ביום שלישי ה – 22 לאוקטובר 2013 בעיר סנטה רוסה, בקליפורניה, ירו למוות שני שוטרי סיור בנער בן 13. סיבת הירי – השוטרים זיהו שהנער החזיק בידו רובה קלצ'ניקוב ומשלא נענה לקריאתם להשליך אותו לרצפה, פתחו לעברו באש והרגו אותו. רק לאחר שהתקרבו גילו שמדובר ברובה צעצוע העשוי מפלסטיק.
האם מדובר במחדל? כמובן שכן.
האירוע התרחש בשעה 15:30 כלומר באור מלא.
הנער לא עשה דבר חוץ מלהחזיק את הרובה.
ה"פשע" היחיד של הנער בכך שלא נענה לבקשת השוטרים להשליך את הרובה לרצפה.
האירוע הנ"ל מהווה דוגמא מצוינת לחשיבות הגדרה וכתיבת נהלים וסמכויות לכוחות ביטחון ועוד יותר מזה להכרתם על ידי הכוח המבצע – שוטרים, חיילים ומאבטחים.
בואו ניקח את האירוע, כפי שהתרחש בארצות הברית, אלינו ונפעל בהתאם לסמכויות הניתנות לנו מתוקף תפקידנו כאנשי ביטחון.
מאבטח/שוטר העובד בשטח עירוני בשעה 15:30 בצהריים, אור יום, מזהה אדם לבוש אזרחי הנראה כנער ורואה בבירור שהנער אוחז בידו רובה מסוג קלצ'ניקוב.
הנער לא מאיים על אף אחד ולא יורה על אף אחד.
בשלב הזה על המאבטח/שוטר לפעול על פי נוהל הלחימה המגדיר מצבים ומענה למצבים אלו.
על המאבטח לסווג את מה שהוא רואה לנגד עיניו ולהחליט באיזה מצב מדובר – המאבטח/שוטר רואה נער האוחז באמצעי לחימה. מה שהוא לא יכול לדעת מהי הכוונה של אותו נער כלומר, מה בכוונתו לעשות עם אותו אמצעי. תרגום הנתונים הללו שולחים את המאבטח/שוטר למצב לחימה א' שבו יש תמונת מצב של זיהוי אמצעי בלבד.
עכשיו, אחרי שסיווג את האירוע והתאימו למצב הלחימה המתאים, המאבטח/שוטר צריך להיזכר ולדעת כיצד עליו לפעול בהתאם לסמכויות שניתנו לו.
בואו נעצור רגע כדי לפרש את המצב – מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים מה הנער מתכוון לעשות עם הרובה הוא מוגדר כחשוד. הוא ברמת חשוד כי בהחלט יכול להיות מצב שבו יפתח פתאום באש, אבל יש גם סיכוי מסוים שאין לו שום כוונה להשתמש ברובה כדי לפגוע באדם אחר. בגלל שיש סימן שאלה לגבי כוונותיו של הנער אסור לירות בו.
מה כן מותר וצריך לעשות?
על המאבטח/שוטר לפנות אל הנער ולבקש ממנו לעצור תוך שמירה על מרחק טקטי וקשר עין רציף.
אם הנער נענה לפניה ונעצר, על המאבטח/שוטר להנחות אותו להניח את הרובה על הרצפה ולהתרחק ממנו כך שלא יוכל להגיע אליו והשתמש בו. במידה והנער משתף פעולה, השלב הבא הוא להנחות אותו לשכב על הרצפה עם פנים לקרקע וידיים פרוסות לפנים. עכשיו אפשר לגשת לקחת את הרובה ולהשתלט על הנער תוך כדי איזוק.
במידה והנער לא משתף פעולה וממשיך ללכת, על המאבטח/שוטר לצעוק לעברו שוב שיעצור. אם הנער ממשיך ללכת, רשאי המאבטח/שוטר לבצע ירי אזהרה שאינו פוגע בנער או באזרחים אחרים חפים מפשע.
אי שיתוף פעולה מצד הנער מעביר את המאבטח/שוטר לביצוע נוהל מעצר חשוד מלא שבהתאם לתגובות הנער יכול להחמיר למצב ב' ואולי גם לג' בנוהל הלחימה.
בחזרה לאירוע האמיתי – אני מרשה לעצמי להמר על כך שבמידה שהשוטרים היו מבצעים ירי אזהרה הנער היה משתף פעולה. השוטרים פעלו בפזיזות ובמצב אוטומט מה שגרם להם להרוג נער חף מפשע שבסך הכל שיחק עם רובה הצעצוע שההורים קנו לו.
האירוע הנ"ל ממחיש היטב שחייו המבצעיים של איש הביטחון אינם קלים ומחייבים אותו להכרה מלאה של הסמכויות שניתנו לו ולהכנה מנטלית ומעשית ליכולת תגובה נכונה במצבי חירום.
על מנהלי האבטחה לזכור שככל שישקיעו יותר בהכנה ואימון הכוח העומד לרשותם כך יגדילו את הסיכוי שהנ"ל יפעלו נכון בחירום.
