אגף ביטחון, בטיחות ורפואה במכביה ה – 20 – עבודת צוות בראשותו של אמיר שלג (חבש)

לפני 11 חודשים הצטרפתי לצוות אגף בב"ר (ביטחון, בטיחות ורפואה) של המכביה ה – 20. אני חייב לציין שעד לאותו רגע, לא ממש הכרתי ו/או שמעתי יותר מידי על אירוע המכביה ואת האמת שאין לי מושג למה ומדוע. מאז ועד היום, שבוע לאחר תחילת הגעת משלחות הספורטאים לישראל ויומיים לאחר טקס הפתיחה, אני מבין מה זה האירוע הזה שנקרא מכביה, מה זה המבצע הענק והמורכב הזה ומה המשמעות והערך המוסף שלו.

המכביה – מפעל ציוני שהחל בשנת 1932 ומאז מתקיים כל 4 שנים, כולל מעל 10000 ספורטאים ומלווים יהודים מכל העולם המתחרים בענפי ספורט הנמשכים 8 ימים שבסופם מתקיים טקס הסיום. ארגון המכביה הבאה מתחיל יום אחד אחרי שהמכביה הנוכחית מסתיימת וככל שהזמן חולף כך מתווספים לצוות המתכנן והמארגן עוד ועוד בעלי תפקידים. מדובר בצוות גדול הפועל בהתאם לעץ מבנה המגדיר במדויק את האגפים והתפקידים השונים ואת חלוקת האחריות ביניהם.

אחד האגפים במכביה נקרא אגף בב"ר – האגף שאחראי על תכנון ופיקוח נושא הביטחון, הבטיחות והרפואה.

החלטתי לכתוב לכם לא כדי לספר לכם על המכביה עצמה כאירוע, אלא כדי לספר לכם על החוויה האישית והמקצועית שעברתי ועדיין עובר מרגע שהצטרפתי לצוות האנשים באגף בב"ר, בראשותו של אמיר שלג אשר המכירים אותו מכנים אותו בשם חבש.

אני כותב לכם, כי במשך 11 החודשים האחרונים הבנתי ולמדתי שבמהלך חיינו האישיים והמקצועיים לא קיים הרגע הזה שאתה יכול להגיד לעצמך שאין לך יותר מה ללמוד וממי ללמוד. אני מעיד על עצמי כאדם פתוח ולומד כל הזמן ובעיקר מאחרים אבל למה שחוויתי בנושא זה מצוות בב"ר, לא הייתי מוכן ועכשיו ודווקא עכשיו כשהמכביה בעיצומה אני רוצה להודות לחבריי לצוות ולהעביר לכם הקוראים מסר המורכב ממספר סעיפים:

לעבוד בצוות אגף בב"ר:

אגף בב"ר מורכב מיו"ר, ממנהל האגף (אמיר שלג – חבש – בהמשך אסביר מדוע אני מציין את שמו) וממספר קב"טים, שכל אחד מהם אחראי על תחום מקצועי אחר כגון מתקני הספורט, אירועים וטקסים, רישוי, בטיחות, רפואה, טיולים וכו'. בישיבה הראשונה הבנתי שהגעתי לצוות המורכב מקבוצת אנשים המבוגרים ממני שרצים ביחד מאז שירותם הצבאי וקשורים זה בזה בעיקר בקשר חברי יומיומי ונפגשים לעבודה משותפת במכביה המתקיימת פעם בארבע שנים ושהם כבר הפסיקו לספור כמה מכביות הם כבר עשו ביחד. מדובר בצוות אנשים עם מכנה משותף בשני אירועים מרכזיים – השירות הצבאי המשותף ואירוע המכביה, עם חוויות והוואי הנבנו לאורך שנים רבות, עם שפה משותפת, עם הכרות עיוורת אחד את השני, עם תמיכה הדדית ועם חברות אמת שכיום קשה למצוא כמותה. אני יודע שאחד המאפיינים המרכזיים שלנו כישראלים זה השירות הצבאי שלנו שמפגיש אותנו עם אנשים שהופכים להיות חברים לשנים רבות וטובות. גם אני הייתי בצוות בשירות הצבאי ולאחר מכן במספר צוותים בעבודתי בשירות, ואני עדיין בקשר חברי טוב עם לא מעט שהיו איתי בתקופות הנ"ל ואנחנו נפגשים לפעמים לערבי צוות, אבל צוות חברים כזה כמו קבוצת האנשים המרכיבים את צוות בב"ר הוותיק, עוד לא ראיתי ועוד לא חוויתי בחיי. צוות שהחברות שבו נמצאת מעל הכל ותמיד תהווה בסיס איתן בכל המצבים, הטובים והפחות טובים. השתייכות לצוות כזה, ובמיוחד תוך כדי עשייה מקצועית חשובה כל כך לאורך זמן, מעניקה תחושה חווייתית, מסוגלות, הפרייה הדדית, תמיכה הדדית ובעיקר בית ספר להמשך חיים אישיים ומקצועיים טובים יותר.

עבודת צוות לאורך זמן:

עבודת צוות, הנמשכת לאורך זמן ממושך, מעניקה לכל אחד מחברי הצוות הזדמנות פז ללמוד כיצד אירוע בסדר גודל כמו המכביה נבנה לאט לאט עד לרגע השיא, רגע הביצוע. בנוסף, הזמן הממושך מאפשר לזהות חוזקות וחולשות בכל אחד מאנשי הצוות וסגנון התנהלות אישית ומקצועית ברמה אשר קובעת האם מדובר במאפיין זמני ונקודתי או במאפיין קבוע שניתן ללמוד ממנו להמשך. אתה עצמך יודע להאריך את היכולת האישית שלך אל מול יכולות של אחרים לא מראייה תחרותית וכן מראייה של שיפור הניתן ליישום תוך כדי תנועה בעשייה.

אתה למד שדווקא בגלל שצוות מורכב מאוסף אנשים השונים בהתנהגות, בהתנהלות, בחשיבה, בתגובה, ברגישות וכו', ההגעה למשימה ומימושה בפועל נעשים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר מכיוון שלכל מתווספת יראת ה"מפקד" והכבוד ההדדי שלעולם יגרמו לכך שתתקבל החלטה אחת שעל פיה כולם יתיישרו ולא משנה כמה וויכוחים וכעסים היו לפני.

אתה למד שכאשר כולם מתגייסים למשימה ומאמינים בה, היא תתבצע הכי טוב שניתן וברצינות הגבוהה ביותר ולא משנה אם אתה נתפס כרציני, כיסודי, כדורש, כבדרן, כעייף, כמציק, כמאחר וכו', בסוף סך כל החלקים עולה על היחיד.

ברמה האישית, כשאתה מצטרף לצוות שכבר עובד שנים ביחד, יש לך את הזמן להשתלב ברמה החברתית והמקצועית בצורה טובה מאוד ובמיוחד כשמסביבך ישנם אנשים אשר מהרגע הראשון פותחים לך את הדלת לרווחה ועושים הכל על מנת להקל עליך את הכניסה ומאפשרים לך ללמוד מניסיונם האישי והמקצועי.

חוזקו של צוות:כאמור, צוות בב"ר הוותיק, מורכב מקבוצת חברים בלב ובנפש אשר נמצאים בגילאים אשר לצערנו הרב כוללים גם התמודדויות רפואיות כאלה ואחרות ברמה האישית וברמה המשפחתית. במהלך עבודת ההכנה למכביה הנוכחית, חלק  מחברי הצוות היו צריכים ועדיין להתמודד עם מחלות לא קלות ולמרות זאת המשיכו בעשייה המבצעית ללא פשרות, ללא הנחות תוך שהם נלחמים בשיניים בכאבים וברגשות והכל כדי לא לפגוע בצוות ולא לפגוע במשימה. הדרך שבה כלל חברי הצוות נרתמו לעזרתם של חבריהם מעוררת כבוד והערצה ומגדירה היטב את ערך החברות ועד כמה הוא מעל כל השאר.

ללמוד מניסיונם של אחרים בצוות:

לעיתים, בגיל מסוים ולאחר שנים של עבודה, אנחנו חוטאים במחשבה שהגענו ליום שבו אין לנו יותר מה ללמוד ובטח לא מאחרים. באופן אישי לעולם לא האמנתי בכך ועכשיו לקראת סיום מבצע המכביה אני בטוח שלעולם גם לא אגיע למצב שבו האמין. העבודה במסגרת אגף בב"ר חיזקה אצלי את הדעה שתמיד יהיה מה ללמוד מהאחר ושהיכולת והפתיחות לכך הם הם החוזק שלנו במיוחד בתחום המקצועי ועוד יותר מכך כנותני שירות.

אחת הדרכים להיות טוב יותר ומקצועי יותר הינה החכמה בלמידה מהאחר, למידה תוך כדי הסתכלות מהצד וזיהוי חוזק שלך אין ולאחר יש.

אמיר שלג – חבש:

הדבר החשוב ביותר שקרה לי בהצטרפות שלי לצוות בב"ר במכביה הוא ההכרות עם חבש. חבש הוא מנהל אגף בב"ר מזה מספר מכביות רב, אדם אשר אוסף מסביבו את החברים מהשירות הצבאי שחלקם היו פקודים שלו, אדם מיוחד במינו שיודע להכיל כל אחד בחכמה ובתבונה. "מפקד" נערץ אז וגם היום ומנהיג ללא עוררין. מספיק להסתכל על יראת הכבוד כלפיו מצד החברים בצוות, כדי להבין מיהו חבש ואיזה אדם הוא.

מבחינתי חבש הוא לוחם – בתקופה האחרונה חבש מתמודד עם מחלה ארורה אשר בקלות היתה יכולה לגרום לו לוותר על הכל ולבחור בדרך של עצירה ומנוחה אבל לא לוחם כמו חבש יבחר בדרך שכזו. ב – 11 חודשים אתה חווה את חבש ברוב עוצמתו ומנסה לינוק ממנו כל מידע שיוצא מפיו וכל מאפייני התנהלות אישיים ומקצועיים.

מבחינתי הכינוי חבש מחבר כמה הגדרות שמתאימות לאיש הגדול הזה:

ח – חברות אמת, חכמת חיים, חיובי.

ב – ביטחון אישי, ביטחון לאחר.

ש – שליטה חיובית, שליטה מוחלטת, שלווה מקצועית.

על זה אני מוסיף ניהול מקצועי וממוקד המתבסס על ניסיון רב שנים, ניהול שמשאיר אותך על המסלול ולא מאפשר לך לסטות ממנו, ניהול המתבסס על אמון הדדי ומאפשר חופש פעולה, ניהול שיגרום לך לא לחשוש להתקשר לקבלת עצה.

על אנשים כמו חבש נכתב "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא".

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אחד בתוך צוות

כתבת אורח – הגנת הישוב – מהגנה להתקפה" – מאת יאיר אואננו

מרץ 2011 שני מחבלים (18 ו-19) חודרים אל ישוב איתמר מסתובבים בישוב, ורוצחים חמישה בני משפחה, ולבסוף נמלטים לביתם.

ינואר 2016 מחבל חודר אל ישוב עתניאל ורוצח אם בפתח ביתה, ולבסוף נמלט מהמקום.

יוני 2016 מחבל חודר לישוב קריית ארבע דרך הגדר (בטיפוס), נכנס לבית פרטי דרך החלון ורוצח ילדה בת 13 במיטתה.

אריאל… ביתר עילית.. עלי.. מגדל עוז…. כוכב יעקוב… נווה צוף…אדם… אפרת…הר חברון… עופרה..

והאחרון שבהם האירוע המרגיז במבוא דותן…  

אין ספק ששורת האירועים הארוכה הזו מתארת תמונת מצב קשה ולא הגיונית.

כמומחה אבטחה ובעיקר בתחום הגנת היישוב, אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שמשהו ישתנה בחשיבה הכללית ובגישה של כלל הגורמים האחראים על ביטחון האזרחים בישובים, ההורים, הילדים, ומשפחות שלמות.

מתוקף תפקידי כרמ"ד בתחום הגנת הישוב, במסגרת מילואים, אני מגיע להרבה מאוד ישובים ומעביר אימונים, חונך ומדריך את הרבש"צ ואת כוח ההגנה והכוננות. השהייה שלי בישובים מאפשרת לי להתבונן וללמוד מהצד על רמת האבטחה. מה שאני רואה בישובים, פרט לאימוני לחימה, לביצורים וטכנולוגיות יקרות ומעולות לכאורה, שלא נותנות מענה ממוקד לאיומים של אותו ישוב, זה חוסר בידע מקצועי מתאים, שגורם לחוסר יכולת של הגורם האנושי להתמודד עם התוצר של הטכנולוגיות וחוסר ניסיון שגורם ליישום עבודה מבצעית ברמה נמוכה מאוד.

אני פוגש הרבה מאוד רבש"צים ובעלי תפקידים בצה"ל ורובם שואלים אותי אם יש בפי "בשורה" או מה יהיה הדבר הבא בהגנת הישוב. 

מנקודת המבט שלי – אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כדי לגרום לשינוי המיוחל, מכיוון שאין ולא יהיו בשורות קסם!

הידע המקצועי הנדרש בדחיפות רבה, קיים כבר במערכי אבטחה שונים – כל מה שצריך לעשות זה להחליט, להתאים, לתקצב ולקחת.

יש לטפל באופן יסודי ביכולות המניעה והמוכנות לסיכול של הגורם האנושי במערך הגנת הישוב – כלומר, בהגדרות, בהנחיות, בשיטה, בתכנון, בבקרה, ובהכשרתו ובכשירותו המבצעית הנדרשת לביצוע משימת אבטחה בישוב, ובעיקר מה שייגזר מכך –  יישום עבודת הביטחון השוטף בפועל.

קשה להאמין שבשנת 2017 עדיין עובדים לפי מתכונת ושיטת פעולה לא רלוונטית, שהרבש"צים והשומרים בישובים אינם מקבלים את ההכשרות והתמיכה המקצועית המתאימה ושטכנולוגיות שנרכשות בכסף רב אינן מותאמות לאיומים וליכולות של מערך האבטחה ומהר מאוד הופכות ל"פיל לבן" שלעיתים כבר פוגע ברמת האבטחה של היישוב.

לא יאומן שמערך האבטחה בישוב פועל תחת שלל הנחיות ומגוון דעות שלרוב אינן מעודכנות ולא תמיד ברורות. 

לא יתכן שעדיין אין גורם מנחה אחיד בצה"ל שיתווה מסגרת וכיוון, שינחה ויבקר, יתרגל ויעריך את הרמה המקצועית הנדרשת כדי לבצע את משימת ההגנה בישוב כמענה מתאים לאיומים המאוד מאוד ברורים.

לא יאומן שבשנת 2017 מערך הגנת הישוב עובד ללא תכנית מוגדרת ואחידה לשמירת כשירות מבצעית ברף נדרש, ללא תכנית אימונים ותרגילים למערך השגרה, ללא  תכנית בקרה לבדיקת איכות הביצוע של הגורם האנושי, ללא תכנית אבטחה/ הגנה מפורטת לרמת ניתוח שטח בראיית התוקף והאבטחה, ללא ניתוח האיומים בכל ישוב, בניית המענים באופן ממוקד לכל איום ואיום, ולכל ישוב!!!, שיטה ונהלי עבודה מבצעית לכל עמדה, תכנית חירום וסד"פים לכל תרחיש חירום ברמת הישוב. וזהו רק הבסיס הנדרש כדי להצליח ולהתמודד עם היריב.

האיומים שעל כוח האבטחה להתמודד איתם הם רבים ומגוונים – היריב פועל ע"פ ההיגיון של מערך האבטחה/הגנה והוא מסתמך על התגובות המוכרות לו והסטנדרטיות של המערך הקיים.

לעומת זאת היריב מתמודד עם איום אחד שהוא צריך להתגבר עליו – הסיכוי שיתפס ויפסיד, ושהתגובה מאיש האבטחה תהיה מפתיעה ומהירה ואף קטלנית.

לא אכפת ליריב שיתגלה (הוא  אפילו לא עוקף את המערכות אלא חודר דרכם) וגם לזה היריב נערך שבמקרה של גילוי הוא יפעל בכל מקרה ויפגע בכל הנקרה בדרכו (ראה פיגוע צומת גוש עציון שבה נהרג הקצין גלמן הי"ד – הלוחם הורה לו לעצור כבר מרחוק אך המחבל היה נחוש ושעט אל ריכוז הקהל תוך שהוא עוקף את הלוחם). ומה אתנו, כוחות האבטחה? האם הבנו ממה היריב חושש? האם אנחנו פועלים בהתאם לכך??? או שאנחנו מכסים את עצמינו בשכבות הגנה ובאימוני לחימה בלבד, ומסתמכים על יכולתנו להגיב כשיקרה אירוע?! האם יכול להיות שאנחנו מוותרים על המניעה?

צה"ל מדבר בישובים בשפה של הגנה ולא בשפה של אבטחה, ומגדיר את הישובים בגזרתו כ"נכס חיוני". בתעסוקה מבצעית גזרתית, על מפקד הכוח הצבאי שמגיע לבצע תעסוקה מבצעית בגזרת הישובים "להכיל" את הישובים (את הנכס החיוני) בתוכנית ההגנה הגזרתית הכללית שלו. בפועל בד"כ המ"פ הגזרתי, שמתחלף כל מס חודשים, מנהל שגרת הגנה על הישובים ומנחה את הרבש"צים, בגזרה שהוא כלל לא מכיר ואינו מנצל מספיק את הידע של בעלי התפקידים בהגנה בישוב לתועלת מבצעית מצליחה.

הגיע הזמן להבין שלא נכון להסתמך רק על טכנולוגיות ויכולת הסיכול ע"י מענה של כיתות הכוננות וכוחות הצבא שיגיעו בהמשך לתרחישי טרור והגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהפסיק "לסחוט" את יכולות הרבש"צים שהם עיקר העשייה (עושים הכול ..) בשגרה ובחירום בישוב, ולצפות מהם להתייעל, לתכנן, לבנות, לנהל, לבקר, ולצבור ידע וניסיון מקצועי ומבצעי, ללא יעדים ומטרות ברורות ואחידות.

רבש"צים רבים אינם מקבלים את כל הידע הארגוני והמשאבים הנדרשים על מנת לבצע את מלאכת האיתור והמניעה ושאר משימות ההגנה על מתקן חיוני שהוא סמל חיים לאומי, ובשביל לעשות צעד משמעותי וארוך טווח בעניין זה נדרשים שילובי כוחות ופתיחות לשינוי תפיסה:

         א.      התייחסות לכל ישוב אזרחי בהיבטי ביטחון חייב להיות כאל מתקן מאובטח לכל דבר ועניין. כך שחייב שיהיה גוף מנחה בצה"ל שיטווה מדיניות ברורה, אחידה (שונה כמובן לפי כל פיקוד (צפון/מרכז/דרום))

         ב.      חייב להיות בכל ישוב תכנית אבטחה וניתוח שטח ממוקדת לישוב, בהתאמה לדרכי הפעולה יריב והאיומים הרלוונטיים אליו (לכל ישוב דפ"אות שונות)

          ג.       על הכוח הצבאי לעמוד בקשר רציף ושיתוף פעולה מבצעי מלא עם כוח ההגנה בישוב, ולהתייחס אליהם כאל עמדות קצה יעילות, של הכוח הצבאי.

         ד.       רבש"צ שמנהל מערך אבטחה חייב ליישם את תכנית האבטחה ע"י יעדים ומטרות שנקבעים לו בתכנית עבודה מוגדרת, כולל ניצול כל המשאבים שברשותו לטובת היכולת האנושית בישוב.  

         ה.      צה"ל, כבעל הסמכות וקובע מדיניות הביטחון בגזרות הישובים – חייב להבין שמאמצי ההערכות ללחימה והמניעה הטקטית בישובים אינו מספיק ולכן צריך לרכז מאמץ מחשבתי בהעצמת היכולות האנושיות במעגלי האיתור והמניעה וכן טיפול מקצועי בכל אירוע חריג או פעילות חריגה שיכולה להוות רכיב או חלק מתמונה שלמה בהתארגנות לאירוע טרור.

לסיכום,
כל בר דעת מבין שאירועי הטרור המתרחשים שוב ושוב ביישובים הינם תוצאה של יריב נחוש ורמת אבטחה נמוכה. תחום הגנת היישובים חי וקיים אבל אינו מצליח להתמודד ביעילות מול היריב בעיקר בגלל חוסר בהגדרות נכונות, בתכנית אבטחה מקצועית ובאימון הכוחות ותרגול מעשי של עבודה מבצעית באיתור, מניעה, וסיכול.   כל עוד המצב הנוכחי ימשיך, היריב ימשיך להכות באזרחים ובחיילים. יש מה לעשות וניתן לעשות על מנת לשפר את המצב הקיים. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ישכילו סוף סוף לקחת את הנושא ברצינות הראויה ולו רק על מנת לאפשר לתושבים בישובים לחיות את חייהם בהשקט ובבטחה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ביישובים

האבטחה במחנות ובכלל בצה"ל – החצר האחורית והמוזנחת

בשנים האחרונות אני פועל בתחום הגנת המחנה בצה"ל במסגרת שירות מילואים ולכן הנושא מוכר לי וקרוב ללבי. 

מספר שנים לא מבוטל ועד היום, המצב בתחום הגנת המחנות הינו מתחת לכל ביקורת בגלל סיבות רבות שבמרכזן התנהלות לא מקצועית של צה"ל כארגון גדול המחזיק בעשרות מחנות המאכלסים חיילים וציוד רב ערך.

ראוי לציין שצה"ל כן משקיע משאבים ומאמצים על מנת להפעיל מערך אבטחה מקצועי ולמרות זאת לא מצליח למנוע אירועים רבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ומעמידים בסכנה את חוסנו הפנימי של צה"ל וגרוע מכך גם את חייליו.

על מנת לנסות ולמחיש את גודל הבעיה, אביא מספר דוגמאות מאירועים שקרו:

איש קבע גנב מצה"ל ציוד בהיקף של מיליונים

גנב נשק מצה"ל לאחר שנסחט

נחשפה גניבת דלק סדרתית מצה"ל

שני צעירים בדואים, אחד מהם חייל בשירות סדיר, נעצרו בחשד שגנבו נשקים מצה"ל במטרה לסחור בהם

 

חייל גנב דלק מצה"ל בשווי 400 אלף שקלים

חייל גנב מצה"ל מאות רימונים ומכר אותם

עשרות כלי נשק נגנבו מבסיס צה"ל בדרום

חרף מאמצי צה"ל: 422 כלי נשק נגנבו בחמש שנים

אני יעצור כאן, אבל תאמינו לי שזו טיפה בים והרשימה ארוכה מאוד ומדאיגה מאוד.

אני עדיין מתגייס לשירות מילואים כי החלטתי שכל עוד יהיה לידע המקצועי שלי ערך מוסף, לא אפסיק להעביר אותו גם בצה"ל ומתוך אמונה שלמרות המצב העגום, ניתן ללמד, לתקן ולשפר אותו על מנת שמחנות צה"ל יהיו מאובטחים ברמה כזו שיצליחו לשמור על החיילים, בעלי התפקידים והרכוש שבתוכם.

זו חובה של צה"ל כארגון ממשלתי שמגייס את אזרחי המדינה לשירות חובה ופועל בתקציב ענק שממומן על ידם בעמל רב.

אני נחשף לתחום הגנת המחנה בשני ערוצים, ערוץ התקשורת במדינה שחדשות לבקרים מפרסם אירועים חריגים הקשורים למחנות צה"ל וערוץ המעורבות הקטנה שלי במסגרת פעילותי במילואים. ממה שאני רואה ושומע משני הערוצים הללו, אין בלבי ספק שצה"ל פשוט לא מבין את העובדה הידועה שאומרת שלא מומלץ לבצע בעצמך עבודה שאינה בתחום הייעוד המקצועי שלך – צה"ל יודע להילחם אבל אינו יודע לבצע אבטחת מתקנים, אבטחת אירועים ואבטחת קבוצות ולכן למרות שכן מנסה וכן משקיע מאמצים, השורה התחתונה לעולם תישאר בתוצאה עגומה ומסוכנת ותרים דגל אדום של הזנחה. אני בטוח שדבריי יכולים להיתפס כקשים ואף קשים מאוד, אבל הגיע הזמן לומר אותם בקול רם וברור ולכתוב עליהם בכל הזדמנות ולו רק כדי להעלות את הסיכוי שהיושבים במטה הכללי של צה"ל יבינו סוף סוף שהגיע הזמן לעשות שינוי של 180 מעלות בתחום האבטחה ובמיוחד בתחום הגנת המחנות.

יש לציין שצה"ל הגדיר מי בתוכו אחראי על תחום הגנת המחנה ושקיימת תורת עבודה כללית לתחום הגנת המחנה ולכל מחנה יש תיק הגנה ייעודי, ובשנים האחרונות צה"ל התחיל לשפר את תדמית תפקיד האבטחה והגדיר תפקיד ייעודי בשם מגן אסטרטגי שכולל הכשרה מקצועית ומסלול שירות מיוחד. צה"ל משקיע מיליוני שקלים ברכישת והתקנת אמצעים טכנולוגיים במחנות, מפעיל יועצים חיצוניים ואנשי מילואים רבים מעולם האבטחה על מנת שילמדו את בעלי התפקידים את המקצוע וילוו אותם ביישום, ולמרות כל זאת, עובדתית, צה"ל לא מצליח להקים ולהפעיל מערך אבטחה מקצועי ואחיד לכל החיילות ולכן אינו מצליח להתמודד מול האויב מבחוץ ומבפנים אשר מוצא את המחנות הרבים כאוצר יקר ערך ובצדק ומעז לתקוף שוב ושוב כמעט ללא הפרעה ויוצא עם שלל רב ואיכותי שחלקו הלא קטן מגיע לידיים של גורמים פליליים בישראל. 

ג'יפ שנגנב מצה"ל ומוסתר בשטח:

תחמושת שנגבה מצה"ל שנמצאה בישוב בדואי:

למזלו הרב של צה"ל ושל האזרחים בישראל המשרתים בו או אשר שולחים את ילדיהם היקרים לשרת בו, רוב האירועים עד היום במחנות צה"ל היו קשורים לתחום הפלילי ולכן הסתיימו "רק" בגניבת ציוד יקר ערך ובעיקר בגניבת אמצעי לחימה ותחמושת. כאזרח אני שואל, האם יכול להיות שציוד ואמצעי לחימה שנגנבים בשווי של מיליוני שקלים כל שנה לא באמת מטרידים את המפקדים בצה"ל ומטופלים ברמה של ביצוע תחקירים ולאחר מכן חזרה לשגרה המסוכנת? האם יכול להיות, שלמרות שצה"ל חווה גם פגיעות בחיילים מחוץ למחנות, אף מפקד בכיר לא רואה את הדגלים האדומים שמונפים שוב ושוב? האם יכול להיות שאין בצה"ל מי שמבין שזה רק עניין של זמן עד שגורם פח"עי יחליט להיכנס או לחדור למחנה צה"ל על מנת לפגוע בחיילים?

כמי שיצא מיחידה שהיתה באותו מצב ולא ידעה לזהות בצורה נכונה מצב קיים ולכן חטפה מכת נוק אאוט מיריב, אני מעביר את המסר הבא למטה הכללי של צה"ל – אל תהיו במקום שאחרים כבר היו בו, תלמדו מניסיונם של אחרים כדי להצליח להקדים תרופה למכה, תתחילו לפעול היום כי מחר יכול להיות מאוחר מידי!!! הרי בצה"ל כבר יודעים שפגיעה בנפש שונה מאוד מגניבת ציוד.

מה צריך ואפשר לעשות:

  1. לקבל החלטה בדרג הגבוהה ביותר בצה"ל שהגיע הזמן לבצע שינוי מתוך מודעות לכך שאבטחה אינה התחום החזק של צה"ל.
  2. להקים צוות חשיבה מקצועי שיכלול בעלי תפקידים מעולם האבטחה שיסייעו לדרג הפיקוד בצה"ל לקבל החלטות נכונות.
  3. להחליט אחת משתי אפשרויות פעולה – להמשיך ולבצע את האבטחה על בסיס כוח צה"לי ייעודי או להפריט את האבטחה ולהשתמש בחברות אבטחה אזרחיות שיתנו לצה"ל שירות במסגרת מכרזים.
  4. במידה וצה"ל יחליט לבצע את האבטחה בעצמו עליו להקים יחידה ייעודית לתחום האבטחה שהיא זו שתכתוב תורת עבודה אחידה לכלל היחידות, תקים בית ספר לאבטחה שיעביר הכשרות מקצועיות לפי מקצועות, תאמן את כוחות האבטחה על פי תכנית כשירות מקצועית, תבצע בקרות איכות ביצוע ועוד.
  5. על צה"ל לגייס אנשי אבטחה מהעולם האזרחי לטובת ביצוע תפקיד קב"טים במחנות צה"ל – ישנם לא מעט מנב"טים וקב"טים אשר לדעתי ישמחו לקבל את התפקיד ויוכלו בפעולות מהירות ומקצועיות להעלות את רמת האבטחה במחנות.
  6. על צה"ל להפסיק לאלתר את כל ביצוע הבקרות למשך שנה כדי להתמקד בבניית המערך החדש וכדי ללמד ולאמן את הכוחות הקיימים בשטח מתוך עובדה שביקורות שמבוצעות לכוח שאינו בעל ההכשרה המקצועית הנכונה ואינו מיומן לתפקיד שנשלח לבצע סופן ידוע מראש, כישלון!!!
  7. על צה"ל להפסיק לאלתר את רוב רכישת והתקנת האמצעים הטכנולוגיים במחנות על מנת לבחון מחדש את נחיצותם והפעם על ידי תהליך מקצועי ויסודי שמתבסס על ניתוח דפ"אות ועל הגדרת מענה נכון ויעיל.
  8. על צה"ל לשנות את ההגדרה מהגנת מחנות לאבטחת מחנות על מנת להפוך ממערך פסיבי למערך אקטיבי.
  9. על צה"ל לשנות לאלתר את נוהל פתיחה באש בכל הקשור לתחום האבטחה במחנות ומחוץ למחנות.

אני מוכן להירתם למשימה החשובה הזו ואני בטוח שיהיו עוד הרבה כמוני על מנת לסייע לצה"ל להפוך לארגון שיודע לאבטח את העובדים שלו והציוד שבתוכו. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס ידע מקצועי וכוח ייעודי

אבטחת אירוע ספורט – "ככה לא בונים חומה" (הפועל ת"א נגד הפועל אשקלון)

משחק כדורגל בליגת העל בין קבוצת הפועל תל אביב לקבוצת הפועל אשקלון שתוצאתו תקבע מי תישאר בליגה ומי תרד לליגה הלאומית, מסתיים בתמונה אחת לא שגרתית שנחרטת חזק מאוד בזיכרון. תמונה שבה טוטו תמוז, שחקן הפועל תל אביב, מובל באזיקים מחוץ למגרש על ידי מספר שוטרי יס"מ.

לדעתי, התמונה הזו צריכה לשלוח בדחיפות את כל הגורמים הרלוונטיים לעשות בדק בית יסודי בכל הקשור לארגון המשחק ולאבטחתו.

בשנים האחרונות, נושא אבטחת אירועי ספורט תפס תאוצה חיובית ובצדק כולל הגדרה שאומר שאבטחת אירוע ספורט תתבצע רק על ידי מנב"ט שמחזיק בתעודה המעידה על כך שעבר הכשרה מקצועית על פי תו התקן של משטרת ישראל.

ההגדרות הנוכחיות, עד כמה שמהוות התקדמות משמעותית בנושא אבטחת אירועי ספורט, אינן מספיקות כדי למנוע תוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק המדובר.

אני נוהג לבחון אירועים בגישה של מבחן התוצאה וממנה אני ממשיך לשאול שאלות לצורך קבלה והרכבת תמונת המצב והסיבות להתגבשותה. התוצאה מהווה עבורי בסיס לשאלת היסוד – איך אירוע שמנוהל על ידי מנב"ט ומאובטח על ידי כוחות רבים מסתיים בתמונות כאלה?

הסרטון:

אירוע ספורט אכן שונה במאפייניו מאירועים אחרים ולמרות זאת, תהליך התכנון אינו שונה כלל וכלל וכמוהו גם משימת האבטחה שאינה שונה במהותה:

 

"אבטחת משחק הכדורגל שמתקיים באצטדיון _____________, על כל האנשים השוהים בו מרגע פתיחת השערים ועד לעזיבת אחרון האנשים, על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש תוך קיום המשחק כמתוכנן".

מנב"ט אירוע ספורט אמור לקחת את המשימה ולפרק אותה לגורמים על מנת לגבש את המאפיינים הייחודיים, את הנחות העבודה הנובעות מהם, את האיומים הרלוונטיים ובסופו של דבר לקבוע מהו המענה הטוב ביותר שבאפשרותו לתת בהתחשב במשאבים שעומדים לרשותו.

כמו בכל אירוע מאובטח, גם באירוע ספורט, על המנב"ט להשקיע את מירב המאמצים בשלב המניעה כדי לא לאפשר ליריב להתקרב ולפעול ובכך לא להגיע לשלב הסיכול. ומדוע? כי שלב הסיכול אומר שאחד האיומים כבר החל בפועל וכוחות האבטחה מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה רעה מאוד ובמצב של תגובה לחימה בלחץ.

משחק כדורגל שחורץ את גורל אחת הקבוצות מאופיין כאירוע טעון ורגיש מאוד מצד השחקנים ומצד הקהל כך שהנחת העבודה המרכזית תהיה שככל ששריקת הסיום תתקרב רמת המתח ורמת האפשרות להתנהגות אלימה תעלה משמעותית ולכן על מנב"ט האירוע לתכנן היטב את פעולות המענה כנגד אלימות בין שחקני שתי הקבוצות ומצד האוהדים.

המענה חייב לכלול הפרדה פיסית בין שחקני שתי הקבוצות, מניעת ירידת אוהדים לדשא, הרחקת השחקנים מהאוהדים בדגש על אוהדי הקבוצה היריבה, הפרדה בין אוהדי שתי הקבוצות וכמובן שהפרדת השופטים גם מהשחקנים וגם מהאוהדים.

לאחר ביצוע ההפרדה, יתחיל שלב הוצאת הקהל של קבוצה אחת, לאחר מכן הקבוצה השנייה ובסוף השחקנים. איני בעל הכשרה של מנב"ט אירוע ספורט ולכן רק מפעיל את היגיון האבטחה שלי שמתבסס על תהליך חשיבה מבצעי קבוע ומפה לא מן הנמנע שיהיו שיחשבו על תכנית אחרת כמענה אבל אין זה משנה והעיקר שיהיה סדר הגיוני שניתן ליישם אותו בשטח.

אני מעריך שהיה מנב"ט במשחק המדובר והוא ביצע תכנון מקדים וכתב תכנית אבטחה לאירוע שעל פיה פעלו כלל הכוחות אבל באותה נשימה אני אומר שאם זו התוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק, כנראה שמשהו בתכנית האבטחה לא היה נכון ובטח שלא התאים למאפייני משחק כדורגל זה.

מה שקרה בסוף המשחק מוכיח שתכנית האבטחה קבעה שמחכים לראות מה יקרה ואז מגיבים.

שום הסבר שניתן אחרי המשחק, לא יכול למחוק את הפגיעה בשחקנים ובאוהדים ובטח שלא יכול למחוק אזוק של שחקן כדורגל בישראל.

שום הסבר לא יכול לשכנע שלא היה ברור שיזרקו חפצים לעבר השחקנים, שחלק מהאוהדים ינסו להיכנס לשטח המגרש, שחיכוך בין שחקני שתי הקבוצות יגרום לאלימות מילולית ופיסית ועוד.

אני בדעה שבשנת 2017 אסור להגיע למצב כזה בסוף אירוע משחק כדורגל ולא משנה מי הן הקבוצות המשחקות וכמה רגיש וטעון הוא יהיה.

חבל שקרה, לא היה צריך לקרות אבל אם כבר קרה אז חייבים לבצע תחקיר מקצועי ויסודי על מנת להבין למה ולהפיק לקחים למשחקים הבאים.

הערה: אני אוהד מכבי נתניה ואין לי מושג למה.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם באירועי ספורט

מאבטחי משרד הביטחון בפתח תקווה עצרו חריג וירו באוויר – הצלחה עם לקחים לשיפור

ביום רביעי, 10 למאי 2017, התרחש אירוע שבו מאבטחי מתקן משרד הביטחון בפתח תקווה זיהו אדם חריג ברחוב ז'בוטינסקי, ניגשו לביצוע תשאול, התפתחה אלימות מצד האדם החריג, אחד המאבטחים ביצע ירי באוויר והאדם החריג החל לשתף פעולה ונעצר.

חלק מהאירוע צולם על ידי אזרחים ובהמשך פורסם בכלי התקשורת:

תיעוד: תגרה וירי באוויר לאור יום בפתח תקווה

מאבטחים של משרד הביטחון הבחינו באדם שעורר את חשדם מתהלך ברחוב ז'בוטינסקי, קראו לו לעצור וכשלא נענה – ירו באוויר. בהמשך התברר: מדובר בתייר מאוקראינה, שאינו דובר עברית. המאבטחים עוכבו לחקירה

שלושה מאבטחים של משרד הביטחון עוכבו הבוקר (יום ד') לחקירה בחשד שתקפו תייר מאוקראינה בפתח תקווה וירו באוויר כיוון שסימנו אותו כחשוד. במהלך התקרית נפצע אחד המאבטחים באורח קל.

 

מאבטחים בבניין של אגף השיקום במשרד הביטחון הבחינו הבוקר באדם שעורר את חשדם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. המאבטחים קראו לתייר לעצור, אך זה התקשה להבין אותם. לפי החשד, שניים מהמאבטחים החלו להתקרב אל התייר, שככל הנראה חשש שאלו מתכוונים לתקוף אותו, ובמקום התפתחה תגרה בין הצדדים.

במהלך התגרה הגיע מאבטח שלישי ששלף את נשקו וירה באוויר, מה שהוסיף לבהלה בקרב תושבים במקום. בתגרה נפצע, כאמור, אחד המאבטחים באורח קל.

 

 

למקום הוזעקו שוטרי משטרת פתח תקווה, שעיכבו את המעורבים לחקירה. בבדיקת זהותו של החשוד התברר כי מדובר בתייר מאוקראינה שאינו דובר עברית. הוא שחזר וטען בפני השוטרים כי לא הבין את המאבטחים וחשש שהם רוצים לתקוף אותו.

מיקום האירוע – ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה:

הסרטון:

בשקלול הפרטים הידועים ומה שנראה בסרטון, נראה שמדובר באירוע מוצלח מבחינת פעולת מאבטחי המתקן ובדגש על המאבטח הראשון שבמהלך סיור חיצוני איתר באדם הנ"ל סימן מחשיד והגדיר אותו כחריג בגזרה החיצונית – בדיעבד, זהותו והתנהגותו האלימה אכן מוגדרים חריגים (חריג הינו כל דבר אשר אינו תואם את מאפייני המקום בו הוא נראה).

אני רואה לנכון לכתוב על האירוע מכיוון שיש בו מספר נושאים מקצועיים ומרכזיים בעבודת מאבטח בכלל ובעבודת מאבטח מתקן בפרט שכדאי להכיר או להיזכר בהם.

נושא 1 – עד איפה שולחים את המאבטחים לבצע את פעולות האבטחה:

מדובר במתקן משרד הביטחון שהאבטחה בו מבוצעת על בסיס החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק מתייחס גם לסמכות הפעולה של מערך האבטחה בשטחים ציבוריים שמחוץ לתחומו המוגדר:

סמכויות ממונה ביטחון (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005
3.    (א)  לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)   לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)   לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)   סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)   היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

על פי ידיעתי, ההגדרה של "נמצא במקום" מאפשרת למערך האבטחה לפעול ולהגיב לאירוע המתרחש גם מחוץ לגבולות המתקן ושמוגדר כמהווה סכנה בהתאם למשימת האבטחה.

בהנחה שמאבטח מקצועי, ומאבטחי משרד הביטחון הינם מאבטחים מקצועיים, יזהה סימנים מחשידים על אנשים בכל גזרה בה הוא מוצב, נשאלת השאלה איך מחליט ממונה אבטחת המתקן עד איזה קו שטח מחוץ למתקן תבוצענה פעולות האבטחה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ובעזרת פעולות אבטחה פיזיות על ידי המאבטחים? האם אדם שהולך בשטח המוגדר כציבורי כמו המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי יכול להוות סכנה למתקן? אם התשובה חיובית אז מומלץ לממונה האבטחה להגדיר מהן הסכנות האפשריות במעגל החיצוני למתקן וכיצד יש לטפל בהן, אחרת יכול מאבטח לזהות סימן מחשיד על אדם שהולך על המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי, להחריג אותו, לתשאל אותו ולבחור בפעולות תגובה למתרחש אשר תתבררנה כמוגזמות ביחס לסכנה שיכולה להיות ממנו אם בכלל.

כדאי לזכור, שככל שמגדילים את גזרת הפעולה כך מעלים את מספר האירועים החריגים שיגיעו מכיוון המאבטחים.

המאבטח באירוע המדובר, שביצע את הסיור החיצוני ושבמהלכו זיהה סימן מחשיד על האדם הנ"ל, פעל בהתאם למה שנדרש ממנו מקצועית ובדיעבד זיהה אדם חריג לסביבה.

נושא 2 – הגדרות מדויקות למאבטחים מה לחפש בכל גזרה:

קיימת חשיבות רבה לקביעת הגדרות והנחיות המתאימות למאפייני המתקן והשטח שבו הוא ממוקם ולתרגומן לביצוע פעולות על ידי מערך האבטחה. פעולות שנובעות מקביעת המענה לדפ"אות הרלוונטיות בכל גזרה, כולל בגזרה החיצונית למתקן. חשוב מאוד לוודא הבנה בקרב המאבטחים כדי לא להיות במצב שבו מאבטח מבצע פעולות אבטחה שאינן נחוצות ובכך להסתכן בהסתבכות באירועים מיותרים שאינם קשורים למתקן ולאבטחתו.

נושא 3 – זיהוי, סיווג ובחירת מענה מתאים:

מדובר בנושא שהרבה מאוד מאבטחים אינם שולטים בו ולכן עובדים בשטח עם פערים מקצועיים אשר גורמים לא פעם לתוצאות לא רצויות, לא הכרחיות ולא טובות למערך האבטחה.

המענה לאיתור אדם חריג הינו ביצוע תשאול. אני בדעה שרוב המאבטחים אינם יודעים לבצע תשאול ברמה הנדרשת מה שגורם להם לבצע טעויות אל מול החריג ופוגע קשות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

יש לקחת בחשבון שעובדתית רוב החריגים מסווגים כתמימים בסוף התשאול ומשוחררים לדרכם ועל המאבטח מוטלת המשימה לזהות מתוכם את האחד בעל הכוונות הרעות המאיימות על המתקן ויושביו.

אני בדעה שברוב המקרים, התנהגותו של המתושאל תותאם להתנהגותו של המאבטח המתשאל כך שאם המאבטח יעשה טעויות בתהליך התשאול, סביר להניח שבכך יוביל את המתושאל להתנהגות חריגה עוד יותר כולל הפעלת אלימות מילולית ו/או פיזית.

תשאול מתחיל כבר מהרגע שבו המאבטח נע לעבר האדם החריג. להזכירכם שהמטרה בתשאול אדם חריג היא להגיע ליכולת סיווגו ובדרך כלל מומלץ לבחור בתהליך שיגרום לשיתוף פעולה מצדו.

באירוע המדובר, צוין בתקשורת שהאדם הינו תייר שאינו מבין עברית אשר חשב שהמאבטחים מעוניינים לתקוף אותו. אין לי את היכולת לדעת מה היה באמת והאם תחושותיו של התייר היו מוצדקות אבל הייתי ממליץ לממונים לבדוק לעומק כל פעולה שבוצעה מרגע זיהוי האדם כחריג על ידי המאבטח הראשון, הצטרפות המאבטחים הנוספים, הירי באוויר ועד עצירתו הסופית.

אני חושב שברוב המקרים השאלה אם להחמיר את המצב נמצאת בצד של המאבטחים ולא בצד של האדם המתושאל.

בתשאול כל טעות של המאבטח/ים יכולה לגרור לביצוע טעות נוספת ושרשרת של טעויות יכולה לגרום לשימוש לא נכון בסמכויות ולשימוש לא נכון או לא מוצדק בנשק.

נושא 4 – תופעת הכוח המתגבר לאירוע:

במספר רב של אירועים אשר התרחשו בשנתיים האחרונות, ניתן לזהות התנהגות שחוזרת על עצמה שקשורה לכוח המתגבר לאירוע ופועל במהירות מדאיגה שלרוב יוצרת פעולה שאינה עומדת בקנה אחד עם מאפייני האירוע.

התופעה נראתה באירוע המחבלת בתחנה המרכזית בעפולה, באירוע הירי על האזרח התמים במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, באלימות נגד החייל האתיופי באירוע החפץ החשוד בחולון ועוד.

אם אני לא טועה, גם באירוע המדובר מי שירה הוא מאבטח שתגבר לאירוע ולא זה שהתחיל אותו. מעניין לדעת כמה זמן לקח לו מרגע שהגיע לאירוע ועד שהחליט לבצע ירי באוויר ולמה.

כוח מתגבר לאירוע נמצא בפער גדול בהקשר להבנת האירוע מנקודת ההתחלה שלו ועד שהגיע אליו והתחיל לראות בעצמו את המתרחש. עד להגעתו לאירוע עצמו, כוח התגבור ניזון מדיווחים שעוברים אליו מהכוח שנמצא כבר באירוע ובדרך כלל אינו יכול לראות את האירוע בעצמו. נובע מכך, שעל הכוח המתגבר להיות מאוד מאוד זהיר בתהליך קבלת ההחלטות שלו ועליו לדעת שלפני שיוכל להשפיע על האירוע בצורה נכונה, עליו לקבל את כל הנתונים על כל מה שהתרחש לפני הגעתו אליו.

אני חושב שבאירועים המוגדרים כאפורים, כמו האירוע המדובר, באחריותו של אחמ"ש או קב"ט אשר מגיע לאירוע לאחר התחלתו לעשות הכל כדי להרגיע מצב ולא להחמיר אותו.

יתכן בהחלט שהחלטתו של המאבטח שתגבר לאירוע לבצע ירי באוויר התאימה לנתוני האירוע והיא זו שגרמה לאדם החריג להירגע ולהתחיל להישמע לכוח האבטחה.

נושא 5 – ביצוע תחקיר לאירוע שמוגדר כהצלחה:

חלה חובה לבצע תחקיר גם באירוע שמוגדר כהצלחה. מכל אירוע יש מה ללמוד ובכל אירוע ישנם לקחים חשובים שיש ליישם במערך האבטחה. גם בתהליך ביצוע המסתיים בהצלחה נעשות טעויות שניתן וכדאי לתקן אותן. אני בטוח שגם באירוע המדובר המאבטחים עשו טעויות שיתכן שאם לא היו מבוצעות התוצאה היתה אחרת, האדם החריג לא היה משתמש באלימות והמאבטח לא היה מבצע ירי.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בתבונה מקצועית שתמנע אירועים מיותרים

חברת טרנטולה מציגה את "זיקו" – מערכת לסגירת שטח במאפיינים שונים ומגוונים

חברת טרנטולה טכנולוגיות שמה לעצמה מטרה בתכנון ופיתוח מערכות הנותנות מצד אחד מענה טכנולוגי מלא לדרישות הלקוח ומצד שני פשוטות, אמינות וקלות לשימוש בשטח.

אחת מהמערכות שעונה על ההגדרות הנ"ל הינה מערכת "זיקו" לסגירת שטחים ומתן התרעה בזיהוי כניסה.

מערכת "זיקו 100/500/800 בתצורה ניידת או קבועה

ייעוד המערכת:

סגירת שטח בהיבטי אבטחה על מנת לזהות כל כניסה אליו ולהעביר התרעה חד ערכית וברורה לגורמים הרלוונטיים.

המערכת:

המערכת מורכבת מיחידות קצה ומקופסת שליטה ובקרה.

יחידת הקצה כוללת סורק לייזר חזק ואמין מדגמים שונים ומגוונים שתפקידו לזהות במידי כל כניסה לשטח שהוגדר לו כסגור.

מצלמה שתפקידה להעביר תמונה של מה שנכנס לשטח הסגור.

קופסת הבקרה, ניידת או קבועה, כוללת את כל המרכיבים הדרושים לצורך תרגום עבודת הסורק למתן התרעה חד ערכית וברורה.

הרעיון המבצעי:

סגירת שטח בדומה למה שעושה הטרנטולה בטבע שיוצרת סביבה שטח הגנה בעזרת קורים והיא עצמה ממוקמת באמצע כדי לתת לעצמה יתרון טקטי.

רק שבמקום קורי העכביש משתמשים בקרני לייזר שיוצרים כיסוי וירטואלי מלא ומזהים כל עצם שייכנס בהתאם להגדרות שנשמרו שכוללות את האזורים הנדרשים לזיהוי, גודל העצם הדרוש לזיהוי, זמן התגובה מרגע זיהוי והתאמה לאזור בו מוצבת המערכת.

היתרונות של המערכת הן ביכולת סגירה ושליטה חזקים במעגל הקרוב למושא האבטחה ויכולת התכנות, הניידות וקלות התפעול והאחזקה.

יכולות המערכת (ראה תמונות להמחשה בהמשך):

יצירת שטח סגור וירטואלי המקביל לקרקע שייתן יכולת זיהוי מידי לכל מה שייכנס אליו כגון הולך רגל, רכב עצמים וכו'. יצירת שטח סגור וירטואלי לכיוון השמיים שיוצר מסך מגובה הקרקע או בהמשך לגדר/חומה קיימת שנותן זיהוי לכל מה שייחצה את המסך בכל דרך כולל בהשלכה.

יצירת שטח סגור וירטואלי עליון – מעל שטח פתוח או מעל גג קיים שנותן זיהוי מידי על כל עצם שיחצה אותו מכיוון השטח האווירי.

מערכת אחת מאפשרת לסגור שטח בהתאם לסורק שמותקן בה לדוגמא גודל שטח מקסימלי באורך 20 מטר וברוחב 10 מטר או באורך 100 מטר וברוחב 50 מטר או באורך 160 מטר וברוחב 80 מטר.

בשלב התקנת המערכת בשטח ניתן להגדיר בקלות את השטח הדרוש לזיהוי, זה יכול להיות כל השטח שהסורק רואה או רק חלקים ממנו.

המערכת עובדת עם חיבור קבוע לחשמל או בעזרת סוללת ליתיום במותקנת בתוכה.

יכולות מתן התרעה – אזעקה, פנס מהבהב, שליחת סמס, שליחת תמונה וכו'.

מערכת "זיקו" יודעת לעבוד עם מערכות אחרות הקיימות במתקן או בשטח.

סטטוס המערכת:

מערכת "זיקו", ניידת או קבועה, מוגדרת כמערכת מבצעית שעובדת בשטח בהצלחה רבה מזה שלוש שנים.

אפשרויות התקשרות:

חברת טרנטולה מציעה שימוש במערכת במספר מסלולים שונים:

מכירה – מכירת מערכת ניידת או קבועה ללקוח כולל הדרכה ומתן אחריות לשנה כאשר הלקוח מפעיל את המערכת עצמאית. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת בתדירות גבוהה ושיש לו את היכולת התקציבית לרכישה ואת כוח האדם לשינוע והפעלה.

מכירה ושירות הפעלה – מכירת מערכת ניידת ללקוח ומתן אחריות לשנה והפעלה מלאה בשטח בתשלום נוסף על פי דרישה. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת לא באופן קבוע, שיש לו את היכולת התקציבית לרכישה אבל לא מעוניין להפעיל עובדים שלו לצורך הפעלה בשטח.

השכרה – השכרה של המערכת הניידת עד 12 שעות, עד 24 שעות, למספר ימים ולתקופה ארוכה עם אפשרות להפעלה עצמאית או להפעלה מלאה על ידי החברה הכוללת שינוע, הרכבה, הפעלה ופירוק בסיום. מתאים למי שרואה צורך בשימוש במערכת אבל לא מעוניין או לא יכול להתחייב להוצאה כספית לרכישה, לא מעוניין להתעסק בכל הקשור לשינוע והפעלה בשטח ורוצה שירות מלא לפי משימה.

ליסינג – רכישת המערכת הניידת או הקבועה במאפייני ליסינג בדומה לליסינג ברכבים. מתאים למי שמעוניין לרכוש את המערכות אבל לא יכול או לא מעוניין להוציא את סכום הרכישה בפעם אחת.

למי המערכת מתאימה:

מכיוון שהמערכת נותנת מענה מעולם האזעקות היא מתאימה למגוון רחב של לקוחות עם צרכים שונים ומגוונים.

המערכת מתאימה למי שמעוניין לשנות גישה בכל הקשור למערכות האזעקה הסטנדרטיות הכוללות גלאי קרן רגילים וגלאי נפח ושמעוניין לסגור ולשלוט על כל השטח. שליטה על שטחים בגדלים שונים, כולל שטחים גדולים יחסית, עם מספר קטן של יחידות, עם מעט מאוד חיווט, מינימום תחזוקה וטיפול ואורך חיים של מספר שנים רב יחסית.

המערכת מתאימה לסגירת מתקנים ממלכתיים או פרטיים, לאבטחת יישובים, אבטחת בתים פרטיים, אבטחת אירועים, אבטחת מטוסים, אבטחת מפעלים, אבטחת בניינים, אבטחת בריכות שחיה בבתי מלון או בבתים, אבטחת שטחים חקלאיים או חוות חקלאיות ועוד.

הסבר ותמונות להמחשת שימוש:

חומה וירטואלית:

התקנה קבועה – המערכת לא נראית מבחוץ ולכן לא ניתן לראות את קיומה, להבין מה היא עושה או לחבל בה. מאפשרת לדעת אם אדם עבר מעל החומה או אם נזרק עצם כלשהו לתוך שטח המתקן.

סגירת שטח חצר:

התקנה קבועה – המערכת מותקנת בחלק הפנימי של השטח ולכן קשה לזהות אותה או להגיע אליה. סוגרת את החצר בזמנים המוגדרים לה מראש.

סגירת גג:

התקנה קבועה – מספר יחידות הקצה המותקנות יותאם לפי צורת הגג. מאפשר שליטה על גג שמוגדר כאסור לכניסה.

התקנה ניידת לזמן משתנה – תמונה ממערכת "זיקו" 800 שהותקנה באולימפיאדת ריו:

סגירת שטח מטוס:

מערכת ניידת – סוגרת את שטח המטוס ומזהה כל מי שייכנס לכיוונו רגלי או רכוב. מתאים לבעלי מטוסים פרטיים או לחברות תעופה שמשאירות מטוסים בחנייה.

סגירת מפעלים:

מערכת קבועה – מאפשרת סגירה של קירות המפעל, שטחי המפעל, הגדר ההיקפית ואזורים בתוך המפעל. באה במקום התקנת עשרות גלאי קרן ונפח הדורשים התקנה ותחזוקה שוטפת ויקרה.

סגירת בריכות שחיה:

התקנה קבועה – יצירת כיסוי וירטואלי מעל הבריכה ומתן התרעה על כל עצם שייכנס או ייפול לתוכה. מתאים לבעלי בריכות בבתים פרטיים אשר לא נמצאים כל הזמן בפיקוח על הילדים ולבתי מלון בזמנים שהבריכה ללא פיקוח מציל ואסורה לכניסה.

אבטחת אירועים:

מערכת ניידת – סגירת שטחים היקפיים שאסורה הכניסה מהם, שמירה על ציוד הגברה יקר, זיהוי כניסת עצם מהאוויר כגון רחפן, סגירת אזורים אסורים בתוך שטח האירוע וכו'.

"זיקו" - מערכת אחת עם כל כך הרבה שימושים

אתר חברת טרנטולה: www.tarantula.ws

 

דף הפייסבוק של חברת טרנטולה: Tarantula Technologies LTD

 

אבטחת אישים – קמח לעוגה? קמח לפנים של האישיות – התמודדות המאבטחים

מקצוע אבטחת אישים, מעמיד את המאבטחים במבחנים כל פעם מחדש ובוחן את ההגדרות המקצועיות בהתאמה למה שקורה במציאות בשטח. באבטחת אישים קיימת דרך פעולה אפשרית של היריב שמוגדרת כפיגוע העלבה – פעולה של היריב כנגד האישיות שכביכול לא כוללת פגיעה שנחשבת לפציעה המצריכה טיפול רפואי אבל כן מעמידה את האישיות במצב מעליב או לא נעים.

לאורך השנים, לצד ביצוע פיגועים קשים כנגד אישים אשר כללו פציעות ואף מוות ניתן לראות ביצוע פיגועי העלבה בדמות זריקת חפצים, זריקת ביצים, תפיסה ומשיכה, שפיכת נוזלים ובזמן האחרון גם זריקה ופיזור קמח לבן.

חלק מפיגועי העלבה צולמו ופורסמו:

זריקת בקבוק פלסטיק על נשיא צרפת סרקוזי:

זריקת נעל על נשיא ארצות הברית, בוש:

זריקת ביצים בפרלמנט:

זריקת קמח על מועמד לנשיאות בצרפת:

זריקת קמח על פרנסואה הולנד בצרפת:

בכל המקרים שהצגתי, האישים מאובטחים על ידי מאבטח אישים אחד או יותר אשר אמורים לדעת להתמודד עם דרך פעולה נבחרת כזו של היריב בהתאם להגדרת המשימה שכוללת מניעה וסיכול כל פגיעה באישיות. האם אדם אשר בוחר בדרך פעולה זו מוגדר כיריב והאם הפעולה שביצע מוגדרת כפיגוע באישיות ויותר מכך, האם מדובר בתקרית לכל דבר?
לפי מיטב זכרוני, ברשימת הדפ"אות שנלמדת בקורסי אבטחת אישים קיימת דפ"א העלבה כנגד האישיות שאינה מוגדרת כתקרית מכיוון שאינה באמת פוצעת את האישיות, כמו דקירה או ירי, ולכן המענה שנקבע הינו בהתאם וכולל שימוש בכוח סביר ואינו כולל שימוש בנשק כנגד היריב.
השאלות שצריכות להישאל בקול רם וברור – האם המאבטח מסוגל ויכול לדעת בזמן אמת שמדובר בפיגוע העלבה בלבד? האם המאבטח יכול לדעת באמת מה נזרק לעבר האישיות שלו? איך יוגדר אירוע שבו נזרק חומר מסוכן לעבר האישיות או שימוש בכלי שיכול לגרום לפגיעה ממשית בפנים או לעיוורון ואף למוות? האם יריב ששופך על היריב חומר מסוכן אינו מפגע לכל דבר? האם לא צריך לנטרל אותו בדיוק כמו יריב שיורה לעבר האישיות?
לדוגמא – אירוע הפגיעה בברלוסקוני:

מה המאבטח רואה ומבין בזמן אמת, מיד אחרי שהיריב הצליח להגיע עד לאישיות והצליח להפתיעה בפעולתו? המאבטח, שלא הצליח לאתר את היריב לפני ביצוע הפעולה, מוצא את עצמו מופתע בדיוק כמו האישיות והסובבים אותו, אבל הוא היחיד שמתפקידו לזהות את פעולת היריב, לסווג אותה ולבחור את פעולת המנע וכל זאת בזמן מהיר וקצר מאוד.
האם בנקודת הזמן הזו, כשברור שהתחילה תקיפה כנגד האישיות, המאבטח יכול לדעת מה זה החומר הזה?

בפגיעה מטווח קצר, אין למאבטח צמוד (אין מאבטח צמד) זמן לבזבז והוא חייב לפעול בנחישות כנגד היריב, תוך ביצוע חציצה בינו לבין האישיות. בשלב הזה המאבטח ממוקד מטרה והמטרה הינה היריב. המאבטח לא מסתכל לאחור בתקווה שהאישיות שמע והבין שהתחילה תקיפה נגדו ופעל בעצמו בדרך של ירידה במקום או חילוץ עצמי למקום מבטחים. אני טוען, שבתקיפה מטווח קרוב, המאבטח הצמוד לא באמת יכול לדעת מה מהות התקיפה כל עוד אינה כוללת שימוש באמצעי יורה שמשמיע רעש ברור של ירי ולכן אין לו ולא תהיה לו את הפריבילגיה לעצור ולבדוק במה השתמש היריב לצורך התקיפה.
באבטחת אישים אי אפשר לחכות ולבדוק מה זה החומר שנזרק לעבר האישיות, אין את שלב הבדיעבד ולכן פועלים באותה דרך באותה תגובה. הרי כשהתברר שמדובר בחומר קטלני יגדירו את האירוע כתקרית לכל דבר ולכן עדיף להגדיר אותה כך לפני ולא אחרי.
צפיתם בסרטון הפגיעה בברלוסקוני – האם זו לא תקרית לכל דבר? את תוצאת פעולת היריב, המאבטח רואה ומבין רק אחרי שסיים לנטרל אותו וחזר לאישיות (אני לא נכנס עכשיו למצבים שבהם המאבטח בוחר להישאר עם האישיות).
לדעתי האישית, יריב אשר בוחר לפצוע אישיות או אף להתנקש בחייו יוצא לפעולה בידיעה שיתכן וימות כתוצאה מתגובת המאבטחים. יריב כזה מוכן למות למען מטרת הפגיעה באישיות וכנראה שמבין מהתנקשויות שבוצעו לפניו שהסיכוי לכך גבוהה מאוד. חשיבת היריב צריכה להיות מוגדרת כהנחת עבודה מרכזית והינה משפיעה גם עליו וגם על המאבטחים. המאבטחים מסיקים מהנחת העבודה הזו שהיריב נחוש ומוכן ללכת עד הסוף והיריב מסיק שהמאבטחים לא אמורים לרחם עליו וילחמו בנחישות נגדו. פעולת המאבטחים משפיעה גם על יריבים פוטנציאליים, כאלה שנמצאים בשלב החשיבה על ביצוע התנקשות באישיות, בכך שבוחנים את עצמם האם הם באמת מוכנים למות למען המטרה ולכן ברור שבשלב זה ישנם לא מעט שפשוט מוותרים על הרעיון.
תגובה כזו מצד המאבטחים לא מרתיעה יריבים פוטנציאליים:

המסקנה שלי מצפיה וניתוח עשרות אירועים כנגד אישים מאובטחים וממה שכתבתי עד כאן, הינה שבהגדרות המקצועיות בתורת העבודה לא צריך להיות הבדל מצד המאבטח האם מדובר בפיגוע שהינו תקרית או בפיגוע העלבה ולא צריך לדרוש ממנו לעסוק בשאלה זו בזמן אמת. קודם כל בגלל שאני טוען שדרישה כזו הינה חסרת סיכוי בפועל ומתאימה לשימת מכשול בפני עיוור ובהמשך גם בגלל שבמידה ויריב אשר בחר להשליך או להשתמש בחפץ כנגד האישיות או בשפיכת נוזל כלשהו או בשפיכת קמח מטווח קצר, ושידע שבפעולתו הוא מסתכן במוות, יחשוב יותר מפעמיים האם זה כדאי לו.
תופעת שפיכת קמח על אישיות, פופולרית ותופסת תאוצה מכיוון שהיריבים הפוטנציאליים רואים את תגובת המאבטחים שבסופו של דבר מסתכמת בשימוש בכוח סביר ובמעצר וזה איך לומר, לא כל כך מרתיע.
אבל היום זה קמח ומחר זו אבקה לבנה שיכולה להרוג את האישיות. להזכיר לכל העוסקים במקצוע אבטחת אישים שבמידה שלא הצליחו למנוע את פעולת היריב ואפשרו לא להגיע ולתקוף, פעולת הסיכול כנראה שכבר לא באמת תצליח להשפיע על השאלה מה יקרה לאישיות. באירוע חירום, מאבטח האישים חייב לפעול במהירות ובנחישות וללא בזבוז זמן מיותר על חשיבה מיותרת. נטרל את היריב וחזור מהר לאישיות כי מי יודע מה עוד מחכה לך בהמשך.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת הרתעה בשגרה ובחירום

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – הכישלון בהתפתחות היחידה (בעקבות סרטון הגיוס החדש של היחידה)

לפני הכל, אזכיר ואציין שעבדתי ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ החל משנת 92 ועד שנת 2011. בהתייחס להתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ב – 4 לנובמבר 95, המשמעות הינה שביום הרצח הייתי כבר מאבטח עם וותק של 3 שנים, ולאחריו ועד לפרישתי מהיחידה ומהשירות, המשכתי להתקדם בשנים ובתפקידים. רצה הגורל שלא אהיה חלק מצוות האבטחה של היחידה באירוע עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל ונשלחתי למשימת אבטחת סגן שר החוץ בחו"ל. על ההתנקשות שמעתי בפעם הראשונה דרך שידורי רשת CNN בטלוויזיה ומאותו רגע ועד היום, כאיש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, החיים שלך מתחלקים לתקופה של לפני הרצח ולתקופה שאחרי הרצח ועד בכלל.

בשבוע שעבר פורסם בעיתונות וברשתות החברתיות כתבה וסרטון גיוס של היחידה שכל מטרתם להצליח לגייס עובדים איכותיים שיתאימו למאפייני תפקיד מאבטח אישים ויצליחו בסופו של דבר לבצע את כלל משימות האבטחה, כולל את אבטחת ראש הממשלה, ברמה הגבוהה ביותר כנגד כל האיומים הקיימים.

גם אני, כמו הרבה אחרים מהיחידה ושלא מהיחידה, נחשפתי לסרטון וצפיתי בו:

כותרת הכתבה שפורסמה:

מאחורי הקלעים של היחידה לאבטחת אישים

לוחמי ומפקדי היחידה המיוחדת של השב"כ נחשפים בסרטון שמעניק הצצה נדירה אל האחראים לאבטחת הנשיא ורה"מ בארץ ובחו"ל. "זו לא עבודה לכל אחד, אנחנו מחפשים אנשים מיוחדים", הם אומרים

אתה מבין מיד שמדובר בסרטון לגיוס עובדים ליחידה ולכן ברור שכל מה שנכתב על היחידה בכתבה הנלוות ונראה בסרטון ממוקד למטרה שלשמה הם הוכנו ופורסמו.

יתכן שאני לא אובייקטיבי לגבי איכות הכתבה והסרטון ולגבי השאלה האם הם באמת יצליחו בסופו של דבר לסייע בגיוס עובדים מצוינים ליחידה, אבל אני כן הרגשתי שייכות, גאוות יחידה והתרשמתי ממה שראיתי. כהרגלי בשנים האחרונות, המשכתי לגלול את העמוד למטה לחלק של ביקורות הקוראים וגיליתי שרוב התגובות על היחידה הן שליליות בעיקר בגלל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אלה חלק מהביקורות שנכתבו ופורסמו:

איפה הייתם ב – 4 לנובמבר:
טעות שעלתה בחיי רוה״מ אינה סתם טעות. מהשטח ה ״סטרילי״ עד צוות נמושות שלא מונע את הכדור השני. קצת מקומם שמעלים סרטון כזה. עברו מעל 20 שנה אבל את היום הארור הזה אי אפשר לשכוח. 

על מי שבאמת הייתם צריכים לשמור, לא שמרתם. על הביתי הזה אתם שומרים כמו השד יודע. פשוט להקיא

בסך הכל מראה כמה ביבי והקיסרית שלו מטיילים בעולם. בעולם על חשבוננו, כשכל הימניים המטורפים צורחים״ כל הכבוד ״. בארץ מאות אלפי עניים והחזירים שותים שמפניה ומעשנים סיגרים. 

עדיף יחידה משטרתית:
כל "כוכבי" רצח רבין התקדמו והפכו מנהלי היחידה וקדקודיה. הטובים הלכו הביתה. הגאונים כל היום עסוקים בטיוח וכסט"ח. תנו למשטרה לעשות את העבודה יהיו מספיק שוטרים שיתאימו לתפקיד.

מסר קטן לאפרוחים:
אף אחד מהטיפשים שמכשירים אתכם לתפקיד לא יעז לומר דבר דומה. נאמנותכם למדינה קודמת להיותכם פודל שמירה של מושחת כזה או אחר. ליוויתם מסע תענוגות של מושחת ולא דאגתם לידיעת הציבור? הצטרפתם לקבוצה גדולה של ״בוגדים בשירות המדינה״. יום אחד החשבון ייסגר עם כל אותם בוגדים שחושבים שהם אנשים פרטיים על כך שעצמו עיניים ונתנו ידיים לאין סוף מעשי נבלה בשירות הציבורי. מישהו מכיר את הנהג של קצב? שומר הראש ? מבקרת פנים בעיריית ירושלים של אולמרט? הרשימה עוד ארוכה , הרבה דברים שהוסתרו מהציבור.

ממליץ על סרטוני הרצח – יחידה שמנסה להשכיח את הכישלון הגדול ביותר בתולדותיה.

קשקנים – שבעים שנה פעם אחת היו צריכים להגיב ונכשלו!!!!

סרטון מביך. בסה"כ מדובר בשומרים עם חליפות ומשקפיים. וכפי שאמרתי ולצערי כבר הוכח שאם מאוד רוצים לא ממש ניתן למנוע התנקשות בראש ממשלה. הכל עניין של מידת הנחישות והאסרטיביות של הרוצה להתנקש. ב – 1995 זה היה מאוד קל שלא לומר ביזיון בקלות שניתן היה להתקרב למאובטח ועוד לצאת מהאירוע בחיים. המאבטחים לא הספיקו להוציא כדור אחד מהנשק שלהם. 
זו עבודה טובה ככה אחרי צבא לשנתיים שלוש קצת לחסוך כסף ולהמשיך הלאה. אגב…צריך להוסיף לסרטון את אלו ששומרים בבוטקה מחוץ לבית של ביבי 24 שעות ביממה. סיוט!. לעובד בדוכן של מפעל הפיס יש תנאים טובים יותר.
בהצלחה!.

אלה הן רק דוגמאות בודדות ממספר גדול מאוד של תגובות באותו סגנון ובאותה דרך חשיבה על היחידה ועל הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

כמי שעבד ביחידה ושעבר את כל התהליך אחרי הכישלון וכאדם וכאזרח בוגר במדינתו, החלטתי לכתוב כאן כדי לנסות ולהסביר לכל אותם מגיבים שלפעמים בחיים, כישלון הינה המקפצה הטובה ביותר לשיפור. 
סיבה נוספת, הינה שיחה שקיימתי עם חבר מהיחידה שבזמן הרצח היה כבר מפקד והרבה יותר וותיק ממני שהסביר לי עד כמה אנשים לא מבינים מה באמת המשמעות של כישלון כזה עבור עובדי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ.
בשנים האחרונות, אני מקפיד להעביר הרצאה בנושא פרשיית רצח רבין ז"ל בעיקר לתלמידים ולא רק ותמיד מתחיל אותה במילה כישלון. כישלון שהוא חלום הבלהות של כל מי שהיה ועדיין עוסק באבטחת ראש הממשלה בישראל. כישלון שהוא עובדה. כישלון שמלווה וילווה את כל אנשי היחידה שעבדו באירוע, וגם את אלו שלא, כל החיים.
אין בדבריי שום ניסיון לברוח מהכישלון והאכזבה שכרוכה בו אבל כן יש בהם תקווה ורצון להיות טוב יותר כדי שכישלון כזה או אחר לא יחזור.
הלוואי שכל זה לא היה קורה אבל העובדה שזה אכן קרה כי ככה זה בחיים בכלל וככה זה בחיים של יחידה מבצעית בפרט. בחיים של יחידה מבצעית שמבצעת את משימתה 24/7 ישנם הצלחות וגם כישלונות. המיוחד ביחידה לאבטחת אישים, שכישלון ברוב המקרים יהיה כרוך בפגיעה במושא האבטחה עד כדי פגיעה קטלנית שהינה מוות. כשמדובר באבטחת ראש ממשלה, כל פגיעה בו תשפיע כנראה על המתרחש במדינה ועל אזרחיה. אין ספק שרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה בעל השפעה כזו ולכן, אני מאמין, שרוב התגובות השליליות שנכתבו בעקבות הכתבה והסרטון, הגיעו ממקום של אכזבת האזרח מהיחידה ואכזבה ממה שלדעתו היה יכול להיות פה אילולא התרחש הרצח.
אני יותר ממבין את אלה שמציבים את עצמם כשופטים את היחידה מאז ועד היום וכנראה שעוד שנים רבות קדימה אבל חושב שיש מקום דווקא לתמיכה בוגרת שמתבססת על העובדה שבחיים ישנם גם כישלונות והשאלה המרכזית היא איך לוקחים אותם והופכים אותם להצלחה עתידית.
בחיים שלנו, אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז ולכן הם מלאים בהפתעות טובות ורעות ולכן כל אותם האנשים שחושבים שיחידה לאבטחת אישים, ממלכתית או אזרחית, מצליח לעולם להגן על האישים שלה במאה אחוז טועים טעות מרה.
אני ינסה לתת דוגמא מנושא אחר בחיים שלנו – ברכבים שאנחנו קונים יש רמת מיגון, כולל מיגון נגד תאונות דרכים. חברות הרכב מעבירות את הרכבים מבחן ריסוק שבסיומו מעניקים לכל רכב דרגת מיגון. חלקנו, כצרכני רכבים, מחליטים על סוג הרכב שנקנה גם משיקול של רמת מיגון מתוך חשיבה שאכן בזמן תאונה חס וחלילה, הרכב שקנינו יצליח להגן עלינו מפני פגיעה. זה נשמע טוב ומבטיח, אבל במציאות גם רכבים בעלי רמת מיגון מקסימלית לא תמיד מצליחים להגן על נוסעיהם מפני פגיעה ולעיתים אף מוות. זה קורה כי משימת חברות הרכב להגיע לרכב שיצליח להתמודד עם כל מה שקורה בכבישים הינה משימה קשה מאוד ביחס למשימות אחרות שיש בחיים. הרי רוב האנשים שחוו תאונת דרכים וגם כאלו שכללו נפגעים, ממשיכים לקנות רכבים ולנסוע עליהם.
כך גם במשימת אבטחת אישים – מדובר במשימה קשה שמעמידה את מבצעיה מול התמודדות יומיומית בסביבה מלאה בסכנות ובהפתעות עד כדי כך שלעיתים נדמה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אז מה זה אומר שלא נמשיך לבצע אותה, שאם ישנם כישלונות בדרך נבטל אותה?
אמר לי אותו חבר טוב שלדעתו אנשים לא מבינים מה משמעות הכישלון ועוד ביחידה כמו היחידה לאבטחת אישים. כישלון, הוא אומר, רק מתחיל רגע אחרי שהאירוע מסתיים, מתחיל ולא עוזב אותך לכל החיים. התגובות שאתה מקבל כל שנה סביב יום הזיכרון לראש הממשלה, הן חלק מההתמודדות שלך עם הכישלון.
הכישלון הינה המחשבה שהחברים שלך שעבדו באירוע לא הצליחו למנוע ולסכל את הרצח ואתה שלא היית שם הרי הוכשרת בדיוק כמוהם לביצוע המשימה, אז יתכן שגם אתה לא היית מצליח בדיוק כמוהם. והחברים שלך זה אתה ולא משנה שהם היו שם ונכשלו ואתה כביכול לא, הכישלון שלהם הוא הכישלון שלך.
הכישלון הממשי מצוי בעובדה ששנים אחרי הרצח אתה שומע במהלך עבודתך הערות מאנשים שונים, כולל מבעלי תפקידים ואנשי תקשורת, מדוע עכשיו בודקים כמו שבודקים ואז לא בדקו? שעכשיו זה כבר מאוחר מידי. 
הכישלון מצוי עמוק עמוק בתוכך, בזיכרון שלך דרך התהליך שעברת כעובד ביחידה ובשב"כ כדי להחזיר אותך לכשירות מבצעית כמה שיותר מהר וכדי שאתה העובד שהיה שם, יוכל להישאר כדי לספר ולהעביר לעובדים החדשים מהי תחושת הכישלון ומה מחירו בעבודה מהסוג הזה.
אתה הולך לישון עם הכישלון, קם איתו בבוקר ומתנהל איתו במהלך כל יום עד סוף ימי חייך.
מי שלא היה שם ומי שלא עובד בעבודה שהכישלון בה כרוך בפגיעה בחיי אדם, כנראה שלא יבין זאת. חוזק של יחידה נמדד דווקא אחרי כישלון ולא רק אחרי הצלחה. החוזק מתבטא ביכולת לחזור לעבודה מבצעית ומקצועית כמה שיותר מהר.
אתה ממשיך את חייה מתוך הבנה שהכישלון ומאפייניו ימשיכו ללוות אותך ואתה לומד לקחת את הביקורת למקום של שיפור ברמה האישית וברמה הכללית.
מי שאינו מתעסק במשימות אבטחה חייב להבין שיתכן שהשנים הרבות שבהן אף אישיות לא נפגע הן כתוצאה מעבודת היחידה לאבטחת אישים. ככה זה באבטחה, היריב לא חוזר כדי לספר לך שהוא ויתר על רעיון הפגיעה באישיות בגלל שהבין שאין לו סיכוי בהתמודדות מולך.
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ הוקמה בשנת 58 ולצערה הרב חוותה כישלון קשה שלא הצליחה למנוע ולסכל את רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. 
ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל השאיר לאזרחי ישראל ובכללם גם לאנשי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, מורשת שיש בה שורשים חזקים, ערכי יסוד, חזון, תקווה, אור ועוד ועוד.
אנשי היחידה השרישו בייעודם להמשיך את העבודה במקצועיות גבוהה יותר כדי שאף אישיות ממלכתי לא יפגע יותר בישראל ובשביל זה יש צורך באנשים איכותיים. אותם אנשים איכותיים הם מתוכנו ולכן כדי למצוא אותם ולמשוך אותם יש צורך בסרטוני תדמית וגיוס שמתאימים למציאות העכשווית.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם אם יש כישלונות בדרך

כתבת אורח – מניעת הונאות, אובדן ופחת בחברות ובארגונים

במסגרת כתיבה וניהול הבלוג, אני מחפש ומעודד חברים למקצוע לשבת ולכתוב כתבות בתחום עיסוקם. עד היום נענו לבקשתי שני חברים והנה היום הגיע השלישי.

הפעם מדובר ביאיר טל אשר מוגדר כמומחה בעל ניסיון רב שנים. זכיתי לקבל ולפרסם כתבה שלו בנושא מניעת הונאות, אובדן ופחת בחברות ובארגונים.

Loss Prevention – מה זה ?

 Loss Prevention הוא המושג של קביעת מדיניות, נהלים ושיטות עבודה כדי למנוע הנאות אובדן פחת במלאי או כספים בסביבה עסקית כגון חברות וארגונים גדולים.

פיתוח תוכנית למניעת אובדן ופחת תעזור להפחית את ההזדמנויות להפסדים העלולים להתרחש באופן ממוקד ולא רק להיות תגובתי לאחר התרחשותם אלא לזהות את המתרחש מבעוד מועד.במאמר זה נציג למנב"ט מספר כלים ייעודיים וייחודיים בהם ניתן לעשות שימוש במטרה למנוע הונאות, אובדן וגרימת נזק לארגון.

 

מה מצפים מנהלי החברה מהמנב"ט בהתמודדות עם מניעת הונאות ואובדן?

כאשר הנהלת החברה מקבלת נתונים של אובדן או פחת שנתי גבוהה מהמקובל, הדבר מתורגם במידי להפסד ברווחי החברה.

זיהוי מלאים אבודים מחייב השלמה וחידוש מהיר על מנת לא לפגוע בתהליך הייצור או שרשרת האספקה.  עלות הפסדים אלה נכנס ישירות לשורה התחתונה של המאזן של החברה המצביע על אובדן ברווח ועלייה בפחת.

רווחים אלו, שהארגון הפסיד, יכלו לאפשר להנהלת הארגון לחדש ואו להרחיב את מלאי הארגון, פתיחת ערוצי שיווק נוספים, מתן דיבידנדים לעובדים וכיוצ"ב. הנהלת החברה תפנה את הנושא לטיפולו של מנב"ט החברה במטרה לבדוק כיצד קרה הדבר ואיך ניתן למנוע תופעה זו. מנב"ט שידע לנתח את המשמעות והחשיבות של הנתונים של הפחת ואובדן, יצליח למנוע נזק לארגון.

 

כיצד ניתן לזהות האם בארגון קיימת בעיית אובדן וגרימת נזק?

מנב"ט הארגון נדרש להכיר את הנתונים הכלכליים של הארגון המראה האם העסק הפסדי או רווחי. המנב"ט ,כאחד ממנהלי הארגון, חשוב שיענה על מספר שאלות כדי לראות באיזה מצב הארגון(להלן מס' דוגמאות):

  • האם העלות של הסחורות הנרכשות לארגון גודל אך המכירות נשארות זהות או יורדות?
  • האם עובדים מדווחים על בעיות בארגון או חוששים לגורל עתידם.
  • האם בארגון או מתקניו היו מקרי גניבה במהלך השנה האחרונה (מקרי גניבה לעתים קרובות כנראה מצביעות על היות הארגון מטרה קלה).
  •  האם הארגון מאבד מלאים, אבל אף אחד לא מזכיר שום אירועי הונאות (יתכן ומדובר על הונאה של עובד ) או שעובד אחד מדווח על ארוע הונאה אבל אין עדים לכך.

    אלה הם רק כמה מן הסימנים והשאלות שנדרש המנב"ט לשאול כל הזמן על מנת  להבין מה המצב בארגון.

איך לזהות כיצד הפסדים מתרחשים?
מחקרים רבים מצביעים כי רוב ההפסדים עלולים להתרחש בשלוש קטגוריות; הונאה פנימית, הונאה חיצונית ו/או טעויות אנוש . הונאה פנימית (על ידי עובד קבוע או שכיר) ,מקרה זה הנו הגורם הנפוץ ביותר לאובדן עבור מרבית החברות, ללא קשר לגודל או מגזר. למרות שחלקנו עשויים לתהות מדוע גניבת העובד הינה הקטגוריה הנפוצה ביותר של אובדן, ניתן לראות כי בכל סקר, מחקר והשוואה למקרי אובדן הוכיח פעם אחר פעם כי מרבית ההונאות הינם ע"י עובדי הארגון או ספקים קבועים המכירים את התנהלות הארגון , פרצות אפשריות שניתן לחדור דרכן.

כיצד תגדיר את המטרה למניעת אובדן ופחת?

לאחר הסקירה שבה הצגנו את המשמעות של תופעת ההונאות וגרימת הנזק לארגון חשוב שכל מנב"ט יגדיר את מטרת הפעילות ובראייתנו היא:

"מתן מענה מיטבי המשלב כלים מקצועיים להפחתה משמעותית של הונאות , גרימת נזק ופחת ובכך להגדיל את רווחיות הארגון".

אז איך מתמודדים?

הנחת העבודה שכל מנב"ט חייב להניח כי קיימת בארגון התופעה של הונאה, גניבות, אובדן פחת וגרימת נזק בכוונה או שלא בכוונה.

לאור האמור, המנב"ט חייב לנקוט בשורה של פעולות באופן קבוע שיאפשרו קבלת התראה וכן לייצר אפקט של הרתעה מול העובדים, ספקים וקבלנים נותני שירותים.

על מנת לתת מענה מיטבי חשוב לייצר מנגנון שיפעל לאורך זמן.

בפעילות שביצענו במספר חברות גדולות במשק ובתאום ובשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון ויחידת הביטחון, התחלנו לבנות תשתית רחבה של מודיעין בשילוב אמצעים טכנולוגיים גלויים וסמויים. בניית תשתית מודיעינית הינה תהליך מורכב , רגיש שמחייב ידע בתחום על מנת לא לגרום למשברים ואי יציבות בארגון.

הפעילות שביצענו כללה:

ü           יצירת כיסוי מודיעיני בסיסי למטרת קבלת מידע מידי בעניין אירועים חריגים (גנבות, נזק, סחר ושימוש בסמים וכד').

ü           קבלת מידע אודות עובדים בטרם חקירה ו/או שיחה ו/או הליך משמעתי.

ü           פעילות מניעה בטרם ביצוע של גרימת נזק .

ü           הצבעה על 'פרצות באבטחה' , אפשרויות מרמה המנוצלים ע"י העובדים, קבלנים וספקים.

ü           זיהוי לחשד להונאות, על ידי עובדי הארגון או קבלנים.

ü           ביצוע בדיקות ומידע אודות מתחרים בשוק.

ü           לימוד והבנת 'הלכי רוח' אמתיים מקרב עובדים/קבלנים/מנהלים ככלי עזר לניהול ושיפור העבודה.

כיצד תגדיר את היעדים להשגה:

המנב"ט יגדיר את היעדים להשגה בהתאם למודיעין או בהתאם לאירועים שהתרחשו בארגון.

ככלל, הגדרת יעדים חייבים להיות ריאלים לביצוע וכמובן במגבלות תקציב ומשאבים.

היעדים שאנו מציבים בפני הארגון יקבעו בתאום עם הנהלת הארגון.

להלן מספר דוגמאות ליעדים שניתן להגדירם :

ü           איתור חשודים בגרימת אובדנים ופחת, מניעת הונאות וגרימת נזק במתכוון.

ü           פגיעה בטוהר המידות פנים וחוץ ארגוני.

ü           הבנת הלכי רוח בקרב עובדים/קבלנים .

ü           בדיקת עובדים / ספקים טרם התקשרות עמם.

ü           איתור מעילות והשיטה, לאתר את האחראים לכך ולכמת את היקף המעילה.

ü           מענה מיידי נקודתי לצורכי הנהלת הארגון וביצוע בדיקות עבורם בהתאם לצורך הארגון.

ü           חשיפת מידע שיווקי/ אחר ואודות מתחרים.

כאמור, אם נסכם את הנאמר במאמר זה, שילוב מושכל של הכלים שצוינו לעיל, יחד ובשיתוף פעולה עם הנהלת הארגון יגבירו את סיכויי ההצלחה להפחית משמעותית את גרימת הנזק ומניעת הפחת.

 

כותב המאמר:

יאיר טל יועץ אבטחה ומנהל פרויקטים, בוגר מערך האבטחה הממלכתי בשב"כ בעל ניסיון רב שנים בתפקידי ניהול בארץ ובחו"ל.

מנחה מקצועי לאבטחה הכולל פיקוח, בקרה הדרכה, הטמעה לתהליכים ופרויקטים .

בעל התמחות ייחודית בייעוץ והנחייה מקצועית המשלבת אבטחה והגנה על מתקנים ותשתיות אסטרטגיים בים(מתקני קידוח), ביבשה, ואבטחה חמושה ואירועים המוניים.

האתגרים של מנב"ט במתקן (מפעל) יצרני גדול

בחצי שנה האחרונה, זכיתי לבקר אצל שני מנב"טים מוכרים. שניהם הזמינו אותי להגיע לביקור על מנת להתרשם מעבודת המנב"ט במפעל יצרני גדול ומהאתגרים העומדים בפניו. כאמור, תשובתי להזמנה היתה חיובית גם כי מדובר בשני מנב"טים מזמינים ופתוחים לביקורת בונה וגם כי אין סיכוי שאפספף הגעה למתקן שעוד לא הייתי בו ובטוח שיחשוף אותי למאפיינים ואתגרים אבטחתיים שאיני מכיר – תמיד טוב ללמוד משהו חדש ובמיוחד מבעלי מקצוע וותיקים ומנוסים.

מדובר בשני מפעלים של חברות מרכזיות, גדולות וחזקות. מפעלים חשובים ואסטרטגיים בפעילות החברה, כאלה שאירוע חריג שיתרחש בהם יכול להשפיע מידית על הפעילות השוטפת של החברה ועל עמידתה ביעדים שנקבעו עבורה על ידי ההנהלה.

אין ספק שתפקיד המנב"ט במפעלים מהסוג הזה, הינו מרכזי וחשוב מאין כמוהו וברור שעל מי שמאייש אותו רובצת אחריות משמעותית וכבדה שמתורגמת לביצוע פעולות למניעת כל אירוע בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות שיכול לגרום לנזק לחברה. אני לא יודע עם שני המנב"טים המארחים שלי ידעו לאן הם נכנסים אבל ברור מעל כל צל של ספק שמדובר בתפקיד שלא מתאים למי שמחפש רוגע ושלווה בעבודה.

מה מאפיין מתקן שהינו מפעל יצרני וגדול?

  1. גודל השטח – המפעל ממוקם על שטח גדול מאוד – מחייב השקעה גדולה בתיחום השטח וביצירת יכולת שליטה על כל מי שנכנס ויוצא ממנו.
  2. פעילות – מפעל יצרני שעובד 24/7 – מחייב את המנב"ט לגיבוש תכנית שמתאימה למפעל שלא עוצר אפילו לרגע.
  3. מספר מבנים בשטח – מפעל שכולל מספר מבנים השונים בייעוד, בגודל, בצורה ובמאפיינים שלהם – מחייב התייחסות כללית לכל המפעל והתייחסות ספציפית לכל מבנה בנפרד.
  4. מספר עובדים – מפעל שמעסיק ומאויש במספר גדול מאוד של עובדים שנכנסים ויוצאים ממנו בהתאם לזמני המשמרות ומסתובבים בשטחו בהתאם לתפקידים שבו – מחייב התייחסות לכל עובד בהיבט בטיחות, אבטחה, אבטחת מידע ועוד.
  5. מספר מבקרים – מפעל שמושך אליו מספר גדול של מבקרים שמגיעים אליו כל יום לצורך פגישות, סיורים, ספקים ועוד.  
  6. רכבים – כניסה ויציאה של רכבים לשטח המפעל – רכבי עובדים, רכבי אורחים, רכבי אספקה ועוד – מחייב התמודדות עם דפ"אות הקשורות לרכב ולכל נושא התנועה בשטח המפעל הקשור לבטיחות.
  7. אזורים רגישים במפעל – אזורים המוגדרים כאסטרטגיים ורגישים בתהליך היצרני של המפעל ובייעוד החברה, כאלה שאם הם נפגעים ההשפעה מידית ורוחבית – מחייב יצירת תכנית אבטחה ובטיחות בשיטת המעגלים.
  8. הנהלה – אנשים המאיישים תפקידי ניהול בחברה ושחייבים לספק את ה"סחורה" ללקוחות ולבעלי המניות ולכן ממוקדים מאוד לתחום הכספי בחברה ובמיוחד לזה שיוצא ממנה – רוב המנהלים חושבים שאבטחה הינו תחום שרק מוציא כסף ואינו מכניס כסף לחברה ולכן לא ימהרו להזרים למנב"ט תקציבים גדולים.
  9. מפעל וותיק וישן – מפעל בן עשרות שנים שבתחילת הדרך היה קטן ועם הזמן הלך וגדל ולכן לרוב הגדילה וההתרחבות מתרחשת בשיטה של טלאי על טלאי כמעט בלי התחשבות בצרכי האבטחה – המנב"ט מקבל לידיו מצב קיים שכמעט ואינו ניתן לשינוי ולעיתים יוצר בעיות אבטחה קשות שצריך להתמודד איתן ביום יום.

ברור שישנם עוד מאפיינים אבל נראה לי שאלו מספיקים כדי להבין על מה מדובר ועם מה המנב"ט צריך להתמודד 24/7.

אז מה למדתי משני הביקורים בשני המתקנים המיוחדים האלה:

  1. תפקיד המנב"ט – תפקיד חשוב ומרכזי מאין כמוהו בעל אחריות כבדה ולכן כל מי שמאייש אותו חייב להתחיל בהבנה הזו. תפקיד שאולי יכול להיתפס כשולי ולא חשוב אבל בפועל, עובדתית, מדובר בתפקיד שמהווה חוליה חשובה מאוד ביכולת החברה והמפעל שלה לעמוד ביעדים ובהתחייבויות. אין ספק שעל כל הגורמים הרלוונטיים שלוקחים חלק בכל הקשור לתפקיד מנב"ט בישראל, להמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי שייתפס כמקצוע חשוב ומחייב משלב תהליך הלמידה המקצועית ועד שלב הביצוע והאחריות שבתוכו. אני חושב שבגופים מונחים, על הגוף המנחה לייצר מנגנון שמסייע למנב"ט להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו כולל הנהלה שאולי לא מבינה את משמעות התפקיד.
  2. האיומים – אי אפשר לבוא נעול עם גישה אבטחתית אחת שיש בתוכה רשימת מכולת קבועה של איומים ולחשוב שתתאים לכל מתקן בלי קשר לייעודו ולמאפייניו. ישנם כל כך הרבה גורמים אשר משפיעים על קביעת האיומים הרלוונטיים למתקן ולכן השלב הראשון שעל כל מנב"ט לעשות זה לנתח את החברה, המתקן, השטח והפעילות בראיית התוקף על מנת להצליח להגיע לרשימת איומים שבאמת יכולים להוות סכנה לחברה ולעובדיה. למדתי שישנם מתקנים שאיומי הבטיחות עולים על האיום הפלילי והפח"עי הפופולריים כל כך. 
  3. ניתוח בראיית התוקף – תחום שבשנים האחרונות תופס תאוצה ומוכיח כמה הוא חשוב כבסיס לקביעת הגדרות, הנחות עבודה ותכנית אבטחה. אני ממליץ לכל מנב"ט לבצע את השלב הזה גם במתקן קיים וגם במתקן חדש מהסיבה הפשוטה והברורה שרק כך יוכל לגבש תכנית ייעודית וממוקדת שתמנע בזבוז כסף רב על כוח אדם ואמצעים שאינם מתאימים וככאלו ישאירו את החברה והמתקן חשופים לאיומים ממשיים.
  4. סדר וניקיון – הייתי מודע לחשיבות הנושא הזה לפני הביקורים אבל אחריהם הבנתי עד כמה לא ניתן להצליח במקום שאין בו סדר וניקיון ועד כמה ההשפעה שלהם גדולה במימוש תכנית הבטיחות והאבטחה במפעל יצרני וגדול. המנב"ט וכל בעל תפקיד אחר במפעל חייבים לשאוף לסדר וניקיון ברמת בית מרקחת, רמה כזו שניתן לאכול מהרצפה. רמה כזו שכל פריט וכל ציוד נמצא במקום מוגדר שעומד בתקנים הדרושים. כל רמה שמתחת לרמה הזו תעמיד את החברה והמפעל בסכנה. בלאגן יוצר הזדמנויות ליריב הפוטנציאלי וסדר מקשה עליו מאוד.
  5. כניסה, יציאה והסתובבות במפעל – קיימת חשיבות רבה ליצירת תהליכי כניסה, יציאה והסתובבות ברורים, מחייבים וחד משמעיים במפעל בהיבטי בטיחות, הקלה על עבודת מערך האבטחה ושוב יצירת קושי ליריב הפוטנציאלי.
  6. שיטת המעגלים – שיטה וותיקה, נכונה ורלוונטית למנב"ט שיש לו תקציב ללא הגבלה (לא נראה לי שיש כזה) ולמנב"ט עם תקציב מוגבל. עם תקציב בלתי מוגבל, קל מאוד לשפוך את הכסף על כוח אדם ואמצעים לא מתאימים ובכך ליצור סכנה שמתאימה לאמרה שכל המוסיף גורע. שיטת המעגלים עוזרת גל למנב"ט עם הרבה כסף להיות ממוקד על מנת להגיע לתכנית מקצועית ומתאימה למתקן שבאחריותו. עם תקציב מוגבל, ישנה דילמה קבועה על מה מוציאים את הכסף ועל מה מוותרים ולכן שיטת המעגלים עוזרת להבין איפה צריך וחייבים להיות הכי חזקים ואיפה לא – מנב"ט שמבין שלא יהיה לו תקציב שיאפשר לו להקים גדר מעכבת חזקה ויעילה יצטרך לחזק את המעגל הפנימי בכך שישקיע בכוח אדם ואמצעים שיקשו על היריב אחרי שעבר את הגדר.
  7. זיהוי, תגובה וחזרה לשגרה – זו הנוסחה המרכזית בכל מערך אבטחה כאשר הזיהוי החשוב ביותר. מערך אבטחה בעל יכולת זיהוי גבוהה יצליח להתמודד עם היריב טוב יותר. זיהוי מוקדם נותן למערך האבטחה זמן תגובה ארוך יותר. מזה ניתן להבין שתגובה ללא זיהוי מוקדם כנראה שתהיה לא יעילה ומאוחרת מידי אבל זיהוי ללא תגובה בכלל כנראה שלא יהיה שווה כלום. יריב שמבין שרואים אותו יחשוב יותר מפעמיים האם להמשיך בתכניתו הזדונית ויריב שיבין שזיהו אותו וגם יראה תגובה מהירה, נחושה ואגרסיבית כלפיו כבר לא יחשוב פעמיים אם יוכל לחשוב בכלל. אני ממליץ למנב"ט להשקיע מאמצים ביצירת יכולת זיהוי מוקדמת וביכולת תגובה חזקה ונחושה.
  8. כל דבר יותר טוב מאפס – ככלל, כל דבר שהמנב"ט יעשה יהיה יותר טוב מלא לעשות כלום. מנב"ט שמבין שלא יקבל את כל מה שהוא רוצה וחולם עליו, יצטרך ללמוד להשיג מה שאפשר ולהסתפק בכך ליצירת מערך אבטחה יעיל אל מול היריב. הגישה הזו מחייבת ניתוח שיזהה וימפה את האזורים הרגישים במתקן ואת נקודות התורפה ויסייע לנתב את המשאבים לחיזוק ואבטחתם קודם.

אני לא מנב"ט, לא הייתי וכנראה שכבר לא אספיק להיות, אבל אני כן נחשף לעבודתם של הרבה מנב"טים בישראל. אני מאמין באמרה ש"מכל מלמדיי השכלתי" וגם במקרה הנ"ל למדתי והשכלתי ולכן אני מודה למארחים ושולח מסר לכל מנב"ט שקרא את הכתבה והגיע עד לכאן – אל תחשוב שאתה יודע ומכיר את הכל, אל תחשוב שאתה מצוין ותמיד תצא מנקודת הנחה שיש עוד מה ללמוד ויש עוד איפה להשתפר ולכן קח את עצמך לביקורים אצל מנב"טים אחרים שאתה מכיר ולמד עם אילו אתגרים הם מתמודדים ואיך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בניהול מקצועי ונחוש ובגישה פתוחה ללמידה מאחרים