הפיגוע במלון פארק בנתניה – בעיני האבטחה

הפיגוע במלון פארק בנתניה בוצע ב – 27 למרץ 2002 ערב פסח, ליל הסדר. הפיגוע היה המשך ישיר לפיגועים רבים אחרים שבוצעו החל משנת 2000 במסגרת האינתיפדה השנייה.

מלון פארק בנתניה נהג לערוך כל שנה ליל סדר פסח לאורחים בחדר האוכל שנמצא בקומת הכניסה. בערב הפיגוע השתתפו בליל הסדר במלון 250 אורחים רובם משפחות וזוגות מבוגרים.

הפיגוע בוצע על ידי מחבל אחד שנכנס לחדר האוכל דרך הכניסה הראשית, וכשהיה במרכזו התפוצץ בעזרת חגורת נפץ שנשא על עצמו. בפיגוע במלון פארק נהרגו 30 אנשים ונפצעו כ – 160 נוספים.

באותו ערב הוצב מאבטח בכניסה למלון לצורך זיהוי ובדיקת הנכנסים. אז איך בכל זאת מצליח מחבל להיכנס דרך הכניסה הראשית, למצוא את חדר האוכל, להגיע למרכזו ולהפעיל את חגורת הנפץ שעל גופו מבלי שמישהו יפריע לו?

בשעה 14:00, במקביל להכנות שנעשו במלון פארק, יצאו המחבלים עודה ופתחי חטיב מדירה בטול כרם. חטיב קיבל לידיו תעודת זהות מזויפת כתושב טייבה וכסף לרכישת רכב מסוג רנו אקספס בעל לוחיות צהובות. עודה נשא על גופו חגורת נפץ עם 10 ק"ג חומר נפץ כאשר הוא מחופש לאישה. פתחי שימש כנהג הרכב וכמוביל ליעד הפיגוע. השניים החליטו לחפש יעד לביצוע הפיגוע בישראל – מקום עם ריכוז קהל גדול.

המשמעות הינה שכאשר היה לשניים את הרצון לבצע פיגוע ואת האמצעים הדרושים לכך כל שנשאר להם זה לאתר את היעד. במקרה זה המחבלים לא סימנו יעד מראש אלה החליטו לבצע איסוף מל"מ תוך כדי תנועה.

למאבטחים המוצבים במתקנים השונים, כולל בבתי מלון, יש סיכוי לזהות זוג מחבלים בשלב החיפוש אחר יעד לפיגוע רק אם למדו איתור חריג על פי סימנים מחשידים וצוייחו על כך בתדריכים.

עודה וחטיב החליטו לנסוע לעיר הרצליה על מנת למצוא מקום הומה אדם וכך עשו. לאחר שהסתובבו עם רכבם בהרצליה ולא מצאו ריכוז קהל מתאים, המשיכו לעיר תל אביב. גם בתל אביב השניים לא הצליחו למצוא ריכוז קהל גדול מספיק. החיפושים בהרצליה ובתל אביב לקחו לשניים חמש שעות. בשלב זה עודה סיפר לחטיב שהוא מכיר היטב את בתי המלון בנתניה כי עבד בה כשב"ח (שוהה בלתי חוקי) ולכן הציע לנסוע לחפש בה את היעד המתאים. ההחלטה התקבלה והשניים נסעו מתל אביב לנתניה עד שעצרו את רכבם באזור המערבי ליד מלון פארק. היעד לפיגוע נבחר – מלון פארק בנתניה.

השעה שעת ערב, 250 המשתתפים בליל הסדר במלון פארק שהו כבר בקומת הכניסה כאשר חלקם ישובים בחדר האוכל וחלקם ממתינים באזור הלובי.

המאבטח ששובץ לעבודה במלון, בערב חגיגי זה, לא היה המאבטח הקבוע של המלון אלה מאבטח מחליף מחברת שמירה, שאינו מכיר היטב את המלון ואת סביבתו. בחקירתו סיפר שתודרך לעמוד בכניסה למלון על מנת לבדוק את הנכנסים ומידי פעם לבצע סיור בשתי הכניסות הנוספות של המלון. המאבטח זוכר שבדק היטב את כל הנכנסים למלון ואינו זוכר שהמחבל המחופש לאישה שנכנס בשעה 19:15 עבר דרכו. עדי ראייה מספרים שהמאבטח לא עמד ממש בכניסה אלה ליד הדלפק ומשם הסתכל על הנכנסים מבלי שבדק אותם. מנהל המלון היה גם הוא נוכח בערב זה כשהוא חמוש באקדח.

אורחים שישבו בלובי טוענים שלפתע זיהו אדם במראה אישה, כנראה עם פאה נכרית ומשקפיים צהובים, מסתובב בלובי לבד, לבוש במעיל שלושת רבעי שחור ועם ידיים בכיסים. בדיעבד טענו שנראה לא מתאים כי כולם היו חלק ממשפחות או זוגות, והוא היה לבד.

הם ראו את המחבל נכנס לחדר האוכל כאילו הוא מחפש מקום לשבת, די נינוח ורגוע, ופתאום נשמע פיצוץ עז. בשלב זה חטיב שהמתין בחוץ ברכב הבין שהפיגוע הצליח והעביר דיווח למשלחיו.

הטעויות באבטחה:

 
  1. ההתייחסות לאבטחה בהתאם לרוח התקופה, תקופת פיגועים, היתה מוטעית – היה צורך להחמיר ברמת האבטחה ובמינימום להשאיר את המאבטח הקבוע ועד הוספת מאבטח נוסף.
  2. דווקא בערב חג החליטו להחליף את המאבטח הקבוע של המלון במאבטח חדש שאינו מכיר ואינו שולט במשימה.
  3. המאבטח תודרך לביצוע המשימה אבל לא היה מי שיפקח על רמת הביצוע שלו כדי למנוע מצב שאינו עומד במקום או שאינו מבצע בדיקה לנכנסים – בפועל מי שהיה צריך לבצע את הפיקוח על המאבטח היה מנהל המלון.
  4. המאבטח תודרך לבצע מידי פעם סיור לשתי הכניסות הנוספות הקיימות במלון – לא נאמר למאבטח שכאשר הוא עוזב את הכניסה הראשית, על מנת לבצע את הסיור, עליו לסגור את דלת הכניסה הראשית עד שהוא חוזר או לסירוגין להציב בעל תפקיד אחר במקומו.
  5. באירועים סגורים שבהם אנשים מזמינים מקום בתשלום ישנה שליטה שמית על המגיעים – לא נעשה שימוש נכון ברשימה.

הלקחים בנושא אבטחה:

 
  1. בתקופות ובאירועים רגישים אל תחליף את הכוח הקבוע בכוח זמני שאינו מיומן לביצוע המשימה.
  2. במידה ואין לך ברירה ואתה חייב להחליף את המאבטח הקבוע, דאג לבצע למאבטח החדש תדריך מפורט עד לרמת ראש הסיכה ובדוק הבנה וביצוע בפועל.
  3. במתקן שבו מספר פתחים, צור מצב שרק הכניסה הראשית פתוחה ובשליטה והשאר סגורים ונפתחים בפיקוח רק לאחר זיהוי שמי.
  4. אסור לעזוב כניסה פעילה ולהשאירה פתוחה ללא מאבטח, גם לא לזמן קצר. בפרק הזמן הזה היריב ייכנס.
  5. למד את כוח האבטחה את נושא איתור החריד על פי סימנים מחשידים.
  6. למד את העובדים שלך לאתר אדם שאינו שייך למקום על פי סימנים מחשידים.
  7. כשיש לך שליטה על המוזמנים, השתמש ברשימה כאמצעי נוסף לסינון כך שתיצור מעגל אבטחה נוסף גם אם אינו מבוצע על ידי מאבטח.

לסיכום:

גם באירוע המצער במלון פארק ידו של היריב היתה על העליונה ולא רק בזכות יכולותיו הוא אלא גם בזכות טעויות בביצוע האבטחה במקום. גם האירוע הנ"ל מוכיח שפעולות האבטחה קשורות לסיכויי ההצלחה של היריב. היה ניתן למנוע את כניסתו של המחבל המתאבד למלון פארק בנתניה!!! שני המחבלים, עודה וחטיב, הוכיחו לנו שכאשר היריב מצליח להיכנס לגזרה בה הוא רוצה לבצע את המשימה הוא לא חושש להסתובב בחיפוש אחר היעד המועדף עליו אפילו אם הינו מסתכן בהתקלות עם כוחות ביטחון. השניים הסתובבו חמש שעות באזור המרכז ברכב שאינו שלהם, עם תעודות זיהוי מזויפות וחגורת נפץ שמוכנה להפעלה, ברור שכל עצירה שלהם, מכל סיבה, היתה גורמת להם לברוח או להיתפס. 

בצד האבטחה, קב"ט שיידע להשקיע בהכשרה מקצועית למאבטחים שלו, יקפיד לעבוד בצמוד לנהלים קשיחים, יפקח על רמת הביצוע ויציב את עצמו במקום הנכון ובזמן הנכון יצליח להגדיל את הסיכוי לאיתור היריב מוקדם ולמנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע. 

מניסיוני, מערך אבטחה המיומן באיתור החריג צובר ביטחון עצמי בשלב הביצוע ומצליח להוות מכשול אמיתי ליריב.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"

מסע הרג בסניף בנק הפועלים בבאר שבע – כישלון ידוע מראש

בתכנית הבוקר של ערוץ 2 ראיינו את קרובת המשפחה של מנהל הסניף שנרצח במסע ההרג הקטלני שארע אתמול יום שני 20.05.2013 והיא שואלת בכל רם וחנוק: למה לא היה מאבטח? למה לא היה מאבטח? מה, החיים של הלקוחות בסניף קטן לא שווים?

בהחלט שאלה טובה. מי מתנדב לקום ולתת לגברת, למשפחות ההרוגים הנוספים ולשאר הלקוחות ששהו בסניף במהלך האירוע ובכלל תשובה חכמה ומשכנעת.

תשובה שתסביר את ההחלטה לצמצמם את מערך האבטחה בבנקים ולהוריד מסניפים "קטנים" את המאבטח.

תשובה שתסביר למה גוף שמרוויח מיליוני שקלים בכל רבעון חוסך כסף דווקא בנושא האבטחה, אבטחה של אותם עובדים ולקוחות שהם הם הגורמים לאותם רווחים עצומים.

תשובה שתסביר למה שכבר כן מקימים מערך אבטחה לא מנתבים תקציבים שמאפשרים לעשות זאת כמו שצריך על פי ההנחיות, במקצועיות ובעזרת מאבטחים שירוויחו יותר מ 24 ש"ח לשעה.

אני מנסה לדמיין את ישיבת החירום, אם היתה כזו, בהנהלת הבנק, מה נאמר שם:

אנחנו מביעים צער רב על האירוע ועל ההרוגים והנפגעים………

אנחנו מצטערים אל מול שאר לקוחותינו הנאמנים……………….

אל דאגה, כל הפעולות שלנו,כולל צמצום האבטחה בסניפים קטנים, נעשו בתיאום ובאישור משטרת ישראל.

אנחנו נדאג לתמוך במשפחות ההרוגים בכל הדרוש וגם בעובדי הסניף ובלקוחות ששהו במקום.

ברצוננו לציין שאנחנו משקיעים משאבים רבים באבטחת הסניפים שלנו ולמרות זאת אנחנו מבטיחים להפיק לקחים ולשפר את מה שצריך כדי לנסות ולמנוע אירוע נוסף.

ובהמשך בטח המשיכו ודיברו על הנזק התדמיתי שהאירוע יכול לגרום לבנק.

יתכן שגם דיברו על כך שבהתחלה אנשים יכעסו על המחדל אבל הזמן כרגיל יעשה את שלו, הכל יישכח.

יתכן וקראו לקב"ט הראשי והאזורי לשיחה בהולה כדי להבין איך אירוע כזה יכול לקרות, איך היה ניתן למנוע אותו.

בשקט בשקט יחפשו גם איזה אשם, אחד כזה שיחטוף והצטרך להסביר למה לא נעשו פעולות כראוי, כנדרש – אני מרשה לעצמי להמר שמדובר בקב"ט. זה שרץ עכשיו למשרד, מחפש בתיקים לראות ולהוכיח שהוא היה בסדר…

אז מה נשאר לי להגיד עכשיו לאותה הנהלה – אמרתי לכם!!! גם אבל אני לא אסתפק בזה.

הנהלה יקרה עכשיו אתם מבינים מה המשמעות של אבטחה ברמה הנמוכה ביותר שקיימת בישראל?

עכשיו אתם מבינים מה המחיר כאשר ממקמים את האבטחה בסוף סדר העדיפויות?

עכשיו אתם מבינים מה משמעות הנחת העבודה שאומרת שהאבטחה הינה חלק בלתי נפרד מהארגון.

עכשיו תרוצו לחפש פתרונות, עכשיו אולי אפילו תעלו את תקציב הביטחון, זה נחמד אבל לא יחזיר את קורבנות המחדל.

הנהלה יקרה בבנק הפועלים הוותיק והמכובד קרה אתמול מחדל, מחדל גדול שצריך לזעזע אתכם כך שתתעוררו ותצאו מהגישה המוטעית שלכם.

הנהלה יקרה, עכשיו זה הזמן לשבת ולעשות חשבון נפש עמוק שבו תשאלו את עצמכם למה שכשמדובר בכם המנהלים אתם שופכים מיליונים על הכשרה, תגמולים ומשכורות עתק? למה שכשמדובר במשרדים שלכם אתם מקפידים לשים את החומרים האיכותיים, הטובים והיקרים ביותר? למה שכשמדובר בכסף שלכם אתם מעבירים אותו ממקום למקום בעזרת חברה מקצועית בתחום העברת כספים – ברינקס? אה אולי בגלל שחברת הביטוח מחייבת אותכם!!!

אז הנהלה יקרה גם הנחיות משטרת ישראל הן כמו חברת ביטוח רק כזו שאמורה לבטח את חיי השוהים בכל הסניפים שלכם. למה אתם חוסכים בחיי אדם? האם חיי האנשים פחות חשובים מכל השאר?

הנהלה יקרה אני לא רק יטיח בכם שאלות קשות ולא נעימות, בתקווה שגורמות לכם לזוז באי נעימות בכיסא העור היוקרתי, אני גם ייתן לכם פתרונות:

בשלב ראשון עליכם להציב מאבטח בכניסה לכל סניף.

בסניפים גדולים עליכם להציב מאבטח נוסף בחלק הפנימי.

בשלב שני עליכם להזמין גורם חיצוני מתחום האבטחה שיבצע בדיקת איכות על מנת שתוכלו לקבל תמונת מצב אמיתית שתמקד אתכם על כל הנושאים שדורשים טיפול שורש.

עליכם לשנות את הנחות העבודה שלכם בתחום הביטחון:

 
  • האבטחה היא חלק בלתי נפרד מהתכנית העסקית של הבנק.
  • יש להשקיע משאבים וכספים באבטחה ביחס שווה לכל הנושאים המונחים על שולחן המנהלים.
  • סניף ללא אבטחה חשוף לכלל האיומים וללא יכולת מניעה או סיכול.
  • יש להכיר ולבצע את כל הנחיות משטרת ישראל ופיקוד העורף ככתובן וכלשונן.
  • יש להציב בעלי תפקידים העומדים בגיוס המושתת על מאפייני תפקיד מוגדרים.
  • יש לבצע בקרה סדורה על מערך האבטחה בבנק.
  • יש לשנות את תנאי המכרז לאספקת מאבטחים בדגש על מאבטחים בשכר שעה גבוהה יותר שיאפשר גיוס איכותי ומקצועי יותר מהקיים היום.
  • יש לשלב בכל הכשרות המנהלים את נושא הביטחון כחלק אינטגרלי מהתכנית.

מנהלים למדו וזכרו שהמחיר באבטחה הינו חיי אדם שלרוב לא ניתן להחזירם. האנשים אשר נכנסים לסניפי הבנק נמצאים תחת אחריותכם ולא רק בתחום השירות אלה גם בתחום הביטחון האישי. אתם אחראים שכל לקוח ייכנס לסניף בשלום וייצא ממנו בשלום.

 

שימו במשרדכם לנגד עינכם ובגדול את המשפט: "אבטחה צריך לקיים"

פיגוע במרתון בבוסטון ארה"ב – האבטחה תצטרך להשתנות

16.04.13

מרתון בוסטון הפך ברגע אחד מאירוע חגיגי לאזור אסון. שני פיצוצים אדירים החרידו הערב את העיר במזרח ארצות הברית ועל פי דיווחים ראשוניים נהרגו שלושה אנשים ולפחות 68 נוספים נפצעו בפיגוע סמוך לקו הסיום של המירוץ. 

הפיצוצים אירעו כשלוש שעות לאחר שהמנצחים חצו את קו הסיום, אבל באזור נכחו עוד מתחרים וצופים רבים. 

מפרסומים ראשוניים נודע כי הפיצוצים בוצעו בעזרת מטעני נפץ קטנים וניידים, ייתכן שבתוך תיקים או שקיות שהובאו למקום. 

לאחר בדיקה מעמיקה התברר שמדובר בשני מטענים מאולתרים שהוכנו בתוך סירי לחץ והוכנסו לתוכם כדוריות ברזל על מנת להגדיל את מספר הנפגעים. הסירים הוסתרו בתוך תיקים והונחו על הקרקע.

בחודשים האחרונים תושבי וכוחות הביטחון בארצות הברית חווים פיגועים קשים בבתי ספר והיום במהלך סיום מרתון בבוסטון.

האמריקאים אינם מבצעים פעולות אבטחה באירועים אזרחיים ו/או בבתי ספר בדומה לפעולות האבטחה המבוצעות בישראל.

במקרה הנוכחי יכולתו של אדם להגיע עם שני תיקים, המכילים מטעני חבלה, לתוך ריכוז קהל מעיד על כך שלא בוצעו פעולות אבטחה לזיהוי אדם חריג, בדיקת כבודה וסריקות לאיתור חפצים חשודים על מנת לנסות למנוע ביצוע פיגוע המוני. 


המחבלים:

עם המטען על הגב:

התיק עם המטען מונח לבד על הקרקע:

אני מעריך שבעקבות אירועים אלו האמריקאים יבינו שאין ברירה אלה לאמץ את הגישה שלנו ויתחילו להציב מאבטחים בכניסה למקומות הומי אדם ויבצעו פעולות אבטחה באירועים כמו המרתון.

בסופו של דבר מדובר בתהליך קבלת החלטות פשוט שקובע שכאשר לא מבצעים אבטחה נחשפים לאיומים רבים ללא יכולות הגנה אבל כאשר משקיעים בפעולות אבטחה, המתחילות בתכנון מקצועי וממשיכות במתן מענה הולם, מעלים את הסיכוי למנוע מהיריב לפגוע באזרחים תמימים.

באירוע הנוכחי, ביצוע סריקות נגד חבלה היה יכול לזהות את המטענים מבעוד מועד ובכך להרחיק את האזרחים מהמקום לפני הפיצוץ.

גם האמריקאים יבינו שאבטחה צריך לקיים ויפה שעה אחת קודם.

להיות שבוי של השיטה ולהתעוור מההילה – המרמרה כדוגמא

לאורך השנים, מנהלים בגופים פרטיים וציבוריים ומפקדים בגופים ביטחוניים לומדים גישות ניהול שונות. גישות ניהול הקיימות בעולם המקצועי ומסייעות לפעול נכון כדי להגיע להישגים עם מינימום טעויות וכישלונות.

לא נסקור את גישות הניהול וכן נדגיש שכולן מגדירות תהליכי עבודה מסודרים המתאימים לאמרה הידועה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".

בכל הגישות קיימים שלבים בסיסיים וקבועים, בתהליך העבודה הנכון, שנחשבים לעוגן חזק ויציב. השלבים הקבועים הם:

 
  1. יש להכיר את כל הנתונים הקשורים לאירוע.
  2. יש להעריך מהן הדפ"אות (דרך פעולה אפשרית) שמולן מתמודדים או במילים אחרות, יש להעריך מה הבעיה שניצבת לפנינו.
  3. יש ללמוד מול מי מתמודדים – מי הם האנשים שביכולתם להוציא את הדפ"אות לפועל ומה יכולים להיות המניעים שלהם.
  4. יש להעריך מהן ההשלכות ו/או הנזק שיכולים להיווצר ממימוש הדפ"אות מולנו.
  5. עכשיו יש להגדיר את כל האפשרויות למתן מענה למניעה ו/או סיכול הדפ"אות – מתוך כלל האפשרויות יש לבחור את המענה הטוב ביותר שבסבירות גבוהה ישיג את התוצאה הטובה ביותר.
  6. התוצאה הטובה ביותר תהיה זו שתתאים להמלצה "להיות חכם ולא צודק".

כדי להסביר למה מתכוון המשורר ברצוני לנתח שני אירועים קיצוניים, משני תחומים שונים, שקרו בישראל בתקופות שונות. האירוע הראשון – אניית המרמרה והאירוע השני – רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

הטיפול באירוע אניית המרמרה נמצא באחריותו של צה"ל. אין ספק שבצה"ל נמצאים מפקדים מוכשרים ובעלי ניסיון, ולמרות זאת הטיפול באירוע כשל כבר בשלבי התכנון הראשונים.

ברצוני להדגיש שהניתוח הינו על דעתי בלבד ואינו שופט את החיילים שיצאו למשימה וביצעו אותה על הצד הטוב ביותר מבחינתם. דרך האירוע אני רוצה להראות את הבעיה הקיימת בגופים גדולים כמו צה"ל.

מה היו הנתונים הידועים? דובר על פעילים זרים שרוצים לבצע פעולה קיצונית כנגד הסגר הימי שישראל מטילה על הרשות הפלסטינית. ידוע שהפעילים מתכוונים לשוט עם אנייה בשם המרמרה מחופי עזה לחופי ישראל תוך מעבר בשטח הטריטוריאלי של ישראל ובניגוד להסכמתה. אני מעריך שישראל לא ידעה בדיוק מי עלה לאנייה לפני תחילת השייט ואלו אמצעים היה עליה כולל אמצעי לחימה.

נמשיך לבעיה – הבעיה שאנייה שעליה אנשים זרים המעוניינים לבצע פרובוקציה על ידי שייט לתוך שטח ישראל דרך הים ובניגוד לדעתה. בנוסף יש להעריך מה אנשים אלה יכולים לעשות? בואו נראה:

 
  1. לשוט לשטח ישראל עד לנקודה מסוימת, לקבל את הפרסום לכך שהצליחו בפעולתם ולחזור לעזה.
  2. לשוט לשטח ישראל ולנסות להגיע לאחד החופים עד כמה קרוב שאפשר.
  3. לשוט לשטח ישראל ולהתחיל לירות לעבר החוף עם כלי נשק שונים – יש לזכור שלא מדובר באניית מלחמה עם תותחים.
  4. לשוט לעבר ישראל ולהצליח לגרום לצה"ל לעשות שטויות שיעמידו אותו בצד המפסיד.

מי הם האנשים על האנייה? על פי הפרסומים מדובר בפעילים שבסך הכל רוצים לעשות שרירים. אין לדעת האם זה נכון מכיוון שבשלב העלייה לאנייה אין שליטה על העולים עליה. מכאן שהערכה הקיצונית והמחמירה שיתכן שיהיו על האנייה גם סוג של מחבלים.

מה המטרה של צה"ל בכל הסיפור הזה? כנראה שהמטרה היא למנוע מהאנייה להיכנס למים הטריטוריאליים של ישראל עם אפס נפגעים מצד חיילי צה"ל ועדיף שגם בקרב הפעילים שעל האנייה.

אז איך צה"ל יכול להתמודד עם אירוע שכזה?

 
  1. לנסות לשכנע את הפעילים לא לצאת לדרך כלל בדרכים דיפלומטיות.
  2. להציב ספינות מלחמה בנקודה אסטרטגית וסביב אניית המרמרה כדי למנוע ממנה את היכולת להתקדם.
  3. לגרום לאנייה תקלה שתמנע ממנה לשוט – לצה"ל יש את היכולת לעשות זאת.
  4. להשתלט על האנייה בעזרת יחידה מיוחדת שברור שכוחה עולה על כוחם של הפעילים.

עכשיו כל מה שנשאר זה להחליט מה יכול לקרות בכל מענה של צה"ל ומה תהיינה המשמעויות במידה והביצוע לא יהיה בדיוק על פי התכנית.

במידה ואתם זוכרים את ההמלצה החמה "להיות חכם ולא צודק" באיזה מענה הייתם אתם בוחרים כדי להתמודד עם אנייה שעליה מספר וסוג אנשים לא ידוע.

מפקדי צה"ל בחרו במענה הרביעי – להשתלט על האנייה עם יחידה מיוחדת וחזקה. אני לא הייתי בוחר במענה הזה אבל לצורך הניתוח אני זורם עם ההחלטה.

מה שקרה בפועל הוא שהיחידה הגיע עם מסוק שריחף מעל האנייה. שוב אני מעריך שבשלב זה ניתן היה לראות מהמסוק האם ישנם פעילים על סיפון האנייה. חיילי היחידה המיוחדת החלו לרדת אחד אחד לסיפון האנייה בעזרת השתלשלות על חבל אחד. 

המשמעות בדרך זו שכאשר חייל אחד יורד בחבל השאר ממתינים על המסוק. בפועל כאשר החייל הראשון ירד, עוד לפני שרגליו הגיעו לקרקע, החלו חלק מהפעילים לתקוף אותו באמצעי תקיפה קרים.

זה נראה ונשמע כך:

https://www.youtube.com/watch?v=l45yxgpxgM4יש ללחוץ על כפתור 

האם למישהו יש ספק שמפקדי צה"ל בחרו במענה הכי פחות טוב, הכי פחות יעיל וכזה שהעמיד את חיילי צה"ל בסכנה אמיתית. מפקדי צה"ל בחרו במענה המתבסס על החלטות שגויות ומצדיק את כותרת מאמר זה, ולמה?

ההחלטה לשלוח את היחידה המיוחדת להשתלטות בדרך הזו היא כמו לשים מכשול בפני עיוור.

ההחלטה הציבה את החיילים בעמדה נחותה אל מול כל אדם שעומד סטטי על הסיפון. החייל מוגבל מאוד ביכולת התגובה בשלב שבו הוא משתלשל בחבל.

ההחלטה התעלמה לחלוטין מהאפשרויות שנלקחו בחשבון שייתכן שיקרו על ידי האנשים על האנייה.

אם כבר הוחלט להשתלט על האנייה למה בדרך הזו? ממתי יורדים לסיפון אנייה רק מדרך אחת ועוד בידיעה שאתה יורד ישר לידיים של האנשים שלמטה. רד לאנייה ממספר נקודות כדי להקשות על האנשים שבה. בצע סוג של הטעייה כדי לאפשר לחיילים להגיע לסיפון בשקט.

לא הייתי בדיוני קבלת ההחלטות בשלב ההכנות לטיפול באירוע אבל לפי המענה שנבחר נראה שמפקדי צה"ל זלזלו ביריב, ראו לנגד עיניהם את התמונה הנהדרת שבה יחידה מיוחדת יורדת לאנייה בעזרת חבל, ראו לנגד עיניהם רק את התרחישים הקלים תוך התעלמות מהקשים, היו בטוחים שכוחו של צה"ל מפחיד עד כדי שיתוק וצילמו את הכל כדי שיהיה ניתן להתפאר בהצלחה המסחררת. קשה לי לחשוב לרגע שהמפקדים ראו לנגד עיניהם כישלון ועדיין שלחו את החיילים בדרך זו וגם צילמו את זה.

לסיכום האירוע – החלטות לא נכונות שהתבססו על שיטה שלא מתאימה כטיפול באירוע הנוכחי ועיוורון שנוצר מההילה סביב צה"ל גרמו לכישלון צורם שנגמר בנס משמיים ללא אבדות לחיילנו היקרים.

לגבי ההתנצלות – אני בדעה, שאם עשית טעות כדאי שתתנצל, ויפה שעה אחת קודם. 

 

הרצח במלון לאונרדו קלאב באילת – איך זה קורה?

ביום שישי ה – 5 באוקטובר 2012 רצח ויליאם הרשקוביץ את הסו שף, ארמנדו, במלון לאונרדו קלאב באילת.

המלון מונחה משטרת ישראל ומערך האבטחה שבו מנוהל על ידי מנב"ט וכולל אחמ"שים ומאבטחים חמושים.

בזמן האירוע המלון היה מאובטח ולמרות זאת הצליח ויליאם להיכנס עם תיק שבתוכו הסתיר גרזן, להחליט שברצונו להחליף את הגרזן באקדח, לחטוף את האקדח של המאבטח בכניסה הראשית, לרדת לקומת המטבח, לזהות את ארמנדו ולרצוח אותו בירי מטח לחזה.

נשמע כאילו לקוח מסרט? נשמע לא הגיוני? איפה היו המאבטחים? מה עשו כדי למנוע ממנו לבצע את זממו?

אחרי האירוע המשטרה ביצעה תחקיר שלא פורסם עד היום ולכן לא ידוע מהן המסקנות ומהם הלקחים שעלו מהאירוע. מכיוון שאני בקשר עם מנב"טים של בתי מלון, ידוע לי שהתחקיר לא הגיע גם אליהם. מזכיר לכם שהמשטרה היא הגוף המנחה ואם היא פועלת כך אז מה הפלא שאדם אחד מצליח לרצוח אדם אחר בתוך מלון מאובטח.

למרות זאת אין לי כוונה להאשים רק את המשטרה בתוצאות האירוע המצער הזה. בעצם אין לי כוונה להאשים אף אחד באירוע המצער הזה. כן בכוונתי לנסות ולהצביע על הלקחים ההגיוניים מהנתונים שפורסמו בתקשורת ומהניסיון האישי שלי.

ברצוני לציין שכל מה שנכתב כאן הוא על דעתי בלבד ועדיין הייתי מציע להתייחס לדבריי ברצינות.

זה ויליאם הרשקוביץ – הרוצח:

 זה הסו שף, ארמנדו – הנרצח:

רקע על האירוע:

ויליאם הגיע לישראל במסגרת פרויקט של הסוכנות היהודית. פרויקט שבו הסוכנות מביאה לארץ צעירים יהודיים מכל העולם, משלבת אותם בעבודה, מסדרת להם מגורים וכל זה בתקווה שהנ"ל יהיו מרוצים וירצו להישאר בישראל. יעשו עלייה.

ויליאם השתלב בעבודה במלון לאונרדו קלאב באילת כעוזר לסו שף במטבח של המלון, במקביל גר בדירה שכורה יחד עם משתתף נוסף בתכנית.

בתקופה שעבד במלון התגלו מספר בעיות בהתנהגותו של ויליאם שהעידו על קשיים בקליטה ובהשתלבותו בסביבת העבודה במלון.

מנהליו במלון, בראשותו של ארמנדו, העירו את תשומת ליבם של נציגי הסוכנות להתנהגותו של ויליאם.

כשהיה ברור שישנה בעיה אמיתית, הוחלט להוציא את ויליאם מהפרויקט ולהחזירו לארה"ב. ביום חמישי ה – 4 לאוקטובר 2012 הוזמן ויליאם לוועדה בהשתתפות נציגי הסוכנות ונציג המלון. נאמר לויליאם שעליו לעזוב את הפרויקט ולחזור לארה"ב. ויליאם הסכים וציין שברצונו לשהות אצל קרובי משפחה מספר ימים ולאחר מכן לחזור לארה"ב.

בסיום הוועדה, ויליאם חזר לדירה – אני מניח שבזמן הזה חיפש את האשמים למצבו והחל לגבש תכנית נקמה. ויליאם סימן את הסו שף ארמנדו כאשם המרכזי במצבו העגום.

למחרת בבוקר, יום שישי, יצא ויליאם מדירתו, חבוש בכובע מצחייה, על גבו תיק צד ובתוכו גרזן – ויליאם החליט לרצוח את ארמנדו עם גרזן. כנראה שויליאם נכנס למלון מכניסת העובדים והסתובב בתוכו. לאחר זמן החליט להחליף את הגרזן באקדח ולכן פנה לעבר הכניסה הראשית שבה מוצב מאבטח חמוש באקדח. ויליאם יצא מהלובי, דרך הדלת הראשית, הגיח מאחורי המאבטח, קפץ עליו, הפילו לרצפה, נתן לא מכה אחת והחל לנסות להוציא לו את האקדח מהנרתיק. המאבטח הצליח להתרומם, האקדח נפל לרצפה, המאבטח ברח לכיוון הלובי, שני אורחים (אישה וגבר) ניסו להתערב לטובת המאבטח אבל כשראו שויליאם לוקח את האקדח ברחו גם כן. ויליאם נכנס ללובי המלון כשהאקדח בידו, ירה מספר כדורים לעבר התקרה, ירד לעבר המטבח, ביקש מהעובדים לעזוב את המקום, זיהה את ארמנדו, התקרב אליו, כיוון את האקדח לחזהו וירה כארבעה כדורים מטווח קצר. ארמנדו נהרג. ויליאם התבצר, כנראה באחד החדרים במלון. למלון הוקפץ כוח התערבות של המשטרה. במהלך האירוע התברר שויליאם התאבד. האירוע הסתיים.

מצלמות האבטחה הקיימות במלון תיעדו את ויליאם תוקף את המאבטח בכניסה כולל ההשתלטות על האקדח והכניסה ללובי.  היתרון בסרט שהוא מראה לנו בדיוק מה קרה ולא מאפשר לפרשנויות שונות לשנות את העובדות.

מצ"ב הקישור לסרט: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=930046

צפיתי בסרט מספר פעמים, קראתי את כל הכתבות שפורסמו בתקשורת והגעתי לעובדות ולהערכות הבאות:

עובדות:

אי השתלבותו של ויליאם בעבודה במלון היתה ידועה לגורמים הרלוונטיים.

ההחלטה להדיחו מהפרויקט התקבלה על ידי נציגי הסוכנות והמלון.

ההודעה במעמד הוועדה בוצעה על ידי נציגי הסוכנות והמלון.

ויליאם נכנס למלון, ביום למחרת ההודעה, בלי בעיות ומבלי שמישהו יבדוק אותו.

ויליאם הצליח די בקלות לחטוף את אקדחו של המאבטח בכניסה.

המאבטח לא ניסה להתנגד על מנת למנוע מויליאם להשתלט על האקדח.

לאחר חטיפת האקדח, המאבטח לא ביצע שום פעולה יעילה שיתכן והיתה מונעת מויליאם להיכנס למלון.

לאחר שחטף את האקדח, ויליאם הצליח להגיע עד לקומת המטבח ללא שום הפרעה ו/או התערבות מערך האבטחה.

הערכות:

למלון אין פק"מ אבטחה מקצועי ומאושר על ידי משטרת ישראל.

המאבטח וחבריו לא עברו תדריך מסודר ומקצועי בכניסה למשמרת.

אם בוצע תדריך כנראה שלא כלל בדיקת הציוד של המאבטחים.

מכיוון שלא בוצעה בדיקת ציוד לא התגלה שישנה בעיה בשרוך האבטחה של האקדח שעל המאבטח בכניסה.

המאבטחים במלון מבצעים יותר פעולות מנהלתיות מאשר פעולות אבטחה מקצועיות.

לא קיים במלון תהליך מוסדר שאמור לטפל בעובד אשר פוטר מעבודתו מתוך ראייה שמרגע שפוטר יכול להוות איום.

לא מתבצעת לעובדים בדיקת כבודה בכניסתם למלון.

נציג המלון שהשתתף בוועדה לא העביר את המידע לאחור וזה לא עבר למערך האבטחה.

המאבטחים במלון לא מודעים לדפ"אות הקיימות שמולן הם אמורים להתמודד.

לא בוצעו למערך האבטחה תרגילים טקטיים במלון שכוללים את תרחישי האיום.

המשטרה לא ביצעה ביקורות ולכן לא יכלה לדעת מה רמת האבטחה במלון והאם הוא עומד בהנחיות.

לאחר האירוע המשטרה הודיע שעכשיו היא מתכוונת לבדוק ביסודיות האם המלון עומד ברמת האבטחה על פי ההנחיות.

מהעובדות ומהערכות ניתן להבין מה היה צריך ואפשר לעשות כדי להגדיל את הסיכוי להתמודד בהצלחה עם אירוע כזה.

לצערי הרב שוב אנחנו עדים לאירוע שמוכיח שההתייחסות לאבטחה אינה מקצועית ואינה רצינית ושמנהלים ומנב"טים מעדיפים להסתמך על המזל ובכך לחטוף קודם את המכה ורק לאחר מכן לחפש את התרופה.

שלא נדבר על כך שלו ויליאם רצה היה יכול לפגוע באנשים נוספים חפים מפשע שבסך הכל באו לנפוש בבית מלון.