7.10.2023 – כישלון, תיקון תגובתי ותיקון כללי

התקפת הטרור ברמת צבא קטן, מיומן וקטלני שהתרחשה ביום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 על ידי ארגון הטרור חמאס, תירשם ותיזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל ככישלון הגדול ביותר שחוותה מאז הקמתה – מחדל. התקפת האויב גבתה קורבנות ישראלים רבים, אזרחים שעברו התעללויות אכזריות ושבויים רבים שמוחזקים ברצועת עזה. התקפת טרור שביטלה באופן מידי את מדיניות כל ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו ועד היום, את תפיסת הביטחון של צה"ל בהקשר לגבול עם האויב שסמכה יותר מידי על המעגל הטכנולוגי, חיזקה מספר עובדות של החיים, ערערה מספר הנחות עבודה והעלתה לכותרות את משמעות הערך "אחריות".
יום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 הציף והציג לכל אזרחי מדינת ישראל את האמת כפי שהיא, ללא סינון, והפך לנקודת ציון זמן במדינת ישראל שמחלקת את התקופה לכל מה שהיה וקרה לפני ולכל מה שיקרה אחרי, בדגש על התפכחות והתעוררות של כלל אזרחיה הישראלים. 

מדינת ישראל עד ה 7 לאוקטובר 2023

מאז הקמתה ועד היום, מדינת ישראל חולקת גבולות עם מדינות ערביות עוינות. כבר בתחילת הדרך מדינת ישראל החליטה שלמרות היותה מדינת היהודים יחיו בתוכה אזרחים ערבים ובכך הפכה להיות למדינת כל אזרחיה ולא מדינה ליהודים בלבד. עובדה זו מהווה בסיס חזק לגיבוש זהותה ומאפייני החיים במדינת ישראל וגורמת להתמודדות מתמדת עם אוכלוסייה שונה, ממורמרת ובתחושת מתמדת של קיפוח. כל ממשלות ישראל מאז הקמתה ועד היום התמודדו עם הנושא הערבי בתוך הבית ומחוצה לו וכל ממשלה ניסתה להבין את הבעיות שנוצרות מכך ופעלה למציאת פתרונות שיצליחו להתמודד עמן. הממשלה בראשותו של מנחם בגין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם מצרים. הממשלה בראשותו של יצחק רבין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם ירדן וחתמה על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים בהנהגתו של ערפאת. הממשלה בראשותו של אריאל שרון ז"ל ביצעה את ההתנתקות מרצועת עזה. עובדתית, הבעיה הפלסטינית לא רק שלא נפתרה ולא נעלמה עם השנים אלה הלכה והחמירה. אין ספק שההתעקשות של כל ממשלות ישראל להמשיך עם אותה מדיניות למרות שלא פתרה את הבעיה מוכיחה את העובדה שאסור ל"התאהב" בדרך אחת תוך התעלמות מסימנים ברורים שאינה נכונה בעליל.
יצחק רבין ז"ל היה הראשון שניסה לעשות מהלך משמעותי כדי לפתור את הבעיה ולכן ניתן אולי להבין מדוע היה כדאי לתת למהלך כזה הזדמנות. אבל, כאשר ערפאת שיחק בשני כובעים ולא ממש הפסיק את פעולות הטרור נגד ישראל, היה צורך להודות בטעות ולחפש דרך אחרת לפתרון הבעיה. הכישלון של הסכמי אוסלו היה צריך להיות הסמן לכל הממשלות שכיהנו בהמשך בהבנה שאי אפשר להמשיך באותה דרך. למרות זאת כולן המשיכו להאמין שארגוני טרור יכולים להפוך לארגונים לגיטימיים ורלוונטיים לעשיית שלום והמשיכו בניסיונות נוספים שכללו פעולות שונות ומגוונות.
זה לא היה נכון עד ה 7 לאוקטובר 2023 והתפוצץ בפנים של מדינת ישראל באותו יום ארור וקשה מנשוא – לצערי הרב, לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.

צה"ל

מדיניות ממשלות משפיע באופן ישיר על כלל גופי הביטחון ובמיוחד על צה"ל כאשר נדרש להיכנס למערכה מלחמתית אל מול האויב. צה"ל הינו ארגון שפועל בהתאם למדיניות הממשלה ולכן לאורך השנים גם הוא חיפש פתרונות שונים ומגוונים לבעיה הפלסטינית ברצועת עזה. בשנים האחרונות צה"ל השקיע מאמצים רבים כדי להגדיל את כוח ההרתעה שלו אל מול האויב, ארגוני הטרור ברצועת עזה, והשקיע מיליארדים במעגל ההגנה על העורף. מיליארדים שנותבו לפיתוח מערכות הגנה נגד טילים כמו מערכת כיפת ברזל ופיתוח והקמת מכשול גדר כנגד המנהרות כמעבר תת קרקעי וכנגד מעבר מהקרקע. כל סבב לחימה מול האויב חיזק את המדיניות שקבעה שההצלחה תימדד במספר האזרחים הישראלים שיפגעו בעורף ולא חיסול הבעיה מן השורש, חיסול מלא של ארגוני הטרור ברצועת עזה. סבבי הלחימה התקופתיים הפכו להיות אירוע שגרתי במדינת ישראל. הממשלה, ארגוני הביטחון והאזרחים, כולם, סמכו והתפעלו שוב ושוב מהיכולות המדהימות של מערכת כיפת ברזל שמצד אחד הצילה ועדיין מצילה חיים של אזרחים רבים בעורף ומצד שני הביאה לביטול מוחלט של יציאה למלחמה מלאה כנגד האויב. צה"ל הפך להיות צבא שתוקף בסבבים ורק עם חיל אחד, חיל האוויר. צה"ל, כמו ממשלות ישראל, התאהב באסטרטגיית ההגנה החזקה שבשבת ה – 7 לאוקטובר התבררה כטעות קריטית ומסוכנת שבעקבותיה 1400 אזרחים איבדו את חייהם ומעל 200 אזרחים מצאו את עצמם בשבי ארגון הטרור. יום ה – 7 לאוקטובר 2023 חשף עד כמה שדרת הפיקוד העליונה בצה"ל האמינה שהאויב מורתע והמכשול לא ניתן למעבר למרות שהתברר שהיו הרבה מאוד אינדיקציות שעלו במודיעין ומחיילים/ות בשטח שהאויב מתארגן לביצוע תקיפה, כולל זמן קצר לפני התקיפה עצמה. האמונה החזקה במדיניות ובאסטרטגיה השתיקה את כולם. חלק מאלה שהתריעו, שילמו בחייהם.
נכון שצה"ל צריך וחייב לפעול בהתאם למדיניות הממשלה אבל אין הדבר אומר שעליו להתעלם בהפגנתיות פושעת מדגלים אדומים שעולים שוב ושוב.

עובדות של החיים שכתוצאה מהאירוע מתבררות כנכונות:

  1. בזמן משבר ו/או מצב של מלחמה על הבית, כלל אזרחי מדינה מתאחדים כאחד לצורך מיגור וחיסול הסכנה וחזרה לחיים שגרתיים.
  2. בעל המאה הוא בעל הדעה – כשאתה תלוי במישהו אחר, תהיה לו השפעה על קבלת ההחלטות שלך.
  3. כשיש בעיה חייבים לטפל בה מיד עד להעלמתה באופן מלא וללא שאריות. כל דרך אחרת שתכלול התמודדות עם הבעיה בשימת פלסטרים, תגרום לגדילתה ולתוצאה קשה ומביכה יותר.
  4. לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.
  5. מי שחבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה ויעשה זאת גם במשברים ומי שלא חבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה לא ישנה את עורו ויעבור לצד שלך במשברים.
  6. מי שהחליט שאתה האויב שלו, ירצה לחסל אותך ולצורך כך יעשה כל דבר.
  7. שלום עושים עם האויב אבל לא בכל מחיר.
  8. כמעט ולא קיים מכשול שלא ניתן לעבור אותו בדרך כזו או אחרת.
  9. שום צד לא יוצא מנצח במלחמה.
  10. אם אפשרת לאויב שלך לפעול נגדך אתה בכישלון – כל פעולה שתבצע אחרי תיחשב כתיקון ולא כניצחון.
  11. במקום שאין בו אכיפה חזקה של החוק, תמיד יהיו אנשים שינצלו זאת לביצוע פעולות לא חוקיות.
  12. כמו בניווטים, כשאתה מתברבר עליך לחזור לנקודה שבה היית מאופס ולהתחיל מחדש.
  13. אדם אשר עומד בראש מדינה או ארגון או חברה אינו ראוי לתפקיד אם אינו יודע שיש לו אחריות כללית על כל המתרחש בתקופת כהונתו.
  14. אחריות של מנהל ומפקד מתחילה מהיום הראשון שנכנס לתפקיד.

ערעור על הנחות עבודה:

  1. הנחת העבודה שקיים מכשול בלתי עביר אינה נכונה.
  2. הנחת העבודה שארגון טרור יוותר על האמונה והמטרות שלו נגדך כדי להפוך לארגון דמוקרטי ולגיטימי אינה נכונה.
  3. הנחת העבודה שאפשר להאמין לאויב אינה נכונה.
  4. הנחת העבודה שכל אחד יכול לכהן כשר בממשלה אינה נכונה.
  5. הנחת העבודה שאזרח יכול להיות בטוח שבכל מצב המדינה תציל אותו אינה נכונה.
  6. הנחת העבודה שאדם זר המגיע ממדינה עוינת (כמו הפלסטינים ברצועת עזה) כדי לעבוד אצלך יהפוך להיות חבר שלך רק בגלל שאתה נותן לו פרנסה אינה נכונה.
  7. הנחת העבודה שהרתעה תמיד עובדת על האויב שלך אינה נכונה.
  8. הנחת העבודה שכאשר האויב שלך לא תוקף הוא מורתע לא נכונה – האויב תמיד מתכונן להתקפה הבאה נגדך.
  9. הנחת העבודה שניתן להסתמך בעיקר על מעגל טכנולוגי אינה נכונה.
  10. הנחת העבודה שמעגל הגנה חזק, כמו מערכת "כיפת ברזל" מאפשר לבטל יוזמה התקפית נגד אויב אינה נכונה.
  11. הנחת העבודה שאפשר לחיות חיים אופטימיים, נוחים ושקטים מבלי להתכונן ליום שחור אינה נכונה.
  12. הנחת העבודה שצבא יכול להילחם מול אויב רק עם חיל האוויר אינה נכונה.
  13. הנחת העבודה שהאזרחים תמיד יישארו באזור הנוחות שלהם אינה צריכה להיות נכונה.

אחריות

אחריות היא ערך מוסרי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. כמו כן, אחריות טמונה בכל תפקיד שאדם לוקח על עצמו, ונותן דין וחשבון על פעולותיו במסגרתו.

אחריות היא מרכיב הכרחי בכל תפקיד שאנו נוטלים על עצמנו, בין אם מדובר בתפקידים במעגל החיים, כמו נישואים, הוֹרוּת וחברוּת, ובין אם מדובר בתפקיד שממלאים בהיותנו חלק מחברה, כמו מקצוע ,עיסוק, אזרחות ומנהיגות.

אי-אפשר להפריד בין האדם כבעל אישיות פרטית ומוסרית לבין המעשים שהוא עושה במסגרת התפקיד שהוא נושא. לכן הוא אינו יכול להתנער מן האחריות שבה הוא נושא כממלא תפקיד כלשהו בחברה.

תקיפת הטרור ב – 7 לאוקטובר 2023 העלתה למעלה את סוגיית האחריות ובמיוחד את האחריות להתרחשות האירוע. מיהם בעלי התפקידים בממשלה ובכלל גופי הביטחון אשר אירוע מהסוג הזה נכלל באחריות הכוללת שקיבלו על עצמם מיום תחילת התפקיד שלקחו על עצמם בהסכמה?
אזרחי מדינת ישראל חלוקים בדעתם בתשובה לשאלה מי אחראי למרות שההגדרה מהי אחריות כוללת מאוד ברורה. אזרחי ישראל ראו מצד אחד כיצד מפקדים בכירים בצבא וראשי גופי הביטחון השונים הודיעו שבסיום המלחמה יממשו את האחריות הכוללת שמוטלת עליהם ומצד שני מנהיגות פוליטית שמצאה לנכון לדון בשאלה מהי אחריות כוללת בתפקיד ועדיין לא הודיעה על מימוש האחריות כלפי העם. בכל הקשור לממשלה המכהנת בישראל, כנראה שרק בסיום המלחמה נדע מי באמת הבין את ערך האחריות הכוללת ומי בחר להתעלם ממנה.

להערכתי, עוצמת התקיפה שהתרחשה ב – 7 לאוקטובר 2023 ותוצאותיה הקשות, לא ישאירו את העם אדיש אל מול הנהגה שלא תממש את אחריותה הכוללת לעם.

אזרחי מדינת ישראל

כל אזרחי מדינת ישראל התעוררו ב – 7 לאוקטובר 2023 לבוקר שהציב בפניהם את כל האמת בצורה הכי נקייה והכי ברורה שניתן. האמת על מדינת ישראל ועל המתרחש בה לאורך כל השנים ועל חלוקת המעורבות והאחריות של כולם, כולל האזרחים עצמם. כל מה שהתרחש במדינה בפרק הזמן שעבר מיום הקמת הממשלה הנוכחית ועד ליום תקיפת הטרור מזכירה במדויק את כל מה שהתרחש בפרק הזמן מהקמת ממשלת רבין השנייה ועד להתנקשות בחייו ב – 4 לנובמבר 1995. באופן לא מפתיע, שתי התקופות הסתיימו באירוע קשה ברמה לאומית, אירוע מכונן שנצרב עמוק אצל כל אזרח ועדיין לא הסתיים. מתברר שההשפעה של רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על ידי אזרח ישראלי המשיכה עד ליום ה – 7 לאוקטובר 2023. ועכשיו צריך להיות ברור לכל אזרחי מדינת ישראל שנקודת הציון החדשה למה שיקרה בעתיד זה יום ה – 7 לאוקטובר 2023.
ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהחיים במדינת ישראל התחלקו לשני חלקים, החיים לפני ה – 7 לאוקטובר 2023 והחיים שאחריו.

גם אנחנו האזרחים "זרמנו" עם מדיניות הממשלות, כולל הממשלה הנוכחית, ולאורך כל השנים בחרנו ללכת אחרי המנהיגים שבחרנו בביטחון מלא ובעיוורון כמעט מוחלט. היה לנו די נוח להחליט לשחרר את החבל למנהיגים הנבחרים ולהתכנס בחיי הנוחות שיצרנו לעצמנו. גם אנחנו האזרחים התאהבנו באופן מלא באסטרטגיית ההכלה רק כדי להמשיך לחיות את החיים הטובים. הכלה שהתעלמה כמעט לחלוטין מהמחיר לאותם חיים נוחים שסיגלנו לעצמנו, מחיר סבבי המלחמה החוזרים ונשנים, מחיר אוכלוסייה גדולה שחייה חיי סכנה יומיומית, מחיר של דורות שלמים שנולדים וחיים במציאות של מגננה תמידית. התעלמנו מכל ההשפעות של החיים הלא נורמליים במדינת ישראל, מדינת היהודים.
גם לנו האזרחים יש אחריות כוללת על המעשים שלנו לאורך הזמן ובמיוחד על אלה שברור שיש להם השפעה על מה במתרחש בהווה ועל מה שיתרחש בעתיד. הפכנו את עצמנו לכלי משחק בידי המנהיגים שבחרנו, בידי הפוליטיקה שכבר מזמן איבדה את הדרך. שכחנו שהאויב הגדול ביותר שלנו זה אנחנו עצמנו. שכחנו את ההיסטוריה שלנו שמוכיחה פעם אחר פעם שעם מפולג מביא על עצמו אסונות גדולים וכבדים ולעומת זאת, עם שמאוחד מגיע להישגים גדולים ומצליח ליצור חיים טובים ובטוחים יותר. שכחנו לרגע שהמדינה זה אנחנו האזרחים, שבזכות היכולות שלנו התפתחה להיות מדינה דמוקרטית מובילה בתחומים רבים, שבזכות המימון שלנו (דרך תשלומי המיסים) קמו צבא חזק ומתקדם וארגוני ביטחון מהטובים בעולם שיגנו עלינו מפני אויבנו וקמו רשויות שלטון שינהלו את כל מערכות המדינה ובעיקר כדי שיעניקו לנו את השירותים הטובים ביותר שניתן.
שכחנו שעם צריך להיות מאוחד כל הזמן ולא רק בעת משבר. בחרנו לאמץ את שפת הפוליטיקאים ואת הסיסמאות הרבות שהרעיפו עלינו כל יום ותרגמנו את זה למלחמת אזרחית תקשורתית, יצאנו נגד אחים שלנו שבסך הכול מימשו את זכותם הדמוקרטית להפגין כדי להגיד לכולנו שלדעתם משהו לא בסדר, במקום שנשכיל לעצור רגע כדי להבין שבשנים האחרונות הפוליטיקה במדינת ישראל הפכה להיות פוליטיקה הרסנית ולא פוליטיקה בונה ומאחדת.
בדיוק כמו מפקדים בצה"ל שלא הקשיבו לחיילים זוטרים רק בגלל שאמרו דברים שמנוגדים למדיניות, גם אנחנו בחרנו שלא להקשיב לאזרחים שבסך הכול העזו להגיד דברים שמנוגדים למדיניות. לא השכלנו כאזרחים להקדים תרופה למכה ולכן חטפנו מכת נוקאאוט שהפילה אותנו לרצפה וגרמה לנו להפסד צורם וקשה ויצרה אצל כולנו חור גדול בלב. במלחמה הזו כבר לא ננצח.
אומרים שאף פעם לא מאוחר וגם מאמינים שבחיים לפעמים צריך לחטוף מכת נוקאאוט כדי להבין את הטעויות שנעשו וכדי להחליט שעושים הכול כדי לתקן אותן.
אז עכשיו, אחרי התקפת הטרור, כולם ביחד פועלים ותורמים מזמנם ומכספם על מנת להתמודד טוב יותר עם תוצאות האירוע הקשה ומפרסמים אמירות של ביחד, של אחדות, שאי אפשר להמשיך ככה ושחייבים לעשות שינוי של 180 מעלות.
הלוואי שהפעם הזיכרון שלנו האזרחים לא יהיה קצר כמו בפעמים הקודמות, ונדע לממש את האחריות הכוללת שלנו על החיים שלנו ביחד!!!

הפעם אכתוב ש"אבטחה צריך לקיים" וגם ש"הבטחה צריך לקיים"!!!

מוקד אבטחה

מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי שתוכנן והותקן על בסיס חשיבה וניסיון מבצעי, המאויש בבעלי תפקידים שעברו הכשרה מקצועית ומנוהל בשגרה ובחירום על בסיס תפיסת הפעלה מדויקת, יגרום לכל מערך אבטחה לתפקד ברמה גבוהה מאוד אל מול האיומים והאתגרים היומיומיים ואף יהיה החוליה הראשונה שתזהה את היריב ותגיב אליו . מוקד האבטחה הינו החוליה שבה קיים שילוב מחייב בין הטכנולוגיה לכוח האדם. הרבה מאוד גופים באבטחה אזרחית בישראל ובעולם כבר הבינו את חשיבותו של מוקד האבטחה במערך האבטחה הכולל והתחילו להקצות תקציבים המאפשרים להם להקים מוקד אבטחה מתקדם.

מהו מוקד אבטחה:
מרכז פיקוד, שליטה ובקרה מבצעי בעזרת מערכות טכנולוגית וכח אדם.

ייעוד מוקד האבטחה:
ניטור יעיל ואפקטיבי של זרמי מידע מרובים לקבלת החלטות קריטיות  למשימות בשגרה ובחירום, שליטה על משימות האבטחה, פיקוח, מעקב ובקרה על הביצוע, גיבוש תמונת מצב בזמן אמת ודיווח, מתן תגובה מרחוק וקשר והפעלת כוחות חבירים.

אלו מוקדים קיימים:
מוקדי שירות לאזרח כמו בעיריות, מוקדי שירות ללקוחות כמו בחברות פרטיות, מוקדי ביטחון כמו במשטרת ישראל, מוקד מבצעי כמו בשירות ביטחון הכללי, מוקד אבטחה כמו בחברות אבטחה וארגונים ממלכתיים ואזרחיים, מוקד ארעי באירוע ומוקד צופה רואה.

מערכות ואמצעים טכנולוגיים במוקד:

מערכת צפייה, שליטה והפעלת מצלמות.

מערכת שליטה ופיקוח על דלתות מבוקרות.

מערכת תקשורת – טלפונים וקשר.

מערכת כריזה.

מערכת שליטה ובקרה על נכנסים לחניונים.

מערכת ספירת קהל.

שרתים ומחשבים.

מערכת לניהול וזרימת וידאו.

 מערכת גיבוי/יתירות למניעת השבתה.

מערכת מטריצת KVM over IP.

תוכנת ניהול.

מערכת אבטחת ידע ואמינות.

אינטרנט.

השלבים בהקמת מוקד אבטחה:

הגדר את ייעוד המוקד:
קבע את הגבולות והיעדים של מוקד האבטחה שלך בהתאמה מלאה למערך האבטחה והמשימות המוטלות עליו ובראייה של התרחבות עתידית.

הערכת הסיכונים:
ערוך הערכת סיכונים כדי לזהות איומים ופגיעות פוטנציאליים לנכסים ולמתקנים עליהם באחריותך להגן וזאת על מנת לקבוע את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים ואת דרישות הצוות.

תפיסת הפעלה ונהלים:
כתוב תפיסת הפעלה ונהלים לעבודה בשגרה, לתגובה לאירועים, תקשורת ואבטחה. זה כולל הקמת שרשרת פיקוד, תפקידים ואחריות ונהלי חירום.

קבע צורכי כוח אדם:
קבע את מספר אנשי הצוות הדרושים לניהול יעיל ומקצועי של מוקד האבטחה – מנהל מוקד ומוקדנים.

בחירת טכנולוגיות:
בחר טכנולוגיות התומכות בפעילות ומשימות מוקד האבטחה.

תכנון המוקד:
הצלחתו של מוקד האבטחה תלויה בתכנון. מוקד שיוקם ללא תכנון כלל או ללא תכנון מקצועי, לא יעמוד בייעוד שנקבע. זה נכון גם למוקד שיתוכנן ללא ביצוע השלבים שלפניו. ארכיטקטורת‭ ‬מערכות‭ ‬מוקד האבטחה ‬חייבת‭ ‬להיות‭ ‬בחשיבה‭ ‬מבצעית‭ ‬וארגונומיה נכונה להשגת תפעול‭ ‬התגובה ביעילות מרבית.
מפעילי חדרי בקרה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. לכן ארגונומיה מותאמת כדי למזער את הסיכון לטעויות אנוש ולמקסם את הביצועים והיעילות. עיצוב ארגונומי נכון מביא לזרימת עבודה וניהול מערכות טובים יותר.
התחשבות בפיתוחים טכנולוגיים של תשתית חדרי בקרה, כגון הגירה לווידאו דיגיטלי והתקדמות בהתקני מחשוב כדי לספק הצגת מידע גמישה וגישה למשתמש.
הטמעת פתרונות בחדרי בקרה דורשת ידע מעמיק של התפתחויות נוכחיות ועתידיות.
לדוגמא:
פתרונות תצוגה משתרעים ממסכי שולחן עבודה למפעילים ועד לקירות וידאו בגודל גדול לשיתוף פעולה טוב יותר – מספר צגים בעמדות עבודה עוזרות למוקדנים לראות ולקבל מידע נוסף ולשפר את השליטה וקבלת ההחלטות. לחשיבות של הדמיה ושילוב מידע לניטור וקבלת החלטות בסביבת מוקד האבטחה יש השלכות מכריעות על איכות הווידאו ויכולות הפצת התוכן של המערכת.

בתרחישים שבהם קירות הווידאו חייבים להיות פעילים 24/7, הפתרונות חייבים לאפשר עיבוד בעל ביצועים גבוהים המאפשרים להמיר אותות וידאו ולהתאים אותם לדרישות התצוגה.
תחנות העבודה ממוקמות לקווי ראייה ברורים של צג הווידאו. בקרה וציוד היקפי צריכים להיות ממוקמים בצורה אופטימלית, והתצוגות צריכות להיות בזווית לנוחות ולנוחות צפייה. הגישה לאמצעי השליטה צריכה להיות אינטואיטיבית כדי ליצור סביבה המאפשרת למפעילים להישאר ערניים ובשליטה, כך שכאשר מתרחשים תקריות, התגובות יכולות להיות מידיות ולפרוס משאבים מתאימים באופן מידי. מתן אפשרות למעבר בין צג שולחני לקיר וידאו להדמיה דו-ממדית. 

התקנת המוקד:
מוקד אבטחה נחשב לתחום ייחודי ולכן נדרש שהגורם המתקין יהיה מומחה בתחום התקנת מוקדים וידע להתקין כל מוקד בהתאם לתכנון שקיבל לידיו. המתקין הוא המוציא לפועל של תכנון המוקד ולכן חייב לדעת לעבוד בצורה יסודית ומדויקת – בחר מתקין למוקד שלך על בסיס בדיקה יסודית הכוללת ביקור במוקדים שהותקנו על ידו וקבלת חוות דעת מהלקוח.

מפעילי המוקד:
מפעילי מוקד אבטחה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. העבודה במוקד האבטחה יכולה להיות תובענית, בקצב מהיר ומלחיצה ולכן נדרש לגייס בעלי תפקידים העונים על דרישות התפקיד וללא התפשרויות. במוקדים בינוניים וגדולים נדרש לגייס מנהל/ת מוקד אסרטיבי/ת ומוקדנים שעברו הכשרה מקצועית. 

כשירות מבצעית:
מוקד אבטחה מחויב בכשירות מבצעית 24/7 של המערכות הטכנולוגיות ושל כוח האדם. המערכות הטכנולוגיות דורשות תחזוקה וטיפול קבוע על מנת לא להגיע למצב של תקלה משביתה לאורך זמן. כשירות כוח האדם צריכה לכלול הדרכות חוזרות, תרגילים, סימולציות במצבי לחץ ועוד.

לסיכום:
אם בעבר היה מספיק להציב מסך צפייה, שולחן וכיסא למוקדן אחד על מנת להגיד שיש מוקד, כיום כל ארגון וחברת אבטחה לא מוותרים על הקמת מוקד מבצעי מקצועי אשר ייתן מענה למושאי האבטחה השונים. ישנם הרבה מאוד אירועים בהם מוקד האבטחה זיהה ראשון והגיב ראשון ובכך מנע או סיכל פגיעה באנשים ו/או בנכסים. מי שמקפיד על הקמת מוקד על בסיס כל השלבים הנדרשים, הופך את מערך האבטחה שלו למקצועי ויעיל יותר ולבעל סיכוי גדול יותר להתמודד מול האיומים. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" עם מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי!!!

התקרית בגבול מצרים – אבטחה צריך לקיים

תחקיר האירוע שרובו פורסם על ידי גורמי צה"ל וכלי התקשורת השונים מצביע על שורה ארוכה של כשלים מקצועיים ברמת התפקוד וההתנהלות של היחידות בצה"ל האחריות על גדר הגבול בין ישראל למצרים ובעיקר בשכבת הפיקוד בכל הרמות. ההתנהלות הכושלת גבתה את חייהם של 2 חיילים וחיילת שביצעו את המשימות שהוטלו עליהם.

שאלת התחקיר המרכזית צריכה להיות "כיצד חייל מצרי אחד שהפך למחבל מצויד ברובה אחד, הצליח לחדור את כל מעגלי האבטחה של צה"ל בגבול עם מצרים ולהרוג 2 חיילים וחיילת?"
תחקיר האירוע העלה מספר סיבות שעונות לשאלת התחקיר:
פתחי החירום בגדר, שדרך אחד מהם חדר המחבל, היו ידועים רק לגששים ולקצינים בכירים – אך הוסתרו מהלוחמים.
לוחמים שמרו בצמדים ואף לבד ובמשך 12 שעות – בניגוד לפקודת האוגדה שהנחה לשמור בכוח שמונה 4 חיילים/ות.
המכ"ם זיהה תנועה חשודה כשהמחבל חדר אך התצפיתנית שסרקה לא איתרה אותו בשטח ישראל וחזרה לשגרה.
כוחות התגבור המיוחדים הגיעו שעתיים וחצי לאחר ההתקלות הראשונה ודקות לאחר חיסול המחבל.
הגששים שגו קשות כשהעריכו מיד שהמחבל חזר למצרים, מכ"ית צעירה זיהתה אותו בעזרת משקפת שעה וחצי מאוחר יותר.
לוחמים הסתערו ללא קסדות כי שכחו אותן בג'יפ ונפגעו במהלך קרב היריות עם המחבל.
הקשר עם החיילים בעמדות לוקה בחסר ופוגע ביכולת השליטה בשגרה ובחירום.
החיילים והחיילות שביצעו את משימות האבטחה בקצה לא תודרכו מספיק טוב על אפשרות לתרחיש של חדירת מחבל ממצרים לישראל למרות שאירוע כזה התרחש בעבר.

מהתחקיר של פיקוד הדרום עולה עוד שבחודש שעבר נערכה ביקורת מיוחדת לגדוד ברדלס ובפרט לפלוגה שספגה את הפיגוע – והיחידה זכתה לשבחים.

כמומחה אבטחה, אשר באופן קבוע מנתח אירועים ביטחוניים ומפיק מהם לקחים ללמידה ויישום ובנוסף במסגרת שירות המילואים מעורב באופן פעיל בפעילות מערך ההגנה של צה"ל כולל פעילות של הפלגה האדומה, אני קובע בצורה חד משמעית שכל הפערים והכשלים המקצועיים שהיו באירוע מצביעים על כך שצה"ל עדיין מתקשה להבין מהי אבטחה וכיצד לקיים אותה בשטח ושרמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת מפקדים זוטרים וחיילים/ות שמבצעים את המשימות בקצה הינה נמוכה ולכן יש בה הרבה מאוד פערים ותקלות מבצעיים שהפכו להיות חלק מהשגרה ולא מטופלים כפי שנדרש.
שאלת התחקיר באירוע המדובר מזכירה לי את שאלת התחקיר ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – "כיצד יכול להיות שמתנקש אחד עם אקדח אחד הצליח לגבור על כל מעגלי המודיעין והאבטחה ולבצע ירי קטלני לעבר ראש הממשלה מבלי שאף אחד יצליח למנוע זאת ממנו?"
כל מי שעוסק במקצוע האבטחה יודע שקיימת הנחת יסוד מרכזית וחשובה שטוענת שלא ניתן כל הזמן למנוע במאה אחוז התרחשות אירוע תקיפה מצד היריב ולמרות זאת ודווקא בגלל זה חלה חובה לקיים את האבטחה 24/7 ברמה הגבוהה ביותר שניתן מרמת הפיקוד ועד אחרון החיילים/ות המבצעים את המשימות בקצה וזה על מנת למנוע מהיריב להצליח במזימתו בגלל טעויות ופערים שנוצרו בעקבות תחלואות ועיוורון מבצעי ומקצועי שנוצרים מהשגרה היומיומית הקשה והמאתגרת – שהצלחת היריב לא תהיה בעיקר בזכות הכשלים שלנו.
אלו הן השאלות והתובנות שאני מזהה מנתוני האירוע כפי שהתפרסמו בתקשורת:

ביצוע ביקורות:
איך יתכן שבביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני התרחשות האירוע לא זוהו ולא צוינו כל או חלק מהפערים שעלו בתחקיר האירוע? הרי אין ספק שפערים אלו היו גם רלוונטיים במועד ביצוע הביקורת כגון ביצוע איוש עמדה בשעות רגישות על ידי 2 חיילים/ות ולא 4 כפי שנוהל האוגדה קובע, בעיות קשר רציף עם החיילים/ות בעמדות, נראות העמדות ואי התאמתן למאפייני המשימה, חוסר יכולת לראות במצלמות את המתרחש בעמדות ועוד. הפער בין תוצאות הביקורת לבין תוצאות תחקיר האירוע מחייב בדיקה מעמיקה של תהליך ביצוע ביקורות מהסוג הזה ובנוסף האם לקחי ביקורות מיושמים וכיצד.

ניתוח בראיית התוקף:
על כל מערך אבטחה לקבוע בעצמו או לקבל מגוף מנחה איום ייחוס שעל בסיסו יתבצע ניתוח בראיית התוקף שיקבע מיהו היריב בגזרת האחריות, מהם האמצעים העומדים לרשותו ומהן היכולות שלו לבצע תקיפה, וכל זה על מנת לגבש רשימת דפ"אות רלוונטיות שמחייבות גיבוש מענה שכנגד. ברור שניתוח בראיית התוקף חייב לכלול גם למידה מאירועים קודמים שהתרחשו בגזרת האחריות כי אלו מלמדים בצורה הטובה ביותר על מאפייני ויכולות היריב הפוטנציאלי.
בהתייחס לאירוע המדובר הייתי שואל האם היריב הפוטנציאלי בצד המצרי, כמו חייל המשרת בגזרה, הינו בעל יכולת איסוף מודיעין ברמה כזו שיכול לגלות למשל את מעברי החירום ה"סודיים"? האם ביכולתו לבצע ניתוח שטח לאיתור צירי תנועה נסתרים מהמערכות הטכנולוגיות ומעיני החיילים/ות? האם לחייל מצרי פשוט יכול להיות מניע אישי או לאומני שיגרום לו להחליט לבצע תקיפה כנגד חיילי/ות צה"ל?
הפרק בתחקיר האירוע שמתייחס לחייל המצרי (המחבל) שביצע את התקיפה קובע שהתשובה לכל שאלות אלו היא כן מוחלט ולכן העובדה שהחיילים/ות לא הכירו ולא תודרכו על דפ"א כזו מעידה על כך שקיים פער בהנחות היסוד וקיום ניתוח בראיית התוקף.

רמת השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה:
פתחי חירום בגדר לטובת מעבר כוחות ונותני שירות תחזוקה שסגורים על ידי אזיקונים פשוטים ולא מוכרים לחיילים/ות בקצה?!!! להחליט שאסור שהחיילים/ות יכירו את קיומם ולהניח שהיריב הפוטנציאלי לא יגלה אותם?!!! אני בטוח ששכבת הפיקוד העליונה לא הכירה את העובדה שמעברים אלו סגורים בעזרת אזיקון פשוט ולא האמינה שזה מה שאפשר לחייל המצרי (המחבל) לעבור בקלות את גדר הגבול המושקעת. מדובר בפער מקצועי ומבצעי שנוצר על ידי אותם אלו שמשתמשים במעברים אלו ולא היה מוכר לרמת הפיקוד כתוצאה מפער ברמת השליטה על כל מה שמתרחש בשכבה התחתונה בשטח.
הצבת 2 חיילים/ות בכל עמדה במקום 4 כפי שנוהל האוגדה קובע הינה אי מילוי בוטה של הנחיה מבצעית שיתכן שבמידה וכן היתה מיושמת ככתובה וכלשונה, תוצאות ההתקלות הראשונה עם המחבל המצרי היו שונות. גם במקרה הזה אני בטוח שרמת הפיקוד העליונה לא היתה מודעת לפער המבצעי הקריטי המתרחש בשטח (לציין שבמידה והביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני האירוע היתה מבוצעת כמו שצריך פער זה, כמו גם אחרים, היה עולה לרמות הפיקוד הרלוונטיות ומטופל מידית).
בהתבוננות על תמונות עמדות האבטחה שפורסמו בתקשורת, ניתן לקבוע בברור שאינן מתאימות למאפייני התפקיד, מאפייני הגזרה והזמן שהחיילים/ות נדרשים לאייש אותן (12 שעות ברצף) – אם היו מניחים שמחבל מהצד המצרי יכול לעבור את הגדר, להגיע לעמדת החיילים בציר נסתר ולהצליח לתקוף בהפתעה אין ספק שהיו מציבים עמדת אבטחה גבוהה וממוגנת שמציבה את החיילים/ות פחות חשופים לפגיעה ועם שליטה ויכולת תגובה טובים בהרבה ממה שיש להם במצב הנוכחי.
השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה המבצעת את המשימות בשטח מוטלת קודם כל על רמת הפיקוד הזוטר האחראי ישירות על יישום הנהלים וההנחיות, המשימות ועל אותם חיילים/ות המבצעים אותן – רמת מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגה וגם רמת מפקד גדוד.

השילוב בין טכנולוגיה לגורם האנושי:
כמעט כל מערך אבטחה כולל אמצעים טכנולוגיים וגורם אנושי כאשר הייעוד של כל אחד מהם מוגדר וברור והשילוב ביניהם צריך להיות כזה שמייצר ערך מוסף גבוה יותר ממצב שבו כל אחד היה מופעל בנפרד. על פי הפרסומים, מכשול הגבול עם מצרים כולל מערכות בעלות יכולת איתור תנועה בשטח מוגדר ויכולת צפייה בזמן אמת על המתרחש לצורך סיווג האירוע וקבלת החלטות להמשך. באירוע המדובר, היה שילוב בין הטכנולוגיה לגורם האנושי כאשר מערכת המכ"ם זיהתה את תנועת המחבל בהתקרבות לגדר ובזמן המעבר דרך פתח החירום והתצפיתנית שקיבלה את ההתרעה על כך ביצעה סריקה בעזרת המצלמות וכשלא ראתה את המחבל החליטה להכריז חזרה לשגרה – המערכת הטכנולוגית פעלה כנדרש אבל יתכן שהתצפיתנית פעלה לא בהתאם לנהלים ולהנחיות הקשורים לטיפול באירוע מהסוג הזה. אם התצפיתניות היו מודעות לקיומם של מעברי החירום יתכן שהתצפיתנית היתה סורקת את השטח גם בצד הישראלי ולא רק בצד המצרי, היתה מתמקדת בלבדוק האם פתח החירום פתוח ובנוסף היתה שולחת כח סיור לבדיקה פיזית.
ככלל, מערכת טכנולוגית תקינה ומתוחזקת כראוי תספק את המענה המבצעי בזמן אמת וללא פערים בהתאם לייעוד שלה. לעומתה, דווקא הגורם האנושי הוא זה שיכול לא להיות ערני למתרחש בגזרתו, יכול לטעות בזיהוי האירוע, בסיווגו ובקבלת ההחלטות למתן מענה ותגובה – אחד הפתרונות להתמודדות עם החולשות של הגורם האנושי הוא גיבוש נהלי עבודה חדים וברורים שמייצרים בין היתר מעגל הגנה שמוסיף חוות דעת נוספת לפני הכרזה על חזרה לשגרה.
אמצעי טכנולוגי כמו רחפן שבאירוע המדובר אפשר למפקדים לזהות בברור את המחבל ואת מיקומו בשטח, מסייע בגיבוש תמונת מצב עדכנית שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות מבצעיות מתאימות ונכונות יותר – בעזרת תמונת הרחפן ניתן היה לדעת האם ממיקומו המחבל מהווה סכנה מידית לאזרחים ו/או כוחות ביטחון, האם הוא חמוש ובאיזה אמצעי, האם הוא נראה עייף ועוד.   

איכות התגובה:
אין ספק שאיכות התגובה בכל שלבי האירוע היתה לא טובה ויתכן שאף גרמה לכך שחלק מהכוחות נכנסו למצב סכנה מידית מיותרת ולא הכרחית. באבטחה, המענה כנגד היריב מורכב מתהליך שכולל שאת השלבים הבאים: איתור וזיהוי, סיווג ומהירות ואיכות התגובה. בכל השלבים מי שמקבל את ההחלטות הוא הגורם האנושי. ככלל, מערכת טכנולוגית לא יכולה לספק את המענה המלא בעצמה. תחקיר האירוע הצביע על כך שהיה כשל מבצעי בזמן האיתור והזיהוי, היה כשל מבצעי בזמן הסיווג והוצאת הדיווח ובסוף היה גם כשל בזמן הגעת כוחות התגבור המיוחדים. כל הפערים המבצעים באירוע שקשורים לאיכות התגובה גרמו לשכבת הפיקוד העליונה לקבל החלטות שגויות ובמיוחד בשלב שבו המחבל זוהה מסתתר בשטח מאחורי מה שנראה כמסתור מאולתר שהקים לעצמו. במידה ומיקום המחבל בשטח לא היווה סכנה מידית לאזרחים ו/או לכוחות ביטחון לא היה צורך למהר להיצמד לתורת הלחימה שדוגלת בחתירה למגע מול היריב שמשמעותה כוח שנע לעבר היריב ומנהל מולו קרב יריות והסתערות – הקרב שבו נהרג החייל השלישי. קבלת ההחלטות בשלב הזה היתה צריכה לכלול המשך תצפית רציפה על היריב על מנת לוודא שהוא נשאר במקום ולא מתקדם, סגירת הגזרה לאזרחים למרחק שברור שאינם יהיו בסכנה, הצבת כוחות לבידוד הגזרה ולשליטה על פעולותיו של היריב ושוב במרחק שלא מציב את החיילים/ות בסכנה מידית מיותרת ובסופו של דבר מתן מענה מבצעי המתאים לנטרול יריב אחד עם רובה אחד שנמצא מסתתר בשטח פתוח זמן ממושך – זה יכול להיות צלף המבצע ירי מדויק ממרחק, זה יכול להיות מסוק שמבצע ירי מלמעלה וזה גם יכול להיות רחפן שמטיל לעברו אמצעי מנטרל כזה או אחר. אני חושב, שכיום, חתירה למגע בהסתערות צריכה להיות כמוצא אחרון ו/או כברירת מחדל.

תרגילים ואימונים:
מערך אבטחה מחויב לבצע תרגילים ואימונים התואמים את רשימת הדפ"אות כולל כאלה שמוגדרים שתרחישי קיצון. כאמור, במסגרת פעילות הפלגה האדומה במילואים צוות המומחים שלנו מעניק שירות למחנות צה"ל בעיקר במספר נושאים מקצועיים כגון: גיבוש תמונת מצב המחנה בראיית התוקף, שיפור מוקד האבטחה, ליווי מקצועי של הקב"ט, הדרכת בעלי תפקידים במערך האבטחה, בדיקה ועדכון תיק האבטחה, אימון טקטי לתרגול כל התרחישים המוגדרים בתיק האבטחה ובסוף תרגיל המדמה תרחיש קיצון שבו חוליית מחבלים חודרת למחנה למטרת ביצוע מסע הרג. לעיתים, במפגש עם מפקדי יחידות, עולה השאלה האם באמת תרחיש קיצון כזה יכול להתרחש במחנה צה"ל ובמיוחד באלה הממוקמים בסביבה אזרחים שאינה מוגדרת סביבה רגישה. השאלה טובה והתשובה פשוטה – כל תרחיש קיצון שכבר התרחש בעבר יכול להתרחש בעתיד ובנוסף, כל תרחיש קיצון שעדיין לא קרה וראה היום כדמיוני יכול להתרחש בעתיד ולו רק מהסיבה שמי שבוחר איפה לתקוף, כיצד לתקוף ומתי הוא אך ורק היריב. אסור להגיע למצב שמערך אבטחה יפגוש בפעם הראשונה תרחיש קיצון רק כאשר הוא קורה במציאות. אימון יגרום להעלאת מודעות החיילים/ות לקיומו של תרחיש קיצון ולמאפיינים שלו.

לסיכום:
צה"ל עושה מאמצים רבים בתחום האבטחה בכלל ובתחום אבטחת המחנות בפרט ולפי הנתונים ניכר שישנה התקדמות בבחירת המענה ואיכותו מול היריב. צה"ל הינו ארגון ענק שאחראי על גזרות רבות בכל חלקי הארץ שיש לבצע בהן מספר גדול של משימות שונות ומורכבות ולכן הינו מתקשה וחלש ברמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת את כל אותם בעלי התפקידים שמבצעים את המשימות בקצה בשטח לאורך זמן ושעות ארוכות. על צה"ל להמשיך לשפר את ההבנה שבגזרות מסוימות הוא נדרש לבצע משימות אבטחה ולא משימות לחימה צבאית ולכן עליו ללמוד אבטחה מהי וכיצד יש לקיים אותה הלכה למעשה. העמדות בגבול עם מצרים הן עמדות אבטחה ולא עמדות לחימה צבאית. באבטחה התגובה חייבת להיות מהירה ונחושה. צה"ל, כמו גם ארגונים נוספים שעובדים 24/7, חייב להילחם בתחלואות ותופעות השגרה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעזרת רמת שליטה ופיקוח גבוהים תוך יצירת תנאים מתאימים למבצעי המשימה. ממצאי תחקיר האירוע מצביעים על רצף של מספר כשלים של הגורם האנושי שהתרחשו באותו אירוע והביאו לתוצאה עגומה ומצערת של איבוד חייהם של 2 חיילים וחיילת. כולי תקווה שבמותם יצוו על צה"ל לבצע פעולות הכרחיות ומהירות לשיפור רמת האבטחה בכל המשימות באשר הן.       

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

הרחפנים הצטרפו בסערה ללוחמה המודרנית

השימוש ברחפנים ללוחמה צבאית ואזרחית הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות וממשיך להתפתח בקצב מהיר. רחפנים שייכים לקבוצת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיכולים לשמש למגוון מטרות, לרבות סיור, מעקב ואפילו ביצוע פיגועים נגד אנשים ומתקנים. כיום קיימים דגמים רבים של רחפנים, בגדלים ועם יכולת נשיאה משתנה. בישראל, הגופים המנחים השכיל ו לזהות את האיום הקיים מהרחפנים והגדירו אותם כאמצעי רחף שיש לתת עליו את הדעת למציאת מענה כנגדו.

יכולות ויתרונות השימוש ברחפנים

כאמור, הרחפן הצטרף למשפחת כלי הטייס הבלתי מאוישים ומיום הופעת הדגמים הראשונים בשוק החופשי היה ברור שמדובר באמצעי קטן יחסית לשאר המשפחה, "שובב", מהיר, שקט יחסית, מתאים למשימות קצרות יותר, קשה לזיהוי בעין בלתי מזויינת, לא מצריך הערכות מיוחדת להפעלה ושיגור למשימה, קל לשינוע ונשיאה, יכול לטוס בגבהים משתנים, יכול להפוך בעצמו ככלי פוגע או שיכול לשמש ככלי לנשיאת אמצעי לחימה שיופעל מרחוק או יושלך לעבר היעד, נחשב למדויק מאוד, מתאים יותר להפעלה בשטח אורבני, קשה מאוד לנטרל אותו באמצעי ירי, ולא פחות חשוב – עלותו נמוכה משמעותית מאחיו הגדולים.

שימוש ברחפן לביצוע פיגועים נגד אנשים

בעוד שרחפנים יכולים לשמש למגוון מטרות במלחמה, אחד השימושים שתופס תאוצה הוא השימוש בהם בביצוע התקפות נגד אנשים. זה יכול לכלול התנקשויות ממוקדות של אישים ממלכתיים או באנשים פרטיים. בישראל, רק בשבוע האחרון, בשני אירועים שונים, השתמשו גורמים פליליים ברחפן כאמצעי לניסיון התנקשות באנשים שסומנו כיעד לחיסול. באירוע הראשון הרחפן נשא מטען חבלה והוטס ישירות לחלון דירת המגורים של היעד ובאירוע השני החשד הוא שהרחפן נשא מטען חבלה שהושלך מלמעלה לעבר היעד. בהשוואה לצבא שיכול לרכוש ולהפעיל מערכות מתקדמות ויקרות כנגד איום הרחפנים, אזרח מאוים יתקשה להחזיק אמצעי הגנה שנמכר בשוק ולהשתמש בו בזמן אמת על מנת לנטרל את המשך התקדמות הרחפן אליו.

המענה כנגד איום הרחפנים

גם המענה כנגד רחפנים מתחלק לשניים, מערכות שמיועדות לעולם הצבאי והממלכתי ומערכות שמיועדות לעולם האזרחי. כיום, המענה הנפוץ ביותר לנטרל רחפן הוא להשתלט על התדר שבעזרתו הוא מוטס ליעד וזאת על מנת להחזיר אותו למפעיל או להפיל אותו או לקחת עליו פיקוד ולשלוט בהורדה שלו לקרקע. המערכות הצבאיות מאפשרות שליטה על שטח גדול יחסית והן בעלות יכולות איתור, זיהוי ונטרול ולכן הן גדולות ויקרות ומתאימות לרכישה ושימוש ברמת גופים ממשלתיים. רוב מערכות אלו לא מורשות למכירה לגופים או לאנשים פרטיים גם אם יש להם את היכולות לממן רכישה כזו.
המענה המוצע לגופים או לאנשים פרטיים הינו בדרך כלל אמצעי שנראה כמו אמצעי ירי שגם מאפשר להשתלט על התדר של הרחפן על מנת להחזירו למפעיל או להורדתו לקרקע. אמצעים אלו אינם בעלי יכולות איתור וזיהוי הרחפן במעופו ולכן השלב הזה אמור להתבצע פיזית על ידי מערך האבטחה או האזרח המאוים עצמו.  

סיכום

הרחפנים זוהו והוגדרו כאמצעי שיכול לשמש לתקיפה וטוב שכך. נכון עשו הגופים המנחים בישראל שהוסיפו את איום הרחפנים לרשימת האיומים הרלוונטית וטוב שגופים ממלכתיים ואזרחיים הבינו את חשיבות האיום ואת הצורך בהשקעה לגיבוש מענה מתאים ויעיל. אין ספק שמשימת גיבוש המענה קשה יותר בקרב הגופים שממוקמים ועובדים בסביבה אורבנית ולכן על הגופים הרגולטורים לסייע להם בהגדרות איסור שימוש ברחפנים באזורים אזרחיים. ההיסטוריה של שימוש ברחפנים לצורך תקיפה, למרות שהיא קצרה יחסית, מעידה בברור שמגמה זו תלך ותעלה ותתרחב לגורמים עוינים רבים ונוספים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

התאמת מענה האבטחה לשינויים ברמת האיום

מקצוע האבטחה נבנה על בסיס עובדה עתיקת יומין שאומרת שבעולם, כולל בישראל, ישנם אנשים טובים ותמימים ולעומתם ישנם אנשים רעים שכל מטרתם לפגוע באחר. הרעים מתחלקים לשניים, אלה שמבצעים פעולה חבלנית עוינת (פח"ע) ואלה שמבצעים פעולה פלילית. הצד הטוב הבין מהר מאוד שכדי לשרוד עליו לבצע פעולות הגנה והתקפה כנגד הצד הרע. ברמת מדינה, קמו גופים ממלכתיים כמו שב"כ ומשטרה שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון הציבור בתוך המדינה וכמו צה"ל ומוסד שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון המדינה והציבור מאיומים על הגבולות ומחוץ למדינה. ברמת הפרט, אזרחים רבים הבינו והחליטו להגן על עצמם ועל פי יכולתם מיגנו את הבית הפרטי, את הרכב את מקום העבודה ועוד. ככל שהיה גידול במספר פעולות הפח"ע והפלילי, שהקשו על הגופים הממלכתיים לעמוד במשימות הרבות, כך הבינו שיש צורך במציאת פתרונות נוספים להתמודדות היומיומית. הפעלת מאבטחים ממלכתיים ואזרחיים היה אחד הפתרונות המיידיים ששיפר את היכולת במענה הפיזי בכך שאפשר להציב איש ביטחון ביותר ויותר מתקנים. המציאות קבעה שלא יהיה מצב שהאנשים הרעים ייעלמו מן העולם ובטח שלא בישראל, ומכאן שמדובר בעימות תמידי שחייב את משטרת ישראל בעיקר בהסדרה משפטית ומקצועית של תחום האבטחה האזרחית ואת היריב הפח"עי והפלילי בשיפור היכולת המבצעית. לכולם ברור שתמיד זה יהיה איש הביטחון מול היריב שרוב הזמן פועלים במסלולים מקבילים ושמידי פעם נפגשים. היריב יקבע את סוג האיום, את מועד הפעולה (מתי נפגשים) ואת הדרך. איש הביטחון נדרש להיות מוכן מבצעית 24/7. הטוב ביותר ינצח.
האם השינויים המהירים אצל היריב שמחייבים את גורמי הביטחון להתאים את עצמם למציאות – להיות עדכניים, התקדמות הטכנולוגיה והקושי בגיוס כוח אדם מקצועי מחייבים לבצע בחינה ושינוי בתפיסת ההפעלה?

ההתמודדות מול היריב מחייבת את גורמי הביטחון להיות עדכניים

ככל שגורמי הביטחון יכירו את המציאות ויקפידו להיות עדכניים כך יעלה הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפח"עי והפלילי. מדובר במשימה לא קלה שמחייבת את כלל גורמי הביטחון ובעיקר את אלה שמוגדרים גם כגופים מנחים, להיות מחוברים כל הזמן למתרחש בשטח וזאת על מנת להצליח להכיר ולהדביק את קצב ההתקדמות של היריב ואת ההתקדמות של האמצעים הטכנולוגיים. העדכניות הינה נושא חוצה תהליך מכיוון שהיא משפיעה על כל שלב ושלב, החל מקביעת הנחות העבודה, גיבוש איום הייחוס, כתיבת תפיסת ההפעלה, גיבוש רשימת האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה, בחירת המענה האבטחתי ועד ההכשרה המקצועית וההדרכות למאבטחים/ות בקצה, אלה שמבצעים את העבודה המבצעית בשטח. בנוסף לכך, על גורמי הביטחון לדאוג שכל העוסקים במלאכה במעגלים הנוספים כגון יועצים חיצוניים, חברות וספקים יהיו עדכניים וידברו באותה שפה מקצועית עדכנית. כל מי שיהיה שותף לתהליך כעובד מן המניין או כנותן שירות ולא יהיה עדכני בידע המקצועי, יכול למצוא את עצמו כלא מתאים וגרוע מכך, בהמלצותיו יכול לגרום לפערים ולנזק מבצעי שבמפגש עם היריב יכולים להיות הרסניים עד כדי פגיעה בנפש.

 

הטכנולוגיה משתלבת במענה האבטחתי

הטכנולוגיה הביטחונית מתקדמת ומשתפרת מאוד ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא ההשקעה הרבה של רוב חברות הטכנולוגיה במחקר ופיתוח. חדשות לבקרים, חברות רבות מציגות מוצרים חדשים ומשופרים עם יכולת טכנולוגית שחלקה יודעת כבר לעשות את מה שכח האדם עושה במשימות האבטחה השונות. תוכנות אנליטיקה עם אלגוריתמים שהופכות את המצלמה לבעלת יכולת איתור, גילוי, זיהוי ושליחת התראה בזמן אמת. מערכות בקרת כניסה שמשלבות תנאים לאישור כניסה חד חד ערכי שאם לא התקיים, השער ו/או הדלת לא יפתחו. אמצעי רחף שמחוברים לאמצעי האיתור והגילוי, עולים לאוויר באופן אוטומטי, מגיעים בזמן קצר לגזרת האיום, מספקים תמונה לאחור בזמן אמת ואף מאפשרים לכרוז. בנוסף לכך, אמצעי הרחף יודעים לבצע סריקות שגרתיות באזור הביטחוני ובהתאם לתוכנית שנקבעה מראש. ההתקדמות הטכנולוגית הופכת הרבה מאוד מוצרים לחזקים ואמינים וככל שחולף הזמן, מצליחה לשכנע יותר ויותר גורמי ביטחון שבמשימות מסוימות הינה בעלת יתרונות בולטים בהשוואה ליכולת כח האדם ושניתן להסתמך עליה לאורך זמן. מצד אחד מאוד קל ל"התאהב" במערכת הטכנולוגית כי היא לא מתעייפת, לא מתלוננת ולא באה בדרישות כמו כח האדם ומצד שני חלה חובה לבחור אותה בתהליך בחינה מבצעי ומקצועי כדי שתתאים במאה אחוז למענה הנדרש לאיום. מי שיבחר באמצעי טכנולוגי ללא תהליך מבצעי ומקצועי ואף יחליט שיחליף את כוח האדם, לא רק שלא ישפר את רמת המענה האבטחתי כנגד האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה שבאחריותו אלא יגרום בהחלטותיו לפערים מהותיים במערך האבטחה שיעניקו ליריב יתרון ברור בהתמודדות. עובדתית, אמצעים טכנולוגיים המשולבים במערכי אבטחה אזרחיים וממלכתיים, לא יכולים בסופו של תהליך מבצעי לעצור את היריב מלהתקדם ליעד ולכן, נכון לעכשיו, חייב להיות שילוב נכון ומאוזן בין כוח האדם לטכנולוגיה, כזה שמצליח לערבב היטב את היתרונות והחסרונות של כוח האדם ושל האמצעי הטכנולוגי ולהפיק משניהם את המענה המקסימלי.

 

הקושי בגיוס כח אדם למקצוע האבטחה

גיוס כח אדם שעומד בכל התבחינים שנקבעו כתנאי קבלה למקצוע האבטחה מושפע באופן ישיר מהמציאות המשתנה שקשורה קודם כל לשינויים בשוק העבודה ולמאפייני האישיות של הדורות הנוכחיים. הצלחה או כישלון בגיוס יקבעו בהתאם ליכולת גורמי הביטחון השונים להכיר את דור המגויסים העכשווי ואת ההצעות האחרות ששוק העבודה מציע להם. קובעי מדיניות תנאי העבודה ובעיקר השכר לתפקידים השונים במקצוע האבטחה מחויבים להפוך אותו לאטרקטיבי ביחס למקצועות אחרים אחרת אף אחד לא ירצה לעסוק בו וגרוע מכך, מי שכן, יעשה זאת מתוך ברירת מחדל. מכיוון שאיש הביטחון אחראי על חיי אדם ובמצבים מסוימים יכול למצוא את עצמו מקבל החלטה חורצת גורלות, אסור בתכלית האיסור לגייס אנשים למקצוע האבטחה מתוך ברירת מחדל. לכל דבר בחיים ישנה סיבה וכך גם לעובדה שגורמי הביטחון, האזרחיים בעיקר, מתקשים לגייס כוח אדם לתפקידי האבטחה השונים. הסיבות למצב מוכרות וידועות ולכן גורמים הרלוונטיים צריכים להחליט האם יש להם רצון אמיתי להתאים את התנאים לשוק העבודה הנוכחי ואז להצליח לגייס כוח אדם מתאים ובהתאם לצורך או להשאיר את המצב כפי שהוא ולהתפשר ברמת הגיוס. המציאות בשנים האחרונות מתאימה יותר לחלקו השני של המשפט. ניתן לקבוע בוודאות שיש קשר ישיר בין המצב העגום בגיוס כוח האדם לבן התקדמות הטכנולוגיה שחלקה מתחילה להחליף אותו. חברות טכנולוגיה רבות זיהו את המצוקה בגיוס ומייצרות פתרון טכנולוגי משלב או מחליף. המדיניות שתקבע בנושא הגיוס תשפיעה ישירות על תפיסת ההפעלה שתצטרך לכלול שילוב מקצועי בין טכנולוגיה לכוח אדם שיכול לגרום לכך שיהיה צורך לגייס פחות עובדים ובזכות כך תנאי העסקה יוכלו להשתפר ולהתקרב מאוד לתנאים העכשוויים בשוק העבודה. כל בר דעת מבין שחייבים לקבל החלטה ויפה שעה אחת קודם. דחיית קבלת החלטה והמשך התנהלות במצב הנוכחי, נותנים ליריב סיכוי גדול יותר לנצח.

 

איום הייחוס – יסוד מרכזי וחשוב בגיבוש מדיניות האבטחה

רגע לפני שרצים לשנות את תפיסה האבטחה חייבים לזכור שהיא מושפעת מאיום הייחוס, הנחות העבודה וסקר הסיכונים ומכאן שקביעת איום ייחוס על ידי גופי הביטחון הפך להיות יסוד מרכזי וחשוב בתהליך הסדרת מקצוע האבטחה. איום הייחוס נקבע בהתאם ליכולות היריב וקובע לכל העוסקים במקצוע האבטחה את נקודת ההתחלה בניתוח האיומים למושא האבטחה שבאחריותם. התקדמותו המבצעית והמקצועית של היריב לימדה את גופי הביטחון השונים שלא די בלהגדיר איום ייחוס פעם אחת ויש צורך לבחון אותו ולעדכן אותו כל פעם מחדש. ככל שחולף הזמן, דרכי הפעולה של היריב הפח"עי והפלילי משתפרים ומתחדשים ברמת התעוזה, הנחישות, התכנון, היצירתיות, המקצועיות והאמצעים הטכנולוגיים. מתברר שהיריב לומד היטב את הצד השני ובעיקר יודע לזהות את החוזקות והחולשות שלו ובהתאם לכך מוצא דרכי פעולה חדשים על מנת לנצח. כמעט בכל תחקיר אירוע פח"ע או פלילי מזהים מיד את השיפור אצל היריב בכל שלבי התהליך המבצעי או רק בתחום הטכנולוגי. באירועים מסוימים מתגלה שרמת האמצעים הטכנולוגיים שברשות היריב לא מביישת שום גוף ביטחוני ממלכתי מה שמעיד שאין לו בעיה למצוא בשוק החופשי טכנולוגיה מתקדמת כגון אמצעי ראיית לילה ואמצעי רחף ואף לשלם עבורה כסף רב. אירוע הפח"ע שהתרחש בכפר קאסם בו המחבל התקשר למשטרה לקריאה עבור סיפור אירוע דמיוני של אלימות במשפחה במטרה למשוך אליו שוטרים לתוך מלכודת ירי מעיד על תעוזה, תכנון ויצירתיות של היריב הפח"עי שהבין והכיר ששוטר שמגיע לטפל באירועים מהסוג הזה לא מגיע במוכנות לתקרית לחימה. אירועי גניבה ממתקנים מאובטחים בהם מתברר שהיריב השתמש באמצעי רחף המאפשרים לצפות על השטח בזמן אמת מעידים על ההתקדמות הטכנולוגית של היריב הפלילי. בחינה עיתית של איום הייחוס גורמת לגופי הביטחון להיות מחוברים טוב יותר למציאות המשתנה ובעיקר הופכת אותם לעדכניים.

 

סיכום – שינוי מתבקש בתפיסת ההפעלה

בהתמודדות התמידית בין איש הביטחון ליריב, מי שאינו מתאים את עצמו למציאות המשתנה ומי שמתעכב בקבלת החלטות משנות מצב קיים יפסיד ובגדול. הרבה מאוד אירועי עבר בתחום הפח"ע והפלילי מוכיחים את קביעה זו. הנושאים שנסקרו בכתבה, מובילים למסקנה אחת ברורה – הגופים המנחים ביטחון בישראל חייבים לבצע שינוי דחוף בתפיסת ההפעלה הקיימת. ההסבר לכך הם הקושי המתמשך בגיוס כוח אדם מתאים למקצוע האבטחה והתקדמות המוצרים הטכנולוגיים שנראה שמצליחים להביא פתרון שמגשר על הפערים המקצועיים בשטח. בהתאם לתהליך הסדור של הכתיבה הביטחונית, תפיסת ההפעלה נכתבת רק אחרי שגובש איום הייחוס, נקבעו הנחות העבודה ונכתב סקר סיכונים והיא עצמה מהווה בסיס לכתיבת תיק האבטחה והנהלים. באחריות כלל הגופים המנחים, לקבל החלטות על בסיס תהליך שכולל את כל השלבים הנ"ל ושנעשה על ידי בעלי מקצוע בעלי ידע עדכני שמאפשר לבצע ניתוח שיהיה הכי קרוב למציאות ובעיקר ליכולות היריב הפוטנציאלי – ראיית התוקף. על התהליך לכלול את כל הנושא הטכנולוגי שגם הוא מחייב הפעלה של בעלי מקצוע בתחום ברמה הגבוהה ביותר וזה על מנת להימנע עד כמה שניתן מטעויות בבחירת טכנולוגיה שאינה מתאימה למאפייני המשימה ולמענה הנדרש. אין ספק ששנת 2023 מתחילה בבשורה שניתן וצריך לבצע את השינוי בתפיסת ההפעלה הקיימת.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך התאמת המענה לשינויים ברמת האיום!!!

חשיבות המשמעת במקצוע האבטחה

משמעת תקבע אם מאבטח ו/או צוות אבטחה יצליח או ייכשל בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי ולכן נחשבת לאבן יסוד מרכזית וחשובה במקצוע האבטחה, יותר ממוטיבציה וכישרון מקצועי. גם במקצוע האבטחה, כמו במקצועות אחרים, אבן היסוד של המשמעת כוללת משמעת עצמית, משמעת צוותית ומשמעת ארגונית. מספר רב של אירועים ביטחוניים הסתיימו בכישלון מול היריב עקב בעיית משמעת ולא בגלל בעיה של חוסר ידע מקצועי או של מוטיבציה. האם המאבטחים בישראל לא ממושמעים? האם הינם בעלי משמעת נמוכה מזו של מאבטחים במדינות אחרות? האם המאבטח בישראל מודע למחיר האישי והכללי הכבד שיכול לנבוע מחוסר משמעת? מי שעונה לשאלות הללו בהסכמה צריך לדעת שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שמשמעת אינה מוגדרת כתכונה אלא הרגל שניתן לחזק. 
השלב הראשון חייב להיות ההכרה של ההגדרה המילונית למשמעת:

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או יחידים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית – שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב. 

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

משמעת צבאית – בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה. "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".

משמעת הינה קודם כל מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת:
הגישה הראשונה סוברת: האדם הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד ויעבוד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ישע להבחין בין טוב לרע.
הגישה השנייה סוברת: התפקיד המרכזי של החינוך, גם החינוך המקצועי, הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של המאבטח המקצועי, המדריך או המנב"ט אמורים לצוות על המאבטח כיצד לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.
אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע למאבטח בגילוי והבנת הערך העצמי והערך המקצועי שלו, המאבטח מבין בסופו של דבר את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, וכך גם את האחריות המוטלת עליו שנגזרת ממנה גם האחריות למעשיו.

 

אני חושב שהגישה השנייה, שכוללת גם את המשמעת הצבאית, מתאימה מאוד למאפייני מקצוע האבטחה בישראל ולכן אם הייתי מנב"ט בפועל, הייתי בוחר בניהול צוות האבטחה שתחת אחריותי במשמעת שתואמת ובטח קרובה למשמעת הצבאית. משמעת שסביר להניח תעמוד בניגוד מוחלטת לאופי הישראלי ותתאים יותר לשוטרים הסינים הנראים בתמונה שמשדרים משמעת מכף רגל ועד ראש – בנראות, בסדר, בדיוק, בגאווה ובהתייחסות למקצוע. הייתי מעביר לצוות האבטחה שלי מסר ברור וחד שלא תהיינה פשרות בנושא משמעת תוך ביצוע פעולות בונות מודעות ליתרונות וההישגים שהמשמעת מביאה איתה ליחיד, לצוות ולארגון. הייתי משכנע את צוות האבטחה שלי שמשמעת תעלה את הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי וכותב על קיר בגדול את המשפט הבא:
"משמעת – הבנה שיש מישהו מעלי. יש סמכות. יש מחויבות כלפי גורם גבוה יותר, יש מחויבות לאחריות, ולכן עלי לבצע. נקודה. זו תפיסת עולם שצריכה להיות לכל מאבטח באשר הוא".
המשמעת במקצוע האבטחה היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של מושא האבטחה והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות על המאבטח ו/או צוות האבטחה. מנהלים, מנב"טים, רמ"שים ומאבטחים כאחד מצווים לשמור על קיום המשמעת והציות לתיק האבטחה ולנהלים ולהקפיד עליהם.
המשמעת טבועה בכל תחומי העשייה באבטחה, משלב ההכשרה ובהמשך בשלב העבודה המעשית, ואין היא ניתנת לבחירה, להפרדה ולחלוקה – על המאבטח היחיד לפעול במשמעת עצמית גבוהה שתבוא לידי ביטוי בהתייחסות למקצוע, עמידה בזמנים, למידה להרחבת הידע המקצועי ודיוק מרבי בביצוע המשימות על בסיס ההנחיות והנהלים. על צוות מאבטחים לפעול באיזון נכון בין המשמעת העצמית למשמעת הצוותית תוך שמירה ותמיכה אחד על השני.   
המנב"ט הוא האחראי לאכיפת המשמעת. תפקידו של הרמ"ש לסייע בידי המנב"ט לקיום המשמעת בקרב במאבטחים.
המנב"ט והרמ"ש מחויבים להוות דוגמא ולוודא שהם עצמם מתנהלים באותה רמת משמעת שנדרשת מהמאבטחים.
קיימת תופעה מעניינת שמצביעה על כך שישנה ירידה חדה ברמת המשמעת בעיקר בקרב שכבת המאבטחים שרק לפני זמן קצר שרתו בצה"ל שכאמור נחשב לארגון שמאמין ותלוי ברמת המשמעת. במעבר הזה מהשירות הצבאי לעבודה האזרחית, המאבטחים מרשים לעצמם לרדת ברמת המשמעת העצמית וברמת משמעת הצוות. אני חושב שירידה זו מתאפשרת בעיקר בגלל שדרישת המשמעת ואכיפתה לא מספיק חדים וברורים, לא בבתי הספר למנב"טים, לא בבתי הספר לרמ"שים ובטוח שלא בבתי הספר למאבטחים. מכיוון שכך, כל אותם בעלי התפקידים מגיעים למערכי האבטחה השונים ברמת משמעת נמוכה שאינה מתאימה למאפיינים התפקיד באבטחה  האזרחית. אם המנב"ט לא ידרוש ולא יפעל למשמעת ברזל אזי המאבטחים ימשיכו להתנהל בחוסר משמעת שאין ספק שתוביל אותם ויתכן שגם את מערך האבטחה לכישלון ידוע מראש.
מאבטח ללא משמעת לא יצליח לאתר את היריב בזמן ולא יצליח למנוע ממנו לפעול ולבצע את תכניתו הזדונית. מערך אבטחה ללא משמעת לא יצליח לממש את האחריות המוטלת עליו. כדי שהמאבטח יתנהל ויעבוד עם משמעת עצמית וצוותית גבוהה בכל רגע נתון, בכל משימה שמוטלת עליו, כולל במהלך הכשרות מקצועיות, ובכל מצב כאשר הוא עובד לבד או בצוות, חלה חובה לדרוש ולהנחיל את המשמעת לאורך זמן וללא פשרות.
חוסר משמעת תייצר ליריב הפוטנציאלי הזדמנויות לפעולה ותציב את המאבטח במצב של כישלון.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במשמעת ברזל!!!

רצח יצחק רבין – הסיבות לכישלון

27 שנים חלפו מאז אותו ערב ב 4 לנובמבר 1995, ערב שבו האזרח יגאל עמיר הצליח להתנקש בחייו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעזרת אקדח שהיה ברשותו ושני כדורים מדויקים וקטלניים שנורו ממרחק של 30 ס"מ מגבו של ראש הממשלה. מזה 8 שנים, אני מעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לבוגרים ולתלמידים רבים ומהרצאה להרצאה אני מוצא את עצמי מבין יותר ויותר מה קרה לנו ומצליח לספק הסברים טובים ונכונים יותר. השנה, הוזמנתי לעמוד בראש שיח מקצועי שבו התבקשתי לספר על התקופה שלפני ה 4 לנובמבר 1995 שבה תפקדתי כמאבטח ולנסות להסביר מהן הסיבות לכישלון והאם הן קשורות למאפייני ולהתנהלות היחידה לאבטחת אישים בשנים שלפני ההתנקשות.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ קמה בשנת 1958 כלקח מאירוע שבו אזרח ישראלי זרק רימון בתוך מליאת הכנסת עוד ששכנה בבית פרומין. מאז ועד ה – 4 לנובמבר 1995, היחידה התפתחה בהתאם לצורך בכוח אדם ובגיבוש תפיסת האבטחה בהתבסס על העובדה שבכל אותן שנים לא נדרשה להתמודד מול איום ממשי על מישהו ממושאי האבטחה שהיו באחריותה, כולל ראש הממשלה.
כאמור, השיח המקצועי, הציב לי אתגר חשיבתי בחיפוש אחר השאלה האם הסיבה או הסיבות לכישלון באבטחת ראש הממשלה מקורן בשנים שלפני ההתנקשות:

על היחידה לפני ההתנקשות:
יחידה מבצעית בעלת ניסיון מבצעי שגרתי של מעל 30 שנים המורכבת מעץ מבנה נורמטיבי הכולל ראש יחידה, מנהלי מחלקות, ראשי ענפים, מפקדים ומאבטחים. קיימת חלוקה ברורה בין מטה היחידה לעובדי השטח כאשר שכבת המפקדים מתפקדת כחוליה מקשרת ביניהם. קיימת יראת כבוד מצד המאבטחים כלפי המפקדים והמנהלים במטה. הגיוס ליחידה התקיים בהתאם לתהליך מוגדר וסדור כאשר כל מי שמסיים אותו בהצלחה עובר הכשרה מקצועית כללית והכשרה מקצועית ייעודית לתחום אבטחת אישים. כל מי שסיים את ההכשרה בהצלחה, נקלט ביחידה ועובר תהליך חניכה וחפיפה על ידי מאבטח וותיק יותר. מאבטח ביחידה נשלח למשימות אבטחת אישים שבהן הוא אחראי על בידוק הקהל בעזרת חיילות מתגברות, מבצע סריקה נגד חבלה, מבצע פיקוח, קולט את האישיות ומשתלב באבטחתו בפועל עד לעזיבה. העבודה המבצעית, בדגש על העבודה בחוליית ראש הממשלה, מתבצעת בתהליך מקצועי הכולל תדריך מקדים, פיקוד ובקרה וסיכום למטרת הפקת לקחים. כל המאבטחים מבצעים את המשימות ברצינות רבה ובהתאם לנלמד בהכשרה המקצועית ומוגדר בתפיסת האבטחה ובתיקי המשימות השונות.

ביטחון עצמי:
לאחר כ – 37 שנים של עבודה מבצעית שבהן לא הופיע שום יריב ממשי, יהיה הגיוני מאוד להבין את תחושת הביטחון העצמי ששררה בקרב מנהלי היחידה, המפקדים והמאבטחים. מצד אחד, אין ספק שחשוב שיחידה תתנהל מבצעית בתחושת ביטחון עצמי שהפעולות המבוצעות בשטח נכונות ונותנות מענה לאיומים הרלוונטיים ומצד שני אסור שתחושת הביטחון העצמי תהפוך לשחצנות ויהירות ואף לחשיבה שאתה הכי טוב בעולם.
אני זוכר היטב שבקרב שכבת המאבטחים היה ביטחון עצמי מקצועי אבל לא שחצנות ולא יהירות ולכן אני בטוח בכך שתחושת הביטחון אינה הסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות.

הנחת העבודה:
הנחת העבודה המרכזית מרגע הקמת היחידה ועד ל4 לנובמבר 1995 היתה ש"יהודי צבר לא יפגע ביהודי", לא יפגע באישיות ממלכתית ובטח שלא בראש הממשלה. הנחת עבודה שגרמה לשכבת המנהלים להאמין באמת ובתמים שיהודי צבר לא יתנקש בראש הממשלה ועברה מהם לשכבת המפקדים והמאבטחים בשטח. האמונה החזקה תורגמה על ידי המאבטחים בשטח ל"זיכוי" כמעט מידי לכל מי שנראה מתאים למוגדר בהנחת העבודה. זה לא אומר שהמאבטחים לא מסתכלים בכלל על מי שניגש לראש הממשלה אבל יתכן שהנחת העבודה גורמת להסתכלות להיות שונה ופחות לחוצה מבצעית.
יגאל עמיר הוכיח שהנחת העבודה המרכזית של השירות ובתוכו היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מהיסוד ולא מתאימה לעובדה שבעבר יהודים צברים פגעו ביהודים צברים אחרים ובטח שלא מתאימה לכל מה שהתרחש בישראל בחודשים שלפני ה 4 לנובמבר 1995.
אין ספק, שהנחת העבודה המוטעית הינה אחת הסיבות העיקריות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעיקר בגלל שיצרה אמונה מוטעית והשפיעה על המוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה.

תפיסת האבטחה:
היחידה לאבטחת אישים עבדה על בסיס תפיסת אבטחה מקצועית וברורה שהגדירה שככלל ראש הממשלה יאובטח על ידי מפקד וארבעה מאבטחים, ייסע ברכב לא משוריין ויוכל לפגוש כמעט כל אדם ברחוב או באירועים מבלי שיעברו זיהוי ובידוק ביטחוני ברמה כזו שמאפשר לדעת מהם כוונותיו והאם נושא עליו אמצעי לחימה. תפיסת האבטחה התבססה על האמונה שכל מאבטח ביחידה קיבל את כל הידע המקצועי והכלים הנדרשים על מנת להתגבר בהצלחה על כל מי שיפעל לפגיעה בראש הממשלה.
גם כאן, יגאל עמיר הוכיח שככלל תפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים היתה מוטעית מיסודה ובפרט החשיבה שהמאבטח החמוש יצליח תמיד לנצח את היריב.
אני בטוח שגם תפיסת האבטחה המוטעית היוותה סיבה מרכזית לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

פיקוח ובקרה:
ועדת שמגר מצאה שראש השירות לא היה מספיק מעורב בעשיית היחידה לאבטחת אישים וכחלק מכך, לא פיקח ולא ביקר במידה הרצויה על מנת לדעת האם קיימים פערים מקצועיים בפעילותה. גם הפיקוח והבקרה בתוך היחידה על עבודה המאבטחים בשטח לא היתה מספיק מוגדרת, מסודרת ומקצועית ונראה שככלל המאבטחים השונים נשלחו לבצע את משימות האבטחה באמונה שלמה שתמיד יבצעו אותה על הצד הטוב ביותר וללא פערים, שיטת הפעלה בסגנון של "שגר ושכח".
מכיוון, שאי ביצוע פיקוח ובקרה על העשייה בשטח מונעת איתור פערים מקצועיים ולא מאפשרת לשמוע את שכבת המאבטחים, ברור שיש לכך חלק בסיבה לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין.

ראיית התוקף ואיתור חריגים:
תחום מקצועי שלא היה קיים בתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים ולכן לא נלמד בהכשרה המקצועית. המשמעות מכך היתה, שהמאבטח בשטח לא ידע לחשוב בראיית התוקף ולא ידע כיצד לאתר חריגים בצורה מקצועית בגזרת האיום. 
הפער המקצועי הזה היה בין הסיבות המרכזיות לכך שיגאל עמיר עמד כ 40 דקות בקרבת מאבטחים שעובדתית ראו אותו אבל לא הגדירו אותו כחריג בגזרה ובכך אפשרו לו להגיע בבטחה לנקודת הזמן והמפגש עם ראש הממשלה שהתאים לביצוע ירי מדויק וקטלני. 

לסיכום:
וועדת שמגר, שבחנה לעומק את הסיבות לכישלון במניעת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מצאה שהוא לא התרחש בגלל המאבטחים שביצעו את משימת אבטחת ראש הממשלה ב 4 לנובמבר 1995. הוועדה הגיעה למסקנה ברורה שהמאבטחים עבדו וביצעו את האבטחה בדיוק כפי שהוגדר בתפיסת האבטחה של היחידה וכפי שלימדו אותם בהכשרה המקצועית ולכן בהחלטתה מחזקת הוועדה את התובנות שהצגתי בשיח המקצועי.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס הנחות עבודה המתאימות למציאות ושמגדירות את תפיסת האבטחה המקצועית!!!

להיות עם חופשי בארצנו

יושב לכתוב את הכתבה כאזרח מן השורה במדינת ישראל לאחר ליל סדר נוסף שבו קוראים את ההגדה שמזכירה לנו ומעבירה לילדינו את המסורת וההיסטוריה של העם היהודי מתקופת יציאת מצרים, ולאחר ימים קשים נוספים של פיגועים כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע, ימים ששוב מציפים את הסכסוך המורכב והקשה עם הערבים אזרחי מדינת ישראל והפלסטינים. מתקדמים בקריאת ההגדה, אני מסתכל על הילדים ומבין שהפעם משהו מרגיש לי אחרת – כל מילה, כל משפט כל תיאור על מה שחווה עם ישראל במצרים ועל היציאה ממנה, חודרים לי עמוק מאוד לתחושה ולהבנה החד משמעית שבעצם התשובה לשאלה "מה השתנה הלילה הזה", ביסודות ובמהות, היא – שום דבר!!! והמשמעות מכך, כשאנחנו שרים בהמנון התקווה את המשפט "להיות עם חופשי בארצנו", מדינת ישראל נמצאת בפועל במצב אחר הפוך לגמרי!!! אזרחי מדינת ישראל לא חופשיים בארצם!!! 
בהמשך הערב, יושב לקרוא את המכתב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין לערביי ישראל שבו, באופטימיות רבה, הוא מנסה להסביר להם את המצב ומדוע כדאי להם לבחור בדרך אחרת, דרך של השתלבות בחברה הישראלית כדי שכולנו נוכל סוף סוף לחיות חיים חופשיים ובטוחים בישראל. תמיד הייתי אופטימי, מאוד אופטימי, למרות העיסוק הביטחוני שלי בשלושים השנים האחרונות שתמיד עזר לי לראות ולהבין בצורה טובה את תמונת המצב הביטחונית העגומה של מדינת ישראל מאז הקמתה ועד היום וגרם לי כל פעם מחדש לחשוב, להרגיש ולהכיל שזה גורלנו בארץ הזו, שנגזר עלינו לחיות את חיינו עם אוכלוסייה ערבית, בתוכנו ומסביבנו, שמצד אחד חיה חיים טובים בזכות ההישגים והתמיכה שלנו ומצד שני מעבירה מדור לדור ונושמת כלפינו שנאה כל כך גדולה ועמוקה ומחכה לרגע שתוכל לשחזר את שעשה פרעה לבני ישראל במצרים ("כל היילוד היאורה תשליכוהו") והפעם עם שיפור קל ולזרוק את כולנו לים.
לצערי הרב, בליל הסדר הזה, הרגשתי שההווה והעתיד שלנו לא מתקרב למה שאנחנו שרים ומייחלים בהמנון התקווה ובעצם תואם את מה שעבר וחווה עם ישראל במצרים ויציאתו ממנה רק במאפיינים מודרניים יותר, והבנתי עד כמה חשוב שלמרות שאנחנו חושבים שכולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה, באמת שמצווה עלינו לספר ביציאת מצרים כל פעם מחדש כדי להשאיר את הסיכוי שאולי מתישהו נשכיל לייצר דמוקרטיה שתאפשר לנו האזרחים להיות חופשיים בארצנו. 
היום, 16 לאפריל, 2022, אני מיקי וינברג, אזרח מדינת ישראל, בן 55, מכריז בזאת שבנושא מצבה הביטחוני של מדינת ישראל הפכתי מאופטימי לפסימי, ו……..לצערי הרב.

תיאור הדעה שלי במאמר זה אינו פוליטי כלל וכלל ואינו בא להאשים צד כזה או אחר במפה הפוליטית הישראלית או כל אזרח שבחר לקחת על עצמו את תפקיד ראש ממשלת ישראל, מהסיבה הפשוטה שלדעתי מאז הקמת המדינה ועד היום, בנושא הביטחוני אין באמת הבדלים מהותיים בהבנת תמונת המצב ובדרכי הטיפול בה. כמובן, שאין לי שום טענה כלפי כל העובדים בכל גופי הביטחון שעושים את מלאכתם 24/7 על הצד הטוב ביותר ובהתאם למדיניות שמוכתבת להם.

אז….מה השתנה הלילה הזה?
החודשיים האחרונים מעידים על כך שהתשובה לשאלה שכל אזרח בישראל מכיר ויכיר היא כלום ושום דבר. להיפך, המצב נהיה יותר ויותר גרוע. חודשיים בשנת 2022, במדינת ישראל המתקדמת והמתפתחת שמעלים לראש התורן את כל הדגלים האדומים האפשריים כדי לסמן לנו את המצב הקיים:

פיגועים – לא השתנה: שוב מספר פיגועים שהופכים כל אזרח יהודי ישראלי באשר הוא למטרה לפגיעה ולרצח בדם קר מצד ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל ומצד פלסטינים שנולדו לשנאה תהומית שמתורגמת לביצוע פיגועים אכזריים ושכרגע נראה שלא ניתנת לגישור או לתיקון בדרכים אופטימיות וגורמת לאזרחים היהודים הישראלים להרגיש לא בטוחים. 

מפלגות ערביות בכנסת ישראל – לא השתנה: מדינה שלוקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים ומאפשרת לשונאי ישראל ולתומכי טרור להיבחר לכנסת ולפעול ולדבר מתוכה כנגד המדינה ותושביה היהודים הישראלים. ראשי מפלגות ערביות וחברי כנסת שללא פחד ועם חסינות מעזים לדבר בגנות מדינת ישראל, להסיט נגדה, להתעמת עם כוחות הביטחון שלה, להיות בקשר רציף עם ארגוני טרור ולהצליח להשפיע על המפה הפוליטית ועל עתיד המדינה.

טיבי על ההתפרעויות בהר הבית: "כיוונו לראשי מתפללים כדי להרוג או לגרום לנכות"
חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ביקרו את הפצועים מההתפרעויות בהר הבית אתמול בבית החולים במזרח ירושלים. טיבי אמר כי "כל הפציעות שראינו היום הן פציעות מדויקות בראש. צלפי הכיבוש כיוונו אל ראשי המתפללים כיד להרוג אותם  או לגרום לנכות".

ח"כ אבו שחאדה: "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו אותנו מנוכחותנו בירושלים"
אבו שחאדה (הרשימה המשותפת)כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "שום התקפות, מעצרים או פלישות לא ירתיעו את הצעירים והאנשים שלנו מלהמשיך באיתנות להיות נוכחים בירושלים שלנו, בירת הנצח של עמנו". הוא קרא לפלסטינים "להתאסף סביב ירושלים ולהתגייס למען חיזוק אנשיה".

התחמשות לא חוקית ביישובים ערביי ארץ ישראל – לא השתנה: מדינה שמאפשרת לתופעה לא חוקית ומסוכנת להמשיך ולהתבצע כמעט ללא הפרעה למרות שהתוצאה שלה הינה שימוש בכלי נשק כנגד אזרחים חפים מפשע כחלק מפעילות פלילית ופעילות חבלנית.

פעילות חבלנית עוינת בקרב ערבים במזרח ירושלים – לא השתנה: מדינת ישראל לא מונעת מערבים שהם לא פחות ממחבלים, ללמד ולהעביר את השנאה לדורות הבאים בבתי הספר ובכל מקום אפשרי אחר, לבצע פעולות חבלה כנגד אזרחים חפים מפשע וכנגד כוחות הביטחון ללא פחד וללא מורא, לנצל מקומות קדושים, כמו מסגד אל אקצא, כדי להתחמש באמצעי חבלה ובאבנים ולהשתמש בהם כנגד מתפללים בכותל. 
התמונות והסרטונים שצולמו בעימות אתמול בהר הבית לא משאירים מקום לספק לגבי גודל הבעיה:

מתייחסים לארגוני טרור כלגיטימיים – לא השתנה: מאז הניסיון לתת אמון ברב המרצחים, יאסר ערפאת, מדינת ישראל ממשיכה לקיים לאורך השנים סוג של קשר עם כל ראשי ארגוני הטרור ברשות הפלסטינית וברצועת עזה מתוך סוג של מחשבה שיום יבוא והם יהפכו לאוהבי ישראל ולשותפים לחיים נורמליים, חופשיים ובטוחים וכל זאת למרות שהמציאות לא רק שמציגה תמונה הפוכה לחלוטין אלה שאותם ארגוני טרור צוברים ביטחון ומיומנות הכוללים התחמשות בלתי פוסקת, פעולות יזומות לירי רקטות על ערי ישראל ואיומים ברורים שגורמים למדינת ישראל לבצע פעולות של כניעה וחולשה.  

אני בתחושה ובדעה אישית שמדינת ישראל חייבת להתעשת במהירות ולשנות ב 180 מעלות את המדיניות כלפי כל אותם אזרחים ערבים וארגוני הטרור הערבים והפלסטינים ולבצע פעולות שתואמות את ההמנון, ההיסטוריה והמסורת שעוברת מדור לדור:

"להיות עם חופשי בארצנו": כאזרח, אני דורש (לא מבקש) ממדינת ישראל לעשות כל מה שנדרש כדי שאוכל לחיות חיים שבהם אוכל להיות וללכת בכל מקום בארץ ישראל בחופשיות וללא פחד שיגיח מחבל ערבי משום מקום או ארגון טרור ויצליח לבצע פעולה שתפגע בי ואף תהרוג אותי.

"הקם להורגך השכם להורגו": כאזרח, אני דורש ממדינת ישראל לעבור למדיניות התואמת את משמעות האמרה הנ"ל, לקיים מדיניות של פעולות יזומות ומפתיעות ולא להתבסס על פעולות תגובה אחרי קבלת המכה ולהפסיק לחשוש מההשלכות של מדיניות יוזמת. לאתר ולהשמיד כל מחסן נשק ותחמושת לא חוקי ולתפוס או לפגוע בכל טרוריסט לא רק בסוריה אלה גם ברצועת עזה ובתוך שטח מדינת ישראל.

"ביד חזקה ובזרוע נטויה": להיזכר בהיסטוריה וליישם אותה שוב מתוך הבנה שהאויב יירתע ויפסיק רק כאשר מדינת ישראל תפעל נגדו "ביד חזקה ובזרוע נטויה". אין ספק שמדובר בשינוי קיצוני מהמדיניות שמדינת ישראל סיגלה לעצמה לאורך השנים וברור שההשלכות ממנו לתקופה מסוימת תהיינה קיצוניות וקשות אבל אחריהן יהיה ניתן ליצוק מחדש את כל היסודות אבל הפעם בדרך הנכונה שתוביל לחיים יותר חופשיים ויותר נוחים. לפעמים צריך לשלם מחיר בטווח בקצר כדי להרוויח בטווח הארוך.

מספיק לקחת את הדמוקרטיה לאקסטרים: אני דורש ממדינת ישראל להפוך את עצמה למדינה דמוקרטית עם מגבלות נכונות ואכיפה חזקה במקום הדמוקרטיה הנוכחית שמאפשרת לגורמים קיצוניים לפגוע בחייהם של אזרחים תמימים וטובים. דמוקרטיה בריאה שקובעת בחוק מה מותר ומה אסור בתחומה ובנוסף קובעת ומייצרת אכיפה חזקה וללא פשרות מול כל מי שאינו פועל בהתאם לחוק. דמוקרטיה שמייצרת וואקום לחופש פעולה לגורמים עוינים וטרוריסטים אינה דמוקרטיה בריאה.

לסיכום, גם אני רוצה לפנות למנהיגים ולאזרחים/תושבים הערבים ולומר להם שכולי תקווה שבקרוב המדינה שבה הם בחרו לחיות ומאפשרת להם חיים טובים הרבה יותר מכל מדינה אחרת שבכלל תאפשר להם לחיות בה, תפסיק לפנות אליהם בהתרפסות ובנחמדות יתר רק כדי לשכנע אותם להיות יותר ממושמעים, יותר תרבותיים, יותר תומכים ויותר נחמדים אלינו ותתחיל לבצע מולם פעולות אכיפה נחושה וללא פשרות ולא תאפשר לאף ערבי לחיות פה אם הוא בוחר לירוק לבאר שממנה הוא שותה ובוחר לחיות בישראל בשנאה ובדרך של הסתה ופגיעה באזרחים חפים מפשע ובמשרתי גופי הביטחון.  

זכרו, שהבטחה ואבטחה צריך לקיים כדי להשיג חיים חופשיים ובטוחים יותר!!!

מצב מלחמה בניהול הסיכונים

עד לפני 10 ימים, העולם חיי בשגרת חיים רגילה וללא הפרעות מיוחדות ובלתי צפויות – אזרחים קמו בבוקר ליום נוסף שדי דומה לקודמו, עסקים וארגונים המשיכו בפעילות העסקית השוטפת וממשלות התמקדו בפוליטיקה המקומית והבינלאומית. בזמן קצר יחסית, נשיא מעצמה אחד מחליט לצאת למלחמה נגד מדינה ריבונית שכנה ובהחלטתו מערער ופוגע בשגרת החיים של מיליוני אנשים, בשגרה העסקית של עצמאים, חברות וארגונים ובהתנהלות הפוליטית המקומית והבינלאומית. פתאום, החיים השגרתיים של אזרחי המדינה המותקפת נעצרים והופכים להישרדות, המעגל העסקי של המדינה משותק כמעט לחלוטין והמנהיגות בעזרת הצבא והדיפלומטיה עושה ככל שביכולתה כדי לנסות ולהציל מה שניתן. המלחמה חושפת את הקשר בין מדינות העולם ובעיקר את העובדה שכל מדינה בוחרת להתנהל בהתאם לאינטרסים של עצמה ואת השפעתה והפגיעה שלה בשגרת החיים במדינות שבמעגל השני והשלישי. מתברר ולא כל כך מפתיע שמלחמה בשנת 2022, משפיעה על החיים של כל אזרחי העולם ועל הקיום וההתנהלות העסקית של חברות וארגונים עד כדי כך שחברות בינלאומיות מוכרות וגדולות משתתפות בנקיטת סנקציות כנגד המדינה התוקפת וחברות ועסקים קטנים יותר מוצאים את עצמם בסכנה קיומית.

האם ישות עסקית צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה?

בעידן הנוכחי ניתן לזהות סימנים לכוונות מנהיג מדינה ובעיקר סימנים להכנות לפתיחת מלחמה נגד מדינה אחרת ברמה כזו שמנהיג שישאף לפתוח במלחמת פתע יתקשה מאוד לעשות זאת. הסיבות, ההתארגנות והכוונות של פוטין, נשיא רוסיה, לפתוח במלחמה נגד אוקראינה היו גלויות לעולם כולו ובעיקר לארצות הברית ולמדינות אירופה והשיח הגלוי על כך החל מספיק זמן לפני יום פתיחת המלחמה כדי שכל בעלים ומנכ"ל של ישות עסקית יידע שמצב מלחמה מתקרב. עובדתית, כל ישות עסקית שעיניה ואוזניה בראשה צריכה ויכולה לצפות פתיחת מלחמה.

מדוע ישות עסקית בישראל צריכה לכלול בניהול הסיכונים מצב מלחמה בין מדינות אחרות?

מהסיבה הפשוטה שמצב מלחמה בין מדינות, ובמיוחד מדינות שמוגדרות כמעצמה, משפיעה מידית על כמעט כל המרכיבים של העולם העסקי – על ערך הכסף, על ערך הסחורות, על הנפט והגז, על הייבוא והייצוא, על השילוח הבינלאומי, על העברת כספים וגם על העובדים ומשפחותיהם.
עובדתית, משהו מכל זה ישפיע ואף יפגע בהתנהלות העסקית של הרבה מאוד עסקים, חברות וארגונים בישראל ולכן חלה החובה לצפות מצב מלחמה המתרחש בכל מקום בעולם ולהבין מהן ההשפעות הנובעות ממנו ומה ניתן וצריך לעשות בהתמודדות עמם.

כיצד מצב מלחמה בין מדינות אחרות משפיעה על ישות עסקית בישראל?

בהתייחסות למלחמה הנוכחית, כל חברה ישראלית שפועלת בשוק הרוסי והאוקראיני מושפעת בצורה ישירה מהמלחמה בין שתי המדינות. חברה ישראלית בעלת משרד באוקראינה שמעסיק עובדים מקומיים שמפתחים ו/או מייצרים עבור החברה תפגע במידה מסוימת ביכולת הרציפות התפקודית שלה ולעומתה חברה שפועלת בתחום הביטחוני יכולה למצוא את עצמה מושפעת לטובה ממצב המלחמה בכך שתקבל הזמנות מידיות למוצרים שלה. חברה בישראל שמעסיקה עובדים ממוצא רוסי ואוקראיני יכולה למצוא את עצמה נפגעת ביכולת העבודה השגרתית של אותם עובדים וכמוה חברת השקעות בנדל"ן בינלאומית שהשקיעה ומחזיקה בנכנסים באוקראינה יכולה להיפגע מירידה משמעותי בערך הנכסים ואף בהריסתם כחלק מפעולות המלחמה.

כיצד ישות עסקית יכולה להתכונן למצב מלחמה?

ניהול סיכונים – הפעולה הבסיסית והראשונה שיש לבצע היא לכלול בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות שממוקמות באזור בו מתקיימת מעורבות עסקית בכל רמה.

תיק פעולה למצב מלחמה – גיבוש וכתיבת תפיסת פעולה במצב של מלחמה בין מדינות אחרות שיכלול את כל הפעולות שיש לבצע משלב ביצוע הערכת מצב לניתוח הסימנים לפתיחת מלחמה ועד ההחלטה ליישם את כל הנדרש כדי להתמודד עם ההשלכות בצורה המיטבית. עובדתית, מי שמכין את עצמו מבעוד מועד מעלה את הסיכוי להתמודדות טובה יותר במצב אמת.

רציפות תפקודית – אחת המטרות העיקריות להתכוננות מראש, היא להצליח לשמור על רציפות תפקודית שתמזער את הנזק ואף יכולה להציל את הישות העסקית מסגירה. על מנת לשמור על רציפות תפקודית יש להכין רזרבות כספיות, "לא לשים את כל הביצים העסקיות בסל אחד", לשמור על העובדים ולדעת לאפשר להם לעבוד מהבית (תחום שהתפתח מאוד בתקופת הקורונה).

חשיבות העובדים – העובדים הם המשאב החשוב ביותר בישות העסקית ובדרך כלל בלעדיהם אין זכות קיום, ולכן חשוב להכיר את העובדים ואת הייחוס המשפחתי שלהם כדי לדעת מראש מה תהיה מידת ההשפעה עליהם, אם בכלל, במצב של מלחמה בין שתי מדינות אחרות. בנוסף, ישות עסקית אשר מחזיקה משרדים בחו"ל ומעסיקה בהם עובדים, חייבת להכין עבורם תכנית חלופית לכל מקרה שלא יוכלו להמשיך לעבוד מהמשרד הרגיל (בדיוק כמו שמתרחש עכשיו באוקראינה עם עובדים של חברות ישראליות).

נכסים חיוניים – ישות עסקית שמחזיקה בנכסים ובמיוחד בנכסים חיוניים לתפקודה במדינה המותקפת חייבת לכלול בתיק למצב מלחמה פעולות להגנה ושמירה על נכסים אלה במידת האפשר, כמו למשל, סגירה ואטימת פתחים בחנויות ובמרכזים מסחריים למניעת בזיזה, פינוי כלי שיט מנמלים, פינוי עובדים, אבטחת מידע, העברת כספים מחשבונות בחו"ל כו'.

חזרה לשגרה – לעיתים, מקבלי ההחלטות לא מודעים לחשיבות שלב החזרה לשגרה ולכן לא מתכוננים אליו כנדרש. מדובר בשלב חשוב שחובה להתכונן אליו באותה מידה על מנת להחזיר את הישות עסקית לתפקוד הרגיל והשגרתי. שלב שבו יש לבצע להערכת מצב נזקים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה ובחירת מענה מהיר ויעיל על מת להחזיר את המצב כפי שהיה טרם המלחמה. 

המנב"ט במצב מלחמה – אין ספק שלמנב"ט בישות עסקית יש תפקיד חשוב ומרכזי בכל התהליך, משלב התכנון וכולל בשלב היישום ולכן עליו לדאוג להיות אקטיבי, מעורב ושולט בכל המוגדר בתיק למצב מלחמה.

לסיכום – המלחמה הנוכחית באוקראינה מוכיחה פעם נוספת שעל כל אחד בישראל, מרמת האזרח הפשוט, ישות עסקית ועד רמת ממשלה, חייב לשלב בניהול הסיכונים מצב של מלחמה בין מדינות אחרות כדי להכיר את ההשפעות והסיכונים שמלחמה כזו גורמת וכדי להיות בעלי יכולת התמודדות טובה עד כמה שניתן. למרות שמלחמות בין מדינות לא מתרחשות כל יום, חלה החובה להתכונן אליהן בצורה נכונה ומקצועית.

זכרו, שרק מי שהתכונן מראש יצליח להגדיל את הסיכוי להתמודדות טובה במצב מלחמה!!!

להיות מאבטח/ת חכם/ה

האירועים החריגים שהתרחשו בשנים האחרונות כמו האירוע בנמל אשדוד והאירוע בתל השומר, בהם מאבטחים/ות מצאו את עצמם/ן מגיבים/ות תוך שימוש בכוח ונשק, מוכיחים עד כמה חשוב שמאבטח/ת ידע/תדע להיות חכם/ה ולא צודק. 
בכתבה זו, אני פונה לכל מאבטח/ת שעובד/ת באבטחה האזרחית בישראל ומבקש שיקראו ויבינו שבניסיון להיות צודק יש בדרך כלל רק חשיבה מתוך אגו ורצון לצאת מנצח ויהי מה ובכדי להיות חכם ולנצח רק בסיטואציה הנכונה, צריך להיות בעלי ידע, ביטחון עצמי, ראייה רחבה, מיקוד, יעילות ויותר מכל להכיר את הנתונים העובדתיים הקשורים לתפקיד ואת דרכי הפעולה ויישומם בשטח.

נתונים עובדתיים עיקריים שצריך לדעת כדי להיות מאבטח/ת חכם/ה:
הכשרה מקצועית

  1. ההכשרה המקצועית למאבטח/ת ברמות השונות נקבעת על ידי חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שהינה הגוף המנחה לגופים ציבוריים ולעסקים ולארגונים פרטיים.
  2. אמנם, וטוב שכך, משטרת ישראל קבעה שכדי לעבוד בתפקיד באבטחה האזרחית חלה חובה לעבור הכשרה מקצועית, אבל משך ההכשרה שעומד על מספר ימים בודדים אינו תואם את המוגדר במאפייני התפקידים ובדגש על תפקיד מאבטח/ת חמוש/ה.
  3. למרות שההכשרה המקצועית מתבצעת בבתי ספר שאושרו על ידי משטרת ישראל, המציאות שמתמודדת באופן קבוע עם חוסר במאבטחים/ות יוצרת לחץ על בתי הספר להעביר כמה שיותר חניכים ולא להכשיל גם במחיר של התפשרויות מקצועיות.
  4. מסקנה ומסר: על כל מאבטח/ת לדעת שההכשרה המקצועית שמבוצעת בשנים האחרונות, אינה הופכת בסיומה שום חניך/ה למאבטח/ת מקצועי/ת בעל ידע וכלים שיאפשרו לו/ה לדעת להתמודד עם הדרישות המקצועיות בעבודה ועם אירועים חריגים בשטח.

הפער המקצועי בין הרצוי למצוי

  1. משטרת ישראל קובעת את מאפייני תפקיד המאבטח/ת ובמילים פשוטות, קובעת מהם התכונות, הידע והניסיון הנדרשים לצורך ביצוע תפקיד המאבטח/ת בשטח, בעולם האמיתי.
  2. כאמור, משטרת ישראל היא זו שקובעת את התבחינים לקבלה להכשרה ואת התכנים שיועברו בה, וזאת על מנת שכל חניך שמסיים אותה יהיה ברמה הרצויה לתחילת עבודה כמאבטח/ת חדש/ה.
  3. משטרת ישראל, בתי הספר לאבטחה, חברות האבטחה ולקוחות הקצה יודעים שקיים פער שלילי גדול בין הרצוי (מאפיין התפקיד) לבין המצוי (רמת המאבטח/ת שמסיים/ת את ההכשרה המקצועית).
  4. הפער הידוע, לא מונע ולא עוצר את תהליך ההכשרה הסדיר שמוסיף לשטח עוד ועוד מאבטחים/ות מצוידים בתעודה ובנשק קטלני.
  5. מסקנה ומסר: משטרת ישראל מודעת לפער השלילי בין הרצוי למצוי ולכן פועלת בדרך של חובת ביצוע תהליך חניכה וחפיפה למאבטח/ת חדש/ה, אימונים חוזרים, הכשרות מקצועיות נוספות ופרסום נהלים (כולל נוהל פתיחה באש) כשהמסר העיקרי והבולט למאבטח/ת הוא להשתמש בנשק כמוצא אחרון, אחרון בהחלט!!! ובמילים פשוטות יותר – משטרת ישראל ממש לא מעוניינת שמאבטח/ת בעל הכשרה מקצועית לא מספיקה ישתמש בנשק שברשותו!!!


מיקום המאבטח/ת במערך האבטחה האזרחי הכללי

  1. בעולם האבטחה בכלל ובאבטחה האזרחית בפרט, קיים פער בין הדרישות מהמאבטח/ת בשטח לבין מיקומו ב"שרשרת המזון" ובתנאים שמקבל ובדגש על תנאי השכר.
  2. בהתייחס לדרישות התפקיד, המאבטח/ת ממוקם/ת בראש "שרשרת המזון" או בראש הפרימידה.
  3. בהתייחס לתנאים שמקבל/ת, המאבטח/ת ממוקם/ת בתחתית "שרשרת המזון" או בתחתית הפירמידה.
  4. המאבטח/ת בשטח מהווה את החוליה החשובה והאחרונה בשרשרת שדורשת ממנו/ה ליישם בצורה מקצועית, מדויקת ויסודית את כל מאפייני התפקיד שכוללים בין היתר את החוק, תפיסת האבטחה, תיק האבטחה, נהלים והנחיות ולעיתים את הצורך לפגוש ולהתמודד עם היריב האמיתי שמייצר סכנה מוחשית ומידית לאזרחים חפים מפשע ולמאבטח/ת עצמו/ה.
  5. מסקנה ומסר: למרות שהמאבטח/ת ממוקם/ת בתחתית "שרשרת המזון" והפירמידה, הדרישות ממנו/ה הן הכי רבות והכי מורכבות והוא זה שמסתכל לאחריות בעיניים.
  6. סרטון מארץ נהדרת שלמרות שאמור להצחיק, ממחיש היטב את הנושא: 

האחריות באבטחה

  1. מאבטח/ת אחראי/ת על חיי אדם במתקן ו/או בגזרה בה עובד/ת!!!
  2. רוב המאבטחים/ות אינם מבינים/ות את האחריות המוטלת עליהם ואת משמעותה וזה משפיע על ההתייחסות לתפקיד, על רמת ביצוע המשימות בשטח ועל רמת קבלת ההחלטות בהתרחש אירוע חריג.
  3. הרבה מאוד מאבטחים/ות בטוחים/ות שמימוש האחריות מתבסס על הנשק שברשותם/ן.
  4. מסקנה ומסר: אי הבנת האחריות ונשיאת הנשק מייצרים מאבטחים/ות לא טובים/ות בשטח שבאירועים חריגים, בקבלת ההחלטות שלהם/ן אף מסכנים ו/או פוגעים ללא צורך בחיי אדם. 


מצלמות ותחקור אירועים

  1. כיום, כמעט כל מקום מרושת במצלמות ביטחוניות או פרטיות שמתעדות כל דבר שמתרחש בגזרת הצילום ומאפשרות תחקור לאחור.
  2. הרבה מאוד אירועים ביטחוניים מתועדים על ידי אזרחים שמעלים את הסרטון לרשתות החברתיות זמן קצר מאוד לאחר סיום האירוע.
  3. הסרטונים משמשים את כלי התקשורת השונים ואת גופי הביטחון הרלוונטיים לניתוח האירוע ולהסקת מסקנות, כולל מסקנות אישיות.
  4. מסקנה ומסר: תמיד תשאף/י לפעול בצורה הנכונה והמקצועית ביותר תוך מודעות לנושא המצלמות והתיעוד.


כיצד לפעול וליישם בשטח כדי להיות מאבטח/ת חכם/ה
  

  1. להבין את משמעות מקצוע האבטחה ובעיקר את האחריות על חיי אדם הכרוכה בו.
  2. לא להסתמך על הנלמד בהכשרה המקצועית הקצרה ולהמשיך בלמידה מתוכננת ורציפה כדי להרחיב את הידע המקצועי והכלים להתמודדות בהתרחש אירוע – לקרוא ספרות מקצועית, לקרוא כתבות על אירועי אבטחה, לצפות בסרטונים שתיעדו אירועים וכו'.
  3. להכיר ולהבין את החוק שמגדיר את המצבים בהם מותר למאבטח/ת לפעול.
  4. להכיר את היריב הפוטנציאלי ואת דרכי הפעולה שלו.
  5. ללמוד את תיק האבטחה של המתקן שבו המאבטח/ת עובד/ת.
  6. לדעת שברוב האירועים החריגים אין סכנה מוחשית ומידית לאזרחים ולמאבטח/ת ולכן לפעול בחכמה כדי לסיים את האירוע ולא לפעול בצדק כדי לנצח אותו – לעשות הכל כדי לא להשתמש בנשק.
  7. בהתרחש אירוע תקיפה שמהווה סכנה מוחשית ומידית לאזרחים ו/או למאבטח/ת – לפעול בנחישות וברצף על מנת לנטרל את האיום, כולל שימוש בנשק בהתאם לצורך.
  8. במצב של תחקיר אירוע – זכור/י שאת/ה זה/ו שהיית בשטח, את/ה זה/ו שהסתכלת ליריב בעיניים ואת/ה זה שפעלת כפי שהבנת והרגשת בסיטואציה וכפי ש"יצא" לך ולכן דבוק/י בכך בביטחון עצמי ובלי לגמגם ובלי למצמץ.
  9. תסמוך/י על עצמך ותשמור על עצמך/י!!! אל תחשוב/י שמישהו אחר יעשה זאת עבורך!!!
  10. סרטון מהסדרה צומת מילר שאמנם נועד להצחיק אבל מעביר את המסר בצורה טובה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בחכמה!!!