היריב נראה כמו כולם

שני אירועים חריגים שהתרחשו בחודש האחרון בישראל, אירוע בירושלים שמחבל שביצע מסע הרג של חפים מפשע הסגיר את עצמו למשטרה ואירוע בכיכר השעון ביפו שבו שני שוטרים איתרו מחבל בדרכו לבצע פיגוע, מוכיחים את הטענה המקצועית שלנו שבשנים האחרונות היריב ששוהה בסביבה אזרחית נראה כמו כולם בלבוש ובמראה האישי. הנחת העבודה הנ"ל נכונה גם לגבי המחבל שביצע את הפיגוע בבר ברחוב דיזינגוף בתל אביב. תמונות המחבלים שמתפרסמות ברשתות מוכיחות שהיריב העכשווי והמודרני, מקפיד מאוד על מראה חיצוני שמתאים לעונה ולאוכלוסייה ששוהה בגזרה שבה בחר לבצע את הפיגוע ודואג לא להראות סימנים מחשידים מיותרים שיכולים להקל על כוחות הביטחון ו/או על אזרחים לזהות אותו כחריג. 
תמונות של המחבלים:

הנחת ההמשך להנחת העבודה שהיריב המודרני לא יהיה עם סימנים מחשידים בנראות החיצונית, הינה שברוב המקרים היריב יראה סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד כאשר רגע פעולת התקיפה יתקרב או כאשר יהיו בסביבה כוחות ביטחון. 
נהג המונית שבתמימות הסיע את המחבל מירושלים מנקודת האיסוף לתחנת המשטרה סיפר שהרגיש שהנוסע שיושב במושב האחורי מפוחד:

שני השוטרים שעבדו בגזרת יפו סיפרו שזיהו אצל המחבל סימנים מחשידים בהתנהגות ולכן עצרו אותו לתשאול שבעקבותיו הבינו שמדובר בשוהה בלתי חוקי וביצעו חיפוש בכבודה שנשא וגילו בתוכו רובה שמוכן לביצוע פיגוע. בזכות פעולת סריקה ממוקדת בגזרת הפעולה, הצליחו השוטרים לאתר סימנים מחשידים בהתנהגות אצל המחבל.
הפרטים שמתקבלים מתחקירי פיגועים ובדגש על אלה המתייחסים להתנהגות היריב, קובעים באופן חד וברור שהוא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך שלבי הפעולה ובמיוחד בשלב הסופי ולכן כוחות ביטחון – חיילים, שוטרים ומאבטחים, אשר ירכשו ידע ומיומנות באיתור סימנים מחשידים בהתנהגות יגדילו את הסיכוי להצליח לאתר את היריב מספיק זמן לפני רגע ביצוע פעולת התקיפה.
קביעה זו, מתבססת על כך שהיריב הינו אדם שההבדל בינו לבין שאר בני האדם, שבחר לפעול נגד הנורמה החברתית ולהפוך לרוצח חפים מפשע. הפיכתו למחבל רוצח לא מנטרלת מגופו את המוח, הרגש, התחושות וכו' ולכן ככל האדם, כאשר המוח חושב על ביצוע פעולה לא נורמטיבית, הוא יפעיל בגופו של היריב סימנים בהתנהגות שיתבססו על תחושת פחד, לחץ וסכנה וייראו כלפי חוץ, בדיוק כפי שתיארו נהג המונית מירושלים ושני השוטרים מיפו.
מכיוון שמדובר בהתנהגות הגוף במצבים שונים, אין ליריב יכולת למנוע מהמוח שלו להפעיל את המנגנונים האלה. 

כל מערך אבטחה בישראל, ללא קשר לגודלו ומיקומו, חייב ללמד את הכוח הביטחוני שבו את תחום איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ובמיוחד את אלה אשר מאיישים עמדות חיצוניות, וזה על מנת להגדיל את הסיכוי לאתר את היריב במעגל החיצוני.
בישראל, יש מספר מצומצם של מערכי אבטחה, בעיקר אבטחת מתקנים, שקיבלו אישור מחטיבת האבטחה במשטרת ישראל לשנות את תפיסת האבטחה לסינון הנכנסים למתקן אך ורק על בסיס איתור סימנים בהתנהגות.
לא זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כתמים וייכנס ללא בדיקה.
כן זוהו סימנים מחשידים בהתנהגות – האדם יסווג כחריג שחלה חובה לתשאל אותו כדי לקבל החלטה האם הוא תמים או חשוד.
כמי שמזה שנים, מלווה מקצועית את אחד ממערכי האבטחה האלה, ובהתבסס על אמירתו של המחבל מיפו שחיפש ריכוז קהל שיהיה ניתן לבצע לעברו ירי קטלני, אני סמוך ובטוח שתפיסת האבטחה הנ"ל לא רק שמתאימה יותר לשנת 2022 אלה גם מקשה על היריב מכיוון שמבטלת את ריכוז הקהל בכך שיוצרת זרימת אנשים פנימה ומצליחה לראות בצורה טובה יותר את גזרות הפעולה של היריב הפוטנציאלי. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב פעולות לאיתור היריב!!!

היריב עם האפוד הזוהר

זוג חברים "יוטיוברים" מארצות הברית החליטו לתעד האם הם מצליחים להיכנס לאתרים בתשלום ו/או מאובטחים, כמו בית קולנוע ומוזיאון, כשהם לבושים באפוד זוהר ומצוידים במכשיר קשר מבלי שיידרשו בבדיקה ובתשלום. השניים רצו להוכיח שלבישת אפוד זוהר מאפשרת כניסה חופשית כמעט לכל אתר ציבורי מתוך ראייה ביקורתית ולא כיריב למרות שבפועל הם נראים ומתנהגים במאפייני החשיבה והפעולה שלו.
סרטון המתעד את השניים נכנסים ללא קושי לאתרים ציבוריים רק בגלל שהם לבושים באפוד זוהר:  

למה שסדרן, שומר או מאבטח יחשבו ששני בחורים שלובשים אפוד זוהר לא נדרשים בביצוע תהליך ביטחוני בכניסה למתקן ולמה שעובד בתוך המתקן שפוגש אותם יאמין למראה ולסיפור שלהם ויאפשר להם להמשיך לבצע את "עבודתם" ללא בדיקה וללא פיקוח?
למה אדם שלובש אפוד זוהר או לבוש כבעל תפקיד נותן שירות או כבעל תפקיד ביטחוני מצליח להיכנס בקלות למתקנים ציבוריים כמו בית קולנוע או מוזיאון ויתקשה לשחזר את ההצלחה במתקנים שנחשבים ליותר ביטחוניים כמו תחנת רכבת, משרד ממשלתי וכו'?
התשובות נמצאות ברמת המודעות של מערך האבטחה לנושא ראיית התוקף ולפעולות האופרטיביות שהינו מבצע כחלק מרשימת ההתמודדות עם היריב:

ראיית התוקף – מהי דרך החשיבה ומאפייני התנהגות היריב?

  1. היריב משקיע זמן רב בלמידה על התנהגות אנשים אשר שוהים במרחב הציבורי, עובדים במקומות עבודה שונים ומגוונים אזרחיים וממלכתיים וכאלה שעובדים בתפקידים ביטחוניים ברמות שונות.
  2. היריב אוסף מידע ולומד על תגובות אנשים במצבים שונים בשגרה ובתנאי לחץ ואף יוזם יצירת סיטואציות לצורך התנסות ובדיקה האם התאוריה עובדת במציאות.
  3. היריב יודע לזהות במהירות מי עומד מולו ואיזה סיפור ומניפולציה יתאימו ויעבדו עליו באחוזי הצלחה גבוהים.
  4. היריב מודע לכך שרוב האנשים אוהבים להזדהות עם סיפור ולעזור לאחר, מתחברים לרגש ופועלים לפיו ובנוסף פועלים לפי תבניות ותמונות מוכרות.
  5. היריב בעל ביטחון עצמי גבוה, יכולת משחק, יכולת התחזות, יכולת זיהוי וניצול הזדמנויות ויכולת הנעת אנשים.
  6. בהתמודדות מול אנשי ביטחון, היריב יפעל ליצירת סיפור ונראות מוכרים ולא מאיימים על מנת ליצור תחושה שהוא בצד של הטובים.

מדוע בעלי התפקידים המאיישים את הכניסה למתקן מאמינים ליריב ומאפשרים לו להיכנס?

  1. הסדרן, הבודק ביטחוני ו/או מאבטח המאיישים את הכניסה למתקן הינם קודם כל בני אדם עם אופי אישי הכולל חוויות, תמונות ותבניות מוכרות השמורות בזיכרון, רמת ביטחון עצמי ורגש שיבוא לידי ביטוי בכל מצב שבו יצטרכו להתמודד עם אדם אחר ולקבל החלטה האם להאמין או לא להאמין לו.
  2. ככלל, הנטייה של רוב האנשים היא להאמין למה שהם רואים ולכן אם יגיע מישהו לבוש באפוד זוהר ויחזיק בידו מכשיר קשר או סולם ויגיד שהוא הגיע כדי לתת שירות ולתקן משהו במתקן אז בסבירות גבוהה שיאפשרו לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  3. ככלל, אדם עם ביטחון עצמי נמוך יתקשה לעמוד מול מישהו שיראה לו חשוב, בעל סמכות, נחוש ובעל ביטחון עצמי גבוהה ולכן גם במקרה הזה, בסבירות גבוהה שיאפשר לו להיכנס ללא תהליך בידוק ביטחוני.
  4. רוב האנשים מגיעים ממקום של רצון לעזור ובעיקר לאלה שיבקשו עזרה ולא יראו מאיימים, ולכן כאשר היריב יבקש להיכנס "רק" לשירותים או יספר שהוא ממש לא מרגיש טוב וישאל אם אפשר "רק" לשטוף  פנים ולצאת, סביר להניח שבעל התפקיד בכניסה למתקן יאמין לו ויאפשר לו להיכנס.
  5. ככלל, בעל תפקיד בכניסה למתקן שלא עבר הכשרה מקצועית מתאימה ו/או שעובד לא על בסיס תפיסת אבטחה, תיק אבטחה ונהלים יתקשה מאוד להתמודד מול יריב מיומן בעיקר בגלל חוסר הידע והמודעות לסכנות.
  6. חוסר בהכרת היריב הפוטנציאלי, דרך החשיבה ודרכי הפעולה שלו בדגש על ניסיון כניסה למתקן יגרמו לכך שבעל התפקיד בכניסה לא יחשוב לרגע שמי שעומד מולו הינו אדם המתחזה לאחר.

מדוע העובד בתוך המתקן מאמין ליריב עם "האפוד הזוהר" ומאפשר לו להמשיך במעשיו? 

  1. ככלל, העובד מניח כל מי שעבר את מערך האבטחה בכניסה למתקן הוא בסדר ובעל אישור להסתובבות בתוך המתקן.
  2. עובד ללא הכשרה ו/או מודעות ליכולות היריב הפוטנציאלי, יהיה בעל סיכוי נמוך להבין שמי שעומד מולו אינו תמים. 

מה צריך לעשות כדי להצליח להתמודד מול היריב עם ה"אפוד הזוהר"?

  1. לגבש תפיסת אבטחה שתהווה בסיס לגיבוש תיק אבטחה ונהלי אבטחה למתקן שיוגדרו כתורה אחידה ליישום כלל תפקידי האבטחה במתקן.
  2. לדאוג שנהלי האבטחה בכניסה למתקן מגדירים תהליך בידוק ביטחוני המבוסס על זיהוי חד חד ערכי לכל אדם שמבקש להיכנס למתקן – ככלל, מומלץ לא לאפשר לבעל התפקיד בכניסה למתקן שיקול דעת כדי למנוע מצב שהיריב מצליח לייצר מצג שווא ולשטות.
  3. לשלב בהכשרה המקצועית של בעלי התפקידים השונים במערך האבטחה תוכן העוסק בראיית התוקף – חשיבה, מאפיינים ודרכי פעולה.
  4. לקיים עם בעלי התפקידים בכניסה למתקן סימולציות המדמות דרכי פעולה של היריב הפוטנציאלי שינסה להיכנס למתקן ללא בדיקה – ניתן להיעזר בסרטונים של "יוטיוברים" כדי ללמוד על היריב ולצורך המחשה.
  5. להעלות את המודעות של העובדים במתקן להמצאות אנשים חריגים בסביבת עבודתם בעזרת הכשרות מקצועיות, קמפיין מודעות ועוד.
  6. לבצע תרגילים למערך האבטחה ולעובדים לבדיקת רמת הידע ורמת איכות הביצוע.

שני "יוטיוברים" ישראלים החליטו גם לתעד את עצמם מנסים להיכנס למתקנים ציבוריים וביטחוניים – למרות שמצדם זה נחשב למעשה קונדס, ניתן ללמוד רבות מהתוצאות:

לסיכום:
היריב הפוטנציאלי ישתמש בכל יכולותיו האישיות כדי לנסות ולהיכנס למתקן ללא שיבוצע עליו תהליך בידוק ביטחוני תוך שהוא מזהה ומנצל את החולשות בקרב בעלי התפקידים השונים המוצבים בכניסה למתקן. רוב הכישלונות של בעלי התפקידים בכניסה בהתמודדות מול היריב המתחזה, נובעים מחוסר ידע מקצועי הגורם לאי אמונה שהיריב יכול להגיע לבוש באפוד זוהר או כקצין צבאי או כשוטר או כנותן שירות כזה או אחר. הדרך ללמד את מערך האבטחה להתמודד מול יריב מתחזה קיימת וקלה יחסית ולכן כל מה שנשאר זה להיות מודע לאיום ולתת לו מענה מתאים.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בשילוב ראיית התוקף!!!

רצח הרב מאיר כהנא 1990 – כרוניקה של מתנקש

ב 5 בנובמבר 1990 נאם הרב מאיר כהנא במלון מריוט בניו יורק, בפני יהודים אורתודוקסים, בניסיון לשכנע אותם לעלות לישראל. לאחר הנאום, מעט לאחר השעה 21:00, בעת שהקהל התגודד סביב כהנא, הגיח המתנקש אל סייד נוסייר, לבוש כחרדי, וירה בצווארו של כהנא כדור אחד שהרגו. במהלך מנוסתו מהאולם, נפצע אל סייד נוסייר מירי שוטר. אל סייד שרד את הפציעה, שרד את התביעה על רצח הרב מאיר כהנא ובסופו של דבר הואשם בהחזקת נשק ובירי על אזרחים ושוטר.

האם אל סייד נוסייר נולד רוצח?

אל סייד נוסייר נולד בפורט סעיד, מצרים, שם הפך להיות מהנדס ועבד בתחום. בשנת 1981 היגר לארצות הברית, ובשנת 1989 הפך לאזרח אמריקאי, התחתן ונולדו לו שני ילדים (אחד מהם זאק איברהים). נוסייר התגורר בניו ג'רזי ועבד בעבודות שונות בניו ג'רזי ובניו יורק. בין השאר הועסק נוסייר על ידי עיריית ניו יורק בתיקון מזגנים בבית המשפט הפלילי בעיר. נראה שאל סייד הצליח להשתלב היטב בגלגל החיים בארצות הברית ויחד עם משפחתו יצר שגרה טובה ונוחה.
איברהים זוכר את אביו כאב אוהב בעל חוש הומור מצוין, שלא היה רב עם אשתו, ורק התעניין בגידול ילדיו להיות אנשים טובים. בבגרותו נשאל איברהים מה השתנה אצל אביו ומתי? זו היתה תשובתו: "כשהייתי בגיל 6, משהו התחיל לקרות לאבי. הוא נעשה דכאוני, נשאר הרבה בבית והיה קורא בשקט את הקוראן. אבי התחיל ללכת למסגד באופן קבוע. אחד המטיפים במסגד שבה במיוחד את לבו של אבי: מסית פלסטיני בשם אבדאללה יוסף עזאם (אחד ממייסדי והוגי האידיאולוגיה של הטרור האסלאמי הסוני הבינלאומי במאה העשרים, מבכירי ארגון הטרור אל קאעידה). אבי פגש את עזאם במסגד, וחזר נלהב. הוא וחבריו מהמסגד החלו להיפגש בדירתנו, ודיברו בגלוי על תמיכתם בג'יהאד באפגניסטן. אבי השיג במהרה קו ישיר לעזאם, שאותו העריץ. הוא וחבריו מהמסגד יצאו למחנות כדי להתאמן בכישורי הישרדות ובקרב מגע. כמו כן, התאמנו בירי. הוא גם התחיל לקחת אותי למסגד להאזין לדרשות המסיתות של “השייח העיוור״, עומר עבדול רחמן, אב רוחני של כמה ארגוני טרור ומקורב לבן-לאדן. ההטפה הדתית של השייח העיוור לא בדיוק התמקדה בכיבוד הורים או בחשיבות התפילה. אבי לקח אותי איתו כדי לשמוע את השייח העיוור פעמים רבות. לא הבנתי מספיק ערבית כדי לתפוס יותר מאשר מילים בודדות, אבל האכזריות שעלתה מדמותו גרמה לי חלחלה. אבי התקרב לשייח העיוור והפך לנהגו ולשומר ראשו. נקודת השבירה הגיעה כאשר אבי אמר לאימי שהוא אינו רוצה עוד לתמוך בג'יהאד מרחוק. הוא שואף לצאת לאפגניסטן ולאחוז בנשק. אימי נחרדה. בסופו של דבר אבי לא נסע. ב‑1989, מישהו ניסה לחסל את עזאם באמצעות מטען חבלה. המטען לא התפוצץ. בנובמבר של אותה שנה, עזאם נסע עם שני בניו בג'יפ בדרך לתפילת יום השישי, כאשר מחסל הפעיל מרחוק מטען חבלה שהוטמן בדרך. שלושתם נהרגו. אימי תיארה את הידיעה על מותו של עזאם כרגע שבו היא איבדה את אבי אחת ולתמיד. כפונדמנטליסט שהאמין שהוא מכשיר חי לביטוי זעמו של אללה, אבי חיפש מטרות פוטנציאליות וכאלה לא היו חסרות. במהרה, אבי גילה מהי קריאתו האמיתית: לרצוח את הרב מאיר כהנא. 

 

התיאור של איברהים מסביר בצורה יוצאת מן הכלל כיצד אדם שנולד לבית נורמטיבי הופך בבגרותו לקיצוני ולרוצח:

ההחלטה של אל סייד נוסייר לעזוב את מדינת הלאום שלו, מצרים, ולהגר לארצות הברית על מנת ליצור לעצמו חיים טובים יותר, ללא ספק הפכה לסיבה הראשונה להפיכתו לקיצוני בעיקר בגלל ההבדלים הרבים בין מצרים לארצות הברית – נוסייר הביע סלידה מהתרבות האמריקאית ומה שנתפס בעיניו כשחיתות מוסרית.

קיים סיכוי גדול אצל אדם אשר חיי במקום שאינו תואם את החינוך, התרבות והדת שקיבל בבית הוריו ובמדינת הלאום שלו, שיחפש מקום אשר יזכיר לו זאת – המקום הזה הוא המסגד שאל סייד נוסייר החל ללכת אליו. בנוסף, יחפש אדם אחר, מנהיג, שיאפשר ללכת אחריו, שיראה לו את האור, שייתן לו תקווה חדשה – מטיפים דתיים קיצוניים, כמו השייח העיוור ועזאם, הם אותם מנהיגים. מנהיגים אשר פועלים ויודעים לאתר במסגד אנשים "חלשים" שמחפשים את עצמם, שמחפשים את הדרך הנכונה עבורם וזאת כדי להפוך אותם "לחיילים" ממושמעים שיפעלו עבורם – אל סייד נוסייר התאים בדיוק לקבוצת האנשים האלה.

מדוע בחר אל סייד נוסייר לפגוע דווקא באישיות ישראלי?

קריאת הקרב של המטיף במסגד, עזאם, הייתה בהקשר לאפגניסטן: "הג'יהאד והרובה לבדם – לא משא ומתן, לא התוועדויות ולא דיאלוגים".
לעומתו, השייח העיוור הגיע לאמריקה כדי לגבש את הנאמנים לג'יהאד העולמי, שלא רק תבעו את אפגניסטן, אלא ביקשו לשים קץ, בכל אמצעי הנדרש לכך, לשליטה של ישראל על פלסטין, הממומנת והנתמכת על ידי ארצות הברית – מדינת ישראל היא האויב של האסלאם.
המנהיגים החדשים של אל סייד נוסייר סימנו עבורו ועבור שאר המאמינים את האויבים שנגדם צריך להילחם, ביניהם נמצאת גם ישראל. כדי להפוך לחייל פעיל ויעיל שיעלה את ערכו בעיני המנהיגים, החליט אל סייד לעשות מעשה ולנסות ולפגוע באריאל שרון אבל עד מהרה זנח את תכניתו כנראה בגלל שהבין שהינו אישיות מאובטח. בחיפוש אחר מטרה אחרת, מצא אל סייד את הרב מאיר כהנא.

כיצד הופך אישיות פוליטית למטרה עבור היריב?

כל אדם אשר בוחר בדרך פוליטית ובמסגרת זו הופך את עצמו לקיצוני בזכות דעותיו ו/או מעשיו, מגדיל את הסיכוי לכך שיצבור לעצמו אויבים בתוך הבית ומחוצה לו. אין ספק שהרב מאיר כהנא ז"ל ענה להגדרה של פוליטיקאי קיצוני בדעותיו ובמעשיו לאורך השנים עד ליום ההתנקשות בחייו. בספרו "לשכים בעיניכם" הציג הרב מאיר כהנא את תפיסת עולמו:
"מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה. את זה ניתן ליישם רק במסגרת של רוב יהודי קבוע ומיעוט ערבי שלו וזעיר-ממדים. אך הערבים סבורים כי היהודים גזלנים ששדדו מהם את ארצם. אין הערבים חשים קשר מחייב או רגש כלפי מדינה שנשמתה יהודית. והערבים מתרבים, בכמות ובאיכות. הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון; הם ידרשו "אוטונומיה" לחלקים שונים של המדינה. לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי. והתוצאה: התנגשות עקובה מדם. אם אמנם רצוננו למנוע התפתחות כזאת, רק דרך אחת פתוחה לפנינו: העברה מיידית של הערבים מארץ-ישראל לארצותיהם. כי לגבי ערביי ארץ-ישראל ויהודיה יש רק פתרון אחד: הפרדה. היהודים בארצם, ואילו הערבים בארצותיהם. הפרדה. רק הפרדה.
אין ספק שהיתה התנגשות בין דעותיו של הרב מאיר כהנא לדעותיו של אל סייד נוסייר.

מה הייתה ראיית התוקף של אל סייד נוסייר?

כאמור, אל סייד בחר ברב מאיר כהנא כמטרה המתאימה למימוש ייעודו החדש כלוחם ג'יהאד עולמי. במכתב ששלח מהכלא שבו הוא מודה על ביצוע ההתנקשות ברב מאיר כהנא, תיאר אל סייד: "ב 1989 התחלתי לבצע מעקב אחר מאיר כהנא במהלך ביקוריו באזור ניו יורק. נכחתי בשתיים מהרצאותיו בשני בתי כנסת, אחת בלונג איילנד ואחת בברוקלין. התחזיתי ליהודי ספרדי. דיברתי עם הרב כהנא ביחידות, בארבע עיניים, לפחות פעמיים. דיברתי איתו גם בפומבי במהלך פרק השאלות והתשובות שלאחר ההרצאות שלו. ב – 5 לנובמבר 1990, נכחתי בעוד הרצאה שלו במלון במנהטן, בסוף ההרצאה, יריתי בכהנא ונמלטתי מהמלון".

מדוע בחר אל סייד נוסייר להתנקש ברב מאיר כהנא דווקא במהלך אירוע?

בחירתו של אל סייד מוכיחה שהיריב בוחר לבצע את ההתנקשות עצמה דווקא במהלך פעילות ציבורית ופוליטית של האישיות ובמקום עם קהל כדי לעלות את הערך המוסף של פעולתו על ידי עדים וצילום ופרסום בכלי התקשורת השונים ולמרות שבחירה זו מעמידה אותו עצמו בסכנת פגיעה או היתפסות. ברור שבמהלך העיקוב שביצע, יכול היה אל סייד לאתר את הרב כהנא במקום שקט יותר ונוח יותר לביצוע ההתנקשות, מקום שגם היה מאפשר לו לירות ולהיעלם מהשטח. היריב המתנקש, מוכן להסתכן בחייו או במאסר ארוך ולו רק כדי להראות למנהיגים הדתיים שלו ולשאר המאמינים את פעולתו למען הג'יהאד.

האם כל אדם אשר מוצא את עצמו בסביבה שלילית וקיצונית יבחר ללכת בדרך הזו?

איברהים, בנו של אל סייד נוסייר, יכול היה להיות בדיוק במקום שבו מצא את עצמו אביו ולמרות זאת בחר בדרך אחרת, בדרך ההפוכה והטובה. בנוסף לכך, הוא ומשפחתו בחרו להתנתק לחלוטין מאב המשפחה ואף החליפו את שמם. איברהים משקיע חלק מזמנו בהעברת הרצאה המתארת את שעבר עם אביו ומשפחתו.

 

במעשה התנקשות, חשף אל סייד נוסייר את דרך הפיכתו מאדם נורמטיבי למתנקש קיצוני ואת דרך חשיבתו ופעולתו שכללה איסוף מודיעין ומעקב אחרי המטרה, יכולת היטמעות בסביבת המטרה, יכולת לבישת דמות אחרת על עצמו ובסופו של דבר בחירת דרך הפעולה הסופית – ירי עם אקדח מטווח קצר כדי להצליח להשיג את המטרה באחוזים גבוהים – רצח הרב מאיר כהנא ז"ל.

האם אישיות, כמו הרב מאיר כהנא ז"ל, יכול למנוע ולסכל ניסיון התנקשות בו למרות שאינו אישיות מאובטח?

אישיות בעל דעות ופעולות הנחשבות לקיצוניות חייב לדעת שהוא מקים עליו יריבים בתוך בית ומחוצה לו. אישיות לא מאובטח אשר נוסע לחו"ל יכול וצריך לדאוג לעצמו לאבטחה, זו יכולה להיות אבטחה המבוצעת על ידי מאבטחי אישים מקצועיים או אבטחה לא מקצועית אבל כן נראית לעין המבוצעת על ידי עוזר או הצוות המתלווה לאישיות – עוזר אשר עבר הכשרה לביצוע פעולות אבטחה לא חמושה בסביבה הקרובה לאישיות, בדגש על נראות המייצרת הרתעה כלפי חוץ, יכול לגרום ליריב לבחור שלא לבצע את פעולת ההתנקשות.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בכל דרך

מודעות איש הביטחון לאחריות המוטלת עליו

במקצוע האבטחה, בניגוד להרבה מקצועות אחרים, פירמידת האחריות הפוכה כך שהקודקוד שלה נוגע בקרקע והבסיס נמצא למעלה. המשמעות של פירמידה כזו היא שרוב האחריות לביצוע המשימה מוטלת דווקא על בעל התפקיד הנמוך ביותר בהיררכית התפקידים – המאבטח, השוטר, החייל. האם תהליך הגיוס, ההכשרה והניהול בשגרת העבודה באמת מצליחים להחדיר בקרב אנשי הביטחון השונים את המודעות לגודל האחריות המוטלת עליהם? האם אנשי הביטחון עצמם באמת מודעים ומבינים את גודל האחריות המוטלת עליהם? התשובה לשתי השאלות החשובות האלה היא לא!!! הרבה מאוד מנהלים לא פועלים או פועלים אבל לא מספיק כדי להצליח במשימה העיקרית שלהם, ויחד איתם, הרבה מאוד אנשי ביטחון לא מצליחים לממש את האחריות שמגיעה עם המקצוע. מספר גדול של אירועים שהתרחשו בעבר מוכיחים שהיריב פעל בדיוק ברגע שבו איש הביטחון לא היה ערני לנעשה סביבו ולא היה מרוכז וממוקד במשימה שהוטלה עליו. העובדה, שבמקצוע האבטחה הפירמידה הפוכה, מייצרת הבדל מהותי נוסף מול מקצועות אחרים והוא מתייחס לכך שמשימת השמירה על חיי אדם הופכת את כל בין כל אנשי הביטחון באשר הם לשווים, בין אם הם עובדים בגוף ממלכתי או אזרחי ובין אם הם מאבטחים אישיות או קניון או אזור עם אנשים. לצערי הרב, לא עובר יום בלי פרסום תמונה או סרטון של איש ביטחון (מאבטח, שוטר, חייל) שלמרות שהוא בעמדה מבצעית ופעילה, לוקח לעצמו "הפסקה" כדי לקיים שיחה עם חבר לעבודה או כדי להסתכל מה חדש בפלאפון או סתם כדי להוריד את הראש למנוחה קלה. 
כל מערך אבטחה שמטמיע בתוכו את תחום ראיית התוקף בטוח שמצליח יותר מאחרים בהעלאת מודעות חשיבות המשימה בקרב אנשי הביטחון שעובדים בו. איש ביטחון שיבין מיהו היריב שלו ומה דרכי החשיבה והפעולה שלו, יבין טוב יותר שאירוע תקיפה יכול להתרחש בכל רגע נתון במהלך המשמרת, ללא סימן מקדים וללא הכנה מוקדמת ובנוסף, ידע ויכיר שבשנים האחרונות היריב תוקף דווקא אנשי ביטחון ולא אזרחים, מה שמעלה את חשיבות המושג "ביטחון כוחותינו". למרות שהגיוס לתפקידי ביטחון נחשב לרוב לקל יחסית, לא כל אחד מתאים לעבוד במקצוע המיוחד והקשה הזה ולו רק מסיבת האחריות העיקרית המוטלת על איש הביטחון והיא משימת השמירה על חיי אדם. עובדתית, הרבה מאוד אנשי ביטחון שכבר עובדים ומבצעים את המשימות השונות בשטח, לא באמת מבינים שכישלון שלהם יכול לגרום למושא האבטחה שתחת אחריותם להיפגע או חס וחלילה להיהרג ולא באמת מעקלים שפציעה נשארת לכל החיים ושלא ניתן להחזיר אדם מת לחיים.
כמי שעוסק בתחום ראיית התוקף באופן שוטף, חוקר, לומד ומלמד על דרכי היריב הפוטנציאלי, אני מאמין שהדרך הטובה ביותר להטמיע את הנושא כדי לעלות את המודעות לאחריות בקרב אנשי הביטחון היא למידה וחקירת אירועים שהתרחשו ותועדו.
תמונה אחת שצולמה רגע לפני ניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית רונלד רייגן ב – 30 למרץ 1981, ממחישה היטב את העובדה שאיש ביטחון לא יכול שלא לבצע את משימתו ברמה הגבוהה ביותר כל עוד הוא מאייש עמדה ונדרש להתמודד מול כל יריב שיכול לפעול פתאום וחשוב מכך תוך שלעיתים הוא נדרש להתנהג בניגוד לרצון והחושים הטבעיים שנמצאים בכל אדם:

הנשיא רונלד רייגן מסיים אירוע במלון הילטון בוושינגטון ויוצא עם פמלייתו וצוות האבטחה החוצה לרכב שממתין מבעוד מועד בנקודת היציאה שנקבעה. מערך האבטחה מאפשר לעיתונאים ואזרחים לעמוד בקרבת התפר (האזור הפתוח שבין המלון לרכב הנשיא) ובמקביל מציב שוטרים ומאבטחים בעמדות על מנת למנוע ולסכל כל ניסיון פגיעה בנשיא. בנקודת הזמן שהתמונה מתעדת, צוות האבטחה של הנשיא והשוטרים שמסייעים לו, לא ידעו שבתוך קבוצת העיתונאים שעומדים בצד שמאל של הנשיא במרחק של מספר מטרים בודדים, נמצא ג'ון הינקלי, אזרח חולה נפש שהושפע מדמות מהסרט "נהג מונית", שהגיע כדי לנסות ולהתנקש בנשיא בעזרת אקדח שהיה ברשותו. רגע לפני שג'ון הינקלי מחליט לבצע את הירי לעבר הנשיא, ניתן לראות שהשוטרים שהוצבו מולו מסתכלים לעבר הנשיא במקום להסתכל לכיוונו, לכיוון ממנו יכול להגיע היריב המתנקש. אותם שוטרים כשלו בהתנהגותם המבצעית בדיוק בשלב הקריטי באבטחת הנשיא, בדיוק ברגע שנדרש מהם להיות ברמת המוכנות, הריכוז, המיקוד והדריכות הגבוהים ביותר. התמונה מראה בצורה יוצאת מהכלל את התופעה שבה איש ביטחון לא מצליח להתגבר על הרצון הטבעי של הגוף, במקרה הנ"ל, הסקרנות והרצון העז לראות את הנשיא מקרוב במקום לעמוד ולהסתכל לעבר גזרת האיום. ישנם הרבה דברים שיכולים להסיט את איש הביטחון ממשימתו – הסתכלות על אישיות או אדם מפורסם, הסתכלות על רכב מיוחד ויפה, התעסקות עם הפלאפון, הסתכלות על המשחק במקום על הקהל ועוד, כל דבר מעניין שגורם למוח לתת פקודה להסתכל. המתנקש ג'ון הינקלי, מחליט לפעול בדיוק ברגע המתועד בתמונה, הרגע שבו השוטרים לא מסתכלים לכיוונו. לדעתי ניתן לקבוע, שבהתנהגותם הלא מבצעית, השוטרים אפשרו לג'ון הינקלי לשלוף את אקדחו ולהצליח לירות 6 כדורים לעבר הנשיא ולדייק עם אחד מהם שפגע בו ופצע אותו. אין ספק, שבמידה והשוטרים כן היו עומדים בפיתוי הקשה וכן מתמידים להסתכל לכיוון קבוצת העיתונאים בזמן הליכת הנשיא לרכב, היו מצליחים לזהות את פעולתו של ג'ון הינקלי בשלב מוקדם יותר שהיה מאפשר להם למנוע את ביצוע הירי שלו לעבר הנשיא.
סרטון התיעוד של ניסיון ההתנקשות:

כל מי שבוחר לעבוד כאיש ביטחון, מאבטח, שוטר וחייל, חייב לדעת ולהבין שבחר באחד המקצועות הקשים ליישום, מקצוע המשלב בין אחריות גדולה על חיי אדם לבין קושי פיזי ומנטלי במהלך  איוש עמדה וביצוע המשימה, כל משימה בכל זמן ובכל מקום. על כל מנהל של אנשי ביטחון לדעת שלמרות שמימוש האחריות בקצה היא על העובד שמבצע את המשימה, עליו לפעול תמידית להעלאת המודעות לאחריות המוטלת על העובד כדי לנסות ולהתגבר על כלל התופעות ההתנהגותיות הטבעיות אבל ההרסניות להתמודדות מול היריב. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במודעות מלאה לאחריות על חיי אדם!!!

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך

בכל הביקורות האקטיביות האחרונות שביצענו בארגונים וחברות שונות המסקנה העיקרית עסקה בחשיבות העובדים במערך האבטחה. כן, קראתם נכון, העובדים משולבים במערך האבטחה למרות שהייעוד המקצועי שלהם אינו קשור כלל לאבטחה ובנוסף אינם בעלי הכשרה לביצוע פעולות אבטחה בגזרתם.
מי שינתח בצורה מקצועית ונכונה את המתקן שלו בראיית התוקף, יגלה ויבין שהיריב שיצליח לעבור את מעגלי האבטחה הראשונים, יגיע למעגל האבטחה האחרון ויפגוש בו את העובדים ולא את המאבטחים, כך שבפועל במקום שבו היריב נמצא ביעד הפגיעה הסופי שלו בתוך המתקן מי שימצא בסביבתו הם העובדים. במצב הזה העובדים הם היחידים שיכולים לזהות את היריב כחריג ולפעול לחשיפתו בזמן אמת.
כשחושבים על זה, כל עובד הוא כמו מצלמה מתקדמת ומשוכללת. יש לו עיניים כדי לראות (העדשה), יש לו אוזניים כדי לשמוע (המיקרופון) ויש לו שכל וחשיבה כדי לעבד את הנתונים ולקבל החלטה (התכנה). עכשיו תתחילו להבין ולבדוק כמה "מצלמות" יש לכם במעגל האחרון ואיפה. הפער שהצבענו עליו בכל הביקורות האקטיביות שביצענו בכל הקשור לעובדים בארגון, חברה או עסק גילה את הסיבה לכך שהעובדים לא מצליחים לשמוע ולראות את היריב בסביבת עבודתם למרות שהוא עומד ומבצע את זממו קרוב מאוד אליהם – ה"תכנה" של העובדים לא הוזנה בהגדרות המתאימות להבנה שמדובר באדם חריג שמבצע פעילות חריגה. העובדים לא עברו מעולם הדרכה או הכשרה מקצועית שתכין אותם ותאפשר להם לאתר את היריב בסביבת עבודתם.

ארגונים, חברות ועסקים אשר הבינו שלא ניתן להציב מאבטח ומצלמה בכל מקום במתקן והשכילו לשלב את העובדים במערך האבטחה העלו את המענה נגד תקיפה פיזית בצורה מרשימה. דרושה לכך החלטה ניהולית להקצאת משאבים מקצועיים ונכונים שיהפכו כל עובד ל"מצלמה" איכותית וחכמה. סוג של מצלמה עם אנליטיקה בתוכה.
מדוע ישנם עדיין הרבה מאוד ארגונים, חברות ועסקים שלא עשו זאת? 
חברה שלא נפגעה על ידי יריב ואינה מודעת לאיומים ולסכנות וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שבמודע לא רואה לנכון להשקיע משאבים במערך האבטחה שלה מעבר לנדרש ממנה וגם וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שרצה קדימה ומשקיעה משאבים ותקציבים רבים בהגנה על המידע כנגד תקיפות מבחוץ ומזניחה או שוכחת את האבטחה הפיזית.
לשתי החברות הראשונות אין לי יותר מידי מה להגיד חוץ מלאחל להם בהצלחה והלוואי שלא יותקפו אף פעם.
לעומתן, אומר לחברה השלישית שסביר להניח שנדבקה בתופעת הסייבר הפופולרית כמו הרבה חברות אחרות ואסביר שבשנים האחרונות ארגונים, חברות ועסקים רבים משקיעים כסף רב במתן מענה כנגד איומי סייבר ובצדק כי במידה ויתממשו יוכלו לגרום לנזק קשה ולעיתים לבלתי הפיך, אבל כאשר זה בא על חשבון המענה הפיזי ברור שהחשיפה לאיומים הקיימים נשארת גבוהה. בד בבד עם העליה בהשקעה בסייבר נושא ניהול הסיכונים השתכלל והשתפר וגרם לכך שיותר ויותר מנהלים ומנב"טים מצליחים להגדיר רשימת איומים ממוקדת שרלוונטית למתקן ולמאפייניו בלבד. אני חושב שכל רשימה כזו, עד כמה שתהיה מממוקדת חייבת תמיד תכלול איומים שקשורים לתקיפה פיזית של המתקן ולא רק תקיפה מרחוק.
ישנם יריבים בעלי יכולת חדירה לתוך המתקן בשעות הפעילות שלו שיודעים כיצד לעבור את מערך האבטחה בדרכם לחדר השרתים ולמשרדים/חדרים/מחסנים רגישים שכוללים מידע ו/או ציוד בעל ערך רב וכו'. כאמור, במקומות האלה בתוך המתקן, אם היריב פוגש אנשים אלה הם העובדים ולא המאבטחים.
עובד ללא מודעות לאיומים והסכנות קיימים בגזרתו וללא הכשרה וכלים כיצד להתמודד איתם, לא יצליח לזהות את היריב בזמן אמת ובטח שלא יידע להתמודד עמו, וגרוע מכך, בתמימותו יעזור לו להיכנס למקום אסור ואף ילווה אותו מבלי לדעת את כוונותיו הרעות.
יריב בעל יכולת בינונית ומעלה יודע לזהות תופעות בתוך הארגון שיוצרות פרצות ופערים במעגלי האבטחה ויודע כיצד לנצל אותן לטובתו תוך שהוא "מפעיל" את העובדים התמימים כדי שיעזרו לו מבלי שיידעו ויבינו שהם עושים זאת. היריב משטה בעובדים ללא הכשרה בקלות יחסית. לרוב זו לא אשמתם של העובדים מכיוון שלא הוכשרו לכך ולכן לא יידעו להיות ערניים לסכנות בגזרתם במקביל לביצוע עבודתם השגרתית.
עובדתית, עובד ללא הכשרה ייכשל ברוב הפעמים שבהם היריב יפעיל עליו מניפולציות ובמעמד המפגש עמו יתפתה לפתוח את הדלת למרות שכוללת מערכת בקרת כניסה, יאמין לדמות שהיריב עטה על עצמו ולתפקיד שייחס לעצמו, ישכח את הנהלים ויאבד אפילו את החשדנות הבסיסית הנמצאת בכל אדם. ישנם מצבים שבהם היריב כל כך משכנע כך שאפילו עובד שחושד שמשהו לא בסדר מרגיש חוסר ביטחון עצמי ויכולת לאזור את האומץ לעצור לרגע ולשאול את השאלות הנכונות או פשוט להזעיק את כוח האבטחה במתקן.
על מנת שעובד יהפוך להיות מעגל אבטחה אחרון מקצועי ויעיל צריך קודם להבין את הפער הקיים בנושא, לאחר מכן צריך להקצות לכך תקציב ומשאבים ובסוף צריך להעביר את העובדים הכשרה מתאימה. המטרה אינה להפוך את העובדים למאבטחים. המטרה הינה ללמד את העובדים לזהות חריגים בגזרתם תוך שהם מבצעים את תפקידם כנדרש וללא פגיעה בייעודם המקצועי. אפשר להגיע למצב שבו העובד רואה אדם בסביבתו ונדלקת לו נורה אזהרה. 

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך באזורים שבהם אין מאבטחים ויתכן שגם אין מצלמות ולכן כל מה שצריך לעשות זה להרגיל את העובדים להרים את הראש ולהשתמש בעיניים (העדשה) על מנת לזהות מי נמצא לידם והאם הוא מוכר ובעל אישור לשהייה במקום, להקשיב לרעשים (המיקרופון) בסביבה כך שגם אם העובד עסוק בעבודתו השגרתית ועיניו למטה הוא לא יאבד את יכולת השמיעה שתסייע לו לדעת שמשהו חריג מתרחש לידו ובסוף חלה חובה לצייד את העובדים בהגדרות חד ערכיות וברורות שיהוו עבורו את התכנה שתחבר את מה שהעיניים רואות ואת מה שהאוזניים שומעות ליכולת לקבל החלטה האם מדובר באדם חריג שצריך להתייחס אליו עכשיו.
מי שיבצע את שכתבתי יצרף למערך האבטחה עשרות או מאות או אלפי מצלמות אנושיות וחכמות שיקשו על חייו של היריב וישפרו משמעותית את המענה כנגד האיומים שהוגדרו.  

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב העובדים!!!

אבטחה באתרי תיירות בעולם

בחודש פברואר האחרון טיילנו מספר ימים ברומא המדהימה והשופעת באתרים היסטוריים שמושכים אליהם אלפי תיירים כל יום. אלפי תיירים שמתחילים להגיע לאזור הכניסות לכל אתר זמן מה לפני פתיחתן ויוצרים ריכוז קהל גדול וקבוע עד לשעת סגירת אתר למבקרים. אתרי התיירות שונים בגודלם ובאטרקטיביות שלהם בעיניי התיירים ולכן מספר המבקרים משתנה בהתאם וגם תלוי בעונת השנה הרלוונטית. לא בכל אתרי התיירות נוצרים ריכוזי קהל גדולים אבל ישנם אתרים בהם קיים ריכוז קהל גדול במיוחד כל הזמן, אחד מהם הוא אתר הקוליסאום ברומא.
גם אנחנו הלכנו לבקר באתר הקוליסאום וכדי להיכנס לתוכו נדרשנו לעבור תהליך בידוק שכלל עמידה בתור עד לנקודת בדיקת כרטיס כניסה לאתר ועמידה בתור עד לבדיקת גוף וכבודה. כמי שעוסק וחושב כל הזמן על אבטחה, הסתכלתי על מערך האבטחה באתר כדי לענות על השאלה עד כמה הוא יעיל אל מול האיומים האפשריים הקיימים. 
למרות שאירופה עוברת בשנים האחרונות תהליך הבנה שנדרש לעשות אבטחה באזורי תיירות בכלל ובאתרים פופולאריים בפרט, ניתן לראות שתפיסת ושיטת האבטחה המופעלות בחלקם אינן נכונות ואינן נותנות מענה איכותי כנגד אפשרויות הפעולה של היריב. יריב אשר מעוניין לבצע פיגוע ראווה, יחפש מקום עם ריכוז קהל גדול יחסית המאפשר לו לגרום למכסימום הרוגים ופצועים בקלות ובפעולה פשוטה עד כמה שניתן ובעדיפות לאתר תיירות מוכר ופופולארי שיעלה את איכות והערך המוסף של הפיגוע.
על מנת להסביר מדוע למרות שקיים באתר מערך אבטחה התיירים המגיעים אליו נמצאים בסכנה ממשית, אתייחס לאתר הקוליסאום תוך הצגת תמונות להמחשה:
אתר הקוליסאום ממוקם באזור מרז העיר ובסמיכות לאתרי תיירות נוספים המשכים אליהם אלפי תיירים בכל יום. אל אתר הקוליסאום מגיעים אלפי תיירים כמעט בכל ימות השנה מפרק זמן לפני פתיחת הכניסה ועד לשעת סגירתה. בפרק הזמן הזה, קיים מחוץ לכניסה ריכוז קהל גדול יחסית הממתין בסבלנות להתקדמות התור ולכניסה לאתר לצורך ביקור בו.

תמונת אתר הקוליסאום לפני הגעת הקהל:

תמונות עם ריכוז הקהל החיצוני הממתין לכניסה – בצד המערבי של האתר:

חלק מריכוז הקהל החיצוני בצילום מלמעלה:

ריכוז הקהל הזה ממוקם מחוץ לנקודת התחלת תהליך הבדיקה הקיים באתר ולא נראה שיש בסביבתו מאבטחים ו/או שוטרים.
בהמשך, במסלול הבדיקה, קיים ריכוז קהל נוסף שממתין לתורו להיבדק בשער מגנומטר ובמכונת שיקוף:

במצב הקיים, אין ליריב שום סיבה לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר ולכן אין לו צורך להתמודד עם מעגל המאבטחים המוצב בעמדות הבדיקה הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף. השיטה הנוכחית הופכת את הקהל למטרה נייחת, חשופה וקלה לפגיעה.  

ניתוח בראיית התוקף:
כאמור, היריב התוקף מחפש ריכוז קהל נוח מבחינתו לפגיעה המונית. ריכוז הקהל התמידי הקיים באתר הקוליסאום, עונה לצרכי היריב התוקף ובמיוחד זה אשר ממוקם מחוץ למתחם מסלול הבדיקה. כפי שזה נראה, היריב לא צריך לעבור אבטחה כדי להגיע לריכוז הקהל החיצוני ולכן אין סיבה שירצה וינסה להגיע לריכוז הקל שנמצא בתוך שטח האתר.
ליריב אין בעיה לראות, ללמוד ולהבין שקיים מערך אבטחה רק בעמדות הבידוק הממוקמות בתוך שטח האתר, בקו הכניסות אליו. יש לציין שכדי להגיע לריכוז הקהל הפנימי, היריב צריך רק לעבור סדרן שבודק האם יש בידו של המבקר כרטיס וללא בדיקה גוף וכבודה. באתר הקוליסאום, כמו גם באתרי תיירות רבים נוספים, ניתן לראות שיש 2 ריכוזי קהל לבחירתו של היריב. ברור שרוב היריבים יבחרו את ריכוז הקהל החיצוני כיעד לפגיעה. 
מה עוד צריך מחבל מתאבד או מחבל עם רובה אוטומטי יותר מאש ריכוז קהל גדול שעומד חשוף ללא הגנה היקפית?

אני חושב שכל גוף אשר אחראי על אתר תיירות אשר מושך אליו אלפי תיירים שיוצרים ריכוזי קהל, חלה החובה להפעלת מערך אבטחה מקצועי הפרוס במעגלי אבטחה המוגדרים בתפיסה ושיטת הפעלה שנכתבו על בסיס ניתוח השטח ומאפייני הפעילות באתר בראיית התוקף וזאת על מנת להצליח להוות מענה יעיל והולם כנגד היריב הפוטנציאלי ולממש את האחריות על ביטחונם של כל האנשים שהגיעו לבר באתר. 
בישראל, קיימים מספר גופים בודדים אשר מפעילים מערך אבטחה הפועל מול היריב בשיטת איתור סימנים מחשידים בהתנהגות ובודקים רק את מי שסווג כחריג כאשר כל השאר זורמים לתוך המתקן/האתר ללא עצירה. אני מאמין גדול בשיטה מכמה סיבות:

  1. מחייבת את מגבשי וכותבי תכנית האבטחה למתקן לבצע ניתוח בראיית התוקף.
  2. מחייבת את המאבטח/ת לחשוב על היריב ולהיות אקטיביים במהלך המשמרת.
  3. מבטלת את המצב שבו מאבטח/ת הופך/ת לפסיבי/ת רק בגלל ההמתנה שאמצעי טכנולוגי, כמו שער מגנומטר, צריך לתת לו סימן לבדיקת אדם.
  4. מעבירה את היריב הפוטנציאלי מסלול כניסה שיש בו מספר מעגלי אבטחה לאיתור חריגים – היריב מרגיש שמחפשים אותו.
  5. המאבטחים/ות ניגשים ליותר אנשים לצורך ביצוע תשאול.
  6. הרמה המקצועית הביטחון העצמי של המאבטחים/ות עולים חדות.

כך צריכה להתבצע האבטחה באתר תיירות כמו הקוליסאום:

  1. יש להגדיר את גבולות הגזרה של האתר שזה כולל כל השטח שהמצאות יריב בו יכולה להוות סכנה לקהל המבקרים.
  2. בשטח ההיקפי של האתר, יש לאפשר לקהל לשהות אך ורק באזורים שהם חלק ממסלול הכניסה והיציאה מהאתר כאשר שאר השטחים יוגדרו כסגורים למבקרים ולעוברי אורח וכל זאת על מנת ליצור מסלול כניסה אחד חובה.
  3. יש ליצור מספר מעגלי אבטחה למטרת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות כאשר המעגל הראשון מוצב בתחילת המסלול ובכל גזרה שהוגדרה ככזו שיכולה לשמש את היריב לצורך התארגנות לפני כניסה לאתר, המעגל השני מוצב באזור בו ישנו ריכוז קהל, המעגל השלישי מוצב בעמדת בדיקת הכרטיסים, המעגל הרביעי מוצב בקו הכניסות האחרונות לאתר עצמו והמעגל החמישי מוצב בתוך שטח האתר.
  4. יש לתמוך במעגלים הפיזיים בעזרת מצלמות אבטחה המופעלות ונצפות במוקד מבצעי ומקצועי המוכשר ליכולת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ל ידי מצלמות.
  5. יש להציב בגזרת המעגל השלישי ובמגל הרביעי עמדות בידוק הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף לצורך בדיקת כל אדם שסווג כחריג.
  6. לאורך כל מסלול הכניסה ובשטח הפנימי של האתר יש הציב שילוט מזהיר שמציין שהאתר מאובטח על ידי כוח פיזי ומערך מצלמות מתקדם ומקצועי.

בהתקיים כל העקרונות הללו, היריב הפוטנציאלי אשר יחליט להגיע לאתר בשלב איסוף המודיעין או בשלב הביצוע, יחויב ללכת במסלול מוגדר מראש שבו הוא יראה מאבטחים/ות אקטיביים אשר יגרמו לו לאי נוחות אף לרמת פחד ולחץ שיהפכו מצדו לביצוע פעולות בלתי רצוניות שיתורגמו על ידי מערך האבטחה לסימנים מחשידים בהתנהגות ויסווגו אותו כחריג שמחויב בתשאול מידי ובבדיקת גוף וכבודה.

שיטת האבטחה הנ"ל תגרום לכך שקהל מבקרים יזרום לתוך האתר כמעט ללא עצירה ובכך יבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ריכוז הקהל החיצוני ויחייב את היריב לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר תוך שהוא לא יכול להימנע ממעבר דרך כל מעגלי האיתור והתמודדות מולם.

גזרת האחריות:

השטח המיועד לשהיית מבקרים ולכניסה לאתר:

מסלול הכניסה ומיקום מעגלי האבטחה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת מעגלי אבטחה אשר יגרמו ליריב לבצע טעויות!!!

הטבח בניו זילנד כדגל אדום לביטחון ילדנו בבית הספר

ניו זילנד: 49 נרצחו ויותר מ-20 נפצעו קשה בטבח במסגדים
לפחות רוצח אחד הסתער על מסגדים בקרייסטצ'רץ' וירה בהמונים שבאו לתפילות יום השישי. היורה, האוסטרלי ברנטון טרנט, העביר את המתקפה בשידור חי בפייסבוק. מתפלל פלסטיני: "ראיתי אדם נורה בראשו. אנשים רצו מכוסים בדם". גם ילדים נרצחו. רה"מ ארדרן: "אחד הימים השחורים בתולדותינו"

אירוע קשה שמתווסף לאירועים דומים שהתרחשו בעבר ודומים מאוד במאפייני הפעולה של התוקף ומבחינתי מהווה דגל אדום ענק שחייב לשלוח אותנו לבצע פעולות מידיות וברורות לשיפור רמת האבטחה במתקנים דומים כגון בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי כנסת גדולים ועוד.
מדובר בתרחיש ממשי שאסור להפסיק ולעסוק בו ובטח שאסור לחשוש מלדבר ולכתוב עליו בכל הזדמנות ובכל דרך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לנסות ולמנוע אירוע כזה במחוזותינו ולכן אני חושב שצריך לנצל את הטבח המדובר כדי להעלות את המודעות וחשיבות הנושא בקרב גורמי הביטחון וכדי לזעזע את האזרחים ובמיוחד את ההורים שבננו ששולחים את ילדיהם לבתי הספר.

הרוצח מניו זילנד תיעד את הטבח בסרטון שפורסם ברשתות ולמרות שאינו קל לצפייה אין ספק שנותן הזדמנות מצוינת להבין כיצד יכול להראות טבח כזה פה אצלנו בישראל.
אני ממליץ לכל מי שיכול לצפות בסרטון שפורסם:

קישור לסרטון התיעוד: https://www.youtube.com/watch?v=C-DYpIuj6V0

עכשיו דמיינו את הכותרת הבאה:

ישראל: 49 ילדים ומורים נרצחו ויותר מ – 20 נפצעו קשה בטבח בבית ספר
 
סרטון תיעוד הטבח מדגיש וממחיש את מה שכתבתי יותר מפעם אחת על אבטחה בראיית התוקף כי הוא מראה בצורה ברורה כיצד פועל תוקף אכזרי שפועל באופן עצמאי, בקור רוח וללא רגש במשך מספר דקות ומבלי שמישהו יפריע לו. בראיית התוקף ניתן לראות שבמהלך הנסיעה כמעט ובלתי אפשרי לזהות אותו ואת אמצעי הלחימה שברשותו ובהמשך כשהחנה את רכבו בצמוד לחומת המתקן אין מי שפועל לזיהוי חריגים ואין מי שמאבטח את המתקן בכלל ואת הכניסה בפרט. במקרה הזה אני מאמין שמאבטח לא מיומן היה מתקשה לעמוד מול התוקף שלא נראה שהיה מחשיב אותו כמכשול, התוקף פשוט היה יורה במאבטח ראשון וממשיך פנימה.
אחת הכתבות האחרונות שלי עסקה בנושא הכניסה למתקן וכיצד היא צריכה להראות עם מאבטח ובלי מאבטח על מנת שתהווה מכשול בדרכו של התוקף ותשאיר סיכוי מסוים לשוהים במתקן להבין שמתחיל אירוע ולהספיק להגיב בהתאם.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאתר תוקף כזה בשלב התכנון וההתארגנות שלו בביתו או במקום מסתור וכפי שכבר הבנו גם בשלב התנועה שלו ליעד, ולכן עלינו להבין בדחיפות שהמענה נגד תוקף כזה נמצא במתקן עצמו.
בישראל, משטרת ישראל כגוף מנחה, כבר השכילה להבין שבתי ספר ומקומות הומי אדם נוספים צריכים להיות מאובטחים וטוב שכך, ולמרות זאת זה עדיין לא מספיק ולא שולח אותנו האזרחים למצב של רוגע וביטחון מלא שהילדים שלנו ואחרים מוגנים. לרוב, אבטחת מוסדות חינוך כפי שהיא מתבצעת אינה ברמה הנדרשת ובטח שאינה תוכל להתמודד עם תוקף יפעל במאפיינים דומים לאלו של התוקף בניו זילנד.
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת מכיוון שבמהלך היום אני רואה בתי ספר ומתקנים הומי אדם אחרים שפשוט נשארים פתוחים לרווחה ובהם מוצב מאבטח מוס"ח שלרוב אינו בעל נראות, יכולת ונתונים מקצועיים מספיקים על מנת שיוכלו למנוע ולסכל התקפה מהסוג הזה.
האבטחה בבתי הספר שנעשית כיום אינה מקצועית ואינה מספיקה, נקודה!!! הגיע הזמן להתעורר מהאדישות שלנו כאזרחים וכהורים ולצעוק את זה בכל הזדמנות ולדרוש תיקון מידי למען ביטחון הילדים.
השילוב בין מספר הולך וגדל של אירועי טבח כאלה בעולם לבין המציאות בה חיים בני הנוער ומעלה, מגדיר לדעתי הנחת עבודה חד משמעית שקובעת שלא רחוק היום שנער מתבגר או אזרח מבוגר יותר יחקה תוקף כזה כמו התוקף מניו זילנד ויבצע טבח אכזרי בבית ספר. הרוצח מניו זילנד סיפר שחיקה את הרוצח שביצע את הטבח בנורווגיה. המשך הנחת העבודה צריך להתייחס לעובדה שהכוונה לתוקף ישראלי שפשוט ימצא לעצמו סיבה מספיק טובה מדוע לבצע טבח כזה. לא ניתן לקבוע שישראלי לא יעז לעשות כזה מעשה כנגד ישראלים אחרים ובמיוחד לא כנגד ילדים בבית ספר מכיוון שכבר היינו בסרט הזה של ישראלים שפגעו בישראלים אחרים וגם היינו בסרט של אזרחים נורמטיביים שהחליטו פתאום להחליף דיסקט ולבצע פעולה לא הגיונית.
סרטון הטבח המזעזע, מציג בנוסף את חוסר האונים של האזרחים המותקפים, מה יכול לעשות תוקף אחד עם נשק אוטומטי בשלוש עד חמש דקות של פעולה ועד כמה תהליך הקפצת כוחות ביטחון למקום האירוע אינו רלוונטי. גם עובדות אלו שולחות אותנו למסקנה שרק אבטחת המתקן תוכל למנוע ולסכל טבח כזה.
אני בטוח שישנם כבר בעלי מקצוע בעולם האבטחה ואזרחים שכבר שצועקים והנה אני מרשה לעצמי להצטרף אליהם ולצעוק שהגיע הזמן לבצע פעולות ממשיות להעלאת רמת האבטחה בבתי הספר בכלל ובמתקנים הומי אדם נוספים בפרט. אני צועק שכל יום שעובר שבו בתי הספר ממשיכים להיות מאובטחים ברמה הקיימת הוא יום שבו הילדים שלנו חשופים לטבח כזה ואף גרוע ממנו.
אני בטוח שיהיו כאלה שיחשבו ויגידו שאני מגזים והכי קל זה להפוך כל בית ספר למבצר מאובטח ואני יענה להם שאין בכוונתי לעשות זאת אבל כן בכוונתי לדרוש שרמת האבטחה תעלה משמעותית מהמצב הקיים.
על חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כגוף המנחה וכלל הגורמים הרלוונטיים הנוספים בישראל, לקיים דיון חירום בנושא שאני חושב שצריך להתחיל בצפייה בסרטון הטבח בניו זילנד, להמשיך בניתוח האבטחה בבתי הספר בראיית התוקף ולהחליט איך נותנים מענה טוב יותר מהקיים כיום.
חשוב להבין, שלא יהיה מחיר כספי ולא יהיה הסבר הגיוני לטבח ילדים בבית ספר ולכן פעולות השיפור לא יכולות להיות רק הנחיות למאבטחים להגביר ערנות ולהקפיד לסגור את שער הכניסה לבית הספר. ייבים לעשות חריש עמוק, חייבים להתחיל את התהליך מהתחלה, חייבים שהתהליך התייחס לנראות המתקן ולאמצעים שצריך שיהיו בו, למוכנות המורים והתלמידים לחירום, לתכנית אבטחה מקצועית הכוללת מספר מעגלים ולהצבת מאבטחים בעלי מאפיינים מקצועיים גבוהים יותר. חייבים להגיע למצב שבו כולם מבינים ומאמינים שטבח כזה יכול להתרחש בכל רגע ובפתאומיות, זה יקרה!!! לצערי, זה רק עניין של זמן.
הנושא חייב לעבור לראש סדר העדיפויות ויפה שעה אחת קודם. אין ספק שבניהול הסיכונים צריך להיות ברור לכולם שטבח כזה ובמיוחד בבית ספר, יגרום לפגיעה בחוסן הלאומי לשנים רבות ולכן צריך לקחת בחשבון שכל תכנית שיפור ללא הגדלה משמעותית של התקציב פשוט לא תהיה רלוונטית ולא תצליח לגרום לשיפור הדרוש.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בלמידה מאירועים שהתרחשו כבר!!!

שיגרה אופטימית מעוורת את עיני הביטחון

הפיגוע שבוצע בתחילת אוקטובר במפעל באזור התעשייה ברקן על ידי עובד המפעל ממוצא ערבי פלסטיני, בו נרצחו 2 עובדים ועובדת אחת שנפצעה בינוני, מניף לפנינו דגל אדום ענק המתייחס לסכנה הטמונה בשגרה.

לא מדובר בסתם עוד שגרה כי אם בשגרה אופטימית שמעוורת את עיני הביטחון במפעל רגיש כל כך במיקומו ובמאפייני האוכלוסייה שעובדת בו.

בהתבסס על נתוני האירוע, כפי שפורסמו בכלי התקשורת השונים, ניתן להבין שהיו על המחבל הפלסטיני סימנים מחשידים בהתנהגות בחלק מהתקופה הקצרה בה הספיק לעבוד במפעל ובטח שביום הפיגוע עצמו. סימנים שלא אותרו בזמן אמת על ידי אף אחד מהנהלת ומעובדי המפעל האחרים. מסלול המחבל במפעל, בבוקר הפיגוע, לא נראה כמסלול עובד הגיוני שמגיע לעבודה ובנוסף יתכן שכך גם התיק שנשא על גבו ובקשותיו מעובדים אחרים רגע לפני שרצח את שני עמיתיו לעבודה בעזרת רובה אוטומטי.

המציאות בישראל יכולה מצד אחד להסביר היטב את האופטימיות הקיימת אצל חלק מהאזרחים ובמיוחד באזורים שיש בהם ערבים פלסטינים המשולבים בעבודה היומיומית בעסקים ובמפעלים ישראלים ומצד שני מחייבת התנהלות גם כלפיהם, ולא רק, על פי האמרה של "כבדהו וחשדהו". ולא, תעמיד את עצמך ואת הסובבים אותך בסכנה מוחשית ומידית.

אני בעד חיים אופטימיים אבל מבין היטב שהמציאות בישראל מחייבת גם את האופטימיים להיות חשדניים במידה הנדרשת לצורך יצירת סביבה בטוחה המתבססת על הגדרות ונהלים המקלים על היכולת לזהות התנהגות חריגה בקרב העובדים והמבקרים במפעל. אפשר להאמין בדו קיום וטוב שעסקים ומפעלים מעסיקים גם ערבים פלסטינים במסגרת אמונה זו, אבל אסור להתעלם ממאפייני המציאות המורכבת ולעיתים המסוכנת הקיימת בישראל מזה שנים רבות.

המציאות בישראל מחייבת כל אזרח, ובטח כאלה שמעסיקים ואחראים על אזרחים נוספים, להיות ברמה בסיסית של ידע אקטואלי כדי להבין אלו סכנות קיימות בסביבה החופשית ובעיקר באזורים מעורבים ומהם המענים כנגד הניתנים ליישום.

נשאלת השאלה מדוע אנחנו מתעוררים רק כאשר מתרחש פיגוע רצחני? ומדוע אנחנו לא מצליחים ליצור מנגנון למידה מאירועי עבר במאפיינים דומים? הרי הפיגוע במפעל בברקן אינו הפיגוע הראשון שבו עובד מנצל את האמון שניתן בו כדי לחזור למקום עבודתו לצורך רציחת אזרחים חפים מפשע ממניעים לאומניים או אישיים.

מבלי לראות את המצלמות שתיעדו את מסלול הרוצח, מרגע כניסתו למפעל ועד יציאתו כשהרובה בידו, ברור לי שהתנהגותו לא היתה רגילה וכללה סימנים מחשידים שהעידו על רמת לחץ מסוימת. ככלל, אין אדם של יראה סימנים מחשידים בהתנהגות במהלך ביצוע מעשה שמוגדר כלא נורמטיבי ושלילי ובמיוחד כאשר הוא מסתיר כלי נשק בתיק.

אסור שהשגרה האופטימית תפגע ואף תנטרל את החשדנות הטבעית הבסיסית הנדרש שתהיה בכל אדם הנמצא במפעל.

אישית, אני חושב שאזורי תעשייה והעסקים והמפעלים שבשטחם צריכים להיות תחת הנחיה של משטרת ישראל או צה"ל בכל הקשור לתפיסת האבטחה ומימושה בשטח. תפיסה שתשלב את ראיית האבטחה כבר בשלב גיוס העובדים ותמשיך לביצוע פעולות מניעה שתקשנה על היריב הפוטנציאלי בין אם הוא זר לחלוטין או עובד מוכר במפעל.

בעלים ומנהל מפעל חייב לדעת שנושא ביטחון העובדים נמצא תחת אחריותו הישירה וחלה עליו החובה לפעול בהתאם להנחיות כדי לנסות ולמנוע את ניסיון הפיגוע הבא.

כל עובד צריך לדעת ולהרגיש שמסתכלים עליו ובוחנים אותו במהלך יום העבודה גם בעיניים של אבטחה כולל סיכוי שיתשאלו וייבדק אותו במצבים בהם יזהו סימנם מחשידים שמעידים שיתכן שמשהו אצלו לא בסדר.   

מערך אבטחה במפעל חייב לשלב בפעולותיו גם את העובדים בדרך של מודעות לאיומים ולסכנות ובמתן כלים נכונים לסיוע איתור חריגים בסביבת עבודתם וכל זאת כדי ללמדם לא לקבל כל דבר כמובן מאליו ולא להניח הנחות ללא בדיקה.

אני לא יודע אם ניתן היה למנוע את הפיגוע במפעל בברקן אבל כן בטוח שהיה אפשר להיות יותר טובים ביכולת ההתמודדות אל מול איום מהסוג הזה.

אל תתנו לשגרה האופטימית להשכיח מכ את הסכנות הקיימות ולעוור אותכם מלראות אותן לידכם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאופטימיים!!!

אתה חייב ללמד את המאבטחים שלך לחשוב על היריב

ככל שהשנים חולפות, אני מבין טוב יותר שאבטחה נכונה ויעילה חייבת לכלול חשיבה קבועה על היריב. מי שקורא את המאמרים שלי ומכיר את דעתי המקצועית, יודע עד כמה אני "חופר" בנושא ראיית התוקף בכל הזדמנות שניתנת לי. בעבר כתבתי, שבאופן אישי, בדיעבד, הבנתי שכמאבטח ביחידה לאבטחת אישים עבדתי בשנים שלפני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במאות משימות אבטחה בלי שבאמת פעלתי באקטיביות לחיפוש היריב בגזרת האחריות שניתנה לי. התייחסתי בשיא הרצינות לכל משימה שניתנה לי, השקעתי מאמצים להצליח והשתמשתי בכל מה שלימדו אותי ולמרות זאת, רוב הזמן חיכיתי לראות את היריב מגיע כדי לזהות אותו ולהגיב אליו בהתאם למעשיו. כמאבטח צעיר, לא באמת ידעתי לנתח את השטח בראיית התוקף ולכן גם לא ידעתי לחפש אותו במקומות הרגישים בשטח שבהם קיים סיכוי גבוהה שימתין ומהם יפעל.
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל האיר את החשיבות בשילוב ראיית התוקף באבטחה כשלב חובה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי. חייבים לפעול באקטיביות לאיתור היריב בשטח.

 

 

 

יגאל עמיר ממתין בתפר:

נסעתי השבוע עם רכבי לשדה דב בתל אביב ובציר הכניסה האחרון והקצר שמוביל לחניון הצמוד לשדה, שני הרכבים שהיו לפני עצרו במקום. הסתכלתי לפנים וראיתי מאבטח שעומד לפני הרכב הראשון ומסמן לו עם היד לעצור וממקומו נראה כממשיך להסביר עם הידיים גם לרכבים שמאחור, כולל אני לא להמשיך בנסיעה. לא היה קשה להבין שמדובר במאבטח שעובד ביחידה מסוימת שכנראה נשלח לבצע הקדמה בשדה התעופה. ואכן, 2 דקות אחרי, זיהיתי את רכב האישיות נוסע ראשון ואחריו את רכב הליווי כשהם עוקפים משמאל את שורת הרכבים שעצרה ונכנסים לתוך שטח השדה מבלי לעצור אמנם אבל בנסיעה איטית מכיוון שמדובר במסלול צר יחסית ובעיקול. כמובן שבמהלך מעבר רכבי האישיות, המאבטח הגביר את פעולות הכוונת התנועה על מנת שיוכלו לעבור את הקטע הסופי בצורה חלקה וללא עצירות.
אין דוגמאות טובות מהשטח כמו הדוגמא הזו, על מנת להסביר למה פעולות מהסוג הזה של המאבטח אינן באמת נותנות מענה ליריב שירצה לנסות ולפגוע במושא האבטחה.
כל מי שמפעיל ומנהל מערך אבטחה, שבמסגרתו שולח מאבטחים לביצוע משימות אבטחה בשטח, חייב להבין שלא יתכן שמאבטח שעבר קורס אחיד, קורס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד ועוד הכשרות רבות נוספות, יבצע פעולות הכוונת תנועה בדיוק בשלב הכי קריטי במשימת האבטחה שאליה נשלח ושעליו לבצע. כידוע, מעבר או שהייה של מושא האבטחה בתפר מוגדר בעולם האבטחה כשלב הרגיש והמסוכן ביותר ולכן הוחלט שב – 15 דקות האחרונות לפני הגעתו, המאבטח/ים יתעסקו אך ורק בפעולות לאיתור היריב הפוטנציאלי. אותו יריב שהחליט לנסות ולפגוע במושא האבטחה דווקא עכשיו ודווקא בתפר.
אני לא מכיר את המאבטח וכמובן שאין לי שום דבר נגדו, ועדיין אני חושב שבפעולותיו בשטח הוא שולח אותנו לעשות שיעורי בית כדי לענות על השאלה החשובה – האם אנחנו מלמדים את המאבטחים שלנו לקיים אבטחה שמתבססת על חשיבה על היריב בכל שלביה ועל פי מאפייני המשימה והשטח? האם אנחנו מבינים שמערך האבטחה שלנו קיים רק בגלל שהוחלט שישנם בחוץ יריבים עם כוונות לביצוע פעולות פגיעה במושא האבטחה שלנו?
מה ההסבר ל – 15 דקות האלה?
יריב שירצה לפגוע במושא האבטחה, במקרה הזה אישיות מסוים, יצטרך לשהות במקום ובמרחק שיאפשר לו לזהות אותו באופן וודאי ולאחר מכן יאפשר לו לבצע את דרך הפעולה הנבחרת שלו מבלי שמישהו מזהה אותו ו/או מפריע לו בתהליך.
על בסיס ניסיון מקצועי רב והגיוני, הבינו קובעי תורת העבודה שלא משנה היכן ישהה היריב מרגע הגעתו לשטח ומה הוא יעשה בזמן שיש לו, כדי להצליח לזהות את מושא האבטחה וכדי להצליח לפגוע בו הוא חייב להופיע בקרבת התפר מתוך הבנה שמשותפת לו ובאופן לא מפתיע גם למאבטח שזה המקום שמשלב את כל הנתונים לסיכוי הגדול ביותר להצלחה מבחינתו. ולכן, גם המאבטח וגם היריב חייבים להיות ממוקדים רק בייעוד המשימה שלשמה הם יצאו מהבית – היריב יתמקד בפעולות ביצוע הפגיעה והמאבטח יתמקד בפעולות לאיתור היריב ולביצוע פעולות מניעה וסיכול.
מאבטח אחד שמבצע הקדמת אבטחה למושא אבטחה, לא יכול לבצע במקביל פעולות הכוונת תנועה וגם פעולות לאיתור היריב.
צריך להיות ברור, שברוב המקרים פעולות לאיתור היריב בתפר הרבה יותר נכונות כמענה נגדו ובמיוחד שמדובר במאבטח אחד ללא כוחות עזר.

סרטון שממחיש את פעולת היריב בטווח ה – 15 דקות בתפר:

 

מאבטח שלא יתמקד בביצוע פעולות לאיתור היריב בתפר לא יצליח לזהות את היריב שעומד בגזרתו ולכן אבטחה אזרחית וממלכתית בשנת 2018, חייבת להתבסס על חשיבה על היריב וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי לאיתורו בשטח לפני שיצליח להפתיע ולפעול ראשון, כי אז יתכן שפעולות המאבטח, עד כמה שתהיינה מהירות ונחושות, לא תספקנה למניעת פגיעה במושא האבטחה.

חובה עלינו לשלב בכל הכשרות האבטחה המקצועיות פרק מרכזי שעוסק בניתוח בראיית התוקף באופן כזה שכל מי שהופך להיות מאבטח יבין שבמהלך המשמרת הוא חייב לעסוק בעיקר בשאלה איפה היריב שלו יכול להיות וכיצד יתכן שיפעל בגזרתו כנגד מושא האבטחה שבאחריותו.

חובה על כל מנהל או מנב"ט לפעול להכשרתם המידית בנושא זה של כל מאבטחים שכבר עובדים בשטח וסביר להניח שמבחינתם עושים כל מה שביכולתם אבל לא באמת מצליחים להתמודד עם היריב ביעילות. מדובר במשימה לא פשוטה אבל הכרחית, משימה שדורשת הכנה יסודית ומקצועית שתהפוך לתכנית עבודה ליישום.

ידע כל מנהל או מנב"ט, ששליחת מאבטחים לביצוע משימות בשטח ללא הכשרה בנושא ראיית התוקף שווה לשליחת דחלילים וגרוע מכך לשימת מכשול לפני עיוור.

         זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל על בסיס ראיית התוקף!!!

חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן

לאחר שראיתי וביקרתי בעשרות מתקנים מאובטחים ברמה משתנה, אני יכול לקבוע בצורה חד משמעית שברובם אין מעגל הרתעה כלפי היריב ובאלו שכבר יש אז הוא נראה מקרי לחלוטין ולא באמת משיג את מטרתו.
מי שמכיר ושמע אותי, כבר יודע את דעתי שאומרת שמערך אבטחה שמוצא את עצמו עומד מול היריב ונאלץ לפעול בכוח או בנשק, הינו מערך אבטחה בנקודת כישלון קשה שעכשיו נדרש למזעור נזקים. מערך האבטחה נכשל מכיוון שלא השכיל למנוע מהיריב להגיע לגזרת המתקן ולהתחיל לפעול למימוש תכניתו ומזימתו.
מדוע שמערך אבטחה ייכשל בשלב המניעה?
יכולות להיות לכך כמה וכמה סיבות שהעיקרית שבניהן עוסקת במעגל ההרתעה החיצוני והפנימי במתקן. מתקן ללא מעגל הרתעה מזמין אליו את היריב הפוטנציאלי מכיוון שזה האחרון לא מאותגר, לא מפחד ומרגיש שהיעד קל לחדירה ולפגיעה.
היריב לא מרגיש פחד מעבר לפחד הבסיסי ולכן אינו מראה סימנים מחשידים בהתנהגות.
כל תכנית אבטחה למתקן שתוכננה ונכתבה ללא חשיבה וניתוח בראיית התוקף, תהיה כנראה ללא מעגל הרתעה כלל או עם מעגל הרתעה לא מורגש ולא יעיל. כדי להבין באמת את חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן, חייבים לדעת קודם שהיריב הינו בנאדם שההבדל העיקרי בינו לבין רוב בני האדם הינו בכך שהוא החליט לבצע פעולה שמוגדרת כשלילית ולא חוקית וכזו שעומדת בניגוד לנורמות ההתנהגות החברתית.
העובדה הזו מהווה את היתרון הגדול ביותר של כל מערך אבטחה והיא זו שמעניקה לו את ההזדמנות לגרום ליריב להחליט לא לפעול כלל או להצליח ולזהות אותו לפני תחילת ביצוע פעולת הפגיעה, פלילית או פח"עית.
מעגל הרתעה מקצועי יצליח להרחיק מהמתקן את היריב המתחיל, זה שעדיין לא צבר מספיק ניסיון ואומץ לבצע פעולה שלילית. מעגל הרתעה מקצועי יצליח גם להרחיק מהמתקן חלק מסוים מהיריב המקצועי והמיומן, אותו יריב שמסוגל להתגבר בצורה טובה יותר עם תחושת פחד ולכן יראה סימנים מחשידים שקשים יותר לזיהוי.
הנחת העבודה המרכזית ביצירת מעגל הרתעה אומרת שאין אדם שבמצב של תחושת פחד ומתח לא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות!!! מכאן שכל מה שיכלול מעגל ההרתעה, צריך לגרום ליריב הפוטנציאלי לתחושת פחד ומתח שיתורגמו לסימנים מחשידים בהתנהגות. ברגע שזה יקרה, חלק מהיריבים פשוט ילכו לחפש מקום אחר ואלה שבכל זאת יחליטו להישאר יראו סימנים מחשידים בהתנהגות גם אם ינסו להימנע מכך.

מעגל ההרתעה כולל כמה אלמנטים שכולם מכוונים ישירות ליריב:

  1. פרסום באתר אינטרנט – מתקן של ארגון שמפעיל אתר באינטרנט, צריך לפרסם בו את קיומו של מערך אבטחה 24/7 ואף לציין שהוא כולל מאבטחים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בנוסף, מומלץ לתת כמה דוגמאות לתפיסת יריבים במתקן ולהענשתם בחומרה. כל זאת כדי להעביר ליריב מסר ברור וחד שיחשוב טוב טוב לפני שמחליט להגיע ולפגוע במתקן.
  2. תאורה היקפית – הצבת תאורה קבועה חיצונית היקפית למתקן ותאורה שנדלקת בזיהוי תנועה. תאורה נכונה וטובה תגרום ליריב תחושת אי נוחות ומחשבה שיתכן ורואים אותו.
  3. שלטי אזהרה – הצבת שלטי אזהרה שמציינים שהמתקן מאובטח 24/7 יכולים להיתפס בטעות כסתמיים אבל במציאות הם מצליחים לעלות אצל היריב את תחושת הפחד והמתח.
  4. תיעול רכבים והולכי רגל – יצירת תיעול רכבים והולכי רגל במסלול מתוכנן מראש שיביא אותם לחניה ו/או לכניסה הראשית למתקן בלבד תקשה על היריב להסתובב מסביב למתקן בניסיונו לחפש פתחים שאינם בשליטה ותחייב אותו לנסות להיכנס רק דרך הכניסה הראשית המאובטחת היטב. תיעול כזה ייצור אצל היריב תחושה שמערך האבטחה בשליטה טובה ושוב תגרום לו לעלייה בתחושה הפחד והמתח.
  5. מצלמות – הצבת מצלמות אמת ומצלמות דמה מחוץ למתקן יגרמו ליריב לחשוב שיתכן שמצלמים ורואים אותו בכל רגע נתון.
  6. רכב ביטחון – הצבת רכב ביטחון ייעודי או רכב אחר שמוסיפים לו סממנים של רכב ביטחון במקום בולט שנראה לעין.
  7. כוח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים בגזרה החיצונית ובכניסה למתקן בדגש על מסלול כניסת רכבים ואנשים. שימת דגש על נראות המאבטחים והבודקים.
  8. מערך אבטחה אקטיבי – ביצוע סיורים חיצוניים לא שגרתיים וביצוע תשאול אנשים בסביבת המתקן.

מעגל הרתעה מצטיין גם באיזון החיובי בין העלות הנמוכה יחסית ליצירתו לבין הערך המוסף שהוא מייצר למערך האבטחה הכולל בהתמודדות שלו נגד היריב.

כל מנב"ט שיפעל ליישום המלצותיי ישפר את המענה נגד היריב בצורה משמעותית, ומי לא רוצה להגיע למצב כזה?

אני יכול לציין כאן שמספר מתקנים שקיבלו את המלצותיי בנושא ויישמו אותן באופן מלא זכו לשיפור בתחושת הביטחון ויעילות מערך האבטחה שלהם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל ביצירת מעגל הרתעה מקצועי ויעיל!!!