אבטחת אירוע ספורט – "ככה לא בונים חומה" (הפועל ת"א נגד הפועל אשקלון)

משחק כדורגל בליגת העל בין קבוצת הפועל תל אביב לקבוצת הפועל אשקלון שתוצאתו תקבע מי תישאר בליגה ומי תרד לליגה הלאומית, מסתיים בתמונה אחת לא שגרתית שנחרטת חזק מאוד בזיכרון. תמונה שבה טוטו תמוז, שחקן הפועל תל אביב, מובל באזיקים מחוץ למגרש על ידי מספר שוטרי יס"מ.

לדעתי, התמונה הזו צריכה לשלוח בדחיפות את כל הגורמים הרלוונטיים לעשות בדק בית יסודי בכל הקשור לארגון המשחק ולאבטחתו.

בשנים האחרונות, נושא אבטחת אירועי ספורט תפס תאוצה חיובית ובצדק כולל הגדרה שאומר שאבטחת אירוע ספורט תתבצע רק על ידי מנב"ט שמחזיק בתעודה המעידה על כך שעבר הכשרה מקצועית על פי תו התקן של משטרת ישראל.

ההגדרות הנוכחיות, עד כמה שמהוות התקדמות משמעותית בנושא אבטחת אירועי ספורט, אינן מספיקות כדי למנוע תוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק המדובר.

אני נוהג לבחון אירועים בגישה של מבחן התוצאה וממנה אני ממשיך לשאול שאלות לצורך קבלה והרכבת תמונת המצב והסיבות להתגבשותה. התוצאה מהווה עבורי בסיס לשאלת היסוד – איך אירוע שמנוהל על ידי מנב"ט ומאובטח על ידי כוחות רבים מסתיים בתמונות כאלה?

הסרטון:

אירוע ספורט אכן שונה במאפייניו מאירועים אחרים ולמרות זאת, תהליך התכנון אינו שונה כלל וכלל וכמוהו גם משימת האבטחה שאינה שונה במהותה:

 

"אבטחת משחק הכדורגל שמתקיים באצטדיון _____________, על כל האנשים השוהים בו מרגע פתיחת השערים ועד לעזיבת אחרון האנשים, על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש תוך קיום המשחק כמתוכנן".

מנב"ט אירוע ספורט אמור לקחת את המשימה ולפרק אותה לגורמים על מנת לגבש את המאפיינים הייחודיים, את הנחות העבודה הנובעות מהם, את האיומים הרלוונטיים ובסופו של דבר לקבוע מהו המענה הטוב ביותר שבאפשרותו לתת בהתחשב במשאבים שעומדים לרשותו.

כמו בכל אירוע מאובטח, גם באירוע ספורט, על המנב"ט להשקיע את מירב המאמצים בשלב המניעה כדי לא לאפשר ליריב להתקרב ולפעול ובכך לא להגיע לשלב הסיכול. ומדוע? כי שלב הסיכול אומר שאחד האיומים כבר החל בפועל וכוחות האבטחה מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה רעה מאוד ובמצב של תגובה לחימה בלחץ.

משחק כדורגל שחורץ את גורל אחת הקבוצות מאופיין כאירוע טעון ורגיש מאוד מצד השחקנים ומצד הקהל כך שהנחת העבודה המרכזית תהיה שככל ששריקת הסיום תתקרב רמת המתח ורמת האפשרות להתנהגות אלימה תעלה משמעותית ולכן על מנב"ט האירוע לתכנן היטב את פעולות המענה כנגד אלימות בין שחקני שתי הקבוצות ומצד האוהדים.

המענה חייב לכלול הפרדה פיסית בין שחקני שתי הקבוצות, מניעת ירידת אוהדים לדשא, הרחקת השחקנים מהאוהדים בדגש על אוהדי הקבוצה היריבה, הפרדה בין אוהדי שתי הקבוצות וכמובן שהפרדת השופטים גם מהשחקנים וגם מהאוהדים.

לאחר ביצוע ההפרדה, יתחיל שלב הוצאת הקהל של קבוצה אחת, לאחר מכן הקבוצה השנייה ובסוף השחקנים. איני בעל הכשרה של מנב"ט אירוע ספורט ולכן רק מפעיל את היגיון האבטחה שלי שמתבסס על תהליך חשיבה מבצעי קבוע ומפה לא מן הנמנע שיהיו שיחשבו על תכנית אחרת כמענה אבל אין זה משנה והעיקר שיהיה סדר הגיוני שניתן ליישם אותו בשטח.

אני מעריך שהיה מנב"ט במשחק המדובר והוא ביצע תכנון מקדים וכתב תכנית אבטחה לאירוע שעל פיה פעלו כלל הכוחות אבל באותה נשימה אני אומר שאם זו התוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק, כנראה שמשהו בתכנית האבטחה לא היה נכון ובטח שלא התאים למאפייני משחק כדורגל זה.

מה שקרה בסוף המשחק מוכיח שתכנית האבטחה קבעה שמחכים לראות מה יקרה ואז מגיבים.

שום הסבר שניתן אחרי המשחק, לא יכול למחוק את הפגיעה בשחקנים ובאוהדים ובטח שלא יכול למחוק אזוק של שחקן כדורגל בישראל.

שום הסבר לא יכול לשכנע שלא היה ברור שיזרקו חפצים לעבר השחקנים, שחלק מהאוהדים ינסו להיכנס לשטח המגרש, שחיכוך בין שחקני שתי הקבוצות יגרום לאלימות מילולית ופיסית ועוד.

אני בדעה שבשנת 2017 אסור להגיע למצב כזה בסוף אירוע משחק כדורגל ולא משנה מי הן הקבוצות המשחקות וכמה רגיש וטעון הוא יהיה.

חבל שקרה, לא היה צריך לקרות אבל אם כבר קרה אז חייבים לבצע תחקיר מקצועי ויסודי על מנת להבין למה ולהפיק לקחים למשחקים הבאים.

הערה: אני אוהד מכבי נתניה ואין לי מושג למה.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם באירועי ספורט

מאבטחי משרד הביטחון בפתח תקווה עצרו חריג וירו באוויר – הצלחה עם לקחים לשיפור

ביום רביעי, 10 למאי 2017, התרחש אירוע שבו מאבטחי מתקן משרד הביטחון בפתח תקווה זיהו אדם חריג ברחוב ז'בוטינסקי, ניגשו לביצוע תשאול, התפתחה אלימות מצד האדם החריג, אחד המאבטחים ביצע ירי באוויר והאדם החריג החל לשתף פעולה ונעצר.

חלק מהאירוע צולם על ידי אזרחים ובהמשך פורסם בכלי התקשורת:

תיעוד: תגרה וירי באוויר לאור יום בפתח תקווה

מאבטחים של משרד הביטחון הבחינו באדם שעורר את חשדם מתהלך ברחוב ז'בוטינסקי, קראו לו לעצור וכשלא נענה – ירו באוויר. בהמשך התברר: מדובר בתייר מאוקראינה, שאינו דובר עברית. המאבטחים עוכבו לחקירה

שלושה מאבטחים של משרד הביטחון עוכבו הבוקר (יום ד') לחקירה בחשד שתקפו תייר מאוקראינה בפתח תקווה וירו באוויר כיוון שסימנו אותו כחשוד. במהלך התקרית נפצע אחד המאבטחים באורח קל.

 

מאבטחים בבניין של אגף השיקום במשרד הביטחון הבחינו הבוקר באדם שעורר את חשדם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. המאבטחים קראו לתייר לעצור, אך זה התקשה להבין אותם. לפי החשד, שניים מהמאבטחים החלו להתקרב אל התייר, שככל הנראה חשש שאלו מתכוונים לתקוף אותו, ובמקום התפתחה תגרה בין הצדדים.

במהלך התגרה הגיע מאבטח שלישי ששלף את נשקו וירה באוויר, מה שהוסיף לבהלה בקרב תושבים במקום. בתגרה נפצע, כאמור, אחד המאבטחים באורח קל.

 

 

למקום הוזעקו שוטרי משטרת פתח תקווה, שעיכבו את המעורבים לחקירה. בבדיקת זהותו של החשוד התברר כי מדובר בתייר מאוקראינה שאינו דובר עברית. הוא שחזר וטען בפני השוטרים כי לא הבין את המאבטחים וחשש שהם רוצים לתקוף אותו.

מיקום האירוע – ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה:

הסרטון:

בשקלול הפרטים הידועים ומה שנראה בסרטון, נראה שמדובר באירוע מוצלח מבחינת פעולת מאבטחי המתקן ובדגש על המאבטח הראשון שבמהלך סיור חיצוני איתר באדם הנ"ל סימן מחשיד והגדיר אותו כחריג בגזרה החיצונית – בדיעבד, זהותו והתנהגותו האלימה אכן מוגדרים חריגים (חריג הינו כל דבר אשר אינו תואם את מאפייני המקום בו הוא נראה).

אני רואה לנכון לכתוב על האירוע מכיוון שיש בו מספר נושאים מקצועיים ומרכזיים בעבודת מאבטח בכלל ובעבודת מאבטח מתקן בפרט שכדאי להכיר או להיזכר בהם.

נושא 1 – עד איפה שולחים את המאבטחים לבצע את פעולות האבטחה:

מדובר במתקן משרד הביטחון שהאבטחה בו מבוצעת על בסיס החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק מתייחס גם לסמכות הפעולה של מערך האבטחה בשטחים ציבוריים שמחוץ לתחומו המוגדר:

סמכויות ממונה ביטחון (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005
3.    (א)  לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)   לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)   לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)   סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)   היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

על פי ידיעתי, ההגדרה של "נמצא במקום" מאפשרת למערך האבטחה לפעול ולהגיב לאירוע המתרחש גם מחוץ לגבולות המתקן ושמוגדר כמהווה סכנה בהתאם למשימת האבטחה.

בהנחה שמאבטח מקצועי, ומאבטחי משרד הביטחון הינם מאבטחים מקצועיים, יזהה סימנים מחשידים על אנשים בכל גזרה בה הוא מוצב, נשאלת השאלה איך מחליט ממונה אבטחת המתקן עד איזה קו שטח מחוץ למתקן תבוצענה פעולות האבטחה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ובעזרת פעולות אבטחה פיזיות על ידי המאבטחים? האם אדם שהולך בשטח המוגדר כציבורי כמו המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי יכול להוות סכנה למתקן? אם התשובה חיובית אז מומלץ לממונה האבטחה להגדיר מהן הסכנות האפשריות במעגל החיצוני למתקן וכיצד יש לטפל בהן, אחרת יכול מאבטח לזהות סימן מחשיד על אדם שהולך על המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי, להחריג אותו, לתשאל אותו ולבחור בפעולות תגובה למתרחש אשר תתבררנה כמוגזמות ביחס לסכנה שיכולה להיות ממנו אם בכלל.

כדאי לזכור, שככל שמגדילים את גזרת הפעולה כך מעלים את מספר האירועים החריגים שיגיעו מכיוון המאבטחים.

המאבטח באירוע המדובר, שביצע את הסיור החיצוני ושבמהלכו זיהה סימן מחשיד על האדם הנ"ל, פעל בהתאם למה שנדרש ממנו מקצועית ובדיעבד זיהה אדם חריג לסביבה.

נושא 2 – הגדרות מדויקות למאבטחים מה לחפש בכל גזרה:

קיימת חשיבות רבה לקביעת הגדרות והנחיות המתאימות למאפייני המתקן והשטח שבו הוא ממוקם ולתרגומן לביצוע פעולות על ידי מערך האבטחה. פעולות שנובעות מקביעת המענה לדפ"אות הרלוונטיות בכל גזרה, כולל בגזרה החיצונית למתקן. חשוב מאוד לוודא הבנה בקרב המאבטחים כדי לא להיות במצב שבו מאבטח מבצע פעולות אבטחה שאינן נחוצות ובכך להסתכן בהסתבכות באירועים מיותרים שאינם קשורים למתקן ולאבטחתו.

נושא 3 – זיהוי, סיווג ובחירת מענה מתאים:

מדובר בנושא שהרבה מאוד מאבטחים אינם שולטים בו ולכן עובדים בשטח עם פערים מקצועיים אשר גורמים לא פעם לתוצאות לא רצויות, לא הכרחיות ולא טובות למערך האבטחה.

המענה לאיתור אדם חריג הינו ביצוע תשאול. אני בדעה שרוב המאבטחים אינם יודעים לבצע תשאול ברמה הנדרשת מה שגורם להם לבצע טעויות אל מול החריג ופוגע קשות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

יש לקחת בחשבון שעובדתית רוב החריגים מסווגים כתמימים בסוף התשאול ומשוחררים לדרכם ועל המאבטח מוטלת המשימה לזהות מתוכם את האחד בעל הכוונות הרעות המאיימות על המתקן ויושביו.

אני בדעה שברוב המקרים, התנהגותו של המתושאל תותאם להתנהגותו של המאבטח המתשאל כך שאם המאבטח יעשה טעויות בתהליך התשאול, סביר להניח שבכך יוביל את המתושאל להתנהגות חריגה עוד יותר כולל הפעלת אלימות מילולית ו/או פיזית.

תשאול מתחיל כבר מהרגע שבו המאבטח נע לעבר האדם החריג. להזכירכם שהמטרה בתשאול אדם חריג היא להגיע ליכולת סיווגו ובדרך כלל מומלץ לבחור בתהליך שיגרום לשיתוף פעולה מצדו.

באירוע המדובר, צוין בתקשורת שהאדם הינו תייר שאינו מבין עברית אשר חשב שהמאבטחים מעוניינים לתקוף אותו. אין לי את היכולת לדעת מה היה באמת והאם תחושותיו של התייר היו מוצדקות אבל הייתי ממליץ לממונים לבדוק לעומק כל פעולה שבוצעה מרגע זיהוי האדם כחריג על ידי המאבטח הראשון, הצטרפות המאבטחים הנוספים, הירי באוויר ועד עצירתו הסופית.

אני חושב שברוב המקרים השאלה אם להחמיר את המצב נמצאת בצד של המאבטחים ולא בצד של האדם המתושאל.

בתשאול כל טעות של המאבטח/ים יכולה לגרור לביצוע טעות נוספת ושרשרת של טעויות יכולה לגרום לשימוש לא נכון בסמכויות ולשימוש לא נכון או לא מוצדק בנשק.

נושא 4 – תופעת הכוח המתגבר לאירוע:

במספר רב של אירועים אשר התרחשו בשנתיים האחרונות, ניתן לזהות התנהגות שחוזרת על עצמה שקשורה לכוח המתגבר לאירוע ופועל במהירות מדאיגה שלרוב יוצרת פעולה שאינה עומדת בקנה אחד עם מאפייני האירוע.

התופעה נראתה באירוע המחבלת בתחנה המרכזית בעפולה, באירוע הירי על האזרח התמים במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, באלימות נגד החייל האתיופי באירוע החפץ החשוד בחולון ועוד.

אם אני לא טועה, גם באירוע המדובר מי שירה הוא מאבטח שתגבר לאירוע ולא זה שהתחיל אותו. מעניין לדעת כמה זמן לקח לו מרגע שהגיע לאירוע ועד שהחליט לבצע ירי באוויר ולמה.

כוח מתגבר לאירוע נמצא בפער גדול בהקשר להבנת האירוע מנקודת ההתחלה שלו ועד שהגיע אליו והתחיל לראות בעצמו את המתרחש. עד להגעתו לאירוע עצמו, כוח התגבור ניזון מדיווחים שעוברים אליו מהכוח שנמצא כבר באירוע ובדרך כלל אינו יכול לראות את האירוע בעצמו. נובע מכך, שעל הכוח המתגבר להיות מאוד מאוד זהיר בתהליך קבלת ההחלטות שלו ועליו לדעת שלפני שיוכל להשפיע על האירוע בצורה נכונה, עליו לקבל את כל הנתונים על כל מה שהתרחש לפני הגעתו אליו.

אני חושב שבאירועים המוגדרים כאפורים, כמו האירוע המדובר, באחריותו של אחמ"ש או קב"ט אשר מגיע לאירוע לאחר התחלתו לעשות הכל כדי להרגיע מצב ולא להחמיר אותו.

יתכן בהחלט שהחלטתו של המאבטח שתגבר לאירוע לבצע ירי באוויר התאימה לנתוני האירוע והיא זו שגרמה לאדם החריג להירגע ולהתחיל להישמע לכוח האבטחה.

נושא 5 – ביצוע תחקיר לאירוע שמוגדר כהצלחה:

חלה חובה לבצע תחקיר גם באירוע שמוגדר כהצלחה. מכל אירוע יש מה ללמוד ובכל אירוע ישנם לקחים חשובים שיש ליישם במערך האבטחה. גם בתהליך ביצוע המסתיים בהצלחה נעשות טעויות שניתן וכדאי לתקן אותן. אני בטוח שגם באירוע המדובר המאבטחים עשו טעויות שיתכן שאם לא היו מבוצעות התוצאה היתה אחרת, האדם החריג לא היה משתמש באלימות והמאבטח לא היה מבצע ירי.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בתבונה מקצועית שתמנע אירועים מיותרים

חברת טרנטולה מציגה את "זיקו" – מערכת לסגירת שטח במאפיינים שונים ומגוונים

חברת טרנטולה טכנולוגיות שמה לעצמה מטרה בתכנון ופיתוח מערכות הנותנות מצד אחד מענה טכנולוגי מלא לדרישות הלקוח ומצד שני פשוטות, אמינות וקלות לשימוש בשטח.

אחת מהמערכות שעונה על ההגדרות הנ"ל הינה מערכת "זיקו" לסגירת שטחים ומתן התרעה בזיהוי כניסה.

מערכת "זיקו 100/500/800 בתצורה ניידת או קבועה

ייעוד המערכת:

סגירת שטח בהיבטי אבטחה על מנת לזהות כל כניסה אליו ולהעביר התרעה חד ערכית וברורה לגורמים הרלוונטיים.

המערכת:

המערכת מורכבת מיחידות קצה ומקופסת שליטה ובקרה.

יחידת הקצה כוללת סורק לייזר חזק ואמין מדגמים שונים ומגוונים שתפקידו לזהות במידי כל כניסה לשטח שהוגדר לו כסגור.

מצלמה שתפקידה להעביר תמונה של מה שנכנס לשטח הסגור.

קופסת הבקרה, ניידת או קבועה, כוללת את כל המרכיבים הדרושים לצורך תרגום עבודת הסורק למתן התרעה חד ערכית וברורה.

הרעיון המבצעי:

סגירת שטח בדומה למה שעושה הטרנטולה בטבע שיוצרת סביבה שטח הגנה בעזרת קורים והיא עצמה ממוקמת באמצע כדי לתת לעצמה יתרון טקטי.

רק שבמקום קורי העכביש משתמשים בקרני לייזר שיוצרים כיסוי וירטואלי מלא ומזהים כל עצם שייכנס בהתאם להגדרות שנשמרו שכוללות את האזורים הנדרשים לזיהוי, גודל העצם הדרוש לזיהוי, זמן התגובה מרגע זיהוי והתאמה לאזור בו מוצבת המערכת.

היתרונות של המערכת הן ביכולת סגירה ושליטה חזקים במעגל הקרוב למושא האבטחה ויכולת התכנות, הניידות וקלות התפעול והאחזקה.

יכולות המערכת (ראה תמונות להמחשה בהמשך):

יצירת שטח סגור וירטואלי המקביל לקרקע שייתן יכולת זיהוי מידי לכל מה שייכנס אליו כגון הולך רגל, רכב עצמים וכו'. יצירת שטח סגור וירטואלי לכיוון השמיים שיוצר מסך מגובה הקרקע או בהמשך לגדר/חומה קיימת שנותן זיהוי לכל מה שייחצה את המסך בכל דרך כולל בהשלכה.

יצירת שטח סגור וירטואלי עליון – מעל שטח פתוח או מעל גג קיים שנותן זיהוי מידי על כל עצם שיחצה אותו מכיוון השטח האווירי.

מערכת אחת מאפשרת לסגור שטח בהתאם לסורק שמותקן בה לדוגמא גודל שטח מקסימלי באורך 20 מטר וברוחב 10 מטר או באורך 100 מטר וברוחב 50 מטר או באורך 160 מטר וברוחב 80 מטר.

בשלב התקנת המערכת בשטח ניתן להגדיר בקלות את השטח הדרוש לזיהוי, זה יכול להיות כל השטח שהסורק רואה או רק חלקים ממנו.

המערכת עובדת עם חיבור קבוע לחשמל או בעזרת סוללת ליתיום במותקנת בתוכה.

יכולות מתן התרעה – אזעקה, פנס מהבהב, שליחת סמס, שליחת תמונה וכו'.

מערכת "זיקו" יודעת לעבוד עם מערכות אחרות הקיימות במתקן או בשטח.

סטטוס המערכת:

מערכת "זיקו", ניידת או קבועה, מוגדרת כמערכת מבצעית שעובדת בשטח בהצלחה רבה מזה שלוש שנים.

אפשרויות התקשרות:

חברת טרנטולה מציעה שימוש במערכת במספר מסלולים שונים:

מכירה – מכירת מערכת ניידת או קבועה ללקוח כולל הדרכה ומתן אחריות לשנה כאשר הלקוח מפעיל את המערכת עצמאית. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת בתדירות גבוהה ושיש לו את היכולת התקציבית לרכישה ואת כוח האדם לשינוע והפעלה.

מכירה ושירות הפעלה – מכירת מערכת ניידת ללקוח ומתן אחריות לשנה והפעלה מלאה בשטח בתשלום נוסף על פי דרישה. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת לא באופן קבוע, שיש לו את היכולת התקציבית לרכישה אבל לא מעוניין להפעיל עובדים שלו לצורך הפעלה בשטח.

השכרה – השכרה של המערכת הניידת עד 12 שעות, עד 24 שעות, למספר ימים ולתקופה ארוכה עם אפשרות להפעלה עצמאית או להפעלה מלאה על ידי החברה הכוללת שינוע, הרכבה, הפעלה ופירוק בסיום. מתאים למי שרואה צורך בשימוש במערכת אבל לא מעוניין או לא יכול להתחייב להוצאה כספית לרכישה, לא מעוניין להתעסק בכל הקשור לשינוע והפעלה בשטח ורוצה שירות מלא לפי משימה.

ליסינג – רכישת המערכת הניידת או הקבועה במאפייני ליסינג בדומה לליסינג ברכבים. מתאים למי שמעוניין לרכוש את המערכות אבל לא יכול או לא מעוניין להוציא את סכום הרכישה בפעם אחת.

למי המערכת מתאימה:

מכיוון שהמערכת נותנת מענה מעולם האזעקות היא מתאימה למגוון רחב של לקוחות עם צרכים שונים ומגוונים.

המערכת מתאימה למי שמעוניין לשנות גישה בכל הקשור למערכות האזעקה הסטנדרטיות הכוללות גלאי קרן רגילים וגלאי נפח ושמעוניין לסגור ולשלוט על כל השטח. שליטה על שטחים בגדלים שונים, כולל שטחים גדולים יחסית, עם מספר קטן של יחידות, עם מעט מאוד חיווט, מינימום תחזוקה וטיפול ואורך חיים של מספר שנים רב יחסית.

המערכת מתאימה לסגירת מתקנים ממלכתיים או פרטיים, לאבטחת יישובים, אבטחת בתים פרטיים, אבטחת אירועים, אבטחת מטוסים, אבטחת מפעלים, אבטחת בניינים, אבטחת בריכות שחיה בבתי מלון או בבתים, אבטחת שטחים חקלאיים או חוות חקלאיות ועוד.

הסבר ותמונות להמחשת שימוש:

חומה וירטואלית:

התקנה קבועה – המערכת לא נראית מבחוץ ולכן לא ניתן לראות את קיומה, להבין מה היא עושה או לחבל בה. מאפשרת לדעת אם אדם עבר מעל החומה או אם נזרק עצם כלשהו לתוך שטח המתקן.

סגירת שטח חצר:

התקנה קבועה – המערכת מותקנת בחלק הפנימי של השטח ולכן קשה לזהות אותה או להגיע אליה. סוגרת את החצר בזמנים המוגדרים לה מראש.

סגירת גג:

התקנה קבועה – מספר יחידות הקצה המותקנות יותאם לפי צורת הגג. מאפשר שליטה על גג שמוגדר כאסור לכניסה.

התקנה ניידת לזמן משתנה – תמונה ממערכת "זיקו" 800 שהותקנה באולימפיאדת ריו:

סגירת שטח מטוס:

מערכת ניידת – סוגרת את שטח המטוס ומזהה כל מי שייכנס לכיוונו רגלי או רכוב. מתאים לבעלי מטוסים פרטיים או לחברות תעופה שמשאירות מטוסים בחנייה.

סגירת מפעלים:

מערכת קבועה – מאפשרת סגירה של קירות המפעל, שטחי המפעל, הגדר ההיקפית ואזורים בתוך המפעל. באה במקום התקנת עשרות גלאי קרן ונפח הדורשים התקנה ותחזוקה שוטפת ויקרה.

סגירת בריכות שחיה:

התקנה קבועה – יצירת כיסוי וירטואלי מעל הבריכה ומתן התרעה על כל עצם שייכנס או ייפול לתוכה. מתאים לבעלי בריכות בבתים פרטיים אשר לא נמצאים כל הזמן בפיקוח על הילדים ולבתי מלון בזמנים שהבריכה ללא פיקוח מציל ואסורה לכניסה.

אבטחת אירועים:

מערכת ניידת – סגירת שטחים היקפיים שאסורה הכניסה מהם, שמירה על ציוד הגברה יקר, זיהוי כניסת עצם מהאוויר כגון רחפן, סגירת אזורים אסורים בתוך שטח האירוע וכו'.

"זיקו" - מערכת אחת עם כל כך הרבה שימושים

אתר חברת טרנטולה: www.tarantula.ws

 

דף הפייסבוק של חברת טרנטולה: Tarantula Technologies LTD

 

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – הכישלון בהתפתחות היחידה (בעקבות סרטון הגיוס החדש של היחידה)

לפני הכל, אזכיר ואציין שעבדתי ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ החל משנת 92 ועד שנת 2011. בהתייחס להתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ב – 4 לנובמבר 95, המשמעות הינה שביום הרצח הייתי כבר מאבטח עם וותק של 3 שנים, ולאחריו ועד לפרישתי מהיחידה ומהשירות, המשכתי להתקדם בשנים ובתפקידים. רצה הגורל שלא אהיה חלק מצוות האבטחה של היחידה באירוע עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל ונשלחתי למשימת אבטחת סגן שר החוץ בחו"ל. על ההתנקשות שמעתי בפעם הראשונה דרך שידורי רשת CNN בטלוויזיה ומאותו רגע ועד היום, כאיש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, החיים שלך מתחלקים לתקופה של לפני הרצח ולתקופה שאחרי הרצח ועד בכלל.

בשבוע שעבר פורסם בעיתונות וברשתות החברתיות כתבה וסרטון גיוס של היחידה שכל מטרתם להצליח לגייס עובדים איכותיים שיתאימו למאפייני תפקיד מאבטח אישים ויצליחו בסופו של דבר לבצע את כלל משימות האבטחה, כולל את אבטחת ראש הממשלה, ברמה הגבוהה ביותר כנגד כל האיומים הקיימים.

גם אני, כמו הרבה אחרים מהיחידה ושלא מהיחידה, נחשפתי לסרטון וצפיתי בו:

כותרת הכתבה שפורסמה:

מאחורי הקלעים של היחידה לאבטחת אישים

לוחמי ומפקדי היחידה המיוחדת של השב"כ נחשפים בסרטון שמעניק הצצה נדירה אל האחראים לאבטחת הנשיא ורה"מ בארץ ובחו"ל. "זו לא עבודה לכל אחד, אנחנו מחפשים אנשים מיוחדים", הם אומרים

אתה מבין מיד שמדובר בסרטון לגיוס עובדים ליחידה ולכן ברור שכל מה שנכתב על היחידה בכתבה הנלוות ונראה בסרטון ממוקד למטרה שלשמה הם הוכנו ופורסמו.

יתכן שאני לא אובייקטיבי לגבי איכות הכתבה והסרטון ולגבי השאלה האם הם באמת יצליחו בסופו של דבר לסייע בגיוס עובדים מצוינים ליחידה, אבל אני כן הרגשתי שייכות, גאוות יחידה והתרשמתי ממה שראיתי. כהרגלי בשנים האחרונות, המשכתי לגלול את העמוד למטה לחלק של ביקורות הקוראים וגיליתי שרוב התגובות על היחידה הן שליליות בעיקר בגלל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אלה חלק מהביקורות שנכתבו ופורסמו:

איפה הייתם ב – 4 לנובמבר:
טעות שעלתה בחיי רוה״מ אינה סתם טעות. מהשטח ה ״סטרילי״ עד צוות נמושות שלא מונע את הכדור השני. קצת מקומם שמעלים סרטון כזה. עברו מעל 20 שנה אבל את היום הארור הזה אי אפשר לשכוח. 

על מי שבאמת הייתם צריכים לשמור, לא שמרתם. על הביתי הזה אתם שומרים כמו השד יודע. פשוט להקיא

בסך הכל מראה כמה ביבי והקיסרית שלו מטיילים בעולם. בעולם על חשבוננו, כשכל הימניים המטורפים צורחים״ כל הכבוד ״. בארץ מאות אלפי עניים והחזירים שותים שמפניה ומעשנים סיגרים. 

עדיף יחידה משטרתית:
כל "כוכבי" רצח רבין התקדמו והפכו מנהלי היחידה וקדקודיה. הטובים הלכו הביתה. הגאונים כל היום עסוקים בטיוח וכסט"ח. תנו למשטרה לעשות את העבודה יהיו מספיק שוטרים שיתאימו לתפקיד.

מסר קטן לאפרוחים:
אף אחד מהטיפשים שמכשירים אתכם לתפקיד לא יעז לומר דבר דומה. נאמנותכם למדינה קודמת להיותכם פודל שמירה של מושחת כזה או אחר. ליוויתם מסע תענוגות של מושחת ולא דאגתם לידיעת הציבור? הצטרפתם לקבוצה גדולה של ״בוגדים בשירות המדינה״. יום אחד החשבון ייסגר עם כל אותם בוגדים שחושבים שהם אנשים פרטיים על כך שעצמו עיניים ונתנו ידיים לאין סוף מעשי נבלה בשירות הציבורי. מישהו מכיר את הנהג של קצב? שומר הראש ? מבקרת פנים בעיריית ירושלים של אולמרט? הרשימה עוד ארוכה , הרבה דברים שהוסתרו מהציבור.

ממליץ על סרטוני הרצח – יחידה שמנסה להשכיח את הכישלון הגדול ביותר בתולדותיה.

קשקנים – שבעים שנה פעם אחת היו צריכים להגיב ונכשלו!!!!

סרטון מביך. בסה"כ מדובר בשומרים עם חליפות ומשקפיים. וכפי שאמרתי ולצערי כבר הוכח שאם מאוד רוצים לא ממש ניתן למנוע התנקשות בראש ממשלה. הכל עניין של מידת הנחישות והאסרטיביות של הרוצה להתנקש. ב – 1995 זה היה מאוד קל שלא לומר ביזיון בקלות שניתן היה להתקרב למאובטח ועוד לצאת מהאירוע בחיים. המאבטחים לא הספיקו להוציא כדור אחד מהנשק שלהם. 
זו עבודה טובה ככה אחרי צבא לשנתיים שלוש קצת לחסוך כסף ולהמשיך הלאה. אגב…צריך להוסיף לסרטון את אלו ששומרים בבוטקה מחוץ לבית של ביבי 24 שעות ביממה. סיוט!. לעובד בדוכן של מפעל הפיס יש תנאים טובים יותר.
בהצלחה!.

אלה הן רק דוגמאות בודדות ממספר גדול מאוד של תגובות באותו סגנון ובאותה דרך חשיבה על היחידה ועל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

כמי שעבד ביחידה ושעבר את כל התהליך אחרי הכישלון וכאדם וכאזרח בוגר במדינתו, החלטתי לכתוב כאן כדי לנסות ולהסביר לכל אותם מגיבים שלפעמים בחיים, כישלון הינה המקפצה הטובה ביותר לשיפור. 
סיבה נוספת, הינה שיחה שקיימתי עם חבר מהיחידה שבזמן הרצח היה כבר מפקד והרבה יותר וותיק ממני שהסביר לי עד כמה אנשים לא מבינים מה באמת המשמעות של כישלון כזה עבור עובדי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ.
בשנים האחרונות, אני מקפיד להעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח רבין ז"ל בעיקר לתלמידים ולא רק ותמיד מתחיל אותה במילה כישלון. כישלון שהוא חלום הבלהות של כל מי שהיה ועדיין עוסק באבטחת ראש הממשלה בישראל. כישלון שהוא עובדה. כישלון שמלווה וילווה את כל אנשי היחידה שעבדו באירוע, וגם את אלו שלא, כל החיים.
אין בדבריי שום ניסיון לברוח מהכישלון והאכזבה שכרוכה בו אבל כן יש בהם תקווה ורצון להיות טוב יותר כדי שכישלון כזה או אחר לא יחזור.
הלוואי שכל זה לא היה קורה אבל העובדה שזה אכן קרה כי ככה זה בחיים בכלל וככה זה בחיים של יחידה מבצעית בפרט. בחיים של יחידה מבצעית שמבצעת את משימתה 24/7 ישנם הצלחות וגם כישלונות. המיוחד ביחידה לאבטחת אישים, שכישלון ברוב המקרים יהיה כרוך בפגיעה במושא האבטחה עד כדי פגיעה קטלנית שהינה מוות. כשמדובר באבטחת ראש ממשלה, כל פגיעה בו תשפיע כנראה על המתרחש במדינה ועל אזרחיה. אין ספק שרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה בעל השפעה כזו ולכן, אני מאמין, שרוב התגובות השליליות שנכתבו בעקבות הכתבה והסרטון, הגיעו ממקום של אכזבת האזרח מהיחידה ואכזבה ממה שלדעתו היה יכול להיות פה אילולא התרחש הרצח.
אני יותר ממבין את אלה שמציבים את עצמם כשופטים את היחידה מאז ועד היום וכנראה שעוד שנים רבות קדימה אבל חושב שיש מקום דווקא לתמיכה בוגרת שמתבססת על העובדה שבחיים ישנם גם כישלונות והשאלה המרכזית היא איך לוקחים אותם והופכים אותם להצלחה עתידית.
בחיים שלנו, אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז ולכן הם מלאים בהפתעות טובות ורעות ולכן כל אותם האנשים שחושבים שיחידה לאבטחת אישים, ממלכתית או אזרחית, מצליח לעולם להגן על האישים שלה במאה אחוז טועים טעות מרה.
אני ינסה לתת דוגמא מנושא אחר בחיים שלנו – ברכבים שאנחנו קונים יש רמת מיגון, כולל מיגון נגד תאונות דרכים. חברות הרכב מעבירות את הרכבים מבחן ריסוק שבסיומו מעניקים לכל רכב דרגת מיגון. חלקנו, כצרכני רכבים, מחליטים על סוג הרכב שנקנה גם משיקול של רמת מיגון מתוך חשיבה שאכן בזמן תאונה חס וחלילה, הרכב שקנינו יצליח להגן עלינו מפני פגיעה. זה נשמע טוב ומבטיח, אבל במציאות גם רכבים בעלי רמת מיגון מקסימלית לא תמיד מצליחים להגן על נוסעיהם מפני פגיעה ולעיתים אף מוות. זה קורה כי משימת חברות הרכב להגיע לרכב שיצליח להתמודד עם כל מה שקורה בכבישים הינה משימה קשה מאוד ביחס למשימות אחרות שיש בחיים. הרי רוב האנשים שחוו תאונת דרכים וגם כאלו שכללו נפגעים, ממשיכים לקנות רכבים ולנסוע עליהם.
כך גם במשימת אבטחת אישים – מדובר במשימה קשה שמעמידה את מבצעיה מול התמודדות יומיומית בסביבה מלאה בסכנות ובהפתעות עד כדי כך שלעיתים נדמה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אז מה זה אומר שלא נמשיך לבצע אותה, שאם ישנם כישלונות בדרך נבטל אותה?
אמר לי אותו חבר טוב שלדעתו אנשים לא מבינים מה משמעות הכישלון ועוד ביחידה כמו היחידה לאבטחת אישים. כישלון, הוא אומר, רק מתחיל רגע אחרי שהאירוע מסתיים, מתחיל ולא עוזב אותך לכל החיים. התגובות שאתה מקבל כל שנה סביב יום הזיכרון לראש הממשלה, הן חלק מההתמודדות שלך עם הכישלון.
הכישלון הינה המחשבה שהחברים שלך שעבדו באירוע לא הצליחו למנוע ולסכל את הרצח ואתה שלא היית שם הרי הוכשרת בדיוק כמוהם לביצוע המשימה, אז יתכן שגם אתה לא היית מצליח בדיוק כמוהם. והחברים שלך זה אתה ולא משנה שהם היו שם ונכשלו ואתה כביכול לא, הכישלון שלהם הוא הכישלון שלך.
הכישלון הממשי מצוי בעובדה ששנים אחרי הרצח אתה שומע במהלך עבודתך הערות מאנשים שונים, כולל מבעלי תפקידים ואנשי תקשורת, מדוע עכשיו בודקים כמו שבודקים ואז לא בדקו? שעכשיו זה כבר מאוחר מידי. 
הכישלון מצוי עמוק עמוק בתוכך, בזיכרון שלך דרך התהליך שעברת כעובד ביחידה ובשב"כ כדי להחזיר אותך לכשירות מבצעית כמה שיותר מהר וכדי שאתה העובד שהיה שם, יוכל להישאר כדי לספר ולהעביר לעובדים החדשים מהי תחושת הכישלון ומה מחירו בעבודה מהסוג הזה.
אתה הולך לישון עם הכישלון, קם איתו בבוקר ומתנהל איתו במהלך כל יום עד סוף ימי חייך.
מי שלא היה שם ומי שלא עובד בעבודה שהכישלון בה כרוך בפגיעה בחיי אדם, כנראה שלא יבין זאת. חוזק של יחידה נמדד דווקא אחרי כישלון ולא רק אחרי הצלחה. החוזק מתבטא ביכולת לחזור לעבודה מבצעית ומקצועית כמה שיותר מהר.
אתה ממשיך את חייה מתוך הבנה שהכישלון ומאפייניו ימשיכו ללוות אותך ואתה לומד לקחת את הביקורת למקום של שיפור ברמה האישית וברמה הכללית.
מי שאינו מתעסק במשימות אבטחה חייב להבין שיתכן שהשנים הרבות שבהן אף אישיות לא נפגע הן כתוצאה מעבודת היחידה לאבטחת אישים. ככה זה באבטחה, היריב לא חוזר כדי לספר לך שהוא ויתר על רעיון הפגיעה באישיות בגלל שהבין שאין לו סיכוי בהתמודדות מולך.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ הוקמה בשנת 58 ולצערה הרב חוותה כישלון קשה שלא הצליחה למנוע ולסכל את רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. 
ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל השאיר לאזרחי ישראל ובכללם גם לאנשי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, מורשת שיש בה שורשים חזקים, ערכי יסוד, חזון, תקווה, אור ועוד ועוד.
אנשי היחידה השרישו בייעודם להמשיך את העבודה במקצועיות גבוהה יותר כדי שאף אישיות ממלכתי לא יפגע יותר בישראל ובשביל זה יש צורך באנשים איכותיים. אותם אנשים איכותיים הם מתוכנו ולכן כדי למצוא אותם ולמשוך אותם יש צורך בסרטוני תדמית וגיוס שמתאימים למציאות העכשווית.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם אם יש כישלונות בדרך

כתבת אורח – מניעת הונאות, אובדן ופחת בחברות ובארגונים

במסגרת כתיבה וניהול הבלוג, אני מחפש ומעודד חברים למקצוע לשבת ולכתוב כתבות בתחום עיסוקם. עד היום נענו לבקשתי שני חברים והנה היום הגיע השלישי.

הפעם מדובר ביאיר טל אשר מוגדר כמומחה בעל ניסיון רב שנים. זכיתי לקבל ולפרסם כתבה שלו בנושא מניעת הונאות, אובדן ופחת בחברות ובארגונים.

Loss Prevention – מה זה ?

 Loss Prevention הוא המושג של קביעת מדיניות, נהלים ושיטות עבודה כדי למנוע הנאות אובדן פחת במלאי או כספים בסביבה עסקית כגון חברות וארגונים גדולים.

פיתוח תוכנית למניעת אובדן ופחת תעזור להפחית את ההזדמנויות להפסדים העלולים להתרחש באופן ממוקד ולא רק להיות תגובתי לאחר התרחשותם אלא לזהות את המתרחש מבעוד מועד.במאמר זה נציג למנב"ט מספר כלים ייעודיים וייחודיים בהם ניתן לעשות שימוש במטרה למנוע הונאות, אובדן וגרימת נזק לארגון.

 

מה מצפים מנהלי החברה מהמנב"ט בהתמודדות עם מניעת הונאות ואובדן?

כאשר הנהלת החברה מקבלת נתונים של אובדן או פחת שנתי גבוהה מהמקובל, הדבר מתורגם במידי להפסד ברווחי החברה.

זיהוי מלאים אבודים מחייב השלמה וחידוש מהיר על מנת לא לפגוע בתהליך הייצור או שרשרת האספקה.  עלות הפסדים אלה נכנס ישירות לשורה התחתונה של המאזן של החברה המצביע על אובדן ברווח ועלייה בפחת.

רווחים אלו, שהארגון הפסיד, יכלו לאפשר להנהלת הארגון לחדש ואו להרחיב את מלאי הארגון, פתיחת ערוצי שיווק נוספים, מתן דיבידנדים לעובדים וכיוצ"ב. הנהלת החברה תפנה את הנושא לטיפולו של מנב"ט החברה במטרה לבדוק כיצד קרה הדבר ואיך ניתן למנוע תופעה זו. מנב"ט שידע לנתח את המשמעות והחשיבות של הנתונים של הפחת ואובדן, יצליח למנוע נזק לארגון.

 

כיצד ניתן לזהות האם בארגון קיימת בעיית אובדן וגרימת נזק?

מנב"ט הארגון נדרש להכיר את הנתונים הכלכליים של הארגון המראה האם העסק הפסדי או רווחי. המנב"ט ,כאחד ממנהלי הארגון, חשוב שיענה על מספר שאלות כדי לראות באיזה מצב הארגון(להלן מס' דוגמאות):

  • האם העלות של הסחורות הנרכשות לארגון גודל אך המכירות נשארות זהות או יורדות?
  • האם עובדים מדווחים על בעיות בארגון או חוששים לגורל עתידם.
  • האם בארגון או מתקניו היו מקרי גניבה במהלך השנה האחרונה (מקרי גניבה לעתים קרובות כנראה מצביעות על היות הארגון מטרה קלה).
  •  האם הארגון מאבד מלאים, אבל אף אחד לא מזכיר שום אירועי הונאות (יתכן ומדובר על הונאה של עובד ) או שעובד אחד מדווח על ארוע הונאה אבל אין עדים לכך.

    אלה הם רק כמה מן הסימנים והשאלות שנדרש המנב"ט לשאול כל הזמן על מנת  להבין מה המצב בארגון.

איך לזהות כיצד הפסדים מתרחשים?
מחקרים רבים מצביעים כי רוב ההפסדים עלולים להתרחש בשלוש קטגוריות; הונאה פנימית, הונאה חיצונית ו/או טעויות אנוש . הונאה פנימית (על ידי עובד קבוע או שכיר) ,מקרה זה הנו הגורם הנפוץ ביותר לאובדן עבור מרבית החברות, ללא קשר לגודל או מגזר. למרות שחלקנו עשויים לתהות מדוע גניבת העובד הינה הקטגוריה הנפוצה ביותר של אובדן, ניתן לראות כי בכל סקר, מחקר והשוואה למקרי אובדן הוכיח פעם אחר פעם כי מרבית ההונאות הינם ע"י עובדי הארגון או ספקים קבועים המכירים את התנהלות הארגון , פרצות אפשריות שניתן לחדור דרכן.

כיצד תגדיר את המטרה למניעת אובדן ופחת?

לאחר הסקירה שבה הצגנו את המשמעות של תופעת ההונאות וגרימת הנזק לארגון חשוב שכל מנב"ט יגדיר את מטרת הפעילות ובראייתנו היא:

"מתן מענה מיטבי המשלב כלים מקצועיים להפחתה משמעותית של הונאות , גרימת נזק ופחת ובכך להגדיל את רווחיות הארגון".

אז איך מתמודדים?

הנחת העבודה שכל מנב"ט חייב להניח כי קיימת בארגון התופעה של הונאה, גניבות, אובדן פחת וגרימת נזק בכוונה או שלא בכוונה.

לאור האמור, המנב"ט חייב לנקוט בשורה של פעולות באופן קבוע שיאפשרו קבלת התראה וכן לייצר אפקט של הרתעה מול העובדים, ספקים וקבלנים נותני שירותים.

על מנת לתת מענה מיטבי חשוב לייצר מנגנון שיפעל לאורך זמן.

בפעילות שביצענו במספר חברות גדולות במשק ובתאום ובשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון ויחידת הביטחון, התחלנו לבנות תשתית רחבה של מודיעין בשילוב אמצעים טכנולוגיים גלויים וסמויים. בניית תשתית מודיעינית הינה תהליך מורכב , רגיש שמחייב ידע בתחום על מנת לא לגרום למשברים ואי יציבות בארגון.

הפעילות שביצענו כללה:

ü           יצירת כיסוי מודיעיני בסיסי למטרת קבלת מידע מידי בעניין אירועים חריגים (גנבות, נזק, סחר ושימוש בסמים וכד').

ü           קבלת מידע אודות עובדים בטרם חקירה ו/או שיחה ו/או הליך משמעתי.

ü           פעילות מניעה בטרם ביצוע של גרימת נזק .

ü           הצבעה על 'פרצות באבטחה' , אפשרויות מרמה המנוצלים ע"י העובדים, קבלנים וספקים.

ü           זיהוי לחשד להונאות, על ידי עובדי הארגון או קבלנים.

ü           ביצוע בדיקות ומידע אודות מתחרים בשוק.

ü           לימוד והבנת 'הלכי רוח' אמתיים מקרב עובדים/קבלנים/מנהלים ככלי עזר לניהול ושיפור העבודה.

כיצד תגדיר את היעדים להשגה:

המנב"ט יגדיר את היעדים להשגה בהתאם למודיעין או בהתאם לאירועים שהתרחשו בארגון.

ככלל, הגדרת יעדים חייבים להיות ריאלים לביצוע וכמובן במגבלות תקציב ומשאבים.

היעדים שאנו מציבים בפני הארגון יקבעו בתאום עם הנהלת הארגון.

להלן מספר דוגמאות ליעדים שניתן להגדירם :

ü           איתור חשודים בגרימת אובדנים ופחת, מניעת הונאות וגרימת נזק במתכוון.

ü           פגיעה בטוהר המידות פנים וחוץ ארגוני.

ü           הבנת הלכי רוח בקרב עובדים/קבלנים .

ü           בדיקת עובדים / ספקים טרם התקשרות עמם.

ü           איתור מעילות והשיטה, לאתר את האחראים לכך ולכמת את היקף המעילה.

ü           מענה מיידי נקודתי לצורכי הנהלת הארגון וביצוע בדיקות עבורם בהתאם לצורך הארגון.

ü           חשיפת מידע שיווקי/ אחר ואודות מתחרים.

כאמור, אם נסכם את הנאמר במאמר זה, שילוב מושכל של הכלים שצוינו לעיל, יחד ובשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון יגבירו את סיכויי ההצלחה להפחית משמעותית את גרימת הנזק ומניעת הפחת.

 

כותב המאמר:

יאיר טל יועץ אבטחה ומנהל פרויקטים, בוגר מערך האבטחה הממלכתי בשב"כ בעל ניסיון רב שנים בתפקידי ניהול בארץ ובחו"ל.

מנחה מקצועי לאבטחה הכולל פיקוח, בקרה הדרכה, הטמעה לתהליכים ופרויקטים .

בעל התמחות ייחודית בייעוץ והנחייה מקצועית המשלבת אבטחה והגנה על מתקנים ותשתיות אסטרטגיים בים(מתקני קידוח), ביבשה, ואבטחה חמושה ואירועים המוניים.

האתגרים של מנב"ט במתקן (מפעל) יצרני גדול

בחצי שנה האחרונה, זכיתי לבקר אצל שני מנב"טים מוכרים. שניהם הזמינו אותי להגיע לביקור על מנת להתרשם מעבודת המנב"ט במפעל יצרני גדול ומהאתגרים העומדים בפניו. כאמור, תשובתי להזמנה היתה חיובית גם כי מדובר בשני מנב"טים מזמינים ופתוחים לביקורת בונה וגם כי אין סיכוי שאפספף הגעה למתקן שעוד לא הייתי בו ובטוח שיחשוף אותי למאפיינים ואתגרים אבטחתיים שאיני מכיר – תמיד טוב ללמוד משהו חדש ובמיוחד מבעלי מקצוע וותיקים ומנוסים.

מדובר בשני מפעלים של חברות מרכזיות, גדולות וחזקות. מפעלים חשובים ואסטרטגיים בפעילות החברה, כאלה שאירוע חריג שיתרחש בהם יכול להשפיע מידית על הפעילות השוטפת של החברה ועל עמידתה ביעדים שנקבעו עבורה על ידי ההנהלה.

אין ספק שתפקיד המנב"ט במפעלים מהסוג הזה, הינו מרכזי וחשוב מאין כמוהו וברור שעל מי שמאייש אותו רובצת אחריות משמעותית וכבדה שמתורגמת לביצוע פעולות למניעת כל אירוע בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות שיכול לגרום לנזק לחברה. אני לא יודע עם שני המנב"טים המארחים שלי ידעו לאן הם נכנסים אבל ברור מעל כל צל של ספק שמדובר בתפקיד שלא מתאים למי שמחפש רוגע ושלווה בעבודה.

מה מאפיין מתקן שהינו מפעל יצרני וגדול?

  1. גודל השטח – המפעל ממוקם על שטח גדול מאוד – מחייב השקעה גדולה בתיחום השטח וביצירת יכולת שליטה על כל מי שנכנס ויוצא ממנו.
  2. פעילות – מפעל יצרני שעובד 24/7 – מחייב את המנב"ט לגיבוש תכנית שמתאימה למפעל שלא עוצר אפילו לרגע.
  3. מספר מבנים בשטח – מפעל שכולל מספר מבנים השונים בייעוד, בגודל, בצורה ובמאפיינים שלהם – מחייב התייחסות כללית לכל המפעל והתייחסות ספציפית לכל מבנה בנפרד.
  4. מספר עובדים – מפעל שמעסיק ומאויש במספר גדול מאוד של עובדים שנכנסים ויוצאים ממנו בהתאם לזמני המשמרות ומסתובבים בשטחו בהתאם לתפקידים שבו – מחייב התייחסות לכל עובד בהיבט בטיחות, אבטחה, אבטחת מידע ועוד.
  5. מספר מבקרים – מפעל שמושך אליו מספר גדול של מבקרים שמגיעים אליו כל יום לצורך פגישות, סיורים, ספקים ועוד.  
  6. רכבים – כניסה ויציאה של רכבים לשטח המפעל – רכבי עובדים, רכבי אורחים, רכבי אספקה ועוד – מחייב התמודדות עם דפ"אות הקשורות לרכב ולכל נושא התנועה בשטח המפעל הקשור לבטיחות.
  7. אזורים רגישים במפעל – אזורים המוגדרים כאסטרטגיים ורגישים בתהליך היצרני של המפעל ובייעוד החברה, כאלה שאם הם נפגעים ההשפעה מידית ורוחבית – מחייב יצירת תכנית אבטחה ובטיחות בשיטת המעגלים.
  8. הנהלה – אנשים המאיישים תפקידי ניהול בחברה ושחייבים לספק את ה"סחורה" ללקוחות ולבעלי המניות ולכן ממוקדים מאוד לתחום הכספי בחברה ובמיוחד לזה שיוצא ממנה – רוב המנהלים חושבים שאבטחה הינו תחום שרק מוציא כסף ואינו מכניס כסף לחברה ולכן לא ימהרו להזרים למנב"ט תקציבים גדולים.
  9. מפעל וותיק וישן – מפעל בן עשרות שנים שבתחילת הדרך היה קטן ועם הזמן הלך וגדל ולכן לרוב הגדילה וההתרחבות מתרחשת בשיטה של טלאי על טלאי כמעט בלי התחשבות בצרכי האבטחה – המנב"ט מקבל לידיו מצב קיים שכמעט ואינו ניתן לשינוי ולעיתים יוצר בעיות אבטחה קשות שצריך להתמודד איתן ביום יום.

ברור שישנם עוד מאפיינים אבל נראה לי שאלו מספיקים כדי להבין על מה מדובר ועם מה המנב"ט צריך להתמודד 24/7.

אז מה למדתי משני הביקורים בשני המתקנים המיוחדים האלה:

  1. תפקיד המנב"ט – תפקיד חשוב ומרכזי מאין כמוהו בעל אחריות כבדה ולכן כל מי שמאייש אותו חייב להתחיל בהבנה הזו. תפקיד שאולי יכול להיתפס כשולי ולא חשוב אבל בפועל, עובדתית, מדובר בתפקיד שמהווה חוליה חשובה מאוד ביכולת החברה והמפעל שלה לעמוד ביעדים ובהתחייבויות. אין ספק שעל כל הגורמים הרלוונטיים שלוקחים חלק בכל הקשור לתפקיד מנב"ט בישראל, להמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי שייתפס כמקצוע חשוב ומחייב משלב תהליך הלמידה המקצועית ועד שלב הביצוע והאחריות שבתוכו. אני חושב שבגופים מונחים, על הגוף המנחה לייצר מנגנון שמסייע למנב"ט להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו כולל הנהלה שאולי לא מבינה את משמעות התפקיד.
  2. האיומים – אי אפשר לבוא נעול עם גישה אבטחתית אחת שיש בתוכה רשימת מכולת קבועה של איומים ולחשוב שתתאים לכל מתקן בלי קשר לייעודו ולמאפייניו. ישנם כל כך הרבה גורמים אשר משפיעים על קביעת האיומים הרלוונטיים למתקן ולכן השלב הראשון שעל כל מנב"ט לעשות זה לנתח את החברה, המתקן, השטח והפעילות בראיית התוקף על מנת להצליח להגיע לרשימת איומים שבאמת יכולים להוות סכנה לחברה ולעובדיה. למדתי שישנם מתקנים שאיומי הבטיחות עולים על האיום הפלילי והפח"עי הפופולריים כל כך. 
  3. ניתוח בראיית התוקף – תחום שבשנים האחרונות תופס תאוצה ומוכיח כמה הוא חשוב כבסיס לקביעת הגדרות, הנחות עבודה ותכנית אבטחה. אני ממליץ לכל מנב"ט לבצע את השלב הזה גם במתקן קיים וגם במתקן חדש מהסיבה הפשוטה והברורה שרק כך יוכל לגבש תכנית ייעודית וממוקדת שתמנע בזבוז כסף רב על כוח אדם ואמצעים שאינם מתאימים וככאלו ישאירו את החברה והמתקן חשופים לאיומים ממשיים.
  4. סדר וניקיון – הייתי מודע לחשיבות הנושא הזה לפני הביקורים אבל אחריהם הבנתי עד כמה לא ניתן להצליח במקום שאין בו סדר וניקיון ועד כמה ההשפעה שלהם גדולה במימוש תכנית הבטיחות והאבטחה במפעל יצרני וגדול. המנב"ט וכל בעל תפקיד אחר במפעל חייבים לשאוף לסדר וניקיון ברמת בית מרקחת, רמה כזו שניתן לאכול מהרצפה. רמה כזו שכל פריט וכל ציוד נמצא במקום מוגדר שעומד בתקנים הדרושים. כל רמה שמתחת לרמה הזו תעמיד את החברה והמפעל בסכנה. בלאגן יוצר הזדמנויות ליריב הפוטנציאלי וסדר מקשה עליו מאוד.
  5. כניסה, יציאה והסתובבות במפעל – קיימת חשיבות רבה ליצירת תהליכי כניסה, יציאה והסתובבות ברורים, מחייבים וחד משמעיים במפעל בהיבטי בטיחות, הקלה על עבודת מערך האבטחה ושוב יצירת קושי ליריב הפוטנציאלי.
  6. שיטת המעגלים – שיטה וותיקה, נכונה ורלוונטית למנב"ט שיש לו תקציב ללא הגבלה (לא נראה לי שיש כזה) ולמנב"ט עם תקציב מוגבל. עם תקציב בלתי מוגבל, קל מאוד לשפוך את הכסף על כוח אדם ואמצעים לא מתאימים ובכך ליצור סכנה שמתאימה לאמרה שכל המוסיף גורע. שיטת המעגלים עוזרת גל למנב"ט עם הרבה כסף להיות ממוקד על מנת להגיע לתכנית מקצועית ומתאימה למתקן שבאחריותו. עם תקציב מוגבל, ישנה דילמה קבועה על מה מוציאים את הכסף ועל מה מוותרים ולכן שיטת המעגלים עוזרת להבין איפה צריך וחייבים להיות הכי חזקים ואיפה לא – מנב"ט שמבין שלא יהיה לו תקציב שיאפשר לו להקים גדר מעכבת חזקה ויעילה יצטרך לחזק את המעגל הפנימי בכך שישקיע בכוח אדם ואמצעים שיקשו על היריב אחרי שעבר את הגדר.
  7. זיהוי, תגובה וחזרה לשגרה – זו הנוסחה המרכזית בכל מערך אבטחה כאשר הזיהוי החשוב ביותר. מערך אבטחה בעל יכולת זיהוי גבוהה יצליח להתמודד עם היריב טוב יותר. זיהוי מוקדם נותן למערך האבטחה זמן תגובה ארוך יותר. מזה ניתן להבין שתגובה ללא זיהוי מוקדם כנראה שתהיה לא יעילה ומאוחרת מידי אבל זיהוי ללא תגובה בכלל כנראה שלא יהיה שווה כלום. יריב שמבין שרואים אותו יחשוב יותר מפעמיים האם להמשיך בתכניתו הזדונית ויריב שיבין שזיהו אותו וגם יראה תגובה מהירה, נחושה ואגרסיבית כלפיו כבר לא יחשוב פעמיים אם יוכל לחשוב בכלל. אני ממליץ למנב"ט להשקיע מאמצים ביצירת יכולת זיהוי מוקדמת וביכולת תגובה חזקה ונחושה.
  8. כל דבר יותר טוב מאפס – ככלל, כל דבר שהמנב"ט יעשה יהיה יותר טוב מלא לעשות כלום. מנב"ט שמבין שלא יקבל את כל מה שהוא רוצה וחולם עליו, יצטרך ללמוד להשיג מה שאפשר ולהסתפק בכך ליצירת מערך אבטחה יעיל אל מול היריב. הגישה הזו מחייבת ניתוח שיזהה וימפה את האזורים הרגישים במתקן ואת נקודות התורפה ויסייע לנתב את המשאבים לחיזוק ואבטחתם קודם.

אני לא מנב"ט, לא הייתי וכנראה שכבר לא אספיק להיות, אבל אני כן נחשף לעבודתם של הרבה מנב"טים בישראל. אני מאמין באמרה ש"מכל מלמדיי השכלתי" וגם במקרה הנ"ל למדתי והשכלתי ולכן אני מודה למארחים ושולח מסר לכל מנב"ט שקרא את הכתבה והגיע עד לכאן – אל תחשוב שאתה יודע ומכיר את הכל, אל תחשוב שאתה מצוין ותמיד תצא מנקודת הנחה שיש עוד מה ללמוד ויש עוד איפה להשתפר ולכן קח את עצמך לביקורים אצל מנב"טים אחרים שאתה מכיר ולמד עם אילו אתגרים הם מתמודדים ואיך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בניהול מקצועי ונחוש ובגישה פתוחה ללמידה מאחרים

איום הרחפנים בעולם האבטחה ובחירת המענה כנגדו

יותר ויותר בעלי תפקידים מעולם האבטחה, מבינים שהרחפנים הפכו להיות איום מסוכן וממשי ולכן משקיעים זמן רב בניתוח מאפייניו ומחפשים מענה מתאים. עולם האבטחה מתחלק לשלושה כשמדובר ברחפנים:

  1. היריב – שהתחיל כבר מזמן להשתמש ברחפן ככלי לחימה, בעיקר באזורי לחימה קיימים ובכך מוכיח את יעילותו ואת האפשרויות שניתן להשתמש בו.
  2. כוחות האבטחה – שמבינים או שרק מתחילים להבין את גודל הבעיה ומחפשים דרכים להתמודדות נגדה.
  3. חברות טכנולוגיה – שמפתחות מערכות שונות שיכולות לתת מענה לאיום.

אני לא מכיר ושולט בעולם הרחפנים מבחינת אילו סוגים ואילו יכולות יש אבל ממה שאני קורא וצופה בסרטונים רבים אני כן מבין שמדובר בעולם שמתפתח בקצב מסחרחר גם מבחינת פיתוח והוצאת דגמים חדשים ומשופרים וגם מבחינת ההתעניינות מצד אנשים פרטיים וגורמים ממלכתיים.

מצד העוסקים באבטחה, מדובר באיום חדש יחסית שמתווסף לרשימת האיומים הקיימת ולכן על מנת להתמודד איתו חלה החובה לבצע תהליך ניתוח מקצועי כפי שאמורים לעשות עם כל איום אחר:

הכרת הרחפן – התהליך חייב להתחיל בהכרות עולם הרחפנים – סוגים, ייעוד הרחפן, גדלים, טכנולוגיה, זמן שהייה באוויר, יכולת נשיאת משקל, מאפייני הפעלה ועוד.

הרחפן כאיום – הרחפן עצמו מהווה אמצעי להשגת המטרה. הרחפן מאפשר למפעילו לעשות פעולה אחרת כמו צילום, ירי, נשיאה והטלת מטען ועוד. סרטונים המפורסמים ברשתות מוכיחים שהיכולות הללו כבר קיימות ובחלקן אף מיושמות על ידי גורמים שונים. היכולות והשימוש בשטח מהווים הוכחה חד משמעית שהרחפן הינו איום ממשי.

רחפן עם רובה יורה:

רחפן המאפשר השלכת מטען:

שימוש ברחפן לניסיון הפלת מטוס נוסעים:

שימוש ברחפן לצורך צילום פפרצ'י (בתים של מפורסמים):

רחפן שנכנס לתחומי הבית הלבן (כניסה למתקן):

כל מי שראשו במקומו, חייב להבין שרחפן יכול לשמש כאמצעי המסייע ליריב לבצע תקיפה למטרת פגיעה ו/או למטרת פיגוע. כל מי שמחובר למציאות, מבין שישנם גורמים שכבר משתמשים ברחפן כאמצעי כזה ובכך מוכיחים שהתיאוריה הפכה למציאות. זאת צריכה להיות הנחת העבודה של כל גורם, אזרחי או ממלכתי, אשר אמון על מושא אבטחה ולכן מי שיחליט להישאר ללא פתרון בגלל שאינו מאמין באיום או בגלל שהוא מחכה למערכת המושלמת עבורו, מעמיד את מושא האבטחה שבאחריותו ואת עצמו בסכנה יומיומית של פגיעה בעזרת רחפן.

כמי שנכנס לעולם הטכנולוגיה, אני בדעה שלרוב פתרון חלקי עדיף על אי פתרון כלל. כמענה לאיום רחפן, גם אם אין אפשרות לרכוש את המערכת המושלמת שיודעת לזהות ולהשתלט, עדיף לרכוש מערכת שיודעת לזהות כניסה ולמצוא את הדרך הקיימת למתן תגובה. אפשר לשלב בין מערכת זיהוי של חברה אחת למערכת השתלטות של חברה אחרת.

 

זכרו, שבשנת 2017, "אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

אמצעים טכנולוגיים באבטחה – מצב שבו כל המוסיף גורע

התעסקות מקצועית רציפה בתחום מסוים, מחייבת ללמוד אותו לעומק כדי להבין מה נדרש לעשות וכדי להצליח לקבל החלטות נכונות.
כאמור, בחמש שנים האחרונות אני עוסק בתחום הטכנולוגיה בתצורה של תכנון וייצור מערכות טכנולוגיות לעולם האבטחה הממלכתי והאזרחי וכתוצאה מכך התחלתי להבין טוב יותר מה המשמעות של שילוב אמצעי טכנולוגי בנוסף לאדם.
אני מודע לכך שחמש שנים לא הופכים אותי למומחה בטכנולוגיה ואני עדיין טירון בתחום אבל הם כן מאפשרים לי להבין שעולם הטכנולוגיה הינו אחד התחומים המסקרנים והמעניינים ביותר שקיימים בחיינו. מדובר בעולם יצירתי וכמעט אין סופי מבחינת האפשרויות שקיימות בו. עולם שממציא את עצמו כל פעם מחדש ורגע אחד אחרי, מציג אמצעי מתקדם יותר ושומר במגירה את התכנון לחידוש העתידי. עולם מרתק שיודע ללמוד את האדם כמשתמש ושמצליח לנגוע בתחושת הרגש, הסקרנות וההרפתקנות שלו.
ככלל, תפקידו של אמצעי טכנולוגי זה לסייע לאדם המשתמש בו להיות טוב יותר. הבעיה מתחילה כאשר האמצעי מזיק והופך את האדם המשתמש בו לגרוע יותר. 
אני חושב שמכשיר הפלאפון, שהפך להיות אמצעי חובה לכל אדם בכל גיל כמעט, הוא הדוגמא הטובה ביותר לערבוב הזה בין סיוע למשתמש לבין יצירת נזק. הפלאפון הוא אמצעי טכנולוגי שמצד אחד שיפר לנו את יכולת התקשורת עם אנשים אחרים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומצד שני השתלט על חלק מתכונות האופי שלנו עד כדי שמעמיד אותנו בסכנת חיים ממשית בגלל חוסר השליטה לא להשתמש בו כאשר אנחנו מבצעים פעולה אחרת שדורשת ריכוז כמו נהיגה ברכב למשל, רכיבה על אופניים וכו'.
חדירת האמצעי הטכנולוגי לאזור הרגש והתחושה של האדם המשתמש, גורמת לו גם לרצות אוטומטית את האמצעי החדש הבא, המתקדם יותר, היפה יותר ולעיתים גם את היקר יותר. אמנם פלאפון מהווה דוגמא מצוינת ועדכנית להשפעות אלה, אבל ישנם עוד הרבה אמצעים טכנולוגיים אחרים שמיועדים לשימוש פרטי ו/או מקצועי שמצליחים להשכיח מהמשתמש את העובדה שגם בבחירת אמצעי טכנולוגי צריך לבצע קודם תהליך חשיבה ותכנון מסודר של הגדרת הצורך ורק אז לבחור את זה שייתן את המענה המתאים ביותר.
כל המוסיף גורע מתייחס לשלב בחירת המענה מכיוון שאם נתפתה לבחור באמצעי בעל מאפיינים ויכולות שאינם באמת הצורך שלנו, נסתכן באי קבלת המענה שחיפשנו וגרוע מכך, נגרום לקבלת מענה שיגרום לנזק מקצועי.
בהתייחס לעולם האבטחה, אני בדעה, שהנזק הגדול ביותר בהתייחסות לא נכונה לבחירת אמצעי טכנולוגי מתאים הוא העובדה שלא מעט אנשי מקצוע שוכחים שבסופו של דבר מה שישפיע על היריב זו התגובה של המאבטח ולא האמצעי הטכנולוגי. עיקר תפקידו של אמצעי טכנולוגי בעולם האבטחה זה לסייע ברמת ההרתעה, בזיהוי וגילוי ובשחזור האירוע. חשוב לזכור שהאמצעי הטכנולוגי לא יכול להגיע ליריב, לרדוף אחריו, לתשאל אותו, לבדוק אותו לעומק, לאמת את החשדות שעלו עליו, להתעמת איתו ואף להילחם בו.
כל המוסיף גורע, מתייחס למצב שבו בוחרים אמצעי טכנולוגי רק בגלל שיש לו יכולת "מגניבה" למרות שאין בה צורך בהגדרת המענה. יכולת באמצעי טכנולוגי, שתהיה החדשנית ביותר, אם אינה מתאימה למאפייני העבודה של מערך העבודה תגרום לקושי יומיומי בתפעול, בהבנה וביישום.
שום אמצעי טכנולוגי שיממש את ייעודו וייתן התרעה בזמן אמת, כמעט ואינו שווה ללא תגובה מהירה, נחושה, מדויקת ואסרטיבית של המאבטח, מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד יריבים אינם מתרגשים מקיומו של האמצעי בגזרת הפעולה שלהם.
דוגמא מצוינת לדבריי הוא הסרטון הבא שמתעד חולייה שגונבת כספומט ממתקן בבאר שבע:

חוליית הגנבים מודעת לקיומן של מצלמות שמתעדות אותם מרגע הגעתם למתקן וזה לא ממש מרתיע אותם, יתכן והם מעריכים שנשלח דיווח למוקד שמקפיץ כוח תגובה וגם זה לא ממש מרתיע אותם מלהמשיך. הם לא נרתעים כי הם יודעים כמה זמן לוקח לכוח התגובה להגיע אליהם, מדובר בזמן ארוך מאוד יחסית שמאפשר להם לסיים את העבודה ולברוח עם השלל. 
המסקנה מהאירוע הנ"ל, שכדאי וחשוב שיהיה אמצעי טכנולוגי שיודע לזהות את היריב במהירות ויודע להעביר דיווח בזמן אמת אבל זה לא ימנע את האירוע אם לא יהיה כוח תגובה שיצליח להגיע ולהגיב כשהיריב עדיין בשטח.
בהחלט יכול להיות שבהגדרת האיום והמענה יוחלט שבגלל שיש ביטוח שמכסה את כל הנזק שנגרם מהאירוע, מטרת האמצעים הטכנולוגיים המותקנים במתקן היא רק לתעד אותו לצורך הגשת ראיות שהוא אכן קרה ולכן אין צורך בכוח תגובה בכלל – זה מחזיר אותנו לעובדה שהכול מתחיל ונגמר בביצוע תהליך תכנון מסודר כבסיס לבחירת המענה הטכנולוגי.
מי שמתכוון לרכוש אמצעי טכנולוגי שדורש הפעלה על ידי כוח מקצועי ומיומן ויודע שאין לו את כוח האדם המתאים לכך, שיעצור ויחשב מסלול מחדש לפני שיבזבז כסף רב על לא כלום. גם במקרה הזה, אמצעי שיופעל על ידי כוח אדם לא מקצועי ומיומן יעשה יותר נזק למערך האבטחה מאשר תועלת.
אמצעי טכנולוגי מתאים להגדרת המענה לדפ"א, יכול להביא לצמצום מספר המאבטחים המופעלים במשמרת אבל לא יכול לבטל אותם לגמרי.
מצד אחד העוסקים באבטחה צריכים לשמוח על כך שיש מבחר גדול של אמצעים טכנולוגיים שעומדים לבחירה ברמות שונות ובעלויות שונות ומצד שני חייבים להבין שאותו מבחר יכול לגרום להם לבחור דווקא את האמצעי שאינו מתאים לצרכים של מערך האבטחה שבאחריותם אם בגלל שלא עבדו בתהליך מסודר או שהתלהבו מיכולות הקיימים באמצעי למרות שאינם נדרשים עבורם.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב אמצעים טכנולוגיים מתאימים להגדרת המענה ומתוך הבנה שאמצעי מסייע למאבטח ולא מחליף אותו

אירוע חירום – מוכנות, תגובה וחזרה לשגרה

נובמבר 2016 העמיד שוב את גופי הביטחון, משרדי הממשלה, העיריות והאזרחים במבחן המוכנות ויכולת ההתמודדות עם אירוע חירום רחב היקף. למה שוב? מפני שאירועי חירום מתרחשים בתדירות ובהיקפים משתנים וכידוע לפני 6 שנים התרחשה שריפת ענק בכרמל שבסיומה הוגדרה כאסון הכרמל.
למי שמתעניין בשאלה אם כלל הכוחות והגופים בישראל באמת מוכנים לתת מענה לאירוע חירום. אירוע השריפות שפקד אותנו בחודש נובמבר, נותן את התשובה שלצערי הרב הינה "עדין לא", למרות שהיינו מצפים שתהיה "בהחלט כן" במיוחד בגלל שכבר עברנו לא מזמן אירוע שריפה רחב היקף שכלל הרוגים ופצועים רבים.
בכנות ובפשטות, הייתי מצפה מכל הגופים בישראל, ובמיוחד מאלה שתפקידם לתת מענה בשעת חירום, ויותר מכך מאלה שהשתתפו וחוו את אסון הכרמל, לנצל כל יום מרגע סיום האירוע ללמידת דו"ח הביקורת ורשימת הלקחים שבתוכו ולהשקעה רציפה עד ליישומם המלא.
יישום הלקחים מאירוע שהתרחש אמור להתבצע בכל ארגון חזק ובריא ששם לעצמו מטרה להגיע לאירוע הבא מוכן יותר.
אירוע מתרחש כתוצאה מכך שלא מצליחים למנוע את תחילתו. כישלון בשלב המניעה, שולח את הכוח המגיב לפעול במספר שלבים:

  1. תחילת האירוע.
  2. זיהוי וסיווג האירוע.
  3. תגובה/מתן מענה לאירוע.
  4. ביצוע פעולות עד לחזרה לשגרה.
  5. תהליך מסודר של הפקת לקחים ויישומם.

לגורם האנושי יש את התפקיד החשוב ביותר בתהליך מפני שהוא זה שמוציא אותו לפועל. אלה הם אותם אנשים שעובדים בתפקידים שונים ובגופים שונים. מדובר בשילוב של עובדים בתפקידים מבצעיים עם עובדים בתפקידי מטה/משרד, כשכל אחד מהם אמור לבצע את תפקידו במקצועיות מרבית.
כאזרחים, יכולנו לראות את לוחמי האש והשוטרים עובדים סביב השעון כמעט ללא מנוחה, נותנים את כל מה שיש להם כדי להילחם בלהבות הקטלניות, חוקרים חשודים בהצתות, מונעים גניבות מבתים נטושים, חושבים על להציל אזרחים אחרים, להציל רכוש וכששואלים אותם הם מדברים בגאווה גדולה על התפקיד ועל נתינה אין סופית.
נכון שזה מאוד מעודד שהגורם האנושי בישראל עדיין נותן את כל מה שיש לו אבל זה לא מספיק כדי שיצליחו לתת מענה יעיל ומקצועי לאירוע עצמו.
המוכנות לחירום מתחילה הרבה לפני שהאירוע עצמו מתחיל ומטרתה היא בכלל לנסות ולמנוע אותו. מניעה היא סך כל הפעולות שנבצע כדי שהאירוע לא יתחיל ולכן את רוב הזמן שלנו בשלב השגרה נשקיע רק במטרה זו.
המוכנות בשגרה אמורה להכין אותנו גם לרמת התגובה שנצליח לתת כשהאירוע כבר התחיל. למרות שבחלק מהמקרים כבר יהיה נזק מסוים לנפש ולרכוש חשוב שהתגובה תהיה נכונה, נחושה ויעילה כדי שתוכל למזער נזקים ולעצור את האירוע.
המשמעות מהמוכנות בשגרה ומרמת התגובה בהתרחשות אירוע חירום הינה השילוב בין הגורם האנושי לכלל הכלים והאמצעים שנתנו לו למימוש תפקידו ואחריותו המקצועית.
בהתייחס לכבאות באירוע, לצערי הרב גם אחרי האירוע הנוכחי, לא ניתן לקבוע שהארגון הגיע לרמת מוכנות מבצעית שתוכל לתת מענה מהיר ויעיל לכלל תרחישי האיום שבתחום אחריותו. כן ניתן לקבוע, שבאירוע הנוכחי ההישג הגדול והחשוב ביותר שלא היו אבדות בנפש, יתכן שעובדה זו מעידה שכן נעשתה התקדמות מסוימת ברמת המוכנות.
לוחם האש, הנחוש ביותר שקיים, לא יכול להצליח לתת מענה יעיל ומקצועי אם תחנת הכיבוי שלו נמצאת במרחק תגובה ארוך מידי ממקום האירוע או שהציוד שעומד לרשותו אינו מתקדם מספיק. הארגון עצמו, לא יכול להתמודד עם אירוע רחב היקף אם פריסת תחנות הכיבוי הארצית אינה מתאימה לגודל השטח ולגודל האוכלוסייה ואם אין מספיק כבאיות כיבוי וצוותי לוחמי אש. 
הנחת העבודה תהיה שלא ניתן להגיע לרמת מוכנות כזו שתצליח לתת מענה לכל אירוע ובמיוחד לאירועים רחבי היקף וברור שיהיה צורך לקבל סיוע ממדינות אחרות ועדיין במוכנות לחירום בשלב השגרה חשוב להעריך את כלל אפשרויות האיום ולהחליט על רמת המענה המקומי ועל רמת הסיוע שתידרש בתרחישי הקיצון.
עושה רושם שגם בנושא קבלת סיוע ממדינות אחרות אנחנו נמצאים במגמת שיפור ביחס לאירועים קודמים.
הערכה גדולה לכלל כוחות הביטחון שבסופו של דבר הצליחו להשתלט על כל השריפות תוך פינוי האזרחים מישובים ושכונות שהיו בסכנה.
העניין הוא, שאירוע חירום לא מסתיים בנקודה זו למרות שבתחושה נראית כנקודת השיא שלו. האירוע ממשיך לשלב האחרון שלו, שלב החזרה לשגרה. מדובר בשלב לא פחות חשוב מפני שמעורבים בו אזרחים רבים שנפגעו ברמות שונות כולל כאלה שנשארו בלי כלום ולכן ישנה חשיבות רבה לכך שרמת המענה תמשיך להיות נחושה ויעילה.
בשלב הזה נכנסים לפעולה אותם עובדים בתפקידי מטה/משרד ולכן גם הם חייבים להיות מוכנים לכלל תרחישי האיום בגזרת אחריותם המקצועית. עיריות חייבות להיות מוכנות לתגבור מוקדי החירום שלהן, משרדים במס רכוש חייבים להיות בעלי יכולת טיפול במספר גדול של אזרחים בזמן קצר, חברות ביטוח חייבות לתת למבוטחים שלהן את כל מה שמגיע להם במסגרת פוליסות הביטוח ועוד.
השלב של החזרה לשגרה מאוד משמעותי לאזרח, זה השלב שבו האזרח מצפה לקבל בחזרה את מה שמגיע לו מכלל הגופים שייעודם וקיומם מתן שירות לאזרחים.
על פי האירוע הנוכחי, המוכנות לחירום לשלב החזרה לשגרה מעידה שהגופים הרלוונטיים לא מוכנים כלל ואינם מסוגלים להעניק טיפול יעיל ומקצועי כפי שנדרש מהם. מי שמשלם את המחיר לחוסר המוכנות הזו הוא האזרח הקטן.
מספיק לשמוע שישנם אזרחים מאסון הכרמל שהטיפול בעניינם עדיין לא הסתיים, כדי להבין שישנה עוד הרבה עבודה לעשות כדי להיות באמת מוכנים לאירוע הבא שיגיע.
כולי תקווה, שאחרי האירוע הנוכחי, נצליח לבצע הפקת לקחים וליישם אותם ברמה טובה יותר מאשר מה שבוצע מאז סיום אסון הכרמל ועד היום.

הפעם, זכרו שלא רק אבטחה צריך לקיים אלה גם הבטחה ובמיוחד שהיא ניתנת לאזרחים

מנב"ט – שינוי קטן יביא להבדל גדול – מעורבות ניהולית

מנב"ט הוא מנהל לכל דבר ועניין ולכן חלה עליו החובה להתנהג ולהתנהל ככזה.
חטיבת האבטחה במשטרת ישראל החליטה לפני כמה שנים בודדות, לשנות את הגדרת התפקיד מקב"ט (קצין ביטחון) למנב"ט (ממונה ביטחון) על מנת לנסות ולעלות את חשיבות התפקיד קודם כל בעיני המבצע אותו וגם בעיני המנהלים שמעליו והמאבטחים שמתחתיו.
שינוי הגדרת התפקיד יכול בהחלט לסייע בהתייחסות אליו, אבל מה שיקבע באמת אם זה יקרה תהיה רמת הביצוע שלו על ידי מי שמאייש אותו.
הביצוע מורכב מהאדם בתפקיד, הבנתו את הגדרת התפקיד ומידת האחריות שבו והדרך שבה בחר ליישם אותו בפועל.
בנוסף לשינוי הגדרת תפקיד הקב"ט למנב"ט, במסגרת עדכון חוק הסדרת הביטחון וחוק רישוי עסקים הוחלט שמנהל המקום הוא האחראי הראשי על ביצוע האבטחה מתוך כוונה לגרום לו להיות יותר מעורב ואכפתי וכדי שהתייחס יותר ברצינות למנב"ט שתחתיו. 
המנב"ט מוגדר כממונה האחראי לסייע למנהל המקום ליישם את האבטחה בהתאם להנחיות משטרת ישראל כגוף מנחה.
המשמעות העיקרית מהגדרות המשטרה היא שמנהל המקום לא יכול להסיר מעצמו את האחריות למה שקורה בנושא האבטחה ואולי לחשוב שרק המנב"ט שלו הוא האחראי לטוב ולרע. באופן טבעי, שינוי הגדרה כזו, היתה צריכה לגרום למנהל המקום להיות יותר מעורב באבטחה דרך של ניהול המנב"ט ופיקוח על רמת הביצוע שלו ולמנב"ט להיות בתחושה שיש מי שמסתכל ובוחן אותו מתוך כוונה טובה שלא "יירדם בשמירה" ובאמת ינהל את מערך האבטחה ברצף, כל הזמן.
אני בדעה שמנב"ט חייב לממש את תפקידו בצורה אקטיבית כל הזמן, בלי קשר לזהות המנהל שמעליו ועד כמה הוא מפקח על עבודתו ובלי קשר לרמת הפיקוח מצד חטיבת האבטחה במ"י.
אחד הגורמים הבולטים לחלק מהאירועים שבהם רמת האבטחה נמצאה לא תקינה, הוא המעורבות הניהולית של המנב"ט בכל הקשור לתחום אחריותו כממונה הביטחון במקום.

מיהו המנב"ט שאינו באמת מעורב בניהול מערך האבטחה?
מנב"ט שמוצא את עצמו מופתע לעיתים קרובות מאירועים שמתרחשים בגזרתו.
מנב"ט שאינו מכיר באופן אישי מאבטחים שעובדים במערך האבטחה שלו.
מנב"ט שלא מבקר באימונים שעוברים המאבטחים שלו בבית ספר לאבטחה.
מנב"ט שלא מצטרף מידי פעם לתדריכים שמועברים למאבטחים שלו.
מנב"ט שרוב הזמן מבלה במשרד שלו במקום בשטח.
מנב"ט שלא דואג להמשיך ולשפר את הרמה המקצועית של המאבטחים שלו בדרך של הכשרות נוספות מעבר לבית הספר לאבטחה.
מנב"ט שלא דואג לטפח את שדרת הרמ"שים שלו.

כאן, בנקודה הזו, החוזק שלך כמי שהחליט לעבוד כמנב"ט מקצועי זה לקבוע האם אתה באמת מנהל שמעורב במה שנעשה בתחום אחריותך. 
במידה ואתה מרגיש שהצלחתי לתאר את המצב שאתה נמצא בו זה הסימן שעליך לעשות שינוי קטן שיביא להבדל גדול.
השינוי הקטן שתבצע זה שתהפוך למנהל מעורב, וכדי שתצליח בכך עליך להפוך למנהל אקטיבי ומורגש שמקפיד לשמור על העקרונות הבאים:
  1. תעריך את עצמך ואת התפקיד שאתה נמצא בו ומבצע אותו – מנב"ט. אתה ה"שריף" של המקום שבו אתה עובד. תהיה זקוף, תהיה גאה, תהיה יציב ותהיה חזק כי רק בדרך הזו תזכה לתוצאות טובות וליחס רציני מהסובבים אותך.
  2. תקבע לעצמך מהם עקרונות הניהול שאתה מאמין בהם ותתחיל בלהיות מנהל מעורב. מנהל מעורב זה אחד שנמצא גם בשטח והרבה. תקפיד לא להעלם יותר מידי במשרד שלך. תקפיד להראות את עצמך בתחילת יום העבודה, במהלכו ובסופו.
  3. תכיר את העובדים שלך מבחינה אישית ומקצועית בלי שום קשר אם הם מועסקים ישירות או על ידי חברה קבלנית – תקיים שיחות אישיות תקופתיות, תבצע שיחות מסדרון קצרות, תתייחס לאירועים אישיים של העובדים, תסייע במה שאתה יכול וכו'. מבטיח לך שבדרך זו תצליח לרתום את העובדים לאחריות אישית ומשותפת לתפקיד.
  4. תדאג להצטרף מידי פעם לתדריכים גם אם הם מתקיימים בשעות מוקדמות.
  5. קיים, לפחות פעם ברבעון, שיחה עם כמה מאבטחים ביחד או עם כולם. שיחה שבה תאפשר למאבטחים להביע את עצמם באופן חופשי.
  6. הפעל וטפח את שדרת הרמ"שים שלך – תן להם מצד אחד להרגיש שהם מנהלים את המשמרת ומצד שני להבין שהניהול שלהם מושתת על העקרונות שלך כמנב"ט. קיים עם הרמ"שים שיחות אישיות. קיים פעם בחודש פורום רמ"שים. תן לרמ"שים להעביר הדרכות למאבטחים. למד אותם לקחת ולקבל אחריות.
  7. תמצא את הדרך לתגמל רמ"שים ומאבטחים בולטים.
  8. תדאג להשתתף בכל ההדרכות והאימונים שמועברים למערך האבטחה שלך שהם בנוסף למה שמועבר בבתי הספר לאבטחה.
  9. תיזום פגישות עבודה עיתיות עם המנהל שלך גם אם הוא אינו מבקש את זה ממך.
  10. תדאג לבצע תרגילים ברמות שונות לרמ"שים ולמאבטחים שלך ותמיד סיים אותם בסיכום מקצועי בעל פה ובכתב שעיקרו רשימת לקחים ללמידה וליישום. תזכור שיש מה ללמוד גם מהצלחות ולא רק מכישלונות.
  11. תעשה הכל כדי לעמוד בצורה מושלמת בכל דרישות הגוף המנחה גם כשאתה יודע שרמת הפיקוח מצידו אינה מלחיצה ומאיימת.

למרות שהדרך להפוך למנהל מעורב כוללת את הרשימה שציינתי ויותר מכך, אין בעיה להתרגל אליה וליישם אותה במלואה. הדבר הטוב ביותר שיעזור לך הוא לנהל יומן שבו תדאג לקבוע משימות לביצוע ומתי בדיוק בשילוב של הקפדה לא לוותר לעצמך.
מבטיח לך, שמדובר בשינוי קטן שיביא לך כמנב"ט הבדל גדול מהמקום שאתה נמצא בו היום.
אני יכול להבטיח לך שכל מה שציינתי בוצע כבר על ידי מנב"טים אחרים והצליח בגדול. הכל אפשרי לביצוע ותלוי רק בך.
תהיה מנהל מעורב ותגרום לעובדים שלך לבצע את תפקידם מתוך אחריות ואמונה בדרך שיגרמו לרמת אבטחה גבוהה יותר בתחום אחריותך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" במעורבות ניהולית.