להבין בזמן אמת האם מדובר בתאונת דרכים תמימה או בניסיון התנקשות. הקושי הזה בולט מאוד כאשר הציר בו נעה שיירת האישיות לא נסגר לתנועת רכבי אזרחים ובמיוחד כשמדובר בציר דו סטרי ללא מעקה או חומת הפרדה באמצע, בדומה לציר בו קרתה תאונת הדרכים של רכב נשיא רוסיה.
בתיעוד שיירת ראש ממשלת ישראל אשר פורסמו בתקשורת, ניתן להבחין שהשיירה מקפידה להיות כל הזמן בתנועה ואף עוברת צמתים באור אדום וכל זאת על מנת לא לסגור את הצירים לחלוטין ולפגוע באזרחים כמה שפחות. שיטת עבודה זו מעלה את רמת הסיכון לתאונת דרכים תמימה.
שיירת ראש ממשלת ישראל היתה מעורבת מספר פעמים בתאונת דרכים במהלך תנועה רכובה, תאונות עם נפגעים.

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך ביקור ראש הממשלה בלונדון:

ביקור רה"מ בלונדון: נהגת שיכורה התנגשה ברכב מאבטחים

אירופה |

 

חדשות nana10

על ביקורו של ראש הממשלה בלונדון העיבה תאונת דרכים שהייתה יכולה להיגמר באסון. התאונה אירעה בצאת הפמליה מאירוע חברתי, כאשר הנהגת, שעל פי החשד, נהגה בגילופין, התנגשה חזיתית במכונית בה שהו מאבטחיו של נתניהו. באורח נס לא היו נפגעים, אך הרכב נהרס כליל

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה בירושלים:


שיירת ראש הממשלה דרסה ילדה בת 10

שיירת ראש הממשלה נסעה סמוך לכניסה לירושלים כשאחד הרמזורים התחלף לאדום. השיירה המשיכה בנסיעה, ופגעה בילדה שחצתה בירוק. הילדה נפצעה באורח קל עד בינוני. לראש הממשלה, שהמשיך בנסיעה, נודע רק בדיעבד על התאונה – והוא הביע צער. עד ראיה: "הילדה הייתה בהכרה מלאה וצעקה: 'אבא, אבא'"

דוגמא לתאונת דרכים שארעה במהלך נסיעה בירושלים:

שיירת ראש הממשלה היתה מעורבת בתאונה


ניידת משטרה שהובילה את השיירה פגעה ברכב פרטי בצומת וולפסון בירושלים. ראש הממשלה לא נפגע בתאונה.

שיירת רה"מ בפעולה:

קשים הם החיים של צוות אבטחת אישיות ועוד יותר של מקבלי ההחלטות שצריכים להחליט מה תהיה רמת האיזון בין מתן מענה לדפ"א כל כך קשה לבין רמת הפגיעה בשגרת החיים של האזרחים.
לא פעם, אנחנו עדים לפרסום אי שביעות הרצון מצד אזרחים בכל הקשור לתנועת שיירת ראש ממשלת ישראל. בישראל, שלא כמו בארצות הברית, פעולות האבטחה סביב תנועת השיירה מתקבלות כפגיעה קשה ולא מובנות מצד האזרחים התמימים.
השאלות הקשות עולות במיוחד כאשר השיירה מעורבת בתאונת דרכים קטלנית.
השאלה, האם עדיף להישאר עם סך כל הפעולות כפי שמתבצעות היום או שאולי כדאי לסגור את ציר התנועה לחלוטין כפי שנעשה בארצות הברית ובמדינות נוספות.
איזה מזל שאני לא צריך לענות על השאלה הזו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך מציאת האיזון בין המענה לדפ"א לפגיעה בשגרת החיים

קטטה במלון באילת שמדגישה את חשיבות התאמת מערך האבטחה, ההכשרה והאימונים למאפייני המקום והתפקיד

מאיר סבג, פרסם בפורום מנהלי בטחון מתייעצים בתחום המשפטי ותחומים נוספים את הדברים הבאים:

לא מצליח להבין….
בזמן חופשה באחד המלונות באילת , אני שם לב כי כל המאבטחים במלון חמושים ללא יוצא מין הכלל ( כבר לא מדבר על מאבטח עם אקדח יריחו ומחסנית FN).
בעוד אני חושב לעצמי האם נעשה ניתוח נכון של דפ"אות הרי לא ניתן להתעלם מדפ״א של סדר ציבורי, החלה מהומת אלוהים עם חלק מאורחי המלון ששתו לא מעט.
אירוע של סדר ציבורי יכול בהחלט להפוך לאירוע של ירי. כל שצריך הוא מאבטח לא מיומן שיחשוב שהנשק הוא הפתרון לצאת ממצב ביש או אחד האורחים השתויים שלא חושב ישר.

תיאור המצב, כפי שהעביר אותו מאיר סבג לשאר חברי הקבוצה, הביא למספר גדול יחסית של תגובות שכללו דעות מקצועיות וחשובות שלדעתי רובן מדגישות את העובדה שחייב להיות קשר בין מאפייני המקום והתפקיד למאפייני מערך האבטחה ולתכני ההכשרה והאימונים של המאבטחים העובדים בו.

האירוע שמאיר סבג ראה במלון ותיאר אותו בקצרה בפורום  נותן לנו הזדמנות מצוינת לקחת מתקן מאובטח כמו מלון, לנתח אותו מקצועית על מנת להבין טוב יותר מהם השינויים שנדרש לבצע כדי להיות טובים יותר אל מול היריב הפוטנציאלי.

כדי להצליח להגיע לתכנית אבטחה שמתאימה למאפייני המקום, חייבים לבצע תהליך חשיבה מקצועי. תהליך שמתאים לכל מתקן וכולל את השלבים הבאים:

  1. מאפייני המתקן – עוד לפני שרצים להקים מערך אבטחה, יש לכתוב את מאפייני המתקן כפי שהם.

    מהו בית מלון בהגדרה?
    בית המשמש ללינה ושהייה תמורת תשלום של אנשים השוהים באופן זמני מחוץ למקום מגוריהם הקבועלרוב לצורך נסיעות עסקים, תיירות או נופש. השירות הבסיסי שהמלון מספק לאורחיו הוא חדר ללינה ובו מיטה (או מספר מיטותלשינהולרוב חדר רחצה ושירותים. המלון מספק גם שירותים נוספים שנועדו להנעים את שהותם של האורחים – בריכת שחיהמסעדותאולמותספא ועוד.

    רוב בתי המלון באילת פונים לאוכלוסיה שמחפשת בילוי פעיל ורעשני יחסית ולעומת בית מלון בצפת שפונה לאוכלוסיה שמחפשת בילוי שקט או בית מלון בגליל שפונה לאוכלוסיה מטיילת.
    מאפייני המתקן משפיעים ישירות על סוג האוכלוסיה שתגיע אליו ועל גודל ריכוזי הקהל שיהיו בו.

  2. מיקום המתקן – משפיע על אטרקטיביות ופופולריות המלון ועל אפשרויות ההגעה והכניסה אליו. בית מלון באילת שממקומם באזור בתי המלון, הוא אחד מתוך עשרות בתי מלון שממוקמים בתא שטח קטן יחסית, לעומתו מלון כמו יערות הכרמל ממוקם לבד בשטח מבודד יחסית. גם קרבה לגבול או לאזורי סיכון נלקחת בחשבון.

  3. נתוני פעילות של המתקן – שעות פעילות, תפוסה לפי עונות, אירועים מיוחדים, שירותים נוספים כמו מסעדות, ספא וכו'.

  4. אירועים מהעבר שקרו בבתי מלון – ריכוז אירועים בבתי מלון שקרו בישראל ובעולם ושקשורים לאיום פח"ע ופלילי. סעיף הכרחי וחשוב מאוד בדרך לבניית מערך אבטחה שנותן מושג לגבי מאפייני החשיבה ודרכי הפעולה של היריב.

  5. הנחות עבודה לדוגמא שנובעות מסעיפים 1-3 –

    על פי אירועי עבר, בית מלון מהווה יעד אטרקטיבי לביצוע פיגוע פח"עי.

    בית מלון מהווה יעד נוח יחסית לביצוע פעילות פלילית בדגש על גניבות מאורחים.

    בבית מלון הממוקם באילת למשל, יהיה ריכוז אנשים גדול בתקופות הקיץ בכל שטחי המלון.

    בבית מלון, ישנו מספר גדול יחסית של פתחים פעילים – לאורחים, לעובדים ולספקים.

    בבית מלון נכנסת אספקה רבה מספקי חוץ.

  6. רשימת האיומים הרלוונטית (דפ"אות) – לדוגמא רשימת איומים הקשורים לפח"ע ולפלילי:

    חדירה למלון וביצוע ירי על ריכוז קהל.

    חדירה של מחבל מתאבד שמפוצץ את עצמו בריכוז קהל.

    גניבות דברי ערך מאורחים.

    אלימות בין אורחים.

    סכסוכים ואלימות מצד עובדים.

  7. השיטה – כלל הפעולות שמהוות את המענה לדפ"אות הרלוונטיות למלון.

    בית מלון הינו גוף מונחה משטרת ישראל ולכן על מנהל המלון והמנב"ט ללמוד את דרישות משטרת ישראל בכל הקשור לאבטחת המלון. משטרת ישראל קובעת רמת אבטחה מחייבת שממנה לא ניתן לרדת אלה אם קצין הרישוי המקומי אישר זאת כמו למשל איחוד עמדות.

    משטרת ישראל דורשת שליטה על כל הפתחים של המתקן, בודק ביטחוני (לא חמוש) בכל כניסה פעילה, מאבטח חמוש כסייר בשטח החיצוני למלון ועוד. קצין הרישוי המקומי רשאי להנחות לעלות את רמת האבטחה בהתאם להערכת המצב ומנב"ט המלון יכול לעלות את רמת האבטחה משיקוליו הוא.

התייחסות לקטטה שתיאר מאיר סבאג:

כאמור, קצין הרישוי המקומי ו/או מנב"ט המלון יכולים להחליט שכל מערך האבטחה במלון יהיה חמוש. במצב כזה, יש להקפיד שמאבטח חמוש עבר גם הכשרה של בודק ביטחוני. לדעתי, החלטה לחמש את כל המאבטחים תהיה נכונה רק במידה ומדובר במערך אבטחה קטן יחסית. במערך אבטחה גדול, לא יהיה נכון ובטח שלא הכרחי לחמש את כל הכוח.

על פי אירועי העבר בבתי מלון, האיומים הפליליים עולים במספרם על האיומים הפח"עיים ולכן בראש רשימת האיומים תהיינה כל הדפ"אות הקשורות לתחום הפלילי ולא הפח"עי. במצב כזה, חלה החובה להכשיר את מערך האבטחה ליכולת התמודדות עם אירועים פליליים ולא רק ליכולת תגובה בלחימה.

כוח לא מיומן למאפייני תפקידו, ימצא את עצמו במצבים שבהם הוא יידרש לתת מענה נכון ויעיל ובמקום זאת יהיה במצב של חוסר אונים אל מול הבעיה ואף יתכן שיפעל בדרך לא נכונה ויחמיר מצב.

מאבטח אשר מוצא את עצמו במצב חירום, כגון מצב של קטטה בין אורחים במלון, מגיב תוך כדי שינוי גופני לתחושת לחץ, חשש ואף פחד. כאמור, לחץ יכול לגרום לביצוע פעולות מוגזמות ולא הכרחיות, כולל שימוש בנשק.

הגיוני שכוח אדם לא מיומן יילחץ יותר בכניסה לסיטואציה שאינו יודע מה לעשות בה.

בודקים ביטחוניים ומאבטחים אשר מיועדים לעבודה בבית מלון חייבים לעבור הכשרה ייעודית לאבטחה בבתי מלון. הכשרה כזו צריכה לכלול גם תוכן של התמודדות עם אירועים פליליים כגון אלימות וגניבות. אני לא מדבר על שעתיים הרצאה בקורס וזהו כי ברור לכולם שזה לא מספיק. אני מדבר על חלק עיוני ומעשי שכולל סימולציות רבות.

אני אישית, מכיר את שיטת שאדו שעוסקת גם בהדרכת מאבטחים בנושא הזה ונוחלת הצלחה רבה אבל בטוח שיש עוד אפשרויות נוספות וטובות שנותנות את הכלים המקצועיים להתמודדות מול התחום הפלילי.

מערך אבטחה בעל הכשרה נכונה, אמור לדעת לזהות אורחים בשטחו אשר מתחילים לשתות אלכוהול ברמה כזו שיכולה לגרום לבעיות בזמן הקרוב ולבצע פעולות מניעה יעילות על מנת לבטל את האפשרות של חיכוך עם אורחים נוספים עד כדי הגעה למצב של קטטה המונית.

למנב"טים בבתי המלון אני מציע להשקיע את המשאבים שעומדים לרשותם לביצוע הכשרות למערך האבטחה שלהם בנושא התמודדות עם אירועים פליליים לפני כל הכשרה אחרת ויפה שעה אחת קודם. אני מאמין בהכשרות שכוללות יותר תרגולים מעשיים מאשר הרצאות בכיתה ובעדיפות לביצוע התרגולים בבית המלון עצמו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד

טיפול השוטרים בתלונה נגד משפחת רפאלי – דגל אדום למשטרה ודאגה לאזרחים

צפיתי אתמול בסרטון שצולם ממצלמות האבטחה בבית משפחת רפאלי בהוד השרון ושהוצג בכתבה במסגרת חדשות ערוץ 10. חיכיתי בסבלנות שהסרטון יגיע ליוטיוב כדי שאוכל לצפות בו שוב על מנת ללמוד את המקרה ואכן הסרטון הגיע. מבחינתי, משפחת רפאלי היא משפחה ישראלית כמוני וכמוך, בעלת זכויות וחובות של אזרח במדינת ישראל שנדרש לעמוד ולהתנהג בהתאם לחוק. בניתוח האירוע, אני לא נותן הנחות לרפי רפאלי רק בגלל שהוא אבא לדוגמנית צמרת או רק בגלל שיש לו כסף.
החוק בישראל מחייב את האזרחים וגם את כל גופי הביטחון, כולל את משטרת ישראל שמתפקידה לוודא ולטפל במי שמפר אותו. בשנים האחרונות, משטרת ישראל נעזרת ביחידות סדר וביטחון עירוניות שגם הם בעלי סמכויות מסוימות לטיפול באירועים בגזרתם וגם הם חייבים לעבוד על פי החוק.
האירוע בבית משפחת רפאלי בהוד השרון, התחיל בדיווח של השכן, נמשך בהגעה של כוח משולב של משטרת ישראל ופקחים עירוניים ונגמר במעצר של רפי רפאלי וחברו. במהלך הטיפול באירוע, השתמשו השוטרים והפקחים בכוח, איימו בשימוש באקדח טייזר ואזקו את "מפרי החוק".
בכל הכתבות שאני כותב, כולל אלו שמנתחות אירועים, אני בדרך כלל מקפיד על סגנון לימודי ובונה ולא על ביקורתי מידי והורס. באירוע הזה זו תהיה ממש משימה קשה כי בהתבוננות על הסרטון, קודם כל כאזרח ורק אחר כך כאיש מקצוע, אני יוצא מודאג מאוד. מודאג מדרך הטיפול של המשטרה והפקחים באירוע ובעיקר מהפעולות שלהם שגרמו באופן ברור וחד משמעי להחמרת המצב ואף להעמדת העצורים בסכנה מיותרת.
האירוע כפי שצולם במצלמות האבטחה (תנסו להתעלם מהכתוביות):

בכתבות האחרונות שלי, התייחסתי שוב ושוב לסכנה הקיימת בשליחת כוח לא מיומן לשטח. ציינתי שכוח לא מיומן ולא מקצועי יכול למצוא את עצמו חסר אונים אל מול מצב בשטח וכתוצאה מזה יכול לבחור בדרך פעולה מוטעית ולא מתאימה עד כדי שיחמיר מצב.
זו אחת מהסיבות שבלטה בטיפול באירוע בבית משפחת רפאלי וחבל. חבל, כי מאז מינויו של המפכ"ל החדש, המשטרה מנסה להשתפר ברמת המקצועיות, ברמת הנראות ובתדמית הלא טובה שנוצרה בשנים האחרונות. אירוע כזה מחזיר את המשטרה אחורה ושולח את האזרחים לאזור המודאג.
מה בסך הכל היה לנו באירוע הזה?
משפחה בישראל, מפורסמת אמנם אבל עדיין משפחה, שהחליטה להזמין בשעות היום חבר וילדיו לשחייה בבריכה הנמצאת בבית הפרטי שלהם. במסגרת הבילוי המשותף בשטח הפרטי שלהם שמוקף בחומה עם שער כניסה, החליטו גם לשמוע מוזיקה.
השכן של משפחת רפאלי, החליט לדווח למשטרה או למוקד העירוני של הוד השרון על מטרד של מסיבה רועשת מחצר ביתם של שכניו המפורסמים. אני מהמר על כך שהשכן ציין במפורש על כך שמדובר בבית משפחת רפאלי וגם על כך שזו לא הפעם הראשונה שהוא מתלונן עליהם.
בשלב הדיווח, המוקד יכול רק להסתמך על הפרטים שהועברו אליו בדיווח ולכן ברור שעליו לשלוח כוח מהשיטור העירוני או ניידת משטרה וזאת על מנת לראות ולהבין האם הדיווח אמין והאם ישנו אירוע שמאפייניו הם בניגוד לחוק.
זה מה שצריך לעשות כל כוח שנשלח לטפל באירוע שהתקבל מדיווח אזרחים, להגיע למקום האירוע בעצמו כדי להבין מה קורה שם באמת.
אני אישית, מצפה ממוקד עירוני לדעת על סכסוכי שכנים שחוזרים על עצמם כי ידע כזה יכול לסייע בהבנת תמונת המצב הראשונית והרקע שיכול להוביל לאירוע.
אני לא בטוח שאני שולט במאה אחוז בחוק אבל אם אני לא טועה, כוח משטרה ו/או כוח שיטור עירוני מחויב להציג תעודה בתחילת טיפול באירוע מהסוג הזה שבו הוא נדרש להיכנס לשטח ביתו הפרטי של אזרח וכשלא מדובר באירוע שברור שמסכן אזרחים או את הכוח עצמו.
ונגיד שהכוח דילג על השלב הזה ונכנס לשטח חצר הבית ללא הצגת תעודות וגילה להפתעתו שלא דובים ולא יער, אין מסיבה המונית ובטח שאין רעש שאינו חוקי בשעות המדוברות. מותר לאזרח לשמוע מוזיקה בביתו הפרטי ובטח שמותר לו לארח חברים.
בשלב הזה האירוע היה צריך להסתיים בסליחה, בתודה ובלהתראות.
ובמקום זאת בוחר הכוח המטפל בביצוע פעולות מוטעות, שאינן מתאימות למה שעיניהם רואות בפועל ואינן מתאימות להתנהגות בעל הבית בתחילת האירוע ובעקבות זאת מגיעים להחמרת מצב ברורה שבה בעל הבית מתנגד קלות ושוטרת מוציאה את אקדח הטייזר שלה ומאיימת עליו.
רפי רפאלי נלקח יחף ואזוק לתחנת המשטרה, הוכנס למעצר של כמה שעות בתא עם עצורים נוספים ויחד איתו החבר שלו שנאלץ להשאיר את ילדיו ללא השגחה צמודה שלו.
אתה צופה בסרטון האירוע ולא מאמין איך כל פעם מחדש המשטרה מפשלת באירוע פשוט וחסר משמעות. אירוע שאין בו כלום ובטח שאין בו סכנה לאחרים. אירוע שהיה צריך להסתיים אחרי 2 דקות בלבד.
לרגע אחד, קל לעבור לצד של המגיע להם כי הם מפורסמים ובטח חושבים שמותר להם הכל אבל כל אזרח בר דעת צריך להבין שהיום זה הם ומחר זה יכול להיות הוא עצמו.
פעם ראשונה שאני רואה את רפי רפאלי ונראה לי שהוא כבר מחוסן ויודע איך להתמודד עם מצבים כאלה אבל אני אומר לכם שאזרח אחר יכול לצאת מאירוע כזה בטראומה ארוכת שנים.
קראתי בדיווחים בכלי התקשורת ששכנים אומרים שרפי רפאלי השתמש באלימות כלפי הכוח. ניתן לראות בסרטון שבניסיונות האיזוק, רפי רפאלי נראה לא משתף פעולה. בעיניים מקצועיות, אני מצפה דווקא מכוח המשטרה והפקחים לא להגיע בכלל למצב כזה ובהחלט יכול להבין את האזרח שלא נשאר רגוע לנוכח הפעולות הלא מקצועיות שנעשות כלפיו.
בהתנהגות לא מקצועית כזו המשולבת בחוסר אחריות כלפי האזרחים, המשטרה במו ידיה הורסת כל חלקה טובה שהצליחה ליצור. המשטרה מעמידה את עצמה חשופה לתביעות קשות.
אני לוקח בחשבון שבגוף גדול כל כך ששולח לשטח אלפי שוטרים לטיפול באלפי אירועים ביום, קשה מאוד לשלוט בכל פעולה שמתבצעת אבל איני יכול להסכים עם התגובה שנשלחה לערוץ 10, תגובה שכוללת פרטים שאינם עומדים בקנה אחד עם מה שרואים בסרטון.
האם לא הגיע הזמן, שבשנת 2016, משטרת ישראל וכלל הכוחות המסייעים לה יבינו שכמעט כל האירועים המתקיימים בשטחים ציבוריים ופרטיים מצולמים ומתועדים במצלמות אבטחה ומאפשרים לדעת מה קרה בדיוק.
האם לא הגיע הזמן להפסיק לשלוח לשטח כוחות לא מקצועיים ולא מיומנים.
האם לא הגיע הזמן לשלב בהכשרות ובאימונים של השוטרים והפקחים תכנים שילמדו אותם איך להתמודד עם אירועים ואיך לפעול כדי לצאת חכמים ולא צודקים. איך לא לסכן אזרחים לחינם.
אני חושב שהגיע הזמן.
אני חושב שהאירוע הזה צריך להיות מתוחקר ברמות הגבוהות ביותר במשטרה כדי להגיע לרשימת לקחים דחופים שאותם יש לקחת ולהפוך לתכני הדרכה בבית הספר לשוטרים.
מעניין איך הכוח היה מתנהג אם היו נדרשים להגיע לביתו של איזה עבריין מוכר ומסוכן.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך שמירה על האזרח ולא על העמדתו בסיכון מיותר