העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך

בכל הביקורות האקטיביות האחרונות שביצענו בארגונים וחברות שונות המסקנה העיקרית עסקה בחשיבות העובדים במערך האבטחה. כן, קראתם נכון, העובדים משולבים במערך האבטחה למרות שהייעוד המקצועי שלהם אינו קשור כלל לאבטחה ובנוסף אינם בעלי הכשרה לביצוע פעולות אבטחה בגזרתם.
מי שינתח בצורה מקצועית ונכונה את המתקן שלו בראיית התוקף, יגלה ויבין שהיריב שיצליח לעבור את מעגלי האבטחה הראשונים, יגיע למעגל האבטחה האחרון ויפגוש בו את העובדים ולא את המאבטחים, כך שבפועל במקום שבו היריב נמצא ביעד הפגיעה הסופי שלו בתוך המתקן מי שימצא בסביבתו הם העובדים. במצב הזה העובדים הם היחידים שיכולים לזהות את היריב כחריג ולפעול לחשיפתו בזמן אמת.
כשחושבים על זה, כל עובד הוא כמו מצלמה מתקדמת ומשוכללת. יש לו עיניים כדי לראות (העדשה), יש לו אוזניים כדי לשמוע (המיקרופון) ויש לו שכל וחשיבה כדי לעבד את הנתונים ולקבל החלטה (התכנה). עכשיו תתחילו להבין ולבדוק כמה "מצלמות" יש לכם במעגל האחרון ואיפה. הפער שהצבענו עליו בכל הביקורות האקטיביות שביצענו בכל הקשור לעובדים בארגון, חברה או עסק גילה את הסיבה לכך שהעובדים לא מצליחים לשמוע ולראות את היריב בסביבת עבודתם למרות שהוא עומד ומבצע את זממו קרוב מאוד אליהם – ה"תכנה" של העובדים לא הוזנה בהגדרות המתאימות להבנה שמדובר באדם חריג שמבצע פעילות חריגה. העובדים לא עברו מעולם הדרכה או הכשרה מקצועית שתכין אותם ותאפשר להם לאתר את היריב בסביבת עבודתם.

ארגונים, חברות ועסקים אשר הבינו שלא ניתן להציב מאבטח ומצלמה בכל מקום במתקן והשכילו לשלב את העובדים במערך האבטחה העלו את המענה נגד תקיפה פיזית בצורה מרשימה. דרושה לכך החלטה ניהולית להקצאת משאבים מקצועיים ונכונים שיהפכו כל עובד ל"מצלמה" איכותית וחכמה. סוג של מצלמה עם אנליטיקה בתוכה.
מדוע ישנם עדיין הרבה מאוד ארגונים, חברות ועסקים שלא עשו זאת? 
חברה שלא נפגעה על ידי יריב ואינה מודעת לאיומים ולסכנות וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שבמודע לא רואה לנכון להשקיע משאבים במערך האבטחה שלה מעבר לנדרש ממנה וגם וכנראה שתפקח את עיניה רק לאחר שהתרחש אירוע חריג. 
חברה שרצה קדימה ומשקיעה משאבים ותקציבים רבים בהגנה על המידע כנגד תקיפות מבחוץ ומזניחה או שוכחת את האבטחה הפיזית.
לשתי החברות הראשונות אין לי יותר מידי מה להגיד חוץ מלאחל להם בהצלחה והלוואי שלא יותקפו אף פעם.
לעומתן, אומר לחברה השלישית שסביר להניח שנדבקה בתופעת הסייבר הפופולרית כמו הרבה חברות אחרות ואסביר שבשנים האחרונות ארגונים, חברות ועסקים רבים משקיעים כסף רב במתן מענה כנגד איומי סייבר ובצדק כי במידה ויתממשו יוכלו לגרום לנזק קשה ולעיתים לבלתי הפיך, אבל כאשר זה בא על חשבון המענה הפיזי ברור שהחשיפה לאיומים הקיימים נשארת גבוהה. בד בבד עם העליה בהשקעה בסייבר נושא ניהול הסיכונים השתכלל והשתפר וגרם לכך שיותר ויותר מנהלים ומנב"טים מצליחים להגדיר רשימת איומים ממוקדת שרלוונטית למתקן ולמאפייניו בלבד. אני חושב שכל רשימה כזו, עד כמה שתהיה מממוקדת חייבת תמיד תכלול איומים שקשורים לתקיפה פיזית של המתקן ולא רק תקיפה מרחוק.
ישנם יריבים בעלי יכולת חדירה לתוך המתקן בשעות הפעילות שלו שיודעים כיצד לעבור את מערך האבטחה בדרכם לחדר השרתים ולמשרדים/חדרים/מחסנים רגישים שכוללים מידע ו/או ציוד בעל ערך רב וכו'. כאמור, במקומות האלה בתוך המתקן, אם היריב פוגש אנשים אלה הם העובדים ולא המאבטחים.
עובד ללא מודעות לאיומים והסכנות קיימים בגזרתו וללא הכשרה וכלים כיצד להתמודד איתם, לא יצליח לזהות את היריב בזמן אמת ובטח שלא יידע להתמודד עמו, וגרוע מכך, בתמימותו יעזור לו להיכנס למקום אסור ואף ילווה אותו מבלי לדעת את כוונותיו הרעות.
יריב בעל יכולת בינונית ומעלה יודע לזהות תופעות בתוך הארגון שיוצרות פרצות ופערים במעגלי האבטחה ויודע כיצד לנצל אותן לטובתו תוך שהוא "מפעיל" את העובדים התמימים כדי שיעזרו לו מבלי שיידעו ויבינו שהם עושים זאת. היריב משטה בעובדים ללא הכשרה בקלות יחסית. לרוב זו לא אשמתם של העובדים מכיוון שלא הוכשרו לכך ולכן לא יידעו להיות ערניים לסכנות בגזרתם במקביל לביצוע עבודתם השגרתית.
עובדתית, עובד ללא הכשרה ייכשל ברוב הפעמים שבהם היריב יפעיל עליו מניפולציות ובמעמד המפגש עמו יתפתה לפתוח את הדלת למרות שכוללת מערכת בקרת כניסה, יאמין לדמות שהיריב עטה על עצמו ולתפקיד שייחס לעצמו, ישכח את הנהלים ויאבד אפילו את החשדנות הבסיסית הנמצאת בכל אדם. ישנם מצבים שבהם היריב כל כך משכנע כך שאפילו עובד שחושד שמשהו לא בסדר מרגיש חוסר ביטחון עצמי ויכולת לאזור את האומץ לעצור לרגע ולשאול את השאלות הנכונות או פשוט להזעיק את כוח האבטחה במתקן.
על מנת שעובד יהפוך להיות מעגל אבטחה אחרון מקצועי ויעיל צריך קודם להבין את הפער הקיים בנושא, לאחר מכן צריך להקצות לכך תקציב ומשאבים ובסוף צריך להעביר את העובדים הכשרה מתאימה. המטרה אינה להפוך את העובדים למאבטחים. המטרה הינה ללמד את העובדים לזהות חריגים בגזרתם תוך שהם מבצעים את תפקידם כנדרש וללא פגיעה בייעודם המקצועי. אפשר להגיע למצב שבו העובד רואה אדם בסביבתו ונדלקת לו נורה אזהרה. 

העובדים הם המצלמה הכי טובה שלך באזורים שבהם אין מאבטחים ויתכן שגם אין מצלמות ולכן כל מה שצריך לעשות זה להרגיל את העובדים להרים את הראש ולהשתמש בעיניים (העדשה) על מנת לזהות מי נמצא לידם והאם הוא מוכר ובעל אישור לשהייה במקום, להקשיב לרעשים (המיקרופון) בסביבה כך שגם אם העובד עסוק בעבודתו השגרתית ועיניו למטה הוא לא יאבד את יכולת השמיעה שתסייע לו לדעת שמשהו חריג מתרחש לידו ובסוף חלה חובה לצייד את העובדים בהגדרות חד ערכיות וברורות שיהוו עבורו את התכנה שתחבר את מה שהעיניים רואות ואת מה שהאוזניים שומעות ליכולת לקבל החלטה האם מדובר באדם חריג שצריך להתייחס אליו עכשיו.
מי שיבצע את שכתבתי יצרף למערך האבטחה עשרות או מאות או אלפי מצלמות אנושיות וחכמות שיקשו על חייו של היריב וישפרו משמעותית את המענה כנגד האיומים שהוגדרו.  

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב העובדים!!!

אבטחה באתרי תיירות בעולם

בחודש פברואר האחרון טיילנו מספר ימים ברומא המדהימה והשופעת באתרים היסטוריים שמושכים אליהם אלפי תיירים כל יום. אלפי תיירים שמתחילים להגיע לאזור הכניסות לכל אתר זמן מה לפני פתיחתן ויוצרים ריכוז קהל גדול וקבוע עד לשעת סגירת אתר למבקרים. אתרי התיירות שונים בגודלם ובאטרקטיביות שלהם בעיניי התיירים ולכן מספר המבקרים משתנה בהתאם וגם תלוי בעונת השנה הרלוונטית. לא בכל אתרי התיירות נוצרים ריכוזי קהל גדולים אבל ישנם אתרים בהם קיים ריכוז קהל גדול במיוחד כל הזמן, אחד מהם הוא אתר הקוליסאום ברומא.
גם אנחנו הלכנו לבקר באתר הקוליסאום וכדי להיכנס לתוכו נדרשנו לעבור תהליך בידוק שכלל עמידה בתור עד לנקודת בדיקת כרטיס כניסה לאתר ועמידה בתור עד לבדיקת גוף וכבודה. כמי שעוסק וחושב כל הזמן על אבטחה, הסתכלתי על מערך האבטחה באתר כדי לענות על השאלה עד כמה הוא יעיל אל מול האיומים האפשריים הקיימים. 
למרות שאירופה עוברת בשנים האחרונות תהליך הבנה שנדרש לעשות אבטחה באזורי תיירות בכלל ובאתרים פופולאריים בפרט, ניתן לראות שתפיסת ושיטת האבטחה המופעלות בחלקם אינן נכונות ואינן נותנות מענה איכותי כנגד אפשרויות הפעולה של היריב. יריב אשר מעוניין לבצע פיגוע ראווה, יחפש מקום עם ריכוז קהל גדול יחסית המאפשר לו לגרום למכסימום הרוגים ופצועים בקלות ובפעולה פשוטה עד כמה שניתן ובעדיפות לאתר תיירות מוכר ופופולארי שיעלה את איכות והערך המוסף של הפיגוע.
על מנת להסביר מדוע למרות שקיים באתר מערך אבטחה התיירים המגיעים אליו נמצאים בסכנה ממשית, אתייחס לאתר הקוליסאום תוך הצגת תמונות להמחשה:
אתר הקוליסאום ממוקם באזור מרז העיר ובסמיכות לאתרי תיירות נוספים המשכים אליהם אלפי תיירים בכל יום. אל אתר הקוליסאום מגיעים אלפי תיירים כמעט בכל ימות השנה מפרק זמן לפני פתיחת הכניסה ועד לשעת סגירתה. בפרק הזמן הזה, קיים מחוץ לכניסה ריכוז קהל גדול יחסית הממתין בסבלנות להתקדמות התור ולכניסה לאתר לצורך ביקור בו.

תמונת אתר הקוליסאום לפני הגעת הקהל:

תמונות עם ריכוז הקהל החיצוני הממתין לכניסה – בצד המערבי של האתר:

חלק מריכוז הקהל החיצוני בצילום מלמעלה:

ריכוז הקהל הזה ממוקם מחוץ לנקודת התחלת תהליך הבדיקה הקיים באתר ולא נראה שיש בסביבתו מאבטחים ו/או שוטרים.
בהמשך, במסלול הבדיקה, קיים ריכוז קהל נוסף שממתין לתורו להיבדק בשער מגנומטר ובמכונת שיקוף:

במצב הקיים, אין ליריב שום סיבה לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר ולכן אין לו צורך להתמודד עם מעגל המאבטחים המוצב בעמדות הבדיקה הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף. השיטה הנוכחית הופכת את הקהל למטרה נייחת, חשופה וקלה לפגיעה.  

ניתוח בראיית התוקף:
כאמור, היריב התוקף מחפש ריכוז קהל נוח מבחינתו לפגיעה המונית. ריכוז הקהל התמידי הקיים באתר הקוליסאום, עונה לצרכי היריב התוקף ובמיוחד זה אשר ממוקם מחוץ למתחם מסלול הבדיקה. כפי שזה נראה, היריב לא צריך לעבור אבטחה כדי להגיע לריכוז הקהל החיצוני ולכן אין סיבה שירצה וינסה להגיע לריכוז הקל שנמצא בתוך שטח האתר.
ליריב אין בעיה לראות, ללמוד ולהבין שקיים מערך אבטחה רק בעמדות הבידוק הממוקמות בתוך שטח האתר, בקו הכניסות אליו. יש לציין שכדי להגיע לריכוז הקהל הפנימי, היריב צריך רק לעבור סדרן שבודק האם יש בידו של המבקר כרטיס וללא בדיקה גוף וכבודה. באתר הקוליסאום, כמו גם באתרי תיירות רבים נוספים, ניתן לראות שיש 2 ריכוזי קהל לבחירתו של היריב. ברור שרוב היריבים יבחרו את ריכוז הקהל החיצוני כיעד לפגיעה. 
מה עוד צריך מחבל מתאבד או מחבל עם רובה אוטומטי יותר מאש ריכוז קהל גדול שעומד חשוף ללא הגנה היקפית?

אני חושב שכל גוף אשר אחראי על אתר תיירות אשר מושך אליו אלפי תיירים שיוצרים ריכוזי קהל, חלה החובה להפעלת מערך אבטחה מקצועי הפרוס במעגלי אבטחה המוגדרים בתפיסה ושיטת הפעלה שנכתבו על בסיס ניתוח השטח ומאפייני הפעילות באתר בראיית התוקף וזאת על מנת להצליח להוות מענה יעיל והולם כנגד היריב הפוטנציאלי ולממש את האחריות על ביטחונם של כל האנשים שהגיעו לבר באתר. 
בישראל, קיימים מספר גופים בודדים אשר מפעילים מערך אבטחה הפועל מול היריב בשיטת איתור סימנים מחשידים בהתנהגות ובודקים רק את מי שסווג כחריג כאשר כל השאר זורמים לתוך המתקן/האתר ללא עצירה. אני מאמין גדול בשיטה מכמה סיבות:

  1. מחייבת את מגבשי וכותבי תכנית האבטחה למתקן לבצע ניתוח בראיית התוקף.
  2. מחייבת את המאבטח/ת לחשוב על היריב ולהיות אקטיביים במהלך המשמרת.
  3. מבטלת את המצב שבו מאבטח/ת הופך/ת לפסיבי/ת רק בגלל ההמתנה שאמצעי טכנולוגי, כמו שער מגנומטר, צריך לתת לו סימן לבדיקת אדם.
  4. מעבירה את היריב הפוטנציאלי מסלול כניסה שיש בו מספר מעגלי אבטחה לאיתור חריגים – היריב מרגיש שמחפשים אותו.
  5. המאבטחים/ות ניגשים ליותר אנשים לצורך ביצוע תשאול.
  6. הרמה המקצועית הביטחון העצמי של המאבטחים/ות עולים חדות.

כך צריכה להתבצע האבטחה באתר תיירות כמו הקוליסאום:

  1. יש להגדיר את גבולות הגזרה של האתר שזה כולל כל השטח שהמצאות יריב בו יכולה להוות סכנה לקהל המבקרים.
  2. בשטח ההיקפי של האתר, יש לאפשר לקהל לשהות אך ורק באזורים שהם חלק ממסלול הכניסה והיציאה מהאתר כאשר שאר השטחים יוגדרו כסגורים למבקרים ולעוברי אורח וכל זאת על מנת ליצור מסלול כניסה אחד חובה.
  3. יש ליצור מספר מעגלי אבטחה למטרת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות כאשר המעגל הראשון מוצב בתחילת המסלול ובכל גזרה שהוגדרה ככזו שיכולה לשמש את היריב לצורך התארגנות לפני כניסה לאתר, המעגל השני מוצב באזור בו ישנו ריכוז קהל, המעגל השלישי מוצב בעמדת בדיקת הכרטיסים, המעגל הרביעי מוצב בקו הכניסות האחרונות לאתר עצמו והמעגל החמישי מוצב בתוך שטח האתר.
  4. יש לתמוך במעגלים הפיזיים בעזרת מצלמות אבטחה המופעלות ונצפות במוקד מבצעי ומקצועי המוכשר ליכולת איתור חריגים על פי סימנים מחשידים בהתנהגות ל ידי מצלמות.
  5. יש להציב בגזרת המעגל השלישי ובמגל הרביעי עמדות בידוק הכוללות שער מגנומטר ומכונת שיקוף לצורך בדיקת כל אדם שסווג כחריג.
  6. לאורך כל מסלול הכניסה ובשטח הפנימי של האתר יש הציב שילוט מזהיר שמציין שהאתר מאובטח על ידי כוח פיזי ומערך מצלמות מתקדם ומקצועי.

בהתקיים כל העקרונות הללו, היריב הפוטנציאלי אשר יחליט להגיע לאתר בשלב איסוף המודיעין או בשלב הביצוע, יחויב ללכת במסלול מוגדר מראש שבו הוא יראה מאבטחים/ות אקטיביים אשר יגרמו לו לאי נוחות אף לרמת פחד ולחץ שיהפכו מצדו לביצוע פעולות בלתי רצוניות שיתורגמו על ידי מערך האבטחה לסימנים מחשידים בהתנהגות ויסווגו אותו כחריג שמחויב בתשאול מידי ובבדיקת גוף וכבודה.

שיטת האבטחה הנ"ל תגרום לכך שקהל מבקרים יזרום לתוך האתר כמעט ללא עצירה ובכך יבטל לחלוטין או כמעט לחלוטין את ריכוז הקהל החיצוני ויחייב את היריב לחפש את ריכוז הקהל בתוך האתר תוך שהוא לא יכול להימנע ממעבר דרך כל מעגלי האיתור והתמודדות מולם.

גזרת האחריות:

השטח המיועד לשהיית מבקרים ולכניסה לאתר:

מסלול הכניסה ומיקום מעגלי האבטחה:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" תוך יצירת מעגלי אבטחה אשר יגרמו ליריב לבצע טעויות!!!

אזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת

השאלה מדוע ראש הממשלה צריך אבטחה כל כך כבדה, שכוללת מספר גדול של מאבטחים ושוטרים, במהלך פעילות שטח שהוא מבצע כחלק מתפקידו ומתבצעת במקומות בהם ישנם אזרחים ישראלים? האם שירות הביטחון הכללי באמת חושב שאזרח/ית ינסו לפגוע בראש הממשלה? האם ראש הממשלה עצמו צריך לחשוש שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בו?
השבוע סייר ראש הממשלה בשוק התקווה בתל אביב ובמהלכו, כאשר הוא מפלס את דרכו בין מאות אזרחים שעוטפים אותו, מנסים להגיע אליו וצועקים לעברו כמה הם אוהבים ותומכים בו, אזרחית בת 19 הושיטה את ידה הימנית לדוכן ירקות, לקחה ממנו גמבה אדומה וזרקה אותה לעבר מיקומו של ראש הממשלה. מדובר בפעולה שמתבצעת על ידי אזרחית אחת שמחליטה לבד ובפתאומיות לזרוק משהו על ראש ממשלה. אזרחית אחת מתוך מאות שעוטפים את ראש הממשלה בצפיפות רבה.
 
תמונה המתעדת את הזריקה:

הסרטון:

משימת אבטחת ראש הממשלה באירוע מהסוג, המוטלת על היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, הינה אולי הקשה והמאתגרת ביותר מכיוון שמתבצעת בתנאים שבהם לא ניתן לבדוק את הקהל הרב השוהה במקום ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עם ראש הממשלה. המצב הזה עומד בניגוד מוחלטת עם ההנחיה המבצעית שנכתבה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שקבעה שהשב"כ, דרך היחידה לאבטחת אישים, יבצע תהליך סינון לכל אזרח שמשתתף באירוע עם ראש הממשלה ויכול להגיע למגע בלתי אמצעי עמו.
צריך להבין שמי שמחליט על ביצוע פעילות כזו, הגם שהיא לא נוחה בעליל לשב"כ, הוא ראש הממשלה בעצמו. בפועל, מרגע שראש הממשלה מודיע על הסיור בשוק היחידה לאבטחת אישים עושה את אבטחה בצורה הטובה ביותר ועם כל המשאבים והאמצעים העומדים לרשותה. נשאלת שאלה האם האבטחה בסיור כזה היא אפקטיבית כנגד האיומים הקיימים שטח? כל מעורבים בעשייה, כולל ראש הממשלה, מתפקדים תחת ניהול סיכונים ברור. בסיור שוק, האבטחה מסיבית ואגרסיבית ותצליח להתמודד עם כל ניסיון התקרבות לראש הממשלה לצורך פגיעה בו. 
אני חושב שהתשובה מאוד ברורה וחד משמעית – אזרח/ית ישראלי ינסה לפגוע בראש ממשלה שישראל פעם נוספת!!!
אירועי עבר מוכיחים זאת ובעיקר אירועים בהם אזרח ישראלי פגע באזרח ישראלי אחר כולל אזרח ישראלי שרצח את ראש הממשלה בעזרת אקדח שהיה ברשותו. ההיסטוריה מלאה בניסיונות התנקשות באישים ובניהם כאלה שבוצעו על ידי אזרחי המדינה מתוך מניע אישי, פלילי או פוליטי. אומרים שמה שהיה הוא שיהיה ושההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואני מאמין בכך וחושב שכל יחידה לאבטחת אישים צריכה להאמין בכך ולהיערך לכל תרחיש איום מהסוג הזה.
בישראל המורכבת, המחסום המדובר נפרץ כבר פעמיים ולכן ברור שייפרץ שוב בעתיד:

  1. השלכת הרימון בכנסת הייתה תקרית שהתרחשה ב-29 באוקטובר 1957, בה השליך משה דואק, בן 24, רימון יד בכנסת במשכנה בבית פרומין. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריוןשרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. דואק, שגנב את הרימון מצה"ל, לא הספיק לזרוק שני רימונים נוספים שהיו בידו. מניעיו לא היו ברורים, אך ככל הנראה נבעו ממצוקה אישית, ולא היו פוליטיים.
  2. רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי האזרח יגאל עמיר שירה בו 2 כדורי אקדח בגב במהלך הליכתו לרכב בסיום עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

לצערנו הרב, אנחנו נמצאים במציאות שבה אישי ציבור, כולל ראש הממשלה, מבינים ומניחים שיכול להיות שאזרח ישראלי יחליט לנסות ולפגוע בהם. לחלקנו זה נשמע לא הגיוני אבל זו המציאות ואסור להתעלם ממנה. האחראים על אבטחת ראש הממשלה והשרים בישראל חייבים שהנחת העבודה הזו תהיה לנגד עיניהם 24/7 וחייבים להאמין שהיא יכולה להתממש בכל רגע נתון ובכל מקום. הייתי חושב ואומר את אותו דבר גם אם היינו במצב שבישראל עדיין לא התרחש אירוע כזה ובעולם כן כי אני מאמין גם בהנחת העבודה שאם אזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו במדינה אחרת, אז זה יכול לקרות גם אצלנו בישראל. כאמור, לצערנו גם ישראל הצטרפה למדינות שאזרח ניסה להתנקש בראש הממשלה שלו.
אני בהחלט מבין את כל אלו שקשה להם להאמין שאירוע כזה התרחש שוב בישראל אבל באותה נשימה שואל אותם מה הם היו עושים וכיצד הם היו פועלים במידה ומשימת אבטחת ראש הממשלה היתה מוטלת על כתפיהם? האם היו מאפשרים לראש הממשלה ללכת לסיור בשוק התקווה כשהוא ללא אבטחה כלל או רק עם מספר קטן של מאבטחים? האם היו מאפשרים שראש הממשלה יגיע למגע בלתי אמצעי עם אזרחים שלא עברו בדיקה מקדימה? 
אם התשובה לשאלות הללו היא כן, אזי המשמעות היא שאותם אזרחים מוכנים יהיו לקבל ולהתמודד שוב עם מצב שבו ראש ממשלת ישראל נפצע או נרצח במהלך כהונתו.
אמנם אי אפשר להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור כדי לתקן את מה שכבר קרה אבל ארשה לעצמי להשתעשע במחשבה שאם אחרי אירוע זריקת הרימון בשנת 57 בכנסת ישראל היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שהוקמה בעקבות האירוע, היתה מתחילה את דרכה המבצעית מתוך אמונה חזקה יותר שתרחיש כזה יכול לקרות שוב אז יתכן ותפיסת ושיטת האבטחה היו מותאמות טוב יותר לאיום מהסוג הזה ויתכן והיינו מצליחים להתמודד טוב יותר מול יגאל עמיר.
לפעמים האבטחה סביב ראש הממשלה נראית לא הגיונית ואף מוגזמת ובצדק אבל מה זה לעומת המחשבה מה יקרה אם וכאשר ראש ממשלה בישראל ירצח שוב על ידי אזרח המדינה. השב"כ לא יכול ולא צריך לקחת סיכונים מיותרים וחייב לעשות כל שביכולתו כדי להגן על ראש הממשלה ולאפשר לו לממש את תפקידו כפי שהוא רוצה וכמעט ללא מגבלות.
הנחת העבודה שאזרח ישראלי ינסה לפגוע בראש הממשלה פעם נוספת נכונה וחייבת להיות על השולחן של כל האחראים על חייו. אני לא רואה את יום שבו נוכל להוריד את הנחת העבודה הזו מסדר היום.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" גם עם הנחות עבודה פחות נוחות!!!

הפיגוע באריאל – חייבים לבצע שינוי חד ומידי ברמת הביצוע

הפיגוע באריאל שהתרחש היום 17.03.19 חייב להיות נקודת המפנה של צה"ל בכל הקושר למשימות הבט"ש השונות.
אסור לצה"ל להמשיך לבצע את משימות הבט"ש כפי שהן מבוצעות בשנים האחרונות כי ברור לכל בר דעת שמשהו בשיטת הפעולה לא עובד נכון והופך את החיילים שמבצעים את המשימות בשטח לברווזים במטווח ונותן למחבלים הזדמנות קלה לביצוע פיגועים שבהם נהגים ונפצעים עוד ועוד אזרחים וחיילים.
צה"ל חייב לפעול במהירות, בנחישות ובמקצועיות כדי להצליח ולבצע שינוי ושיפור של 180 מעלות ממה שנעשה היום.
זה הסרטון שמתעד את חלק מפעולות המחבל היום:

מאפייני התקיפה של האירוע דומים ומזכירים כמעט במאה אחוז תקיפות אחרות שבוצעו בעבר הלא רחוק שבהן גם הגיע מחבל אחד או יותר לטרמפיאדה והצליח להפתיע את החיילים בתחילת התקיפה. אין ספק שמדובר כבר במדפס התנהגותי בקרב המחבלים.
הוזמנתי היום לערוץ 20 לראיון בנושא:

משך הראיון לא הספיק די שאצליח לומר את כל מה שאני חושב על הנושא ולכן אני ממהר להמשיך את דבריי כאן בתקווה שמישהו התעורר ויבין את המסר והתייחס אליו ברצינות.

הבן שלי משרת באחד הגדודים בתותחנים ועד לפני שלושה שבועות ביצע משימות בט"ש בדיוק בגזרה בה התרחש הפיגוע היום. חלק מהמשימות שהוא נשלח לבצע היתה משימת אבטחת האזרחים בטרמפיאדה שבה התרחש היום הפיגוע. לא הייתי צריך להמתין לפיגוע היום כדי לשאול אותו האם וכיצד הכינו אותו למשימה כי עשיתי זאת זמן קצר אחרי שהוא וחבריו עברו לגזרה זו. גם לא ממש הייתי צריך להמתין לתשובותיו של בני כדי לדעת שצה"ל מתקשה מאוד בביצוע מקצועי של משימות הבט"ש בעיקר בגלל הסיבה שצה"ל לא השכיל עדיין להבין שקיים הבדל מהותי בין מלחמה לבט"ש.
נכון שייעודו של צה"ל זה להתכונן למלחמה כך כשהיא תפרוץ הוא ינצח אבל בישראל לצה"ל ישנן משימות אחרות שאינן מלחמה כפי שאנחנו מכירים אותה, כגון משימות הבט"ש שמבוצעות בפעילותו השוטפת היומיומית ולכן בפועל הן הופכות להיות משימתו העיקרית. יוצא מזה שצה"ל חייב ללמוד לבצע את משימות הבט"ש בדיוק כמו המלחמה ואף יותר.
בט"ש מכיר במאפיינים את תחום האבטחה יותר מאשר את המלחמה ולכן צה"ל חייב להתחיל ללמוד אבטחה כדי שהחיילים יפיקו להיות כמו ברווזים במטווח.  
לדעתי צה"ל חייב לבצע את השינויים הבאים בדחיפות:

ראיית התוקף: צה"ל חייב ללמוד את האויב הפועל בגזרה האזרחית. לא מדובר בחיילים בצבא האויב ולכן לא מדובר במלחמה. מדובר בארגוני טרור אשר פועלים במרץ ליכולת גיוס מחבלים יחידים ויותר בכל דרך אפשרית כולל באמצעי התקשורת השונים ובתוחם גם הרשתות החברתיות.
הסרטון הבא ממחיש היטב כיצד פועל האויב – סרטון שפורסם על ידי ארגון החמאס ומסביר למחבל הפוטנציאלי כיצד לדקור חייל בצוואר, לחטוף את נשקו, להרוג את חייל הדקור ולהמשיך בירי על אזרחים וחיילים נוספים. 
זו בדיוק הדרך בה פעל המחבל מהפיגוע היום באריאל:

כתיבת תפיסת הפעלה ושיטת פעולה: המשך ישיר של ראיית התוקף לצורך הגדרת מענים יעילים שיתנו לחיילים סיכוי גבוה יותר בהתמודדות מול מפגע בודד או מספר מפגעים. אני רוצה להאמין שקיימת תפיסה ושיטה אבל אם בחן אותה על פי תוצאות ההתמודדות של החיילים מול האויב נבין שמשהו בה לא מתאים לשטח, לא מתאים למציאות. תפיסה ושיטה שמנותקות מהמציאות יוצרות מצב של שליחת החיילים למשימות ללא ידע וכלים נכונים למימוש.

ניתוח וכתיבת תיק אבטחה לכל גזרה: לכל גזרה יש את המאפיינים הייחודיים לה לכן חלה החובה לבצע ניתוח שטח מקצועי לכל גזרה בנפרד ועל בסיסו לכתוב תיק אבטחה מקצועי וייעודי. בפועל, החיילים יצאו כל יום למשימות כשהם מתודרכים ופועלים בהאם למוגדר בתיק האבטחה. 

הכשרה מקצועית למשימות בט"ש: על צה"ל לגבש ולהכין הדרכה מקצועית לחיילים בנושא בט"ש ולהקפיד להעביר אותה לפני ביצוע הבט"ש. ההכשרה כוללת חומר לימודי עיוני ותרגול מעשי. על התרגול המעשי להיות מדמה המציאות עד כמה שניתן. צה"ל חייב להתחיל וללמד את החיילים את נושא איתור החריג במאפייני הגזרה הרלוונטית. 

אימונים חוזרים: על החיילים לעבור אימונים חוזרים לפני תחילת ביצוע משימות הבט"ש ותוך כדי. האימונים זו הדרך הטובה ביותר להכנת החייל למשימה אותה הוא נשלח לבצע. הבן שלי אמר לי במפורש שהוא לא עבר שום הכשרה ושום אימון בתום הבט"ש. ברור שמצב כזה ל מתקבל על הדעת. במצב הזה החיילים מבצעים מה שנראה להם נכון והם מבחינתם עושים את המקסימום, העניין שבדרך כלל מה שנראה להם נכון לעשות אינו מהווה מענה מקצועי מתאים כנגד מאפייני האויב.

שליטה, פיקוח ובקרה: גם כאן, על המפקדים להבין שעליהם לפעול כמו מנב"ט וכמו אחמ"ש באבטחה. עליהם לשלוט, לפקח ולבקר את איכות הביצוע של החיילים באופן רציף ומקצועי על מנת להצליח ולשמור על רמת דריכות ורמת ביצוע גבוהים ולאורך זמן ממושך. 

אבטחה אקטיבית: החיילים חייבים ללמוד לבצע אבטחה אקטיבית כדי להצליח ולהוות מכשול חזק ויעיל בדרכו של המחבל. כיום נראה שהחיילים מוצבים בטרמפיאדות ועומדים שעות רבות בצורה שהופכת אותם לפסיביים והופכת אותם למטרה קלה עבור המחבל. חייבים להבין שמחבל שמעז לתקוף חייל, עושה זאת על בסיס ביצוע איסוף מודיעין ו/או על בסיס למידה מאירועים אחרים שגרמו לו לחשוב שהחייל חלש וניתן לנצח אותו בקלות.
ישנם אזורים בישראל, כמו אזור אריאל, שאסור שבן מיעוטים ינוע לעבר טרמפיאדה בחופשיות ומבלי שהחיילים עוקבים אחריו בעין ואף עוצרים אותו לתשאול מקצועי תוך שהם שומרים על מרחק טקטי נכון.

כולי תקווה שהפיגוע שהתרחש היום באריאל יגרום לרמטכ"ל להבין שלא ניתן להמשיך כרגיל, שאסור להמשיך בתהליך השגרתי של תחקיר אירוע וחזרה לשגרה הלא נכונה. השינוי חייב להתבצע עכשיו ובנחישות!!!

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם בצה"ל מתוך הבנה שמשימת הבט"ש אינן מלחמה.

הטבח בניו זילנד כדגל אדום לביטחון ילדנו בבית הספר

ניו זילנד: 49 נרצחו ויותר מ-20 נפצעו קשה בטבח במסגדים
לפחות רוצח אחד הסתער על מסגדים בקרייסטצ'רץ' וירה בהמונים שבאו לתפילות יום השישי. היורה, האוסטרלי ברנטון טרנט, העביר את המתקפה בשידור חי בפייסבוק. מתפלל פלסטיני: "ראיתי אדם נורה בראשו. אנשים רצו מכוסים בדם". גם ילדים נרצחו. רה"מ ארדרן: "אחד הימים השחורים בתולדותינו"

אירוע קשה שמתווסף לאירועים דומים שהתרחשו בעבר ודומים מאוד במאפייני הפעולה של התוקף ומבחינתי מהווה דגל אדום ענק שחייב לשלוח אותנו לבצע פעולות מידיות וברורות לשיפור רמת האבטחה במתקנים דומים כגון בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי כנסת גדולים ועוד.
מדובר בתרחיש ממשי שאסור להפסיק ולעסוק בו ובטח שאסור לחשוש מלדבר ולכתוב עליו בכל הזדמנות ובכל דרך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לנסות ולמנוע אירוע כזה במחוזותינו ולכן אני חושב שצריך לנצל את הטבח המדובר כדי להעלות את המודעות וחשיבות הנושא בקרב גורמי הביטחון וכדי לזעזע את האזרחים ובמיוחד את ההורים שבננו ששולחים את ילדיהם לבתי הספר.

הרוצח מניו זילנד תיעד את הטבח בסרטון שפורסם ברשתות ולמרות שאינו קל לצפייה אין ספק שנותן הזדמנות מצוינת להבין כיצד יכול להראות טבח כזה פה אצלנו בישראל.
אני ממליץ לכל מי שיכול לצפות בסרטון שפורסם:

קישור לסרטון התיעוד: https://www.youtube.com/watch?v=C-DYpIuj6V0

עכשיו דמיינו את הכותרת הבאה:

ישראל: 49 ילדים ומורים נרצחו ויותר מ – 20 נפצעו קשה בטבח בבית ספר
 
סרטון תיעוד הטבח מדגיש וממחיש את מה שכתבתי יותר מפעם אחת על אבטחה בראיית התוקף כי הוא מראה בצורה ברורה כיצד פועל תוקף אכזרי שפועל באופן עצמאי, בקור רוח וללא רגש במשך מספר דקות ומבלי שמישהו יפריע לו. בראיית התוקף ניתן לראות שבמהלך הנסיעה כמעט ובלתי אפשרי לזהות אותו ואת אמצעי הלחימה שברשותו ובהמשך כשהחנה את רכבו בצמוד לחומת המתקן אין מי שפועל לזיהוי חריגים ואין מי שמאבטח את המתקן בכלל ואת הכניסה בפרט. במקרה הזה אני מאמין שמאבטח לא מיומן היה מתקשה לעמוד מול התוקף שלא נראה שהיה מחשיב אותו כמכשול, התוקף פשוט היה יורה במאבטח ראשון וממשיך פנימה.
אחת הכתבות האחרונות שלי עסקה בנושא הכניסה למתקן וכיצד היא צריכה להראות עם מאבטח ובלי מאבטח על מנת שתהווה מכשול בדרכו של התוקף ותשאיר סיכוי מסוים לשוהים במתקן להבין שמתחיל אירוע ולהספיק להגיב בהתאם.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאתר תוקף כזה בשלב התכנון וההתארגנות שלו בביתו או במקום מסתור וכפי שכבר הבנו גם בשלב התנועה שלו ליעד, ולכן עלינו להבין בדחיפות שהמענה נגד תוקף כזה נמצא במתקן עצמו.
בישראל, משטרת ישראל כגוף מנחה, כבר השכילה להבין שבתי ספר ומקומות הומי אדם נוספים צריכים להיות מאובטחים וטוב שכך, ולמרות זאת זה עדיין לא מספיק ולא שולח אותנו האזרחים למצב של רוגע וביטחון מלא שהילדים שלנו ואחרים מוגנים. לרוב, אבטחת מוסדות חינוך כפי שהיא מתבצעת אינה ברמה הנדרשת ובטח שאינה תוכל להתמודד עם תוקף יפעל במאפיינים דומים לאלו של התוקף בניו זילנד.
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת מכיוון שבמהלך היום אני רואה בתי ספר ומתקנים הומי אדם אחרים שפשוט נשארים פתוחים לרווחה ובהם מוצב מאבטח מוס"ח שלרוב אינו בעל נראות, יכולת ונתונים מקצועיים מספיקים על מנת שיוכלו למנוע ולסכל התקפה מהסוג הזה.
האבטחה בבתי הספר שנעשית כיום אינה מקצועית ואינה מספיקה, נקודה!!! הגיע הזמן להתעורר מהאדישות שלנו כאזרחים וכהורים ולצעוק את זה בכל הזדמנות ולדרוש תיקון מידי למען ביטחון הילדים.
השילוב בין מספר הולך וגדל של אירועי טבח כאלה בעולם לבין המציאות בה חיים בני הנוער ומעלה, מגדיר לדעתי הנחת עבודה חד משמעית שקובעת שלא רחוק היום שנער מתבגר או אזרח מבוגר יותר יחקה תוקף כזה כמו התוקף מניו זילנד ויבצע טבח אכזרי בבית ספר. הרוצח מניו זילנד סיפר שחיקה את הרוצח שביצע את הטבח בנורווגיה. המשך הנחת העבודה צריך להתייחס לעובדה שהכוונה לתוקף ישראלי שפשוט ימצא לעצמו סיבה מספיק טובה מדוע לבצע טבח כזה. לא ניתן לקבוע שישראלי לא יעז לעשות כזה מעשה כנגד ישראלים אחרים ובמיוחד לא כנגד ילדים בבית ספר מכיוון שכבר היינו בסרט הזה של ישראלים שפגעו בישראלים אחרים וגם היינו בסרט של אזרחים נורמטיביים שהחליטו פתאום להחליף דיסקט ולבצע פעולה לא הגיונית.
סרטון הטבח המזעזע, מציג בנוסף את חוסר האונים של האזרחים המותקפים, מה יכול לעשות תוקף אחד עם נשק אוטומטי בשלוש עד חמש דקות של פעולה ועד כמה תהליך הקפצת כוחות ביטחון למקום האירוע אינו רלוונטי. גם עובדות אלו שולחות אותנו למסקנה שרק אבטחת המתקן תוכל למנוע ולסכל טבח כזה.
אני בטוח שישנם כבר בעלי מקצוע בעולם האבטחה ואזרחים שכבר שצועקים והנה אני מרשה לעצמי להצטרף אליהם ולצעוק שהגיע הזמן לבצע פעולות ממשיות להעלאת רמת האבטחה בבתי הספר בכלל ובמתקנים הומי אדם נוספים בפרט. אני צועק שכל יום שעובר שבו בתי הספר ממשיכים להיות מאובטחים ברמה הקיימת הוא יום שבו הילדים שלנו חשופים לטבח כזה ואף גרוע ממנו.
אני בטוח שיהיו כאלה שיחשבו ויגידו שאני מגזים והכי קל זה להפוך כל בית ספר למבצר מאובטח ואני יענה להם שאין בכוונתי לעשות זאת אבל כן בכוונתי לדרוש שרמת האבטחה תעלה משמעותית מהמצב הקיים.
על חטיבת האבטחה במשטרת ישראל כגוף המנחה וכלל הגורמים הרלוונטיים הנוספים בישראל, לקיים דיון חירום בנושא שאני חושב שצריך להתחיל בצפייה בסרטון הטבח בניו זילנד, להמשיך בניתוח האבטחה בבתי הספר בראיית התוקף ולהחליט איך נותנים מענה טוב יותר מהקיים כיום.
חשוב להבין, שלא יהיה מחיר כספי ולא יהיה הסבר הגיוני לטבח ילדים בבית ספר ולכן פעולות השיפור לא יכולות להיות רק הנחיות למאבטחים להגביר ערנות ולהקפיד לסגור את שער הכניסה לבית הספר. ייבים לעשות חריש עמוק, חייבים להתחיל את התהליך מהתחלה, חייבים שהתהליך התייחס לנראות המתקן ולאמצעים שצריך שיהיו בו, למוכנות המורים והתלמידים לחירום, לתכנית אבטחה מקצועית הכוללת מספר מעגלים ולהצבת מאבטחים בעלי מאפיינים מקצועיים גבוהים יותר. חייבים להגיע למצב שבו כולם מבינים ומאמינים שטבח כזה יכול להתרחש בכל רגע ובפתאומיות, זה יקרה!!! לצערי, זה רק עניין של זמן.
הנושא חייב לעבור לראש סדר העדיפויות ויפה שעה אחת קודם. אין ספק שבניהול הסיכונים צריך להיות ברור לכולם שטבח כזה ובמיוחד בבית ספר, יגרום לפגיעה בחוסן הלאומי לשנים רבות ולכן צריך לקחת בחשבון שכל תכנית שיפור ללא הגדלה משמעותית של התקציב פשוט לא תהיה רלוונטית ולא תצליח לגרום לשיפור הדרוש.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בלמידה מאירועים שהתרחשו כבר!!!

מנב"ט אקטיבי מעלה את רמת האבטחה במתקן

במסגרת ביקורת ייחודית שביצענו מצאנו את עצמנו מתמודדים מול מערך אבטחה ועובדים אשר הפגינו דריכות ומודעות לנעשה סביבם ברמה גבוהה מאוד.

הביקורת נעשתה במתקן גדול יחסית אשר כולל מספר מבנים בגדלים שונים ומעסיק אלפי עובדים שמעניקים שירות לאלפי אזרחים ביום הנכנסים ברגל או ברכב, מה שהופך את משימת האבטחה לייחודית, קשה ומורכבת מאוד.

מדובר בביקורת אחת מיני רבות שאנחנו מבצעים במתקנים גדולים ומורכבים ולכן אני יכול לקבוע שמדובר בהפתעה ששלחה אותי לבדוק הכיצד זה יתכן, כי המחזה שבו מאבטחים ושוטר ניגשים בנחישות לצוות המבצעים שלנו הינו נדיר עד כדי בלתי הגיוני.

את התשובה קיבלתי בדקה הראשונה שנכנסתי וראיתי את מנב"ט המתקן. מנב"ט שמשדר מקצועיות ואקטיביות וכזה שלא משאיר שום מקום לספק מי בעל הבית. לפני שאמשיך, אציין שמדובר בביקורת פתע המבוצעת כחודש בו צוות המבצעים שלנו פועל במספר סבבים שונים כדי לנסות ולהשיג את היעדים שהוצבו לא בתכנית הביקורת. המנב"ט, המאבטחים והעובדים במתקן אינם יודעים מתי בדיוק צוות המבצעים מגיע לצורך השגת היעדים ולכן תמונת המצב שמתקבלת במהלך הביקורת הינה הכי קרובה למה שמתרחש במציאות, בשגרת היומיום.

עוד לא הספקתי לשבת וכבר הצטרף לפגישה סגן המנב"ט עם חיוך מאוזן לאוזן. שאלתי אותו למה הוא מחייך והמנב"ט ענה במקומו ואמר לי להסתכל על מסכי הענק שמותקנים על הקיר במשרדו ומאפשרים לו לצפות בכל המצלמות הפזורות ברחבי המתקן. בוא תראה מתי זיהינו שני מבצעים מהצוות שלך כחריגים – ובאמת, אני רואה בסרטון שניים מהצוות נכנסים ללובי אחד הבניינים בכיסוי ובציר ההליכה שלהם עומד אדם מבוגר שלא נראה כמאבטח ושכן נראה שבוחן אותם ומבין שמדובר בשני אנשים חריגים.

אציין כאן, שבמסגרת הביקורת אנחנו דואגים שיהיו סימנים מחשידים ברמות קושי משתנות המתבססים על הנחת עבודה שאם מאבטח או עובד יהיו ערניים וחשדניים במידה הנכונה אזי סביר להניח שיזהו את הסימנים המחשידים על הצוות.

מי זה שאלתי? הוא לא נראה כמו מאבטח!!! המנב"ט עונה לי בגאווה גדולה ושולף לי את ה"שפן הסודי" שלו במערך האבטחה – מדובר בע' קב"ט, מבוגר מאוד יחסית לשאר המאבטחים, שתפקידו זה לסייר במקומות שהגדרנו כרגישים כדי לזהות אנשים חריגים ותופעות חריגות. יש לפחות 2 כאלה שמסתובבים כל הזמן. הם מכירים כל סנטימטר במתקן. הם מכירים כמעט את כל העובדים במתקן. הם מכירים את קוד הלבוש של כל אוכלוסיות העובדים וקבלני החוץ שמסתובבים פה ובזכות זה, ע' הקב"ט זיהה מיד שהלבוש של השניים אינו תואם את התפקיד שנראה שהגיעו לבצע במתקן.

לפני שאמשיך להראות לך את הצוות שלך בסרטים, אני רוצה להסביר לך את האני מאמין שלי כמנב"ט מתקן מהסוג הזה:

ראשית אני והסגן שלי "רדיו אקטיביים" – האקטיביות שלנו יוצאת החוצה ועוברת לכולם. אי אפשר לפספס אותנו ואי אפשר להתעלם מאיתנו.

אני מבין היטב את מאפייני המתקן שבאחריותי: ככל שחלף הזמן, למדתי יותר ויותר על איזה מתקן אני אחראי. בנוסף ביצעתי סקר סיכונים מקצועי שריכז עבורי את מאפייני המתקן ואת האיומים הרלוונטיים שעליי לתת להם מענה. בתהליך שביצעתי הבנתי שמערך האבטחה שלי אינו מתאים מספיק למאפייני המתקן ולכן עליי לבצע שינויים והתאמות.

גיבשתי הנחות עבודה לאבטחה:

מדובר במתקן גדול יחסית שכולל מספר מבנים שונים, פעיל 24/7, מעסיק אלפי עובדים, צורך שירות ממספר גדול של ספקים חיצוניים ונכנסים אליו אלפי אזרחים כל יום ברגל או ברכב ולכן קבעתי את הנחת העבודה המרכזית שאומרת שבגלל שהמתקן קולט קהל במספרים גדולים, לא ניתן לבדוק אחד אחד וגם לא ניתן למנוע כניסה לשטח הכללי של המתקן. הנחת עבודה נוספת שקבעתי מתייחסת לתקציב שברשותי שברור לי שאינו מאפשר להציב מאבטח בכל פינה. המשכתי וקבעתי שהעובדים חייבים להיות מעורבים במאמצי האבטחה במתקן ויש ביכולתם לבצע פעולות כמו איתור חריגים בסביבת עבודתם.

כתבתי תפיסת אבטחה:

רק אחרי שסיימתי לכתוב את תפיסת האבטחה למתקן הבנתי כמה המסמך הזה חשוב בתהליך ועד כמה לא ניתן לוותר עליו. תפיסת האבטחה זו התורה שלי ושל מי שיישב על הכיסא הזה בעתיד. אני חייב לציין שתפיסת האבטחה סייעה לי לגייס לעזרתי את הנהלת המתקן מכיוון שהיה להם קל יותר להבין מה הכיוון המקצועי שלי, הם ראו שיש הרבה הגיון בשיגעון הזה שנקרא אבטחה.

הצגתי להנהלה, שהיא זו שנותנת לי את התקציב לאבטחה, את הניתוח המקצועי שביצעתי למתקן. לא ביקשתי מהם תקציב לא הגיוני ולא אמרתי להם שאני עומד להציב מאבטח בכל פינה. תפיסת האבטחה שלי מתבססת על סקר הסיכונים והנחות העבודה וקובעת מהם המקומות הכי רגישים במתקן – המקומות שאם היריב יפעל בהם ויבצע את זממו הוא יכול לגרום לנזק קשה למתקן ולייעודו עד כדי נזק שיהיה צורך להשקיע מאמצים רבים כדי להתאושש ממנו ואף נזק בלתי הפיך שיכול להיות נוק אאוט קטלני.

אני מאבטח הכי חזק רק את המקומות האלה כך שאני יודע שאם היריב יגיע אליהם סביר להניח שייתפס.

אפיינתי את תפקיד סגן המנב"ט:

בכל מה שקשור להגדרות, המשכתי לעבוד בתהליך נכון ומסודר ממש על פי הספר. גייסתי אדם שיהיה אקטיבי, מעורב וכזה שיחיה את המתקן כמוני. הבנתי שאני רוצה לידי סגן שמצד אחד יהיה לי כימיה איתו ומצד שני לא יחשוש להביע את דעתו גם כאשר היא מנוגדת לשלי. לבסוף, חיפשתי בעל מקצוע שמשלים אותי ושיוכל להחליף אותי בהעדרי בלי שאהיה מודאג כל פעם שאני בחופש.

אפיינתי את תפקיד המאבטח:

שוב, בהמשך לתהליך המסודר שעשיתי יכולתי לקבוע אילו מאבטחים יתאימו לעבודה במתקן. אני יצליח לתת מענה רק עם מאבטחים שמצד אחד יראו מרתיעים ומצד שני יהיו עם סבלנות שמתאימה לקבלת קהל רב גווני. היה ברור לי שההכשרה שהמאבטחים עוברים בבית הספר לאבטחה אינה מספיקה ויש צורך להמשיך ולהכשיר אותם. אפיון התפקיד עזר לי אל מול חברת האבטחה שזכתה במכרז וביחד הצלחנו לגייס מאבטחים שכפי שכבר הבנת יודעים את העבודה ועושים אותה על הצד הטוב ביותר.

הוספתי למערך המאבטחים שובר שוויון:

מכיוון שהמבנים במתקן שלי מורכבים והמקומות הרגישים שבו מפוזרים ואינם מרוכזים במבנה אחד, הוספתי שני עוזרי קב"ט מבוגרים שתפקידם לסייר באופן קבוע ובעיקר באזורים הרגישים שהגדרתי.

בנקודה הזו הייתי חייב לשאול את המנב"ט מדוע דווקא מבוגרים?בו, תסתכל שוב בסרטונים ותבין איזה יתרון יש למאבטח מבוגר בייעוד התפקיד כפי שהגדרתי אותו. אני צופה בסרטונים ומבין מיד את הערך המוסף ובעצם את השובר שוויון שיש במערך האבטחה במתקן. שני המאבטחים המבוגרים מסתובבים במסדרונות כמו איזה שני שועלים או אולי יותר כמו חתולי רחוב שמכירים ושולטים בכל מה שזז. נראה שהם לא מפספסים כלום. מדהים לראות כיצד הם בוחנים כל אדם שנמצא בגזרתם ומחפשים עליו סימנים מחשידים בלבוש ובהתנהגות.

שאלתי את המנב"ט איך הם יודעים לזהות סימנים מחשידים ברמה כזו?


אני מעביר את המאבטחים הכשרות מקצועיות:

הביקורת הזו ממחישה לי עד כמה ההכשרות הנוספות שאני עביר למאבטחים חשובות ובאמת בעלות ערך מוסף מקצועי. אני מביא לפה אנשי מקצוע כמו למשל יהודה אקו שיודעים ללמד את המאבטח כיצד להתמודד עם היריב ובעיקר כיצד לזהות אותו. אנחנו עושים הרבה מאוד תרגילים ובסופו של דבר זה משתלם וזה עובד.

מי כמוך יודע שהכשרת הבסיס אינה מספיקה והרענונים אינם משפרים את הרמה המקצועית וזה בסדר ובתנאי שתבין זאת ותדע להמשיך ולהשקיע משאבים ומאמצים כדי להצליח להעניק למאבטחים שלך את כל הידע והכלים הנדרשים להתמודדות מול היריב הפוטנציאלי והאיומים שהוא מביא עמו למתקן.

דע לך, ממשיך המנב"ט, שמאבטח שרואה שמשקיעים בו נותן חזרה בעבודה רצינית!!!

גייסתי את העובדים למערך האבטחה:  

בתפקיד הזה גיליתי עד כמה חשוב שהעובדים יהיו חלק בלתי נפרד ממערך האבטחה והבנתי טוב יותר שעובד יכול לסייע ביעילות באיתור אנשים חריגים במתקן. יצרתי תהליך כזה שכל עובד במתקן חייב לעבור במשרד המנב"ט והסגן מנב"ט וככה אנחנו קודם כל רואים את כולם והם רואים אותנו ובנוסף אנחנו משקיעים בהכשרות ובהדרכות העובדים ועושים להם תרגילים. כל עובד אצלנו במתקן מבין היטב את הסכנות הקיימות ואת החשיבות במעורבותו במאמץ במתן מענה יעיל נגדם.

בנקודה זו אמרתי למנב"ט שזו הפעם הראשונה שנתקלנו בעובדים שמרימים את הראש ומתייחסים למה שקורה סביבם ואף יוזמים פנייה לאנשים שסתם מסתובבים בגזרתם ו/או לא נראים שייכים – אני חושב שגיוס העובדים למערך אבטחה הוא גם שובר שוויון בהתמודדות מול הריב.

שילבתי את האמצעים הטכנולוגיים עם האבטחה הפיזית:

כפי שאתה יכול לראות, יש לי הרבה מצלמות במתקן שמסייעות לנו לראות בזמן אמת או לשחזר אירועים. במקרה של הביקורת, אני יכול עכשיו להתחיל לחפש את הצוות שלך בימים ובזמנים נוספים ולשחזר כמעט כל צעד ופעולה שהם עשו במתקן שלי. המערכות הטכנולוגיות שהתקנו במתקן הן כלי עזר לאבטחה הפיזית ולא באות להחליף אותה ולכן הן יעילות ומעלות את רמת האבטחה. מצד אחד יש פה מצלמות רק היכן שצריך ומצד שני במיקומן הן יוצרות לנו רצף נדרש והגיוני.

לבסוף, אני רוצה להתייחס אליי ולסגן שלי ולדרך שלנו.

בנקודה הזו עצרתי את המנב"ט וביקשתי את רשותו להגיד לו מה אנחנו ראינו וכיצד הרגשנו במתקן שלו:

מערך האבטחה במתקן לא היה מצליח להציג רמת אבטחה גבוהה כל כך אילולא המעורבות וההתנהלות האקטיבית של המנב"ט וסגנו. כל מה שתואר בשיחה מתנקז לעובדה שעל כיסא המנב"ט וסגן המנב"ט יושבים אנשים שמתייחסים לתפקיד ברצינות ובאים לעבוד ולא רק לעבודה. אני יכול להגיד שבסופו של דבר הכל עובר למאבטחים ולעובדים באופן מובהק.

אנחנו מבצעים עשרות ביקורת מהסוג הזה ולעולם לא נתקלנו בעובדים ששאלו את הצוות שאלות ובסיירים שזיהו את הסימנים המחשידים שדאגנו שיהיו בלבוש ובהתנהגות. אנחנו ממש לא אוהבים להיתפס אבל אם כבר נתפסנו בגלל עבודה טובה של מאבטח או עובד אז שפו אחד גדול.

אני יושב מולכם ומקשיב לכם ומתפעל בעיקר מהאנרגיה והמוטיבציה שיוצאות מכם החוצה. מרגישים את האקטיביות בכל מילה שיוצאת לכם מהפה. מרגישים שיש כאן צוות מגובש וממוקד מטרה. אני חושב שהניצחון הגדול שלכם באיתור היריב נובע מהתהליך המקצועי המסודר שעשיתם והביא אתכם לעשות צעדים שוברי שוויון ואני מתכוון בעיקר להפעלת שני ע' הקב"טים ולגיוס העובדים למשימת האבטחה הכללית.

הוכח כאן שמנב"ט וסגן מנב"ט אקטיביים מצליחים להיות מחוברים ללב המתקן ולשלוט בכל מה שזורם אליו וכך רמעלים את רמת האבטחה במתקן ובנוסף הוכחתם שאפשר לעבוד נכון ואפשר להצליח לתת פייט רציני ליריב הפוטנציאלי וזה מאוד מעודד ובהחלט מהווה דוגמא לאחרים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" באקטיביות תמידית!!!

חשיבות הכניסה למתקן במערך האבטחה הכללי

הכניסה למתקן המאובטח מוגדרת כחוליה מורכבת ורגישה במערך האבטחה הכללי שלו וטוב שכך. מנב"ט שלא יבין זאת ולא התייחס לכך כהנחת עבודה, ייצור פער אבטחתי משמעותי במערך האבטחה שתחת אחריותו. מתחם הכניסה הראשית למתקן ממוקם בדרך כלל כחלק מהגדר/חומה ההיקפית ומחובר לציר כניסה לרכבים ולהולכי רגל. הכניסה הראשית מיועדת להכנסת עובדים, ספקים ומבקרים למתקן לאחר שעברו בדיקה בהתאם לרמה שנקבעה על מנת למנוע מהיריב הפוטנציאלי להצליח להיכנס ולבצע את משימת הפגיעה. לרוב הכניסה הראשית למתקן כוללת שער כניסה/יציאה לרכבים, שער כניסה ו/או מבואת כניסה להולכי רגל. הכניסה מאוישת בבודקים ביטחוניים ובמאבטחים אשר עובדים על פי הגדרת תפקיד ובחלוקת גזרות ברורות.

היריב הפוטנציאלי אשר החליט לנסות ולהיכנס למתקן לצורך איסוף מל"מ וביצוע פגיעה, יחפש דרך קלה ובטוחה לעשות זאת ולכן במהלך התצפיות החיצוניות ינסה לאתר פרצות ו/או שטחים "מתים" בגדר/חומה ההיקפית ובנוסף יבחן את רמת הבדיקה והאבטחה בכניסה הראשית. מעבר דרך פירצה בגדר או מעליה כנראה שתיתפס על ידי היריב כפעולה שבמידה ותיראה על ידי מערך האבטחה של המתקן, תיתפס חריגה ותגרום לתגובת נגד מידית ולכן עד כמה שזה יכול להישמע מוזר ולא הגיוני, היריב יבחן ברצינות האם ביכולתו להיכנס למתקן דווקא דרך הכניסה הראשית למרות שהינה מאוישת בבודקים ובמאבטחים – כניסה בדרך מלך מבחינתו. יריב בעל יכולות מתאימות מחזיק בארסנל שלו מספר רב של אפשרויות כניסה למתקן דרך הכניסה הראשית תוך שהוא משתמש בכיסוי מתאים או מנצל הזדמנות הנוצרת כתוצאה מטעויות במבנה הכניסה ו/או בעבודת מערך האבטחה.

על מנת להצליח ולמנוע מהיריב הפוטנציאלי מלהיכנס למתקן דרך הכניסה הראשית יש להקפיד על ביצוע עבודה בהתאם לעקרונות המבצעיים והמקצועיים הבאים:

 

תכנון מתחם הכניסה:

שלב המהווה יסוד חובה בתהליך הקמת כניסה ראשית למתקן ולכן מומלץ שיעשה על ידי איש מקצוע שיודע לקחת בחשבון את כל מאפייני פעילות המתקן ולתרגם אותם למסלולי כניסה ויציאה לרכבים ולהולכי רגל מבלי לאפשר ליריב לזהות מסלול עוקף בידוק או ניצול פערים שנוצרים בכניסה שמתוכננת לא נכון. מבנה הכניסה צריך לתת מענה לאירועים שיכולים להתרחש בשגרה כך שזרימת הקהל לא תיפגע או שתיפגע ברמה המינימלית האפשרית. על עמדות האבטחה והבידוק להתאים למאפייני התפקיד כך שהיתרון והמיגון יהיו בצד האבטחה ולא בצד התוקף.

 

נראות הכניסה:

הכניסה הראשית למתקן הינה הנקודה הראשונה שנראית על ידי העובדים והמבקרים בו ובנוסף נצפית באופן וודאי על ידי היריב הפוטנציאלי ולכן הנראות כלפי חוץ והנראות הפנימית במתחם כניסה הינה בעלת משקל גבוהה כיצד ייתפס המתקן בעיני האנשים והיריב. אין ספק שהנראות משפיעה על התנהגות הקהל וגם על תעוזת היריב האם לנסות להיכנס דרכה. הכל בכניסה חייב להיות ברור, החל מתהליך הכניסה/יציאה, מההנחיות לקהל, אזורי המתנה וכו'. על הכניסה להיות מסודרת ונקייה וללא חפצים ו/או תופעות שיכולות ליצור פערים בתהליך ביצוע הבדיקה. חשוב מאוד להציב שילוט מסביר ומכווין לקהל המגיע למתקן.

 

נהלי הכניסה/יציאה:

נהלי כניסה/יציאה נכונים מעניקים שליטה תפעולית ואבטחתית לבודקים ולמאבטחים המוצבים בה. נהלים נכונים יוצרים סדר אשר מקשה על היריב ומקל על האבטחה. יש ליצור הפרדה ברורה בין תהליך כניסת/יציאת העובדים במתקן לבין כל שאר הקהל המגיע אליו – יש ליצור תהליך אוטומטי המתבסס על אמצעים טכנולוגיים המאפשרים זאת ובתנאי שנשמרת יכולת הצפייה לבודקים והמאבטחים. קהל שאינו עובד במתקן ואינו בעל אישור כניסה קבוע, יהיה בתהליך כניסה שיחייב אותו לעצור לצורך תשאול ובדיקה על פי הרמה שנקבעה למתקן.

בודקים ומאבטחים:

יוצבו בכניסה אך ורק בודקים ומאבטחים בעלי ההכשרה המקצועית הנכונה ואשר שולטים בכל נהלי הכניסה היציאה. חלוקת התפקידים והעמדות תהיה ברורה תוך שהמאיישים אותן יקפידו על מימושן באופן מלא ומבלי התערבות שלא לצורך בתפקיד שאינו שלך. במתקנים אשר ממוקמים באזורי סיכון, יש לשים דגש על הצבת עמדת אבטחה חיצונית לחזית ולפריפריה הקרובה ולהקפיד לבצע אותה במבט קבוע לדפ"א ובמטרה לזהות חריגים המתקרבים לכניסה. על הבודקים והמאבטחים המוצבים בעמדות הכניסה לעבוד בנחישות וברגישות לאורך כל המשמרת כי רק בדרך זו ימנעו מנפילה במלכודות שיציב להם היריב הפוטנציאלי.

באחריות המנב"ט לתת למערך הבודקים והמאבטחים בכניסה את כל הידע, האמצעים והגיבוי הדרושים על מנת ליצור הבנה ברורה בקרב הקהל הנכנס שעליו להישמע להנחיות במלואן ולא משנה אם מדובר בעובד המתקן או במבקר.

כדי להימנע מיצירת פערים בכניסה, מומלץ שהנהלים לא ישאירו לבודקים/מאבטחים שיקול דעת וילמדו אותם שכאשר יש ספק לגבי אדם כלשהו, זהו סימן שאין להכניסו למתקן ולא משנה מה יגיד ומה יספר והמצב דורש התערבות אחמ"ש.

הכשרות ואימונים:

בהמשך להנחת העבודה שהכניסה למתקן הינה חוליה מורכבת ורגישה יש להעביר את הבודקים והמאבטחים הכשרות ואימונים ייעודיים לנושא זה. מומלץ שההכשרות והאימונים יתבצעו במתקן עצמו ובמתחם הכניסה/יציאה ובנוסף לתכנים העיוניים יכללו גם ביצוע סימולציות מדמות מציאות. זו הדרך היחידה שתצליח לחדד בקרב הבודקים והמאבטחים את רגישות הכניסה ואת חשיבות תפקידם בה ובנוסף תעלה את רמת המיומנות ורמת הביצוע המקצועי שלהם.

לבסוף, יש להקפיד שההכשרות והאימונים יוכנו בראיית התוקף כדי שיהיו רלוונטיים לאיומים האפשריים מכיוונו.

פעולות היריב בכניסה:

יריב בעל יכולת מתאימה, יעז לנסות להיכנס למתקן מהכניסה הראשית ולעיתים אף יצליח בכך תוך שהוא משתמש בכיסוי מסוים ואו מנצל פערים שנראים לעין.

דוגמאות כיצד היריב יכול להיכנס ובאיזו דרך פעולה:

 
  1. אמל"מ – לצורך איסוף מידע הנחוץ לו היריב יתצפת על הכניסה ממרחק אפשרי ואף ייכנס למבואת הכניסה לצורך שהייה שתאפשר לו להבין מהי רמת הבדיקה והאם ישנן פרצות בתהליך הכניסה של הקהל.
    המענה כנגדו – לא לאפשר שהייה ארוכה במבואת הכניסה וכמובן להשקיע מאמצים באיתור חריגים.
  2. הצמדות לאדם נכנס בעל אישור – היריב יכול לנסות ולהיצמד לאדם נכנס בעל אישור על מנת לעבור מיד אחריו את הגיליוטינה או הקרסולה.
    המענה – הצבת אמצעים טכנולוגיים אשר לא מאשרים כניסה של שני אנשים צמודים ו/או הצבת בודק/מאבטח לזיהוי מסתננים.
  3. כניסה בכיסוי – היריב יכול להגיע בכיסויים שונים שמשולבים עם סיפור כיסוי המתאים למראה כגון שוטר, כבאי, חייל, מאבטח, ספק וכו'. 
    המענה – הבודק יראה מולו את מה שהיריב הפך להיות בעזרת הלבוש אבל חייב לאמת זאת בדרישת הזדהות ושאלות פתוחות שידרשו מהיריב מתן הסבר על זהותו וסיפורו. חובה להיצמד לנוהלי הכניסה ולא להיבהל מבעלי דרגות גבוהות וביטחון עצמי מופרז. 
  4. יצירת פעולת הסחה – היריב יכול ליצור פעולת הסחה במתחם הכניסה אשר ברוב המקרים תגרום למערך האבטחה להגיב לצורך מתן סיוע תוך עזיבת העמדות ויצירת פתח לכניסה למתקן ללא בדיקה.
    המענה – הגדרת עמדות ברזל בתהליך הבדיקה כך שלא ייווצר פתח ללא בדיקה ועבודה על פי האמרה "כבדהו וחשדהו" – לא להאמין מיד לכל תופעה שמתרחשת במתחם הכניסה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בכניסה הראשית למתקן בנחישות וברגישות

ירי קטלני בבר בקליפורניה מוכיח שלא מספיק רק מאבטח אחד בכניסה

ב – 8 לנובמבר 2018 הגיע חייל מארינס לשעבר לבר ריקודים בקליפורניה וירה ב – 12 אזרחים חפים מפשע אחרי שירה והרג את המאבטח שהוצב בכניסה לבר. מדובר בחייל מארינס מיומן עם פוסט טראומה משירותו הצבאי שנראה שהצליח להפתיע את המאבטח בכניסה ולירות בו ללא קושי וללא התנגדות. לאחר שנטרל את המאבטח, לא היה מה ומי שיעמוד בדרכו וימנע ממנו לבצע את מסע ההרג המזעזע שבו נהרגו אנשים שבסך הכל רצו להנות.

זה אמנם לא האירוע הראשון שבו אזרח או מחבל חמוש נכנס למקום עם ריכוז קהל ויורה באנשים אבל אני חושב שהעובדה שהירי הראשון בוצע כדי לנטרל את המאבטח היא זו שמצריכה ניתוח וחשיבה מקצועית על מה ניתן וצריך לעשות אחרת.

האירוע חוזר ומדגיש כמה עקרונות מוכרים באבטחה:

  1. יש סיכוי טוב שמאבטח בכניסה ירתיע חלק מהיריבים מלנסות ולבצע את זממם במתקן המאובטח.
  2. בסבירות גבוהה מאוד שהמאבטח במעגל הראשון יפגוש את היריב ראשון.
  3. בסבירות גבוהה מאוד שהיריב יצליח להפתיע את המאבטח.
  4. ברוב המקרים, רמת אבטחה של מאבטח אחד לא תספיק כמענה יעיל לדפ"אות.
  5. רוב האזרחים יבחרו לברוח ולא להתנגד.

לכוחות הביטחון השונים הכי קשה להתמודד עם יריב אחד שמחליט לצאת מביתו על מנת לרצוח אנשים חפים מפשע במקום בילוי.

יריב אחד שפועל לבד ועל דעת עצמו לרוב לא יצוף במעגל המודיעין ואם לא יעשה טעויות בדרך ליעד, יתגלה בפעם הראשונה בכניסה למתקן או מיד לאחר שהתחיל בפעולת התקיפה.

מדובר בהתמודדות נגד היריב הפוטנציאלי ברמת קושי הגבוהה ביותר ועדיין חלה החובה לבצע את כל הפעולות המוכרות והאפשריות על מנת לנסות לזהות אותו כמה שיותר מוקדם ולמנוע ממנו לבצע את תכניתו הזדונית. 

אני מאמין שחייל המארינס לשעבר הגיע עד לכניסה או לאזור הכניסה לבר מבלי לחשוף את כלי הנשק שברשותו ולכן למאבטח היה קשה לזהות שמדובר במפגע. מפגע בעל מיומנות לחימה ונחישות כמו שיש לחייל מארינס, בשילוב מצב של פוסט טראומה, לא ישאיר הרבה סיכוי למאבטח שאמור למנוע ממנו להיכנס ולפעול בבר.

האירוע הנ"ל וכמותו, מעבירים מסר ברור שאבטחת מקום המאכלס מספר אנשים גדול המהווים יעד מועדף ליריב המחפש ריכוז קהל לא יכול להתחיל ולהסתיים רק בהצבת מאבטח בכניסה. כדי להעלות את רמת הביטחון במקום נדרש להפעיל מערך אבטחה שישלב אבטחה פיזית, מכשולים טקטיים, הפעלת עובדים, הנחיות לקהל והכנת המתקן למצב חירום.

מעבר לפעילות השגרתית של המקום, חלה חובה לחשוב באופן תמידי על האפשרות שיתרחש אירוע חירום ולכן על בעל המקום להשקיע משאבים ליצירת מוכנות מרבית להתמודדות עם היריב הפוטנציאלי.

הכנת המתקן:

  1. שימוש בתאורה היקפית בדגש על אזורי הכניסה והיציאה.
  2. שלטי הכוונה לקהל ליציאות החירום ולחדרי הביטחון.
  3. שלט הסבר בכניסה לפעולות במצב חירום.
  4. שמירה על צירי מילוט נקיים מהפרעות.
  5. תקינות דלתות חירום.
  6. מערכת כריזה.
  7. יכולת הזעקת כוחות חירום בלחיצה מהירה.
  8. הכשרת העובדים להתנהגות במצב חירום.
  9. יש לשאוף להמצאות לפחות 2 עובדים חמושים שאחד מהם יכול להיות מאבטח במידה וקיים במתקן.
  10. ערכת עזרה ראשונה ולפחות עובד אחד שעבר הכשרה לטיפול ראשוני.

הכניסה למבנה:

 

היריב יחפש ויאתר את הפתח שדרכו יהיה לו הכי קל להיכנס למתקן. היריב יעדיף להיכנס למתקן מפתח שנראה לו שאינו מאובטח כדי לא לעבור דרך מאבטח/ים. בחיפוש אחר פתח הכניסה המועדף עליו, היריב יתצפת על המתקן כדי להבין האם המקום מאובטח ובדרך כלל יבחן תחילה את הכניסה הראשית ולכן מה שהוא יראה בכניסה הראשית ישפיע על קבלת ההחלטות שלו האם לחפש פתח אחר או מקום אחר.

עסק כמו מועדון, חייב ליצור מצב שהכניסה הראשית אליו נראית מאובטחת וכזו שכל אדם שמגיע אליו מבין שעליו לעבור תהליך זיהוי ובדיקה. נובע מכך שהכניסה, כולל המאבטח, חייבת לייצר הרתעה כלפי חוץ כדי להצליח ולהרחיק אחוז מסוים מהריבים הפוטנציאליים ולהישאר "רק" עם היריבים האמיצים. רק חשיבה אבטחתית רחבה שתיצור מערך אבטחה הכולל מספר מעגלים ומוכנות לשעת חירום תעלה את סיכויי ההצלחה בהתמודדות אל מול היריב שיחליט לנסות להיכנס למקום למרות הכל. לצורך כך נדרש להציב בכניסה יותר ממאבטח אחד, בדומה למאבטחי מועדונים בישראל:

תכנון הכניסה למבנה צריך להיות בצורה כזו שתשלב בין הצבת מאבטח בחזית לבין הצבת מכשולים פיזיים בדרך פנימה.

דלת הכניסה למבנה יכולה להוות מכשול מעכב ואף כזה שלא יהיה ניתן לעבור אותו ללא שימוש באמצעי פריצה ולכן יש צורך להציב בפתח הכניסה ופתחי היציאה דלתות חזקות ומסיביות שככלל תהיינה סגורות ונעולות. פתיחת הדלת תתבצע אך ורק על ידי המאבטח ולא תתאפשר בלי התערבותו וזאת על מנת למנוע התפרצות או כניסה של מפגע לאחר שהצליח להתגבר על המאבטח בדיוק כפי שקרה בבר בקליפורניה.

לדעתי, הכניסה בעסקים הומי אדם ובמיוחד במועדונים ובמסעדות גדולות צריכה להיות בנויה כמו כניסה בשגרירות ולכלול 2 דלתות שיוצרות חדר ביטחון אשר מייצר תהליך כניסה הדרגתי ובשליטה מלאה או מסדרון ראשוני שינתב את הנכנסים פנימה.

מומלץ להתקין בעמדת המאבטח בכניסה אמצעי כגון לחצן מצוקה שיאפשר שליחת הודעה בשעת חירום.

על בעלי עסקים שבהם ישנו ריכוז קהל גדול יחסית להבין שעליהם לחשוב גם על הסכנות הקיימות מבחוץ להקפיד ליישם את כל נהלי האבטחה רלוונטיים אלים וליישמם אופן מלא ומקצועי כדי לעמוד באחריות כלפי הלקוחות וכדי להציב מול היריב מערך נגד יעיל. 

פרק הזמן מרגע שהיריב מתחיל לפעול ועד שכוחות הביטחון מגיעים לזירת האירוע, הינו באחריות בעלי המקום והוא שיקבע מה תהיינה התוצאות של התקיפה.

כמות הכוחות שנשלחה לבר כדי להתמודד עם התוקף מעידה עד כמה מדובר במשימה קשה ומורכבת:

לצערי הרב, כנראה שברוב המקרים, פעולות הנגד של בית העסק עצמו לא יצליחו למנוע מהיריב הנחוש לפעול אבל יתכן וכן יצליחו לשבש את מימוש תכניו המלאה ובכך למזער נזקים.

בישראל, משטרת ישראל מנחה עסקים עם ריכוזי קהל לביצוע פעולות אבטחה פיזיות וטכנולוגיות וגם אם אנחנו לא מקבלים סימן ברור שהן יעילות בטוח שהן מרחיקות יריבים מסוימים שהולכים ומחפשים יעדי תקיפה קלים יותר.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ברמת עסק פרטי   

האתגרים של מנב"ט במתקן (מפעל) יצרני גדול

בחצי שנה האחרונה, זכיתי לבקר אצל שני מנב"טים מוכרים. שניהם הזמינו אותי להגיע לביקור על מנת להתרשם מעבודת המנב"ט במפעל יצרני גדול ומהאתגרים העומדים בפניו. כאמור, תשובתי להזמנה היתה חיובית גם כי מדובר בשני מנב"טים מזמינים ופתוחים לביקורת בונה וגם כי אין סיכוי שאפספף הגעה למתקן שעוד לא הייתי בו ובטוח שיחשוף אותי למאפיינים ואתגרים אבטחתיים שאיני מכיר – תמיד טוב ללמוד משהו חדש ובמיוחד מבעלי מקצוע וותיקים ומנוסים.

מדובר בשני מפעלים של חברות מרכזיות, גדולות וחזקות. מפעלים חשובים ואסטרטגיים בפעילות החברה, כאלה שאירוע חריג שיתרחש בהם יכול להשפיע מידית על הפעילות השוטפת של החברה ועל עמידתה ביעדים שנקבעו עבורה על ידי ההנהלה.

אין ספק שתפקיד המנב"ט במפעלים מהסוג הזה, הינו מרכזי וחשוב מאין כמוהו וברור שעל מי שמאייש אותו רובצת אחריות משמעותית וכבדה שמתורגמת לביצוע פעולות למניעת כל אירוע בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות שיכול לגרום לנזק לחברה. אני לא יודע עם שני המנב"טים המארחים שלי ידעו לאן הם נכנסים אבל ברור מעל כל צל של ספק שמדובר בתפקיד שלא מתאים למי שמחפש רוגע ושלווה בעבודה.

מה מאפיין מתקן שהינו מפעל יצרני וגדול?

  1. גודל השטח – המפעל ממוקם על שטח גדול מאוד – מחייב השקעה גדולה בתיחום השטח וביצירת יכולת שליטה על כל מי שנכנס ויוצא ממנו.
  2. פעילות – מפעל יצרני שעובד 24/7 – מחייב את המנב"ט לגיבוש תכנית שמתאימה למפעל שלא עוצר אפילו לרגע.
  3. מספר מבנים בשטח – מפעל שכולל מספר מבנים השונים בייעוד, בגודל, בצורה ובמאפיינים שלהם – מחייב התייחסות כללית לכל המפעל והתייחסות ספציפית לכל מבנה בנפרד.
  4. מספר עובדים – מפעל שמעסיק ומאויש במספר גדול מאוד של עובדים שנכנסים ויוצאים ממנו בהתאם לזמני המשמרות ומסתובבים בשטחו בהתאם לתפקידים שבו – מחייב התייחסות לכל עובד בהיבט בטיחות, אבטחה, אבטחת מידע ועוד.
  5. מספר מבקרים – מפעל שמושך אליו מספר גדול של מבקרים שמגיעים אליו כל יום לצורך פגישות, סיורים, ספקים ועוד.  
  6. רכבים – כניסה ויציאה של רכבים לשטח המפעל – רכבי עובדים, רכבי אורחים, רכבי אספקה ועוד – מחייב התמודדות עם דפ"אות הקשורות לרכב ולכל נושא התנועה בשטח המפעל הקשור לבטיחות.
  7. אזורים רגישים במפעל – אזורים המוגדרים כאסטרטגיים ורגישים בתהליך היצרני של המפעל ובייעוד החברה, כאלה שאם הם נפגעים ההשפעה מידית ורוחבית – מחייב יצירת תכנית אבטחה ובטיחות בשיטת המעגלים.
  8. הנהלה – אנשים המאיישים תפקידי ניהול בחברה ושחייבים לספק את ה"סחורה" ללקוחות ולבעלי המניות ולכן ממוקדים מאוד לתחום הכספי בחברה ובמיוחד לזה שיוצא ממנה – רוב המנהלים חושבים שאבטחה הינו תחום שרק מוציא כסף ואינו מכניס כסף לחברה ולכן לא ימהרו להזרים למנב"ט תקציבים גדולים.
  9. מפעל וותיק וישן – מפעל בן עשרות שנים שבתחילת הדרך היה קטן ועם הזמן הלך וגדל ולכן לרוב הגדילה וההתרחבות מתרחשת בשיטה של טלאי על טלאי כמעט בלי התחשבות בצרכי האבטחה – המנב"ט מקבל לידיו מצב קיים שכמעט ואינו ניתן לשינוי ולעיתים יוצר בעיות אבטחה קשות שצריך להתמודד איתן ביום יום.

ברור שישנם עוד מאפיינים אבל נראה לי שאלו מספיקים כדי להבין על מה מדובר ועם מה המנב"ט צריך להתמודד 24/7.

אז מה למדתי משני הביקורים בשני המתקנים המיוחדים האלה:

  1. תפקיד המנב"ט – תפקיד חשוב ומרכזי מאין כמוהו בעל אחריות כבדה ולכן כל מי שמאייש אותו חייב להתחיל בהבנה הזו. תפקיד שאולי יכול להיתפס כשולי ולא חשוב אבל בפועל, עובדתית, מדובר בתפקיד שמהווה חוליה חשובה מאוד ביכולת החברה והמפעל שלה לעמוד ביעדים ובהתחייבויות. אין ספק שעל כל הגורמים הרלוונטיים שלוקחים חלק בכל הקשור לתפקיד מנב"ט בישראל, להמשיך להשקיע מאמצים ומשאבים כדי שייתפס כמקצוע חשוב ומחייב משלב תהליך הלמידה המקצועית ועד שלב הביצוע והאחריות שבתוכו. אני חושב שבגופים מונחים, על הגוף המנחה לייצר מנגנון שמסייע למנב"ט להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעומדים בפניו כולל הנהלה שאולי לא מבינה את משמעות התפקיד.
  2. האיומים – אי אפשר לבוא נעול עם גישה אבטחתית אחת שיש בתוכה רשימת מכולת קבועה של איומים ולחשוב שתתאים לכל מתקן בלי קשר לייעודו ולמאפייניו. ישנם כל כך הרבה גורמים אשר משפיעים על קביעת האיומים הרלוונטיים למתקן ולכן השלב הראשון שעל כל מנב"ט לעשות זה לנתח את החברה, המתקן, השטח והפעילות בראיית התוקף על מנת להצליח להגיע לרשימת איומים שבאמת יכולים להוות סכנה לחברה ולעובדיה. למדתי שישנם מתקנים שאיומי הבטיחות עולים על האיום הפלילי והפח"עי הפופולריים כל כך. 
  3. ניתוח בראיית התוקף – תחום שבשנים האחרונות תופס תאוצה ומוכיח כמה הוא חשוב כבסיס לקביעת הגדרות, הנחות עבודה ותכנית אבטחה. אני ממליץ לכל מנב"ט לבצע את השלב הזה גם במתקן קיים וגם במתקן חדש מהסיבה הפשוטה והברורה שרק כך יוכל לגבש תכנית ייעודית וממוקדת שתמנע בזבוז כסף רב על כוח אדם ואמצעים שאינם מתאימים וככאלו ישאירו את החברה והמתקן חשופים לאיומים ממשיים.
  4. סדר וניקיון – הייתי מודע לחשיבות הנושא הזה לפני הביקורים אבל אחריהם הבנתי עד כמה לא ניתן להצליח במקום שאין בו סדר וניקיון ועד כמה ההשפעה שלהם גדולה במימוש תכנית הבטיחות והאבטחה במפעל יצרני וגדול. המנב"ט וכל בעל תפקיד אחר במפעל חייבים לשאוף לסדר וניקיון ברמת בית מרקחת, רמה כזו שניתן לאכול מהרצפה. רמה כזו שכל פריט וכל ציוד נמצא במקום מוגדר שעומד בתקנים הדרושים. כל רמה שמתחת לרמה הזו תעמיד את החברה והמפעל בסכנה. בלאגן יוצר הזדמנויות ליריב הפוטנציאלי וסדר מקשה עליו מאוד.
  5. כניסה, יציאה והסתובבות במפעל – קיימת חשיבות רבה ליצירת תהליכי כניסה, יציאה והסתובבות ברורים, מחייבים וחד משמעיים במפעל בהיבטי בטיחות, הקלה על עבודת מערך האבטחה ושוב יצירת קושי ליריב הפוטנציאלי.
  6. שיטת המעגלים – שיטה וותיקה, נכונה ורלוונטית למנב"ט שיש לו תקציב ללא הגבלה (לא נראה לי שיש כזה) ולמנב"ט עם תקציב מוגבל. עם תקציב בלתי מוגבל, קל מאוד לשפוך את הכסף על כוח אדם ואמצעים לא מתאימים ובכך ליצור סכנה שמתאימה לאמרה שכל המוסיף גורע. שיטת המעגלים עוזרת גל למנב"ט עם הרבה כסף להיות ממוקד על מנת להגיע לתכנית מקצועית ומתאימה למתקן שבאחריותו. עם תקציב מוגבל, ישנה דילמה קבועה על מה מוציאים את הכסף ועל מה מוותרים ולכן שיטת המעגלים עוזרת להבין איפה צריך וחייבים להיות הכי חזקים ואיפה לא – מנב"ט שמבין שלא יהיה לו תקציב שיאפשר לו להקים גדר מעכבת חזקה ויעילה יצטרך לחזק את המעגל הפנימי בכך שישקיע בכוח אדם ואמצעים שיקשו על היריב אחרי שעבר את הגדר.
  7. זיהוי, תגובה וחזרה לשגרה – זו הנוסחה המרכזית בכל מערך אבטחה כאשר הזיהוי החשוב ביותר. מערך אבטחה בעל יכולת זיהוי גבוהה יצליח להתמודד עם היריב טוב יותר. זיהוי מוקדם נותן למערך האבטחה זמן תגובה ארוך יותר. מזה ניתן להבין שתגובה ללא זיהוי מוקדם כנראה שתהיה לא יעילה ומאוחרת מידי אבל זיהוי ללא תגובה בכלל כנראה שלא יהיה שווה כלום. יריב שמבין שרואים אותו יחשוב יותר מפעמיים האם להמשיך בתכניתו הזדונית ויריב שיבין שזיהו אותו וגם יראה תגובה מהירה, נחושה ואגרסיבית כלפיו כבר לא יחשוב פעמיים אם יוכל לחשוב בכלל. אני ממליץ למנב"ט להשקיע מאמצים ביצירת יכולת זיהוי מוקדמת וביכולת תגובה חזקה ונחושה.
  8. כל דבר יותר טוב מאפס – ככלל, כל דבר שהמנב"ט יעשה יהיה יותר טוב מלא לעשות כלום. מנב"ט שמבין שלא יקבל את כל מה שהוא רוצה וחולם עליו, יצטרך ללמוד להשיג מה שאפשר ולהסתפק בכך ליצירת מערך אבטחה יעיל אל מול היריב. הגישה הזו מחייבת ניתוח שיזהה וימפה את האזורים הרגישים במתקן ואת נקודות התורפה ויסייע לנתב את המשאבים לחיזוק ואבטחתם קודם.

אני לא מנב"ט, לא הייתי וכנראה שכבר לא אספיק להיות, אבל אני כן נחשף לעבודתם של הרבה מנב"טים בישראל. אני מאמין באמרה ש"מכל מלמדיי השכלתי" וגם במקרה הנ"ל למדתי והשכלתי ולכן אני מודה למארחים ושולח מסר לכל מנב"ט שקרא את הכתבה והגיע עד לכאן – אל תחשוב שאתה יודע ומכיר את הכל, אל תחשוב שאתה מצוין ותמיד תצא מנקודת הנחה שיש עוד מה ללמוד ויש עוד איפה להשתפר ולכן קח את עצמך לביקורים אצל מנב"טים אחרים שאתה מכיר ולמד עם אילו אתגרים הם מתמודדים ואיך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בניהול מקצועי ונחוש ובגישה פתוחה ללמידה מאחרים

אבטחת אישים – התנקשות באוקראינה – מתנקש אחד ירה באישיות מאובטח על ידי מאבטח צמוד

דניס וורוננקוב, עד מפתח במשפט הבגידה נגד נשיא אוקראינה המודח ויקטור ינוקוביץ' ומחוקק רוסי לשעבר, נורה היום (חמישי) למוות, לאור יום, מחוץ לבית מלון במרכז קייב בירת אוקראינה.

ממשטרת אוקראינה נמסר, כי וורוננקוב נרצח על ידי מתנקש שכעת מאושפז כבבית חולים לאחר שנפצע על ידי מאבטחו של הנרצח הפצוע בעצמו.

עוד אירוע התנקשות מצולם שמאפשר לכל מי שעוסק באבטחת אישים ולאלו שחושבים אולי לעסוק בעתיד, להבין את האחריות המוטלת על מאבטח האישים בביצוע משימת ההגנה על האישיות ואת החשיבות בעבודה בהתאם לעקרונות המקצועיים ברמה הגבוהה ביותר.

שלא בדומה לרוב המקצועות האחרים הקיימים בשוק, אבטחת אישים הינו מקצוע שביצוע לא מקצועי יכול לגרום למותו של אדם שהוגדר או הגדיר את עצמו כאישיות מאוים הנדרש לאבטחה צמודה.

הסרטון המתעד את רגעי ההתנקשות ואת תגובת המאבטח הצמוד של האישיות מציג רמת מקצועיות נמוכה של המאבטח בשלב שבו היה אמור למנוע את הפגיעה ורמת מקצועיות גבוהה מאוד של המתנקש.

הסרטון:

רמת האבטחה:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד צמוד נחשבת לבסיסית ביותר וכזו שמי שמחליט עליה יודע שלמאבטח עצמו יהיה מאוד קשה למנוע פגיעה באישיות ומציב אותו בעיקר כדי ליצור הרתעה כלפי היריב ואולי להצליח בכל זאת למזער נזקים גם במצב שבו היריב הפתיע בתקיפה.

כשמדובר על אישיות מאוים, מקבלי ההחלטות צריכים להחליט האם לאפשר לו להתנהל ללא אבטחה או האם לאבטח אותו בעזרת מאבטח אחד צמוד או יותר. אישיות ללא אבטחה צמודה חשוף ליריב ללא מעגל חוצץ מפריד לעומת אישיות מאובטח אשר עדיין חשוף ליריב אבל עכשיו עם מעגל אבטחה שאמור להרתיע ו/או לתת מענה בשגרה ובחירום.

ברחבי העולם מסתובבים להם כמה אנשי מפתח רוסים אשר סומנו כמטרות להתנקשות ולכן מוגדרים כאישים מאוימים שבכל רגע נתון יכול לפעול נגדם יריב בדיוק כפי שקרה בהתנקשות המדוברת.

מקצועיות המאבטח הצמוד אל מול היריב:אני מעריך שהמאבטח באירוע הינו מאבטח מקצועי אבל אני לא בטוח וגם אין לי מושג מה רמת ההכשרה שלו ולכן ההתייחסות שלי לפעולות שלו הנראות בסרטון הן רק למטרת למידה.

כל המטרה בהצבת מאבטח צמוד לאישיות צריכה להיות בראיית התוקף, כנגד היריב הפוטנציאלי – למעט פעולת הירי שהמאבטח ביצע לעבר היריב, כל הפעולות שביצע לפני כן לא היו מספיק טובות כדי שיצליחו למנוע מהיריב לפעול או יצליחו למזער נזקים.

בתחילת הסרטון מזהים את האישיות ממתין להגעת המאבטח ומיד לאחר מכן מזהים את המאבטח שאכן מגיע ואז שניהם מתחילים ללכת על המדרכה – הנראות של המאבטח בשלב הזה אינה משדרת אבטחה מקצועית ויותר משדרת הליכה של שני חברים או של אישיות ועוזרו. נראה שהמאבטח הולך בנינוחות מוגזמת שאינה מתאימה לרמת האיום הקיימת על המאובטח שלו. בשום שלב לא נראה שהמאבטח מבצע פעולה לחיפוש ואיתור יריב בגזרה הקרובה אליהם.

הופעתו של היריב מאחור מעידה על כך שכשהאישיות ומאבטחו הגיעו למקום, הוא כבר היה שם. יתכן ועקב אחריהם בנסיעה ולאחר מכן החל ללכת אחריהם – מדובר בהנחת עבודה מאוד חשובה באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט. יריב שבחר בדרך פעולה של פגיעה באישיות מקרוב, חייב להגיע ולשהות בגזרה הקרובה יחסית לאישיות כדי שיוכל לזהות אותו בוודאות ויוכל לפעול ממרחק שיאפשר לו פגיעה קטלנית. מאבטח מקצועי חייב להכיר את הנחת העבודה הזו ולפעול כל הזמן לחיפוש ואיתור היריב בגזרתו. יתכן שאם המאבטח היה עומד ומבצע סריקה לאיתור אדם חריג בגזרה, היה מצליח לזהות את היריב במקום ההמתנה שלו.

מאבטח שלא יודע לחפש את היריב בגזרתו אינו בעל סיכוי להתמודד מולו ולנצח אותו.

רמת התגובה מרגע תחילת פעולת היריב:

היריב נראה הולך מאחורי האישיות והמאבטח תוך שהוא מצמצם את הטווח במהירות עד לטווח שמיעה, זיהוי וירי. היריב מתעלם לחלוטין מהעובדה שליד האישיות הולך מאבטח, מה שמעיד שהמאבטח לא יצר שום הרתעה כלפי חוץ. ניתן לראות בצורה מדהימה את הרגע שהיריב קורא לאישיות על מנת שהסתובב אליו לצורך זיהוי וודאי לפני ביצוע הירי. האישיות אכן מסתובב לעבר היריב ויחד איתו נראה שגם המאבטח מסתובב אבל באיטיות ובחוסר חשד ונחישות. ברגע שהיריב זיהה שמדובר ביעד שלו, הוא מבצע ירי ראשוני לעברו. בשלב הזה המאבטח מגיב במה שנראה כמו רצון להגיע פיזית ליריב ולמנוע ממנו להמשיך לירות, רק שבגלל שהתגובה אינה אגרסיבית ונחושה מספיק היריב מצליח לבצע ירי אחד לעבר המאבטח שפוצע אותו. כל מי שעובד כמאבטח אישים חייב לצפות ברגע הזה כדי להבין מה המשמעות למצב שבו המאבטח מנוטרל ונשאר ללא יכולת תגובה – במצב כזה כל מה שנשאר ליריב לעשות זה להגיע שוב לאישיות ופשוט לוודא הריגה ללא מפריע. זה בדיוק מה שרואים בהתנקשות הנ"ל.

פעולת המאבטח, לאחר שנפצע מירי היריב, להמשך לחימה וביצוע ירי מדויק לעבר היריב מרשימה ביותר ברמת הנחישות וברמת הדיוק. למרות זאת, גם השלב הזה חייב להישאר בזיכרון של כל מאבטח אישים למטרת ההבנה שאם אפשרת ליריב לפעול ראשון כנראה שכל תגובה שלך בהמשך לא תשפיע על התוצאה הסופית.

תמונה – רגע הירי הראשון באישיות:

תגובת המאבטח איטית מאוד. בשלב הזה המאבטח היה צריך להיות כבר על היריב. כנראה שהזיהוי והתרגום של המאבטח היו איטיים מאוד ולכן לא הגיע תגובה מהירה.

תמונה – ממחישה עד כמה שרידותו של המאבטח קריטית להצלת חייו של האישיות:

לסיכום:
אבטחת אישים זה מקצוע שמחייב את כל מי שעוסק בו לעבור הכשרה מקצועית. ההתנקשות המדוברת נתנה לנו הזדמנות מצוינת לראות מה קורה כשיריב אחד נחוש מצליח להתקרב לאישיות ולהפתיע בירי, ולמרות שהמאבטח מגיב בהתחלה ללא נחישות ובהמשך בנחישות מרשימה התוצאה הסופית היא אחד אפס לריב – האישיות מת בהתנקשות.

סרטון המתעד את הגעת אשתו של האישיות לצורך זיהוי:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על ידי מי שעבר הכשרה מקצועית מתאימה לייעוד התפקיד