ניתוח אירוע אמת – החשיבות בהגדרה והכרת הסמכויות של כוח ביטחון

ביום שלישי ה – 22 לאוקטובר 2013 בעיר סנטה רוסה, בקליפורניה, ירו למוות שני שוטרי סיור בנער בן 13. סיבת הירי – השוטרים זיהו שהנער החזיק בידו רובה קלצ'ניקוב ומשלא נענה לקריאתם להשליך אותו לרצפה, פתחו לעברו באש והרגו אותו. רק לאחר שהתקרבו גילו שמדובר ברובה צעצוע העשוי מפלסטיק.

האם מדובר במחדל? כמובן שכן.

האירוע התרחש בשעה 15:30 כלומר באור מלא.

הנער לא עשה דבר חוץ מלהחזיק את הרובה.

ה"פשע" היחיד של הנער בכך שלא נענה לבקשת השוטרים להשליך את הרובה לרצפה.

האירוע הנ"ל מהווה דוגמא מצוינת לחשיבות הגדרה וכתיבת נהלים וסמכויות לכוחות ביטחון ועוד יותר מזה להכרתם על ידי הכוח המבצע – שוטרים, חיילים ומאבטחים.

בואו ניקח את האירוע, כפי שהתרחש בארצות הברית, אלינו ונפעל בהתאם לסמכויות הניתנות לנו מתוקף תפקידנו כאנשי ביטחון.

מאבטח/שוטר העובד בשטח עירוני בשעה 15:30 בצהריים, אור יום, מזהה אדם לבוש אזרחי הנראה כנער ורואה בבירור שהנער אוחז בידו רובה מסוג קלצ'ניקוב.

הנער לא מאיים על אף אחד ולא יורה על אף אחד.

בשלב הזה על המאבטח/שוטר לפעול על פי נוהל הלחימה המגדיר מצבים ומענה למצבים אלו.

על המאבטח לסווג את מה שהוא רואה לנגד עיניו ולהחליט באיזה מצב מדובר – המאבטח/שוטר רואה נער האוחז באמצעי לחימה. מה שהוא לא יכול לדעת מהי הכוונה של אותו נער כלומר, מה בכוונתו לעשות עם אותו אמצעי. תרגום הנתונים הללו שולחים את המאבטח/שוטר למצב לחימה א' שבו יש תמונת מצב של זיהוי אמצעי בלבד.

עכשיו, אחרי שסיווג את האירוע והתאימו למצב הלחימה המתאים, המאבטח/שוטר צריך להיזכר ולדעת כיצד עליו לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו.

בואו נעצור רגע כדי לפרש את המצב – מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים מה הנער מתכוון לעשות עם הרובה הוא מוגדר כחשוד. הוא ברמת חשוד כי בהחלט יכול להיות מצב שבו יפתח פתאום באש, אבל יש גם סיכוי מסוים שאין לו שום כוונה להשתמש ברובה כדי לפגוע באדם אחר. בגלל שיש סימן שאלה לגבי כוונותיו של הנער אסור לירות בו.

מה כן מותר וצריך לעשות?

על המאבטח/שוטר לפנות אל הנער ולבקש ממנו לעצור תוך שמירה על מרחק טקטי וקשר עין רציף.

אם הנער נענה לפניה ונעצר, על המאבטח/שוטר להנחות אותו להניח את הרובה על הרצפה ולהתרחק ממנו כך שלא יוכל להגיע אליו והשתמש בו. במידה והנער משתף פעולה, השלב הבא הוא להנחות אותו לשכב על הרצפה עם פנים לקרקע וידיים פרוסות לפנים. עכשיו אפשר לגשת לקחת את הרובה ולהשתלט על הנער תוך כדי איזוק.

במידה והנער לא משתף פעולה וממשיך ללכת, על המאבטח/שוטר לצעוק לעברו שוב שיעצור. אם הנער ממשיך ללכת, רשאי המאבטח/שוטר לבצע ירי אזהרה שאינו פוגע בנער או באזרחים אחרים חפים מפשע.

אי שיתוף פעולה מצד הנער מעביר את המאבטח/שוטר לביצוע נוהל מעצר חשוד מלא שבהתאם לתגובות הנער יכול להחמיר למצב ב' ואולי גם לג' בנוהל הלחימה.

בחזרה לאירוע האמיתי – אני מרשה לעצמי להמר על כך שבמידה שהשוטרים היו מבצעים ירי אזהרה הנער היה משתף פעולה. השוטרים פעלו בפזיזות ובמצב אוטומט מה שגרם להם להרוג נער חף מפשע שבסך הכל שיחק עם רובה הצעצוע שההורים קנו לו.

האירוע הנ"ל ממחיש היטב שחייו המבצעיים של איש הביטחון אינם קלים ומחייבים אותו להכרה מלאה של הסמכויות שניתנו לו ולהכנה מנטלית ומעשית ליכולת תגובה נכונה במצבי חירום.

על מנהלי האבטחה לזכור שככל שישקיעו יותר בהכנה ואימון הכוח העומד לרשותם כך יגדילו את הסיכוי שהנ"ל יפעלו נכון בחירום.

על המנהלים והמאבטחים לזכור ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

ותודה לצוות מארגון גרינפיס שחדר למתקן האסטרטגי

מה נאמר ומה נגיד שלפעמים צריך שיקרה אירוע חריג רציני כדי שבעלי הממון יבינו שאבטחה צריך לקיים. האירוע החריג הרציני שבו צוות מארגון גרינפיס הישראלי חודר למתקן בתי זיקוק, שמוגדר על ידי הרשויות כמתקן אסטרטגי, תפס את המאבטחים עם המכנסיים למטה ושינה את מערך האבטחה במתקן ב – 180 מעלות. מזכיר לכם אירועים נוספים דומים? אני מאמין שכן.

החדירה למתקן בוצעה באור יום, במהלך ביצוע חפיפה בין משמרת הלילה היורדת למשמרת הבוקר העולה וצולמה על ידי הצוות התוקף. למזלם של מנהלי מתקן הזיקוק ושל תושבי היישובים הקרובים אליו, שמטרת צוות התקיפה הוגדרה כמחאה ולא כתקיפת טרור ולכן המשמעות היתה שלילית אבל התוצאה היתה חיובית.

אחרי האירוע הוזרמו כספים רבים לטובת הקמת מערך אבטחה מקצועי שעומד, ויותר מזה, בכל הדרישות לאבטחת מתקן אסטרטגי.

סרטון התקיפה:

אז איך יכול להיות שצוות אזרחי, מיומן אמנם, מצליח לחדור למתקן אסטרטגי בקלות ובזמן קצר מבלי שמערך האבטחה יצליח למנוע זאת?

צוות התקיפה ביצע איסוף מל"מ על המתקן שבסופו גילה שהחלפת המשמרות בין המשמרת היורדת למשמרת העולה מתבצעת באופן הבא:

  1. מאבטחי המשמרת העולה מגיעים לשער הכניסה למתקן.
  2. מאבטחי המשמרת היורדת, עוזבים את העמדות המתקן ומגיעים גם הם לכניסה למתקן.
  3. למשך זמן של כ – 20 דקות מבצעים המאבטחים חפיפה.
  4. בזמן ביצוע החפיפה עמדות האבטחה במתקן אינן מאויישות במאבטחים – כלומר המתקן אינו מאובטח.

אתם בטח זוכרים שכתבתי שיש קשר הדוק בין היריב למגן – המגן נותן ליריב את כל התשובות לשאלות שבסופו של דבר מרכיבות לו את הפאזל לבחירת הדפ"ן (דרך פעולה נבחרת).

גם במתקן המדובר, מערך האבטחה נתן ליריב את התשובה לשאלות מתי לתקוף ומאיפה, וכך היה.

הדוברת, המופיעה בתחילת הסרטון, הגיעה לכניסה למתקן בדיוק בתחילת תהליך החפיפה בין המשמרות והודיעה למאבטחים שבזמן שהם מבצעים חפיפה, צוות של גרינפיס חודר להם למתקן בצדו האחורי למטרת מחאה ולא למטרת תקיפת טרור. כמובן שהדוברת יודעת שהצד האחורי של המתקן אינו מאוייש במאבטחים, מה המרחק מהכניסה הראשית לצד האחורי וכמה זמן ייקח למאבטחים להגיע לצוות החודר. היריב מגיע מוכן לביצוע התקיפה.

הגעתה של הדוברת למאבטחים היתה גם לצורך העברת סוג של תדריך בטיחות כדי שחבריה לא ייפגעו בהתנגשות עם המאבטחים.

בזמן שצוות התקיפה חודר למתקן, בעזרת סולמות ובטכניקת מעבר פשוטה מאוד, המאבטחים מנסים לברר מי זו האישה שמספרת להם סיפורים לא הגיוניים על חדירה למתקן והאם היא רצינית.

דמיינו לעצמכם שאותו צוות גרינפיס בחליפות הצהובות, שחדר למתקן האסטרטגי בלי שום בעייה ונכנס לעומק השטח תוך שהוא מתפס על מאגרי נפט וגז, היה צוות של מחבלים טרוריסטים שמטרתו לבצע פיגוע ראווה רב נפגעים, ועכשיו תבינו למה מנהלי המתקן צריכים להגדיר את יום התקיפה כיום זיכרון שבו הם שולחים לארגון גרינפיס תודה על המתנה הכי חשובה שיכלו לקבל מהם.

המחאה של ארגון גרינפיס העירה את מנהלי מתקן בתי הזיקוק מהחלום הלא מציאותי שניתן לאבטח מתקן אסטרטגי בלי מנב"ט, בלי תכנית אבטחה מסודרת, בלי נהלים ובלי תהליך בקרה.

שוב מדובר על ארגון שמקבל סטירת לחי מהיריב ורק אז מבין מה המחיר של החיסכון הכספי וחוסר המקצועיות באבטחה.

שוב מדובר בארגון שמבין בדרך הקשה שאבטחה צריך לקיים ובמיוחד במתקן אסטרטגי שפגיעה בו תשפיע על אזרחים רבים חפים מפשע.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את הנחת העבודה שאם מערך האבטחה לא הצליח למנוע מהיריב מלהיכנס למתקן המאובטח אזי הסיכוי שלו להצליח למנוע ממנו להתחיל בפיגוע ולסכל את המשך התקיפה שואף לאפס.

לשמחתי הרבה, וגם לשמחתם של תושבי הסביבה, מנהלי המתקן למדו את הלקח היטב ומייד אחרי האירוע, החלו בתהליך בנייה והקמת מערך אבטחה על פי כל התבחינים והדרישות המקצועיות למתקן אסטרטגי.

לאחרונה יצא לי לראות ולדבר עם חלק ממאבטחי המתקן והמנב"ט והתרשמתי לטובה מהנראות ומרמת המקצועיות, ולמרות זאת החוכמה בחיים בכלל ובאבטחה בפרט היא להצליח להקדים תרופה למכה ולא להיפך ולזכור היטב

ש"אבטחה צריך לקיים מתוך הבנה של מחיר התקיפה ולא מחיר החיסכון הכספי"

סקר סיכונים – מה זה ולמה צריך אותו?

סקר סיכונים הוא מסמך, הנכתב על ידי מומחה אבטחה, ומשקלל את סך כל הנתונים והמצב הקיים במקום מסוים ומתרגם אותם לרשימת איומים מרכזיים ורלוונטיים רק למקום הנבחן ומצרף מענים אפשריים.

ביצוע סקר הסיכונים הוא השלב הראשון בתהליך בניית מערך אבטחה למקום ו/או אישיות ולפיו ייקבע מה עלינו לעשות על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה במושא האבטחה.

יוצא מכך שחלה חובה לבצע את הסקר ולא יהיה נכון לבנות מערך אבטחה או להתנהל בלעדיו.

ישראל מתחלקת לגופים אשר חייבים בביצוע סקר סיכונים מתוקף היותם מונחים, ולגופים שאינם מונחים ולכן יכולים להחליט האם להשקיע בהקמת מערך אבטחה או לא.

בשני המקרים, כאשר הוחלט על ביצוע הסקר, יש לבצעו כנדרש ולו רק בגלל שתוכנו ותוצאותיו קובעים מה יהיה בהמשך.

בהקבלה לתחום אחר אפשר לומר שסקר סיכונים דומה ליסודות בניין מגורים כך שאם היסודות יהיו רעועים הבניין לא יהיה יציב עד כדי אפשרות שיקרוס. גם מערך אבטחה שיוקם ללא סקר סיכונים או על בסיס סקר, שנכתב על ידי גורם שאינו מוכשר לכך, לא יצליח לתת מענה כנדרש וישאיר את מושא האבטחה חשוף לאיומים וסכנות.

ננסה לתת דוגמאות לערך המוסף הקיים בביצוע סקר הסיכונים:

בואו ניקח לדוגמא בית חולים שהינו מונחה על ידי משטרת ישראל ולכן מחויב בהפעלת מערך אבטחה. במידה ויוחלט על וויתור בכתיבת סקר סיכונים, מסיבות שונות כגון חסכון כספי וכו', ומיד יחלו בהקמת מערך אבטחה, התוצאה שתתקבל תהיה בדמות גיוס אנשים שאינם מתאימים לתפקיד, הכשרה מקצועית לא נכונה, כמות מאבטחים לא מתאימה, חימוש מיותר ובזבוז כספי. לעומת זאת, הקמת מערך אבטחה המתבסס על סקר סיכונים מקצועי יוביל להגדרת איומים מרכזיים ורלוונטיים לבית החולים בלבד שעל פיהם יבוצעו כל שאר השלבים בתהליך. מומחה אשר יכתוב סקר סיכונים לבית חולים יגלה מיד שהדפ"א המרכזית תהיה פגיעה ברופאים ו/או אחיות ולא פיגוע המוני. בהמשך יקבע מענה שיוכל למנוע פגיעה כזו ורק אחר כך יקבע מענה לדפ"א שאינה מרכזית. בבית החולים זה יוקם מערך אבטחה המתבסס בעיקר על מאבטחים שחלקם יהיו חמושים וחלקם לא. מדובר על חסכון גדול במשאבים ובכסף ועל ריכוז מאמץ להתמודדות עם הדפ"אות המרכזיות.

מנהל גוף שאינו מונחה ואינו מחויב בהקמת מערך אבטחה יכול למהר לקבל החלטה להמשיך ולהתקיים ללא אבטחה כלל בשום רמה ובכך לבחור להיות חשוף במאה אחוז לכלל האיומים הקיימים. מנהל מקצועי וחכם יבין שעליו לבצע סקר סיכונים כדי להבין מהן הבעיות הניצבות מולו ורק אז להחליט האם ברצונו להתמודד עמן. כל האמור קשור לתהליך קבלת החלטות ולניהול סיכונים.

אם ניקח לדוגמא מוסד לימודים פרטי שמפעיל מרכזי לימוד בגדלים שונים בכל הארץ, מנהלו יחליט נכון אם יבקש לקבל לידיו סקר סיכונים. הסקר יתייחס למיקום השלוחה, למספר התלמידים בכל שלוחה, לחתך האוכלוסייה הלומד במוסד וכו' ולפי נתונים אלו יקבע את רשימת האיומים המרכזיים. במקרה זה הדילמה הניהולית גדולה יותר מכיוון שכל ההחלטות מתקבלות מבחירה ומרצון ולא כהנחיה מלמעלה ולכן ניתן יהיה להבין מנהל שיקבע שאין צורך באבטחה כלל רק בגלל ההוצאה הכספית הכרוכה בהקמתה ובהפעלתה כי הרי אבטחה אינה מכניסה כסף. אבל האם אותו מנהל באמת מבין את משמעות החלטתו, האם הוא מבין מה יכולה להיות התוצאה של פגיעה כלשהי? לא בטוח שיוכל לדעת את התשובות לכל אותן שאלות קשות כדי לנהל סיכונים כמו שצריך. לכן מומלץ לבצע סקר סיכונים בכל מקרה ולהתייחס אליו ככלי הנותן תמונת מצב ראלית וככלי תומך החלטה. עכשיו, כשיש בידי המנהל תמונת מצב, יוכל לעשות כרצונו.

לסיכום, ניתן לקבוע שלא משנה אם הגוף מונחה או לא מומלץ להזמין מומחה אבטחה שיבצע סקר סיכונים כבסיס מוצק להמשך קבלת החלטות מבוססות ונכונות ולא מומלץ לחסוך בהוצאה הכספית הכרוכה בכך.

למה? כי "אבטחה צריך לקיים" ומוטב לעשות זאת כמו שצריך.

היריב הסמוי שנמצא בתוך המגן

חוץ מהיריבים המסתובבים בינינו ומידי פעם מעזים לתקוף את היעד, קיים יריב אחד סמוי שמסתובב בפנים ודווקא בצד המגן. יריב שהוא סוג של חפרפרת בלתי נראית שבכל רגע נתון יכול לגרום לנזק קטסטרופלי ובלתי הפיך. יריב שאינו נראה וקיים בכל אחד ואחד. יריב שתוקף דרך הרגש של המגן ומפלס את הדרך ליריב האמיתי שמחפש פרצה שתאפשר לו להגיע עד ליעד.

הבנתם נכון, אני מדבר על יריב שעובד בצד המגן ולעיתים בלתי נשלט וגורם לביצוע פעולות הרסניות. הפרצה שהיריב האמיתי מחפש נמצאת באדם המגן. גם המגן וגם היריב, שניהם בני אדם בשר ודם, לשניהם יש רגשות הקשורים ופועלים על בסיס מה שעברו בחייהם. שניהם מגיבים לתופעות שמתרחשות סביבם. אז אם הם שווים כבני אדם עם רגשות למה היריב הסמוי נמצא דווקא באדם המגן ולא בתוקף? הרי ידוע שהמגן יעשה הכל כדי שהיריב האמיתי לא יצליח לעבור אותו, זו מהות האבטחה. זה נכון, ולמרות זאת קיים הבדל מהותי אחד ובולט בין האדם המגן לאדם התוקף שהוא יוצר את הפרצה.

היריב האמיתי עובר תהליך הכנה מוכר וידוע שכולל כמה וכמה שלבים שהאחרון בהם הוא שלב הביצוע. בשלב הביצוע היריב הנ"ל חייב לעבור את האדם המגן כדי להגיע ליעד שלו ולבצע את דרך הפעולה שבחר שאמורה לפגוע במושא האבטחה. היריב מבצע את שלב הביצוע בפרק זמן קצר יחסית וממוקד, כך שהוא פועל במסדרון מוגדר וברור מבחינתו. היריב הזה נדרש להיות מרוכז, נחוש, ערני, מדויק, ערמומי ואסרטיבי באותו פרק זמן קצר שהוא היחיד שמחליט מהו ולכן הרבה יותר קל לו לעמוד בכל הדרישות שציינתי.

באופן מפתיע גם המגן נדרש לעמוד בכל אותן דרישות רק שההבדל הגדול נמצא בפרק הזמן. המגן צריך להיות כזה לאורך זמן, בעצם כל זמן שהוא עובד במערך אבטחה המגן על מושא אבטחה. זה יכול להיות חודשים, שנה ואפילו מספר שנים רבות.

היריב הסמוי נכנס בשילוב בין המגן, בהיותו אדם בשר ובדם, ובין פרק הזמן שהוא עובד במערך האבטחה. היריב הסמוי מופיע ברגעים בהם מתמודד האדם המגן עם הקושי בקיום האבטחה לפרק זמן ארוך כל כך. לצורך העניין גם משמרת של 8 – 12 שעות מוגדרת כפרק זמן בו מבצע המגן את עבודתו.

אז מיהו באמת היריב הסמוי?

היריב הסמוי שתול באופי שלנו כבני אדם ומופיע בצורה שונה מבלי להבדיל בארגון האחראי, בתפקידי הניהול ובדרגת המבצע בפועל.

היריב הסמוי הוא חוסר היכולת שלנו לעמוד בפיתוי לבצע פעולה מיותרת בזמן הלא נכון.

היריב הסמוי הוא לעיתים הדחף שלנו לפעול בניגוד לנהלים תוך הסתרת האמת.

היריב הסמוי הוא ההתייחסות הלא רצינית שלנו לעצמנו ולעבודה שבחרנו לבצע.

היריב הסמוי הוא היכולת שלנו "להיתקע" במקום שברור לנו שאינו מתאים לאופיינו.

היריב הסמוי הוא הסחבקיות הישראלית שמופיעה בכל מפגש עם חבר לעבודה או בכלל.

היריב הסמוי הוא העקשנות שלנו שגורמת לחוסר הקשבה ולקיבעון.

היריב הסמוי הוא היצר לעשות מעשה מתוך נקמה תוך התעלמות מהתוצאות האפשריות מכך.

היריב הסמוי הוא הצבת אדם בתפקיד מסיבות שאינן מקצועיות נטו.

היריב הסמוי הוא להקיף את עצמנו במנהלים שחושבים בדיוק כמונו (יסמנים).

היריב הסמוי הוא הרצון שלנו לבצע תפקיד בלי לקבל החלטות.

היריב הסמוי הוא הרצון שלנו רק להעביר את הזמן תוך התעלמות מוחלטת מהשטח.

הייתי יכול להמשיך ברשימה אבל נראה לי שהמסר ברור ואין צורך בכך.

ובכל זאת, לאלה שעדיין לא מבינים בדיוק לאן אני מכוון את דעתי אתן כמה דוגמאות מהשטח:

בראש הרשימה לשנת 2013 נמצא מכשיר הפלאפון. מכשיר שהפך להיות חלק בלתי נפרד מכל אדם שיכול להרשות לעצמו לרכוש אותו או שמישהו אחר ירכוש אותו עבורו.

מכשיר שגורם לנו לאבד את עצמנו לדעת, שמסית אותנו מהמסלול ההגיוני, ששומט את האדמה מתחת לרגלינו ושגורם לנו להתמכרות שתוצאותיה יכולות להיות הרות אסון. דוגמא מחוץ לעולם האבטחה התרחשה לפני כשלושה חודשים כאשר אבא לשלושה ילדים, שני תאומים בני שש וילדה בת שלוש (אם אני לא טועה) יצא מהבית כדי לקחת אותם לגן. אחרי שהוריד את שני התאומים, חזר לרכב במטרה להמשיך במשימה ורגע לפני שנכנס קיבל שיחת טלפון. שיחת הטלפון הסיתה את האבא ב 180 מעלות מהמסלול שאליו יצא בבוקר והוא פשוט שכח שהילדה הקטנה ממתינה לו ברכב. תוך כדי השיחה הוא נעל את הרכב, עלה לאופנוע שלו, נסע לעבודה ובעצם עבר לשלב הבא של היום. אחרי שבע שעות, אשתו (האמא) שתפקידה היה להחזיר את הילדים, הגיעה לגן של הילדה על מנת לקחת אותה חזרה והתברר לה מהגננת שהילדה כלל לא הגיעה בבוקר אז אין מה לקחת. טלפון לאבא והאסימון נפל. זה הרגע שהאבא נזכר שהילדה שלו ממתינה ברכב. שיחת הטלפון בבוקר גרמה לאדם בוגר, אבא לילדים, לשכוח לחלוטין לפרק זמן ארוך יחסית מה היה עליו לעשות כשיצא בבוקר מהבית. זה עד כדי כך גרוע שבמשך שבע שעות שום דבר לא גרם לו להיזכר שהוא בעצם לא סיים את המשימה. הילדה נפטרה ברכב!!! זהו נגמר!!! אי אפשר להחזיר את מחוגי הזמן לאחור!!!

אדם שעובד בתחום האבטחה ומגן על מושא אבטחה, שמרשה לעצמו להתעסק עם הפלאפון בזמן המשמרת, ברור שמוסת מהמשימה שהוגדרה לו וגרוע מזה הינה העובדה שהוא יוצר במו ידיו פרצה שמאפשרת ליריב האמיתי לעבור דרכה ולבצע פיגוע.

אל תתבלבלו, חוסר היכולת לעמוד בפיתוי השימוש בפלאפון נמצא בכל הרמות – מנהלים ומאבטחים.

בהמשך הרשימה אפשר למצוא גופים רציניים שמפעילים מערך אבטחת מתקן ואישים ושולחים עובדים לבצע את עבודת האבטחה ללא הכשרה מקצועית. מה שנקרא, זורקים אותם למים העמוקים, שילמדו לשחות לבד. גופים אלה מגדילים לעשות ומעיזים לשלוח לשטח את אותם "מאבטחים" חמושים וללא תעודה מאבטח המעניקה להם, על פי החוק, סמכות פעולה. אם מדובר על גוף פרטי שנותן דין וחשבון רק לעצמו, אז מילא אבל כשמדובר על גוף מונחה המצב המתואר מצביע על כך שגם הגוף המנחה לא מבצע את עבודתו כנדרש. תחזרו לרשימת היריב הסמוי ותמצאו את הדוגמא המתאימה ביותר למקרה.

איזה דוגמא מהרשימה נבחר לקב"ט מערך אבטחה במקום רגיש, שאינו יודע מה קורה בגזרתו ואינו נחשף להתנהגות מאבטחיו. התנהגות שמסתיימת במאבטח שיורה 14 כדורים באדם חף מפשע – אירוע הכותל המערבי בירושלים.

מה אפשר לעשות? הרי כל הנכתב עד כה קשור לטבע האדם. תמיד יש מה לעשות וכמובן שגם בנושא זה.

כדי להתמודד עם התופעה על המנהלים/קב"טים לעבוד על בסיס תכנית עבודה שנתית מוגדרת. תכנית שכוללת בתוכה ביצוע בקרות ותרגילים לדרג המבצע. קבלת החלטות קשות כמו איסור על החזקת פלאפון בזמן משמרת. הפעלת מערכת ענישה קשה שתגרום למאבטח לחשוב פעמיים לפני ביצוע פעולה אסורה. ביצוע הדרכות מנע שיבליטו את המחיר ביצירת פרצה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" כדי למנוע מהיריב האמיתי למצוא פרצה!!!

הקשר שבין קבלת החלטות, מוכנות לחירום וניהול סיכונים

שני הנושאים, הקשורים אחד בשני ומשפיעים אחד על השני במובהקות מוחלטת , נמצאים בחיינו כפרטים וכבעלי מקצוע ו/או מנהלים. בהרצאות שאני מעביר בנושא קבלת החלטות אני פותח בסיפור אישי מחיי הפרטיים אשר מסביר בפשטות ובצורה ברורה למה מתכוון המשורר. מיד לאחר נישואיי, החלטנו אני ואשתי לבנות בית צנוע בהתאם לתקציב שעמד לרשותנו באותה תקופה. מרגע זה עברנו תהליך של קבלת החלטות שלווה בניהול סיכונים שבדיעבד לא בטוח שהיינו מודעים כל כך למשמעות שלהם.

הנה לפנכם ההחלטות שקיבלנו והמשמעות שלהן:

החלטה 1 – לבנות בית בהתאם לתקציב – מה שמשפיע ישירות על בחירת אנשי המקצוע.

החלטה 2 – בחרנו בקבלן עצמאי, ותיק ומבוגר שנראה שבניית הבית היתה עבודתו האחרונה. לא הלכנו לראות בתים אחרים שהקבלן בנה בעבר. והמחיר הנמוך שנתן התאימה לנו מאוד.

החלטה 3 – בחרנו במהנדס עצמאי שעובד מהבית כדי שיתכנן ויפקח על עבודת הקבלן.

סימנים מחשידים בתהליך – בשלב התכנוני בו המהנדס נדרש להכין תכניות ולהגישן לאישור בעירייה מצאנו את עצמנו מקבלים הערות לתיקון שוב ושוב כולל בנושאים מקצועיים בסיסיים שמהנדס לא צריך להגיע אליהם.

החלטה 4 – למרות ההתרוצצויות הרבות למהנדס ולעירייה החלטנו להמשיך בכל הכוח. בסופו של דבר פקידי העירייה נתנו את האישור להתחיל לבנות. יכול להיות שהם פשוט כבר התייאשו וקצת רחמו עלינו.

החלטה 5 – להשאיר את השטח פתוח ולא להתקין סורגים בחלונות וויטרינה הפונה לחצר כדי להרגיש חופשיים וליהנות מהשטח הפתוח שצמוד לבית.

סימנים מחשידים – הבית נמצא בשכונת שיכון המזרח בראשון לציון, שנת 95, מעברה מתפתחת לאט לאט עם טיפוסים בעייתיים המסתובבים בה ומחפשים ממה להתפרנס, כולל פריצות לבתים.

לקראת סוף השנה הראשונה זיהינו, בשני מקרים שונים, סימנים לכך שמישהו ניסה לראות דרך התריסים של הוויטרינה מה יש בבית. החזרתי את השלבים למקום והמשכנו כרגיל. חודש אחרי, באחד הבקרים הרגילים, קמתי ראשון וביצעתי את פעולות הבוקר הרגילות שלי. לפתע ראיתי שהתיק שלי לא נמצא במקומו הרגיל בכניסה לבית. חיפשתי במקום אחר בבית וכשלא מצאתי החלתי להבין שמשהו לא בסדר. ראיתי את חלון המטבח פתוח וזה הספיק – מישהו היה כאן בפנים במהלך הלילה. הערתי את אשתי, רצתי החוצה דרך חניית הרכב לשטח הפתוח והתחלתי לחפש את התיק. מצאתי אותו זרוק בשיחים עם רוב הציוד בפנים וחזרתי די שמח הביתה. שוב עברתי דרך חניית הרכב ורק כשאשתי שאלה אותי אם אני לא רואה שחסר משהו גדול נפל לי האסימון שהרכב לא בחנייה. הנשמות הטובות לקחו את מפתחות הרכב מהשולחן בכניסה וגנבו אותו.

החלטה 6 – יומיים אחרי הפריצה כל הבית היה סגור עם סורגים חדשים וחזקים. הלכה הרגשת החופש.

כשש שנים אחרי האירוע הנ"ל נדרשנו להעביר את הבית במנהל מקרקעי ישראל ואז התברר לנו שהקבלן והמהנדס מיקמו אותו מטר בתוך השטח של השכן. שילמנו לשכן סכום מכובד לפי שווי השטח הפולש.

אני בטוח שכל מי שקרא והגיע עד לכאן אומר לעצמו כמה אנחנו טיפשים, לא מסודרים ופראיירים ובנוסף לא שוכח להגיד "לי זה לא יכול לקרות". ואני אומר לכולכם שמרוב שאנחנו שקועים בהתמודדות היומיומית שלנו הכוללת עבודה, לימודים, ילדים, משכנתא ועוד, מאפייני הסיפור שלנו יכולים להופיע אצלכם רק בתחום אחר.

מה המסקנות מסיפורנו:

 
  1. בכל תהליך אפשר לחסוך כסף אבל יש בו תחנות שחייבים לקחת בהן את הטוב ביותר.
  2. בכל החלטה שמקבלים צריך לשאול מה אעשה אם? אם יפרצו לי לבית, אני יתקין סורגים? אם התשובה חיובית אז יש להתקין אותם מראש. להקדים תרופה למכה ולא להגיב אחרי המכה.
  3. לא להישאר אדיש ולהמשיך כרגיל כאשר מופיעים סימנים מחשידים ברורים שעומדים בניגוד לאני מאמין שלך.
  4. לא לבצע פעולות רק מתוך הרגל, כמו להניח את מפתחות הרכב על שולחן או תלויים בצמוד לדלת הכניסה. לבצע פעולות מתוך חשיבה.

בואו ניתן עוד כמה דוגמאות קצרות מהחיים כדי שתוכלו לבדוק מה מצבכם:

 
  1. הילד שלכם רוכב על אופניים ללא קסדה.
  2. למרות שאתם יודעים שישראל בסכנת ירי טילים בכל זמן נתון, אתם רצים לקבל ערכות מגן רק שנראה שהטיל כבר בדרך.
  3. בקניות בסופרמרקט אתם לוקחים עגלה עם מדמה מטבע הנמצא בצרור המפתחות שלכם ויחד איתו עושים קניות שכל צרור המפתחות שלכם תלוי וחשוף לכל אחד.
  4. אתם משאירים את התיק שלכם ללא השגחה במהלך בילוי בבתי קפה, בים בסופר ועוד.
  5. אתם לא בודקים חשבונות מכל הסוגים.

           

רבים המקרים בהם אנחנו ממשיכים את ההתנהלות הלא נכונה בחיים הפרטיים למקום העבודה. להלן דוגמאות:

 
  1. אנחנו נותנים לעובד שלנו לבצע עבודה שלא הוכשר לבצע אותה – כמו שנאמר "הוא ילמד כבר בתנועה"
  2. אנחנו עובדים על בסיס תורה שבעל פה.
  3. אנחנו ממשיכים לעבוד על בסיס שיטת מסוימת למרות שברור לנו שאינה מתאימה כבר למציאות.
  4. אנחנו חוסכים כסף דווקא בנושאים שיכולים להגן עלינו מפני אסון – ציוד כיבוי אש, אזעקות, צמיגי רכבים ועוד.
  5. כשאנחנו מזהים תקלה, אנחנו מתקנים אותה בשיטת תלאי על תלאי במקום לבצע תיקון יסודי.
  6. אנחנו בוחרים בקבלת שירות רק על פי המחיר ומתעלמים מהאיכות. רק הכסף מדבר.
  7. כשאנחנו כבר משכירים שירות מסוים, אנחנו לא מגדירים אותו בהסכם ומאוחר יותר לא בודקים מה אנחנו מקבלים בפועל.
  8. אנחנו מדברים ומשתמשים בפלאפון במהלך נהיגה למרות שאנחנו מודעים לסכנות בכך.

לסיכום ברצוני להזכיר לכולנו שההתנהלות שלנו מתבססת על קבלת החלטות בנושאים רבים ושונים בבית ובעבודה. לכל החלטה שלנו יש משמעות ותוצאה. בתוצאה יש גורם סיכון ברמה מסוימת. התרגום הפשוט מכך שכל פעולה שאנחנו מבצעים יש בה סיכון.

מה זה אומר? זה אומר שאל לנו להפוך אנשים חרדתיים שפוחדים לזוז ולקבל החלטות. כל מה שעלינו לעשות זה לדעת לסמן את הסכנות ואת תוצאותיהן, להגיד לעצמנו מה יקרה אם….. ולהחליט מה קריטי ומה לא או במילים אחרות, מה נוכל לספוג ומה לא. עכשיו נשקיע קודם כל את כל מה שיש לנו בכל מה שסומן כקריטי ורק אז נעבור ללא קריטי.

בשורה התחתונה, כל פעולה שאנחנו מבצעים צריכה להתבצע על בסיס חשיבה מוקדמת.

כפי שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

 

 
 

מוכנות למצב חירום – למה זה חשוב כל כך?

בליל יום שלישי ה – 3 לספטמבר 2013 הופעל נוהל חירום בשדה התעופה בן גוריון בעקבות פריצת משאית את מעגלי האבטחה המתחילים בעמדת הבדיקה הראשונה בכניסת הרכבים לשדה. מי שהכריז על נוהל חירום היה מאבטח שעבד במשמרת הלילה. מרגע ההכרזה, מערך האבטחה בשדה התעופה פעל אוטומטית ובמהירות עד לעצירת המשאית כ – 200 מטר לפני טרמינל 3. רק אחרי ששני נוסעי המשאית נתפסו ותוחקרו וחבלן משטרת ישראל בדק וזיכה את המשאית התברר שמדובר בשני גנבי רכב שטעו בדרכם.

מסיכום ראשוני של מנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג זוהר גפן עלה כי המאבטחים "פעלו על פי נהלי החירום באופן מתואם ומושכל, תוך הפגנת קור רוח ומקצועיות לאורך כל התרחיש. הם הפעילו נכון את יכולות הלחימה תוך הבנת האירוע וקבלת החלטות מבצעיות ראויות". 

ניתן לצפות ולהקשיב לרשת הקשר של האירוע בקישור הבא: http://news.walla.co.il/?w=/550/2675677

ביום שלישי ה – 20 לאוגוסט 2013 זיהתה מזכירת בית ספר בארצות הברית מצב חירום בעקבות הגעתו של תלמיד לשעבר חמוש ברובה קלצ'ניקוב וחמש מאות כדורים במטרה לבצע טבח אכזרי. המזכירה שעברה הכשרה מקדימה לביצוע משא ומתן עם אדם המאיים על אחרים פעלה ברגישות ונחישות אל מול התלמיד ושכנעה אותו בסופו של דבר לזנוח את תכניתו הזדונית.

תעצרו רגע כדי להסתכל על העיניים של אדם שהתכוון לירות 500 כדור באנשים חפים מפשע ותגידו לעצמכם האם חשוב להיות מוכנים לקראת בואו או להמר על התוצאות של מעשיו.

ניתן ומומלץ להאזין לשיחה בין המזכירה לתלמיד כפי שהוקלטה בשירות החירום בארצות הברית 911 בקישור הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=QltCSo_E1Lw

שני האירועים הללו מעידים על כך שגוף המתכונן מראש לאירוע חירום יכול להצליח להתמודד עמו ולמנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע.

האם תמיד כל מי שמכין את עצמו מראש להתמודדות עם אירוע חירום מצליח למנוע פגיעה? ברור שלא, ולראייה תוצאת פעולתו של יגאל עמיר באותו ערב בכיכר מלכי ישראל. באירוע הנ"ל הכוח המגן אומן והיה מוכן להתמודדות עם מצב חירום ועדיין לא הצליח למנוע פגיעה.

העובדה שבמקרים מסוימים, למרות היותנו מאומנים מראש להתמודדות עם מצב חירום, יש סיכוי שלא נצליח למנוע פגיעה אינה מעידה על כך שיש לזנוח ולוותר מראש על ההכנה המוקדמת.

הכנה לתגובה בשעת חירום הינה הכרחית בכל הרמות, מרמת האזרח הבודד ועד רמת ארגון ציבורי או פרטי מהסיבה הברורה והפשוטה ביותר שביצוע פעולות מניעה או סיכול יכולות למנוע לחלוטין פגיעה או למזער את היקף הפגיעה.

ההכנה מראש חשובה מכיוון שבתחילתו של מצב חירום אין זמן ללמידה ולהתנסות, וכתגובה אנחנו נדרשים לפעול אינסטינקטיבית אל מול מה שמתרחש לנגד עינינו.

כדי שנדע לפעול באינסטינקט, חלה החובה להתכונן ולהתאמן מראש על תרחישי חירום שונים שיכולים לקרות לנו מסיבות שונות ומשונות.

אירוע חירום יכול להתחיל פתאום, ללא סימן מקדים, כתוצאה מאסון טבע, טעות אנוש, פעולה של אדם אחר, תקלה טכנית וכו'. המשמעות מכך שעלינו להיות מוכנים בכל זמן נתון וככל שנגדיל לעשות בשלב המניעה כך נגדיל את הסיכוי לצאת ממצב החירום על הרגליים.

התנהגות עובדי אחד הבנקים הגדולים בארצות הברית בזמן פיגוע התאומים ב – 11 בספטמבר 2001 הצילה אותם מאחד אירוע החירום הגדולים ביותר. משרדי הבנק היו ממוקמים במגדל הדרומי. קב"ט הבנק דאג לתרגל את כל העובדים בפינוי מהמגדל במצב חירום. המגדל הצפוני נפגע ראשון וזמן קצר לאחר מכן נפגע המגדל הדרומי. עובדי הבנק פינו עצמם דרך גרם המדרגות מיד כשהבינו שהמגדל הצפוני נפגע. הם פעלו באופן אוטומטי על בסיס הזיכרון מתרגילי הפינוי שעשה להם הקב"ט. הם לא חיכו שמישהו יבוא ויגיד להם להתפנות. הזיכרון לימד אותם לסווג את האירוע כחירום ושלח אותם לרוץ את כל הדרך למטה בגרם המדרגות והחוצה עוד לפני שהמגדל הדרומי נפגע מהמטוס השני.

בתחום האבטחה, כמו גם בתחומים אחרים, המאבטחים רוב הזמן נמצאים בשגרה ומבצעים פעולות מניעה אבל כשמתחיל אירוע חירום הם נדרשים לעבור במהירות ובנחישות לפעולות סיכול בתקווה שהנזק הראשוני לא גבה חיים.

אז אחרי שהבנו שאל לנו לזלזל בסיכוי שהתרחש אצלנו מצב חירום נשאלת השאלה מה עלינו לעשות כדי להתכונן אליו:

 
  1. כמו שכבר הבנתם הכל מתחיל בכתיבת תורת עבודה מסודרת.
  2. בנוסף עלינו לכתוב נהלים לכל פעולה שנעשית.
  3. יש להגדיר את האיומים הרלוונטיים – אלה אותם תרחישים שיכולים לגרום לנו נזקים.
  4. יש לדרג את האיומים על פי רמת הנזקים כדי לדעת למקד את המשאבים שלנו טוב יותר.
  5. יש לקבוע וליישם את המענים לכלל האיומים הרלוונטיים.
  6. ברמה האישית המשפחתית יש לדאוג שכל בני המשפחה יכירו את ההגדרות ואת הפעולות הנדרשות בחירום וברמה הארגונית יש לדאוג שכלל העובדים יעשו זאת.
  7. יש לבצע תרגילי מוכנות שבהם נבצע את הפעולות הנדרשות בחירום – ככל שנבצע יותר תרגילים כך נהיה יותר מוכנים.
  8. יש לקיים בקרת איכות למוכנות לחירום – בקרה פנימית ובקרה חיצונית. 

זכרו, זלזול והשענות על "לי זה לא יקרה" יכולה להוביל אתכם למצב חמור ובלתי הפיך, לעומת זאת הכנה מוקדמת ויסודית יכולה לסייע לכם למנוע ולסכל אותו. 

אז אם קראתם את דבריי בעיון והבנתם שאינכם מוכנים, קחו את עצמכם בידיים והחלו בביצוע כל השלבים שציינתי ואם הבנתם שמצבכם טוב ואתם מוכנים המשיכו לתרגל ולתרגל ואל תוותרו כי אף אחד אינו יודע בדיוק מתי ואיך יתרחש אירוע החירום הבא.

אירוע הירי על אזרח תמים בכותל – מה אפשר ללמוד מכך

ביום שישי בבוקר ה – 21 ביוני 2013, מר דורון בן שלוש מצא את מותו לאחר שמאבטח במערך האבטחה בכותל בירושלים ירה בו 14 כדורים מטווח קצר. המאבטח האדי קבלאן, שוטר מג"ב לשעבר, התגייס כמאבטח למערך האבטחה בכותל ובאותו בוקר החליט לירות בדורון בן שלוש, בעזרת האקדח שניתן לו מתוקף תפקידו. אותו קבלאן מואשם ברצח בכוונת תחילה. ברצח בדם קר.

עד שהמטפלים בפרשה הגיעו לאישום זה, עלו על ידי קבלאן מספר גרסאות שונות ומשונות שניתן ללמוד מהן לקחים חשובים ביותר.

מיד לאחר שנגמרו להאדי קבלאן הכדורים במחסנית והתבררו התוצאות של מעשהו, הוא דאג לתת את גרסתו הראשונה לאירוע. קבלאן טען שבמהלך סריקת בוקר שביצע, הוא נחשף לרחבה הצמודה למבנה השירותים ופתאום זיהה לפניו אדם שחום עור, מזוקן, חובש כיפה לבנה גדולה, ידו בכיס מכנסיו וצועק אללה ואכבר. בואו נזרום עם קבלאן המאבטח ונבדוק מה הוא ראה לנגד עיניו על פי נוהל הלחימה שלמד בהכשרתו כמאבטח. צריך להיות ברור לכל איש אבטחה שהסימנים מסווגים את מר בן שלוש כחשוד כמתאבד ולכן יש לפעול מולו בתרגולת טיפול בחשוד כמתאבד. ההגדרה של חשוד אומרת למאבטח שאותו אדם יכול להיות תמים או מפגע ומכיוון שבתחילת הטיפול אינו יודע בצורה וודאית מה התשובה הוא חייב מצד אחד לפעול במשנה זהירות ובאסרטיביות ומצד שני להיזהר לא לחרוג מהסמכויות שניתנו לו. קבלאן היה צריך לצעוק לבן שלוש לעצור תוך שליפת אקדחו האישי, להרחיק מהמקום אזרחים ולהתרחק בעצמו למחסה קרוב, לשמור על קשר עין עם בן שלוש ולהתחיל לבקש ממנו להוריד את בגדיו לאט ובזהירות תוך שהוא קבלאן מחפש עליו סימנים למטען חבלה או כל אמצעי אחר שיכול לסכן חיי אדם. הנוהל קובע שעד שלא נמצא אמצעי קטלני על החשוד אסור למאבטח לירות בו על מנת להרוג. במצב זה רשאי המאבטח לירות בחשוד רק ברגליים ובתנאי שאינו משתף פעולה וממשיך לאיים עליו ועל הסביבה. קבלאן בחר לשלוף, לדרוך ולירות במהירות את כל הכדורים, 14, שהיו לו במחסנית. פעולה זו עומדת בניגוד מוחלט לסמכויות המאבטח ולכן העמידה בספק גדול את אמיתות הגרסה הנ"ל.

בהמשך, כנראה מיד עם כניסתם של עורכי הדין לתמונה, החליט קבלאן לספר שבעצם הוא הכיר את בן שלוש לפני האירוע כמי שהטריד אותו מזה מספר ימים ואפילו קילל אותו ואמר לעברו אמירות גזעניות. ביום האירוע בן שלוש עבר כל גבול מבחינתו של קבלאן עד למצב שבו שלף את האקדח והרגו. האם בגרסה זו קבלאן פעל על פי הסמכויות שניתנו לו? כמובן שלא. גם כאשר אדם, מוכר או שלא מוכר, מקלל מאבטח לא רשאי המאבטח לפעול נגדו באלימות ובטח שלא רשאי להשתמש באקדחו לא למטרת איום ולא למטרת ירי. גם גרסה זו נפסלה על הסף.

הגרסה האחרונה שהובילה לכתב האישום ברצח בן שלוש בדם קר מעידה שקבלאן פשוט מעש מהתנהגותו של בן שלוש עד שלקח את האמירות והקללות באופן אישי ופשוט החליט לגמור את הפרשה בירי מדויק של 14 כדורים למרכז גופו של בן שלוש בזמן ששהה בתא השירותים הציבוריים. מעדויות מתברר שחלק מחבריו המאבטחים של קבלאן הכירו את השתלשלות העניינים וידעו על תכניותיו של חברם.

ומי לא ידע מה קורה בסביבתו? הקב"ט. ואני אומר, איך יתכן שקב"ט של מערך אבטחה במקום כל כך רגיש לא מודע למה שקורה עם המאבטחים שנמצאים תחת אחריותו. איך יתכן ששום מאבטח לא ראה לנכון ללכת ולספר לקב"ט את התפתחות העניינים בין קבלאן לבן שלוש. שאלות אלו מעידות על כך שיתכן שמעורבותו של הקב"ט במה שקורה אצלו בבית שואפת לאפס והמאבטחים שלו אינם מרגישים אחריות מקצועית כלפיו כדי לעדכן אותו בנושאים חריגים.

האירוע הנ"ל מדגיש חד משמעית את הצורך בתהליך גיוס מאבטחים מקצועי ונכון כפי שכתבתי במאמר אחר שלי.

האירוע הנ"ל מדגיש את חשיבות מעורבותו ושליטתו של הקב"ט על הגזרה שבאחריותו ועל המאבטחים שעובדים תחתיו.

 האירוע הנ"ל מדגיש שגם קב"ט צריך להיבחר בתהליך מוגדר ומקצועי ושלא כל אחד יכול להפוך להיות קצין בטיחות ובטח שלא בגזרות רגישות.

מי שיקיים אבטחה כפי שצריך יקטין את הסיכוי שאירוע כזה יתרחש בגזרתו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים"

תהליך גיוס לתפקיד מאבטח אזרחי

בכל מה שקשור לגיוס עובדים לתפקידים מקצועיים, מקובל היום לבצע תהליך גיוס מוגדר ומסודר המתבסס על אפיון תפקיד. הגוף המגייס יכול לבצע את התהליך לבד או לבחור לשכור את שירותי חברה חיצונית שתעשה זאת עבורו.

מטרתו העיקרית של תהליך הגיוס היא לנסות ולבחור לתפקיד את האדם הנכון.

דווקא בתחום האבטחה, שבו גודל האחריות האישית של המאבטח גדולה מאוד, תהליך הגיוס קצר מאוד וכולל בדרך כלל מילוי טפסים ואולי אולי גם שיחת היכרות קצרה.

בשנים האחרונות, חטיבת האבטחה במשטרת ישראל, התקדמה משמעותית בנושא זה כאשר הגדירה סוג של אפיון תפקיד לתפקיד מאבטח וחייבה את חברות האבטחה לגייס מאבטחים על פי קריטריונים קשיחים.

לצערי הרב, לא ניתן לקבוע עדיין שחברות האבטחה מקפידות לגייס מאבטחים בדיוק על פי הנחיות המשטרה ולעיתים קרובות יוצרות לעצמן תהליך גיוס מהיר ולא מקצועי רק על מנת למלא את השורות או סתם מתוך החלטה לקחת כל אחד שמוכן לעבוד קשה בשכר נמוך.

באבטחה, כמו גם במגזרים מקצועיים אחרים, ישנם תפקידים שונים עם מאפיינים שונים שדורשים מהאדם המבצע אותם קישורים מתאימים שיאפשרו לו לעמוד במשימה בצורה הטובה ביותר.

בתוקף תפקידי כמדריך וכיועץ, אני נחשף ומעורב בביצוע תרגילים למאבטחים העובדים בגופים רבים ושונים.

תוצאות התרגילים מחזקות, בצורה חד משמעית, את כל טענותיי המופיעות למעלה.

ברצוני לציין שגם להכשרה המקצועית יש מקום של כבוד ברמת המאבטח אבל היא מגיעה בשלב אחד אחרי הגיוס.

על כל בעל חברת אבטחה, שלוקח על עצמו אחריות, במסגרת חוזי עבודת אבטחה בגופים מאובטחים, חייב להבין שגיוס אדם שאינו מתאים לתפקיד יאלץ אותו ואת מנהליו להשקיע מאמצים רבים במצב שגרה כדי שהנ"ל יעבוד ללא תקלות ולמחיר כבד של כישלון במצב חירום. ולהזכירכם שכישלון באבטחה יכול לעלות בחיי אדם.

גיוס אדם שאינו מתאים לתפקיד נזרק לשטח על בסיס האימרה הידועה – "לשים מכשול בפני עיוור". הרי אותו אדם לא יצליח לתפקד כראוי כשיידרש לכך לא בגלל שאינו רוצה בכך אלה בגלל שאינו כשיר לכך.

אז איך אפשר לדעת את מי לגייס, מי מתאים לתפקיד מאבטח?

האם בחור צעיר שזה עתה סיים את שירותו הצבאי בצה"ל? אירוע רצח בן שלוש על ידי מאבטח בכותל בירושלים הוכיח שזה לא מספיק.

האם גמלאי, מבוגר יחסית, שסיים פרק ארוך בחיים ורוצה או חייב להמשיך לעבוד לפרנסתו מתאים לתפקיד מאבטח?

אירוע הרצח בחיפה על ידי מאבטח מבוגר שהשתמש באקדחו כדי לירות במספר קרובים מוכיח שגם זה לא מספיק.

האם נדרש אדם עם ניסיון באבטחה או ניסיון מבצעי? גם כאן ישנן כמה דוגמאות שמוכיחות שזה לא מספיק.

האם אפשר לגייס אדם ללא ניסיון באבטחה כלל, צעיר וללמד אותו את המקצוע? אולי ועדיין לא מספיק.

התשובה לכל השאלות מצביעה על כך שנדרש אדם בעל שילוב של כל מאפייני האישיות המתאימים לתפקיד מאבטח.

התשובות ידועות ונמצאות בתהליך מקצועי ארוך ומסודר הכולל מספר שלבים שעל המגייס לבצע.

שלב ראשון – כתוב תורת עבודה ונהלים.

שלב שני – הגדר אלו תפקידים נדרשים כדי להוציא את תורת העבודה לפועל.

שלב שלישי – כתוב אפיון תפקיד שבו מוגדר מה נדרש שיהיה אצל אדם שאמור למלא אותו בהצלחה.

שלב רביעי – בצע תהליך גיוס שיקבל רק מועמדים העומדים בכל ההגדרות באפיון התפקיד.

שלב חמישי – העבר את המועמדים שהתקבלו הכשרה מקצועית מסמיכה.

שלב שישי – הצב את המאבטחים במשימות תוך ביצוע תהליך חניכה מוגדר ואחיד.

 לכל תפקיד יש לבצע את כל התהליך הנ"ל בנפרד.

לדוגמא:

במתקן מאובטח בעל תנועה רבה של נכנסים ויוצאים המחייב מאמץ פיזי גדול לאורך המשמרת לא נגייס אדם מבוגר.

המתקן כמו בנק למשל, בו המאבטח צריך להיות חצי פסיכולוג, כן נדאג לגייס אדם מבוגר עם שערות לבנות של ניסיון וסבלנות.

במתקן בסביבה דינמית הדורשת אדם נמרץ, ערני לאורך זמן יוזם וכו' לא נגייס אדם עייף, מסוגר ומופנם.

לסיכום אומר שהבסיס למערך אבטחה מקצועי מתחיל בתהליך הגיוס שהוא היסודות שעליהן נבנה כל השאר. ביצוע תהליך גיוס לא מקצועי ועם קיצורי דרך יקרב את מנהלי האבטחה לכישלון שיאלץ אותן לתת הסברים ולתת את הדין.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" עם כל השלבים שבה וללא קיצורי דרך!!!

תרגיל פתע למערך האבטחה בנמל התעופה בחיפה – איך לא לעשות תרגיל

ב – 27.07.2013 בוצע תרגיל פתע למערך האבטחה בשדה התעופה בעיר חיפה. והנה הכותרות לאחר התרגיל:

בהלה בגלל תרגיל בחיפה: "התחבאנו בשירותים"

"זה היה ממש כמו פיגוע אמיתי, רק בלי הרוגים. אנשים וילדים בכו, התחבאו בשירותים".

בהלה בשדה התעופה בחיפה בשל תרגיל: "אנשים צעקו יריות והשתטחו"

"במשך 20 דקות היינו בטוחים שמדובר בפיגוע, אנשים עלו אחד על השני"

"אנשים עדיין חבולים ושרוטים" 

"אחת הנוסעות שברה את היד שלה ואחרת התעלפה מרוב פחד".

אחד מנוסעים תאר את המצב שהיה:

"הגענו בערך ב-17:20, עשינו צ'ק אין והיינו כבר בטרמינל בהמתנה לטיסה. הילדים שיחקו, התרוצצו באולם, והכול היה רגוע. לפתע נשמעו מספר פיצוצים. פרצה בהלה גדולה. זה ממש נשמע כמו פיגוע. אנשים נשכבו על הרצפה, אחר כך רצו לדלתות אבל לא נתנו להם לצאת. תחשוב ש-150 איש מנסים לברוח מדלת אחת".

 

ועכשיו ההסברים של האחראים על ביצוע התרגיל:

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "בנמל התעופה בחיפה התבצע תרגיל ביטחוני. צוות הביטחון של השדה תורגל בתרגיל פתע. צוות הביטחון פעל כמצופה ממנו באירוע מסוג זה והרחיק את הקהל שהמתין לטיסתו. במהלך פינוי הקהל מהשדה התעוררה בהלה בקרב אחדים מהנוסעים. הטיסות יצאו בזמן ובימים הקרובים יבצעו תחקירים מסכמים לתרגיל".

 

ברשות שדות התעופה טענו שהתרגיל התנהל כשורה, למעט בהלה שאחזה בחלק מהנוסעים בשל פינוי הטרמינל סמוך לשעה 17:30.

"צוות הביטחון פעל כמצופה ממנו באירוע מסוג זה והרחיק את הקהל שהמתין לטיסתו.

 

לאחר התפכחות קלה רשות שדות התעופה ראתה לנכון להתנצל על האירוע המצער.

 

נראה לי שזה מספיק כדי להבין שהתרגיל שבוצע מעיד על כך שישנם אנשים בגופי הביטחון שממשיכים לעבוד בניגוד להנחיות כשברור שלא למדו כלום מאירועים קודמים. 

בעל התפקיד במערך האבטחה המדובר שאישר את ביצוע תרגיל הפתע, כאשר ישנם נוסעים אזרחים אמיתיים בטרמינל, צריך לקחת את עצמו, להתנצל בפני כל אותם אזרחים ולעוף הביתה.

גם המנהלים שנמצאים תחתיו, שהכינו והגישו את פקודת התרגיל לאישור, צריכים לעשות בדיוק את אותו דבר ועדיף שזה היה קורה אתמול.

במידה והתרגיל ותוצאותיו היו מתרחשים בכל מדינה מתוקנת אחרת, זה מה שהיה קורה עם אותם מנהלים. אבל אנחנו הרי בישראל ולצערי הרב אצלנו דובר רשות שדות התעופה אפילו לא מתנצל בהודעתו ונראה כממשיך כרגיל רק אחרי שלא שכח לחלק שבחים למאבטחים. 

המאבטחים באמת שלא אשמים והם היחידים בכל האירוע שפעלו כפי שנדרש מהם.

בפועל מה בסך הכל קרה (בציניות כמובן) – אזרחים נבהלו, חשבו שמדובר בהתקפת מחבלים, רצו ודרסו אחד את השני, ילדים נפרדו מהוריהם, אישה שברה יד, אחת שברה אצבע ונוספת רק נשרטה. החופשה של רוב הנוסעים נהרסה לחלוטין, הם פשוט בטראומה.

אתם מבינים רבותי ששום דבר מזה לא נכנס להודעת רשות שדות התעופה ושאף אחד מאותם מנהלים לא ראה לנכון להראות את פרצופו בתקשורת ופשוט להתנצל או אולי סתם לקחת אחריות.

התרגיל בשדה התעופה בחיפה נכשל ולא משנה איך המאבטחים פעלו.

התרגיל בשדה התעופה בחיפה נגמר בנס ללא הרוגים ופצועים רבים יותר.

התרגיל בחיפה צריך לשלוח את כל הקברניטים האחראיים על האבטחה בישראל לבדוק ביסודיות את הנהלים וכיצד הם מיושמים בשטח ועד אז יש לחדול מביצוע תרגילים כאלה או דומים.

מבצעי התרגיל לא עמדו בכלל הבטיחות המרכזי בפקודת התרגיל שאומר שאסור שמישהו ממשתתפי התרגיל יפגע אפילו ברמת שריטה קטנה. 

ביצוע תרגיל למאבטחים הינו חיוני והכרחי על מנת לבדוק את רמת הביצוע וכדי לשמור על דריכות מבצעית, אבל גם תרגיל, כמו כל דבר אחר, צריך להכין ולבצע על פי תהליך מוגדר ומסודר שמתפקידו למנוע את מה שקרה בתרגיל בחיפה. 

התרגיל בחיפה מציף למעלה כמה וכמה בעיות קשות:

הכנת התרגיל לקתה בחסר ויתכן שמעידה על שאננות וביטחון עצמי מופרז.

התעלמות מהעובדה שבשדה התעופה ישנם אזרחים תמימים שיכולים להיבהל מעידה על חוסר חשיבה וחוסר מקצועיות.

התגובה של רשות שדות התעופה מעידה על אטימות, טיפשות, חוסר יכולת להודות בטעות ועל כך שאנחנו האזרחים נתונים תחת אחריות של אנשים שלא יודעים לעשות את עבודתם כראוי.

התרגיל בחיפה מעיד על כך שהאזרח הקטן נמצא בסכנה מבית.

התרגיל בחיפה מעיד על כך שכל המערכת נגועה במחלה שגורמת לאנשים לעגל פינות, לזייף בעבודה ולשמור אחד על הגב של השני.

אני במקום אותם אזרחים, כל האזרחים, ששהו בטרמינל בזמן התרגיל מכין תביעה כזווווווווווווווווווווווווווווו גדולה אישית ומערכתית שאולי תצליח להעיר איזה דב משנתו.

ולסיום המלצה לכל הנוסעים בשדות התעופה בישראל – בהישמע קול פיצוצים ויריות תמיד תחמיר עם עצמך ותברח למחסה הקרוב ביותר עד שתשמע האם מדובר בהתקפת מחבלים אמיתית או שמע בתרגיל.

 

הרצח בחיפה, בכותל ובבניין כלל בירושלים – מאבטח רוצח?!!

אני תמיד מנסה ללמוד מאירועים למטרת הפקת לקחים מקצועית והעברתם בהדרכות למאבטחים והנה הגיע הזמן לעשות זאת שוב אחרי האירוע אתמול בבניין כלל בירושלים שבו שוב מאבטח אזרחי השתמש באקדח שניתן לו ברישיון על מנת לרצוח בדם קר אזרחים חפים מפשע ורק בגלל מחלוקת כספית.

האירוע של אתמול מצטרף לאירוע בכותל בו רצח מאבטח אזרחי את החף מפשע מר דורון בן שלוש והאירוע בחיפה בו מאבטח אזרחי ירה בגרושתו ובספר שלו.

טדסה, החשוד ברצח, בבית המשפט (צילום: יואב דודקביץ')

גם אם עוד לא  הסתיים התהליך המשפטי של העמדתם לדין של המאבטחים ברור שמשהו לא בסדר, שמשהו מתנהל בצורה לא טובה. הרי בשורה התחתונה, אזרחים המגויסים על ידי חברת אבטחה פרטית לצורך ביצוע תפקיד מאבטח אזרחי, מקבלים לידם אקדח ברישיון ומשתמשים בו למטרות אישיות שהינן בניגוד לסמכויות שניתנו להם בתוקף תפקידם.

כעובדה אדם יכול להחליט לפגוע בעצמו או באחרים מכל סיבה אישית שגורמת לו להגיע לנקודת קיצון שבה הוא מוצא את הכוחות לבצע מעשה שעומד בניגוד מוחלט עם הנורמה החברתית וברור לו שבעקבותיו הוא יכול, במקרה הטוב, למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח לשנים רבות ובמקרה הרע הוא יכול למצוא את עצמו חוזר לבורא עולם.

בשני המצבים מדובר באירוע חריג ובעייתי בכל קנה מידה ובמיוחד כאשר אותו אדם מעז להוציא להורג, לרצוח, אנשים אחרים בדם קר ולו רק בגלל איזושהי מחלוקת שלרוב תראה שטותית ונתונה לפתרון ולו תראה כסוף העולם.

התופעה חמורה מכיוון שהאירועים האחרונים מאוד דומים במאפיינים שלהם ולכן נראה שהמאבטחים פשוט לומדים את דרך הפעולה אחד מהשני ומחקים אותה במדויק.

חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כבר החליטה על מהלך מעשי שקובע שמאבטחים לא ילכו לביתם עם האקדח אבל היישום בשטח מתנהל באיטיות רבה. בפועל כל רגע יכול מאבטח נוסף להשתמש באקדח לפגיעה באנשים חפים מפשע.

בכל האירועים המניע היה אישי בצורה ברורה, בכל האירועים החליטו המאבטחים להשתמש באקדח שברשותם, בכל האירועים המאבטחים השתמשו במיומנות שרכשו בהכשרה המקצועית שעברו כדי לפגוע במטרה ובכל האירועים יש אזרח חף מפשע ששילם את המחיר.

יתכן שכאשר החלטת המשטרה תיושם במלואה אירועים כאלה יצטמצמו או ייעלמו לחלוטין ומנגד יתכן שבעקבות כך נהיה עדים למקרים נוספים שבהם מאבטח אזרחי יפגע באדם אחר חף מפשע מסיבות אישיות, רק שהפעם ימצא לעצמו אמצעי קטלני אחר.

ולכן, אם האופציה הזו קיימת, כדאי אולי לחשוב לבדוק את תהליך הגיוס שמבצעות חברות האבטחה על מנת לזהות כשלים במאפייני האישיות של המועמדים השונים. בנוסף כדאי לבדוק שוב את הפרמטרים לתפקיד מאבטח שהוגדרו על ידי משטרת ישראל.

כמו שמשטרת ישראל ידעה להקשיח את תנאי הקבלה לקורס מנב"טים כך לא צריכה להיות בעיה להקשיח את תנאי הקבלה לתפקיד מאבטח אזרחי.

על המשטרה לעשות את השינוי בדחיפות, לקבוע תהליך יישום והטמעה ולפקח מקרוב על הביצוע בשטח. מה שברור זה שאסור להקל ראש בנושא ולראות בתהליך המשפטי טיפול מספיק. התהליך המשפטי אולי יפתור את הבעיה האישית אבל לא יפתור את הבעיה הרוחבית. האירועים האחרונים מצביעים על בעיה רוחבית קשה!!!

בנוסף הייתי ממליץ לכל חברות האבטחה לבצע בדיקה מחודשת של כל המאבטחים שנמצאים כבר במאגר כוח האדם של החברה על מנת לנסות ולזהות כאלה שיש בהם סימנים המהווים פוטנציאל להתנהגות חריגה הדומה לאירועים האחרונים.

לדעתי קיים עוד מענה טוב שיכול למנוע אירועים כאלה בעתיד. בעקבות האירוע בכותל שבו ירה המאבטח באזרח דורון בן שלוש בגלל מריבה שהחלה מספר ימים לפני הביצוע יתכן וניתן לקבוע שקיימת בעיה ברמת המעורבות של הקב"ט במה שקורה אצלו במערך האבטחה. אם אכן המריבה החלה מספר ימים לפני האירוע, ומאבטחים נוספים היו עדים לכך, איך יכול להיות ששום מאבטח לא ראה לנכון לגשת לקב"ט על מנת לעדכן אותו שמשהו לא קשורה קורה בשטח או לחילופין איך יכול להיות שהקב"ט או מי מטעמו לא נמצא מספיק קרוב כדי להבין שמשהו לא קשורה מתרחש מתחת לפני השטח.

אין ספק שהנושא תפס תאוצה ומעסיק את כל הגורמים הרלוונטיים בחיפוש פתרונות. יש לזכור שלפני מציאת פתרונות כדאי להשקיע מאמץ על מנת להבין את מקור הבעיה, כי אם לא כך, יתכן שהפתרונות שיאומצו לא יתאימו לעובדות ולא יפתרו את הבעיה מהשורש.

ביום שני 29.07.13 פורסם שהמשטרה החליטה להקפיא את הרפורמה על מנת להעמיק את עבודת המטה ולשפר את ההנחיה שירדה לשטח.

להלן תמונת מצב מהשנים האחרונות: