אנחנו חווים פיגועי טרור קשים בישראל ובעולם, שבהם נרצחים ונפצעים שוב ושוב אזרחים חפים מפשע שכל רצונם לחיות את החיים בשקט ובביטחון מתוך תקווה שכוחות הביטחון יצליחו לאפשר זאת.
אחרי כל פיגוע רצחני, ולא משנה מה גודלו או היקפו, אנחנו האזרחים וכוחות הביטחון יוצאים בתחושה קשה שיוצרת אצלנו את הרושם שכנראה לא ניתן למנוע לחלוטין מהיריב לבצע את זממו. ההוכחה לכך, שהיריב מצליח להפתיע כל פעם מחדש.
מדובר בהנחת עבודה חשובה שאומרת שבתחום הביטחון, הצד המגן לא יכול להצליח למנוע ולסכל את פעולות היריב במאה אחוז ולכן לצד הצלחות מניעה וסיכול תמיד תהיינה כישלונות מצד המגן והצלחות מצד היריב.
הנחת עבודה קשה, שמצד אחד גורמת לכוחות הביטחון תסכול וייאוש מהתמודדות מול היריב ומצד שני היא החשובה ביותר ביכולת בנייה והפעלת מערך אבטחה ממוקד ויעיל עד כמה שניתן ואשר מאפשר שגרת חיים נורמלית וכלכלית.
ולכן, כל תכנית אבטחה חייבת להתחיל להבנות על יסוד מרכזי וחשוב מעין כמותו – יסוד ראיית התוקף.
כדי להצליח להתמודד בצורה הטובה ביותר מול היריב שלך אתה חייב ללמוד עליו, על דרכיו וכל מה שניתן במסגרת המשאבים שעומדים לרשותך.
ראיית התוקף לא נמצאת רק בתחום הביטחון, היא נמצאת גם בתחומים אחרים שבהם כל צד לומד על הצד השני כחלק מהתמודדות הקיימת בינהם – בספורט, בעסקים ובחיים הפרטיים. הלמידה על הצד השני, מאפשרת לנו להתכונן בצורה טובה ויעילה יותר ובהכרח מגדילה את הסיכוי להצלחה.
בדרך כלל, מי שיציב את עצמו אל מול יריבו ללא הכנה מוקדמת, צפוי להפתעות רבות שחלקן יכולות להוביל אותו לכישלון. כידוע, כישלון אינו דבר רצוי ונעים ובמיוחד כשמדובר באבדות בנפש.
בואו ניקח לדוגמא את הפיגוע בשדה התעופה באיסטנבול. זה לא הפיגוע הראשון וכנראה גם לא האחרון שמתבצע בשדה תעופה גדול שמכיל מליוני אזרחים בדרכם ליעדים שונים בעולם, ולכן נדמה שאין יותר מה לעשות מול היריבים האכזריים. זו חשיבה מוטעית מיסודה. פיגוע כזה צריך לשלוח את ראשי כוחות הביטחון חזרה ליסודות מערך האבטחה שלהם כדי לפתוח מחדש יסוד יסוד ולנתח אותו מחדש.
היסוד הראשון הוא יסוד הנחות העבודה שכאמור אחת מהן קובעת שתמיד יהיה מי שירצה לבצע פעולות טרור כנגד אזרחים על מנת להשיג משהו שמבחינתו הוא בעל ערך גבוהה.
היסוד השני עוסק בנושא ראיית התוקף ואומר, שעל מנת להתמודד עם היריב שלך, עליך ללמוד אותו לרוחב ולאורך.

מי הוא היריב?
היריב הוא קודם כל בנאדם, רע אבל בנאדם. בנאדם שממניעים שונים, החליט להיות בצד של הרעים. ליריב ישנם הרבה מאוד יתרונות על כוחות הביטחון אבל יש לו חסרון אחד חשוב ובולט – הוא בנאדם בשר ודם ולכן כדי לבצע את זממו הוא בדרך כלל יצטרך להופיע בשטח, היריב הוא לא דני דין הרואה ואינו נראה, אם הוא נמצא בשטח ניתן לראות אותו. אנחנו נוטים לציין שליריב הרצחני הזה אין רגש בגלל שהוא פוגע באחרים אבל דווקא הרגש שמצוי בו, בתוך האדם הרע, מהווה לו בעיה בתצורה של הרגשת לחץ, פחד ותחושה שכל הזמן רואים אותך. התחושות הללו יצופו במאפייני ההתנהגות של היריב בכל התהליך, משלב התכנון ועד שלב הביצוע. זה יהיה נדיר לראות יריב שמבצע פעולה שעומדת בניגוד גמור לטבע האדם, פעולה שלילית שהוא לא רוצה שתתגלה עד לביצוע, ושלא יראו עליו סימנים מחשידים בהתנהגות. גוף האדם מגיב באופן אוטומטי לתחושות הרגש ומייצר סימנים מחשידים שניתן לזהות אותם בשטח.
כוחות הביטחון, חייבים להכיר ולנתח את כל השלבים בתהליך של היריב כתנאי לקביעת דרכי הפעולה למניעה ולסיכול.
מדובר במשימה קשה ומורכבת שדורשת אורך רוח לזמן בלתי מוגבל שבו תצטרך לעמוד אל מול היריב שוב ושוב כדי לנסות ולצאת מנצח בכמה שיותר סיבובים. כדי להגדיל את הסיכוי לנצח בכמה שיותר סיבובים, צריך לבצע פעולות שיקשו על היריב כמה שיותר, כי כשליריב יהיה קשה הוא יעשה טעויות ואם אתה תהיה שם במקום הנכון, מקצועי, מיומן ויעיל אתה תאתר אותו.

מהם השלבים בתהליך היריב?

1. ההחלטה לבצע פיגוע.
2. בחירת היעד לפיגוע.
3. איסוף מודיעין על היעד.
4. בניית תכנית פעולה.
5. קביעת המועד לביצוע הפעולה.
6. הצטיידות והתארגנות לביצוע הפעולה.
7. ביצוע הפעולה שכוללת – הגעה ליעד, בסבירות גבוהה שתתבצע בדיקה אחרונה בגזרת היעד עצמו, ביצוע ואם מתאפשר נסיגה מהיעד.

מהם יכולות כוחות הביטחון?

1. מודיעין – יכולת מתקדמת שחשיבותה בהתמודדות מול האיומים עולה בהתמדה. כולל מודיעין מקומי ושיתוף פעולה בין מדינות.
2. שליטה על שטח המדינה בדגש על דרכי הכניסה והיציאה ממנה ובשנים האחרונות הצבת מערך מצלמות בערים מרכזיות (ערים חכמות).
3. הצבת כוחות ביטחון ממלכתיים ואזרחיים – משטרה, יחידות מיוחדות, צבא ומאבטחים.
4. הפעלת אמצעים טכנולוגיים – מצלמות, מיגון, מחסומים, שערי מגנומטר, מכונות שיקוף ועוד.
5. פעולות ענישה – בעיקר ליצירת הרתעה לעתיד.

ניתוח בראיית התוקף ויכולות כוחות הביטחון מולו:

1. שלבים 1 + 2 וחלק מסעיף 3 בתהליך היריב ניתנים לזיהוי בעיקר על ידי פעולות מודיעין בגלל שבשלב זה היריב יפעל מביתו או מכל מקום שאינו גזרת היעד לפיגוע. בשלב זה לא נוצר חיכוך פיזי בין היריב לכוחות הביטחון.
   אני חושב שבמציאות הנוכחית, שבה אמצעי התקשורת מתקדמים וזמינים כמעט לכל אחד, על כוחות הביטחון להתחיל ולהפעיל את האזרחים בצורה יעילה יותר – הגיע הזמן להפעיל את האזרחים כמעגל אבטחה נוסף על ידי העלאת המודעות שלהם לסביבה בה הם נמצאים, יכולות איתור וזיהוי חריגים בולטים והגיוניים בגזרתם ודרכי העברת מידע מהם לכוחות הביטחון. אזרח ערני יכול בקלות לזהות דייר או דיירים חריגים באחת הדירות בבניין שלו. 
2. חלק מסעיף 3 בשלבי היריב כנראה יבוצע בגזרת היעד כאשר הנ"ל ירצה לראות וללמוד מקרוב על מאפייני היעד כדי לזהות בו נקודות תורפה ומקומות עם ריכוזי קהל גדולים. בשלב זה היריב או מי מטעמו יגיע ליעד ללא אמצעים מחשידים אבל על מנת להצליח לאסוף מידע איכותי כן יצטרך לשהות זמן מסוים ביעד ולבצע תצפיות במאפיינים שונים – מבחינת כוחות הביטחון זו בעצם הפעם הראשונה שהיריב מעז להגיע לגזרתם. זו ההזדמנות הראשונה שיש לכוחות הביטחון סיכוי לאתר את היריב. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, על כוחות הביטחון לנתח את גזרת היעד בהיבט של נקודות שנוחות לביצוע תצפית מצד היריב ואז להציב בנקודות אלו כוח פיזי או אמצעים טכנולוגיים או שילוב של שניהם. בשלב זה ניתן לסמן אזורים שבהם ברור שהיריב יהיה בהם ולגרום לו לחשוב שאין בהם כוחות ביטחון כדי שירגיש בנוח להיות ולהתארגן בהם אבל לא ידע שצופה בו כוח ייעודי ומיומן שמבחינתו נראה לא מאיים.
3. שלבים 4 + 5 של היריב שוב מתבצע מחוץ לגזרת היעד לפיגוע ולכן מקשה על כוחות הביטחון בזיהוי מוקדם.
4. שלב 6 של היריב מחייב את כוחות הביטחון להפעיל מנגנון פיקוח על רכישת כלי נשק (במדינות שמותר בחוק לרכוש נשקים), רכישת חומרי הדברה או כל חומר שיכול לשמש לבניית חומר נפץ ועוד. גם במקרה זה מדובר על יצירת מעגל אבטחה שכולל אזרחים ועסקים.
5. שלב 7 של היריב – אם היריב לא נתפס עד לשלב זה, אזי סביר להניח שהביטחון העצמי שלו די גבוהה ביחס לסיכויי ההצלחה שלו לעשות משהו אבל גם רמת הדריכות והפחד שלו מכישלון עולים כך שהוא צריך להתאמץ לאזן בין השניים כדי לא לבצע טעויות. כדי לבצע פיגוע כמו בשדה התעופה באיסטנבול, היריב חייב להגיע פיזית ליעד. על מנת לנסות ולאתר אותו בשלב ההגעה ליעד, על כוחות הביטחון לתכנן את דרכי ואפשרויות ההגעה שלו כך שיכולת השליטה שלהם תהיה גבוהה ויהיה טווח תגובה יעיל שמסכן כמה שפחות אזרחים.
   שהיריב יעבור מחסומי אבטחה בציר הכניסה שלו שיגרמו לו לעליית דופק.
   שכלי תחבורה – אוטובוסים, מוניות ורכבים פרטיים לא יוכלו לעצור במקביל לכניסות לטרמינל. שיעצרו במרחק מהטרמינל שיחייב את הנוסעים לרדת מהרכב וללכת ברגל מרחק מסוים שמצד אחד יהיה הגיוני ומצד שני יאפשר ביצוע סינון ראשוני על פי סימנים מחשידים בהתנהגות.
   על כוחות הביטחון לרכז מאמץ שנראה בעין בגזרת קו הכניסות לטרמינל בחוץ ובפנים על מנת לייצר הרתעה אל מול היריב ולגרום לו לתחושת פחד שיתכן ותגרום לו שוב לטעויות במאפייני ההתנהגות או לשינוי בתכנית הפעולה שלו. באחד מהראיונות שבוצעו בערוץ הטלוויזיה הישראלית, אמר עודד רז מחברת שפרן, שלא ניתן למנוע לגמרי מהיריב להתחיל לבצע את הפיגוע ולכן במסגרת סעיף ניהול הסיכונים יש לקבוע באילו גזרות, אם יתרחש פיגוע, הנזק יהיה נמוך יותר – דבריו של עודד נכונים ומתקשרים לפעולות כוחות הביטחון.
   לבסוף, כוחות הביטחון צריכים להציב בנקודות הרגישות, כוחות אבטחה מיומנים אשר מסוגלים לתת מענה מהיר ואפקטיבי מרגע זיהוי יריב ועד לנטרולו וזאת על מנת לנסות ולמזער את כמות הנפגעים בנפש.

אני חוזר להתחלה ומציין שמדובר במשימה קשה ומורכבת אשר מחייבת את כוחות הביטחון להיות כל הזמן ברמת הכשרה גבוהה, ברמת אימון גבוהה ובדריכות גבוהה ובהתבסס על תנאי אחד מרכזי וחשוב – ללמוד את דרכי היריב – ראיית התוקף.