דף הבית

היחידה לאבטחת אישים בשב"כ (730) לא יכולה להיות הכי טובה בעולם

היחידה הכי טובה בעולם עם המאבטחים הכי מבוקשים בעולם, כך נפתחה הכתבה האחרונה ששודרה על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ – יחידה 730. השב"כ והנהלת היחידה לא שיתפו פעולה עם הרעיון שעומד מאחוריה ויוצאי היחידה כתבו בתגובות במדיה החברתית עד כמה הם לא אוהבים את האמירה המרכזית של הכתבה שטענה שמדובר ביחידה הטובה בעולם ועד כמה האמירה הזו מסוכנת. יתכן שרבים מהאזרחים שצפו בכתבה לא יבינו מדוע היחידה ויוצאי היחידה לא מרוצים מההגדרה שנתפסת כמחמיאה כי באופן טבעי והגיוני מי לא רוצה להיות הכי טוב בעולם.
כיוצא היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אנסה להסביר מהי הסיבה לאי שביעות הרצון של היחידה ואנשיה להגדרה שאמורה להיות מחמיאה ויוקרתית:

רצח ראש הממשלה יצחק רבין
הכישלון במניעת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב – 4 לנובמבר 1995, הפך מאותו יום לפצע פתוח עבור היחידה ואנשיה לדורות וללא תאריך תפוגה עתידי. בשנת 2018, הצלם זיו קורן ליווה את היחידה במשך שנה במהלך העבודה השגרתית ובאימונים וסיכם את שראה ותיעד בכתבה שהתפרסמה בתקשורת ששילבה בין תוכן כתוב לסרטון. כמנהגי, גם בסיום קריאת הכתבה של זיו קורן, הקדשתי זמן לקריאת עשרות תגובות של אזרחים שראו לנכון לכתוב את דעתם האישית על היחידה. אחת התגובות גרמה לי לעצור בעיקר בגלל שהזכירה לי שישנם כישלונות שממשיכים איתך לכל חיים וגם כי למרות שחלפו כבר 25 שנים מהאירוע ישנם אזרחים, כמו האזרח שכתב את התגובה שמצליחים להסביר בכמה מילים בודדות את מה ששמור ליחידה ואנשיה בזיכרון שמשאיר את הפצע פתוח ולא מאפשר לו להגליד.

לשון התגובה: "רוח צלצולים ופוזה, ברגע האמת!!! נכשלו בשמירה!!!
תגובה של אזרח מן השורה שמסבירה בצורה טובה מדוע יחידה בכלל ומאבטח אישים בפרט לא יכולים להיות מוגדרים או להרגיש הכי טובים בעולם. בניגוד למקצועות הספורט למשל, שבהם כספורטאי או כקבוצת ספורט, אתה מתמודד עם היריב שלך כשאתה רואה אותו ו/או את המהלכים שלו כל הזמן, מאבטח אישים יפעל ויבצע מהלכים בידיעה שרוב הזמן לא יצליח לראות את היריב מול העיניים ולא ידע אילו מהלכים הוא מבצע אם בכלל. כאשר ספורטאי זוכה ויכול להסתכל ליריב שלו בעיניים, לראות כיצד הוא מגיב, לדעת האם הוא מפחד, להרגיש האם הוא נרתע והאם כואב לו, המאבטח לעומתו עובד בסוג של חוסר ידיעה ובפועל מתמודד רוב הזמן עם יריב "וירטואלי". למאבטח אין את הפריווילגיה לדעת האם הפעולות שביצע בכל סיבובי ההתמודדות מול היריב יעילות ובאמת משפיעות עליו ולרוב המפגש הפיזי הראשון שיהיה ביניהם יתרחש רק כאשר היריב יחליט לבצע את פעולת התקיפה. זהו אותו רגע האמת עליו כתב האזרח, רגע אחד מהיר שמעמיד את היחידה ומאבטחיה במבחן האישי והמקצועי הקשה ביותר שבסופו יקבע האם הסתיים בהצלחה או בכישלון.
יחידה ומאבטחי אישים שחוו את מחיר וכאב הכישלון, יעשו הכל כדי לא להיכשל שוב ולעולם לא יחשבו שהם הכי טובים בעולם ולא יחפשו להעניק לעצמם תארים ופרסים על עבודתם.

כשתחשוב שאתה הכי טוב בעולם, תיכשל!!!
מכיוון ששירתי ביחידה כארבע שנים לפני כישלון רצח ראש הממשלה, אני יכול להעיד בביטחון, שאני והחברים שלי ליחידה חשבנו שאנחנו עובדים ביחידה לאבטחת אישים הטובה בעולם ואנחנו מאבטחי האישים הטובים ביותר בעולם, חשבנו שננצח כל יריב שינסה להתמודד אתנו. היינו בטוחים שלא יכול להיות מצב שניכשל. זה המסר שירד מלמעלה והצליח להפוך לאמונה שזה נכון. חשבנו שאין מקום להשוואה ביננו לבין יחידות אחרות בעולם. אני חושב שעד רגע הכישלון, הרבה מאוד אנשים היו חושבים שיחידה שקמה בשנת 1958 ושבמשך 37 שנים שום אישיות שתחת אחריותה לא נשרט, יכולה לקבל את התואר היחידה הטובה ביותר בעולם אבל אחריו הבינו שמדובר באשליה מתעתעת. גם אנחנו, מאבטחי האישים, ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אחרי שנכשלנו את הכישלון הגדול ביותר שיכולנו לחלום עליו, הבנו שבמקצוע שבחרנו אי אפשר להיות הכי טוב בעולם ושהתואר היחיד שקיים בו מוצג רק ברגע האמת בהתמודדות הממשית מול היריב ומגדיר רק הצלחה או כישלון רגעי. בדיעבד, בפעם הראשונה למדנו לקח קשה ואכזרי שדרכו הבנו מהן תופעות הלוואי הנובעות מהחשיבה שאתה הכי טוב בעולם ושהן מובילות רק לתוצאה אחת, כישלון!!! מיום 4 לנובמבר 1995, כל מפקד יחידה, כל מנהל וכל מאבטח בהווה ובעבר, חי ונושם את הלקח הנ"ל ובחיים לא יחשוב או יגיד שהוא מאבטח אישים הכי טוב בעולם ואין זה עומד בסתירה לכך שצריכה להיות תחושת גאוות יחידה.

גאוות יחידה
יחידה מבצעית לא תשרוד בלי גאוות יחידה בקרב המשרתים בה ולכן חלה חובה על כל מפקד לשלב תכנים הקשורים לנושא. ביחידה לאבטחת אישים נעשו הרבה מאוד שינויים פיקודיים וניהוליים על מנת לעבור מתחושת "אני הכי טוב בעולם" שגורמת להרס לתחושת גאוות יחידה חזקה, בריאה ובונה. כל מאבטח שמתקבל ליחידה לומד על הכישלון כבר בהכשרה הראשונה שלו ויתחיל לעבוד רק אחרי שהבין במאה אחוז מה ההבדל בין להיות הכי טוב בעולם לבין מאבטח מקצועי ומיומן, ובכל תקופת שירותו ימשיך לספוג זאת במהלך העבודה השגרתית ובמהלך האימונים. זה נכון לכל עובד/ת ביחידה. גאוות היחידה מתבססת על איכות כוח האדם, מבנה היחידה, התייחסות ראשי השירות ליחידה, שיתוף הפעולה עם יחידות אחרות בשירות, מסלול העסקת העובדים, רמת ההשקעה בהכשרות ובאימונים, רמת ההשקעה בציוד האישי והכללי, רמת הקשב לכל עובד/ת ועוד. עובד/ת ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ יאמר בגאווה שבזכות כל מה שמושקע בו הוא מרגיש מקצועי ומיומן.

מאבטח אישים מקצועי ומיומן
כבר 25 שנים שהיעד של כל מפקדי היחידה זה להשקיע את כל מה שניתן כדי להכין את המאבטח ליום שבו יצטרך להתמודד עם יריב שיצליח להגיע עד לאישיות ולבצע פעולת תקיפה. מדובר ביעד קשה ומאתגר שכדי להשיגו יש צורך לעבוד 24/7, 365 ימים בשנה, מתוך חשיבה ממוקדת על היריב הפוטנציאלי ועל יכולותיו המקצועיות. מאז הכישלון, נעשה שינוי של 180 מעלות במבנה היחידה שבעקבותיו הופרדו כל מקצועות המניעה לתת יחידות ייעודיות כדי לאפשר למאבטח במעגל האחרון להתמקד ולהתרכז כמעט רק בסיכול בלחימה הפיזית מול היריב ולהגדיל את הסיכוי להצלחה כאשר כל המעגלים שלפניו ייכשלו. בשנים האחרונות, כן מותר להגדיר את המאבטח ביחידה כמקצועי ומיומן ברמה גבוהה וזה בהתבסס על כל מה שמושקע מרמת ההכשרה, הליווי בשגרה, רמת המעטפת מסביבו ורמת האמצעים הטכנולוגיים האישיים שמציידים אותו. האם זה יספיק כדי לקבוע שהמאבטח תמיד ינצח את היריב? האם זה מספיק כדי לדעת בוודאות שהיחידה לא יכולה לחוות שוב כישלון? בוודאי שלא.

לסיכום
היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, יחידה 730, לא רוצה ולא צריכה להיות היחידה הכי טובה בעולם. כיחידה מבצעית, כל מה שמעניין את מפקדי היחידה והמשרתים בה זה להצליח להרחיק את היריב מהאישים שבאחריותה ולא להיכשל ביום שתידרש להתמודד עמו פנים מול פנים ולא משנה כמה שנים יעברו מאז הכישלון של ה -4 בנובמבר 1995.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהשקט ובבטחה

אבטחה מחוץ לקופסא – חתירה למגע לא בכל מחיר

חתירה למגע מוגדר כערך עליון ביחידות קרביות בצה"ל, ביחידות רבות במשטרה, ביחידות מבצעיות בשב"כ וגם ביחידות באבטחה הממלכתית ובאבטחה האזרחית. בעוד שההסבר על חתירה למגע בצה"ל בהקשר להתמודדות מול האויב הוא מאוד ברור וקשוח ואינו משאיר מקום לספק ובמשטרה ובשאר הגופים הממלכתיים המצב דומה, נשאלת השאלה האם הוא נכון כשמדובר באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע מתאימה לכל מאפייני התפקיד, הפעילות וכוח האדם באבטחה האזרחית? האם חתירה למגע כפי שמוכרת ומיושמת בצה"ל למשל מתאימה למאבטח אזרחי שמתמודד מול אירוע פלילי ולא פח"עי? שלעיתים מתמודד מול יריב אזרחי ולא מול אויב מלחמתי.
סביר להניח שראשיתו של המושג בצה"ל שמאז ומתמיד קבע ש"חתירה למגע היא בעצם ההפך מהתעלמות – תמיד אפשר למצוא סיבות להתעלם, אבל שמירת המגע, החתירה, מחייבות מכורח העיקרון לפיו צריך לשמר מגע עם האויב בכל דרך ובכל מצב", ובהמשך החל לעבור גם לגופים ביטחוניים נוספים. אני מעריך שהערך העליון הוותיק והחשוב הזה הגיע לאבטחה האזרחית כחלק משת"פ בין גופים ויחידות ודרך מפקדים ומדריכים שהשתחררו מצה"ל והתמנו לתפקידי ניהול והדרכה במשטרה ובשב"כ שעם הזמן הפכו לגופים מנחים לביצוע אבטחה. באופן טבעי, תורת הפעולה והלחימה האזרחית אימצה לחיקה חלק ניכר מהמאפיינים הצה"ליים כולל את ערך החתירה למגע אל מול האויב. רגע לפני ההחלטה לאמץ ערכים מגוף אחר, צריך לזכור שלכל גוף יש תחום אחריות, משימה ואויב/יריב שונים ולקחת בחשבון שההתקדמות בזמן והאירועים החריגים הרבים שהתרחשו במהלכו יחד עם השינויים בנורמה החשיבתית וההתנהגותית של האנשים מוכיחים שמה שהיה נכון פעם אינו בהכרח נכון היום. אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לכך שאנחנו רואים שצה"ל מבין היום שהתמודדות עם האויב במלחמה שונה מאוד מהתמודדות מול יריב אזרחי פלילי, כמו הבדואים בדרום, כי פתאום ערך עליון כמו חתירה למגע אסור בפקודה. נראה שצה"ל החליט להפריד בין אירוע במלחמה לאירוע פלילי שאין בו סכנת חיים, מה שנתפס בקרב הלוחמים כהחלטה שעומדת בניגוד מוחלט לערך החתירה למגע שהוטמע בהם.
אני מבין את כל מי שמתקשה לראות בדואי מגיע למחנה צבאי ומעז לגנוב ציוד יקר ערך ללא פחד אבל מצדד בחשיבה ובדעה המקצועית שקובעת שכל עוד אין באירוע הפלילי סכנת חיים התגובה לא תהיה בלחימה. התגובה הנכונה תהיה בפעולות מניעה כדי לא לייצר ליריב הפלילי הזדמנויות.
לדעתי האישית בלבד, יש לאמץ את החשיבה הנ"ל גם לאבטחה האזרחית ורק בהקשר למצב שבו איש האבטחה מסווג בוודאות את האירוע כפלילי וללא סכנת חיים. ברור לי שהרבה מאוד בעלי מקצוע וותיקים בתחום האבטחה לא יבינו איך אני יכול להיות בדעה כזו, איך יכול להיות מצב שמאבטח אזרחי לא יחתור למגע באירוע פלילי ואף יקבעו שמאבטח לא אמור ולא יכול לסווג בזמן אמת את האירוע כפח"עי או כפלילי. 
כאן אני יזכיר שישנם בישראל גופים מונחי משטרת ישראל, כמו הבנקים והדואר, שכבר מלפני מספר שנים רב הגדירו נוהל שמתייחס לאירוע שוד שקובע שאסור למאבטח או לעובד הבנק לבצע שום פעולת לחימה נגד השודד וזה מתוך הבנה שעבריין שמגיע לשדוד כסף לא מתכוון לפגוע פיזית באנשים ושהנזק הגרוע ביותר בשוד הוא אובדן סכום כסף שלרוב המשטרה מצליחה להחזירו לאחר זמן קצר ואין שום סיבה שמישהו יפגע או חס וחלילה ייהרג באירוע.
מוצג לצפייה סרטון המתעד שוד שהתבצע בשבוע שעבר בסניף הדואר בכפר קרע:

מדובר באירוע שוד שהינו אירוע פלילי שהתרחש בפחות מדקה שהתוצאה שלו מסתכמת בגניבת סכום כסף קטן. אירוע שיכול לגרום לאי נוחות ואי נעימות בקרב העובדים והלקוחות אבל מה זה אל מול העובדה שבזכות נוהל שמצליח לצאת מהקופסא נמנעה פגיעה בנפש. עכשיו, דמיינו לעצמכם מצב הפוך שבו המאבטח החמוש המוצב בכניסה לדואר, מזהה שמדובר בשודדים ולא במחבלים ולמרות זאת מחליט לפעול נגדם תוך שימוש באקדח שברשותו ומתפתח קרב יריות שברור שהסתיים בנפגעים ויתכן שאף בהרוגים. האם תוצאה כזו מתקבלת על הדעת כאשר מדובר באירוע פלילי?
אירוע נוסף שהתרחש בשנת 2011 שבו המאבטח יניב אנגלר, תושב ראשון לציון בן 31, נורה למוות במהלך שוד מזויין בסניף בנק הפועלים שביישוב באר יעקב כאשר ניסה לסכל את השוד, מחזק את הדעה המקצועית שכאשר ברור שמדובר באירוע פלילי ואין סכנת חיים המאבטח לא יחתור למגע. המאבטח כן יישאר בגזרת האירוע, כן ישמור על קשר עין על המתרחש, כן יבצע פעולות פינוי קהל על פי צורך וכן יוודא שאף אחד לא יבצע שום פעולה נגד השודד שיכולה להחמיר את המצב.
האם מאבטח צריך ויכול לסווג אירוע בזמן  התרחשותו? האם מאבטח יכול להבדיל בין אירוע פח"ע לאירוע פלילי? האם המאבטח יכול להחליט אם קיימת סכנת חיים? בהחלט כן!!! זה חלק מתפקידו!!! זה חלק מהמקצועיות שלו!!! זה מה שנדרש ממנו כמאבטח!!! אני חושב שמי שלא יסכים ויענה תשובה שלילית לשאלות אלו, יישאר עם תפיסה מיושנת ולא עדכנית וישדר למאבטחים מסר שעליהם לפעול באותה דרך של חתירה למגע בכל אירוע ולא משנה מה סווגו וכתוצאה מכך ייקח חלק במצב שבו אנשים יעמדו בסכנת פגיעה ללא צורך ממשי.
דעתי המקצועית אינה מבטלת את הצורך בחתירה למגע כאשר מדובר באירוע פח"ע או באירוע פלילי שנוצר בו מצב של סכנת חיים למאבטח או לאנשים אחרים. אני רוצה ושואף שגם מאבטח בעל הכשרה קצרה יחסית, ובמיוחד הוא, יידע לסווג אירוע בצורה נכונה כדי שיצליח לתת את המענה המתאים לאיום. ברור לי שישנם אירועים, כמו אירוע הרכב המתפרץ שהתרחש בנמל אשדוד, שבהם המאבטח לא יכול לדעת בזמן אמת מה המניע לאירוע ולכן לעולם ילך לחומרה בהתאם לאמרה ש"אם יש ספק אז אין ספק". כשמדובר בחיי אדם, אני רוצה שמאבטח יפעל בחוכמה ולא יפעל כרובוט חסר מוח, אני רוצה לשאוף לאבטחה מחוץ לקופסא.
בניתוח מספר גדול של אירועים פליליים שהתרחשו בישראל, אני מרשה לעצמי לקבוע שגנב בוחר את היעד לביצוע על פי מה שיש בו ועל פי סיכויי ההצלחה ולכן מי שישקיע ביצירת מעגל מניעתי ולא ייתן ליריב הזדמנויות יגדיל את הסיכוי להרחקתו ממנו ובכך לא יידרש להתמודדות פנים אל פנים שנחשבת כקשה ומורכבת יותר.
באירוע פלילי, ללא סכנת חיים, על המאבטח לפעול לאי החמרת מצב ולסיום האירוע במהירות האפשרית ומיד לאחר מכן, יחד עם גורמים נוספים, יאסוף את כל המידע הקיים ויעביר את המשך הטיפול למשטרת ישראל שלרוב מצליחה לשים את היד על העבריינים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם בחשיבה מחוץ לקופסא!!!

6.1.2021 – הפריצה לבניין הקפיטול בוושינגטון ארה"ב – תיעוד שמחייב למידה

אירוע שבו מפגינים פורצים לבניין הפרלמנט תמיד יוגדר כקיצוני וכחציית קו אדום מצד האזרחים ולמרות זאת אינו חדש והתרחש כבר מספר פעמים בעבר במדינות שונות, דמוקרטיות ופחות דמוקרטיות. כנראה, שאירוע מהסוג הזה שמתרחש בארצות הברית ובמיוחד בבניין הקפיטול בבירה וושינגטון גורם לכל שאר האירועים שהתרחשו לפניו במדינות אחרות להראות זניחים ופחות מעניינים.
לדעתי האישית, כל בעל תפקיד ניהולי ו/או ביטחוני בישראל ובעולם שאחראי גם על מתן מענה כנגד פריצת מפגינים למתקן, חייב להפוך את תיעוד פריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון ב 6 לינואר 2021, לשיעור מקצועי מלמד שיתכן שבזכותו יצליח להיות ולתפקד טוב יותר.
רמת ואיכות תיעוד אירועים כפי שמתבצעת בזמן אמת על ידי אזרחים וצלמים מקצועיים בשנים האחרונות, מאפשרים לכל בעלי המקצוע הרלוונטיים למאפייני האירוע לשבת ולחקור את מה שהתרחש במהלכו ולצאת עם רשימה חשובה של נושאים לבחינה ואף לקחים ליישום. 
אני בדעה שבאירוע המדובר, ניתן לזהות בוודאות לקחים חשובים כבר בשלב מוקדם יחסית המתבסס בעיקר על התיעוד המצולם ופחות על עדויות וחקירות מסודרות שסביר להניח שיגיעו בהמשך. 
הסרטונים והתמונות שכבר מפורסמים בכל כלי התקשורת והרשתות השונות הופכים את האירוע המדובר לבית ספר אונליין בנושא אבטחת מתקן ממשלתי במצב שבו המון מחליט להתפרץ אליו ומעניקים הזדמנות נוספת לבחינת חלק מהנחות העבודה הקשורות להתמודדות מולו. יומיים אחרי מועד התרחשותו של האירוע, רשימת הנושאים שניתן ללמוד מהם כוללת: חשיבות המודיעין ביכולת צפייה להתרחשות אירוע קיצון ורמת ההתכוננות לקראתו, התנהגות המון המונע על ידי מכנה משותף שלילי, רמת הרלוונטיות של מערך האבטחה הקיים במתקן כמענה ראשוני לאירוע, רמת יעילות אמצעים כנגד המון, רמת יעילות מיגון כנגד פריצה, רמת מוכנות מערך האבטחה במתקן לפינוי השוהים בו בהתרחש אירוע קיצון, נכונות ההנחיות לשימוש בנשק כנגד המון שהתפרץ למתקן וכו'.
אם הפריצה לבניין הקפיטול, במהלך הדיון החשוב שהתקיים בו לאישור בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית, הצליחה להפתיעה את ההנהגה משני צדדי הפוליטיקה, את מפקד כוחות הביטחון במדינה ואת מנהלי האבטחה במתקן אז הפתעה זו מנוגדת לחלוטין להשתלשלות העניינים בעיקר כפי שהתרחשה לפני רגעי תנועת ההמון לעבר המתקן וההתפרצות אליו:

הנשיא המכהן לא השאיר ספק ולו הקטן ביותר לגבי חוסר שביעות רצונו מתוצאות הבחירות.

בארבע שנות כהונתו, הספיק הנשיא המכהן להציג לעמו ולעולם את מאפייני האישיות שלו שבלשון המעטה ניתן להגדיר אותם כלא שגרתיים בעליל לטוב ולרע.

במהלך מערכת הבחירות הראשונה שבה ניצח והפך לנשיא ארצות הברית ובעיקר במהלך מערכת הבחירות האחרונה שבה הפסיד, דונלד טראמפ הראה יכולת מנהיגות קיצונית ויכולת השפעה קיצונית על קהל המצביעים עבורו בעזרת קמפיין שכלל אמירות וסיסמאות שיצרו אמונה והליכה עיוורת אחריו ומכנה משותף למיליוני אזרחים – ידוע שאזרחים בעלי מכנה משותף יכולים להפוך לקבוצה שתצליח לפעול ביחד.

עוד לפני הפריצה לבניין הקפיטול הצליח הנשיא המכהן לגרום למצביעים שלו לצאת מאזור הנוחות שלהם כדי להפגין עבור דעותיו האישיות והפוליטיות כולל עד הגעה למצב של עימות מול כוחות הביטחון.

במקביל לדיון שהתקיים במליאה בנושא בחירתו של ביידן לנשיא, החליט הנשיא המכהן לקיים עצרת המונית במרחק קצר מבניין הקפיטול שבמהלכה לא חשש לשלהב את ההמון באמירות וסיסמאות קיצוניות כנגד מערכת הבחירות ובעד דעתו שמדובר בגניבת בחירות ברורה.

כאמור, כל המידע הנ"ל היה מוכר וידוע ולכן אני בדעה שהתנהגותם של הנשיא המכהן ושל ההמון התומך בו לא היוותה הפתעה עבור כל בעלי התפקידים הרלוונטיים ולא היא זו שגרמה להם להיות לא מוכנים לקראת פריצה לבניין קפיטול. נראה, שחוסר האמונה שנשיא מכהן בארצות הברית, הגם שמדובר בנשיא לא שגרתי כמו דונלד טראמפ, כנראה לא ילך כל כך רחוק ובטח שלא יפעל לביצוע פעולות שיכולות לערער את הדמוקרטיה ושהרפובליקנים (בניגוד לקבוצות קיצוניות דמוקרטיות) לא יהפכו להיות אלימים, היא הסיבה האמיתית לתגובה האיטית.
האירוע כפי שהתרחש ב 6 לינואר 2021 הוכיח שוב שהערכות לחוד ומציאות לחוד ושתמיד כדאי שתהיה תכנית חלופית שניתן ליישם אותה במהירות וביעילות.
אם אני הייתי כיום בעל תפקיד שאחראי על אבטחת מתקן ממשלתי ו/או בעל תפקיד שאמור לשמור על הדמוקרטיה במדינה (בישראל לדוגמא: קצין הכנסת, מנהל האבטחה במשרד ראש הממשלה, ראש היחידה לאבטחת אישים וכו'), הייתי מפנה לעצמי כמה זמן שצריך כדי לצפות בתיעוד המצולם מהאירוע המדובר וללמוד מהנושאים הבאים שבלטו בו על מנת לבחון את הנחות העבודה שלי ואת תפיסת ההפעלה שעל פיה עובדים הכוחות במערך האבטחה:

 

ברמה הלאומית:

בדיקה יסודית האם יכול להיווצר מצב במדינה הדמוקרטית שבו ראש ממשלה או נשיא יכול בהתנהגותו ובפעולותיו לערער את הדמוקרטיה וערכיה, מהי הנקודה שבה המוגדרים כ"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להתערב ומי אחראי על הפעלת כוחות מיוחדים במדינה ומתי. ברור ש"שומרי הדמוקרטיה" חייבים להיות א-פוליטיים כדי שיהיה אפשר באמת לייצר מנגנון בעל ערך וסיכוי גבוה להצלחה כנגד "גניבת" הדמוקרטיה והשתלטות על המדינה.
אם המדינה קובעת שראש הממשלה או הנשיא המכהן הם בעלי ההחלטה מתי להפעיל את הכוחות המיוחדים אז זאת לא תהיה הפתעה במצב שנוצר באירוע המדובר שבו נשיא מכהן, עם מאפייני אישיות לא שגרתיים, לא מרוצה מתוצאות הבחירות, מפעיל את ההמון לטובתו ויתכן שמעכב את הפעלת הכוחות המיוחדים כדי שאלו לא יפריעו להמון לבצע את המשימה שלמה הוא נשלח.
סרטון מהעצרת שבו נראה שהנשיא המכהן מדבר אל ההמון ויתכן שמשלהב אותם לפעול:  

מודיעין כבסיס חזק בתהליך קבלת החלטות:
בחינת תהליך איסוף המודיעין, עיבודו והפיכתו למידע משפיע בהערכות מצב שמסתיימות בקבלת החלטות לביצוע. נראה שבאירוע המדובר היה מודיעין על העצרת שמקיים הנשיא המכהן ועל מה שמתרחש בה וסביר להניח שהיה חשש שהעצרת תהפוך להפגנה אלימה שיכולה להגיע גם לבניין הקפיטול ולמרות זאת ניתן להעריך שמערך אבטחת המתקן לא תוגבר מבעוד מועד בכוחות מיוחדים בעלי הכשרה ומיומנות בהתמודדות מול המון פורץ ומתפרע. הגם שהחוק קובע שבוושינגטון הנשיא המכהן מחליט מתי להפעיל את המשמר הלאומי, עדיין ישנן דרכים נוספות וכוחות אחרים אשר יהפכו את המערך למוכן יותר.

מוכנות ויכולת מערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה בהתמודדות מול המון מתפרץ:
בחינת הנחת העבודה המתייחסת להתנהגות המון בעל מכנה משותף שלילי כדי להבין האם התנהגות ההמון כפי שתועדה באירוע המדובר מתאימה למאפייני האזרחים בישראל או בכל מדינה אחרת בעולם והאם הכוחות המרכיבים את מערך האבטחה במתקן מתאימים ויכולים להתמודד מולו ולמנוע ממנו מלפרוץ למבנה.
התיעוד מהאירוע המדובר מצביע על כך שמערך האבטחה המוצב במתקן בשגרה אינו בעל הכשרה ויכולת להתמודדות מול המון זועם ומתפרץ. ניתן לראות ששוטרים/מאבטחים עומדים מול ההמון ללא יכולת וכלים מתאימים לעצירתו ותוך הבנה שאם לא יאפשרו לו להתקדם אז הם עצמם יעמדו בסכנת חיים ממשית. לדעתי השוטרים/מאבטחים הנראים בסרטונים פעלו באחריות ובצורה הגיונית ונכונה כאשר החליטו לא לנסות ולהתעמת עם המון ולאפשר לו להיכנס לתוך המתקן ונמנעו משימוש בכוח או נשק ומביצוע פעולות שיחמירו את המצב יותר ממה שהוא:

יעילות אמצעי הגידור שבשימוש המתקן ומערך האבטחה שבו כנגד המון:
בחלק מהסרטונים והתמונות ניתן לראות בבירור שגדר ברזל רגילה ניידת אינה באמת מצליחה לעכב או למנוע מהמון להתקדם וגרוע מכך אף הופכת בשלב מסוים להיות מכשול שמהווה סכנה לפגיעה ולפציעת האזרחים והשוטרים/מאבטחים.
התיעוד המצולם לא משאיר ספק לגבי יעילות הגדרות הניידות באירוע מהסוג הזה:   

רמת מיגון המתקן:
בחינת עמידות ויעילות רמת מיגון חלונות ודלתות במתקן כנגד המון מתפרץ. פריצת הדלתות והחלונות על ידי ההמון תוך שימוש באלות, מגן מפלסטיק ופטישים היא המבחן האמיתי למיגון והרבה יותר טובה מבדיקת עמידות שנעשית בתנאי מעבדה או ניסוי יזום: 

מוכנות מבנה המתקן כנגד המון מתפרץ:
האירוע המדובר נותן לנו הצצה נדירה למה מוכן לעשות אזרח המשתתף בהפגנה אלימה ועד כמה הוא מוכן ללכת רחוק בדרכו לתוך המתקן – טיפוס חלק מהמפגינים על החומה הגבוהה מוכיח שבשלב התכנון לא ניתן להסתפק רק בעובדה שהחומה גבוהה וחייבים בנוסף לאפיין אותה כך שאדם ללא אמצעי כמו סולם לא יצליח לטפס עליה אחרת אתה יכול לחשוב שתיעול הקהל שיצרת על מנת שייכנס אך ורק דרך הפתחים יעיל כשבפועל יצרת במו ידך עוקף ציר כניסה. באחד הסרטונים ניתן לראות שחלק מהחומה כולל פסי בטון בולטים ששימשו את המפגינים לצורך אחיזה והנחת הרגליים:   

במידה ואתה מאמין שתרחיש של התפרצות המון זועם למתקן שבאחריותך הינו רלוונטי, עליך להגדיר את מעגלי קווי התקדמות ההמון האפשריים, לסמן בהם את הפתחים ולקבוע מה רמת המענה שהינך מעונין לייצר למניעת התפרצות. האירוע המדובר שבו נראה ההמון פורץ או מנסה לפרוץ מספר דלתות בקו הכתלים ובתוך המבנה, שולח אותנו לבחון את ההגדרות שלנו בנושא ואת רמת ויעילות חוזק הדלתות הקיימות במתקן שבאחריותנו כנגד התפרצות דרכן. עובדתית, הדלתות בקו הכתלים של בניין הקפיטול ובכניסה לאולם המליאה למשל, לא עמדו בפעולות הפריצה ובלחץ ההמון. כאשר רואים מאבטחים במליאה משתמשים ברהיטים כדי למנוע את פריצת הדלתות אז ברור שאינן תוכננו כמענה נגד:   

פינוי השוהים במתקן:
כל תכנית אבטחה ובטיחות במתקן חייבת לכלול סעיף המתייחס לפינוי השוהים בו במצבים חריגים ובמצבי חירום, כולל מה צריך לקרות כדי שתתקבל ההחלטה לפינוי, מתי מפנים, איך מפנים ולאן וכל זאת מתוך הבנה ברורה שחיי אדם קודמים לכל. עושה רושם שבאירוע המדובר ההחלטה על פינוי השוהים במתקן לא תאמה את ציר ההתקדמות של ההמון ואת פעולותיו. במצב שבו, לקח לפחות שעה בין תחילת מעבר ההמון מהעצרת לבניין הקפיטול ועד ההחלטה להתפרץ פנימה לא הגיוני שמגיעים לסיטואציה של מפגש מפגינים עם נבחרי ציבור ועובדים במתקן עד כדי צורך להגן על נבחרי ציבור שנשארו במליאה כולל שליפת אקדחים וביצוע ירי חי על מפגינים.
תכנית פינוי מקצועית ומימושה בזמן המתאים, הייתה מונעת את המצב המיותר הנוצר באירוע המדובר שבו נבחרי ציבור נראים מחפשים מחסה בין שורות הכיסאות ולא הייתה מכניסה את המאבטחים לדילמות מיותרות. 

יראת הכבוד של האזרחים לכוחות המיוחדים:
האירוע המדובר מציג היטב את יראת הכבוד שיש לאזרחים במדינות מסוימות (אני חושב שישראל בתוכן) לכוחות מיוחדים. אמנם האישור שניתן להקפצת הכוחות המיוחדים לאירוע הגיע מאוחר יחסית, אבל כאשר ההמון הבין ואף ראה את הגעת הכוחות המיוחדים למתקן ואת הצבתם בחזית המבנה וכניסתם פנימה נוצרה תפנית בהתנהגותו שאפשרה לסיים את ההשתלטות על האירוע. אני חושב שניתן להבחין בהתרגשות שאחזה את העובדים במתקן והמפגינים כאשר הכוחות המיוחדים הגיעו ונכנסו פנימה. נראה כאילו שכולם רק חיכו להגעתם:

אחת הדרכים החשובות, ההכרחיות והטובות ביותר להצליח להשתפר כדי להיות בסופו של דבר מערך אבטחה מקצועי יותר ויעיל יותר היא צפייה בתיעוד של אירועים שהתרחשו, כולל כאלה שהתרחשו במדינות אחרות, לצורך תחקור ולמידה.
אין ספק שפריצת ההמון לבניין הקפיטול בוושינגטון, ארה"ב, ב – 6 לינואר 2021 הינו אירוע מכונן  שסביר להניח שייכנס להיסטוריה של העם באמריקה ויהפוך במהרה לתוכן שיילמד באוניברסיטאות בהקשר לדמוקרטיה ובבתי הספר לאבטחה בהקשר לנושא אבטחת מתקן כנגד המון מתפרץ.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות מבצעית מלאה לכל תרחיש

הערת מחבר המאמר:
כשאתה ניגש לבחון אירוע מהסוג הזה שהתרחש בדמוקרטיה המתקדמת בעולם כולו ורואה את התגובה המכילה והאיטית של מקבלי ההחלטות וכוחות הביטחון, כשאתה יודע שמדובר בכוחות ביטחון מהטובים שיש, אז עולה בך המחשבה שיתכן  שמה שהתרחש באירוע היה סוג של הפקה  מתוכננת בניהולם של במאי אחד ומספר עוזרים. 
בארצות הברית, דווקא בצד השמאלי של המפה הפוליטית, ישנם ארגונים קיצוניים כמו "אנטיפה" אשר לא חוששים לבצע פעולות תקיפה כנגד מוסדות הממשל וכנגד עסקים וגורמים לנזקים של מיליארדי דולרים. לעומתם, בדרך כלל, הצד הימני נמנע מלהתנהג באלימות ולכן יתכן שהיו מי שהחליטו ביחד  לאפשר לאזרחים תומכי הימין "להוציא" קיטור אבל תחת שליטה מסוימת ובהתאם לגבולות שנקבעו מראש. אחרת איך אפשר להסביר כל מיני תופעות שהתרחשו ונראו בפריצת המפגינים לבניין הקפיטול בוושינגטון:

מספר הפצועים וההרוגים מצד המפגינים ומצד כוחות הביטחון קטן מאוד ביחס למספר המפגינים שנעו לעבר בניין הקפיטול, נכנסו פנימה וביצעו פעולות בתוכו.

הרבה מאוד שוטרים ומאבטחים ממערך אבטחת המתקן נראו כמי שלא מתנגדים לתנועת ההמון לעבר הבניין ואף פותחים להם חסימות שהוצבו בציר התנועה ובכניסה לבניין.

המפגינים שנכנסו פנימה לבניין הקפיטול די שמרו על איפוק ולא נראו כמי שמבצעים פוגרום בתוך המבנה ובמה שיש בתוכו. התנהגות המפגינים יצרה רושם שכל מטרתם להצטלם בתוך הבניין כדי להוכיח שגם הם יכולים.

קבלת ההחלטות המאוד איטית של שכבת ההנהגה קיצונית מידי ביחס למאפייני האירוע ונראית כאילו שנעשתה בתזמון ידוע מראש.

אין לי ספק שבמרוצת הזמן, יתפרסמו דעות רבות ושונות על מה שהתרחש ב -1 לינואר 2021 וימים יגידו מה באמת קרה באירוע המכונן הזה. 

קבוצת המתנקשים VS קבוצת פצצת הגרעין החיסול באיראן

הערה: הפרטים בכתבה על ההתנקשות במדען הגרעין, מוחסן פחריזאדה (החיסול באיראן), לקוחים מהפרסומים בתקשורת בלבד ולכן יתכן שחלקם נכונים וחלקם לא מדויקים.

ערב טוב צופים יקרים מהפרשנים המקצועיים והמנוסים שלכם, מיקי וינברג ויאיר אואנונו. מתברר שגם אחרי שנים רבות של סיקור ופרשנות אירועים, אפשר עדין להתרגש מאירוע חדש וזה מה שקורה לנו בערב המיוחד והחריג זה.

סוף סוף, אחרי שחיכינו בסבלנות תקופה ארוכה, הקרב בין קבוצת המתנקשים לקבוצת פצצת הגרעין האיראנית המתקיים בעיירת הנופש אבסרד הסמוכה לטהראן עומד להתחיל ואנחנו כאן כדי להעצים עבורכם את החוויה.
האווירה באולם המדהים והמרשים הזה מחשמלת והכל בזכותכם צופים יקרים. 

הסימנים והרמזים להתקרבותו של הקרב הגורלי והחשוב הזה ניתנו ופורסמו בתקופה האחרונה בזה אחר זה:
ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, הזכיר את שמו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה כאשר הציג לעולם את המסמכים שהמוסד הצליח לקחת לאיראנים מתחת לאף – אין ספק שנשלח מסר ברור לקבוצת פצצת הגרעין האיראנית על כך שמועד הקרב על חייו של מדען הגרעין קרב ובא. 

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצטרף לקריאת התיגר נגד ההתחמשות האיראנית וגם הוא סימן את מדען הגרעין מוחסן פחזיראדה כמטרה ובכך העיר את קבוצת פצצת הגרעין האיראנית משנתה.
אין לנו ספק שדונלד טראמפ, יחד עם בנימין נתניהו, הצליח להרגיז את האוהדים של קבוצת פצצת הגרעין האיראנית. 

האוהדים האיראנים יצאו לרחובות בהמוניהם ודרשו מקבוצת פצצת הגרעין האיראנית לקיים את הקרב בהקדם ואף הגדילו לעשות כאשר שרפו את הדגלים של ישראל וארצות הברית. אנחנו בטוחים שהרבה מאוד אוהדים איראנים יגיע לצפות ולעודד את קבוצתם בתקווה שהפעם תנצח. 

כל העולם חיכה בסבלנות להכרזה הרשמית של שתי הקבוצות על מועד הקרב, ולשמחתנו הרבה זה הגיע ובגדול:

שתי הקבוצות יודעות שגם הפעם זה יהיה קרב שיקבע מי ימות ומי יחיה. ידו של מי תהיה על העליונה? האם גם הפעם קבוצת המתנקשים תנצח או שקבוצת פצצת הגרעין האיראנית תצליח סוף סוף לעשות זאת? 
איזו קבוצה, צופים יקרים, תזכה להניף בסוף הקרב את חגורת האליפות לשנת 2020.

אין ספק שלקבוצת פצצת הגרעין האיראנית יש אתגר גדול וקשה בהגנה על חייו של מוחסן פחריזאדה. אם ניזכר בהפסד הקודם שלהם שבו קאסם סולימאני שילם בחייו, אסור להם לעשות את אותן טעויות. 
מהן הטעויות הנפוצות שקבוצת פצצת הגרעין האיראני עושה שוב ושוב בהיותה יחידה לאבטחת אישים:
1. שימוש באותם רכבים – מסייע ליריב לסמן את רכב האישיות ולזהות אותו בקלות בזמן הקרב.

2. חוסר התאמת יכולת התגובה המוקדמת והתפקוד המבצעי בזמן מימוש איום תקיפה פיזית – מאבטחים שאינם בעלי יכולת לחימה אל מול יריב אגרסיבי – מונע מהתגובה להיות מהירה.

3. דפוס תנועה חוזר ונשנה – נסיעה באותם צירים – מאפשרת ליריב לדעת בדיוק היכן תעבור שיירת האישיות ובזכות כך להציב מארב קטלני. 

4. אי שמירה על עקרונות בסיס אל מול האישיות – למשל, נותנים לאישיות לנהוג ברכב השרד.

5. אי שילוב אמצעי לחימה המתאימים למתן מענה לתקיפה על ידי יריב אגרסיבי.

6. אבטחה פסיבית – אבטחה שמחכה לפעולת היריב, ללא ביצוע פעולות אבטחה אקטיביות – אי שליחת סיור מקדים לסריקת ציר הנסיעה הקבוע למטרת איתור חריגים.

7. שיטת אבטחה ועבודה מבצעית ללא תכנון בראיית התוקף וללא שימוש בהונאה טקטית, הטעיה ושבירת שיגרה.

8. העדר הפקה ושימוש במודיעין טקטי, הערכת איומים וניתוח דפ"אות לכל איום ולכל פעילות מדפסית מתוכננת.

9.חוסר התאמת רמות המיגון הפיזי והטכנולוגי, הזיווד והדיגום המבצעי, ורכבי ההסעה המבצעיים להערכת האיום הפוטנציאלי ע״י היריב על המושא המאובטח/האישיות.

10. בניין הכוח (כוחות ומשימות) אינם תואמים לפעולות האבטחה האמורות להתבצע בזמן תנועת אישיות מאוים ברמה כזאת כולל כוח אדם ורכבי משימה (צמודים, ליווי, הקדמות, תצפיתנים, חבלה, וכו׳).

11. חוסר התאמת פרופיל איש האבטחה והכשירות המבצעית שלו למאפייני המשימה הייעודית להגנה על אישיות מאוים.

לעומתם, קבוצת המתנקשים מצליחה כל פעם להפתיע מחדש בזכות רמת המקצועיות ואיכות הביצוע של חבריה ובזכות יכולת גבוהה של איסוף מודיעין לפני קרב. קבוצת המתנקשים משקיעה מאמץ וזמן רבים בשלב הלמידה על היריב והכנת תכנית הפעולה בראיית התוקף. כמו שזה נראה, גם בקרב הזה קבוצת המתנקשים אמורה לנצח, אבל יתכן שדווקא בגלל זה קבוצת פצצת הגרעין האיראנית תצליח להפתיע ולהעביר את חגורת הניצחון 2020 לארון שלה.

צופים יקרים, מסיבת העיתונאים האחרונה לפני תחילת הקרב עומדת להתחיל.
אנחנו רואים מעמדת השידור שלנו את נשיא ארצות הברית בכבודו ובעצמו מגיע לפודיום ואת דובר קבוצת פצצת הגרעין האיראני מתקרב לעמדתו.
כהרגלו, דונלד טראמפ מלא ביטחון עצמי ונותן הופעה כאשר חגורת האליפות של שנת 2019 תלויה על הכתף השמאלית שלו. מהצד השני, הדובר האיראני מנפנף לעברו במה שנראה כמו נחש. לא להאמין, האם יכול להיות שהדובר האיראני הביא למסיבת העיתונאים נחש? אין סוף ליצירתיות של שני היריבים הוותיקים האלה.

איזו התרגשות, איזו אווירה, איזה מתח. עוד דקות מעטות יתחיל הקרב. הזירה כבר מוכנה. שאגות ההתרגשות והעידוד שלכם צופים יקרים נשמעים בעוצמה רבה. בגלל מגבלות הקורונה, הקהל צופה בקרב באינטרנט ולכן כדי לשמוע אותו יש ללחוץ על סרטון השמע השמאלי ולהגביר את עוצמת הרמקולים.

קבוצת המתנקשים נכנסת לזירת הקרב ראשונה וממהרת להציב מצלמה נסתרת, רכב תופת ומה שנראה כמו נשק צלפים מוסווה בחלקו האחורי של טנדר. אנחנו לא יודעים מה התכנית המדויקת של המתנקשים אבל אין ספק שהיא עומדת להיות מפתיעה וקטלנית.
אנחנו מצליחים לראות את קבוצת פצצת הגרעין האירנית מתקדמת לעבר זירת הקרב. הקבוצה בחרה להגיע בשיירה של שלושה רכבים כאשר מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה נוסע ברכב האמצעי מסוג ניסאן. רגע, האם יכול להיות שהקבוצה שוב בחרה להגיע באותו ציר? האם יכול להיות שאנחנו רואים את מדען הגרעין נוהג בעצמו ברכב השרד כשאשתו יושבת לידו? האם יכול להיות ששוב לא שלחו סיור מקדים שיבדוק האם קבוצת היריב מכינה להם הפתעה?
לצערנו או יותר נכון לצערו של הקהל האיראני הרב שהגיע הערב לראות את קבוצתו מנצחת, נראה שהתשובה לכל השאלות שלנו היא…כן!!! שוב קבוצת פצצת הגרעין איראנית חוזרת על טעויות עבר שגרמו לה להפסיד ובגדול. אולי אנחנו טועים, אולי אנחנו לא רואים נכון, אולי הם עוד יפתיעו. 
שיירת מדען הגרעין מתחילה להיכנס לזירת הקרב כשהמתנקשים נראים ממתינים בסבלנות. מי יתקוף ראשון? המתח בזירה קורע את האוויר.
המתנקשים מזהים בעזרת המצלמה הנסתרת את רכב הניסאן המוכר ואת פרצופו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה – ישנה הפללה!!! המתנקשים ממהרים להפעיל את רכב התופת, נשמע פיצוץ אדיר שמעיף את חלקי הרכב למרחק גדול וחשוב מכך מצליח לגרום לשיירת קבוצת פצצת הגרעין לעצור במקום. שוב ההפתעה הגיע מקבוצת המתנקשים. האם קבוצת פצצת הגרעין תצליח להגיב? או שוב נצפה בקרב שמסתיים בנוקאאוט?
מאבטחים מרכב הליווי האחורי מנסים לצאת ולהגיב בלחימה אבל לפני שהם מצליחים לזוז, כל אחד מהארבעה חוטף כדור קטלני שהורג אותו במקום.
קבוצת המתנקשים בתנופה ולא נראה שהם מתכוונים להוריד את עוצמת התקיפה עד שמדען הגרעין יחטוף וימות. קולות ירי נשמעים מכיוון הטנדר, אבל איפה היורה? לא להאמין, קבוצת המתנקשים מבצעת ירי בשליטה מרחוק על רובה הצלפים. שוב הם מפתיעים ומצדיקים את היותם אלופי העולם.
כדורי רובה הצלפים המיוחדים חודרים את הזכוכית המשוריינת הקדמית של רכב הניסאן בדרכם לגופו החשוף של מוחסן פחריזאדה.
נראה שמוחסן נפצע אנוש וקבוצת המתנקשים מבינה זאת היטב. חברי הקבוצה ממהרים להעלים מזירת הקרב את כל הראיות שיכולות להעיד על שיטת הפעולה הכל כך מוצלחת שלהם.
השיירה של קבוצת פצצת גרעין האיראנית נשארת במקומה כשמדען הגרעין והמאבטחים ההרוגים ישובים כל אחד במקומו. שוב הקבוצה הפסידה. שוב הקבוצה לא הצליחה להתמודד מול האלופה העולמית ושוב מי ששילם את המחיר להפסד הוא האישיות המאובטח.
אנחנו והקהל מכל העולם ובעיקר הקהל האיראני מסתכלים על זירת הקרב ורואים את סיפור הקרב דרך הסימנים שנשארו בה (אזהרה: הסרטון משמאל כולל תוכן לא נעים):        

בתמונה: שרידי רכב התופת שעפו לכל עבר ולמרחק גדול מזירת הקרב, מה שמעיד על גודל מטען החבלה שהופעל מרחוק. 

רכב הניסאן המשוריין – פגיעת הכדורים בחלון הקדמי ובחלון הקטן בצד השמאלי וסימני דם על הכביש.

כהרגלנו, כפי שאנחנו עושים בשבילכם מיד אחרי כל קרב, ריכזנו את עיקר הקרב לסרטון מסכם:

רגע לפני שנסכם את הקרב ונסגור את השידור, הגיע לידנו תיעוד מיוחד של הקרב בסימולציה – לעינכם בלבד צופים יקרים:

התקשורת העולמית ממהרת לדווח על מותו של מדען הגרעין מוחסן פחריזאדה ומפרסמת תמונה שלו על רקע הדגל האיראני.

המנהיג האיראני מזהיר את ארצות הברית ואת ישראל בנקמה קשה על הניצחון הנוסף שהוא ומדינתו ספגו

צופים יקרים שלנו, הגענו לסוף השידור המיוחד. צפינו בקרב שבו רק קבוצה אחת זכרה ש"אבטחה צריך לקיים" ו"בתחבולות תעשה לך מלחמה". 
האליפות העולמית נשארת בארון של קבוצת המתנקשים והם יוצאים מפה עם חגורת האליפות לשנת 2020.
תמונת ניצחון גדולה של מפקד הקבוצה המנצחת עם חגורת האליפות פורסמה ממש עכשיו בכל כלי תקשורת העולמית? 

עד לסיקור הבא שלנו, אנחנו, מיקי וינברג ויאיר אואנונו, שמחים שהייתם כאן איתנו ומאחלים לכם המשך ערב טוב ובטוח.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"

15 דקות באבטחת אישים שמבדילות בין הצלחה לכישלון

באבטחת אישים קיים יסוד חזק אחד ששקוע עמוק באדמה ואינו מושפע מאירועים ומשינויים שקורים בעקבותיהם. הוא היסוד שיקבע בסופו של דבר מי ינצח ומי יפסיד בהתמודדות התמידית בין המאבטח ליריב ולמרות זאת נמשך רק 15 דקות.
15 דקות באבטחת אישים שמבדילות בין הצלחה לכישלון.
מאז ומתמיד לימדו מאבטחי אישים שהם חייבים לסיים את כל פעולות ההכנה והסריקות 15 דקות לפני שעת יציאת/הגעת האישיות מהמתקן כדי שבזמן הזה שנותר יתמקדו אך ורק בפעולת איתור היריב בגזרת התפר ובמעגל הקרוב אליו. כל מאבטח אישים באשר הוא, צריך להכיר את כל יסודות האבטחה ובעיקר את יסוד 15 הדקות האחרונות וחשוב מכך, את ההיגיון המבצעי שעומד מאחוריו שקשור לנושא ראיית התוקף. עובדתית, רוב ניסיונות ההתנקשות שהתרחשו בעולם, מוכיחים באופן ברור שדרך הפעולה הנבחרת והשכיחה אצל היריב הינה הגעה קרובה לאישיות שמאפשרת פגיעה מהירה, וודאית וקטלנית שלא משאירה הרבה מקום לטעות כמו זיהוי מוטעה, תזמון לא מדויק, חוסר דיוק וכו'.
היריב באבטחת אישים תמיד יבחן לעומק את האפשרות להגיע פיזית עד לאישיות לפני שיחליט לבדוק אפשרויות פגיעה מרחוק, למרות שבהתקרבות לאישיות עליו להתמודד עם האבטחה הצמודה ולנצח אותה.
למה דווקא 15 דקות? מה ההסבר לפרק הזמן הזה בראיית התוקף?
יריב אשר החליט לנסות ולהתנקש באישיות ממרחק קצר, צריך שהתקיימו כמה תנאים:
1. זיהוי מדפס בשעת היציאה או החזרה.
2. פערים ברמת האבטחה הצמודה לאישיות.
3. זיהוי וודאי של האישיות.
4. יכולת הגעה ושהייה במקום שיאפשר את הזיהוי ואת ביצוע פעולת הפגיעה.
5. הצלחה בביצוע פעולת הפגיעה ללא הפרעה מצד המאבטח הצמוד לאישיות.

ניתוח מקצועי בראיית התוקף של התהליך המלא שעל היריב לבצע ביום ההתנקשות קובע שהקושי העיקרי שלו זה זמן השהייה בתפר או בקרבתו ולכן ינסה לקצר אותו עד כמה שניתן – שהייה במקום אסור דורשת ביטחון עצמי גבוהה, יכולת היטמעות, סיפור משכנע, קור רוח, מזל ועוד, ולכן תוצאת הניתוח הינה שהגיוני שהיריב יהיה חייב להתקרב לאזור התפר לפחות 15 דקות לפני שעת היציאה/הגעה כדי לבצע תצפית אחרונה לפני ביצוע שתעזור לו להחליט האם יוכל לממש את דרך הפעולה הנבחרת להתנקשות. אותם 15 הדקות הם כמו שעון חול שככל שהוא מתקדם לסיומו, כך חייב יהיה היריב להתקרב יותר ויותר לתפר עד למרחק מהאישיות שממנו יוכל להצליח בסיכויים הגבוהים יותר.
אבל כדי להגיע באמת להצלחה בטוחה היריב חייב שיקרה עוד דבר אחד חשוב שמוגדר מבחינתו כשובר שוויון, הוא צריך שמערך האבטחה הצמוד לאישיות לא יבצע את עבודתו המקצועית כפי שנדרש ממנו ובכך ייצור פערים בשטח במיוחד באזור התפר ובשלב ההגעה/עזיבה.
יגאל עמיר כדוגמא, עמד בתפר מעל 30 דקות בהמתנה לראש הממשלה ולא יכול היה להצליח בכך אילולא העבודה הלא מקצועית של מערך האבטחה שהיה סביבו ובקרבתו, מערך אבטחה שעשה הכל חוץ מאשר לאתר את היריב.
בתמונה, יגאל עמיר ממתין בתפר:

מאבטח אישים חייב להיות מודע לכך שההצלחה של היריב תלויה בעיקר דווקא בחוסר המקצועיות שלו בביצוע פעולות האבטחה. מאבטחים רבים יוצרים במו ידיהם פערים, שמזוהים ומנוצלים על ידי היריב, מהסיבות הבאות:
1. ביצוע פעולות האבטחה ללא תכנון מקדים מה שגורם לרוב לעבודה בלחץ זמן שפוגעת בריכוז ובאיכות הביצוע.
2. אי עמידה ביסוד של 15 דקות אחרונות לטובת איתור היריב בגזרה הקרובה.
3. חוסר הכרה של הפעולות הנדרשות לביצוע וחוסר הבנה של חשיבות כל פעולה כמענה נגד היריב.
4. תמימות מבצעית וחוסר ביטחון עצמי בפניה לאנשים ברחוב.

מה צריך לעשות כדי לנצח את היריב בפרק הזמן הזה?
אותם 15 הדקות האחרונות הם פרק הזמן הוודאי שבו המאבטח והיריב ישהו באותה גזרה כאשר בשלב הקריטי הזה דווקא המאבטח נמצא ביתרון על היריב ובתנאי שיבצע את פעולות האבטחה על פי תכנית סדורה ומדויקת שכל כולה מתמקדת באיתור האיום, באיתור היריב. מאבטח שיקפיד להשאיר לעצמו את ה-15 דקות האחרונות לעמידה בתפר לצורך סריקה סטטית לאיתור היריב בגזרה הקרובה, יגדיל את הסיכוי להצלחה במשימה גם אם במקרה לא עבד כמו שצריך בסריקות שביצע לפני.
יותר מזה, במצב שבו מאבטח איחר להגיע בזמן למתקן, ובעקבות כך נשארו לו רק אותם 15 דקות עד ליציאה/הגעה של האישיות, עליו לוותר על ביצוע סריקה רגלית המוגדרת בתיק המשימה ולנצל את הזמן שיש לו לסריקה סטטית לאיתור היריב.
כאמור, בשלב הקריטי הזה, היריב חייב למקם את עצמו במרחק קרוב תוך שהוא מנסה לנצל נקודות מוסתרות מעיני המאבטח כשברור לו שבכל רגע הוא יכול להתגלות ואף להיות במצב של תשאול שידרוש ממנו לספק תשובות משכנעות ולכן המאבטח מצדו צריך להפוך בדקות האלה לצייד יריבים מקצועי ויעיל.
כדי להצליח לנצל את 15 הדקות ביעילות מקסימלית, מומלץ לבצע ניתוח בראיית התוקף שמטרתו איתור נקודות המתנה ומסתור פוטנציאליות ליריב, לסמן אותן על תצ"א שתהפוך לכלי תומך לסריקה הסטטית שבמסגרתה יחויב המאבטח לבדוק כל נקודה וכל מסתור ולוודא שהיריב לא נמצא באחת מהן.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בעיקר כדי לאתר את היריב

הנהג של ראשי ממשלה בישראל

21 שנים עבד מנחם דמתי כנהג ראש הממשלה, משנת 1974 ועד שנת 1995. אחרי ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב – 4 לנובמבר 1995, שבה נהג את ראש הממשלה וחווה את האירוע בכל עוצמתו, הרגיש שאינו יכול להמשיך עוד בתפקיד וחזר להיות חלק מפול הנהגים במשרד ראש הממשלה עד יציאתו לפנסיה.
אני מכיר את מנחם דמתי מהיום שהצטרפתי ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ בתחילת שנת 1992 ועד היום, כך שהספקנו לצבור שעות רבות של עבודה משותפת, הוא כנהג ראש ממשלה ואני כמאבטח ביחידה.
לשמחתי הרבה, אני ודמתי גרים באותה שכונה ולכן מזדמן לנו לראות אחד את השני מידי פעם ולהחליף חוויות על התקופה המשותפת. בשבוע שעבר החלטנו להיפגש על מנת לדבר על תפקידו וחוויותיו של נהג ראשי ממשלה בישראל.
כשנכנסים לביתו החם של מנחם דמתי מזהים מיד קיר אחד עם תמונות רבות שמספרות את מה שעבר עליו באותן שנים שעבד כנהג ראשי מממשלה, החל מהקדנציה הראשונה של יצחק רבין ז"ל בשנת 1974, המשך עם מנחם בגין ז"ל שנבחר בשנת 1977, יצחק שמיר ז"ל, שמעון פרס ז"ל ועד יצחק רבין ז"ל בקדנציה השנייה שהחלה בשנת 1992 והסתיימה בערב הרצח ב – 4 לנובמבר 1995. תמונות בשחור לבן ובצבע כאשר כל תמונה מספרת על אירוע שעבר על מנחם דמתי עם אחד מראשי הממשלה במהלך עבודתו כנהג. עוד לפני שהתחלנו לדבר, נעמדתי מול התמונות הכל כך מיוחדות וראיתי דרכן את מאפייני ומהות התפקיד של מי שעבד כנהג ראש ממשלה באותה תקופה. הרגשתי שלמרות שמדובר בתמונות, הן מצליחות לשדר את הקשר המיוחד הקיים בין ראש הממשלה לנהג שלו, את האוטנטיות, את האמפתיה, את שיתוף הפעולה, את הדאגה ואת הרגש. כל התמונות מעבירות מסר אחד וברור – הנהג הוא חלק חשוב ביותר ובלתי נפרד בחייו של כל מי שנבחר לתפקד כראש ממשלה בישראל.
אני חושב שכמו הרבה מאוד תחומים באבטחת אישים בישראל, גם תפקיד נהג רכב ראש הממשלה מתחלק לתקופה שלפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ולתקופה שאחרי. אין ספק שגם בעיני האבטחה הנהג נתפס כתפקיד חשוב במאמץ הכללי לאבטחתו של ראש הממשלה בשגרה ובחירום ולמרות זאת, ניתן להבחין בבירור בשינוי החד שנוצר בכל מה שקשור להשתלבותו של הנהג בעשיית האבטחה היומיומית של צוות אבטחת ראש הממשלה. אחרי הרצח, החלק המקצועי תפס מקום מרכזי בתפקודו של הנהג.
מנחם דמתי מספר שבשנים שלפני הרצח המשקל של הנהג נטה יותר לכיוון האישיות ופחות לכיוון האבטחה. צוות האבטחה ידע שהנהג הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות וכך גם ממשימת האבטחה אבל לא באמת שילב אותו בכל הפעולות שנעשו במהלך כל יום עבודה. לאורך כל השנים, לפני ואחרי הרצח, דאגו לשבץ לראש הממשלה נהגים קבועים ומנוסים. חלק מראשי הממשלה הביאו איתם את הנהג מתפקידים קודמים וחלק קיבלו את נהגי משרד ראש הממשלה בהבנה מלאה שזה חלק מהתפקיד אליו נבחרו. מהר מאוד אני מבין , שלמרות שבעשרים שנות שירותי ביחידה לאבטחת אישים עבדתי עם הרבה נהגים, זו הפעם הראשונה שבה אני יושב ומדבר עם נהג ראש ממשלה על התפקיד כפי שהוא חווה אותו. לא יכולתי לבחור מישהו מתאים יותר וראוי יותר מאשר מנחם דמתי. למנחם דמתי היה קשר מיוחד עם כל אחד מראשי הממשלה שנפל בחלקו לנהוג. מנחם מפליג בתיאורים של חוויות רבות ושונות עם כל אחד מראשי הממשלה שדרכם ניתן לאפיין את הקשר המיוחד שקיים בין הנהג לאישיות למרות שהם מתחלפים והוא נשאר בתפקיד. נהג במשרד ראש הממשלה, שנבחר לנהוג את ראש הממשלה, לומד להכיר את חשיבות התפקיד ומאפייניו ויודע כיצד להתאים את עצמו לאישיותו ואופיו של כל ראש ממשלה. מדהים לגלות כמה מהר ראשי הממשלה השונים למדו מצדם להכיר את מנחם דמתי ועד כמה מהר הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מחייהם האישיים והמקצועיים. בין ראשי הממשלה לדמתי נוצר קשר חזק של אמון הדדי, סוג של תלות יומיומית, אכפתיות, דאגה אישית, תמיכה, אוזן קשבת, חוויות משותפות חלקן טובות וחלקן פחות ובעיקר אנושיות חזקה. כשמנחם בגין נחלש והיה זקוק לעזרה, היה זה מנחם דמתי שדחף את כיסא הגלגלים שלו, עזר לו לעמוד ותמיד היה מספיק קרוב כדי לראות ולפקח שהכל בסדר. כשמנחם דמתי התחתן, היה זה יצחק רבין ז"ל שהגיע לחלוק לו כבוד בחתונה ובהמשך שימש כסנדק בברית מילה של בנו הבכור. בהסתכלות נוספת על קיר התמונות המרשים, מקבלים את התחושה שמנחם דמתי ניחן ביכולת להיות תמיד במקום הנכון בכל זמן שלא היה בכיסא הנהג ברכב ראש הממשלה. כל ראשי הממשלה שמנחם דמתי זכה לעבוד לצדם, תמיד דאגו לוודא שהוא נמצא בסביבתם הקרובה ותמיד דאגו לראות שמתייחסים אליו בכבוד עד כדי כך שבמקרים רבים לא היו ממשיכים ללכת או לא היו מתחילים פגישות עד שהיה מסיים לחנות את הרכב ומגיע אליהם או עד שמתיישב בנוחות. אני מקשיב לסיפורים ונדהם לראות עד כמה מנחם דמתי חווה אותם מחדש ומתרגש כאילו התרחשו עכשיו ברגע זה.
מבלי להעליב את המאבטחים, נראה שאם היו אומרים לאחד מראשי הממשלה שעליו לבחור בין הנהג למאבטח, אין ספק שכולם היו בוחרים בנהג.

אני אומר למנחם דמתי, בוא נדבר על היותך נהג מבצעי ועל ערב ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בו היית במשמרת עבודה ואני מרגיש מיד בשינוי שמתרחש בו. דמתי מספר שאכן היה נהג מבצעי וככזה היה חמוש, עבר אימוני ירי, עבר הכשרה ואימונים בנהיגה מבצעית ולעיתים השתתף באימונים של היחידה לאבטחת אישים. מבחינה מבצעית, דמתי הרגיש שקיבל את ההכשרה המקצועית המתאימה שהכינה אותו לרגע שהצטרך להגיב במצב חירום אם בנהיגה או בשימוש באקדח לצורך ביצוע ירי.
דמתי, כמו כולם, חווה והרגיש את המצב ואת האווירה שהיתה באותה תקופה בישראל. מצד אחד הוא היה הכי קרוב שאפשר לראש הממשלה שפעל להבאת שלום עם הפלסטינים ומצד שני ראה את אזרחי מדינת ישראל מתחלקים לשניים, אלה שתמכו בצעדי ראש הממשלה ואלה שהתנגדו להם. למרות שכבר מצא את עצמו באירוע חריג מאוד שבו כאשר נהג את רכב ראש הממשלה לכנסת לבדו, מפגינים חסמו את העלייה האחרונה לכנסת, עצרו את הרכב, דפקו עליו בחוזקה, צעקו ופעיל אחד בשם איתמר בן גביר אף הגדיל לעשות ותלש את הסמל הקדמי של רכב הקדילאק המפואר, לא חשב אפילו לרגע שבישראל יהיה אזרח ישראלי (צבר) שינסה להתנקש בראש הממשלה ובנוסף תמיד הרגיש שאפשר לסמוך על מפקדי ומאבטחי היחידה לאבטחת אישים שיעשו את העבודה וינצחו בזמן אמת.
כשיצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלה, דמתי שימש כנהג שני שהתחלק במשמרות עם שערבי ז"ל שהיה מוגדר כנהג הראשי. ב – 4 לנובמבר 1995, היה זה דמתי שהחליף את שרעבי ושובץ לנהוג את ראש הממשלה לאירוע בכיכר מלכי ישראל בתל אביב ובחזרה לביתו בנווה אביבים. למרות שלא השתתף בתדריך שקיים צוות האבטחה לקראת האירוע, דמתי מציין שהכיר את ציר הנסיעה מהבית בנווה אביבים לכיכר מלכי ישראל ואת הציר מכיכר מלכי  ישראל לבית חולים איכילוב שהיה בית החולים הקרוב ביותר לכיכר. דמתי מספר שבמהלך הנסיעה לכיכר היתה התרגשות מסוימת מהאירוע מצד ראש הממשלה יצחק ולאה רבין ז"ל. במהלך האירוע, כאשר ראש הממשלה שהה במרפסת בניין עיריית תל אביב, דמתי הקפיד להישאר בקרבת הרכב שמוקם מבעוד מועד בחניון הצפוני ששימש כנקודת העצירה בהגעה וכנקודת היציאה בעזיבה בסוף האירוע. באופן רגיל, גם באירוע הזה, כנהגו המוכר של ראש הממשלה, מנחם דמתי היה יעד לעליה לרגל של שרים, בעלי תפקידים, מאבטחים ושוטרים. כמו תמיד, גם בערב זה, דמתי הקפיד לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר תוך שהוא מבצע כל דבר שמבקשים ממנו מאבטחי היחידה לאבטחת אישים. לקראת סיום האירוע, דמתי החנה את הרכב בנקודת היציאה שנקבעה ממש בקו אחד עם המדרגות המאפשרות ירידה מהמרפסת שבה שהה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ודאג לפתוח מראש את דלתות הכניסה האחוריות שלו. הוא עצמו עמד בצמוד לרכב באזור חלקו הקדמי. דמתי קיבל דיווח שהאירוע הסתיים וראש הממשלה ורעייתו כבר יורדים מהמרפסת לרכב. הוא התמקם ליד דלת הנהג ומבחינתו היה מוכן לשלב הבא. דמתי ראה את ראש הממשלה וצוות האבטחה יורדים במדרגות ועקב אחריהם במבט. לפתע שמע קול יריות וממה שראה הבין מיד שראש הממשלה נפגע. באותו רגע, דמתי פעל באוטומט בהתאם לתרגולות שעבר באימונים ועבר למצב פינוי בחירום יחד עם יורם רובין שהיה ראש הצוות הצמוד באותו ערב. דמתי נכנס במהירות לכיסא הנהג וכששמע את הצעקה "סע" מכיוונו של יורם רובין, לא חשב פעמיים והחל בנסיעה מהירה לכיוון היציאה מהחניון הצפוני.
צילום של רגע פינוי ראש המשלה לרכב:

כאמור, דמתי ידע מה מיקומו של בית חולים איכילוב והכיר היטב את ציר ההגעה אליו. תוך שהוא מתרכז בנהיגה ובבחירת הציר המהיר ביותר והפנוי ביותר מאנשים באותה נקודת זמן, דמתי הקפיד מידי פעם להביט לספסל האחורי כדי לנסות ולבין מה מצבו של ראש הממשלה. אני מזהה שמנחם דמתי יושב מולי ומתרגש עד דמעות. מידי פעם הוא מפסיק לדבר כדי לנסות ולהחזיק את עצמו מלדמוע. אני מבין שיושב מולי אדם שמאז אותו ערב ארור, מתמודד עם פצע תמידי שכל פעם שנוגעים בו נפתח מחדש וגורם לזיכרון כואב. דמתי רואה שיורם רובין מבצע החייאה בראש הממשלה וגם מבין שזה האחרון כבר לא ממש מגיב. לקראת ההגעה לבית החולים, דמתי מזהה שישנם מחסומי משטרה שמעקבים את ההתקדמות שלו ולכן נענה מיד לבקשתו של יורם רובין להעלות לרכב שוטר שעמד על הציר כדי שיסייע להם לעבור את מחסומי המשטרה במהירות. כך היה. מנחם דמתי הצליח להגיע לבית חולים איכילוב בפחות משלוש דקות. מיד לאחר שעצר את הרכב, יצא ממנו כדי לעזור ליורם רובין להוציא את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל מהספסל האחורי לאלונקה ועזר להרים אותה פנימה עד להעברתו לרופאים. לאחר מכן, מנחם דמתי התפנה לוודא שיורם רובין יקבל טיפול בעקבות פציעה ביד שמאל שנגרמה לו מאחד הכדורים שירה יגאל עמיר לעבר ראש הממשלה.
כזה היה ועדיין מנחם דמתי, אדם חם, חברותי, נעים הליכות שתמיד דואג ומסייע לאחרים. כאשר איתן הבר ז"ל, מזכיר הממשלה דאז, יצא לפתח בית החולים והודיע על מותו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מנחם דמתי ידע שפעולותיו כנהג מבצעי לא הצליחו לסייע לסוף טוב יותר של המשמרת ובתוך תוכו כבר ידע שלא יהיה בכוחו להמשיך לנהוג עוד ראשי ממשלות בישראל.
בסיום הפגישה שלי עם מנחם דמתי, הרגשתי שעברתי חוויה אישית בלתי נשכחת שחיזקה אצלי את שכבר ידעתי שהכישלון באבטחת אישים הוא אכזרי ועל כולנו לעשות הכל כדי שבישראל לא תתרחש שוב התנקשות בראש ממשלה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב מלא של כל בעלי התפקידים בצוות ומתוך אמונה שהיריב יכול לתקוף בכל רגע ובכל מקום.

דנבר ארצות הברית – מאבטח ירה למוות במפגין

ב 10 לאוקטובר 2020, מאבטח של רשת טלוויזיה 9NEWS שסיקרה הפגנה בדנבר ארצות הברית, ירה למוות באזרח (אחד המפגינים) בעקבות עימות פיזי ביניהם ושימוש בתרסיס מצדו של האזרח כנגד המאבטח. על פי הדיווחים, התברר שהמאבטח עבד ללא אישור עבודה בתוקף – ה"מאבטח" מואשם ברצח מדרגה ראשונה.
תיעוד מצולם מאפשר לראות ולהבין את השתלשלות האירוע:
מדובר בהפגנה בה השתתפו אזרחים שייצגו 2 מחנות בעלי דעה שונה. במהלך ההפגנה, תועד עימות מילולי בין 2 מפגינים כאשר אדם שלישי מנסה להפריד ביניהם על מנת למנוע החמרה. ערוץ חדשות מקומי 9NEWS שלח צוות צילום שיתעד ויסקר את ההפגנה וצירף אליו מאבטח אזרחי חמוש. ערוץ החדשות שכר את שירות האבטחה מחברת אבטחה מקומית. בשלב מסוים של העימות, אחד המפגינים נראה ניגש לעבר אחד מצוות הצילום של ערוץ 9NEWS. המאבטח שזיהה את הפעולה של המפגין החליט לחצוץ בין המפגין לחבר הצוות. נוצר בין המאבטח למפגין עימות מילולי שהחמיר לשימוש בידיים, המשיך לשימוש המפגין בתרסיס כנגד המאבטח והסתיים בהחלטה של המאבטח להשתמש באקדח שברשותו על מנת לירות במפגין. המפגין נפטר מפציעת הכדור הקטלני שנורה לעברו.
תיעוד שלב העימות של 2 המפגינים:

תיעוד העימות בין המאבטח למפגין בתמונות:

רגע הירי:

תיעוד של כל השתלשלות האירוע:

השאלה המרכזית הנובעת מהאירוע – כיצד אירוע שהתחיל כהפגנה הסתיים במאבטח שיורה למוות באחד המפגינים?
מדובר באירוע חובה ללמידה לכל מי שעוסק או משתמש באבטחה אזרחית בצורה כזו או אחרת מכיוון שמעורבים בו מספר גורמים שונים שכל אחד מהם לא מימש את אחריותו כנדרש:
ערוץ החדשות 9NEWS ששכר מחברת האבטחה שירות אבטחה על ידי מאבטח חמוש אחד.

צוות הצילום שנשלח על ידי ערוץ 9NEWS לסקר את ההפגנה.

חברת האבטחה שסיפקה לערוץ החדשות 9NEWS מאבטח חמוש.

המאבטח שעובד במסגרת חברת האבטחה ונשלח לבצע את המשימה בשטח בפועל.

ערוץ החדשות:
ערוץ החדשות מוגדר כלקוח שבמקרה המדובר זקוק לשירות אבטחה אשר מסופק על ידי חברת אבטחה. לקוח אשר פונה לחברת אבטחה חייב לבדוק כמה נושאים הכרחיים לביצוע ההתקשרות:
האם לחברת האבטחה יש את הרישיון וכל האישורים הדרושים בחוק המאפשרים לה לספק מאבטחים לא חמושים ומאבטחים חמושים.
האם המאבטח הנשלח על ידי חברת האבטחה לביצוע המשימה הינו בעל רישיון עבודה בתוקף שכולל גם נשיאה ושימוש באקדח.
האם המאבטח הנשלח על ידי חברת האבטחה עבר הדרכה ואימון לביצוע משימת אבטחה בהפגנה.
האם יש צורך במאבטח חמוש לביצוע המשימה או שניתן לבצע אותה על ידי מאבטח לא חמוש.
ביום המשימה – בדיקה בפועל מול המאבטח עצמו שיש לו אישור עבודה בתוקף והינו בעל ההכשרה המקצועית המתאימה.
להכין ולתדרך את צוות הצילום לביצוע המשימה כולל התייחסות להתנהגות מונעת וביטחון כוחותינו.

צוות הצילום:
על כל עובד באשר הוא, שנשלח לביצוע משימה, חלה האחריות לא לבצע שום פעולה בשטח אשר יכולה לגרום לעימות מיותר ואף להחמרת מצב. העובד חייב לדעת לאיזו משימה הוא נשלח, מה מאפייניה והאם המעביד מספק לו את כל הידע והכלים הדרושים כדי לבצע אותה כנדרש ובביטחון.
עובד אשר מצטרף אליו מאבטח, חייב לבצע עמו תדריך שיגדיר את העבודה המשותפת בשטח בשגרה ובחירום.

חברת האבטחה:
חברת האבטחה מוגדרת כעסק שקיבל רישיון ואישור מהרשויות לעסוק בשירותי אבטחה וכגורם המספק את שירות האבטחה ללקוח תמורת תשלום ולכן חלה עליה החובה להקפיד לעמוד בדרישות בכל זמן נתון וללא פערים:
תמיד לעבוד עם רישיון בתוקף.
לעמוד בכל התנאים הנדרשים לאחזקה ושימוש באקדחים.
להעסיק אך ורק מאבטחים שעברו את כל ההכשרות הנדרשות ובעלי רישיון עבודה והעסקה בתוקף.
לבחון כל משימה מחדש כדי לדעת לענות על השאלה האם יש צורך בחימוש המאבטח באקדח מתוך הכרה והבנה של היתרונות והחסרונות בנשיאת אקדח.
להכין ולתדרך את המאבטח לביצוע המשימה.
להיות בעלת ביטוח המקיף את כל שירותי החברה.
לשלוח את המאבטח עם מצלמת גוף לצורך תיעוד ותחקור.

המאבטח:
על כל מאבטח לדעת שהוא זה שבסופו של דבר מבצע את המשימה בקצה ולכן מירב האחריות מוטלת על כתפיו ולהבין שלכל החלטה ולכל פעולה שיעשה בשטח יש משמעות ובמיוחד כאשר הוא נושא נשק.
כל מאבטח חייב לבדוק האם לחברת האבטחה שהוא מעוניין לעבוד בה יש רישיון עסק כנדרש על פי החוק.
אסור למאבטח לצאת למשימה ללא רישיון עבודה בתוקף – אסור למאבטח לקחת סיכון מיותר בנושא החשוב הזה.
אסור למאבטח לקחת על עצמו משימה כשהוא ללא ההכשרה המקצועית הנדרשת.
אסור למאבטח לצאת למשימה מבלי שקיבל תדריך יסודי ומקצועי מבעל סמכות בחברת האבטחה.
על המאבטח לדאוג לבצע תדריך ללקוח כתנאי לביצוע המשימה.

תוצאות האירוע המדובר, אזרח הרוג, מאבטח שמואשם ברצח מדרגה ראשונה וחברות שנבדקת התנהלותן, מוכיחות ומדגישות לכולם שביצוע פעולה שמתבססת על ההנחה שלא יקרה שום דבר מייצרת סיכון מיותר שניתן להימנע ממנו בהקפדה על עמידה בכל הדרישות והתנאים ובעבודה על פי תהליכים מוגדרים ומסודרים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך עמידה מלאה בדרישות!!!

קורונה – איש הביטחון לא רוצה למות בגלל חוסר אחריות של מישהו אחר

תמונה: צילום רועי אלמן, דוברות משטרה

מתחילת ההתמודדות עם אירוע הקורונה נדבקו בוירוס מאות ויתכן שכבר אלפי בעלי תפקידים בגופי הביטחון השונים, משטרה, צה"ל, שב"כ ועוד. ברור שרוב מקרי ההידבקות התרחשו במהלך ביצוע התפקיד כאשר לדעתי ניתן להניח שחלק גדול מהן מהסיבה של חוסר אחריות בעמידה בהנחיות הזהירות מצד מושא האבטחה – אישים מאובטחים, מפגינים, מפקדים וכו'.
נשאלת השאלה המרכזית האם כאשר מושא האבטחה פועל בחוסר אחריות ומתעקש לבצע פעילות שאינה עומדת בהנחיות הזהירות, איש הביטחון מחויב לבצע את תפקידו כחלק מהתחייבותו החוזית והמקצועית?
האם מאבטח אישים מחויב לביצוע תפקידו כאשר האישיות פועל בניגוד להנחיות?
האם שוטר מחויב לביצוע תפקידו כאשר אזרחים מחליטים לצאת ולהפגין בניגוד להנחיות?
האם חייל מחויב להשתתף בפעילות שבה ברור שלא מקפידים על ביצוע ההנחיות?
האם מאבטח במתקן מחויב לביצוע תפקידו כאשר לא מספקים לו את ההגנה הנדרשת על פי ההנחיות?
האם חוזה העסקה/שירות של אותם אנשי ביטחון כולל התייחסות לתפקוד באירוע כמו אירוע הקורונה? האם הסיכון המקצועי והאישי שנובע מעבודה בסביבה של וירוס קטלני שוות ערך לסיכון הנובע מהאיומים השגרתיים?
האם לאיש ביטחון קיימת בכלל האפשרות להחליט האם ברצונו לעבוד בסביבה שלא מאפשרת לו להגן על עצמו מפני סכנת ההידבקות?
לדעתי האישית רוב גופי הביטחון אם לא כולם, לא לקחו בחשבון את האפשרות להעסקת העובדים שלהם באירוע כמו אירוע הקורונה. אני לא חושב שניתן להאשים אותם בכך מהסיבה שאירוע הקורונה בהחלט יכול לזכות באירוע המפתיע של העשור.
כמו כן, חובה לשאול ולבדוק מה נעשה בנושא מרגע היוודא דבר קיומו של הוירוס הקטלני? האם בוצעו שינויים בחוזי ההעסקה? האם בוצעה הכנה מקצועית לעובדים? האם סיפרו לעובדים את גודל הסכנה שאליה הם נחשפים במהלך ביצוע התפקידים המוטלים עליהם?
בימים רגילים, בהם מאבטח אישים יוצא לביצוע אבטחת האישיות הוא מודע ולוקח בחשבון את הסכנות הקיימות שיכולות להתרחש מצד כל יריב פוטנציאלי, יריב בשר ודם. המאבטח יודע ורוצה להאמין שהארגון הכשיר אותו ונתן לו את כל הכלים הקיימים כדי להתמודד מול היריב בצורה מיטבית. אני חושב שרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל המחיש לכל מאבטח אישים בישראל שהסיכוי שהתרחש אירוע אמת הוא ממשי וכולל את האפשרות שיפצע ואף ייהרג במהלכו.
בימים רגילים, בהם שוטר נשלח לעבוד בהפגנה הוא מודע ולוקח בחשבון שהיא יכולה לכלול התנהגות בלתי חוקית ואלימה מצד המפגינים שתעמיד אותו בסכנת היפגעות וגם הוא, כמו המאבטח, יודע ורוצה להאמין שעבר הכשרה מקצועית וקיבל כלים שיאפשרו לו לבצע את תפקידו במקצועיות מבלי להיפגע.
כיוון החשיבה הזה נכון גם לכל המאבטחים והחיילים באשר הם. חייל שנדרש להשתתף בכנס מסוים המתקיים במחנה, רוצה להאמין ובוטח במפקדים שלו שעשו את כל מה שנדרש כדי לעמוד בהנחיות הבריאות שימנעו את הדבקתו בוירוס.
כדי להצליח (אולי, כי לא בטוח שזה אפשרי) ולגבש דעה הגיונית בנושא מורכב כמו אירוע הקורונה, חייבים להבין שמי שנדבק בוירוס באמת יכול למצוא את עצמו בסכנת חיים ממשית ובאותה נשימה להבין שישנם מקצועות, כמו ביטחון, שלא ניתן להפסיק אותם עד יעבור זעם.
איש ביטחון אינו כמו כל אזרח אחר שנשלח לסגר לתקופה שנקבעת על ידי הממשלה ובמידה ויקפיד לעמוד בתנאיו, סביר להניח שלא יידבק בוירוס ולא יעמוד בסכנה. איש הביטחון הוא חיוני ולכן נדרש להמשיך לצאת לעבודה.

בואו נתייחס לכמה דוגמאות בולטות מהתקופה האחרונה:

נשיא ארצות הברית, טראמפ, שלא בדיוק הקפיד על ביצוע הנחיות הבריאות הזהירות, נדבק בוירוס הקורונה ונשלח לטיפול בבית חולים צבאי. כמובן שבכל הזמן הזה יחידת האבטחה של הנשיא המשיכה לאבטח אותו כמידי יום. אני חושב שביום השני, הנשיא החליט שהוא יוצא מבית החולים ברכב כדי להביע תודה לכל האזרחים התומכים בו שעמדו שעות ארוכות מחוץ לבית החולים. כמובן שפעולה זו של הנשיא בוצעה כאשר הוא עדיין חולה בוירוס כאשר יחד איתו ברכב יושבים נהג ומאבטח:

בהתנהגותו, הנשיא טראמפ העמיד את הנהג והמאבטח שיושבו איתו ברכב בסכנת הדבקות ממשית למרות שהינם עם מסיכת הגנה. בימים רגילים, לנשיא מותר להחליט מה שהוא רוצה לעשות ועל יחידת האבטחה להתאים את עצמה לרצונותיו תוך עשיית האבטחה בצורה המיטבית כדי להגן עליו מפני הסכנות הקיימות, אבל האם בימים שבהם מצוי וירוס קטלני בחוץ על מפקדי יחידת האבטחה להמשיך באותה גישה שמקובלת בימים רגילים? האם בתקופת הוירוס האישיות רשאי להחליט על ביצוע פעולה שמעמידה את הסובבים אותו בסכנה שאינה נמצאת ברשימת הסכנות השגרתיות? האם הנהג והמאבטח הצמוד יכולים להחליט שלא מתאים להם להימצא במצב סכנה רק בגלל שהנשיא החליט שבא לו לצאת להגיד תודה לתומכים?

גילה גמליאל, השרה לאיכות הסביבה בישראל, החליטה שלמרות הסגר וההנחיות הנלוות אליו, היא והמשפחה ייסעו ביום כיפור למשפחתה המתגוררת בטבריה, והכל בידיעה שזה אסור. העניין הוא, שכדי להגיע לטבריה, נדרשה השרה לשירותיו של הנהג שלה, הנהג שבעקבות החלטתה מוצא את עצמו מפר את הסגר ואת ההנחיות וגרוע מכך, שכחלק מתפקידו נקלע למצב של סכנה ממשית להדבקות בוירוס הקטלני. לאחר הביקור בבתי בני משפחתה ובבית הכנסת השכונתי, התברר שהשרה נדבקה בוירוס ובכך העמידה בסכנת הדבקות את כל מי ששהה בקרבתה. אין ויכוח שהשרה יכולה להחליט להעמיד את עצמה ואת בני משפחתה בסכנת הדבקות והם יכולים להחליט לקבל ולהכיל את זה אבל מה עם הנהג שעובד איתה, האם ניתנת לו האפשרות להחליט האם מתאים לו לקבל את ההחלטה המוטעית של השרה? האם הוא במקום שבו הוא בכלל יכול להרשות לעצמו ורשאי להביע את דעתו בנושא או שזה ברור מאליו שעליו להמשיך לבצע את תפקידו למרות קיומה של הסכנה הממשית?

מפקד תחנת המשטרה מוריה, נצ"מ קובי יעקובי, מי שאחראי על הטיפול בהפגנות בבלפור מול בית ראש ממשלת ישראל, נדבק בקורונה. בסבירות גבוהה שהמפקד נדבק במהלך ביצוע תפקידו בטיפול בהפגנות. יחד איתו במשימה, משתתפים מאות שוטרים שנמצאים תחת פיקודו וגם הם כמוהו מוצאים את עצמם במצב של קרבה לאנשים רבים שאינם שומרים על ההנחיות וברור שבתוכם ישנם כאלה שנושאים את הנגיף ואף כאלה שיתכן וכבר חולים. המפקד ושוטריו נשלחים לביצוע המשימה כל פעם מחדש כאשר נראה שלא עומדת בפניהם הברירה להחליט האם מתאים להם לעמוד בסכנת הדבקות ממשית. נראה שאין להם את האופציה להשפיע על החלטות הארגון ומפקדיו והם חייבים להתייצב ולבצע את המשימה למרות הסכנה האישית והלא שגרתית הכלולה בה. האם זה נכון שהטיפול בהפגנות יתבצע בדיוק באותה אסטרטגיה שמופעלת בימים רגילים ושגרתיים? האם זה נכון להציב את המפקדים והשוטרים בעמדות שמסכנות אותם?
פורסם בתקשורת ב 10.10.2020: 

שוטר בשנות ה-50 לחייו נפטר מקורונה

במסגרת עבודתו השוטר התנהל בסביבה של חולים 

חיילים מתלוננים: בצה"ל מתעלמים מההנחיות להימנעות מהדבקה בקורונה
חיילים מספרים כי חרף ההנחיות שנועדו למנוע את התפשטות הקורונה בצה"ל, הם נדרשים לשהות בקבוצות גדולות, פועלים בתנאי היגיינה ירודים וכי נאסר על חובשים שבודקים חולים להשתמש במגני פנים.

צה"ל הוא ארגון גדול מאוד שהשליטה על כל המשרתים בו בימי שגרה נחשבת למשימה קשה ביותר אז אחת כמה וכמה בימים לא רגילים כמו ימי אירוע הקורונה בו נדרש צה"ל למשנה זהירות שכולל שינוי הגדרות והנחיות ושינוי במאפייני הפעילות השגרתיים, וכל זאת כדי לשמור על כלל המשרתים בו מפני הדבקה מיותר. גם בצה"ל, כמו בשאר גופי הביטחון, החייל הקטן כנראה ומוצא את עצמו במצב של חוסר אונים ואינו באמת יכול להשפיע במצבים שבהם הוא מזהה אי עמידה בהנחיות.

עד להגעתו של וירוס הקורנה לעולם, איום הדבקה בוירוס על אנשי הביטחון במהלך ביצוע תפקידם כנראה שלא נלקח בחשבון ובמידה מסוימת ניתן להבין זאת, אבל מרגע הגעתו יחד עם השפעתו העצומה וסכנת החיים שהוא מייצר, אסור להכיל התנהגות של ארגון ו/או בעל תפקיד ממלכתי שלא עומד בהנחיות הממשלה וגרוע מכך מעמיד בסכנה אנשים אחרים ובכלל זה כאלה שנושאים בתפקיד שירותי שאין להם באמת יכולת השפעה. איום של וירוס על איש הביטחוון אינו דומה לכל איום שגרתי אחר שיכול להתרחש בכל רגע ולכן אסור להתייחס אליו כאל עוד איום ברשימת הדפ"אות המוכרת. אסור להפוך את האחריות לאישית ולהעביר אותה אך ורק לאיש הביטחון באשר הוא ובאותה מידה אני חושב שלא יהיה נכון להשאיר את האחריות בידי נושא התפקיד הממלכתי. באירועים לא שגרתיים, כמו אירוע הקורונה, האחריות המלאה להנחיות צריכה להיות אך ורק בידי הממשלה והכנסת כאשר על כל השאר חלה החובה לבצען ככתובן וכלשונן. באירועי קיצון, על הממשלה והכנסת לכלול בהנחיות לביצוע גם את נושאי התפקידים הממלכתיים כגון ראשי ארגון, שרים, מפקדים, מנהלים וכו' ובנוסף להגדיר תהליך שבו כל בעל תפקיד שירותי יהיה יכול בעזרתו להרים דגל אדום לפני ביצוע משימה או במהלכה מבלי לחשוש ולפחד שיאבד את משרתו ופרנסתו. לצורך העניין, נשיא ארצות הברית לא יכול להחליט לצאת להביע תודה לתומכיו כאשר הוא חולה ומעמיד בסכנה את בעלי התפקידים שסביבו ועד כמה שזה יכול להישמע הזוי, אם יחליט בכל זאת לעשות זאת יוכלו הנהג והמאבטחים להחליט לא להצטרף אליו מבלי להיענש על כך. דווקא הנשיא עצמו צריך לדעת שבהחלטתו הוא מעמיד את משרתו בסכנת המשך. גם לנהג ו/או למאבטח של שר צריך לאפשר להחליט להרים דגל אדום כאשר הוא מזהה אי עמידה בהנחיות. הנהג יוכל להחליט שאינו מוכן לנהוג ברכב כאשר ברור לו שהאישיות לא עומד בהנחיות הממשלה. מאבטח שיזהה שהמתקן שבו הוא עובד ובכלל זה העמדה שבה הוא נדרש לעמוד לא הותאם לעמידה בהנחיות ולא סופקו לו כל אמצעי ההגנה הדרושים, יהיה רשאי גם הוא לא לבצע את תפקידו באוטומט מבלי שיותר לו להעיר ולהאיר את עיני מנהליו לכשלים שמעמידים אותו בסכנת הדבקות ממשית. ארגונים ויחידות ביטחון נדרשים וחייבים לבצע שינויים בתפיסה ושינויים במאפייני המענה השגרתיים כדי להימנע עד כמה שניתן מהעמדת העובדים שלהם בסכנת הדבקות. זה דורש ממקבלי החלטות להתאים את עצמם ואת הארגונים שתחתם למאפייני איום הוירוס ולא להיפך גם אם זה עומד בניגוד גמור למה שהתרגלו אליו עד כה. יש למצוא דרכים אחרות ויצירתיות כדי להתמודד עם כל אזרח שלא עומד בהנחיות מבלי לגרום לאנשי הביטחון לעמידה בסכנת הדבקות. שום דרך פעולה שהיתה נהוגה בימי שגרה לא ניתנת להמשך יישום בימי הקורונה כל עוד המבצעים אותה עומדים בסכנת הדבקות.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם כאשר נדרשים לחשיבה אחרת לחלוטין!!!

צה"ל "מספק" נשקים ותחמושת לגורמים עבריינים

הפרסומים הרבים בכלי התקשורת השונים על פריצות למחנות צה"ל בכלל וגניבות נשקים ותחמושת בפרט מעידים שמדובר בנושא בוער שהפך עם השנים לתופעה שמסרבת להסתיים ולהעלם. אני חושב שבשנים האחרונות אין רמטכ"ל שלא מצא את עצמו מתעסק בתחום הגנת המחנות שכולל בתוכו גם את ההגנה על נשקיות ובונקרים הנמצאים כמעט בכל מחנה בישראל ויש הרבה כאלה. ההיגיון הפשוט והבריא, המתבסס על המשך תופעת הגניבות מצה"ל, מעיד על כך שגורמים עבריינים רואים עדיין בצה"ל כ"ספק" נשקים ותחמושת איכותי וזאת למרות שצה"ל ביצע פעולות רבות ושונות לשיפור רמת ההגנה שהצליחו להטות את הגרף לירידה בכמות הנשקים והתחמושת שנגנבו.

אירוע הגניבה הגדול האחרון שהתרחש בספטמבר 2020 במחנה גיבור בצפון הארץ, בוצע כנראה על ידי גורמים עבריינים שהצליחו במקצועיות ובקלות מטרידה לשים את היד על 38 נשקים שמהר מאוד נמכרו "ללקוחות" שמשתמשים בהם לביצוע פעילות בלתי חוקית בעליל.
כל מי שישקיע זמן (כמוני) לצורך חיפוש פשוט באינטרנט, יצליח להבין את גודל התופעה שנמצאת בסביבתנו כבר שנים רבות ובסופו של דבר משפיעה על האזרחים בישראל ועל צה"ל כאחד הגופים הממלכתיים שאמון על ביטחונם.
מספיק לקרוא חלק מהסיכום של השופט שעמד בראש המשפט נגד הגנבים ממחנה שדה תימן כדי להבין על מה מדובר:

"לא בשולי הדברים, בית המשפט מוצא לנכון להעיר על הקלות הבלתי נסבלת שבה נשקיה בתוך בסיס צבאי, נפרצת כמעט באין מפריע ונגנבים מתוכה עשרות רובי 16 –M שמוצאים דרכם לגורמים עבריינים. כך גם יש לתהות הכיצד האחים הנאשמים, שהינם בעלי עבר פלילי לא מבוטל, נכנסים לתוך בסיס צבאי ומקבלים הלכה למעשה גישה נוחה למחסני תחמושת?… גם משך הזמן שלקח לגלות אותה התפרצות, מן הראוי שייבחן על ידי הגורמים הרלבנטיים בצבא שכן יכול וגילוי מהיר יותר היה מסכל את מכירת הנשקים בסמוך לאחר מכן…. אין זאת, אלא, דוגמה קיצונית לתופעה רחבה במסגרתה אמצעי לחימה רבים, בכללם מטעני חבלה, תחמושת ורובים נגנבים מתוך הצבא ומוצאים דרכם לגורמים פליליים. יש לקוות שבעקבות אירוע זה הופקו לקחים המתאימים, שונו הנהלים וחודדו הנחיות בבסיס שדה תימן, ולא רק בו."
 
הניתוח שלי לתופעה מתבסס על המידע הרב שפורסם במדיה הגלויה ועל תרגומו מהבנתי, הערכתי ודעתי האישית בלבד.

מדוע אמצעי הלחימה, נשקים ותחמושת, בצה"ל הפכו ליעד איכותי של גורמים עבריינים? 
כל אזרח שומר חוק מבין שקיימים בסביבתו אזרחים שאינם שומרי חוק, עבריינים, שכחלק מעיסוקם משתמשים באמצעי לחימה רבים ומגוונים ולכן נדרשים כל הזמן להצטייד בהם – בנשקים, בתחמושת, במטענים, ברימונים ועוד. מכיוון שישראל אינה ארצות הברית שבה נשקים נמכרים בחנויות ואזרחים רבים מצטיידים בהם ומאחסנים אותם בבתים, אין בה הרבה אפשרויות להצטיידות לא חוקית באמצעי לחימה. העבריינים בישראל מודעים לכך ולכן מחפשים ומאתרים כל גורם שיש ברשותו אמצעי לחימה או שיכול לספק להם אותם תמורת תשלום. בישראל, צה"ל הוא הגורם שברשותו הכמות הגדולה ביותר של אמצעי לחימה מכל המינים ומכל הסוגים שכחלק מפעילותו הרחבה מאחסן אותם בנשקיות ובבונקרים הפזורים במחנות הרבים הממוקמים בכל רחבי הארץ ובנוסף מצייד מספר גדול של משרתים בנשק ותחמושת שנמצא עליהם או מצוי במגורים במחנה או בבתים הפרטיים. יוצא מכך, שלמרות שהעבריינים בישראל מוצאים את הדרך לרכוש כמות אמצעי לחימה מגורמים שמצליחים להבריח אותם ממדינות שכנות עדיין צה"ל מהווה עבורם את ה"ספק" האיכותי, הקרוב והזמין ביותר.  

מה הקשר בין אמצעי הלחימה הקיימים בצה"ל לבין ייעודו כארגון ממלכתי?
"מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל בטחון אזרחיה ותושביה" (מתוך "רוח צה"ל").
אני בדעה שהמטרה בהגדרתה כוללת לא רק את יכולת הלחימה כנגד האויב התוקף במלחמה מבחוץ או מתוך שטחי ישראל אלה גם את יכולת ההתמודדות כנגד גורמים פליליים שבפעולתם פוגעים בחוסן הארגון והמשרתים בו ואף בביטחון האזרחים. 
כארגון ממלכתי, צה"ל חייב לדעת להגן על המתקנים הרבים שברשותו, על השוהים, אמצעי הלחימה והרכוש שבתוכם. 

איך ניתן לדעת שמדובר בתופעה ולא באירועים מקריים וחולפים?

  • הנתונים המספריים של כמות הנשקים שנגנבו במהלך השנים האחרונות לא משאירים מקום לספק:
  • מספר האירועים שמפורסמים לציבור (דוגמאות בלבד):

התמונות של נשקים ותחמושת שנמצאו, צולמו ופורסמו (שתי תמונות לדוגמא):

קיומו של מחירון לאמצעי לחימה בשוק השחור:

מדוע צה"ל מצליח רק למזער את נזקי התופעה ולא באמת מצליח לעצור אותה לגמרי?
התשובה לשאלה הזו קשורה באופן ישיר לעיסוק צה"ל בתחום הגנת המחנות שברשותו ותחת אחריותו. לדעתי הטעות המרכזית של צה"ל היא בחוסר ההבנה שהמטרה שלו, שכוללת שמירה על בטחון האזרחים בישראל, צריכה להיות מיושמת אל מול כל היריבים הקיימים וכנגד כל האיומים שהם מייצרים ולא רק אל מול אלה שמידי פעם פותחים במלחמה נגד ישראל. כתבתי בעבר שתפיסת אבטחת המחנות של צה"ל, הדוגלת בשיטת מעגלי אבטחה, מקצועית ונכונה ואני עדיין חושב ומאמין שזה נכון. נובע מכך שהבעיה בתוצאות העגומות בשטח נובעת אך ורק מהקושי של צה"ל ליישם את המוגדר בתפיסת האבטחה. צה"ל מוכוון מוכנות למלחמה וטוב שכך אבל בדרך שוכח שאסור שעמידה במטרה אחת תהיה על חשבון עמידה במטרות אחרות ונוספות שמוטלות עליו. במילים פשוטות, אסור לצה"ל להזניח את תחום הגנת המחנות ולכן עליו לבצע שינוי של 180 מעלות בדרך היישום שאימץ לעצמו במהלך השנים האחרונות וכוללת את הבעיות המרכזיות הבאות:

  • העוסקים בצה"ל ביישום תחום הגנת המחנות אינם אנשי מקצוע ובדרך כלל עושים זאת בנוסף לתפקידם העיקרי – התוצאה הנובעת מכך שלרוב רמת האבטחה נמוכה ולא רק שלא מצליחה לתת מענה איכותי לאיומים אלה יוצרת בעצמה פערים ופרצות במעגלי האבטחה השונים.
  • החיילים/ות המשובצים/ות לתפקיד האבטחה בצה"ל הינם עם בעיות תנאי שירות קשות ולכן מאפייני השירות שלהם ייחודיים – התוצאה הנובעת מכך, שלא באשמתם, בשיבוצם לתפקידי אבטחה, צה"ל בעצם שם את החתול לשמור על החלב.
  • צה"ל מנסה ליישם את האבטחה מבלי שיהיה בתוכו יחידה מקצועית וייעודית שתרכז את הנושא וללא תכנית פעולה אחת סדורה – התוצאה הנובעת מכך שקיימים פערים גדולים ברמת האבטחה הנעשית ביחידות השונות.
  • בהתייחסותו לאירועים חריגים בתחום האבטחה, צה"ל בעצם משדר שאפשר וניתן להמשיך כרגיל – רמת הענישה נמוכה מאוד ביחס למסקנות הנובעות מתחקירי האירועים השונים ולכן הסיכוי שמפקדים בצה"ל יבינו שעליהם לשנות את ההתייחסות לתחום האבטחה נמוכה ביותר.
  • רמת ההרתעה של צה"ל אל מול היריב הינה נמוכה – התגובה של צה"ל לפעולות היריב הבדואי בדרום, הכוללת גם הנחיות למפקדים ולחיילים לאי תגובה בזמן אמת, משקפת את חוסר ההרתעה שמייצר צה"ל אל מול תופעת הגניבות.

בדרך היישום שצה"ל סיגל לעצמו, במו ידיו יוצר פערים ופרצות במעגלי האבטחה שהופכים להזדמנויות עבור היריב הפלילי:

  • השארת אמצעי לחימה וכלים בשטח ללא השגחה ואבטחה:

התנהגות בשטח שאינה עומדת בקנה אחד עם ההנחיות ויוצרת הזדמנויות ליריב:

אם איזה יריב צה"ל צריך להתמודד ומהן דרכי הפעולה שלו?
צה"ל מוצא את עצמו שוב ושוב מתמודד מול יריב פלילי בעל יכולות שלא מביישות שום ארגון מקצועי וממלכתי. 
היריב הפלילי פועל בתהליך מסודר שכולל איסוף מידע מדוממים, ביצוע תצפיות ומעקבים, הפעלת "סוכנים" בתוך הארגון, יכולת תכנון מבצע, יכולת הגעה ליעד בלי להתגלות, יכולת פריצה ובדרך כלל יכולת מכירה מהירה של הסחורה הגנובה וחזרה לשגרה. מדובר ביריב מתוחכם שלמד להכיר את כל החסרונות של ארגון גדול כמו צה"ל ובזכות כך יודע לזהות פרצות והזדמנויות ולהשתמש בהן לטובתו ביעילות רבה ולאורך זמן.
באזור הדרומי, צה"ל מתמודד מול היריב הבדואי שמבצע את פעולת הגניבה לאור יום, תוך כדי פעילות אימונים של החיילים ולנגד עיניהם ובנוכחותם הקרובה.

להלן מספר דוגמאות שממחישות היטב את דרכי הפעולה של היריב הפלילי:

  • גניבת הנשקים משדה תימן – קבלן עבודות בעל אישור כניסה למחנה מנצל זאת על מנת לשחד חיילים שבסופו של דבר מסייעים לבצע את הגניבה:
  • שיבוץ חיילים עם תנאי שירות קשים – סיוע של חייל צה"ל לגניבת נשקים ממחנה:

פיזור גדול של נשקים – מעקב וגניבת נשק מבית של חייל:

  • רמת הרתעה נמוכה אל מול היריב – פעילות היריב תוך כדי אימונים של החיילים:

הנחיות לחיילים לאי תגובה בזמן אמת – גניבת ציוד באור יום לנגד עיניהם של החיילים (דוגמא אחת מתוך רבות):

  • האם צה"ל יכול לבצע שינוי של 180 מעלות ביישום תפיסת האבטחה?
    צריך לציין שצה"ל כן מנסה להתמודד עם התופעה שנפלה עליו וכן מבצע פעולות מניעה שחלקן מצליחות לשבש את תכניות היריב הפלילי ובכך מורידות את כמות אמצעי הלחימה שנגנבים מהמחנות ולמרות זאת עדיין מדובר בסוג של פלסטר ולא בניתוח שורש כפי שנדרש כדי למגר את התופעה פעם אחת ולתמיד. דרך הפעולה הנוכחית לא יכולה להצליח למגר את התופעה מכיוון שמושתת על החלטות שמתקבלות כתגובה כל פעם שמתרחש אירוע ולא על תכנית פעולה סדורה. 
    כדי להצליח על צה"ל לבצע את השיניים המרכזיים הבאים:

  • להקים בצה"ל יחידה ייעודית שתהיה העוגן המקצועי והגוף המנחה היחיד בתחום האבטחה בכלל ובתחום הגנת המחנה בפרט כולל הקמת בית ספר לאבטחה אחד שיהיה אחראי על כלל ההכשרות המקצועיות.
  • להגדיר את המחנות כמתקנים הממוקמים בסביבה אזרחית ולא כמוצבים הממוקמים בחזית אל מול האויב ולאמץ את שפת אבטחת המתקנים האזרחית.
  • לשבץ לתפקידי יישום האבטחה מפקדים וחיילים בעלי נתונים אישיים גבוהים יותר וללא תנאי שירות קשים הדורשים קשב וטיפול מיוחדים.
  • במחנות רגישים יהיה נכון אם צה"ל ישכיל לאזרח את האבטחה וישתמש בשירות אבטחה מקצועי של חברות פרטיות.
  • שינוי המדיניות בכל הקשור לתגובה בזמן אמת לאירועים המתרחשים במחנות ובאזורי האימונים בדגש על הגזרה הדרומית.
  • העברת מסר חד משמעי לכלל המפקדים בצה"ל על חשיבות יישום משימת האבטחה בדיוק מלא למוגדר בתפיסה וביצוע אכיפה סדורה ויעילה שכוללת ענישה קשה בכל מצב של אי עמידה בפקודות ובמשימה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בכל החזיתות!!!

אבטחת אישים – ניסיון ההתנקשות באלכסנדר זכרצ'נקו (מנהיג המורדים במזרח אוקראינה)

אלכסנדר זכרצ'נקו, מנהיג המורדים (הבדלנים הפרו רוסים) במזרח אוקראינה ומי שהתמנה לראש ממשלת הצללים של מחוז דונייצק, הבין שלאור המצב ובהמשך לתפקיד שלקח על עצמו, עליו להיות אישיות מאובטח ולכן דאג לעטוף את עצמו במה שנראה כמו יחידה לאבטחת אישים.
יתכן שההחלטה על כך נבעה מההתנקשות בארסני פבלוב מי שהיה אחד מהמפקדים הבכירים בשורות המורדים וכונה בשם "מוטורלה". "מוטורלה", רוסי במוצאו, עמד בראש כוח מורדים בשם ספרטה ודאג להתגאות בפעולותיו נגד כוחות אוקראינה ואף תיעד אותם במצלמת GOPRO. ביום שלישי, 18 באוקטובר 2016, "מוטורלה" הפסיק ל"שדר" – מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד במעלית בבניין מגוריו, הופעל והתפוצץ כאשר ארסני פבלוב ושומר ראשו נכנסו אליה כדי לעלות לדירתו. ארבעה רעולי פנים קיבלו אחריות על ההתנקשות בסרטון שפרסמו באינטרנט. הארבעה, שהופיעו לצד דגל השייך לקבוצה ניאו-נאצית באוקראינה, אמרו כי המטרה הבאה שלהם תהיה איגור פלוטניצקי, מנהיג הממשל העצמאי והלא-מוכר של לוהנסק ואלכסנדר זכרצ'נקו, ראש הממשלה של הממשל בדונייצק.

בפברואר 2017, האוקראינים התנקשו בחייו של מפקד נוסף מכוח המורדים, מיכאל טולסטי (המכונה: GIVI), באותה דרך פעולה. מטען חבלה הוטמן במעלית הבניין בו היה משרדו של מיכאל. כאשר הוא והמאבטח הצמוד שלו עלו במעלית, הופעל מטען החבלה ושניהם נהרגו במקום.

אחת מדרכי הפעולה של מתנקשים באישים לאורך ההיסטוריה היא הנחת מטען חבלה במקום שידוע שהאישיות מגיע אליו בתדירות קבועה (דפוס פעולה) והפעלתו בתזמון מדויק שמתבסס על הפללה (זיהוי וודאי של האישיות) בזמן אמת. מדפס בפעילות אישיות נותן ליריב המתנקש זמן רב כדי להתארגן על תכנון וביצוע ההתנקשות.
היה מצופה מאלכסנדר זכרצ'נקו ו/או ממי שהיה אחראי על מערך האבטחה סביבו, שלאחר ההתנקשויות בארסני פבלוב ובמיכאל טולסטי, על ידי מטען חבלה, שידאג שמעגלי האבטחה סביבו יכללו מענה גם כנגד מטעני חבלה.

סרטון שהעלה אלכסנדר לאחר ההתנקשות בארסני פבלוב:

ביום שישי, 31 לאוגוסט 2018, החליט אלכסנדר ללכת ולשתות קפה באחד מבתי הקפה האהובים עליו בעיר דונייצק כשהוא כמובן מאובטח על ידי צוות האבטחה שלו שאמון על שמירה על חייו. ההגעה של אלכסנדר לבית הקפה תועדה במצלמות האבטחה של המקום:

ברגע שאלכסנדר זכרצ'נקו נכנס לבית הקפה הופעל מטען חבלה עוצמתי שהוטמן מבעוד מועד על ידי המתנקשים. 
אלכסנדר נהרג בפיצוץ ובנוסף אליו שר החוץ של המורדים, אלכסנדר טומופייב, נפצע. 

תמונה של בית הקפה לאחר הפיצוץ:

לאחר זמן, המתנקשים נתפסו וסיפקו עדות מצולמת על דרך הפעולה שלהם:

ההתנקשות באלכסנדר זכרצ'נקו מזכירה לכל מי ששכח שתחום אבטחת האישים הינו מקצוע ייחודי בתוך עולם האבטחה ולכן דורש הכשרה מקצועית לעוסקים בו ועבודה בשטח על בסיס תפיסת הפעלה הכוללת הנחות עבודה ורשימת איומים רלוונטיות למאפייני הפעילות של האישיות המאובטח והאזורים בהם הוא שוהה ומסתובב.
ברור שצוות האבטחה שהגיע עם אלכסנדר לבית הקפה אינו צוות אבטחת אישים מקצועי ומיומן מכיוון ששום פעולה שהתבצעה מרגע ההגעה לבית הקפה אינה מתאימה לעקרונות האבטחה הנדרשים כדי להתמודד עם רשימת האיומים הרלוונטיים בפעילות כזו של האישיות.
האירוע ממחיש לכל אישיות, ממלכתית או פרטית, שצורך אבטחה סביבו, שמאבטחים שנראים כמו "גורילות" ועושים פרצוף קשוח ושנוסעים ברכבים חדשים ויוקרתיים, אינם באמת מאבטחי אישים ואינם מייצרים מעגלי אבטחה יעילים שעושים רושם על היריב המתנקש ומרתיעים אותו ושבאמת יכולים למנוע פגיעה במושא האבטחה שלהם.
כאמור, היה מצופה מאלכסנדר זכרצ'נקו וממפקד צוות האבטחה שלו להבין שהמתנקשים ששמו אותו על הכוונת "אוהבים" להשתמש במטעני חבלה עוצמתיים כדי להצליח במשימה ולדאוג להכשיר את צוות האבטחה לבצע פעולות מקדימות הכוללות סריקה נגד חבלה.
התנקשות באישיות, כפי שהתבצעה נגד אלכסנדר, דורשת מהיריב לבצע איסוף מודיעין טוב שיחשוף את המקומות הקבועים שאליהם מגיע היעד ובמיוחד מקום שיוגדר כמדפס בפעילות, מקום שיודעים כמעט בוודאות באיזה יום ובאיזו שעה יגיע אליו היעד ויגלה את פעולות צוות האבטחה לפני ובמהלך הגעת האישיות לכל מקום. אין ספק, שהמתנקשים הכירו בעובדה שצוות האבטחה של אלכסנדר זכרצ'נקו לא מבצע פעולות מקדימות לפני הגעתו למקום מסוים. בראיית המתנקש, יש לו הזדמנות אחת להצליח במשימת ההתנקשות ולכן הוא יבחר את המקום והדרך שמבחינתו יהוו הצלחה של 100%. אם ההתנקשויות בשלושת מפקדי המורדים באוקראינה התבצעו על ידי אותו גורם אז אין ספק שהוא בעל מיומנות גבוהה בהכנת מטעני חבלה, הטמנתם במקום הנכון והפעלתם בתזמון המדויק. בדרך כלל, הפעלת מטען חבלה בתזמון כזה, כפי שתועד באירוע, מחייב את היריב לשהות בגזרה במרחק המאפשר לו לראות את הגעת היעד, להיות בעל יכולת לזהות אותו בוודאות ולהפעיל את מטען החבלה בנקודת הזמן הנכונה.

מאפייני ההתנקשות מדגישים את החשיבות בעמידה בכמה עקרונות מרכזיים באבטחת אישים:

  1. כוח אבטחה מוכשר ומיומן לביצוע אבטחת אישים.
  2. ניתוח לוחות זמנים ופעילות של האישיות כדי לזהות פעילות מדפסית.
  3. בפעילות שמוגדרת כמדפס – ביצוע פעולות מקדימות הכוללות סריקה נגד חבלה, סריקות לאיתור יריב בגזרת האיום, שימוש באמצעי צילום לצורך מעקב מקדים, הונאה והטעיה ועוד.
  4. ביצוע שבירת שגרה בפעילות היומיומית של האישיות.

כל אדם, בעל מעמד ממלכתי או פרטי, שנמצא תחת איום לפגיעה מצד גורמים עוינים, חייב להבין שאם חייו באמת חשובים לו והוא מעוניין להגן עליהם בסיכויי הצלחה גבוהים, עליו להשקיע משאבים רבים כדי לעטוף את עצמו ביחידה לאבטחת אישים מקצועית ברמה הגבוהה ביותר וכי כל כסף שישקיע במאבטחים לא מיומנים לביצוע אבטחת אישים ילך לטמיון וגרוע מכך, ישאיר אותו חשוף לפגיע בחייו.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בדרך המקצועית והנכונה בלבד!!!