ראשי אבטחה אזרחית – מניעה וסיכול

אחד מלקוחותיי ביקש שאכתוב חוות דעת מומחה על אירוע ירי שקרה בטייבה בין עבריינים למאבטחים.

בחלק הראשון של חוות הדעת כתבתי סקירה אישית ומקצועית על תחום האבטחה:

 א.    מדינת ישראל הינה מדינה ביטחונית וככזו מנסה להתמודד עם איומים רבים, מבחוץ ומבפנים, בדרך של צריכת אבטחה מכל הסוגים וברמות שונות.
 ב.    במציאות הנוכחית, כמעט כל חברה, מפעל, ארגון או מוסד זקוקים לשירותי אבטחה באופן שוטף.

 ג.     אם בעבר הצורך באבטחה אפיין בעיקר מוסדות ממשלתיים או מתקנים צבאיים, הרי שכיום גם חברות, מוסדות ומתקנים פרטיים זקוקים לאבטחה שוטפת לנוכח הסיכונים והאיומים השונים המקיפים אותם.

ד.     במדינת ישראל, רווית הטרור ואירועי אלימות יש חברות שמירה ואבטחה רבות. אולם קיים הבדל מהותי בין שמירה לאבטחה.
שירותי שמירה כוללים בדרך כלל רק הצבה של שומר (חמוש או לא) בכניסה למבנה, שטח או מתקן, שעיקר תפקידו הוא למנוע את גישתם של אנשים שאינם מורשים להיכנס לשטח, כדי להבטיח את שלמות הרכוש ובטחון האנשים שבאתר. לעיתים רבות שירותי שמירה כוללים גם דאגה לסדר ואכיפה במקום.
לעומת זאת, שירותי אבטחה כוללים בתוכם גם שירותי שמירה, אך גם פעולות נוספות שמטרתן להגן על אנשים, רכוש, מידע וכדומה מפני גניבה, התקפה או פגיעה, מסיבות פליליות או לאומניות. מאבטחים הם על-פי רוב חמושים בנשק.

ה.    כוח האדם המועסק באבטחה הוא כוח אדם מוכשר ומיומן יותר, המורכב בדרך כלל מיוצאי יחידות אבטחה צבאיות או יוצאי יחידות קרביות. גם ההכשרה שעוברים העוסקים באבטחה היא ארוכה ומורכבת יותר. 
מאבטח נדרש לעבור בהצלחה קורס מאבטחים כתנאי בסיסי, ולעיתים ישנם מוסדות הדורשים מעבר של קורסי אבטחה נוספים (כמו קורסי קרב מגע, אבטחה מונעת, אבטחת מועדונים ועוד).

ו.      לרוב, ייעוד האבטחה יוגדר כהתמודדות יומיומית עם איומים הקיימים בשטח אשר מעודכנים על בסיס הערכות מצב של גורמי הביטחון והמודיעין והאמונים על הביטחון בגופים ציבוריים ופרטיים.

ז.     מאבטח ו/או מערך אבטחה, הכולל מספר מאבטחים, מוצב בעמדות על מנת להגן על מושא אבטחה ולמנוע כל פגיעה בו במינימום הפרעה להתנהלותו השגרתית.

ח.    במדינת ישראל קיימים גופים ממשלתיים כגון שירות הביטחון הכללי, ציבוריים שהינם בהנחיית שירות הביטחון הכללי כגון חברת בזק, ציבוריים שהינם בהנחיית משטרת ישראל כגון המוסד לביטוח לאומי ופרטיים שמחויבים לפעול על פי החוק. 

ט.    העבודה כמאבטח, בכל הרמות, טומנת בתוכה סיכון ברמה הגבוהה ביותר, עד כדי אפשרות לפגיעה ואפילו איבוד חיים.
ישנן לא מעט דוגמאות למאבטחים שנפגעו או נהרגו במהלך ביצוע משימת אבטחה:

1)    מאבטחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, נפגע מכדור בכתפו במהלך ההתנקשות בכיכר רבין בת"א.

2)    מאבטח בסניף חצי חינם בראשון לציון נהרג במהלך שוד מזוין.

3)    מאבטח בסניף בנק הפועלים בבאר יעקב נהרג במהלך שוד מזוין.

י.      מאבטח הינו אדם המועסק באופן רשמי כדי להגן על אנשים, רכוש או נכסים, הוא בוחר לעבוד כמאבטח ולכן לוקח בחשבון את הסיכון הכרוך בתפקיד.

יא.   כאמור, בארץ קיימים סוגים שונים של מאבטחים אשר מגויסים ומוכשרים מקצועית על פי אפיון התפקיד אליו הם מיועדים.

אפיון התפקיד באבטחה מהווה תו תקן אחיד לכל גוף המעסיק במסגרתו מאבטחים.

יב.   לאבטחה בכלל ולמאבטח בפרט ישנה התמודדות תמידית עם מספר קשיים עיקריים:

1)    לרוב מערך האבטחה מוצב בעמדת הגנה כנגד האיומים, המשמעות של עובדה זו שברוב הזמן המאבטח פסיבי וממתין לבעיה שתגיע אליו.

2)    מערך אבטחה פסיבי מעניק ליריב יתרון שמתורגם ליכולת להפתיע את המאבטח ולפעול ראשון, כך שתגובתו של האחרון תתבצע רק לאחר שהיריב החל לפעול וחשף את עצמו.

3)    בעוד שהמאבטח חייב להיות ערני בכל זמן ביצוע המשימה, מכיוון שאינו יודע בוודאות מתי ואיך יגיע היריב, האחרון מחליט מה תהיה דרך פעולתו ועיתוי הביצוע ונדרש לריכוז וערנות לזמן קצר יחסית.

4)    כדי להצליח למנוע מהיריב להמשיך במשימתו, על המאבטח לפעול במהירות מרבית ממצב סטטי ופסיבי למצב לחימה מלא עד לנטרולו.

5)    ליריב קל יותר ללמוד על דרכי הפעולה של המאבטח, בעיקר כאשר מדובר במשימת אבטחה המבוצעת בגזרתו הטבעית.

6)    היריב ממתין בסבלנות להזדמנות הטובה ביותר מבחינתו וכאשר יזהה אותה יפעל במהירות ובנחישות.

7)    בניגוד ליריבו, המאבטח מתמודד עם שגרה קשה ושחיקה מהירה מכיוון שיכול למצוא עצמו עובד זמן ממושך במשימות מבצעיות מבלי להתמודד עם מקרה אמיתי.

8)    סביר להניח, בהתבסס על ניסיון העבר בארץ ובעולם, שרוב המאבטחים לא יגיעו למצב לחימה אמיתי במשך כל זמן עבודתם. אלה שכן ימצאו את עצמם במצב של לחימה, ניתן להניח,  שזאת תהיה להם הפעם הראשונה בה יחוו את הדבר האמיתי ולכן לא ניתן לדעת כיצד יפעלו והאם יעמדו במדויק או בכלל בדרישות התפקיד.
הדוגמא הטובה ביותר למצב זה הינה תגובת המאבטחים כלפי יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

9)    לאור מספר הרב של משימות האבטחה ומספר המאבטחים, קיים קושי אמיתי ביכולת הפיקוח על רמת הביצוע בשטח ולכם אדם אשר נמצא מתאים לתפקיד נדרש לעצמאות ביצועית והתנהגותית מרגע קבלת המשימה ועד לסיומה.

יג.    האמונים על האבטחה במדינת ישראל מתמודדים עם מציאות משתנה, גזרות פעולה שונות וכוח אדם מתחלף, ולכן כל משימה עומדת בפני עצמה וכדי לבצעה נדרש תהליך מוסדר שכולל: הכשרה ראשונית, אימונים תקופתיים, עדכונים ותיקוף הנחיות, בקרות, הערכות מצב ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים.

יד.   תהליך תכנוני מוסדר הופך את הביצוע למקצועי יותר, יעיל יותר וממוקד יותר אל מול האיומים ומונע שימוש לא נכון באמצעים הרבים הקיימים היום בתחום האבטחה.

טו.  רמת האבטחה נקבעת על בסיס הערכת מצב והיא משתנה ממשימה למשימה בהתאם לסך כל הנתונים הקיימים:

1)    מושא האבטחה יכול להמשיך בפעילות ללא אבטחה פיסית (ללא מאבטחים צמודים).

2)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מאבטח אחד בלבד (מאבטח צמוד).

3)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים (משני מאבטחים ומעלה).

4)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים וכוחות ביטחון נוספים כגון שוטרים או חיילים.

5)    מושא האבטחה לא יוכל להמשיך בפעילותו כלל.

טז.   רמת האבטחה קובעת את גודלו של כוח האבטחה שנשלח למשימת ההגנה על מושא האבטחה ואת האמצעים הנדרשים לצורך כך.

יז.    רמת האבטחה מתייחסת גם לביטחון כוחותינו – שמירה על ביטחונם של המאבטחים עצמם.

יח.   סך כל הנתונים, הנחות העבודה ושיטה האבטחה מאוגדים לתורת עבודה אחת שעל פיה פועלים כל מבצעי המשימות בשטח ובעלי תפקידים במטה הארגון.

יט.   תורת העבודה כוללת בתוכה, כנספחים, גם תכניות אבטחה למתקנים קבועים ומאובטחים בדרך קבע או התדירות משתנה.   

כ.    סך כל הידע המקצועי והאמצעים הניתנים למאבטח טרם ביצוע המשימה, מתחלקים לשלוש קבוצות:

1)    אלה אשר מסייעים למאבטח לזהות את היריב בפעולותיו הראשונות ומגדילים את הסיכוי למנוע את התקרית בתחילת התהוותה בשטח – איתור סימנים מחשידים, משקפת, מצלמות וכו'.

2)    אלה המסייעים למאבטח לפעול מול היריב לאחר שהנ"ל החל בתקיפה אפקטיבית אל מול מושא האבטחה או המאבטחים עצמם – זיהוי מצב כתקרית, ייזום לחימה, אקדח, מחסניות, תנועה נכונה, יכולת בירי, קרב מגע, וכו'.

3)    אלה המסייעים למאבטח לפעול לאחר סיום התקרית – מכשיר קשר לדיווח, תיק עזרה ראשונה לטיפול בפצועים, רכב לפינוי, פנקס כיס וכו'.

כא.  איומים:

1)    קיימים איומים רבים כנגד מושא אבטחה שמתחלקים לשלוש אפשרויות עיקריות:

1. תקיפה פיזית.
2. פגיעה על ידי אמצעי חבלה.
3. פגיעה על ידי ירי ממרחקים שונים.

2)    לרוב לא ניתן להתמודד עם כל האיומים הקיימים כנגד מושא אבטחה מכיוון שכל איום הינו ברמת סבירות שונה לחלוטין עד כדי לא רלוונטי. לדוגמא:

1. במושא אבטחה קבוע, חוזר על עצמו כמעט ללא שינויים, קיימים כמעט כל סוגי האיומים מכיוון שליריב יש זמן רב ללמידה ותכנון.
2. במושא אבטחה משתנה או לא מתוכנן קיימים איומים מזדמנים בלבד מכיוון שליריב אין מספיק זמן ללמידה ותכנון והוא חייב לנצל כל הזדמנות. לא קיים למשל איום של מטען חבלה ולכן אין צורך לבצע סריקות נגד חבלה.

כב.   במדינת ישראל, לתפקיד מאבטח, נקבע סף קבלה בסיסי שאומר שעל המועמד לשרת בצה"ל שירות חובה מלא וביחידה קרבית. המשמעות בקביעה זו הינה גיוס מועמדים בעלי ניסיון באחזקת נשק, מודעות לנשק, ירי באימונים, יתכן שגם ירי מבצעי, תחושה של פחד מבצעי, המשמעות של מידע מודיעני, יכולות היריב, שימוש באמצעים, תפיסת עמדה טקטית ומבצעית, תפיסת מחסות, קריאת שטח, צמצום טווח למטרת ירי ועוד.

כג.    השירות הצבאי כלוחם קרבי, קורס האבטחה, האימונים התקופתיים, התדריכים, ההנחיות, הלקחים, העבודה בפועל והאישיות של המאבטח כולם ביחד נועדו על מנת להכין אותו בצורה הטובה ביותר להתמודדות מיטבית ברגע האמת אל מול המפגע בקרב מגע או בירי, אבל רק ברגע זה ניתן יהיה לדעת כיצד יפעל אותו מאבטח והאם כל מה שעבר לפני אכן סייע לו.

כד.   בכל בתי הספר לאבטחה הממלכתיים והפרטיים מלמדים את המאבטחים לפעול על פי העקרונות הקשיחים הבאים:

1)    זיהוי סימנים מחשידים אצל אדם חריג.

2)    בזיהוי של אמצעי וכוונה המופיעים אצל האדם החריג יסווג המאבטח את המצב כ"תקרית".

3)    במצב של "תקרית" ייזום המאבטח לחימה אל מול היריב.

4)    בתחילת הירי, לעבר היריב, יירה המאבטח מטח מהיר של 3-4 כדורים על מנת לפגוע ולנטרל.

5)    לאחר ירי המטח, יעבור המאבטח לירי מכוון ומהיר או יצמצם טווח למטרת נטרול (תלוי בטווח הירי).

6)    לאחר מטח הירי הראשון יכול המאבטח לשפר עמדה למטרת תפיסת מחסה או הורדת צללית.

7)    מרגע יפתח ה"תקרית" על המאבטח לשמור על קשר עין עם היריב.

כה.   מטרת האימונים בבתי הספר לאבטחה הינה שמירה ושיפור רמתו המקצועית של המאבטח בירי ובקרב מגע והשילוב בניהם תוך שימוש במטרות המדמות את היריב עד כמה שניתן.
כמובן שבשום דרך שהיא לא ניתן לאמן את המאבטח בירי דו צדדי עם כדורים אמיתיים ומפגעים אמיתיים ולכן משתמשים בתי הספר בירי עם כדורי צבע.