אבטחה פרטית – הדילמה של העשירים והמפורסמים

צרכני אבטחה מתחלקים לשניים, גופים וארגונים שמונחים לצרוך אבטחה מתוקף היותם קשורים למוסדות המדינה או משפיעים על ביטחון המדינה ו/או בעלי מאפייני פעילות שמחייבת אבטחה ואנשים פרטיים שמתוקף היותם מפורסמים ועשירים ו/או בעלי חברות פרטיות ומצליחות ו/או בעלי השפעה מחליטים לצרוך אבטחה באופן פרטי.
לגופים ולארגונים המונחים אין דילמה האם לצרוך אבטחה מכיוון שחלה עליהם החובה לעשות זאת, לעומתם אדם פרטי אינו חייב לצרוך אבטחה ולכן קיימת אצלו דילמה תמידית האם הוא זקוק לאבטחה ולמה לו להוציא כסף על כך? 
מכיוון שאבטחה מקצועית ואיכותית עולה הרבה כסף וממוקמת בתקציב בסעיף הוצאות בלבד, הדילמה האם לצרוך אותה הופכת להיות קשה ומורכבת במיוחד.
בנוסף, ישנה אצל רבים חשיבה מוטעית לגבי כך שאבטחה לא תורמת ורק מוציאה ומוציאה כאשר בפועל החשיבה הנכונה לגב אבטחה אומרת שבפעילות נכונה היא יכולה לייצר שקט מקצועי לאיש העסקים ואף יתרון אל מול המתחרים.
שאלו פעם אדם מפורסם איך הוא מסתדר עם המאבטחים שלו.
הוא הרהר מעט ואז השיב
" כשאני חושב על זה אף פעם לא ראיתי אותם אבל עצם המחשבה שהם איי שם בחוץ מאפשרת לי להתרכז במה שאני עושה הכי טוב".
חשוב לציין שישנם אנשים פרטיים שצורכים אבטחה רק מכיוון שנחשבת לסמל סטטוס ולנורמה בקרב שכבת האוכלוסייה שאליהם הם שייכים ולא בגלל שהם נמצאים ברמת סיכון.
התנקשויות במפורסמים ואירועי פגיעה ורצח באנשי עסקים פרטיים שהתרחשו בעבר מוכיחים שכל אדם מעצם היותו מפורסם מאוד ומשפיע מאוד ולאורך זמן וכל איש עסקים מצליח מאוד נמצאים ברמת סיכון מסוימת לפגיעה על ידי אדם אחר בעל מניעים שונים ומשונים ולכן חיים תוך ניהול סיכונים תמידי שלעיתים יכול לעלות להם ו/או לבני משפחותיהם ביוקר והכוונה לא ליוקר כספי. גם אדם פרטי כזה צריך לדעת שהמשמעות לאי צריכת אבטחה בכלל הינה שהוא נשאר חשוף לכל האיומים הקיימים והרלוונטיים אליו ובמידה שייפגע או חס וחלילה יירצח לא ניתן יהיה להחזיר את גלגל אחורה.
באופן אישי, אם אני הייתי עשיר מאוד, אני בטוח שלא הייתי בכלל בדילמה המדוברת והייתי צורך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית ברמה מסוימת, אבל מכיוון שאני לא כזה (עשיר או עשיר מאוד, עדיין) אני מנסה להיכנס לראשם של אלה שכן כדי להבין מה משפיע עליהם בשאלה האם לצרוך אבטחה פרטית.

בארי וארי שרמן:

ברנרד צ'ארלס "בארי" שרמן ( ‏1942 – 15 בדצמבר 2017) היה איש עסקים ונדבן יהודיקנדי, יו"ר ומנכ"ל יצרנית התרופות אפוטקס. הוא דורג בידי המגזין "פורבס" כקנדי ה-12 בעושרו, ושוויו הנקי של הונו בעת מותו הוערך ב-3.2 מיליארדדולר אמריקני.

גופתו נמצאה לצד גופת אשתו הוני בביתם שבצפון יורקאונטריו, בנסיבות שהוגדרו "חשודות". בינואר 2018 דווח כי בניגוד להערכות ראשוניות לפיהן מדובר היה במקרה של רצח והתאבדות, חקירת המקרה הובילה למסקנה שבני הזוג שרמן ככל הנראה נרצחו על ידי רוצחים שכירים.

בני הזוג ומשפחתם לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקחו בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה בני הזוג היו חשופים במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית.

 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

ג'אני ורסצ'ה:

ג'אני ורסצ'ה (‏ 2 בדצמבר 1946 – 15 ביולי 1997) היה מעצב אופנה ואדריכל איטלקי
הוא ייסד את מותג האופנה היוקרתי "ורסצ'ה" (Versace) ונחשב לאחד ממעצבי האופנה הצבעוניים והיצירתיים ביותר במאה ה-20. 

בשנת 1978 פתחו שלושת האחים את חברת "ורסצ'ה" בשיתוף פעולה עם ג'יג'י מונטי, יצרן סריגים מאזור פירנצה, אשר היה הראשון למעשה לזהות ולהשקיע בג'אני ורסצ'ה. החברה הלכה וצמחה, והפכה כבר בסוף שנות ה-70 לשם דבר בענף האופנה באירופה ולמותג עולמי. בשנות ה-80 בנה ורסצ'ה אחוזה מפוארת ליד אגם קומו באיטליה, וזו הפכה לחלק מהסמל המכונה ורסצ'ה. 
ורסצ'ה היה ידוע עם סגנון התבטאות חסר רסן אשר לא סינן בקפידה את דעותיו. הוא לא חסך את דעותיו כנגד נטייתו המינית והעדיף לשמור את נטיותיו ללא כל רצון להתגאות בכך בציבור. בין דבריו היו כאשר התראיין למגזין ווג וטען שמרבית ההומוסקסואלים רודפים אחרי מין והכרה בהם כדבר לגיטימי ואינם מסוגלים לבנות מערכת יחסים בריאה, אך מנגד גם טען שיש בודדים שעיקר שאיפתם היא אהבת אמת והוא הגדיר את עצמו כאחד מהבודדים ששואפים לכך. דבריו עוררו סערה רבה והיו שקראו להחרים את המותג.
בבוקר 16 ביולי 1997, כאשר חזר לביתו במיאמי, נרצח ורסצ'ה ביריית אקדח על ידי אנדרו קונאנן, שהתאבד זמן קצר לאחר הרצח. הרקע לרצח לא היה ברור והוא עדיין בגדר תעלומה עד לימים אלה.

ורסצ'ה ובני משפחתו לא צרכו אבטחה פרטית לפני האירוע המצער ולכן לקח בכך סיכון מסוים שהתברר כמציאותי וממשי – ללא אבטחה, ורסצ'ה היה חשוף במאה אחוז לסכנות הקימות ובמידה וכן היתה אבטחה יתכן שהיו מצליחים למנוע את הפגיעה הקטלנית. 

  
 זמן קצר לאחר האירוע, המשפחה קיבלה החלטה להתחיל לצרוך אבטחה פרטית מקצועית ואיכותית.

שני האירועים האלה הסתיימו במוות ולכן מוגדרים כקיצוניים וכאלה שברור שיגרמו לממשיכי הדרך להחליט לצרוך אבטחה פרטית כחכמה לאחר קבלת המכה ולאחרים יגרמו ללמוד מניסיונם הקשה כדי לנסות ולהקדים תרופה למכה.
 אני רוצה לתאר אפשרות לאירוע פשוט יותר ולא מורכב כדי להמחיש את דעתי מדוע אנשים כאלה חייבים לצרוך אבטחה פרטית: נניח שישנו איש עסקים מצליח ועשיר מאוד שמתגורר באחוזה גדולה ומפוארת. איש העסקים שוהה מחוץ לביתו ימים רבים שבהם נשארים רעייתו וילדיו הקטנים לבדם באחוזה. לילה אחד, כאשר לא היה בביתו ורעייתו וילדיו ישנים, פרץ גנב לבית, הגיע עד לחדר השינה ולמיטת האישה, חיפש ומצא את מפתחות הרכב היוקרתי, יצא החוצה לחניה והצליח לגנוב את הרכב. האירוע הטראומתי הסתיים "רק" בגניבת הרכב היוקרתי אבל ברור שיכול היה גם להסתיים אחרת ולכלול פגיעה פיזית באישה ובילדים. גם לאחר האירוע הדמיוני הזה, ברור שאיש העסקים היה מתחיל לצרוך אבטחה פרטית בביתו על מנת להתמודד עם הסכנות הקיימות. דווקא בגלל שמדובר בדוגמא לפריצה פלילית לצורך גניבה שיכולה להתרחש כמעט אצל כל אחד, היא ממחישה שאדם בעל יכולת כספית למימון אבטחה פרטית לא יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים מיותרים שיתכן ויגרמו לו לפגיעה קשה ובלתי ניתנת לתיקון. 
לדעתי האישית, כל אדם פרטי שמתוקף היותו מפורסם ועשיר ו/או בעל חברה פרטית מצליחה ומפורסמת ו/או בעלי השפעה חייב להפנות חלק מהתקציב לצריכת אבטחה מקצועית ואיכותית ולו רק בגלל שיש באפשרותו לעשות זאת כדי להגן על עצמו ועל בני משפחתו. אני בטוח, שכל אותם האנשים הפרטיים שנרצחו או נפגעו במידה ויכלו להחזיר את הגלגל אחורה היו צורכים אבטחה ברמה מסוימת כדי לנסות ולמנוע את המכה תוך הבנה שבמקרים מסוימים ההוצאה על אבטחה הכרחית וחשובה מעין כמותה.
ישנן משפחות עשירות כמו משפחת ספרא הידועה שצורכות אבטחה פרטית מורחבת באופן קבוע מתוך מודעות לאיומים ולסכנות הקיימות וגם מתוך יכולת כספית שמאפשרת להן ל"בטח" את עצמן גם על ידי מעגל אבטחה פיזי.
תחום האבטחה הפרטית חובק עולם ובמקרים מסוימים מציג רמה מקצועית גבוהה מאוד שלא יורדת מהאבטחה הממלכתית. גם באבטחה הפרטית על הלקוח לבקש תחילה סקר סיכונים על מנת להכיר את האיומים הרלוונטיים אליו ולמאפייני פעילותו האישית והמקצועית וכבסיס להחלטה מהי רמת האבטחה הנדרשת עבורו כמענה הטוב ביותר במסגרת התקציב הקיים.
מי שמעוניין לצרוך אבטחה פרטית אבל רוצה להימנע מנראות גלויה ומוקצנת יכול לצרוך אבטחה ב"חתימה נמוכה" שמייצרת מענה מקצועי וטוב ופחות בולטת לסביבה (לא מדובר באבטחה סמויה).
אני ממליץ לכל אדם אשר ביכולתו לצרוך אבטחה פרטית ואינו בטוח האם כדאי לו להוציא כסף על כך, שישאל את עצמו האם לאחר שינסו לפגוע בו ו/או במשפחתו הוא כן יצרוך אבטחה? אם התשובה תהיה כן, אז שיתחיל מיד ולא יחכה לקבלת המכה.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אדם פרטי!!!

להיות מנהל ביטחון עם תכונות של ספורטאית אולימפית

השבוע העברתי שוב את ההרצאה של פרשיית ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל למנהלים בגוף ביטחוני גדול. גם בהרצאה הזו המנהלים העלו מסקנות ותובנות ניהוליות שגרמו לי להמשיך לדרכי ממוקד יותר ביכולת להגדיר מהן התכונות והיכולות שמנהל ביטחון צריך כדי להצליח לגרום למערך האבטחה שתחת אחריותו להתמודד בצורה מקסימלית עם היריב על מנת להימנע מכישלון אבטחתי.
כשנחשפתי בשנה שעברה לכתבה שכללה את התמונה הזו של הספורטאית האולימפית שלנו לינוי אשרם, צרפתי אותה למצגת במקום רשימת התובנות והמסקנות הניהוליות שהצגתי בהרצאה למנהלים ולמפקדים על מנת להצליח להמחיש טוב יותר אלו תכונות ויכולות מנהל ביטחון צריך שיהיו לו על מנת להפוך את האבטחה להצלחה.

כאמור, השבוע יצאתי מההרצאה בטוח יותר שישנה התאמה ברורה בין האתגרים התכונות והיכולות של ספורטאי/ת אולימפי/ת לבין היכולות שצריך שיהיו אצל מנהל ביטחון (התיאור של לינוי אשרם על מה זה אומר להיות ספורטאית אולימפית מודגש באדום):

  • התמודדות מול היריב: "בעיסוק בספורט, המרחק בין תהילה לכישלון הוא דק ושברירי עד מאוד"
    להתנהל בחשיבה תמידית מול איזה יריב אתה מתמודד תוך הבנה שאינו מגלה לך אילו הפתעות הוא מכין לך כאשר תפגשו בפעם הבאה ולכן עליך לנסות ולהעריך אלו פעולות שתבצע יגרמו לך לנצח וליריב להפסיד. על המנהל ללמד את המאבטחים שלו שכל יום, שכל משמרת זו עוד תחרות מול היריב שחייבים לנצח. במקצוע האבטחה ההתמודדות מול היריב קשה יותר מכיוון שאתה יודע שהוא הגיע לתחרות ונמצא אבל אינך באמת רואה אותו.
  • חייבים לנצח: "אני מתאמנת כבר אחת עשרה שנה מבוקר עד ליל"
    מנהל חייב לעשות הכל כדי שהוא ומערך האבטחה שלו ינצחו כל הזמן. מדובר במשימה קשה ולאורך זמן בלתי מוגבל. אל מול היריב, מערך האבטחה חייב להיות במקום הראשון בכל תחרות ואינו יכול להרשות לעצמו להיות במקום השני או השלישי מכיוון שבמקומות אלו יהיה עליו לשלם מחיר שמתבטא בפגיעה בנפש. כדי להיות כל הזמן במקום ראשון נדרש מאמץ יומיומי ונדרש להיות ביכולת מקסימלית ולכן מנהל שלא יקפיד לתכנן בעשייה היומית שלו פעולות אפקטיביות להבאת המאבטחים ליכולת מקסימלית, לוקח סיכון שהיריב ינצח והוא יפסיד. בנוסף, חלה חבה לאמן את המאבטחים כל יום על מנת ליצור אצלם את התחושה שההתמודדות מול היריב הינה בכל משמרת. אסור למנהל אבטחה להסתפק רק באימונים המופיעים בהנחית הגוף המנחה ולכן עליו לבצע אימונים נוספים ושונים ותרגילים, הרבה תרגילים.
  • מודעות לחוזקות ולחולשות: "אני לא נראית כמו רוב היריבות שלי בצמרת העולמית של ענף ההתעמלות  האמנותית ולכן כדי להצליח הבנתי שאני חייבת לא רק להיראות אחרת, אלא גם להיות אחרת"
    מנהל ביטחון צריך להיות מודע לחולשות של עצמו ולאלה של מערך האבטחה שתחת אחריותו ומנקודה זו עליו לפעול כדי לייצר חוזקות אל מול היריב. זו יכולה להיות כל פעולת אבטחה שתראה בעיני היריב כאחרת וכמפתיעה, כזו שתעניק לך ולמערך האבטחה שלך ניקוד גבוהה ותשאיר אותך במקום הראשון. שוב, כדי להצליח ולייצר חוזקות חריגות וכדי להפוך אותן למקור הכוח אל מול היריב, נדרשת עבודה קשה ולאורך זמן. אסור להיות מנהל שלוקח את החולשות והחוזקות כמובן מאליו, צריך להיות מנהל שמתעסק איתן כל הזמן.
  • להיות "קילר": "קילרית", "ממוקדת מטרה", "חיית תחרויות", מתאר אותי הצוות שסביבי"
    אפשר וצריך להפוך את המאבטחים ל"קילרים", ממוקדי מטרה ולתחרותיים אל מול היריב. זה דורש מהמנהל להאמין בעצמו ולהאמין בצוות המאבטחים שלו. זה דורש מהמנהל נחישות מברזל ועוצמה שתעבור למאבטחים כמי שמתמודדים בפועל מל היריב. אומרים שמנהל הינו לבד עם הדרישות ממנו והאחריות המוטלת עליו ולכן זה דורש ממנו להיות ממוקד מטרה תוך התעלמות מהפרעות רקע, הליכה מתמדת קדימה ולמידה מכישלונות.
  • אלמנט ההפתעה: "כיוון שאני מפתיעה את השופטות במראה שלי, החלטתי למנף את העניין ולהפתיע אותן גם  על המזרן. רוב המתעמלות מציגות במשך התחרות את אותו התרגיל בדיוק; אני לא עושה זאת. תרגיל הגמר שלי תמיד נראה אחרת מאלה שהצגתי קודם, מה שלא מאפשר לשופטות "להביא ציון מהבית"
    באבטחה אלמנט ההפתעה בא לידי ביטוי בשבירת השגרה והטעיה. מנהל שרוצה לנצח את היריב חייב שמערך האבטחה שלו יעשה פעולות שבירת שגרה ופעולות הטעיה כי רק כך יוכל לאלץ את היריב להיות ערני ויקשה עליו לבצע את זממו עד כדי מצב שיאלץ לוותר.   
  • שיעורי בית ולמדה מטעויות: "חלק ממה שמאפשר לי לשנות את התרגילים הוא הזמן הרב שאני מקדישה לצפייה בתרגילים שלי ושל היריבות שלי. אני רואה את כל היריבות לפני התחרות".
    מנהל חייב להקדיש זמן רב להסתכלות על המאבטחים שלו במהלך עשית האבטחה על מנת להיות בעל יכולת לזהות פערים הדורשים שיפור. בנוסף, על המנהל להקדיש זמן לצפייה באירועי תקיפה שהתרחשו בישראל ובעולם וללמוד מהם על מאפייני התנהגות היריב ועל דרכי הפעולה שלו תוך חשיבה שכל יריב כזה יכול היה לתקוף את מושא האבטחה שתחת אחריותו של המנהל. כמובן שהלמידה צריכה לכלול גם את הפעולות שביצעו מערכי האבטחה השונים שמצאו את עצמם פנים מול פנים עם היריב על מנת לנסות ולשדרג את פעולות האבטחה במערך שלך כמנהל.
  • מעטפת תומכת: "אני, הילדה שעבדה לבד כדי להשתפר כבר עושה את זה היום עם מעטפת של אנשי מקצוע"
    מנהל צריך לייצר מעטפת תמיכה במערך האבטחה שלו כזו שתעניק למאבטחים תחושה שהם לא לבד במערכה, שיש מי שדואג להם מבחינה מקצועית ומבחינה אישית. מנהל צריך להעביר למאבטחים שלו את התחושה שהוא איתם ולא נגדם שמד אחד יש לו דרישות גבהות מהם ומצד שני הוא תן להם כ מה שצרי כדי שיצליחו לעמד בהן.
  • תכונות ויכולות להצלחה: "בתמונה שלי יש את כל התכונות והיכולת הנדרשת ממני בדרך לניצחון"
    כדי להבין למה לינוי מתכוונת, אני שם שוב את התמונה בצמוד לפירוט התכונות והיכולות: 
    אמונה בדרך, גאוות מקצוע, ייצוגיות, נראות מושלמת תמיד, תכנון כל יום מחדש, תיאום, דיוק, ריכוז, מיקוד במטרה, שאיפה רק לניצחון, חידוש והפתעה בעשיה, שדרוג פעולות.
    למרות שמדובר במשימה קשה מאוד, על כל מנהל אבטחה לאמץ לעצמו את התכונות והיכולות שקיימות בלינוי אשרם כספורטאית אולימפית.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בעיקר בתפקיד מנהל אבטחה!!!

אזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת

השאלה מדוע ראש הממשלה צריך אבטחה כל כך כבדה, שכוללת מספר גדול של מאבטחים ושוטרים, במהלך פעילות שטח שהוא מבצע כחלק מתפקידו ומתבצעת במקומות בהם ישנם אזרחים ישראלים? האם שירות הביטחון הכללי באמת חושב שאזרח/ית ינסו לפגוע בראש הממשלה? האם ראש הממשלה עצמו צריך לחשוש שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בו?
השבוע סייר ראש הממשלה בשוק התקווה בתל אביב ובמהלכו, כאשר הוא מפלס את דרכו בין מאות אזרחים שעוטפים אותו, מנסים להגיע אליו וצועקים לעברו כמה הם אוהבים ותומכים בו, אזרחית בת 19 הושיטה את ידה הימנית לדוכן ירקות, לקחה ממנו גמבה אדומה וזרקה אותה לעבר מיקומו של ראש הממשלה. מדובר בפעולה שמתבצעת על ידי אזרחית אחת שמחליטה לבד ובפתאומיות לזרוק משהו על ראש ממשלה. אזרחית אחת מתוך מאות שעוטפים את ראש הממשלה בצפיפות רבה.
 
תמונה המתעדת את הזריקה:

הסרטון:

משימת אבטחת ראש הממשלה באירוע מהסוג, המוטלת על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, הינה אולי הקשה והמאתגרת ביותר מכיוון שמתבצעת בתנאים שבהם לא ניתן לבדוק את הקהל הרב השוהה במקום ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עם ראש הממשלה. המצב הזה עומד בניגוד מוחלטת עם ההנחיה המבצעית שנכתבה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שקבעה שהשב"כ, דרך היחידה לאבטחת אישים, יבצע תהליך סינון לכל אזרח שמשתתף באירוע עם ראש הממשלה ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עמו.
צריך להבין שמי שמחליט על ביצוע פעילות כזו, הגם שהיא לא נוחה בעליל לשב"כ, הוא ראש הממשלה בעצמו. בפועל, מרגע שראש הממשלה מודיע על הסיור בשוק היחידה לאבטחת אישים עושה את אבטחה בצורה הטובה ביותר ועם כל המשאבים והאמצעים העומדים לרשותה. נשאלת שאלה האם האבטחה בסיור כזה היא אפקטיבית כנגד האיומים הקיימים שטח? כל מעורבים בעשייה, כולל ראש הממשלה, מתפקדים תחת ניהול סיכונים ברור. בסיור שוק, האבטחה מסיבית ואגרסיבית ותצליח להתמודד עם כל ניסיון התקרבות לראש הממשלה לצורך פגיעה בו. 
אני חושב שהתשובה מאוד ברורה וחד משמעית – אזרח/ית ישראלי ינסה לפגוע בראש ממשלה שישראל פעם נוספת!!!
אירועי עבר מוכיחים זאת ובעיקר אירועים בהם אזרח ישראלי פגע באזרח ישראלי אחר כולל אזרח ישראלי שרצח את ראש הממשלה בעזרת אקדח שהיה ברשותו. ההיסטוריה מלאה בניסיונות התנקשות באישים ובניהם כאלה שבוצעו על ידי אזרחי המדינה מתוך מניע אישי, פלילי או פוליטי. אומרים שמה שהיה הוא שיהיה ושההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואני מאמין בכך וחושב שכל יחידה לאבטחת אישים צריכה להאמין בכך ולהיערך לכל תרחיש איום מהסוג הזה.
בישראל המורכבת, המחסום המדובר נפרץ כבר פעמיים ולכן ברור שייפרץ שוב בעתיד:

  1. השלכת הרימון בכנסת הייתה תקרית שהתרחשה ב-29 באוקטובר 1957, בה השליך משה דואק, בן 24, רימון יד בכנסת במשכנה בבית פרומין. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריוןשרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. דואק, שגנב את הרימון מצה"ל, לא הספיק לזרוק שני רימונים נוספים שהיו בידו. מניעיו לא היו ברורים, אך ככל הנראה נבעו ממצוקה אישית, ולא היו פוליטיים.
  2. רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי האזרח יגאל עמיר שירה בו 2 כדורי אקדח בגב במהלך הליכתו לרכב בסיום עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

לצערנו הרב, אנחנו נמצאים במציאות שבה אישי ציבור, כולל ראש הממשלה, מבינים ומניחים שיכול להיות שאזרח ישראלי יחליט לנסות ולפגוע בהם. לחלקנו זה נשמע לא הגיוני אבל זו המציאות ואסור להתעלם ממנה. האחראים על אבטחת ראש הממשלה והשרים בישראל חייבים שהנחת העבודה הזו תהיה לנגד עיניהם 24/7 וחייבים להאמין שהיא יכולה להתממש בכל רגע נתון ובכל מקום. הייתי חושב ואומר את אותו דבר גם אם היינו במצב שבישראל עדיין לא התרחש אירוע כזה ובעולם כן כי אני מאמין גם בהנחת העבודה שאם אזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו במדינה אחרת, אז זה יכול לקרות גם אצלנו בישראל. כאמור, לצערנו גם ישראל הצטרפה למדינות שאזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו.
אני בהחלט מבין את כל אלו שקשה להם להאמין שאירוע כזה התרחש שוב בישראל אבל באותה נשימה שואל אותם מה הם היו עושים וכיצד הם היו פועלים במידה ומשימת אבטחת ראש הממשלה היתה מוטלת על כתפיהם? האם היו מאפשרים לראש הממשלה ללכת לסיור בשוק התקווה כשהוא ללא אבטחה כלל או רק עם מספר קטן של מאבטחים? האם היו מאפשרים שראש הממשלה יגיע למגע בלתי אמצעי עם אזרחים שלא עברו בדיקה מקדימה? 
אם התשובה לשאלות הללו היא כן, אזי המשמעות היא שאותם אזרחים מוכנים יהיו לקבל ולהתמודד שוב עם מצב שבו ראש ממשלת ישראל נפצע או נרצח במהלך כהונתו.
אמנם אי אפשר להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור כדי לתקן את מה שכבר קרה אבל ארשה לעצמי להשתעשע במחשבה שאם אחרי אירוע זריקת הרימון בשנת 57 בכנסת ישראל היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שהוקמה בעקבות האירוע, היתה מתחילה את דרכה המבצעית מתוך אמונה חזקה יותר שתרחיש כזה יכול לקרות שוב אז יתכן ותפיסת ושיטת האבטחה היו מותאמות טוב יותר לאיום מהסוג הזה ויתכן והיינו מצליחים להתמודד טוב יותר מול יגאל עמיר.
לפעמים האבטחה סביב ראש הממשלה נראית לא הגיונית ואף מוגזמת ובצדק אבל מה זה לעומת המחשבה מה יקרה אם וכאשר ראש ממשלה בישראל ירצח שוב על ידי אזרח המדינה. השב"כ לא יכול ולא צריך לקחת סיכונים מיותרים וחייב לעשות כל שביכולתו כדי להגן על ראש הממשלה ולאפשר לו לממש את תפקידו כפי שהוא רוצה וכמעט ללא מגבלות.
הנחת העבודה שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת נכונה וחייבת להיות על השולחן של כל האחראים על חייו. אני לא רואה את יום שבו נוכל להוריד את הנחת העבודה הזו מסדר היום.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" גם עם הנחות עבודה פחות נוחות!!!

הפיגוע באריאל – חייבים לבצע שינוי חד ומידי ברמת הביצוע

הפיגוע באריאל שהתרחש היום 17.03.19 חייב להיות נקודת המפנה של צה"ל בכל הקושר למשימות הבט"ש השונות.
אסור לצה"ל להמשיך לבצע את משימות הבט"ש כפי שהן מבוצעות בשנים האחרונות כי ברור לכל בר דעת שמשהו בשיטת הפעולה לא עובד נכון והופך את החיילים שמבצעים את המשימות בשטח לברווזים במטווח ונותן למחבלים הזדמנות קלה לביצוע פיגועים שבהם נהגים ונפצעים עוד ועוד אזרחים וחיילים.
צה"ל חייב לפעול במהירות, בנחישות ובמקצועיות כדי להצליח ולבצע שינוי ושיפור של 180 מעלות ממה שנעשה היום.
זה הסרטון שמתעד את חלק מפעולות המחבל היום:

מאפייני התקיפה של האירוע דומים ומזכירים כמעט במאה אחוז תקיפות אחרות שבוצעו בעבר הלא רחוק שבהן גם הגיע מחבל אחד או יותר לטרמפיאדה והצליח להפתיע את החיילים בתחילת התקיפה. אין ספק שמדובר כבר במדפס התנהגותי בקרב המחבלים.
הוזמנתי היום לערוץ 20 לראיון בנושא:

משך הראיון לא הספיק די שאצליח לומר את כל מה שאני חושב על הנושא ולכן אני ממהר להמשיך את דבריי כאן בתקווה שמישהו התעורר ויבין את המסר והתייחס אליו ברצינות.

הבן שלי משרת באחד הגדודים בתותחנים ועד לפני שלושה שבועות ביצע משימות בט"ש בדיוק בגזרה בה התרחש הפיגוע היום. חלק מהמשימות שהוא נשלח לבצע היתה משימת אבטחת האזרחים בטרמפיאדה שבה התרחש היום הפיגוע. לא הייתי צריך להמתין לפיגוע היום כדי לשאול אותו האם וכיצד הכינו אותו למשימה כי עשיתי זאת זמן קצר אחרי שהוא וחבריו עברו לגזרה זו. גם לא ממש הייתי צריך להמתין לתשובותיו של בני כדי לדעת שצה"ל מתקשה מאוד בביצוע מקצועי של משימות הבט"ש בעיקר בגלל הסיבה שצה"ל לא השכיל עדיין להבין שקיים הבדל מהותי בין מלחמה לבט"ש.
נכון שייעודו של צה"ל זה להתכונן למלחמה כך כשהיא תפרוץ הוא ינצח אבל בישראל לצה"ל ישנן משימות אחרות שאינן מלחמה כפי שאנחנו מכירים אותה, כגון משימות הבט"ש שמבוצעות בפעילותו השוטפת היומיומית ולכן בפועל הן הופכות להיות משימתו העיקרית. יוצא מזה שצה"ל חייב ללמוד לבצע את משימות הבט"ש בדיוק כמו המלחמה ואף יותר.
בט"ש מכיר במאפיינים את תחום האבטחה יותר מאשר את המלחמה ולכן צה"ל חייב להתחיל ללמוד אבטחה כדי שהחיילים יפיקו להיות כמו ברווזים במטווח.  
לדעתי צה"ל חייב לבצע את השינויים הבאים בדחיפות:

ראיית התוקף: צה"ל חייב ללמוד את האויב הפועל בגזרה האזרחית. לא מדובר בחיילים בצבא האויב ולכן לא מדובר במלחמה. מדובר בארגוני טרור אשר פועלים במרץ ליכולת גיוס מחבלים יחידים ויותר בכל דרך אפשרית כולל באמצעי התקשורת השונים ובתוחם גם הרשתות החברתיות.
הסרטון הבא ממחיש היטב כיצד פועל האויב – סרטון שפורסם על ידי ארגון החמאס ומסביר למחבל הפוטנציאלי כיצד לדקור חייל בצוואר, לחטוף את נשקו, להרוג את חייל הדקור ולהמשיך בירי על אזרחים וחיילים נוספים. 
זו בדיוק הדרך בה פעל המחבל מהפיגוע היום באריאל:

כתיבת תפיסת הפעלה ושיטת פעולה: המשך ישיר של ראיית התוקף לצורך הגדרת מענים יעילים שיתנו לחיילים סיכוי גבוה יותר בהתמודדות מול מפגע בודד או מספר מפגעים. אני רוצה להאמין שקיימת תפיסה ושיטה אבל אם בחן אותה על פי תוצאות ההתמודדות של החיילים מול האויב נבין שמשהו בה לא מתאים לשטח, לא מתאים למציאות. תפיסה ושיטה שמנותקות מהמציאות יוצרות מצב של שליחת החיילים למשימות ללא ידע וכלים נכונים למימוש.

ניתוח וכתיבת תיק אבטחה לכל גזרה: לכל גזרה יש את המאפיינים הייחודיים לה לכן חלה החובה לבצע ניתוח שטח מקצועי לכל גזרה בנפרד ועל בסיסו לכתוב תיק אבטחה מקצועי וייעודי. בפועל, החיילים יצאו כל יום למשימות כשהם מתודרכים ופועלים בהאם למוגדר בתיק האבטחה. 

הכשרה מקצועית למשימות בט"ש: על צה"ל לגבש ולהכין הדרכה מקצועית לחיילים בנושא בט"ש ולהקפיד להעביר אותה לפני ביצוע הבט"ש. ההכשרה כוללת חומר לימודי עיוני ותרגול מעשי. על התרגול המעשי להיות מדמה המציאות עד כמה שניתן. צה"ל חייב להתחיל וללמד את החיילים את נושא איתור החריג במאפייני הגזרה הרלוונטית. 

אימונים חוזרים: על החיילים לעבור אימונים חוזרים לפני תחילת ביצוע משימות הבט"ש ותוך כדי. האימונים זו הדרך הטובה ביותר להכנת החייל למשימה אותה הוא נשלח לבצע. הבן שלי אמר לי במפורש שהוא לא עבר שום הכשרה ושום אימון בתום הבט"ש. ברור שמצב כזה ל מתקבל על הדעת. במצב הזה החיילים מבצעים מה שנראה להם נכון והם מבחינתם עושים את המקסימום, העניין שבדרך כלל מה שנראה להם נכון לעשות אינו מהווה מענה מקצועי מתאים כנגד מאפייני האויב.

שליטה, פיקוח ובקרה: גם כאן, על המפקדים להבין שעליהם לפעול כמו מנב"ט וכמו אחמ"ש באבטחה. עליהם לשלוט, לפקח ולבקר את איכות הביצוע של החיילים באופן רציף ומקצועי על מנת להצליח ולשמור על רמת דריכות ורמת ביצוע גבוהים ולאורך זמן ממושך. 

אבטחה אקטיבית: החיילים חייבים ללמוד לבצע אבטחה אקטיבית כדי להצליח ולהוות מכשול חזק ויעיל בדרכו של המחבל. כיום נראה שהחיילים מוצבים בטרמפיאדות ועומדים שעות רבות בצורה שהופכת אותם לפסיביים והופכת אותם למטרה קלה עבור המחבל. חייבים להבין שמחבל שמעז לתקוף חייל, עושה זאת על בסיס ביצוע איסוף מודיעין ו/או על בסיס למידה מאירועים אחרים שגרמו לו לחשוב שהחייל חלש וניתן לנצח אותו בקלות.
ישנם אזורים בישראל, כמו אזור אריאל, שאסור שבן מיעוטים ינוע לעבר טרמפיאדה בחופשיות ומבלי שהחיילים עוקבים אחריו בעין ואף עוצרים אותו לתשאול מקצועי תוך שהם שומרים על מרחק טקטי נכון.

כולי תקווה שהפיגוע שהתרחש היום באריאל יגרום לרמטכ"ל להבין שלא ניתן להמשיך כרגיל, שאסור להמשיך בתהליך השגרתי של תחקיר אירוע וחזרה לשגרה הלא נכונה. השינוי חייב להתבצע עכשיו ובנחישות!!!

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם בצה"ל מתוך הבנה שמשימת הבט"ש אינן מלחמה.

הטבח בניו זילנד כדגל אדום לביטחון ילדנו בבית הספר

ניו זילנד: 49 נרצחו ויותר מ-20 נפצעו קשה בטבח במסגדים
לפחות רוצח אחד הסתער על מסגדים בקרייסטצ'רץ' וירה בהמונים שבאו לתפילות יום השישי. היורה, האוסטרלי ברנטון טרנט, העביר את המתקפה בשידור חי בפייסבוק. מתפלל פלסטיני: "ראיתי אדם נורה בראשו. אנשים רצו מכוסים בדם". גם ילדים נרצחו. רה"מ ארדרן: "אחד הימים השחורים בתולדותינו"

אירוע קשה שמתווסף לאירועים דומים שהתרחשו בעבר ודומים מאוד במאפייני הפעולה של התוקף ומבחינתי מהווה דגל אדום ענק שחייב לשלוח אותנו לבצע פעולות מידיות וברורות לשיפור רמת האבטחה במתקנים דומים כגון בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי כנסת גדולים ועוד.
מדובר בתרחיש ממשי שאסור להפסיק ולעסוק בו ובטח שאסור לחשוש מלדבר ולכתוב עליו בכל הזדמנות ובכל דרך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לנסות ולמנוע אירוע כזה במחוזותינו ולכן אני חושב שצריך לנצל את הטבח המדובר כדי להעלות את המודעות וחשיבות הנושא בקרב גורמי הביטחון וכדי לזעזע את האזרחים ובמיוחד את ההורים שבננו ששולחים את ילדיהם לבתי הספר.

הרוצח מניו זילנד תיעד את הטבח בסרטון שפורסם ברשתות ולמרות שאינו קל לצפייה אין ספק שנותן הזדמנות מצוינת להבין כיצד יכול להראות טבח כזה פה אצלנו בישראל.
אני ממליץ לכל מי שיכול לצפות בסרטון שפורסם:

קישור לסרטון התיעוד: https://www.youtube.com/watch?v=C-DYpIuj6V0

עכשיו דמיינו את הכותרת הבאה:

ישראל: 49 ילדים ומורים נרצחו ויותר מ – 20 נפצעו קשה בטבח בבית ספר
 
סרטון תיעוד הטבח מדגיש וממחיש את מה שכתבתי יותר מפעם אחת על אבטחה בראיית התוקף כי הוא מראה בצורה ברורה כיצד פועל תוקף אכזרי שפועל באופן עצמאי, בקור רוח וללא רגש במשך מספר דקות ומבלי שמישהו יפריע לו. בראיית התוקף ניתן לראות שבמהלך הנסיעה כמעט ובלתי אפשרי לזהות אותו ואת אמצעי הלחימה שברשותו ובהמשך כשהחנה את רכבו בצמוד לחומת המתקן אין מי שפועל לזיהוי חריגים ואין מי שמאבטח את המתקן בכלל ואת הכניסה בפרט. במקרה הזה אני מאמין שמאבטח לא מיומן היה מתקשה לעמוד מול התוקף שלא נראה שהיה מחשיב אותו כמכשול, התוקף פשוט היה יורה במאבטח ראשון וממשיך פנימה.
אחת הכתבות האחרונות שלי עסקה בנושא הכניסה למתקן וכיצד היא צריכה להראות עם מאבטח ובלי מאבטח על מנת שתהווה מכשול בדרכו של התוקף ותשאיר סיכוי מסוים לשוהים במתקן להבין שמתחיל אירוע ולהספיק להגיב בהתאם.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאתר תוקף כזה בשלב התכנון וההתארגנות שלו בביתו או במקום מסתור וכפי שכבר הבנו גם בשלב התנועה שלו ליעד, ולכן עלינו להבין בדחיפות שהמענה נגד תוקף כזה נמצא במתקן עצמו.
בישראל, משטרת ישראל כגוף מנחה, כבר השכילה להבין שבתי ספר ומקומות הומי אדם נוספים צריכים להיות מאובטחים וטוב שכך, ולמרות זאת זה עדיין לא מספיק ולא שולח אותנו האזרחים למצב של רוגע וביטחון מלא שהילדים שלנו ואחרים מוגנים. לרוב, אבטחת מוסדות חינוך כפי שהיא מתבצעת אינה ברמה הנדרשת ובטח שאינה תוכל להתמודד עם תוקף יפעל במאפיינים דומים לאלו של התוקף בניו זילנד.
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת מכיוון שבמהלך היום אני רואה בתי ספר ומתקנים הומי אדם אחרים שפשוט נשארים פתוחים לרווחה ובהם מוצב מאבטח מוס"ח שלרוב אינו בעל נראות, יכולת ונתונים מקצועיים מספיקים על מנת שיוכלו למנוע ולסכל התקפה מהסוג הזה.
האבטחה בבתי הספר שנעשית כיום אינה מקצועית ואינה מספיקה, נקודה!!! הגיע הזמן להתעורר מהאדישות שלנו כאזרחים וכהורים ולצעוק את זה בכל הזדמנות ולדרוש תיקון מידי למען ביטחון הילדים.
השילוב בין מספר הולך וגדל של אירועי טבח כאלה בעולם לבין המציאות בה חיים בני הנוער ומעלה, מגדיר לדעתי הנחת עבודה חד משמעית שקובעת שלא רחוק היום שנער מתבגר או אזרח מבוגר יותר יחקה תוקף כזה כמו התוקף מניו זילנד ויבצע טבח אכזרי בבית ספר. הרוצח מניו זילנד סיפר שחיקה את הרוצח שביצע את הטבח בנורווגיה. המשך הנחת העבודה צריך להתייחס לעובדה שהכוונה לתוקף ישראלי שפשוט ימצא לעצמו סיבה מספיק טובה מדוע לבצע טבח כזה. לא ניתן לקבוע שישראלי לא יעז לעשות כזה מעשה כנגד ישראלים אחרים ובמיוחד לא כנגד ילדים בבית ספר מכיוון שכבר היינו בסרט הזה של ישראלים שפגעו בישראלים אחרים וגם היינו בסרט של אזרחים נורמטיביים שהחליטו פתאום להחליף דיסקט ולבצע פעולה לא הגיונית.
סרטון הטבח המזעזע, מציג בנוסף את חוסר האונים של האזרחים המותקפים, מה יכול לעשות תוקף אחד עם נשק אוטומטי בשלוש עד חמש דקות של פעולה ועד כמה תהליך הקפצת כוחות ביטחון למקום האירוע אינו רלוונטי. גם עובדות אלו שולחות אותנו למסקנה שרק אבטחת המתקן תוכל למנוע ולסכל טבח כזה.
אני בטוח שישנם כבר בעלי מקצוע בעולם האבטחה ואזרחים שכבר שצועקים והנה אני מרשה לעצמי להצטרף אליהם ולצעוק שהגיע הזמן לבצע פעולות ממשיות להעלאת רמת האבטחה בבתי הספר בכלל ובמתקנים הומי אדם נוספים בפרט. אני צועק שכל יום שעובר שבו בתי הספר ממשיכים להיות מאובטחים ברמה הקיימת הוא יום שבו הילדים שלנו חשופים לטבח כזה ואף גרוע ממנו.
אני בטוח שיהיו כאלה שיחשבו ויגידו שאני מגזים והכי קל זה להפוך כל בית ספר למבצר מאובטח ואני יענה להם שאין בכוונתי לעשות זאת אבל כן בכוונתי לדרוש שרמת האבטחה תעלה משמעותית מהמצב הקיים.
על חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כגוף המנחה וכלל הגורמים הרלוונטיים הנוספים בישראל, לקיים דיון חירום בנושא שאני חושב שצריך להתחיל בצפייה בסרטון הטבח בניו זילנד, להמשיך בניתוח האבטחה בבתי הספר בראיית התוקף ולהחליט איך נותנים מענה טוב יותר מהקיים כיום.
חשוב להבין, שלא יהיה מחיר כספי ולא יהיה הסבר הגיוני לטבח ילדים בבית ספר ולכן פעולות השיפור לא יכולות להיות רק הנחיות למאבטחים להגביר ערנות ולהקפיד לסגור את שער הכניסה לבית הספר. ייבים לעשות חריש עמוק, חייבים להתחיל את התהליך מהתחלה, חייבים שהתהליך התייחס לנראות המתקן ולאמצעים שצריך שיהיו בו, למוכנות המורים והתלמידים לחירום, לתכנית אבטחה מקצועית הכוללת מספר מעגלים ולהצבת מאבטחים בעלי מאפיינים מקצועיים גבוהים יותר. חייבים להגיע למצב שבו כולם מבינים ומאמינים שטבח כזה יכול להתרחש בכל רגע ובפתאומיות, זה יקרה!!! לצערי, זה רק עניין של זמן.
הנושא חייב לעבור לראש סדר העדיפויות ויפה שעה אחת קודם. אין ספק שבניהול הסיכונים צריך להיות ברור לכולם שטבח כזה ובמיוחד בבית ספר, יגרום לפגיעה בחוסן הלאומי לשנים רבות ולכן צריך לקחת בחשבון שכל תכנית שיפור ללא הגדלה משמעותית של התקציב פשוט לא תהיה רלוונטית ולא תצליח לגרום לשיפור הדרוש.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בלמידה מאירועים שהתרחשו כבר!!!

מנב"ט אקטיבי מעלה את רמת האבטחה במתקן

במסגרת ביקורת ייחודית שביצענו מצאנו את עצמנו מתמודדים מול מערך אבטחה ועובדים אשר הפגינו דריכות ומודעות לנעשה סביבם ברמה גבוהה מאוד.

הביקורת נעשתה במתקן גדול יחסית אשר כולל מספר מבנים בגדלים שונים ומעסיק אלפי עובדים שמעניקים שירות לאלפי אזרחים ביום הנכנסים ברגל או ברכב, מה שהופך את משימת האבטחה לייחודית, קשה ומורכבת מאוד.

מדובר בביקורת אחת מיני רבות שאנחנו מבצעים במתקנים גדולים ומורכבים ולכן אני יכול לקבוע שמדובר בהפתעה ששלחה אותי לבדוק הכיצד זה יתכן, כי המחזה שבו מאבטחים ושוטר ניגשים בנחישות לצוות המבצעים שלנו הינו נדיר עד כדי בלתי הגיוני.

את התשובה קיבלתי בדקה הראשונה שנכנסתי וראיתי את מנב"ט המתקן. מנב"ט שמשדר מקצועיות ואקטיביות וכזה שלא משאיר שום מקום לספק מי בעל הבית. לפני שאמשיך, אציין שמדובר בביקורת פתע המבוצעת כחודש בו צוות המבצעים שלנו פועל במספר סבבים שונים כדי לנסות ולהשיג את היעדים שהוצבו לא בתכנית הביקורת. המנב"ט, המאבטחים והעובדים במתקן אינם יודעים מתי בדיוק צוות המבצעים מגיע לצורך השגת היעדים ולכן תמונת המצב שמתקבלת במהלך הביקורת הינה הכי קרובה למה שמתרחש במציאות, בשגרת היומיום.

עוד לא הספקתי לשבת וכבר הצטרף לפגישה סגן המנב"ט עם חיוך מאוזן לאוזן. שאלתי אותו למה הוא מחייך והמנב"ט ענה במקומו ואמר לי להסתכל על מסכי הענק שמותקנים על הקיר במשרדו ומאפשרים לו לצפות בכל המצלמות הפזורות ברחבי המתקן. בוא תראה מתי זיהינו שני מבצעים מהצוות שלך כחריגים – ובאמת, אני רואה בסרטון שניים מהצוות נכנסים ללובי אחד הבניינים בכיסוי ובציר ההליכה שלהם עומד אדם מבוגר שלא נראה כמאבטח ושכן נראה שבוחן אותם ומבין שמדובר בשני אנשים חריגים.

אציין כאן, שבמסגרת הביקורת אנחנו דואגים שיהיו סימנים מחשידים ברמות קושי משתנות המתבססים על הנחת עבודה שאם מאבטח או עובד יהיו ערניים וחשדניים במידה הנכונה אזי סביר להניח שיזהו את הסימנים המחשידים על הצוות.

מי זה שאלתי? הוא לא נראה כמו מאבטח!!! המנב"ט עונה לי בגאווה גדולה ושולף לי את ה"שפן הסודי" שלו במערך האבטחה – מדובר בע' קב"ט, מבוגר מאוד יחסית לשאר המאבטחים, שתפקידו זה לסייר במקומות שהגדרנו כרגישים כדי לזהות אנשים חריגים ותופעות חריגות. יש לפחות 2 כאלה שמסתובבים כל הזמן. הם מכירים כל סנטימטר במתקן. הם מכירים כמעט את כל העובדים במתקן. הם מכירים את קוד הלבוש של כל אוכלוסיות העובדים וקבלני החוץ שמסתובבים פה ובזכות זה, ע' הקב"ט זיהה מיד שהלבוש של השניים אינו תואם את התפקיד שנראה שהגיעו לבצע במתקן.

לפני שאמשיך להראות לך את הצוות שלך בסרטים, אני רוצה להסביר לך את האני מאמין שלי כמנב"ט מתקן מהסוג הזה:

ראשית אני והסגן שלי "רדיו אקטיביים" – האקטיביות שלנו יוצאת החוצה ועוברת לכולם. אי אפשר לפספס אותנו ואי אפשר להתעלם מאיתנו.

אני מבין היטב את מאפייני המתקן שבאחריותי: ככל שחלף הזמן, למדתי יותר ויותר על איזה מתקן אני אחראי. בנוסף ביצעתי סקר סיכונים מקצועי שריכז עבורי את מאפייני המתקן ואת האיומים הרלוונטיים שעליי לתת להם מענה. בתהליך שביצעתי הבנתי שמערך האבטחה שלי אינו מתאים מספיק למאפייני המתקן ולכן עליי לבצע שינויים והתאמות.

גיבשתי הנחות עבודה לאבטחה:

מדובר במתקן גדול יחסית שכולל מספר מבנים שונים, פעיל 24/7, מעסיק אלפי עובדים, צורך שירות ממספר גדול של ספקים חיצוניים ונכנסים אליו אלפי אזרחים כל יום ברגל או ברכב ולכן קבעתי את הנחת העבודה המרכזית שאומרת שבגלל שהמתקן קולט קהל במספרים גדולים, לא ניתן לבדוק אחד אחד וגם לא ניתן למנוע כניסה לשטח הכללי של המתקן. הנחת עבודה נוספת שקבעתי מתייחסת לתקציב שברשותי שברור לי שאינו מאפשר להציב מאבטח בכל פינה. המשכתי וקבעתי שהעובדים חייבים להיות מעורבים במאמצי האבטחה במתקן ויש ביכולתם לבצע פעולות כמו איתור חריגים בסביבת עבודתם.

כתבתי תפיסת אבטחה:

רק אחרי שסיימתי לכתוב את תפיסת האבטחה למתקן הבנתי כמה המסמך הזה חשוב בתהליך ועד כמה לא ניתן לוותר עליו. תפיסת האבטחה זו התורה שלי ושל מי שיישב על הכיסא הזה בעתיד. אני חייב לציין שתפיסת האבטחה סייעה לי לגייס לעזרתי את הנהלת המתקן מכיוון שהיה להם קל יותר להבין מה הכיוון המקצועי שלי, הם ראו שיש הרבה הגיון בשיגעון הזה שנקרא אבטחה.

הצגתי להנהלה, שהיא זו שנותנת לי את התקציב לאבטחה, את הניתוח המקצועי שביצעתי למתקן. לא ביקשתי מהם תקציב לא הגיוני ולא אמרתי להם שאני עומד להציב מאבטח בכל פינה. תפיסת האבטחה שלי מתבססת על סקר הסיכונים והנחות העבודה וקובעת מהם המקומות הכי רגישים במתקן – המקומות שאם היריב יפעל בהם ויבצע את זממו הוא יכול לגרום לנזק קשה למתקן ולייעודו עד כדי נזק שיהיה צורך להשקיע מאמצים רבים כדי להתאושש ממנו ואף נזק בלתי הפיך שיכול להיות נוק אאוט קטלני.

אני מאבטח הכי חזק רק את המקומות האלה כך שאני יודע שאם היריב יגיע אליהם סביר להניח שייתפס.

אפיינתי את תפקיד סגן המנב"ט:

בכל מה שקשור להגדרות, המשכתי לעבוד בתהליך נכון ומסודר ממש על פי הספר. גייסתי אדם שיהיה אקטיבי, מעורב וכזה שיחיה את המתקן כמוני. הבנתי שאני רוצה לידי סגן שמצד אחד יהיה לי כימיה איתו ומצד שני לא יחשוש להביע את דעתו גם כאשר היא מנוגדת לשלי. לבסוף, חיפשתי בעל מקצוע שמשלים אותי ושיוכל להחליף אותי בהעדרי בלי שאהיה מודאג כל פעם שאני בחופש.

אפיינתי את תפקיד המאבטח:

שוב, בהמשך לתהליך המסודר שעשיתי יכולתי לקבוע אילו מאבטחים יתאימו לעבודה במתקן. אני יצליח לתת מענה רק עם מאבטחים שמצד אחד יראו מרתיעים ומצד שני יהיו עם סבלנות שמתאימה לקבלת קהל רב גווני. היה ברור לי שההכשרה שהמאבטחים עוברים בבית הספר לאבטחה אינה מספיקה ויש צורך להמשיך ולהכשיר אותם. אפיון התפקיד עזר לי אל מול חברת האבטחה שזכתה במכרז וביחד הצלחנו לגייס מאבטחים שכפי שכבר הבנת יודעים את העבודה ועושים אותה על הצד הטוב ביותר.

הוספתי למערך המאבטחים שובר שוויון:

מכיוון שהמבנים במתקן שלי מורכבים והמקומות הרגישים שבו מפוזרים ואינם מרוכזים במבנה אחד, הוספתי שני עוזרי קב"ט מבוגרים שתפקידם לסייר באופן קבוע ובעיקר באזורים הרגישים שהגדרתי.

בנקודה הזו הייתי חייב לשאול את המנב"ט מדוע דווקא מבוגרים?בו, תסתכל שוב בסרטונים ותבין איזה יתרון יש למאבטח מבוגר בייעוד התפקיד כפי שהגדרתי אותו. אני צופה בסרטונים ומבין מיד את הערך המוסף ובעצם את השובר שוויון שיש במערך האבטחה במתקן. שני המאבטחים המבוגרים מסתובבים במסדרונות כמו איזה שני שועלים או אולי יותר כמו חתולי רחוב שמכירים ושולטים בכל מה שזז. נראה שהם לא מפספסים כלום. מדהים לראות כיצד הם בוחנים כל אדם שנמצא בגזרתם ומחפשים עליו סימנים מחשידים בלבוש ובהתנהגות.

שאלתי את המנב"ט איך הם יודעים לזהות סימנים מחשידים ברמה כזו?


אני מעביר את המאבטחים הכשרות מקצועיות:

הביקורת הזו ממחישה לי עד כמה ההכשרות הנוספות שאני עביר למאבטחים חשובות ובאמת בעלות ערך מוסף מקצועי. אני מביא לפה אנשי מקצוע כמו למשל יהודה אקו שיודעים ללמד את המאבטח כיצד להתמודד עם היריב ובעיקר כיצד לזהות אותו. אנחנו עושים הרבה מאוד תרגילים ובסופו של דבר זה משתלם וזה עובד.

מי כמוך יודע שהכשרת הבסיס אינה מספיקה והרענונים אינם משפרים את הרמה המקצועית וזה בסדר ובתנאי שתבין זאת ותדע להמשיך ולהשקיע משאבים ומאמצים כדי להצליח להעניק למאבטחים שלך את כל הידע והכלים הנדרשים להתמודדות מול היריב הפוטנציאלי והאיומים שהוא מביא עמו למתקן.

דע לך, ממשיך המנב"ט, שמאבטח שרואה שמשקיעים בו נותן חזרה בעבודה רצינית!!!

גייסתי את העובדים למערך האבטחה:  

בתפקיד הזה גיליתי עד כמה חשוב שהעובדים יהיו חלק בלתי נפרד ממערך האבטחה והבנתי טוב יותר שעובד יכול לסייע ביעילות באיתור אנשים חריגים במתקן. יצרתי תהליך כזה שכל עובד במתקן חייב לעבור במשרד המנב"ט והסגן מנב"ט וככה אנחנו קודם כל רואים את כולם והם רואים אותנו ובנוסף אנחנו משקיעים בהכשרות ובהדרכות העובדים ועושים להם תרגילים. כל עובד אצלנו במתקן מבין היטב את הסכנות הקיימות ואת החשיבות במעורבותו במאמץ במתן מענה יעיל נגדם.

בנקודה זו אמרתי למנב"ט שזו הפעם הראשונה שנתקלנו בעובדים שמרימים את הראש ומתייחסים למה שקורה סביבם ואף יוזמים פנייה לאנשים שסתם מסתובבים בגזרתם ו/או לא נראים שייכים – אני חושב שגיוס העובדים למערך אבטחה הוא גם שובר שוויון בהתמודדות מול הריב.

שילבתי את האמצעים הטכנולוגיים עם האבטחה הפיזית:

כפי שאתה יכול לראות, יש לי הרבה מצלמות במתקן שמסייעות לנו לראות בזמן אמת או לשחזר אירועים. במקרה של הביקורת, אני יכול עכשיו להתחיל לחפש את הצוות שלך בימים ובזמנים נוספים ולשחזר כמעט כל צעד ופעולה שהם עשו במתקן שלי. המערכות הטכנולוגיות שהתקנו במתקן הן כלי עזר לאבטחה הפיזית ולא באות להחליף אותה ולכן הן יעילות ומעלות את רמת האבטחה. מצד אחד יש פה מצלמות רק היכן שצריך ומצד שני במיקומן הן יוצרות לנו רצף נדרש והגיוני.

לבסוף, אני רוצה להתייחס אליי ולסגן שלי ולדרך שלנו.

בנקודה הזו עצרתי את המנב"ט וביקשתי את רשותו להגיד לו מה אנחנו ראינו וכיצד הרגשנו במתקן שלו:

מערך האבטחה במתקן לא היה מצליח להציג רמת אבטחה גבוהה כל כך אילולא המעורבות וההתנהלות האקטיבית של המנב"ט וסגנו. כל מה שתואר בשיחה מתנקז לעובדה שעל כיסא המנב"ט וסגן המנב"ט יושבים אנשים שמתייחסים לתפקיד ברצינות ובאים לעבוד ולא רק לעבודה. אני יכול להגיד שבסופו של דבר הכל עובר למאבטחים ולעובדים באופן מובהק.

אנחנו מבצעים עשרות ביקורת מהסוג הזה ולעולם לא נתקלנו בעובדים ששאלו את הצוות שאלות ובסיירים שזיהו את הסימנים המחשידים שדאגנו שיהיו בלבוש ובהתנהגות. אנחנו ממש לא אוהבים להיתפס אבל אם כבר נתפסנו בגלל עבודה טובה של מאבטח או עובד אז שפו אחד גדול.

אני יושב מולכם ומקשיב לכם ומתפעל בעיקר מהאנרגיה והמוטיבציה שיוצאות מכם החוצה. מרגישים את האקטיביות בכל מילה שיוצאת לכם מהפה. מרגישים שיש כאן צוות מגובש וממוקד מטרה. אני חושב שהניצחון הגדול שלכם באיתור היריב נובע מהתהליך המקצועי המסודר שעשיתם והביא אתכם לעשות צעדים שוברי שוויון ואני מתכוון בעיקר להפעלת שני ע' הקב"טים ולגיוס העובדים למשימת האבטחה הכללית.

הוכח כאן שמנב"ט וסגן מנב"ט אקטיביים מצליחים להיות מחוברים ללב המתקן ולשלוט בכל מה שזורם אליו וכך רמעלים את רמת האבטחה במתקן ובנוסף הוכחתם שאפשר לעבוד נכון ואפשר להצליח לתת פייט רציני ליריב הפוטנציאלי וזה מאוד מעודד ובהחלט מהווה דוגמא לאחרים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" באקטיביות תמידית!!!

שיגרה אופטימית מעוורת את עיני הביטחון

הפיגוע שבוצע בתחילת אוקטובר במפעל באזור התעשייה ברקן על ידי עובד המפעל ממוצא ערבי פלסטיני, בו נרצחו 2 עובדים ועובדת אחת שנפצעה בינוני, מניף לפנינו דגל אדום ענק המתייחס לסכנה הטמונה בשגרה.

לא מדובר בסתם עוד שגרה כי אם בשגרה אופטימית שמעוורת את עיני הביטחון במפעל רגיש כל כך במיקומו ובמאפייני האוכלוסייה שעובדת בו.

בהתבסס על נתוני האירוע, כפי שפורסמו בכלי התקשורת השונים, ניתן להבין שהיו על המחבל הפלסטיני סימנים מחשידים בהתנהגות בחלק מהתקופה הקצרה בה הספיק לעבוד במפעל ובטח שביום הפיגוע עצמו. סימנים שלא אותרו בזמן אמת על ידי אף אחד מהנהלת ומעובדי המפעל האחרים. מסלול המחבל במפעל, בבוקר הפיגוע, לא נראה כמסלול עובד הגיוני שמגיע לעבודה ובנוסף יתכן שכך גם התיק שנשא על גבו ובקשותיו מעובדים אחרים רגע לפני שרצח את שני עמיתיו לעבודה בעזרת רובה אוטומטי.

המציאות בישראל יכולה מצד אחד להסביר היטב את האופטימיות הקיימת אצל חלק מהאזרחים ובמיוחד באזורים שיש בהם ערבים פלסטינים המשולבים בעבודה היומיומית בעסקים ובמפעלים ישראלים ומצד שני מחייבת התנהלות גם כלפיהם, ולא רק, על פי האמרה של "כבדהו וחשדהו". ולא, תעמיד את עצמך ואת הסובבים אותך בסכנה מוחשית ומידית.

אני בעד חיים אופטימיים אבל מבין היטב שהמציאות בישראל מחייבת גם את האופטימיים להיות חשדניים במידה הנדרשת לצורך יצירת סביבה בטוחה המתבססת על הגדרות ונהלים המקלים על היכולת לזהות התנהגות חריגה בקרב העובדים והמבקרים במפעל. אפשר להאמין בדו קיום וטוב שעסקים ומפעלים מעסיקים גם ערבים פלסטינים במסגרת אמונה זו, אבל אסור להתעלם ממאפייני המציאות המורכבת ולעיתים המסוכנת הקיימת בישראל מזה שנים רבות.

המציאות בישראל מחייבת כל אזרח, ובטח כאלה שמעסיקים ואחראים על אזרחים נוספים, להיות ברמה בסיסית של ידע אקטואלי כדי להבין אלו סכנות קיימות בסביבה החופשית ובעיקר באזורים מעורבים ומהם המענים כנגד הניתנים ליישום.

נשאלת השאלה מדוע אנחנו מתעוררים רק כאשר מתרחש פיגוע רצחני? ומדוע אנחנו לא מצליחים ליצור מנגנון למידה מאירועי עבר במאפיינים דומים? הרי הפיגוע במפעל בברקן אינו הפיגוע הראשון שבו עובד מנצל את האמון שניתן בו כדי לחזור למקום עבודתו לצורך רציחת אזרחים חפים מפשע ממניעים לאומניים או אישיים.

מבלי לראות את המצלמות שתיעדו את מסלול הרוצח, מרגע כניסתו למפעל ועד יציאתו כשהרובה בידו, ברור לי שהתנהגותו לא היתה רגילה וכללה סימנים מחשידים שהעידו על רמת לחץ מסוימת. ככלל, אין אדם של יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך ביצוע מעשה שמוגדר כלא נורמטיבי ושלילי ובמיוחד כאשר הוא מסתיר כלי נשק בתיק.

אסור שהשגרה האופטימית תפגע ואף תנטרל את החשדנות הטבעית הבסיסית הנדרש שתהיה בכל אדם הנמצא במפעל.

אישית, אני חושב שאזורי תעשייה והעסקים והמפעלים שבשטחם צריכים להיות תחת הנחיה של משטרת ישראל או צה"ל בכל הקשור לתפיסת האבטחה ומימושה בשטח. תפיסה שתשלב את ראיית האבטחה כבר בשלב גיוס העובדים ותמשיך לביצוע פעולות מניעה שתקשנה על היריב הפוטנציאלי בין אם הוא זר לחלוטין או עובד מוכר במפעל.

בעלים ומנהל מפעל חייב לדעת שנושא ביטחון העובדים נמצא תחת אחריותו הישירה וחלה עליו החובה לפעול בהתאם להנחיות כדי לנסות ולמנוע את ניסיון הפיגוע הבא.

כל עובד צריך לדעת ולהרגיש שמסתכלים עליו ובוחנים אותו במהלך יום העבודה גם בעיניים של אבטחה כולל סיכוי שיתשאלו וייבדק אותו במצבים בהם יזהו סימנם מחשידים שמעידים שיתכן שמשהו אצלו לא בסדר.   

מערך אבטחה במפעל חייב לשלב בפעולותיו גם את העובדים בדרך של מודעות לאיומים ולסכנות ובמתן כלים נכונים לסיוע איתור חריגים בסביבת עבודתם וכל זאת כדי ללמדם לא לקבל כל דבר כמובן מאליו ולא להניח הנחות ללא בדיקה.

אני לא יודע אם ניתן היה למנוע את הפיגוע במפעל בברקן אבל כן בטוח שהיה אפשר להיות יותר טובים ביכולת ההתמודדות אל מול איום מהסוג הזה.

אל תתנו לשגרה האופטימית להשכיח מכ את הסכנות הקיימות ולעוור אותכם מלראות אותן לידכם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאופטימיים!!!

אסון נחל צפית – ה "יהיה בסדר" פרץ את כל מעגלי ההגנה

כל מה שאני כותב הוא על דעתי בלבד ובמטרה לנסות להעביר מסר לצורך למידה לעתיד ולא כדי לחפש אשמים.
קבלת החלטה להוציא קבוצה של נערים לטיול גיבוש באזור בעל סיכון גבוהה טומנת בתוכה סיכוי להסתבכות באירוע חירום שאף יכול לסכן חיים. לצערי הרב, טיול הגיבוש של הנערים ממכינת בני ציון הסתיים באסון בו נהרגו 9 נערות ונער אחד מתוך קבוצה של 25 סה"כ.

אין ספק שמדובר במוות מיותר שהיה יכול להימנע אם מקבלי ההחלטות היו מבינים באמת את האחריות שמוטלת עליהם לשמירה על ביטחונם וחייהם של אותם נערים ונערות.
10 ההרוגים, במותם מצווים עלינו לחקור ולבדוק את עצמנו שוב בכל הקשור לתהליך קבלת החלטות ברמת אחריות אישית וברמת אחריות על אחרים ובאמונה המוטעית במושג הכל כך ישראלי – "יהיה בסדר".
אסון נחל צפית, מדגיש באדום חזק מאוד שהשימוש ב "יהיה בסדר" מסוכן מאוד ויכול לגרום לקבלת החלטה מוטעית תוך עיוורון בכל מעגלי ההגנה הקיימים ולמרות תמרורי אזהרה ברורים וחדים שלא אמורים לגרום לטעויות כלל.
אסון נחל צפית, מראה לנו שגם בעלי תפקידים מנוסים ומוערכים מאוד יכולים לקבל החלטה מוטעית מיסודה למרות שהיא נעשית שוב ושוב וכמעט באותה מתכונת וגם הם יכולים לשכוח לרגע שמתוקף תפקידם הם אחראים על ביטחונם של אנשים אחרים ולכן חלה עליהם החובה ללכת לחומרה ואיסור מוחלט לקחת סיכונים מיותרים.
עד לאסון לא באמת ראיתי והבנתי איך נראה ערוץ נחל שמתמלא בפתאומיות במי גשמים וזורם בחוזקה אדירה ואז ראיתי את התמונות בטלוויזיה ואת הסרטון הזה שצולם בחו"ל ופורסם ברשתות החברתיות:

אחריות של אדם מתחלקת לשניים, אחריות אישית ואחריות על אחרים.

כשאדם מקבל החלטה שכשורה רק אליו והיא אינה משפיעה על אנשים נוספים, האחריות על תוצאותיה האפשריות היא שלו ורק שלו ולכן זכותו להחליט שהוא מתעלם מאזהרות ומסכנות ידועות וזכותו להחליט לקחת סיכון. הוא יכול לעשות כל דבר גם אם הוא מסוכן מאוד.

לעומת זאת, כשאדם צריך לקבל החלטה שכשורה גם לאנשים נוספים ולא רק אליו, האחריות תופסת מקום מרכזי שמחייב כל פעם מחדש ביצוע תהליך קבלת החלטות יסודי שמשכלל בתוכו את כל הנתונים הקיימים, שאיבת נתונים מגורמים מוסמכים והקשבה לבעלי תפקידים זוטרים ולאנשים בשטח. כשאדם אחראי על אנשים אחרים, אינו יכול לקחת סיכונים מיותרים ולהגיד "יהיה בסדר" ובמיוחד שמסביבו נשמעים אזהרות רשמיות ולא רשמיות לגודל הסכנה האפשרית. אדם כזה חייב לזכור שכל מי שנמצא תחת אחריותו סומך עליו ולרוב בעיניים עצומות ובנוסף, אנשים במעגלים נוספים סומכים עליו מתוקף היותו בעל הסמכות, הידע והניסיון.

פעילות גם מתחלקת לשני סוגים עיקריים, פעילות חובה ופעילות שאינה חובה.

פעילות חובה, הינה פעילות שהתוצאה שלה משפיעה על גורל אנשים מסוימים ו/או על מדינה שלמה ולכן תתבצע גם בתנאים קשים שיש בהם סיכון לחיי אדם. בדרך כלל מי שיבצע פעילות כזו יהיה כוח מקצועי ומיומן שלא ישלב בתוכו אנשים לא מקצועיים.

פעילות שאינה חובה, הינה פעילות שצריכים לקיים באופן אישי או קבוצתי, בהחלטה אישית או בהנחיה, מרצון או שלא מרצון ושהתוצאה והייעוד שלה משפיעים רק על המבצעים אותה ואולי גם על מעגל אנשים נוסף ואין חובה שתתקיים עכשיו ולכן אין שום סיבה להוציא אותה לפועל בתנאים לא מתאימים וניתן להמתין עד שכן יתאימו.

תהליך קבלת ההחלטות ליציאת הקבוצה ממכינת בני ציון לטיול באזור נחל צפית והסביבה, כלל מספר גורמים במספר מעגלים שונים:

  1. גופים רשמיים כגון משרד החינוך ורשות הטבע והגנים.
  2. מנהל המכינה ובעלי תפקידים במכינה הכפופים אליו.
  3. הורי הנערים והנערות.
  4. הנערים והנערות.
  5. מדריכי הטיול.
  6. גורמים חיצוניים ומוכרים כגון תלמידים לשעבר במכינה.

אני מעריך, שרוב האנשים מכל המעגלים שציינתי, היו מודעים למזג האוויר הסוער שהיה צפוי בדיוק במועד הטיול כולל אזהרות ממוקדות לסכנות הצפויות באזור הספציפי של הטיול. חלק מהאנשים, כולל חלק מהתלמידים, ציינו את דאגתם מיציאה לטיול במועד המתוכנן ואף ציינו בפני מקבלי ההחלטות מהמכינה את הידיעה על האזהרות הקיימות ועשו כך גם בינם לבין עצמם בשיחות ובהתכתבויות בווטסאפ.

אני מעריך שמעגל בעלי התפקידים במכינה שהיו צריכים להחליט האם לצאת לטיול, קיימו ישיבות בנושא שבהן עלו כל הנתונים כולל האזהרות על מזג האוויר הסוער. אני גם מעריך שחלק מבעלי התפקידים טענו שלא כדאי לצאת לטיול בתנאים אלו. על פי הדיווחים בתקשורת, מתברר שחלק מבעלי התפקידים התייעצו עם אנשים אחרים מחוץ למכינה, שחלקם טענו שלא כדאי לקחת סיכון וחלקם טענו שיהיה בסדר, והעבירו את המידע שקיבלו למנהל המכינה.

שוב על פי מה שראיתי בתקשורת, במעגל ההורים, חלקם ציינו שדיברו עם הילדים על האזהרות והסכנות שיש ביציאה לטיול במועד המתוכנן וחלקם אף ביקשו מהילד/ה לא לצאת.

גם במעגל הנערים והנערות עלה חשש מיציאה לטיול שבא לידי ביטוי בשיחות בקבוצה ובהתכתבויות בווטסאפ, כולל התכתבות שתיראה תחושה של אנחנו נמות.

מבלי להכיר את המדריכים שהובילו את הקבוצה בשטח, אני בטוח שחלקם ואפילו כולם בעלי ניסיון מקצועי כולל ניסיון והכרות באזור הטיול עצמו וכולל מודעות לסכנות הקיימות ביציאה לטיול בתנאי מזג אוויר קשים.

ה"יהיה בסדר" בתהליך קבלת ההחלטות ביציאה לטיול לנחל צפית, פרץ את כל מעגלי ההגנה ומנע מאותם גורמים שהיו בהם לדבוק בכל הכוח בתחושה הלא טובה ובהרגשה שמשהו רע עומד לקרות עד כדי כך שאף אחד לא באמת עמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע את יציאת הקבוצה לאזור הסכנה. זה מדהים כל פעם מחדש עד כמה אנחנו "מתעוורים" אל מול אותם בעלי תפקידים מוערכים ומנוסים ועד כמה אנחנו מתעלמים מכל הדגלים האדומים שמתנופפים שוב ושוב לנגד עינינו.

לצערי הרב, מדובר בתופעה מוכרת שכבר גבתה חיים של מנהיגים ואנשים תמימים שכל חטאם היה שסמכו על מי שהיה אחראי עליהם ושקיבל עבורם החלטות ולמרות זאת כל פעם מחדש חוזרת על עצמה מחדש.

באופן אישי, אני חושב שחשוב לחקור את האירוע המצער הזה לעומק ובמידה ויימצא מישהו שהתרשל אף להעניש אותו על כך אבל יותר חשוב לי שכולם כולל כולם, ילמדו מהאסון הנורא הזה ושמעכשיו והלאה יעשו מאמצים לא לחזור על הטעויות הגורליות הללו ובעיקר יוציאו מחייהם את המושג "יהיה בסדר".

תעשו טובה לעצמכם ולאלו שתחת אחריותכם ותזכרו את 10 הנערות והנער שנהרגו סתם ככה ושבמותם ציוו עלינו להפסיק להאמין בעיניים עצומות ש"יהיה בסדר", להטיל ספק גם בבעלי תפקידים בכירים, לא ללכת תמיד אחרי העדר, לדעת לבחור בחומרה ולא להקל ראש ולהקשיב גם לאנשים זוטרים.

הלוואי ולא יקרו עוד אסונות כאלו.

יהי זכרם ברוך ושהמשפחות לא יידעו עוד צער.

זכרו ש"להיות מנהיג זה לא קשור ליכולות, זה קשור לאחריות!!! מנהיג לא רק אחראי על החלטות נכונות, הוא חייב להיות אחראי גם להחלטות גרועות!!!

חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן

לאחר שראיתי וביקרתי בעשרות מתקנים מאובטחים ברמה משתנה, אני יכול לקבוע בצורה חד משמעית שברובם אין מעגל הרתעה כלפי היריב ובאלו שכבר יש אז הוא נראה מקרי לחלוטין ולא באמת משיג את מטרתו.
מי שמכיר ושמע אותי, כבר יודע את דעתי שאומרת שמערך אבטחה שמוצא את עצמו עומד מול היריב ונאלץ לפעול בכוח או בנשק, הינו מערך אבטחה בנקודת כישלון קשה שעכשיו נדרש למזעור נזקים. מערך האבטחה נכשל מכיוון שלא השכיל למנוע מהיריב להגיע לגזרת המתקן ולהתחיל לפעול למימוש תכניתו ומזימתו.
מדוע שמערך אבטחה ייכשל בשלב המניעה?
יכולות להיות לכך כמה וכמה סיבות שהעיקרית שבניהן עוסקת במעגל ההרתעה החיצוני והפנימי במתקן. מתקן ללא מעגל הרתעה מזמין אליו את היריב הפוטנציאלי מכיוון שזה האחרון לא מאותגר, לא מפחד ומרגיש שהיעד קל לחדירה ולפגיעה.
היריב לא מרגיש פחד מעבר לפחד הבסיסי ולכן אינו מראה סימנים מחשידים בהתנהגות.
כל תכנית אבטחה למתקן שתוכננה ונכתבה ללא חשיבה וניתוח בראיית התוקף, תהיה כנראה ללא מעגל הרתעה כלל או עם מעגל הרתעה לא מורגש ולא יעיל. כדי להבין באמת את חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן, חייבים לדעת קודם שהיריב הינו בנאדם שההבדל העיקרי בינו לבין רוב בני האדם הינו בכך שהוא החליט לבצע פעולה שמוגדרת כשלילית ולא חוקית וכזו שעומדת בניגוד לנורמות ההתנהגות החברתית.
העובדה הזו מהווה את היתרון הגדול ביותר של כל מערך אבטחה והיא זו שמעניקה לו את ההזדמנות לגרום ליריב להחליט לא לפעול כלל או להצליח ולזהות אותו לפני תחילת ביצוע פעולת הפגיעה, פלילית או פח"עית.
מעגל הרתעה מקצועי יצליח להרחיק מהמתקן את היריב המתחיל, זה שעדיין לא צבר מספיק ניסיון ואומץ לבצע פעולה שלילית. מעגל הרתעה מקצועי יצליח גם להרחיק מהמתקן חלק מסוים מהיריב המקצועי והמיומן, אותו יריב שמסוגל להתגבר בצורה טובה יותר עם תחושת פחד ולכן יראה סימנים מחשידים שקשים יותר לזיהוי.
הנחת העבודה המרכזית ביצירת מעגל הרתעה אומרת שאין אדם שבמצב של תחושת פחד ומתח לא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות!!! מכאן שכל מה שיכלול מעגל ההרתעה, צריך לגרום ליריב הפוטנציאלי לתחושת פחד ומתח שיתורגמו לסימנים מחשידים בהתנהגות. ברגע שזה יקרה, חלק מהיריבים פשוט ילכו לחפש מקום אחר ואלה שבכל זאת יחליטו להישאר יראו סימנים מחשידים בהתנהגות גם אם ינסו להימנע מכך.

מעגל ההרתעה כולל כמה אלמנטים שכולם מכוונים ישירות ליריב:

  1. פרסום באתר אינטרנט – מתקן של ארגון שמפעיל אתר באינטרנט, צריך לפרסם בו את קיומו של מערך אבטחה 24/7 ואף לציין שהוא כולל מאבטחים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בנוסף, מומלץ לתת כמה דוגמאות לתפיסת יריבים במתקן ולהענשתם בחומרה. כל זאת כדי להעביר ליריב מסר ברור וחד שיחשוב טוב טוב לפני שמחליט להגיע ולפגוע במתקן.
  2. תאורה היקפית – הצבת תאורה קבועה חיצונית היקפית למתקן ותאורה שנדלקת בזיהוי תנועה. תאורה נכונה וטובה תגרום ליריב תחושת אי נוחות ומחשבה שיתכן ורואים אותו.
  3. שלטי אזהרה – הצבת שלטי אזהרה שמציינים שהמתקן מאובטח 24/7 יכולים להיתפס בטעות כסתמיים אבל במציאות הם מצליחים לעלות אצל היריב את תחושת הפחד והמתח.
  4. תיעול רכבים והולכי רגל – יצירת תיעול רכבים והולכי רגל במסלול מתוכנן מראש שיביא אותם לחניה ו/או לכניסה הראשית למתקן בלבד תקשה על היריב להסתובב מסביב למתקן בניסיונו לחפש פתחים שאינם בשליטה ותחייב אותו לנסות להיכנס רק דרך הכניסה הראשית המאובטחת היטב. תיעול כזה ייצור אצל היריב תחושה שמערך האבטחה בשליטה טובה ושוב תגרום לו לעלייה בתחושה הפחד והמתח.
  5. מצלמות – הצבת מצלמות אמת ומצלמות דמה מחוץ למתקן יגרמו ליריב לחשוב שיתכן שמצלמים ורואים אותו בכל רגע נתון.
  6. רכב ביטחון – הצבת רכב ביטחון ייעודי או רכב אחר שמוסיפים לו סממנים של רכב ביטחון במקום בולט שנראה לעין.
  7. כוח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים בגזרה החיצונית ובכניסה למתקן בדגש על מסלול כניסת רכבים ואנשים. שימת דגש על נראות המאבטחים והבודקים.
  8. מערך אבטחה אקטיבי – ביצוע סיורים חיצוניים לא שגרתיים וביצוע תשאול אנשים בסביבת המתקן.

מעגל הרתעה מצטיין גם באיזון החיובי בין העלות הנמוכה יחסית ליצירתו לבין הערך המוסף שהוא מייצר למערך האבטחה הכולל בהתמודדות שלו נגד היריב.

כל מנב"ט שיפעל ליישום המלצותיי ישפר את המענה נגד היריב בצורה משמעותית, ומי לא רוצה להגיע למצב כזה?

אני יכול לציין כאן שמספר מתקנים שקיבלו את המלצותיי בנושא ויישמו אותן באופן מלא זכו לשיפור בתחושת הביטחון ויעילות מערך האבטחה שלהם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל ביצירת מעגל הרתעה מקצועי ויעיל!!!

שרים בישראל לא מאובטחים בצמוד, ובכל זאת

סרטון שעלה לרשת שבו רואים שלושה אנשים מחכים לשרת המשפטים איילת שקד, שהגיעה לביקור במתנ"ס בתל אביב, על מנת למחות מולה על הטיפול במסתננים הציף שוב את סוגיית אבטחת השרים בישראל. במעבר על התגובות שנכתבו בעקבות הסרטון, נדמה לי ששוב חלקנו נוטים לחשוב שהיריבים שלנו רק צריכים אותנו, או רק מחכים לנו או רק מתבססים על מה שייכתב ברשת על מנת ללמוד ולהבין על שיטת האבטחה הקיימת כחלק מהחלטה שלהם האם לפגוע באישיות או במושא אבטחה כזה או אחרת ואיזו דרך פעולה לבחור.
הקישור לסרטון בהקשר לשרת המשפטים:

https://www.facebook.com/Buzznet.co.il/videos/930542107114688/

בהקשר לאבטחת שרים בישראל, החלטת הממשלה על הורדת האבטחה, כתבות בנושא וסרטונים המתעדים שרים בפעילות בשטח מפורסמים בגלוי ברשת האינטרנט לכל אחד וכמובן גם ליריבים הפוטנציאלים.
מי שהבין שאבטחה לא יכולה להתקיים ללא יכולת הסתכלות וניתוח בראיית התוקף, יודע שכחלק מהאיסור לזלזול ביכולות היריב, זה האחרון מצליח להרכיב לעצמו תמונת מצב מאוד מאוד טובה לגבי רמת האבטחה הקיימת ומה המשמעות הנובעת ממנה מבלי לחכות לרמזים או לטיפים מאחרים.
כשמדינת ישראל מפרסמת בגלוי שראש הממשלה החליט להוריד את האבטחה מהשרים אז ברור שמאותו רגע היריב יכול לקרוא ובטוח שקורא את לשון ההחלטה, את הסיבות להחלטה וכמובן שמבין טוב מאוד מה נובע מההחלטה.

זו החלטת הממשלה בקצרה כפי שמפורסת באינטרנט:

http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokesecu100313.aspx

וזו כתבה שפורסמה בעיתון הארץ במהשך להחלטת הממשלה:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1959326

וכתבה נוספת שפורסמה בהקשר לתגובתו של בנט בנושא:

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/450/699.html

נראה לי שניתן לסכם את החלק הזה בנושא בכך שהיריב הפוטנציאלי לא באמת צריך לחכות למיקי ולאחרים נוספים שיפרשו לו את המשמעות הנובעת מההלטה והוא בהחלט מבין לבד שאם השרים מסתובבים ללא אבטחה צמודה אזי הם חשופים לפגיעה יותר מאשר כאשר הם היו מאובטחים.
ו…..היריב לא צריך את מיקי ואחרים נוספים כדי להבין את המסר שממשלת ישראל מעבירה בהקשר לשרים דרך ההחלטה להוריד מחלקם את האבטחה הצמודה. כל ילד מבין שממשלת ישראל החליטה לדרג את תפקיד שר לפי חשיבותו ומשמעות הפגיעה בו, והיריב הוא יותר מילד. באבטחה אסור לעצום עיניים בהקשר ליכולות היריב כי אז מערך האבטחה לא יידע כיצד להתמודד איתו.
החיים מלמדים אותנו שכל החלטה מובילה להחלטות אחרות הנובעות ממנה ולעיתים מובילות דווקא למציאת פתרונות יצירתיים שלא חשבו עליהם קודם. אני חושב שהמצב הנראה בסרטון של שרת המשפטים מדגיש את החשיבות במציאת פתרונות לביצוע אבטחה מסוימת המתבסס על מה שיש וקיים כבר בסל האפשרויות של קב"טי משרדי הממשלה השונים.
כוונתי לניצול נכון של נהג והצוות המלווה של האישיות לביצוע פעולות אבטחה בסיסיות שמתאימות לרמתם ויכולות להשתלב כחלק מביצוע תפקידם הייעודי ומבלי לפגוע בו.
אני מאמין שהרעיון יהיה קשה לעיקול כמעט לכל מי שיצא מעולם האבטחה הממלכתי ולמרות בטוח שהוא רעיון טוב שיכול ליצור רמת אבטחה בשלב המניעה תוך ויתור על שלב הסיכול.
העברתי בעבר קורס אבטחה לנהגי אישים ממלכתיים שהכשיר אותם לתפקיד נהג מאבטח וקורס אבטחה לצוות המקצועי של שר שהכשיר אותם לביצוע פעולות פשוטות אבל יעילות בהתמודדות מול היריב בשטח.
הרעיון מתבסס על העובדה שהנהג והמלווים נמצאים גם ככה עם האישיות ולכן ניתן לנצל זאת להתמודדות בסיסית מול היריב מתוך ידיעה מקצועית שבחלק מהמקרים היריב נרתע ממה שהוא רואה ופוגש במהלך תהליך התכנון והתקיפה שלו.
אם ניקח שוב את אירוע שרת המשפטים, ברור שנהג שעבר הכשרה מקצועית יידע לזהות את שלושת האנשים שמחכים לשרה בנקודת העצירה, להמשיך בנסיעה ולא לעצור במקביל אליהם, לעצור את הרכב בהמשך הרחוב, לעבור מתפקיד נהג לתפקיד מאבטח לא חמוש, ללכת עם השרה מהרכב למתנ"ס, לשהות איתה במהלך הביקור וצאת איתה חזרה לרכב.
האם יכול להיות שפעולות הנהג ישפיעו על פעולות שלושת הפעילים? אני חושב שכן ובטוח שבמידה מסויימת. אני גם בטוח שפעולות הנהג ישפיעו על יריב בעל כוונות פגיעה ולא רק הצקה כנגד האישיות.
נהג וצוות מלווה בעלי הכשרה מקצועית יידעו לזהות חריגים בסביבה הקרובה ויידעו לקבל החלטות בהקשר לאישיות ובטח שיידעו להעביר דיווח למנב"ט.
לדעתי, כל מי שנמצא בנקודת חשיבה שרק מאבטח ייעודי יכול לאבטח אישיות טועה ובגדול. נכון שנהג וצוות מלווה לא יהיו לעולם ברמת מאבטח אישים ייעודי, אבל כן יוכלו לבצע פעולות פשוטות בשלב המניעה שבטוח ישפיעו על היריב בצורה כזו או אחרת.
אני חושב שבדרך כלל, כל דבר שגדול מאפס יהיה טוב יותר מהאפס עצמו ולכן כשאין מאבטח מקצועי ייעודי ניתן להפעיל את הנהג והצוות המלווה.
הכשרה של הנהג והצוות המלווה אינה פוגעת בחשיבות תפקיד המאבטח המקצועי ואינה באה להחליף אותו אבל בהחלט נראית כפתרון מצוין למשמעות הנובעת מהחלטת הממשלה להורדת האבטחה משרים בישראל.
למי שעדיין מרגיש שקשה לו עם הרעיון אני מציע לחזור ולשנן את מהות המשימה באבטחה כדי להיזכר שעל האבטחה לבצע מניעה וסיכול ועדיף כמובן שתשקיע בעיקר בפעולות המניעה כדי לא להגיע לסיכול.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם תוך מציאת פתרונות יצירתיים