כתבת אורח – הגנת הישוב – מהגנה להתקפה" – מאת יאיר אואננו

מרץ 2011 שני מחבלים (18 ו-19) חודרים אל ישוב איתמר מסתובבים בישוב, ורוצחים חמישה בני משפחה, ולבסוף נמלטים לביתם.

ינואר 2016 מחבל חודר אל ישוב עתניאל ורוצח אם בפתח ביתה, ולבסוף נמלט מהמקום.

יוני 2016 מחבל חודר לישוב קריית ארבע דרך הגדר (בטיפוס), נכנס לבית פרטי דרך החלון ורוצח ילדה בת 13 במיטתה.

אריאל… ביתר עילית.. עלי.. מגדל עוז…. כוכב יעקוב… נווה צוף…אדם… אפרת…הר חברון… עופרה..

והאחרון שבהם האירוע המרגיז במבוא דותן…  

אין ספק ששורת האירועים הארוכה הזו מתארת תמונת מצב קשה ולא הגיונית.

כמומחה אבטחה ובעיקר בתחום הגנת היישוב, אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שמשהו ישתנה בחשיבה הכללית ובגישה של כלל הגורמים האחראים על ביטחון האזרחים בישובים, ההורים, הילדים, ומשפחות שלמות.

מתוקף תפקידי כרמ"ד בתחום הגנת הישוב, במסגרת מילואים, אני מגיע להרבה מאוד ישובים ומעביר אימונים, חונך ומדריך את הרבש"צ ואת כוח ההגנה והכוננות. השהייה שלי בישובים מאפשרת לי להתבונן וללמוד מהצד על רמת האבטחה. מה שאני רואה בישובים, פרט לאימוני לחימה, לביצורים וטכנולוגיות יקרות ומעולות לכאורה, שלא נותנות מענה ממוקד לאיומים של אותו ישוב, זה חוסר בידע מקצועי מתאים, שגורם לחוסר יכולת של הגורם האנושי להתמודד עם התוצר של הטכנולוגיות וחוסר ניסיון שגורם ליישום עבודה מבצעית ברמה נמוכה מאוד.

אני פוגש הרבה מאוד רבש"צים ובעלי תפקידים בצה"ל ורובם שואלים אותי אם יש בפי "בשורה" או מה יהיה הדבר הבא בהגנת הישוב. 

מנקודת המבט שלי – אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כדי לגרום לשינוי המיוחל, מכיוון שאין ולא יהיו בשורות קסם!

הידע המקצועי הנדרש בדחיפות רבה, קיים כבר במערכי אבטחה שונים – כל מה שצריך לעשות זה להחליט, להתאים, לתקצב ולקחת.

יש לטפל באופן יסודי ביכולות המניעה והמוכנות לסיכול של הגורם האנושי במערך הגנת הישוב – כלומר, בהגדרות, בהנחיות, בשיטה, בתכנון, בבקרה, ובהכשרתו ובכשירותו המבצעית הנדרשת לביצוע משימת אבטחה בישוב, ובעיקר מה שייגזר מכך –  יישום עבודת הביטחון השוטף בפועל.

קשה להאמין שבשנת 2017 עדיין עובדים לפי מתכונת ושיטת פעולה לא רלוונטית, שהרבש"צים והשומרים בישובים אינם מקבלים את ההכשרות והתמיכה המקצועית המתאימה ושטכנולוגיות שנרכשות בכסף רב אינן מותאמות לאיומים וליכולות של מערך האבטחה ומהר מאוד הופכות ל"פיל לבן" שלעיתים כבר פוגע ברמת האבטחה של היישוב.

לא יאומן שמערך האבטחה בישוב פועל תחת שלל הנחיות ומגוון דעות שלרוב אינן מעודכנות ולא תמיד ברורות. 

לא יתכן שעדיין אין גורם מנחה אחיד בצה"ל שיתווה מסגרת וכיוון, שינחה ויבקר, יתרגל ויעריך את הרמה המקצועית הנדרשת כדי לבצע את משימת ההגנה בישוב כמענה מתאים לאיומים המאוד מאוד ברורים.

לא יאומן שבשנת 2017 מערך הגנת הישוב עובד ללא תכנית מוגדרת ואחידה לשמירת כשירות מבצעית ברף נדרש, ללא תכנית אימונים ותרגילים למערך השגרה, ללא  תכנית בקרה לבדיקת איכות הביצוע של הגורם האנושי, ללא תכנית אבטחה/ הגנה מפורטת לרמת ניתוח שטח בראיית התוקף והאבטחה, ללא ניתוח האיומים בכל ישוב, בניית המענים באופן ממוקד לכל איום ואיום, ולכל ישוב!!!, שיטה ונהלי עבודה מבצעית לכל עמדה, תכנית חירום וסד"פים לכל תרחיש חירום ברמת הישוב. וזהו רק הבסיס הנדרש כדי להצליח ולהתמודד עם היריב.

האיומים שעל כוח האבטחה להתמודד איתם הם רבים ומגוונים – היריב פועל ע"פ ההיגיון של מערך האבטחה/הגנה והוא מסתמך על התגובות המוכרות לו והסטנדרטיות של המערך הקיים.

לעומת זאת היריב מתמודד עם איום אחד שהוא צריך להתגבר עליו – הסיכוי שיתפס ויפסיד, ושהתגובה מאיש האבטחה תהיה מפתיעה ומהירה ואף קטלנית.

לא אכפת ליריב שיתגלה (הוא  אפילו לא עוקף את המערכות אלא חודר דרכם) וגם לזה היריב נערך שבמקרה של גילוי הוא יפעל בכל מקרה ויפגע בכל הנקרה בדרכו (ראה פיגוע צומת גוש עציון שבה נהרג הקצין גלמן הי"ד – הלוחם הורה לו לעצור כבר מרחוק אך המחבל היה נחוש ושעט אל ריכוז הקהל תוך שהוא עוקף את הלוחם). ומה אתנו, כוחות האבטחה? האם הבנו ממה היריב חושש? האם אנחנו פועלים בהתאם לכך??? או שאנחנו מכסים את עצמינו בשכבות הגנה ובאימוני לחימה בלבד, ומסתמכים על יכולתנו להגיב כשיקרה אירוע?! האם יכול להיות שאנחנו מוותרים על המניעה?

צה"ל מדבר בישובים בשפה של הגנה ולא בשפה של אבטחה, ומגדיר את הישובים בגזרתו כ"נכס חיוני". בתעסוקה מבצעית גזרתית, על מפקד הכוח הצבאי שמגיע לבצע תעסוקה מבצעית בגזרת הישובים "להכיל" את הישובים (את הנכס החיוני) בתוכנית ההגנה הגזרתית הכללית שלו. בפועל בד"כ המ"פ הגזרתי, שמתחלף כל מס חודשים, מנהל שגרת הגנה על הישובים ומנחה את הרבש"צים, בגזרה שהוא כלל לא מכיר ואינו מנצל מספיק את הידע של בעלי התפקידים בהגנה בישוב לתועלת מבצעית מצליחה.

הגיע הזמן להבין שלא נכון להסתמך רק על טכנולוגיות ויכולת הסיכול ע"י מענה של כיתות הכוננות וכוחות הצבא שיגיעו בהמשך לתרחישי טרור והגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהפסיק "לסחוט" את יכולות הרבש"צים שהם עיקר העשייה (עושים הכול ..) בשגרה ובחירום בישוב, ולצפות מהם להתייעל, לתכנן, לבנות, לנהל, לבקר, ולצבור ידע וניסיון מקצועי ומבצעי, ללא יעדים ומטרות ברורות ואחידות.

רבש"צים רבים אינם מקבלים את כל הידע הארגוני והמשאבים הנדרשים על מנת לבצע את מלאכת האיתור והמניעה ושאר משימות ההגנה על מתקן חיוני שהוא סמל חיים לאומי, ובשביל לעשות צעד משמעותי וארוך טווח בעניין זה נדרשים שילובי כוחות ופתיחות לשינוי תפיסה:

         א.      התייחסות לכל ישוב אזרחי בהיבטי ביטחון חייב להיות כאל מתקן מאובטח לכל דבר ועניין. כך שחייב שיהיה גוף מנחה בצה"ל שיטווה מדיניות ברורה, אחידה (שונה כמובן לפי כל פיקוד (צפון/מרכז/דרום))

         ב.      חייב להיות בכל ישוב תכנית אבטחה וניתוח שטח ממוקדת לישוב, בהתאמה לדרכי הפעולה יריב והאיומים הרלוונטיים אליו (לכל ישוב דפ"אות שונות)

          ג.       על הכוח הצבאי לעמוד בקשר רציף ושיתוף פעולה מבצעי מלא עם כוח ההגנה בישוב, ולהתייחס אליהם כאל עמדות קצה יעילות, של הכוח הצבאי.

         ד.       רבש"צ שמנהל מערך אבטחה חייב ליישם את תכנית האבטחה ע"י יעדים ומטרות שנקבעים לו בתכנית עבודה מוגדרת, כולל ניצול כל המשאבים שברשותו לטובת היכולת האנושית בישוב.  

         ה.      צה"ל, כבעל הסמכות וקובע מדיניות הביטחון בגזרות הישובים – חייב להבין שמאמצי ההערכות ללחימה והמניעה הטקטית בישובים אינו מספיק ולכן צריך לרכז מאמץ מחשבתי בהעצמת היכולות האנושיות במעגלי האיתור והמניעה וכן טיפול מקצועי בכל אירוע חריג או פעילות חריגה שיכולה להוות רכיב או חלק מתמונה שלמה בהתארגנות לאירוע טרור.

לסיכום,
כל בר דעת מבין שאירועי הטרור המתרחשים שוב ושוב ביישובים הינם תוצאה של יריב נחוש ורמת אבטחה נמוכה. תחום הגנת היישובים חי וקיים אבל אינו מצליח להתמודד ביעילות מול היריב בעיקר בגלל חוסר בהגדרות נכונות, בתכנית אבטחה מקצועית ובאימון הכוחות ותרגול מעשי של עבודה מבצעית באיתור, מניעה, וסיכול.   כל עוד המצב הנוכחי ימשיך, היריב ימשיך להכות באזרחים ובחיילים. יש מה לעשות וניתן לעשות על מנת לשפר את המצב הקיים. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ישכילו סוף סוף לקחת את הנושא ברצינות הראויה ולו רק על מנת לאפשר לתושבים בישובים לחיות את חייהם בהשקט ובבטחה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ביישובים

האבטחה במחנות ובכלל בצה"ל – החצר האחורית והמוזנחת

בשנים האחרונות אני פועל בתחום הגנת המחנה בצה"ל במסגרת שירות מילואים ולכן הנושא מוכר לי וקרוב ללבי. 

מספר שנים לא מבוטל ועד היום, המצב בתחום הגנת המחנות הינו מתחת לכל ביקורת בגלל סיבות רבות שבמרכזן התנהלות לא מקצועית של צה"ל כארגון גדול המחזיק בעשרות מחנות המאכלסים חיילים וציוד רב ערך.

ראוי לציין שצה"ל כן משקיע משאבים ומאמצים על מנת להפעיל מערך אבטחה מקצועי ולמרות זאת לא מצליח למנוע אירועים רבים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ומעמידים בסכנה את חוסנו הפנימי של צה"ל וגרוע מכך גם את חייליו.

על מנת לנסות ולמחיש את גודל הבעיה, אביא מספר דוגמאות מאירועים שקרו:

איש קבע גנב מצה"ל ציוד בהיקף של מיליונים

גנב נשק מצה"ל לאחר שנסחט

נחשפה גניבת דלק סדרתית מצה"ל

שני צעירים בדואים, אחד מהם חייל בשירות סדיר, נעצרו בחשד שגנבו נשקים מצה"ל במטרה לסחור בהם

 

חייל גנב דלק מצה"ל בשווי 400 אלף שקלים

חייל גנב מצה"ל מאות רימונים ומכר אותם

עשרות כלי נשק נגנבו מבסיס צה"ל בדרום

חרף מאמצי צה"ל: 422 כלי נשק נגנבו בחמש שנים

אני יעצור כאן, אבל תאמינו לי שזו טיפה בים והרשימה ארוכה מאוד ומדאיגה מאוד.

אני עדיין מתגייס לשירות מילואים כי החלטתי שכל עוד יהיה לידע המקצועי שלי ערך מוסף, לא אפסיק להעביר אותו גם בצה"ל ומתוך אמונה שלמרות המצב העגום, ניתן ללמד, לתקן ולשפר אותו על מנת שמחנות צה"ל יהיו מאובטחים ברמה כזו שיצליחו לשמור על החיילים, בעלי התפקידים והרכוש שבתוכם.

זו חובה של צה"ל כארגון ממשלתי שמגייס את אזרחי המדינה לשירות חובה ופועל בתקציב ענק שממומן על ידם בעמל רב.

אני נחשף לתחום הגנת המחנה בשני ערוצים, ערוץ התקשורת במדינה שחדשות לבקרים מפרסם אירועים חריגים הקשורים למחנות צה"ל וערוץ המעורבות הקטנה שלי במסגרת פעילותי במילואים. ממה שאני רואה ושומע משני הערוצים הללו, אין בלבי ספק שצה"ל פשוט לא מבין את העובדה הידועה שאומרת שלא מומלץ לבצע בעצמך עבודה שאינה בתחום הייעוד המקצועי שלך – צה"ל יודע להילחם אבל אינו יודע לבצע אבטחת מתקנים, אבטחת אירועים ואבטחת קבוצות ולכן למרות שכן מנסה וכן משקיע מאמצים, השורה התחתונה לעולם תישאר בתוצאה עגומה ומסוכנת ותרים דגל אדום של הזנחה. אני בטוח שדבריי יכולים להיתפס כקשים ואף קשים מאוד, אבל הגיע הזמן לומר אותם בקול רם וברור ולכתוב עליהם בכל הזדמנות ולו רק כדי להעלות את הסיכוי שהיושבים במטה הכללי של צה"ל יבינו סוף סוף שהגיע הזמן לעשות שינוי של 180 מעלות בתחום האבטחה ובמיוחד בתחום הגנת המחנות.

יש לציין שצה"ל הגדיר מי בתוכו אחראי על תחום הגנת המחנה ושקיימת תורת עבודה כללית לתחום הגנת המחנה ולכל מחנה יש תיק הגנה ייעודי, ובשנים האחרונות צה"ל התחיל לשפר את תדמית תפקיד האבטחה והגדיר תפקיד ייעודי בשם מגן אסטרטגי שכולל הכשרה מקצועית ומסלול שירות מיוחד. צה"ל משקיע מיליוני שקלים ברכישת והתקנת אמצעים טכנולוגיים במחנות, מפעיל יועצים חיצוניים ואנשי מילואים רבים מעולם האבטחה על מנת שילמדו את בעלי התפקידים את המקצוע וילוו אותם ביישום, ולמרות כל זאת, עובדתית, צה"ל לא מצליח להקים ולהפעיל מערך אבטחה מקצועי ואחיד לכל החיילות ולכן אינו מצליח להתמודד מול האויב מבחוץ ומבפנים אשר מוצא את המחנות הרבים כאוצר יקר ערך ובצדק ומעז לתקוף שוב ושוב כמעט ללא הפרעה ויוצא עם שלל רב ואיכותי שחלקו הלא קטן מגיע לידיים של גורמים פליליים בישראל. 

ג'יפ שנגנב מצה"ל ומוסתר בשטח:

תחמושת שנגבה מצה"ל שנמצאה בישוב בדואי:

למזלו הרב של צה"ל ושל האזרחים בישראל המשרתים בו או אשר שולחים את ילדיהם היקרים לשרת בו, רוב האירועים עד היום במחנות צה"ל היו קשורים לתחום הפלילי ולכן הסתיימו "רק" בגניבת ציוד יקר ערך ובעיקר בגניבת אמצעי לחימה ותחמושת. כאזרח אני שואל, האם יכול להיות שציוד ואמצעי לחימה שנגנבים בשווי של מיליוני שקלים כל שנה לא באמת מטרידים את המפקדים בצה"ל ומטופלים ברמה של ביצוע תחקירים ולאחר מכן חזרה לשגרה המסוכנת? האם יכול להיות, שלמרות שצה"ל חווה גם פגיעות בחיילים מחוץ למחנות, אף מפקד בכיר לא רואה את הדגלים האדומים שמונפים שוב ושוב? האם יכול להיות שאין בצה"ל מי שמבין שזה רק עניין של זמן עד שגורם פח"עי יחליט להיכנס או לחדור למחנה צה"ל על מנת לפגוע בחיילים?

כמי שיצא מיחידה שהיתה באותו מצב ולא ידעה לזהות בצורה נכונה מצב קיים ולכן חטפה מכת נוק אאוט מיריב, אני מעביר את המסר הבא למטה הכללי של צה"ל – אל תהיו במקום שאחרים כבר היו בו, תלמדו מניסיונם של אחרים כדי להצליח להקדים תרופה למכה, תתחילו לפעול היום כי מחר יכול להיות מאוחר מידי!!! הרי בצה"ל כבר יודעים שפגיעה בנפש שונה מאוד מגניבת ציוד.

מה צריך ואפשר לעשות:

  1. לקבל החלטה בדרג הגבוהה ביותר בצה"ל שהגיע הזמן לבצע שינוי מתוך מודעות לכך שאבטחה אינה התחום החזק של צה"ל.
  2. להקים צוות חשיבה מקצועי שיכלול בעלי תפקידים מעולם האבטחה שיסייעו לדרג הפיקוד בצה"ל לקבל החלטות נכונות.
  3. להחליט אחת משתי אפשרויות פעולה – להמשיך ולבצע את האבטחה על בסיס כוח צה"לי ייעודי או להפריט את האבטחה ולהשתמש בחברות אבטחה אזרחיות שיתנו לצה"ל שירות במסגרת מכרזים.
  4. במידה וצה"ל יחליט לבצע את האבטחה בעצמו עליו להקים יחידה ייעודית לתחום האבטחה שהיא זו שתכתוב תורת עבודה אחידה לכלל היחידות, תקים בית ספר לאבטחה שיעביר הכשרות מקצועיות לפי מקצועות, תאמן את כוחות האבטחה על פי תכנית כשירות מקצועית, תבצע בקרות איכות ביצוע ועוד.
  5. על צה"ל לגייס אנשי אבטחה מהעולם האזרחי לטובת ביצוע תפקיד קב"טים במחנות צה"ל – ישנם לא מעט מנב"טים וקב"טים אשר לדעתי ישמחו לקבל את התפקיד ויוכלו בפעולות מהירות ומקצועיות להעלות את רמת האבטחה במחנות.
  6. על צה"ל להפסיק לאלתר את כל ביצוע הבקרות למשך שנה כדי להתמקד בבניית המערך החדש וכדי ללמד ולאמן את הכוחות הקיימים בשטח מתוך עובדה שביקורות שמבוצעות לכוח שאינו בעל ההכשרה המקצועית הנכונה ואינו מיומן לתפקיד שנשלח לבצע סופן ידוע מראש, כישלון!!!
  7. על צה"ל להפסיק לאלתר את רוב רכישת והתקנת האמצעים הטכנולוגיים במחנות על מנת לבחון מחדש את נחיצותם והפעם על ידי תהליך מקצועי ויסודי שמתבסס על ניתוח דפ"אות ועל הגדרת מענה נכון ויעיל.
  8. על צה"ל לשנות את ההגדרה מהגנת מחנות לאבטחת מחנות על מנת להפוך ממערך פסיבי למערך אקטיבי.
  9. על צה"ל לשנות לאלתר את נוהל פתיחה באש בכל הקשור לתחום האבטחה במחנות ומחוץ למחנות.

אני מוכן להירתם למשימה החשובה הזו ואני בטוח שיהיו עוד הרבה כמוני על מנת לסייע לצה"ל להפוך לארגון שיודע לאבטח את העובדים שלו והציוד שבתוכו. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס ידע מקצועי וכוח ייעודי

אבטחת אירוע ספורט – "ככה לא בונים חומה" (הפועל ת"א נגד הפועל אשקלון)

משחק כדורגל בליגת העל בין קבוצת הפועל תל אביב לקבוצת הפועל אשקלון שתוצאתו תקבע מי תישאר בליגה ומי תרד לליגה הלאומית, מסתיים בתמונה אחת לא שגרתית שנחרטת חזק מאוד בזיכרון. תמונה שבה טוטו תמוז, שחקן הפועל תל אביב, מובל באזיקים מחוץ למגרש על ידי מספר שוטרי יס"מ.

לדעתי, התמונה הזו צריכה לשלוח בדחיפות את כל הגורמים הרלוונטיים לעשות בדק בית יסודי בכל הקשור לארגון המשחק ולאבטחתו.

בשנים האחרונות, נושא אבטחת אירועי ספורט תפס תאוצה חיובית ובצדק כולל הגדרה שאומר שאבטחת אירוע ספורט תתבצע רק על ידי מנב"ט שמחזיק בתעודה המעידה על כך שעבר הכשרה מקצועית על פי תו התקן של משטרת ישראל.

ההגדרות הנוכחיות, עד כמה שמהוות התקדמות משמעותית בנושא אבטחת אירועי ספורט, אינן מספיקות כדי למנוע תוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק המדובר.

אני נוהג לבחון אירועים בגישה של מבחן התוצאה וממנה אני ממשיך לשאול שאלות לצורך קבלה והרכבת תמונת המצב והסיבות להתגבשותה. התוצאה מהווה עבורי בסיס לשאלת היסוד – איך אירוע שמנוהל על ידי מנב"ט ומאובטח על ידי כוחות רבים מסתיים בתמונות כאלה?

הסרטון:

אירוע ספורט אכן שונה במאפייניו מאירועים אחרים ולמרות זאת, תהליך התכנון אינו שונה כלל וכלל וכמוהו גם משימת האבטחה שאינה שונה במהותה:

 

"אבטחת משחק הכדורגל שמתקיים באצטדיון _____________, על כל האנשים השוהים בו מרגע פתיחת השערים ועד לעזיבת אחרון האנשים, על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בנפש וברכוש תוך קיום המשחק כמתוכנן".

מנב"ט אירוע ספורט אמור לקחת את המשימה ולפרק אותה לגורמים על מנת לגבש את המאפיינים הייחודיים, את הנחות העבודה הנובעות מהם, את האיומים הרלוונטיים ובסופו של דבר לקבוע מהו המענה הטוב ביותר שבאפשרותו לתת בהתחשב במשאבים שעומדים לרשותו.

כמו בכל אירוע מאובטח, גם באירוע ספורט, על המנב"ט להשקיע את מירב המאמצים בשלב המניעה כדי לא לאפשר ליריב להתקרב ולפעול ובכך לא להגיע לשלב הסיכול. ומדוע? כי שלב הסיכול אומר שאחד האיומים כבר החל בפועל וכוחות האבטחה מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה רעה מאוד ובמצב של תגובה לחימה בלחץ.

משחק כדורגל שחורץ את גורל אחת הקבוצות מאופיין כאירוע טעון ורגיש מאוד מצד השחקנים ומצד הקהל כך שהנחת העבודה המרכזית תהיה שככל ששריקת הסיום תתקרב רמת המתח ורמת האפשרות להתנהגות אלימה תעלה משמעותית ולכן על מנב"ט האירוע לתכנן היטב את פעולות המענה כנגד אלימות בין שחקני שתי הקבוצות ומצד האוהדים.

המענה חייב לכלול הפרדה פיסית בין שחקני שתי הקבוצות, מניעת ירידת אוהדים לדשא, הרחקת השחקנים מהאוהדים בדגש על אוהדי הקבוצה היריבה, הפרדה בין אוהדי שתי הקבוצות וכמובן שהפרדת השופטים גם מהשחקנים וגם מהאוהדים.

לאחר ביצוע ההפרדה, יתחיל שלב הוצאת הקהל של קבוצה אחת, לאחר מכן הקבוצה השנייה ובסוף השחקנים. איני בעל הכשרה של מנב"ט אירוע ספורט ולכן רק מפעיל את היגיון האבטחה שלי שמתבסס על תהליך חשיבה מבצעי קבוע ומפה לא מן הנמנע שיהיו שיחשבו על תכנית אחרת כמענה אבל אין זה משנה והעיקר שיהיה סדר הגיוני שניתן ליישם אותו בשטח.

אני מעריך שהיה מנב"ט במשחק המדובר והוא ביצע תכנון מקדים וכתב תכנית אבטחה לאירוע שעל פיה פעלו כלל הכוחות אבל באותה נשימה אני אומר שאם זו התוצאה כפי שנראתה בסיום המשחק, כנראה שמשהו בתכנית האבטחה לא היה נכון ובטח שלא התאים למאפייני משחק כדורגל זה.

מה שקרה בסוף המשחק מוכיח שתכנית האבטחה קבעה שמחכים לראות מה יקרה ואז מגיבים.

שום הסבר שניתן אחרי המשחק, לא יכול למחוק את הפגיעה בשחקנים ובאוהדים ובטח שלא יכול למחוק אזוק של שחקן כדורגל בישראל.

שום הסבר לא יכול לשכנע שלא היה ברור שיזרקו חפצים לעבר השחקנים, שחלק מהאוהדים ינסו להיכנס לשטח המגרש, שחיכוך בין שחקני שתי הקבוצות יגרום לאלימות מילולית ופיסית ועוד.

אני בדעה שבשנת 2017 אסור להגיע למצב כזה בסוף אירוע משחק כדורגל ולא משנה מי הן הקבוצות המשחקות וכמה רגיש וטעון הוא יהיה.

חבל שקרה, לא היה צריך לקרות אבל אם כבר קרה אז חייבים לבצע תחקיר מקצועי ויסודי על מנת להבין למה ולהפיק לקחים למשחקים הבאים.

הערה: אני אוהד מכבי נתניה ואין לי מושג למה.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם באירועי ספורט

מאבטחי משרד הביטחון בפתח תקווה עצרו חריג וירו באוויר – הצלחה עם לקחים לשיפור

ביום רביעי, 10 למאי 2017, התרחש אירוע שבו מאבטחי מתקן משרד הביטחון בפתח תקווה זיהו אדם חריג ברחוב ז'בוטינסקי, ניגשו לביצוע תשאול, התפתחה אלימות מצד האדם החריג, אחד המאבטחים ביצע ירי באוויר והאדם החריג החל לשתף פעולה ונעצר.

חלק מהאירוע צולם על ידי אזרחים ובהמשך פורסם בכלי התקשורת:

תיעוד: תגרה וירי באוויר לאור יום בפתח תקווה

מאבטחים של משרד הביטחון הבחינו באדם שעורר את חשדם מתהלך ברחוב ז'בוטינסקי, קראו לו לעצור וכשלא נענה – ירו באוויר. בהמשך התברר: מדובר בתייר מאוקראינה, שאינו דובר עברית. המאבטחים עוכבו לחקירה

שלושה מאבטחים של משרד הביטחון עוכבו הבוקר (יום ד') לחקירה בחשד שתקפו תייר מאוקראינה בפתח תקווה וירו באוויר כיוון שסימנו אותו כחשוד. במהלך התקרית נפצע אחד המאבטחים באורח קל.

 

מאבטחים בבניין של אגף השיקום במשרד הביטחון הבחינו הבוקר באדם שעורר את חשדם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר. המאבטחים קראו לתייר לעצור, אך זה התקשה להבין אותם. לפי החשד, שניים מהמאבטחים החלו להתקרב אל התייר, שככל הנראה חשש שאלו מתכוונים לתקוף אותו, ובמקום התפתחה תגרה בין הצדדים.

במהלך התגרה הגיע מאבטח שלישי ששלף את נשקו וירה באוויר, מה שהוסיף לבהלה בקרב תושבים במקום. בתגרה נפצע, כאמור, אחד המאבטחים באורח קל.

 

 

למקום הוזעקו שוטרי משטרת פתח תקווה, שעיכבו את המעורבים לחקירה. בבדיקת זהותו של החשוד התברר כי מדובר בתייר מאוקראינה שאינו דובר עברית. הוא שחזר וטען בפני השוטרים כי לא הבין את המאבטחים וחשש שהם רוצים לתקוף אותו.

מיקום האירוע – ז'בוטינסקי 94, פתח תקווה:

הסרטון:

בשקלול הפרטים הידועים ומה שנראה בסרטון, נראה שמדובר באירוע מוצלח מבחינת פעולת מאבטחי המתקן ובדגש על המאבטח הראשון שבמהלך סיור חיצוני איתר באדם הנ"ל סימן מחשיד והגדיר אותו כחריג בגזרה החיצונית – בדיעבד, זהותו והתנהגותו האלימה אכן מוגדרים חריגים (חריג הינו כל דבר אשר אינו תואם את מאפייני המקום בו הוא נראה).

אני רואה לנכון לכתוב על האירוע מכיוון שיש בו מספר נושאים מקצועיים ומרכזיים בעבודת מאבטח בכלל ובעבודת מאבטח מתקן בפרט שכדאי להכיר או להיזכר בהם.

נושא 1 – עד איפה שולחים את המאבטחים לבצע את פעולות האבטחה:

מדובר במתקן משרד הביטחון שהאבטחה בו מבוצעת על בסיס החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. החוק מתייחס גם לסמכות הפעולה של מערך האבטחה בשטחים ציבוריים שמחוץ לתחומו המוגדר:

סמכויות ממונה ביטחון (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005
3.    (א)  לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –
(1)   לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו-4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);
(2)   לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)   סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;
(4)   היה לממונה על ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

על פי ידיעתי, ההגדרה של "נמצא במקום" מאפשרת למערך האבטחה לפעול ולהגיב לאירוע המתרחש גם מחוץ לגבולות המתקן ושמוגדר כמהווה סכנה בהתאם למשימת האבטחה.

בהנחה שמאבטח מקצועי, ומאבטחי משרד הביטחון הינם מאבטחים מקצועיים, יזהה סימנים מחשידים על אנשים בכל גזרה בה הוא מוצב, נשאלת השאלה איך מחליט ממונה אבטחת המתקן עד איזה קו שטח מחוץ למתקן תבוצענה פעולות האבטחה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ובעזרת פעולות אבטחה פיזיות על ידי המאבטחים? האם אדם שהולך בשטח המוגדר כציבורי כמו המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי יכול להוות סכנה למתקן? אם התשובה חיובית אז מומלץ לממונה האבטחה להגדיר מהן הסכנות האפשריות במעגל החיצוני למתקן וכיצד יש לטפל בהן, אחרת יכול מאבטח לזהות סימן מחשיד על אדם שהולך על המדרכה ברחוב ז'בוטינסקי, להחריג אותו, לתשאל אותו ולבחור בפעולות תגובה למתרחש אשר תתבררנה כמוגזמות ביחס לסכנה שיכולה להיות ממנו אם בכלל.

כדאי לזכור, שככל שמגדילים את גזרת הפעולה כך מעלים את מספר האירועים החריגים שיגיעו מכיוון המאבטחים.

המאבטח באירוע המדובר, שביצע את הסיור החיצוני ושבמהלכו זיהה סימן מחשיד על האדם הנ"ל, פעל בהתאם למה שנדרש ממנו מקצועית ובדיעבד זיהה אדם חריג לסביבה.

נושא 2 – הגדרות מדויקות למאבטחים מה לחפש בכל גזרה:

קיימת חשיבות רבה לקביעת הגדרות והנחיות המתאימות למאפייני המתקן והשטח שבו הוא ממוקם ולתרגומן לביצוע פעולות על ידי מערך האבטחה. פעולות שנובעות מקביעת המענה לדפ"אות הרלוונטיות בכל גזרה, כולל בגזרה החיצונית למתקן. חשוב מאוד לוודא הבנה בקרב המאבטחים כדי לא להיות במצב שבו מאבטח מבצע פעולות אבטחה שאינן נחוצות ובכך להסתכן בהסתבכות באירועים מיותרים שאינם קשורים למתקן ולאבטחתו.

נושא 3 – זיהוי, סיווג ובחירת מענה מתאים:

מדובר בנושא שהרבה מאוד מאבטחים אינם שולטים בו ולכן עובדים בשטח עם פערים מקצועיים אשר גורמים לא פעם לתוצאות לא רצויות, לא הכרחיות ולא טובות למערך האבטחה.

המענה לאיתור אדם חריג הינו ביצוע תשאול. אני בדעה שרוב המאבטחים אינם יודעים לבצע תשאול ברמה הנדרשת מה שגורם להם לבצע טעויות אל מול החריג ופוגע קשות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם.

יש לקחת בחשבון שעובדתית רוב החריגים מסווגים כתמימים בסוף התשאול ומשוחררים לדרכם ועל המאבטח מוטלת המשימה לזהות מתוכם את האחד בעל הכוונות הרעות המאיימות על המתקן ויושביו.

אני בדעה שברוב המקרים, התנהגותו של המתושאל תותאם להתנהגותו של המאבטח המתשאל כך שאם המאבטח יעשה טעויות בתהליך התשאול, סביר להניח שבכך יוביל את המתושאל להתנהגות חריגה עוד יותר כולל הפעלת אלימות מילולית ו/או פיזית.

תשאול מתחיל כבר מהרגע שבו המאבטח נע לעבר האדם החריג. להזכירכם שהמטרה בתשאול אדם חריג היא להגיע ליכולת סיווגו ובדרך כלל מומלץ לבחור בתהליך שיגרום לשיתוף פעולה מצדו.

באירוע המדובר, צוין בתקשורת שהאדם הינו תייר שאינו מבין עברית אשר חשב שהמאבטחים מעוניינים לתקוף אותו. אין לי את היכולת לדעת מה היה באמת והאם תחושותיו של התייר היו מוצדקות אבל הייתי ממליץ לממונים לבדוק לעומק כל פעולה שבוצעה מרגע זיהוי האדם כחריג על ידי המאבטח הראשון, הצטרפות המאבטחים הנוספים, הירי באוויר ועד עצירתו הסופית.

אני חושב שברוב המקרים השאלה אם להחמיר את המצב נמצאת בצד של המאבטחים ולא בצד של האדם המתושאל.

בתשאול כל טעות של המאבטח/ים יכולה לגרור לביצוע טעות נוספת ושרשרת של טעויות יכולה לגרום לשימוש לא נכון בסמכויות ולשימוש לא נכון או לא מוצדק בנשק.

נושא 4 – תופעת הכוח המתגבר לאירוע:

במספר רב של אירועים אשר התרחשו בשנתיים האחרונות, ניתן לזהות התנהגות שחוזרת על עצמה שקשורה לכוח המתגבר לאירוע ופועל במהירות מדאיגה שלרוב יוצרת פעולה שאינה עומדת בקנה אחד עם מאפייני האירוע.

התופעה נראתה באירוע המחבלת בתחנה המרכזית בעפולה, באירוע הירי על האזרח התמים במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע, באלימות נגד החייל האתיופי באירוע החפץ החשוד בחולון ועוד.

אם אני לא טועה, גם באירוע המדובר מי שירה הוא מאבטח שתגבר לאירוע ולא זה שהתחיל אותו. מעניין לדעת כמה זמן לקח לו מרגע שהגיע לאירוע ועד שהחליט לבצע ירי באוויר ולמה.

כוח מתגבר לאירוע נמצא בפער גדול בהקשר להבנת האירוע מנקודת ההתחלה שלו ועד שהגיע אליו והתחיל לראות בעצמו את המתרחש. עד להגעתו לאירוע עצמו, כוח התגבור ניזון מדיווחים שעוברים אליו מהכוח שנמצא כבר באירוע ובדרך כלל אינו יכול לראות את האירוע בעצמו. נובע מכך, שעל הכוח המתגבר להיות מאוד מאוד זהיר בתהליך קבלת ההחלטות שלו ועליו לדעת שלפני שיוכל להשפיע על האירוע בצורה נכונה, עליו לקבל את כל הנתונים על כל מה שהתרחש לפני הגעתו אליו.

אני חושב שבאירועים המוגדרים כאפורים, כמו האירוע המדובר, באחריותו של אחמ"ש או קב"ט אשר מגיע לאירוע לאחר התחלתו לעשות הכל כדי להרגיע מצב ולא להחמיר אותו.

יתכן בהחלט שהחלטתו של המאבטח שתגבר לאירוע לבצע ירי באוויר התאימה לנתוני האירוע והיא זו שגרמה לאדם החריג להירגע ולהתחיל להישמע לכוח האבטחה.

נושא 5 – ביצוע תחקיר לאירוע שמוגדר כהצלחה:

חלה חובה לבצע תחקיר גם באירוע שמוגדר כהצלחה. מכל אירוע יש מה ללמוד ובכל אירוע ישנם לקחים חשובים שיש ליישם במערך האבטחה. גם בתהליך ביצוע המסתיים בהצלחה נעשות טעויות שניתן וכדאי לתקן אותן. אני בטוח שגם באירוע המדובר המאבטחים עשו טעויות שיתכן שאם לא היו מבוצעות התוצאה היתה אחרת, האדם החריג לא היה משתמש באלימות והמאבטח לא היה מבצע ירי.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בתבונה מקצועית שתמנע אירועים מיותרים

חברת טרנטולה מציגה את "זיקו" – מערכת לסגירת שטח במאפיינים שונים ומגוונים

חברת טרנטולה טכנולוגיות שמה לעצמה מטרה בתכנון ופיתוח מערכות הנותנות מצד אחד מענה טכנולוגי מלא לדרישות הלקוח ומצד שני פשוטות, אמינות וקלות לשימוש בשטח.

אחת מהמערכות שעונה על ההגדרות הנ"ל הינה מערכת "זיקו" לסגירת שטחים ומתן התרעה בזיהוי כניסה.

מערכת "זיקו 100/500/800 בתצורה ניידת או קבועה

ייעוד המערכת:

סגירת שטח בהיבטי אבטחה על מנת לזהות כל כניסה אליו ולהעביר התרעה חד ערכית וברורה לגורמים הרלוונטיים.

המערכת:

המערכת מורכבת מיחידות קצה ומקופסת שליטה ובקרה.

יחידת הקצה כוללת סורק לייזר חזק ואמין מדגמים שונים ומגוונים שתפקידו לזהות במידי כל כניסה לשטח שהוגדר לו כסגור.

מצלמה שתפקידה להעביר תמונה של מה שנכנס לשטח הסגור.

קופסת הבקרה, ניידת או קבועה, כוללת את כל המרכיבים הדרושים לצורך תרגום עבודת הסורק למתן התרעה חד ערכית וברורה.

הרעיון המבצעי:

סגירת שטח בדומה למה שעושה הטרנטולה בטבע שיוצרת סביבה שטח הגנה בעזרת קורים והיא עצמה ממוקמת באמצע כדי לתת לעצמה יתרון טקטי.

רק שבמקום קורי העכביש משתמשים בקרני לייזר שיוצרים כיסוי וירטואלי מלא ומזהים כל עצם שייכנס בהתאם להגדרות שנשמרו שכוללות את האזורים הנדרשים לזיהוי, גודל העצם הדרוש לזיהוי, זמן התגובה מרגע זיהוי והתאמה לאזור בו מוצבת המערכת.

היתרונות של המערכת הן ביכולת סגירה ושליטה חזקים במעגל הקרוב למושא האבטחה ויכולת התכנות, הניידות וקלות התפעול והאחזקה.

יכולות המערכת (ראה תמונות להמחשה בהמשך):

יצירת שטח סגור וירטואלי המקביל לקרקע שייתן יכולת זיהוי מידי לכל מה שייכנס אליו כגון הולך רגל, רכב עצמים וכו'. יצירת שטח סגור וירטואלי לכיוון השמיים שיוצר מסך מגובה הקרקע או בהמשך לגדר/חומה קיימת שנותן זיהוי לכל מה שייחצה את המסך בכל דרך כולל בהשלכה.

יצירת שטח סגור וירטואלי עליון – מעל שטח פתוח או מעל גג קיים שנותן זיהוי מידי על כל עצם שיחצה אותו מכיוון השטח האווירי.

מערכת אחת מאפשרת לסגור שטח בהתאם לסורק שמותקן בה לדוגמא גודל שטח מקסימלי באורך 20 מטר וברוחב 10 מטר או באורך 100 מטר וברוחב 50 מטר או באורך 160 מטר וברוחב 80 מטר.

בשלב התקנת המערכת בשטח ניתן להגדיר בקלות את השטח הדרוש לזיהוי, זה יכול להיות כל השטח שהסורק רואה או רק חלקים ממנו.

המערכת עובדת עם חיבור קבוע לחשמל או בעזרת סוללת ליתיום במותקנת בתוכה.

יכולות מתן התרעה – אזעקה, פנס מהבהב, שליחת סמס, שליחת תמונה וכו'.

מערכת "זיקו" יודעת לעבוד עם מערכות אחרות הקיימות במתקן או בשטח.

סטטוס המערכת:

מערכת "זיקו", ניידת או קבועה, מוגדרת כמערכת מבצעית שעובדת בשטח בהצלחה רבה מזה שלוש שנים.

אפשרויות התקשרות:

חברת טרנטולה מציעה שימוש במערכת במספר מסלולים שונים:

מכירה – מכירת מערכת ניידת או קבועה ללקוח כולל הדרכה ומתן אחריות לשנה כאשר הלקוח מפעיל את המערכת עצמאית. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת בתדירות גבוהה ושיש לו את היכולת התקציבית לרכישה ואת כוח האדם לשינוע והפעלה.

מכירה ושירות הפעלה – מכירת מערכת ניידת ללקוח ומתן אחריות לשנה והפעלה מלאה בשטח בתשלום נוסף על פי דרישה. מתאים למי שאמור להשתמש במערכת לא באופן קבוע, שיש לו את היכולת התקציבית לרכישה אבל לא מעוניין להפעיל עובדים שלו לצורך הפעלה בשטח.

השכרה – השכרה של המערכת הניידת עד 12 שעות, עד 24 שעות, למספר ימים ולתקופה ארוכה עם אפשרות להפעלה עצמאית או להפעלה מלאה על ידי החברה הכוללת שינוע, הרכבה, הפעלה ופירוק בסיום. מתאים למי שרואה צורך בשימוש במערכת אבל לא מעוניין או לא יכול להתחייב להוצאה כספית לרכישה, לא מעוניין להתעסק בכל הקשור לשינוע והפעלה בשטח ורוצה שירות מלא לפי משימה.

ליסינג – רכישת המערכת הניידת או הקבועה במאפייני ליסינג בדומה לליסינג ברכבים. מתאים למי שמעוניין לרכוש את המערכות אבל לא יכול או לא מעוניין להוציא את סכום הרכישה בפעם אחת.

למי המערכת מתאימה:

מכיוון שהמערכת נותנת מענה מעולם האזעקות היא מתאימה למגוון רחב של לקוחות עם צרכים שונים ומגוונים.

המערכת מתאימה למי שמעוניין לשנות גישה בכל הקשור למערכות האזעקה הסטנדרטיות הכוללות גלאי קרן רגילים וגלאי נפח ושמעוניין לסגור ולשלוט על כל השטח. שליטה על שטחים בגדלים שונים, כולל שטחים גדולים יחסית, עם מספר קטן של יחידות, עם מעט מאוד חיווט, מינימום תחזוקה וטיפול ואורך חיים של מספר שנים רב יחסית.

המערכת מתאימה לסגירת מתקנים ממלכתיים או פרטיים, לאבטחת יישובים, אבטחת בתים פרטיים, אבטחת אירועים, אבטחת מטוסים, אבטחת מפעלים, אבטחת בניינים, אבטחת בריכות שחיה בבתי מלון או בבתים, אבטחת שטחים חקלאיים או חוות חקלאיות ועוד.

הסבר ותמונות להמחשת שימוש:

חומה וירטואלית:

התקנה קבועה – המערכת לא נראית מבחוץ ולכן לא ניתן לראות את קיומה, להבין מה היא עושה או לחבל בה. מאפשרת לדעת אם אדם עבר מעל החומה או אם נזרק עצם כלשהו לתוך שטח המתקן.

סגירת שטח חצר:

התקנה קבועה – המערכת מותקנת בחלק הפנימי של השטח ולכן קשה לזהות אותה או להגיע אליה. סוגרת את החצר בזמנים המוגדרים לה מראש.

סגירת גג:

התקנה קבועה – מספר יחידות הקצה המותקנות יותאם לפי צורת הגג. מאפשר שליטה על גג שמוגדר כאסור לכניסה.

התקנה ניידת לזמן משתנה – תמונה ממערכת "זיקו" 800 שהותקנה באולימפיאדת ריו:

סגירת שטח מטוס:

מערכת ניידת – סוגרת את שטח המטוס ומזהה כל מי שייכנס לכיוונו רגלי או רכוב. מתאים לבעלי מטוסים פרטיים או לחברות תעופה שמשאירות מטוסים בחנייה.

סגירת מפעלים:

מערכת קבועה – מאפשרת סגירה של קירות המפעל, שטחי המפעל, הגדר ההיקפית ואזורים בתוך המפעל. באה במקום התקנת עשרות גלאי קרן ונפח הדורשים התקנה ותחזוקה שוטפת ויקרה.

סגירת בריכות שחיה:

התקנה קבועה – יצירת כיסוי וירטואלי מעל הבריכה ומתן התרעה על כל עצם שייכנס או ייפול לתוכה. מתאים לבעלי בריכות בבתים פרטיים אשר לא נמצאים כל הזמן בפיקוח על הילדים ולבתי מלון בזמנים שהבריכה ללא פיקוח מציל ואסורה לכניסה.

אבטחת אירועים:

מערכת ניידת – סגירת שטחים היקפיים שאסורה הכניסה מהם, שמירה על ציוד הגברה יקר, זיהוי כניסת עצם מהאוויר כגון רחפן, סגירת אזורים אסורים בתוך שטח האירוע וכו'.

"זיקו" - מערכת אחת עם כל כך הרבה שימושים

אתר חברת טרנטולה: www.tarantula.ws

 

דף הפייסבוק של חברת טרנטולה: Tarantula Technologies LTD

 

אבטחת אישים – קמח לעוגה? קמח לפנים של האישיות – התמודדות המאבטחים

מקצוע אבטחת אישים, מעמיד את המאבטחים במבחנים כל פעם מחדש ובוחן את ההגדרות המקצועיות בהתאמה למה שקורה במציאות בשטח. באבטחת אישים קיימת דרך פעולה אפשרית של היריב שמוגדרת כפיגוע העלבה – פעולה של היריב כנגד האישיות שכביכול לא כוללת פגיעה שנחשבת לפציעה המצריכה טיפול רפואי אבל כן מעמידה את האישיות במצב מעליב או לא נעים.

לאורך השנים, לצד ביצוע פיגועים קשים כנגד אישים אשר כללו פציעות ואף מוות ניתן לראות ביצוע פיגועי העלבה בדמות זריקת חפצים, זריקת ביצים, תפיסה ומשיכה, שפיכת נוזלים ובזמן האחרון גם זריקה ופיזור קמח לבן.

חלק מפיגועי העלבה צולמו ופורסמו:

זריקת בקבוק פלסטיק על נשיא צרפת סרקוזי:

זריקת נעל על נשיא ארצות הברית, בוש:

זריקת ביצים בפרלמנט:

זריקת קמח על מועמד לנשיאות בצרפת:

זריקת קמח על פרנסואה הולנד בצרפת:

בכל המקרים שהצגתי, האישים מאובטחים על ידי מאבטח אישים אחד או יותר אשר אמורים לדעת להתמודד עם דרך פעולה נבחרת כזו של היריב בהתאם להגדרת המשימה שכוללת מניעה וסיכול כל פגיעה באישיות. האם אדם אשר בוחר בדרך פעולה זו מוגדר כיריב והאם הפעולה שביצע מוגדרת כפיגוע באישיות ויותר מכך, האם מדובר בתקרית לכל דבר?
לפי מיטב זכרוני, ברשימת הדפ"אות שנלמדת בקורסי אבטחת אישים קיימת דפ"א העלבה כנגד האישיות שאינה מוגדרת כתקרית מכיוון שאינה באמת פוצעת את האישיות, כמו דקירה או ירי, ולכן המענה שנקבע הינו בהתאם וכולל שימוש בכוח סביר ואינו כולל שימוש בנשק כנגד היריב.
השאלות שצריכות להישאל בקול רם וברור – האם המאבטח מסוגל ויכול לדעת בזמן אמת שמדובר בפיגוע העלבה בלבד? האם המאבטח יכול לדעת באמת מה נזרק לעבר האישיות שלו? איך יוגדר אירוע שבו נזרק חומר מסוכן לעבר האישיות או שימוש בכלי שיכול לגרום לפגיעה ממשית בפנים או לעיוורון ואף למוות? האם יריב ששופך על היריב חומר מסוכן אינו מפגע לכל דבר? האם לא צריך לנטרל אותו בדיוק כמו יריב שיורה לעבר האישיות?
לדוגמא – אירוע הפגיעה בברלוסקוני:

מה המאבטח רואה ומבין בזמן אמת, מיד אחרי שהיריב הצליח להגיע עד לאישיות והצליח להפתיעה בפעולתו? המאבטח, שלא הצליח לאתר את היריב לפני ביצוע הפעולה, מוצא את עצמו מופתע בדיוק כמו האישיות והסובבים אותו, אבל הוא היחיד שמתפקידו לזהות את פעולת היריב, לסווג אותה ולבחור את פעולת המנע וכל זאת בזמן מהיר וקצר מאוד.
האם בנקודת הזמן הזו, כשברור שהתחילה תקיפה כנגד האישיות, המאבטח יכול לדעת מה זה החומר הזה?

בפגיעה מטווח קצר, אין למאבטח צמוד (אין מאבטח צמד) זמן לבזבז והוא חייב לפעול בנחישות כנגד היריב, תוך ביצוע חציצה בינו לבין האישיות. בשלב הזה המאבטח ממוקד מטרה והמטרה הינה היריב. המאבטח לא מסתכל לאחור בתקווה שהאישיות שמע והבין שהתחילה תקיפה נגדו ופעל בעצמו בדרך של ירידה במקום או חילוץ עצמי למקום מבטחים. אני טוען, שבתקיפה מטווח קרוב, המאבטח הצמוד לא באמת יכול לדעת מה מהות התקיפה כל עוד אינה כוללת שימוש באמצעי יורה שמשמיע רעש ברור של ירי ולכן אין לו ולא תהיה לו את הפריבילגיה לעצור ולבדוק במה השתמש היריב לצורך התקיפה.
באבטחת אישים אי אפשר לחכות ולבדוק מה זה החומר שנזרק לעבר האישיות, אין את שלב הבדיעבד ולכן פועלים באותה דרך באותה תגובה. הרי כשהתברר שמדובר בחומר קטלני יגדירו את האירוע כתקרית לכל דבר ולכן עדיף להגדיר אותה כך לפני ולא אחרי.
צפיתם בסרטון הפגיעה בברלוסקוני – האם זו לא תקרית לכל דבר? את תוצאת פעולת היריב, המאבטח רואה ומבין רק אחרי שסיים לנטרל אותו וחזר לאישיות (אני לא נכנס עכשיו למצבים שבהם המאבטח בוחר להישאר עם האישיות).
לדעתי האישית, יריב אשר בוחר לפצוע אישיות או אף להתנקש בחייו יוצא לפעולה בידיעה שיתכן וימות כתוצאה מתגובת המאבטחים. יריב כזה מוכן למות למען מטרת הפגיעה באישיות וכנראה שמבין מהתנקשויות שבוצעו לפניו שהסיכוי לכך גבוהה מאוד. חשיבת היריב צריכה להיות מוגדרת כהנחת עבודה מרכזית והינה משפיעה גם עליו וגם על המאבטחים. המאבטחים מסיקים מהנחת העבודה הזו שהיריב נחוש ומוכן ללכת עד הסוף והיריב מסיק שהמאבטחים לא אמורים לרחם עליו וילחמו בנחישות נגדו. פעולת המאבטחים משפיעה גם על יריבים פוטנציאליים, כאלה שנמצאים בשלב החשיבה על ביצוע התנקשות באישיות, בכך שבוחנים את עצמם האם הם באמת מוכנים למות למען המטרה ולכן ברור שבשלב זה ישנם לא מעט שפשוט מוותרים על הרעיון.
תגובה כזו מצד המאבטחים לא מרתיעה יריבים פוטנציאליים:

המסקנה שלי מצפיה וניתוח עשרות אירועים כנגד אישים מאובטחים וממה שכתבתי עד כאן, הינה שבהגדרות המקצועיות בתורת העבודה לא צריך להיות הבדל מצד המאבטח האם מדובר בפיגוע שהינו תקרית או בפיגוע העלבה ולא צריך לדרוש ממנו לעסוק בשאלה זו בזמן אמת. קודם כל בגלל שאני טוען שדרישה כזו הינה חסרת סיכוי בפועל ומתאימה לשימת מכשול בפני עיוור ובהמשך גם בגלל שבמידה ויריב אשר בחר להשליך או להשתמש בחפץ כנגד האישיות או בשפיכת נוזל כלשהו או בשפיכת קמח מטווח קצר, ושידע שבפעולתו הוא מסתכן במוות, יחשוב יותר מפעמיים האם זה כדאי לו.
תופעת שפיכת קמח על אישיות, פופולרית ותופסת תאוצה מכיוון שהיריבים הפוטנציאליים רואים את תגובת המאבטחים שבסופו של דבר מסתכמת בשימוש בכוח סביר ובמעצר וזה איך לומר, לא כל כך מרתיע.
אבל היום זה קמח ומחר זו אבקה לבנה שיכולה להרוג את האישיות. להזכיר לכל העוסקים במקצוע אבטחת אישים שבמידה שלא הצליחו למנוע את פעולת היריב ואפשרו לא להגיע ולתקוף, פעולת הסיכול כנראה שכבר לא באמת תצליח להשפיע על השאלה מה יקרה לאישיות. באירוע חירום, מאבטח האישים חייב לפעול במהירות ובנחישות וללא בזבוז זמן מיותר על חשיבה מיותרת. נטרל את היריב וחזור מהר לאישיות כי מי יודע מה עוד מחכה לך בהמשך.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת הרתעה בשגרה ובחירום

האתגרים של מנב"ט במתקן (מפעל) יצרני גדול

בחצי שנה האחרונה, זכיתי לבקר אצל שני מנב"טים מוכרים. שניהם הזמינו אותי להגיע לביקור על מנת להתרשם מעבודת המנב"ט במפעל יצרני גדול ומהאתגרים העומדים בפניו. כאמור, תשובתי להזמנה היתה חיובית גם כי מדובר בשני מנב"טים מזמינים ופתוחים לביקורת בונה וגם כי אין סיכוי שאפספף הגעה למתקן שעוד לא הייתי בו ובטוח שיחשוף אותי למאפיינים ואתגרים אבטחתיים שאיני מכיר – תמיד טוב ללמוד משהו חדש ובמיוחד מבעלי מקצוע וותיקים ומנוסים.

מדובר בשני מפעלים של חברות מרכזיות, גדולות וחזקות. מפעלים חשובים ואסטרטגיים בפעילות החברה, כאלה שאירוע חריג שיתרחש בהם יכול להשפיע מידית על הפעילות השוטפת של החברה ועל עמידתה ביעדים שנקבעו עבורה על ידי ההנהלה.

אין ספק שתפקיד המנב"ט במפעלים מהסוג הזה, הינו מרכזי וחשוב מאין כמוהו וברור שעל מי שמאייש אותו רובצת אחריות משמעותית וכבדה שמתורגמת לביצוע פעולות למניעת כל אירוע בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות שיכול לגרום לנזק לחברה. אני לא יודע עם שני המנב"טים המארחים שלי ידעו לאן הם נכנסים אבל ברור מעל כל צל של ספק שמדובר בתפקיד שלא מתאים למי שמחפש רוגע ושלווה בעבודה.

מה מאפיין מתקן שהינו מפעל יצרני וגדול?

  1. גודל השטח – המפעל ממוקם על שטח גדול מאוד – מחייב השקעה גדולה בתיחום השטח וביצירת יכולת שליטה על כל מי שנכנס ויוצא ממנו.
  2. פעילות – מפעל יצרני שעובד 24/7 – מחייב את המנב"ט לגיבוש תכנית שמתאימה למפעל שלא עוצר אפילו לרגע.
  3. מספר מבנים בשטח – מפעל שכולל מספר מבנים השונים בייעוד, בגודל, בצורה ובמאפיינים שלהם – מחייב התייחסות כללית לכל המפעל והתייחסות ספציפית לכל מבנה בנפרד.
  4. מספר עובדים – מפעל שמעסיק ומאויש במספר גדול מאוד של עובדים שנכנסים ויוצאים ממנו בהתאם לזמני המשמרות ומסתובבים בשטחו בהתאם לתפקידים שבו – מחייב התייחסות לכל עובד בהיבט בטיחות, אבטחה, אבטחת מידע ועוד.
  5. מספר מבקרים – מפעל שמושך אליו מספר גדול של מבקרים שמגיעים אליו כל יום לצורך פגישות, סיורים, ספקים ועוד.  
  6. רכבים – כניסה ויציאה של רכבים לשטח המפעל – רכבי עובדים, רכבי אורחים, רכבי אספקה ועוד – מחייב התמודדות עם דפ"אות הקשורות לרכב ולכל נושא התנועה בשטח המפעל הקשור לבטיחות.
  7. אזורים רגישים במפעל – אזורים המוגדרים כאסטרטגיים ורגישים בתהליך היצרני של המפעל ובייעוד החברה, כאלה שאם הם נפגעים ההשפעה מידית ורוחבית – מחייב יצירת תכנית אבטחה ובטיחות בשיטת המעגלים.
  8. הנהלה – אנשים המאיישים תפקידי ניהול בחברה ושחייבים לספק את ה"סחורה" ללקוחות ולבעלי המניות ולכן ממוקדים מאוד לתחום הכספי בחברה ובמיוחד לזה שיוצא ממנה – רוב המנהלים חושבים שאבטחה הינו תחום שרק מוציא כסף ואינו מכניס כסף לחברה ולכן לא ימהרו להזרים למנב"ט תקציבים גדולים.
  9. מפעל וותיק וישן – מפעל בן עשרות שנים שבתחילת הדרך היה קטן ועם הזמן הלך וגדל ולכן לרוב הגדילה וההתרחבות מתרחשת בשיטה של טלאי על טלאי כמעט בלי התחשבות בצרכי האבטחה – המנב"ט מקבל לידיו מצב קיים שכמעט ואינו ניתן לשינוי ולעיתים יוצר בעיות אבטחה קשות שצריך להתמודד איתן ביום יום.

ברור שישנם עוד מאפיינים אבל נראה לי שאלו מספיקים כדי להבין על מה מדובר ועם מה המנב"ט צריך להתמודד 24/7.

אז מה למדתי משני הביקורים בשני המתקנים המיוחדים האלה:

  1. תפקיד המנב"ט – תפקיד חשוב ומרכזי מאין כמוהו בעל אחריות כבדה ולכן כל מי שמאייש אותו חייב להתחיל בהבנה הזו. תפקיד שאולי יכול להיתפס כשולי ולא חשוב אבל בפועל, עובדתית, מדובר בתפקיד שמהווה חוליה חשובה מאוד ביכולת החברה והמפעל שלה לעמוד ביעדים ובהתחייבויות. אין ספק שעל כל הגורמים הרלוונטיים שלוקחים חלק בכל הקשור לתפקיד מנב"ט בישראל, להמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי שייתפס כמקצוע חשוב ומחייב משלב תהליך הלמידה המקצועית ועד שלב הביצוע והאחריות שבתוכו. אני חושב שבגופים מונחים, על הגוף המנחה לייצר מנגנון שמסייע למנב"ט להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו כולל הנהלה שאולי לא מבינה את משמעות התפקיד.
  2. האיומים – אי אפשר לבוא נעול עם גישה אבטחתית אחת שיש בתוכה רשימת מכולת קבועה של איומים ולחשוב שתתאים לכל מתקן בלי קשר לייעודו ולמאפייניו. ישנם כל כך הרבה גורמים אשר משפיעים על קביעת האיומים הרלוונטיים למתקן ולכן השלב הראשון שעל כל מנב"ט לעשות זה לנתח את החברה, המתקן, השטח והפעילות בראיית התוקף על מנת להצליח להגיע לרשימת איומים שבאמת יכולים להוות סכנה לחברה ולעובדיה. למדתי שישנם מתקנים שאיומי הבטיחות עולים על האיום הפלילי והפח"עי הפופולריים כל כך. 
  3. ניתוח בראיית התוקף – תחום שבשנים האחרונות תופס תאוצה ומוכיח כמה הוא חשוב כבסיס לקביעת הגדרות, הנחות עבודה ותכנית אבטחה. אני ממליץ לכל מנב"ט לבצע את השלב הזה גם במתקן קיים וגם במתקן חדש מהסיבה הפשוטה והברורה שרק כך יוכל לגבש תכנית ייעודית וממוקדת שתמנע בזבוז כסף רב על כוח אדם ואמצעים שאינם מתאימים וככאלו ישאירו את החברה והמתקן חשופים לאיומים ממשיים.
  4. סדר וניקיון – הייתי מודע לחשיבות הנושא הזה לפני הביקורים אבל אחריהם הבנתי עד כמה לא ניתן להצליח במקום שאין בו סדר וניקיון ועד כמה ההשפעה שלהם גדולה במימוש תכנית הבטיחות והאבטחה במפעל יצרני וגדול. המנב"ט וכל בעל תפקיד אחר במפעל חייבים לשאוף לסדר וניקיון ברמת בית מרקחת, רמה כזו שניתן לאכול מהרצפה. רמה כזו שכל פריט וכל ציוד נמצא במקום מוגדר שעומד בתקנים הדרושים. כל רמה שמתחת לרמה הזו תעמיד את החברה והמפעל בסכנה. בלאגן יוצר הזדמנויות ליריב הפוטנציאלי וסדר מקשה עליו מאוד.
  5. כניסה, יציאה והסתובבות במפעל – קיימת חשיבות רבה ליצירת תהליכי כניסה, יציאה והסתובבות ברורים, מחייבים וחד משמעיים במפעל בהיבטי בטיחות, הקלה על עבודת מערך האבטחה ושוב יצירת קושי ליריב הפוטנציאלי.
  6. שיטת המעגלים – שיטה וותיקה, נכונה ורלוונטית למנב"ט שיש לו תקציב ללא הגבלה (לא נראה לי שיש כזה) ולמנב"ט עם תקציב מוגבל. עם תקציב בלתי מוגבל, קל מאוד לשפוך את הכסף על כוח אדם ואמצעים לא מתאימים ובכך ליצור סכנה שמתאימה לאמרה שכל המוסיף גורע. שיטת המעגלים עוזרת גל למנב"ט עם הרבה כסף להיות ממוקד על מנת להגיע לתכנית מקצועית ומתאימה למתקן שבאחריותו. עם תקציב מוגבל, ישנה דילמה קבועה על מה מוציאים את הכסף ועל מה מוותרים ולכן שיטת המעגלים עוזרת להבין איפה צריך וחייבים להיות הכי חזקים ואיפה לא – מנב"ט שמבין שלא יהיה לו תקציב שיאפשר לו להקים גדר מעכבת חזקה ויעילה יצטרך לחזק את המעגל הפנימי בכך שישקיע בכוח אדם ואמצעים שיקשו על היריב אחרי שעבר את הגדר.
  7. זיהוי, תגובה וחזרה לשגרה – זו הנוסחה המרכזית בכל מערך אבטחה כאשר הזיהוי החשוב ביותר. מערך אבטחה בעל יכולת זיהוי גבוהה יצליח להתמודד עם היריב טוב יותר. זיהוי מוקדם נותן למערך האבטחה זמן תגובה ארוך יותר. מזה ניתן להבין שתגובה ללא זיהוי מוקדם כנראה שתהיה לא יעילה ומאוחרת מידי אבל זיהוי ללא תגובה בכלל כנראה שלא יהיה שווה כלום. יריב שמבין שרואים אותו יחשוב יותר מפעמיים האם להמשיך בתכניתו הזדונית ויריב שיבין שזיהו אותו וגם יראה תגובה מהירה, נחושה ואגרסיבית כלפיו כבר לא יחשוב פעמיים אם יוכל לחשוב בכלל. אני ממליץ למנב"ט להשקיע מאמצים ביצירת יכולת זיהוי מוקדמת וביכולת תגובה חזקה ונחושה.
  8. כל דבר יותר טוב מאפס – ככלל, כל דבר שהמנב"ט יעשה יהיה יותר טוב מלא לעשות כלום. מנב"ט שמבין שלא יקבל את כל מה שהוא רוצה וחולם עליו, יצטרך ללמוד להשיג מה שאפשר ולהסתפק בכך ליצירת מערך אבטחה יעיל אל מול היריב. הגישה הזו מחייבת ניתוח שיזהה וימפה את האזורים הרגישים במתקן ואת נקודות התורפה ויסייע לנתב את המשאבים לחיזוק ואבטחתם קודם.

אני לא מנב"ט, לא הייתי וכנראה שכבר לא אספיק להיות, אבל אני כן נחשף לעבודתם של הרבה מנב"טים בישראל. אני מאמין באמרה ש"מכל מלמדיי השכלתי" וגם במקרה הנ"ל למדתי והשכלתי ולכן אני מודה למארחים ושולח מסר לכל מנב"ט שקרא את הכתבה והגיע עד לכאן – אל תחשוב שאתה יודע ומכיר את הכל, אל תחשוב שאתה מצוין ותמיד תצא מנקודת הנחה שיש עוד מה ללמוד ויש עוד איפה להשתפר ולכן קח את עצמך לביקורים אצל מנב"טים אחרים שאתה מכיר ולמד עם אילו אתגרים הם מתמודדים ואיך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בניהול מקצועי ונחוש ובגישה פתוחה ללמידה מאחרים

אבטחת אישים – התנקשות באוקראינה – מתנקש אחד ירה באישיות מאובטח על ידי מאבטח צמוד

דניס וורוננקוב, עד מפתח במשפט הבגידה נגד נשיא אוקראינה המודח ויקטור ינוקוביץ' ומחוקק רוסי לשעבר, נורה היום (חמישי) למוות, לאור יום, מחוץ לבית מלון במרכז קייב בירת אוקראינה.

ממשטרת אוקראינה נמסר, כי וורוננקוב נרצח על ידי מתנקש שכעת מאושפז כבבית חולים לאחר שנפצע על ידי מאבטחו של הנרצח הפצוע בעצמו.

עוד אירוע התנקשות מצולם שמאפשר לכל מי שעוסק באבטחת אישים ולאלו שחושבים אולי לעסוק בעתיד, להבין את האחריות המוטלת על מאבטח האישים בביצוע משימת ההגנה על האישיות ואת החשיבות בעבודה בהתאם לעקרונות המקצועיים ברמה הגבוהה ביותר.

שלא בדומה לרוב המקצועות האחרים הקיימים בשוק, אבטחת אישים הינו מקצוע שביצוע לא מקצועי יכול לגרום למותו של אדם שהוגדר או הגדיר את עצמו כאישיות מאוים הנדרש לאבטחה צמודה.

הסרטון המתעד את רגעי ההתנקשות ואת תגובת המאבטח הצמוד של האישיות מציג רמת מקצועיות נמוכה של המאבטח בשלב שבו היה אמור למנוע את הפגיעה ורמת מקצועיות גבוהה מאוד של המתנקש.

הסרטון:

רמת האבטחה:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד צמוד נחשבת לבסיסית ביותר וכזו שמי שמחליט עליה יודע שלמאבטח עצמו יהיה מאוד קשה למנוע פגיעה באישיות ומציב אותו בעיקר כדי ליצור הרתעה כלפי היריב ואולי להצליח בכל זאת למזער נזקים גם במצב שבו היריב הפתיע בתקיפה.

כשמדובר על אישיות מאוים, מקבלי ההחלטות צריכים להחליט האם לאפשר לו להתנהל ללא אבטחה או האם לאבטח אותו בעזרת מאבטח אחד צמוד או יותר. אישיות ללא אבטחה צמודה חשוף ליריב ללא מעגל חוצץ מפריד לעומת אישיות מאובטח אשר עדיין חשוף ליריב אבל עכשיו עם מעגל אבטחה שאמור להרתיע ו/או לתת מענה בשגרה ובחירום.

ברחבי העולם מסתובבים להם כמה אנשי מפתח רוסים אשר סומנו כמטרות להתנקשות ולכן מוגדרים כאישים מאוימים שבכל רגע נתון יכול לפעול נגדם יריב בדיוק כפי שקרה בהתנקשות המדוברת.

מקצועיות המאבטח הצמוד אל מול היריב:אני מעריך שהמאבטח באירוע הינו מאבטח מקצועי אבל אני לא בטוח וגם אין לי מושג מה רמת ההכשרה שלו ולכן ההתייחסות שלי לפעולות שלו הנראות בסרטון הן רק למטרת למידה.

כל המטרה בהצבת מאבטח צמוד לאישיות צריכה להיות בראיית התוקף, כנגד היריב הפוטנציאלי – למעט פעולת הירי שהמאבטח ביצע לעבר היריב, כל הפעולות שביצע לפני כן לא היו מספיק טובות כדי שיצליחו למנוע מהיריב לפעול או יצליחו למזער נזקים.

בתחילת הסרטון מזהים את האישיות ממתין להגעת המאבטח ומיד לאחר מכן מזהים את המאבטח שאכן מגיע ואז שניהם מתחילים ללכת על המדרכה – הנראות של המאבטח בשלב הזה אינה משדרת אבטחה מקצועית ויותר משדרת הליכה של שני חברים או של אישיות ועוזרו. נראה שהמאבטח הולך בנינוחות מוגזמת שאינה מתאימה לרמת האיום הקיימת על המאובטח שלו. בשום שלב לא נראה שהמאבטח מבצע פעולה לחיפוש ואיתור יריב בגזרה הקרובה אליהם.

הופעתו של היריב מאחור מעידה על כך שכשהאישיות ומאבטחו הגיעו למקום, הוא כבר היה שם. יתכן ועקב אחריהם בנסיעה ולאחר מכן החל ללכת אחריהם – מדובר בהנחת עבודה מאוד חשובה באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט. יריב שבחר בדרך פעולה של פגיעה באישיות מקרוב, חייב להגיע ולשהות בגזרה הקרובה יחסית לאישיות כדי שיוכל לזהות אותו בוודאות ויוכל לפעול ממרחק שיאפשר לו פגיעה קטלנית. מאבטח מקצועי חייב להכיר את הנחת העבודה הזו ולפעול כל הזמן לחיפוש ואיתור היריב בגזרתו. יתכן שאם המאבטח היה עומד ומבצע סריקה לאיתור אדם חריג בגזרה, היה מצליח לזהות את היריב במקום ההמתנה שלו.

מאבטח שלא יודע לחפש את היריב בגזרתו אינו בעל סיכוי להתמודד מולו ולנצח אותו.

רמת התגובה מרגע תחילת פעולת היריב:

היריב נראה הולך מאחורי האישיות והמאבטח תוך שהוא מצמצם את הטווח במהירות עד לטווח שמיעה, זיהוי וירי. היריב מתעלם לחלוטין מהעובדה שליד האישיות הולך מאבטח, מה שמעיד שהמאבטח לא יצר שום הרתעה כלפי חוץ. ניתן לראות בצורה מדהימה את הרגע שהיריב קורא לאישיות על מנת שהסתובב אליו לצורך זיהוי וודאי לפני ביצוע הירי. האישיות אכן מסתובב לעבר היריב ויחד איתו נראה שגם המאבטח מסתובב אבל באיטיות ובחוסר חשד ונחישות. ברגע שהיריב זיהה שמדובר ביעד שלו, הוא מבצע ירי ראשוני לעברו. בשלב הזה המאבטח מגיב במה שנראה כמו רצון להגיע פיזית ליריב ולמנוע ממנו להמשיך לירות, רק שבגלל שהתגובה אינה אגרסיבית ונחושה מספיק היריב מצליח לבצע ירי אחד לעבר המאבטח שפוצע אותו. כל מי שעובד כמאבטח אישים חייב לצפות ברגע הזה כדי להבין מה המשמעות למצב שבו המאבטח מנוטרל ונשאר ללא יכולת תגובה – במצב כזה כל מה שנשאר ליריב לעשות זה להגיע שוב לאישיות ופשוט לוודא הריגה ללא מפריע. זה בדיוק מה שרואים בהתנקשות הנ"ל.

פעולת המאבטח, לאחר שנפצע מירי היריב, להמשך לחימה וביצוע ירי מדויק לעבר היריב מרשימה ביותר ברמת הנחישות וברמת הדיוק. למרות זאת, גם השלב הזה חייב להישאר בזיכרון של כל מאבטח אישים למטרת ההבנה שאם אפשרת ליריב לפעול ראשון כנראה שכל תגובה שלך בהמשך לא תשפיע על התוצאה הסופית.

תמונה – רגע הירי הראשון באישיות:

תגובת המאבטח איטית מאוד. בשלב הזה המאבטח היה צריך להיות כבר על היריב. כנראה שהזיהוי והתרגום של המאבטח היו איטיים מאוד ולכן לא הגיע תגובה מהירה.

תמונה – ממחישה עד כמה שרידותו של המאבטח קריטית להצלת חייו של האישיות:

לסיכום:
אבטחת אישים זה מקצוע שמחייב את כל מי שעוסק בו לעבור הכשרה מקצועית. ההתנקשות המדוברת נתנה לנו הזדמנות מצוינת לראות מה קורה כשיריב אחד נחוש מצליח להתקרב לאישיות ולהפתיע בירי, ולמרות שהמאבטח מגיב בהתחלה ללא נחישות ובהמשך בנחישות מרשימה התוצאה הסופית היא אחד אפס לריב – האישיות מת בהתנקשות.

סרטון המתעד את הגעת אשתו של האישיות לצורך זיהוי:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על ידי מי שעבר הכשרה מקצועית מתאימה לייעוד התפקיד

רכבו המשוריין ושיירת הנשיא (ארה"ב, רוסיה ו…..מלכת אנגליה) – מקבץ סרטונים מעניינים – כדאי להיכנס

חפץ הושלך לעבר שיירת טראמפ בפלורידה, אין נפגעים

חפץ לא מזוהה הושלך לעבר שיירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה. לא דווח על נפגעים. השירות החשאי, שאחראי על ביטחונו של הנשיא, מסר כי נפתחה חקירה. טראמפ היה בדרכו משדה התעופה פאלם ביץ' במדינה לאחוזתו מאר-א-לאגו.

הידיעה הזו פורסמה היום.


אירועים חריגים הקשורים לרכב ולשיירה של אישיות מאובטח, כמו נשיא ארצות הברית, תמיד מזכירים לי עד כמה הנושא מעניין ומסקרן ולכן החלטתי הפעם לפנק אתכם בלקט סרטונים המציגים את רכב ה – BEAST – הרכב המשוריין של נשיא ארצות הברית, את ה – ZIL – הרכב המשוריין של נשיא רוסיה ואת השיירות המאובטחות שלהם במצבים שונים. ברור שהנתונים המוצגים בסרטונים המתייחסים לרכבים המשוריינים הינם בגדר הערכות בלבד אבל מה זה משנה, זה עדיין מעניין ומסקרן.

THE BEAST

סרטון הסבר על הרכב:

THE ZIL הרוסי:

ה – ZIL החדש:

סרטון השוואה בין ה – BEAST האמריקאי ל – ZIL הרוסי:

סרטון המציג את רכב ה – ZIL הבא של נשיא רוסיה:

וזה מה שקורה לרכב הנשיא כשלא בודקים לפני שמתחילים לנסוע:

שיירת נשיא ארצות הברית בסן פרנסיסקו:

שיירת נשיא ארצות הברית בברלין:

שיירת נשיא רוסיה:

מעבר השיירה בצומת:

השיירה של מלכת אנגליה:

זכרו ואל תשכחו ש"אבטחה צריך לקיים"

איום הרחפנים בעולם האבטחה ובחירת המענה כנגדו

יותר ויותר בעלי תפקידים מעולם האבטחה, מבינים שהרחפנים הפכו להיות איום מסוכן וממשי ולכן משקיעים זמן רב בניתוח מאפייניו ומחפשים מענה מתאים. עולם האבטחה מתחלק לשלושה כשמדובר ברחפנים:

  1. היריב – שהתחיל כבר מזמן להשתמש ברחפן ככלי לחימה, בעיקר באזורי לחימה קיימים ובכך מוכיח את יעילותו ואת האפשרויות שניתן להשתמש בו.
  2. כוחות האבטחה – שמבינים או שרק מתחילים להבין את גודל הבעיה ומחפשים דרכים להתמודדות נגדה.
  3. חברות טכנולוגיה – שמפתחות מערכות שונות שיכולות לתת מענה לאיום.

אני לא מכיר ושולט בעולם הרחפנים מבחינת אילו סוגים ואילו יכולות יש אבל ממה שאני קורא וצופה בסרטונים רבים אני כן מבין שמדובר בעולם שמתפתח בקצב מסחרחר גם מבחינת פיתוח והוצאת דגמים חדשים ומשופרים וגם מבחינת ההתעניינות מצד אנשים פרטיים וגורמים ממלכתיים.

מצד העוסקים באבטחה, מדובר באיום חדש יחסית שמתווסף לרשימת האיומים הקיימת ולכן על מנת להתמודד איתו חלה החובה לבצע תהליך ניתוח מקצועי כפי שאמורים לעשות עם כל איום אחר:

הכרת הרחפן – התהליך חייב להתחיל בהכרות עולם הרחפנים – סוגים, ייעוד הרחפן, גדלים, טכנולוגיה, זמן שהייה באוויר, יכולת נשיאת משקל, מאפייני הפעלה ועוד.

הרחפן כאיום – הרחפן עצמו מהווה אמצעי להשגת המטרה. הרחפן מאפשר למפעילו לעשות פעולה אחרת כמו צילום, ירי, נשיאה והטלת מטען ועוד. סרטונים המפורסמים ברשתות מוכיחים שהיכולות הללו כבר קיימות ובחלקן אף מיושמות על ידי גורמים שונים. היכולות והשימוש בשטח מהווים הוכחה חד משמעית שהרחפן הינו איום ממשי.

רחפן עם רובה יורה:

רחפן המאפשר השלכת מטען:

שימוש ברחפן לניסיון הפלת מטוס נוסעים:

שימוש ברחפן לצורך צילום פפרצ'י (בתים של מפורסמים):

רחפן שנכנס לתחומי הבית הלבן (כניסה למתקן):

כל מי שראשו במקומו, חייב להבין שרחפן יכול לשמש כאמצעי המסייע ליריב לבצע תקיפה למטרת פגיעה ו/או למטרת פיגוע. כל מי שמחובר למציאות, מבין שישנם גורמים שכבר משתמשים ברחפן כאמצעי כזה ובכך מוכיחים שהתיאוריה הפכה למציאות. זאת צריכה להיות הנחת העבודה של כל גורם, אזרחי או ממלכתי, אשר אמון על מושא אבטחה ולכן מי שיחליט להישאר ללא פתרון בגלל שאינו מאמין באיום או בגלל שהוא מחכה למערכת המושלמת עבורו, מעמיד את מושא האבטחה שבאחריותו ואת עצמו בסכנה יומיומית של פגיעה בעזרת רחפן.

כמי שנכנס לעולם הטכנולוגיה, אני בדעה שלרוב פתרון חלקי עדיף על אי פתרון כלל. כמענה לאיום רחפן, גם אם אין אפשרות לרכוש את המערכת המושלמת שיודעת לזהות ולהשתלט, עדיף לרכוש מערכת שיודעת לזהות כניסה ולמצוא את הדרך הקיימת למתן תגובה. אפשר לשלב בין מערכת זיהוי של חברה אחת למערכת השתלטות של חברה אחרת.

 

זכרו, שבשנת 2017, "אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים