מצד אחד ברור שמערכת כיפת ברזל שיפרה באופן משמעותי את מערך ההגנה האווירי של ישראל ובמהלך השנים האחרונות מנעה פגיעה באזרחים וברכוש ומצד שני ברור שפגעה אנושות בעובדה ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה" ובכך ביטלה לחלוטין את רצון ישראל לצאת להתקפה כנגד האויב.
בהשוואה לספורט, ישראל הפכה להיות קבוצה שמשחקת בעיקר בטקטיקה של הגנה חזקה ויוצאת להתקפה רק כשאין לה ברירה. ישראל הפכה להיות קבוצה שקופה שהיריבים שלה למדו מזמן את שיטת המשחק ואת כלי ההגנה שלה מה שמאפשר להם לשחק בטקטיקה של התקפה טורדנית שמצליחה מידי פעם לפרוץ את מערך ההגנה, להבקיע ולנצח.
האם יכול להיות מצב שהאויבים של שישראל הבינו שהגנה, חזקה ככל שתהיה, ללא התקפה לא תוכל להימנע לאורך זמן מפרצות ומסדקים וישראל עצמה לא? האם יכול להיות שישראל לא שמה לב שההגנה החזקה שיצרה הופכת אותה לחלשה ולו רק בגלל שגרמה לביטול ההתקפה?
לא צריך להיות מבין גדול בטקטיקה, באסטרטגיה או בשיטת משחק כדי להבין שללא התקפה יעילה וחזקה לא תצליח לנצח את היריב שלך ובמקרים מסוימים אף תגרום לו להיות חזק יותר וקטלני יותר. 
בשנים האחרונות ישראל יצרה לעצמה מערך הגנה אווירי ויבשתי שמוגדרים כמתקדמים וחזקים ולכן החליטה לוותר על ההתקפה. ביטול ההתקפה הפך את ישראל לחלשה ולפגיעה. נוצר מצב שהנתון שקובע האם לצאת להתקפה הוא מספר הפגיעות בנפש תוך התעלמות מוחלטת מפגיעה מתמשכת באיכות החיים, מפגיעה נפשית, מפגיעה כלכלית ומפגיעה בנראות ובעצמה הישראלית כמעצמה צבאית שלרוב ידעה לנצח את האויב בזכות יציאה בזמן הנכון להתקפה חזקה.
כשישראל לא יוצאת להתקפה היא מאפשרת לאויב את יכולת השיפור, את יכולת ההובלה ואת יכולת ההפתעה – העימות המתמשך של ישראל מול האויב מצפון ומדרום קבע שמלחמה בעידן הנוכחי יכולה להימשך שנים רבות וכוללת מאפייני התקפה שמטרתם התשה, התשה ושוב התשה. סוג התקפה שמצליחה להשפיע על המדינה המותקפת בפוליטיקה הפנימית, בפוליטיקה החיצונית, בניהול התקציב והגרוע ביותר שהיא מצליחה להשפיע על קבלת ההחלטות. אני חושב שזה לא יהיה מופרח לקבוע שמדינה מותקפת שמפעילה רק הגנה מאפשרת לאויב שלה לנהל אותה כרצונו. אני חושב שבשנים האחרונות האויב שלנו מדרום מנהל אותנו ברמה יומיומית ואף שותל זרעים אסטרטגיים שיגדלו להשפיע עלינו גם בעתיד.
כשישראל מסתמכת רק על מערך ההגנה היא פוגעת באזרחים שלה בצורה קשה ביותר – דור שלם נולד למציאות ביטחונית בלתי נתפשת, מציאות שבה אזרחים חיים באי וודאות, שהחדר הכי חשוב שלהם הוא הממ"ד ושהחיים שלהם תלויים ביכולת תגובה שנקבעה לזמן שנע בין 15 שניות לדקה – הזמן שיש לאזרח לרוץ ולהגיע לממ"ד. למצב כזה, שקיים זמן ממושך, ישנן השפעות קשות מאוד שהתוצאות שלהן ילוו אותנו עוד שנים רבות.
כשישראל לא יוצאת להתקפה היא מאבדת את היתרון הכי חזק שלה אל מול האויב, החוזק והעצמה הצבאית – בשנים האחרונות צה"ל הפך לפסיבי, הפך לצבא שמגיב רק כשמותקף ולא יוצא להתקפה יזומה, הפך לצבא שחושש להגיב בצורה חזקה מידי, צבא שמובל על ידי האויב ולא מוביל, צבא שמתערבב בשיקולים שלא לו, צבא שלא באמת מצליח לספק לאזרחים ביטחון ושקט אמיתיים. מערך ההגנה החזק של צה"ל משפיע גם עליו לרעה!!! למרות שהצבא מופעל ידי הדרג המדיני, אסור שיאבד את עקרונות ההגנה וההתקפה.
מערכת כיפת ברזל מוגדרת כגאווה טכנולוגית וכגאווה לאומית אבל הגדרה זו נפגעת מהמצב שהמערכת יצרה – מצב שבו ההגנה הפכה להיות חשובה יותר מההתקפה, שההגנה לא פועלת בהתאם לייעוד שלה. הגנה צריכה להיות חזקה ויעילה רק כדי לאפשר להתקפה לנצח. ההגנה צריכה להגן על האזרחים רק כאשר האויב מצליח להפתיע ראשון בהתקפה או שמצליח להגיב למרות שהותקף. הגנה לא יכולה לנצח את האויב ללא ההתקפה!!!
דעתי מכוונת ומותאמת לאויבים הנוכחים של ישראל, אויב שברור שמתחמש ומשתפר ביכולותיו כדי ליזום פגיעה בישראל בזמן ובעצמה שיחליט. אויב שיתקוף מתוך שנאה ולא מתוך הגנה עצמית כנגד התקפה ישראלית. אויב כזה אינו דומה למדינה שכנה שמחזיקה בצבא רק כדי להפעיל אותו במצב של איום ממשי עליה.
לישראל אויב ממשי מצפון ומדרום שפועל ויוזם פעולות התקפה פתאומיות ושמצליח בשנים האחרונות לקבוע את החוקים באזור ומצליח לפגוע בישראל ובאזרחיה בשיטתיות. הוא מצליח לעשות זאת רק בגלל שישראל מאפשרת לו, בגלל ההסתמכות על מערך ההגנה, בגלל חוסר ההתקפה. ללא התקפה, ישראל מאפשרת לאויב לממש את תכניתו, ישראל נותנת לו זמן ללמוד, להתארגן ולהשתפר. אויב שמאיים עליך בקביעות ותוקף אותך שוב ושוב חייב להיות מנוטרל בהתקפה חזקה ובלתי מתפשרת, בנוק אאוט שיפיל אותו לרצפה ללא יכולת לקום. אם זה לא יהיה המצב אז האויב יעז ולא יחשוש לתקוף שוב ושוב. כל ילד יודע שבעיה קטנה שלא טופלה כשעוד היתה כזו, תהפוך עם הזמן לבעיה גדולה שכדי לטפל בה תצטרך עכשיו יותר אמצעים ויכולת טובה יותר. המצב הגרוע ביותר הוא שאי טיפול בבעיה בזמן הנכון יכול לגרום לכך שלא תוכל להעלים אותה לגמרי והיא תישאר לזמן ממושך.
אני לא בעד מלחמה, אבל יודע שהיא קיימת כדי ליצור ולאפשר חיים בטוחים וטובים יותר. כשיש מסביבך אויבים שרוצים לפגוע בך אתה חייב לצאת למלחמה, אתה חייב לצאת להתקפה. ככל שתמתין, ככל שתחשוש, ככל שתחשוב יותר מידי, תאפשר לאויב שלך להפתיע אותך, לנהל אותך ואף לנצח אותך.
האויב של ישראל מדרום מעז לירות טילים ורקטות שוב ושוב רק מכיוון שאינו מורתע, רק בגלל שהוא כבר יודע שהצליח לנטרל את הרצון של ישראל להשתמש בקלף המנצח שלה, ההתקפה.
האויב של ישראל מדרום, מעז מזה חודשים רבים להפגין ליד הגדר ולתקוף בחסות ההפגנה רק בגלל שהתגובה של ישראל אינה בהתקפה חזקה וקטלנית, רק בגלל שהוא רואה שישראל מגיבה בהגנה שמשולבת בהתקפה חלשה וחסרת משמעות.
כדי לנצח את האויב מדרום, ישראל חייבת לצאת להתקפה ויפה שעה אחת קודם. התקפה שתגרום לאויב ליפול לרצפה ולצעוק די, כזו שתבהיר שלא כדאי לו להמשיך להתנהל כפי שעשה עד עכשיו.
המצב הקיים הפך להיות מורכב מכיוון שישראל לא טיפלה בבעיה בהיותה קטנה ונראה שעכשיו טיפול התקפתי יראה לא הגיוני ולמרות זאת כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד חייבים לצאת להתקפה חזקה וקטלנית, ללא פחד וללא חשש, כמו שישראל יודעת, כמו שעשתה בהצלחה רבה בעבר.
כל מה שכתבתי נכון גם לעולם האבטחה מכיוון שגם באבטחה מי שהסתמך רק על הגנה יחטוף בסוף מכה.
מזל שיש לנו את מערכת כיפת ברזל במערך ההגנה אבל לא על חשבון ההתקפה שאי שימוש בה יוצר בישראל מצב בלתי נסבל!!!