אבטחת אישים – תקיפת איש האופוזיציה ברוסיה אלכסיי נבלני בחומר חיטוי

איש האופוזיציה ברוסיה, אלכסיי נבלני, הותקף במהלך ביקור בחירות בעיר סיביר על ידי אדם שהגיע אליו מלפנים והשפריץ לעבר פניו חומר חיטוי ירוק ומסוכן. האירוע שצולם על ידי אזרח נוסף ופורסם מיד ברשתות השידור וברשתות החברתיות, מוכיח שוב עד כמה קשה ההתמודדות של מאבטחי האישים מול האיומים הקיימים ובעיקר אל מול כל דרך פעולה של היריב שאינה נשמעת בברור ו/או אינה פוצעת אף אחד באופן שמובן כתקיפה חד משמעית ומתורגמת כתקרית לחימה.

אלכסיי נבלני אחרי התקיפה:

סרטון המתעד את התקיפה:

כאמור, ברשימת האיומים כנגד אישיות קיימים איומים שמאוד ברורים למאבטחים כתקיפה חד משמעית ולכן התרגום לתקרית לחימה יהיה מהיר ויוביל לתגובת נגד ממוקדת, מהירה ונחושה על מנת לנסות ולמנוע פגיעה באישיות או למזער פגיעה שכבר נעשתה. מדובר במשימה קשה מאוד עבור מאבטחי אישים, בעיקר כאשר היריב הצליח להגיע לקרבת האישיות ולהפתיע ראשון בפעולת התקיפה שבחר לבצע.

אם במקרי תקיפה ברורים ניתן להעריך שמאבטחים מקצועיים לא התבלבלו או יטעו בזיהוי ובתגובה, אז באיומים כמו בתקיפה כנגד אלכסיי נבלני יהיה קשה לצאת מנקודת הנחה כזו. תקיפות נגד אישיות שמבוצעות על ידי זריקת חפץ או שפיכת נוזל או השפרצת חומר , מקשות על המאבטחים בזיהוי, בהבנת האיום ובהמשך גם על בחירת התגובה הנכונה. בסרטון רואים שהתוקף מצליח להגיע מלפנים למרחק קרוב מאוד עם הכלי שמכיל את חומר החיטוי הירוק, מבלי שהמאבטח הקדמי של אלכסיי מזהה זאת לפני ביצוע התקיפה עצמה ולכן התוקף מממש את כוונתו הזדונית ומצליח להמשפריץ את חומר החיטוי לעבר פניו של אלכסיי, האישיות המאובטח. חוסר ההבנה של המאבטחים מה קרה ובמה תקפו את האישיות, נראה בברור כאשר המאבטח הקדמי מגיב ברצון לרדוף אחרי התוקף ומיד לאחר מכן נראה מתחרט וחוזר לעבר אלכסיי כדי להבין במה מדובר. הבלבול הזה אצל המאבטחים מחזק את העובדה לגבי איומים שאינם ברורים כתקרית לחימה נטו. מאבטחיו של אלכסיי לא ראו בעין אמצעי לחימה, לא שמעו רעש של ירי ולא שמעו צעקות של פציעה ולכן הגיבו בבלבול מוחלט.

כדי שהמאבטחים יצליחו להתמודד גם עם איומים מהסוג הזה, חייבת להיות תורת עבודה שמגדירה את אופן ביצוע האבטחה על ידי מאבטח אחד או יותר ומתורגמת לתכנים בהכשרה המקצועית שיש להעביר אותם.

כאשר ישנם שני מאבטחים עם האישיות, קיימת חלוקה תפקידים למאבטח אחד בעמדת הצמוד לאישיות מאחור ולמאבטח שני בעמדת הצמד שככלל הולך לפני האישיות. מאבטח הצמד שהולך מלפנים, חייב לדעת לזהות כל אדם שמגיע לאישיות מהגזרה הקדמית וחייב לדעת להתמקד בהסתכלות לידיים של כל אדם כזה כדי לנסות ולזהות האם הוא נושא אמצעי שיכול להוות סכנה ממשית לאישיות. היכולת המקצועית הזו של המאבטחים קשורה לפעולות המניעה – פעולות שמבוצעות על מנת להצליח לזהות מראש אפשרות לתקיפה ולהגיע אל התוקף הפוטנציאלי בטרם הגיע לידי מימוש פעולת התקיפה שבחר.

לשמחתו של אלכסיי נבלני בכך שבדיעבד התוקף כנראה רצה רק ליצור פרובוקציה ולא באמת רצה לפגוע בו פיזית. לעומתו, המאבטחים שלו לא יכולים לנשום לרווחה מפני שהם נכשלו במשימת אבטחת האישיות שלשמה נשכרו. מאבטחים שמאפשרים ליריב לתקוף ראשון, מתחילים את האירוע כשידם על התחתונה ובמקרים מסוימים גם אם יגיבו במהירות ובנחישות לא יצליחו למנוע את הפגיעה באישיות ולכן חשיבות העבודה הנכונה של המאבטחים בשלב המניעה.

במידה והיריב הצליח להפתיע ולתקוף ראשון, אז על שני המאבטחים לפעול בהתאם לחלוקת תפקידים במצב חירום, כאשר הדגש על הפסקה ונטרול האיום הממשי על ידי התקפת נגד ו/או הרחקת האישיות מגזרת האיום. מיד לאחר מכן, על המאבטח הצמוד לבדוק האם האישיות נפגע כדי להבין האם דרוש טיפול רפואי כלשהו.

אין לי מושג מה רמת ההכשרה והמקצועיות של מאבטחי אלכסי נבלני, אבל ברור שמאבטח הצמד לא הצליח להבין מה קרה ומה עליו לעשות מרגע תחילת התקיפה. מאבטח צמד מקצועי היה צריך בשלב ראשון להסתכל לאחור כדי לוודא שהמאבטח הצמוד מתפקד והאישיות במצב שאין צורך שיצטרף לפינוי ורק לאחר מכן היה צריך לפעול במהירות כדי לנסות ולהגיע לתוקף.

מאבטח אישים נחשב למקצוע לכל דבר, ולכן מחייב הכשרה מקצועית על ידי גוף בעל רישיון לביצוע הכשרות מהסוג הנ"ל.

לא כל מאבטח יכול לעבוד כמאבטח אישים ולכן מי ששולח מאבטח ללא הכשרה ייעודית לכך, מסכן את האישיות המאובטח, מסכן את המאבטחים עצמם ומסכן אף את עצמו.

אלכסיי נבלני יכול היה לנשום לרווחה ויכול היה להשתמש בהפיכתו לאיש ירוק כדי לקדם את מועמדותו לתפקיד הנשיאות ברוסיה רק בזכות התוקף ובטח שלא בזכות מאבטחיו.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על בסיס הכשרה ייעודית ומקצועית

אבטחת אישים – התנקשות באוקראינה – מתנקש אחד ירה באישיות מאובטח על ידי מאבטח צמוד

דניס וורוננקוב, עד מפתח במשפט הבגידה נגד נשיא אוקראינה המודח ויקטור ינוקוביץ' ומחוקק רוסי לשעבר, נורה היום (חמישי) למוות, לאור יום, מחוץ לבית מלון במרכז קייב בירת אוקראינה.

ממשטרת אוקראינה נמסר, כי וורוננקוב נרצח על ידי מתנקש שכעת מאושפז כבבית חולים לאחר שנפצע על ידי מאבטחו של הנרצח הפצוע בעצמו.

עוד אירוע התנקשות מצולם שמאפשר לכל מי שעוסק באבטחת אישים ולאלו שחושבים אולי לעסוק בעתיד, להבין את האחריות המוטלת על מאבטח האישים בביצוע משימת ההגנה על האישיות ואת החשיבות בעבודה בהתאם לעקרונות המקצועיים ברמה הגבוהה ביותר.

שלא בדומה לרוב המקצועות האחרים הקיימים בשוק, אבטחת אישים הינו מקצוע שביצוע לא מקצועי יכול לגרום למותו של אדם שהוגדר או הגדיר את עצמו כאישיות מאוים הנדרש לאבטחה צמודה.

הסרטון המתעד את רגעי ההתנקשות ואת תגובת המאבטח הצמוד של האישיות מציג רמת מקצועיות נמוכה של המאבטח בשלב שבו היה אמור למנוע את הפגיעה ורמת מקצועיות גבוהה מאוד של המתנקש.

הסרטון:

רמת האבטחה:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד צמוד נחשבת לבסיסית ביותר וכזו שמי שמחליט עליה יודע שלמאבטח עצמו יהיה מאוד קשה למנוע פגיעה באישיות ומציב אותו בעיקר כדי ליצור הרתעה כלפי היריב ואולי להצליח בכל זאת למזער נזקים גם במצב שבו היריב הפתיע בתקיפה.

כשמדובר על אישיות מאוים, מקבלי ההחלטות צריכים להחליט האם לאפשר לו להתנהל ללא אבטחה או האם לאבטח אותו בעזרת מאבטח אחד צמוד או יותר. אישיות ללא אבטחה צמודה חשוף ליריב ללא מעגל חוצץ מפריד לעומת אישיות מאובטח אשר עדיין חשוף ליריב אבל עכשיו עם מעגל אבטחה שאמור להרתיע ו/או לתת מענה בשגרה ובחירום.

ברחבי העולם מסתובבים להם כמה אנשי מפתח רוסים אשר סומנו כמטרות להתנקשות ולכן מוגדרים כאישים מאוימים שבכל רגע נתון יכול לפעול נגדם יריב בדיוק כפי שקרה בהתנקשות המדוברת.

מקצועיות המאבטח הצמוד אל מול היריב:אני מעריך שהמאבטח באירוע הינו מאבטח מקצועי אבל אני לא בטוח וגם אין לי מושג מה רמת ההכשרה שלו ולכן ההתייחסות שלי לפעולות שלו הנראות בסרטון הן רק למטרת למידה.

כל המטרה בהצבת מאבטח צמוד לאישיות צריכה להיות בראיית התוקף, כנגד היריב הפוטנציאלי – למעט פעולת הירי שהמאבטח ביצע לעבר היריב, כל הפעולות שביצע לפני כן לא היו מספיק טובות כדי שיצליחו למנוע מהיריב לפעול או יצליחו למזער נזקים.

בתחילת הסרטון מזהים את האישיות ממתין להגעת המאבטח ומיד לאחר מכן מזהים את המאבטח שאכן מגיע ואז שניהם מתחילים ללכת על המדרכה – הנראות של המאבטח בשלב הזה אינה משדרת אבטחה מקצועית ויותר משדרת הליכה של שני חברים או של אישיות ועוזרו. נראה שהמאבטח הולך בנינוחות מוגזמת שאינה מתאימה לרמת האיום הקיימת על המאובטח שלו. בשום שלב לא נראה שהמאבטח מבצע פעולה לחיפוש ואיתור יריב בגזרה הקרובה אליהם.

הופעתו של היריב מאחור מעידה על כך שכשהאישיות ומאבטחו הגיעו למקום, הוא כבר היה שם. יתכן ועקב אחריהם בנסיעה ולאחר מכן החל ללכת אחריהם – מדובר בהנחת עבודה מאוד חשובה באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט. יריב שבחר בדרך פעולה של פגיעה באישיות מקרוב, חייב להגיע ולשהות בגזרה הקרובה יחסית לאישיות כדי שיוכל לזהות אותו בוודאות ויוכל לפעול ממרחק שיאפשר לו פגיעה קטלנית. מאבטח מקצועי חייב להכיר את הנחת העבודה הזו ולפעול כל הזמן לחיפוש ואיתור היריב בגזרתו. יתכן שאם המאבטח היה עומד ומבצע סריקה לאיתור אדם חריג בגזרה, היה מצליח לזהות את היריב במקום ההמתנה שלו.

מאבטח שלא יודע לחפש את היריב בגזרתו אינו בעל סיכוי להתמודד מולו ולנצח אותו.

רמת התגובה מרגע תחילת פעולת היריב:

היריב נראה הולך מאחורי האישיות והמאבטח תוך שהוא מצמצם את הטווח במהירות עד לטווח שמיעה, זיהוי וירי. היריב מתעלם לחלוטין מהעובדה שליד האישיות הולך מאבטח, מה שמעיד שהמאבטח לא יצר שום הרתעה כלפי חוץ. ניתן לראות בצורה מדהימה את הרגע שהיריב קורא לאישיות על מנת שהסתובב אליו לצורך זיהוי וודאי לפני ביצוע הירי. האישיות אכן מסתובב לעבר היריב ויחד איתו נראה שגם המאבטח מסתובב אבל באיטיות ובחוסר חשד ונחישות. ברגע שהיריב זיהה שמדובר ביעד שלו, הוא מבצע ירי ראשוני לעברו. בשלב הזה המאבטח מגיב במה שנראה כמו רצון להגיע פיזית ליריב ולמנוע ממנו להמשיך לירות, רק שבגלל שהתגובה אינה אגרסיבית ונחושה מספיק היריב מצליח לבצע ירי אחד לעבר המאבטח שפוצע אותו. כל מי שעובד כמאבטח אישים חייב לצפות ברגע הזה כדי להבין מה המשמעות למצב שבו המאבטח מנוטרל ונשאר ללא יכולת תגובה – במצב כזה כל מה שנשאר ליריב לעשות זה להגיע שוב לאישיות ופשוט לוודא הריגה ללא מפריע. זה בדיוק מה שרואים בהתנקשות הנ"ל.

פעולת המאבטח, לאחר שנפצע מירי היריב, להמשך לחימה וביצוע ירי מדויק לעבר היריב מרשימה ביותר ברמת הנחישות וברמת הדיוק. למרות זאת, גם השלב הזה חייב להישאר בזיכרון של כל מאבטח אישים למטרת ההבנה שאם אפשרת ליריב לפעול ראשון כנראה שכל תגובה שלך בהמשך לא תשפיע על התוצאה הסופית.

תמונה – רגע הירי הראשון באישיות:

תגובת המאבטח איטית מאוד. בשלב הזה המאבטח היה צריך להיות כבר על היריב. כנראה שהזיהוי והתרגום של המאבטח היו איטיים מאוד ולכן לא הגיע תגובה מהירה.

תמונה – ממחישה עד כמה שרידותו של המאבטח קריטית להצלת חייו של האישיות:

לסיכום:
אבטחת אישים זה מקצוע שמחייב את כל מי שעוסק בו לעבור הכשרה מקצועית. ההתנקשות המדוברת נתנה לנו הזדמנות מצוינת לראות מה קורה כשיריב אחד נחוש מצליח להתקרב לאישיות ולהפתיע בירי, ולמרות שהמאבטח מגיב בהתחלה ללא נחישות ובהמשך בנחישות מרשימה התוצאה הסופית היא אחד אפס לריב – האישיות מת בהתנקשות.

סרטון המתעד את הגעת אשתו של האישיות לצורך זיהוי:

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" רק על ידי מי שעבר הכשרה מקצועית מתאימה לייעוד התפקיד

רכבו המשוריין ושיירת הנשיא (ארה"ב, רוסיה ו…..מלכת אנגליה) – מקבץ סרטונים מעניינים – כדאי להיכנס

חפץ הושלך לעבר שיירת טראמפ בפלורידה, אין נפגעים

חפץ לא מזוהה הושלך לעבר שיירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפלורידה. לא דווח על נפגעים. השירות החשאי, שאחראי על ביטחונו של הנשיא, מסר כי נפתחה חקירה. טראמפ היה בדרכו משדה התעופה פאלם ביץ' במדינה לאחוזתו מאר-א-לאגו.

הידיעה הזו פורסמה היום.


אירועים חריגים הקשורים לרכב ולשיירה של אישיות מאובטח, כמו נשיא ארצות הברית, תמיד מזכירים לי עד כמה הנושא מעניין ומסקרן ולכן החלטתי הפעם לפנק אתכם בלקט סרטונים המציגים את רכב ה – BEAST – הרכב המשוריין של נשיא ארצות הברית, את ה – ZIL – הרכב המשוריין של נשיא רוסיה ואת השיירות המאובטחות שלהם במצבים שונים. ברור שהנתונים המוצגים בסרטונים המתייחסים לרכבים המשוריינים הינם בגדר הערכות בלבד אבל מה זה משנה, זה עדיין מעניין ומסקרן.

THE BEAST

סרטון הסבר על הרכב:

THE ZIL הרוסי:

ה – ZIL החדש:

סרטון השוואה בין ה – BEAST האמריקאי ל – ZIL הרוסי:

סרטון המציג את רכב ה – ZIL הבא של נשיא רוסיה:

וזה מה שקורה לרכב הנשיא כשלא בודקים לפני שמתחילים לנסוע:

שיירת נשיא ארצות הברית בסן פרנסיסקו:

שיירת נשיא ארצות הברית בברלין:

שיירת נשיא רוסיה:

מעבר השיירה בצומת:

השיירה של מלכת אנגליה:

זכרו ואל תשכחו ש"אבטחה צריך לקיים"

איום הרחפנים בעולם האבטחה ובחירת המענה כנגדו

יותר ויותר בעלי תפקידים מעולם האבטחה, מבינים שהרחפנים הפכו להיות איום מסוכן וממשי ולכן משקיעים זמן רב בניתוח מאפייניו ומחפשים מענה מתאים. עולם האבטחה מתחלק לשלושה כשמדובר ברחפנים:

  1. היריב – שהתחיל כבר מזמן להשתמש ברחפן ככלי לחימה, בעיקר באזורי לחימה קיימים ובכך מוכיח את יעילותו ואת האפשרויות שניתן להשתמש בו.
  2. כוחות האבטחה – שמבינים או שרק מתחילים להבין את גודל הבעיה ומחפשים דרכים להתמודדות נגדה.
  3. חברות טכנולוגיה – שמפתחות מערכות שונות שיכולות לתת מענה לאיום.

אני לא מכיר ושולט בעולם הרחפנים מבחינת אילו סוגים ואילו יכולות יש אבל ממה שאני קורא וצופה בסרטונים רבים אני כן מבין שמדובר בעולם שמתפתח בקצב מסחרחר גם מבחינת פיתוח והוצאת דגמים חדשים ומשופרים וגם מבחינת ההתעניינות מצד אנשים פרטיים וגורמים ממלכתיים.

מצד העוסקים באבטחה, מדובר באיום חדש יחסית שמתווסף לרשימת האיומים הקיימת ולכן על מנת להתמודד איתו חלה החובה לבצע תהליך ניתוח מקצועי כפי שאמורים לעשות עם כל איום אחר:

הכרת הרחפן – התהליך חייב להתחיל בהכרות עולם הרחפנים – סוגים, ייעוד הרחפן, גדלים, טכנולוגיה, זמן שהייה באוויר, יכולת נשיאת משקל, מאפייני הפעלה ועוד.

הרחפן כאיום – הרחפן עצמו מהווה אמצעי להשגת המטרה. הרחפן מאפשר למפעילו לעשות פעולה אחרת כמו צילום, ירי, נשיאה והטלת מטען ועוד. סרטונים המפורסמים ברשתות מוכיחים שהיכולות הללו כבר קיימות ובחלקן אף מיושמות על ידי גורמים שונים. היכולות והשימוש בשטח מהווים הוכחה חד משמעית שהרחפן הינו איום ממשי.

רחפן עם רובה יורה:

רחפן המאפשר השלכת מטען:

שימוש ברחפן לניסיון הפלת מטוס נוסעים:

שימוש ברחפן לצורך צילום פפרצ'י (בתים של מפורסמים):

רחפן שנכנס לתחומי הבית הלבן (כניסה למתקן):

כל מי שראשו במקומו, חייב להבין שרחפן יכול לשמש כאמצעי המסייע ליריב לבצע תקיפה למטרת פגיעה ו/או למטרת פיגוע. כל מי שמחובר למציאות, מבין שישנם גורמים שכבר משתמשים ברחפן כאמצעי כזה ובכך מוכיחים שהתיאוריה הפכה למציאות. זאת צריכה להיות הנחת העבודה של כל גורם, אזרחי או ממלכתי, אשר אמון על מושא אבטחה ולכן מי שיחליט להישאר ללא פתרון בגלל שאינו מאמין באיום או בגלל שהוא מחכה למערכת המושלמת עבורו, מעמיד את מושא האבטחה שבאחריותו ואת עצמו בסכנה יומיומית של פגיעה בעזרת רחפן.

כמי שנכנס לעולם הטכנולוגיה, אני בדעה שלרוב פתרון חלקי עדיף על אי פתרון כלל. כמענה לאיום רחפן, גם אם אין אפשרות לרכוש את המערכת המושלמת שיודעת לזהות ולהשתלט, עדיף לרכוש מערכת שיודעת לזהות כניסה ולמצוא את הדרך הקיימת למתן תגובה. אפשר לשלב בין מערכת זיהוי של חברה אחת למערכת השתלטות של חברה אחרת.

 

זכרו, שבשנת 2017, "אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה 19.12.2016 – חלום בלהות שהתגשם

ביום שני 19.12.16 שגריר רוסיה בטורקיה נרצח בידי מתנקש. בעודו נואם בטקס חנוכה לתערוכת צילום העוסקת בקשרי רוסיה-טורקיה ב'גלרייה לאמנות זמנית, נורה אנדריי קרלוב שגריר רוסיה באנקרה. לאחר הירי צעק בערבית: "אללה ואכבר" ונשבע אמונים למוחמד, והמשיך בטורקית: "אל תשכחו את חלב, אל תשכחו את סוריה. כל אחד ואחד שיש לו חלק בסבל הזה ישלם. אם אנחנו לא בטוחים גם אתם לא תהיו‎". השגריר קרלוב פונה לבית החולים במצב קשה שם מת מפצעיו. 

אם זו באמת היתה לשון ההודעה הדרמטית שיצאה בתקשורת בכל העולם, היה ניתן להאמין שמדובר באירוע קשה ומצער שבו מתנקש הצליח לעבור את כל מעגלי האבטחה וגם לירות באישיות, השגריר הרוסי בתורכיה, ולהרוג אותו. כל הערכות המצב של גורמי הביטחון ובמיוחד ביחידות לאבטחת אישים, היו נפתחות באירוע הנ"ל, בהשלכותיו ובלקחים שניתן ללמוד ממנו – "רבותיי, היום מתנקש יחיד עם אקדח, ירה בשגריר הרוסי במהלך אירוע בתערוכת ציורים בתורכיה. הירי בוצע מטווח קצר יחסית והיה מדויק. האירוע מזכיר במאפייניו את ההתנקשות בנשיא ארצות הברית לשעבר רונלד ריגן ואת ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
אני מאמין, שבסיום הערכת המצב, היו ניגשים למלאכת ניתוח האירוע על מנת ללמוד ממנו האם ניתן לשפר את מערך האבטחה סביב האישים וכיצד.
אבל במקרה הזה של ההתנקשות בשגריר הרוסי בתורכיה, היה המשך קריטי לדיווח:
  
המתנקש, מרלוט מרט אלתינסי, היה שוטר ביחידת 'הכוחות המיוחדים' של אנקרה. הוא נורה למוות על ידי שוטרים שהוזעקו למקום. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה, אישרה את מותו של קרלוב, והצהירה כי רוסיה רואה בהתנקשות כפיגוע טרור.

העובדה שהמתנקש היה שייך לכוח מיוחד במשטרת אנקרה, שסביר להניח שבמסגרת תפקידו ביצע משימות אבטחה של שגרירים זרים, ובמקום לדבוק בערכים האישיים והמקצועיים שנדרשים מאיש ביטחון, התהפך והפך להיות היריב המתנקש והקטלני, הופכת את האירוע לחלום בלהות של כל יחידת אבטחת אישים בעולם שהתגשם במלוא עוצמתו.
בהתייחס ליחידה לאבטחת אישים הממלכתית בישראל, מזל שהאירוע לא קרה אצלנו ומזל שהוא תועד במלואו במצלמות:

כדי להצליח לנתח את האירוע, חייבים להתחיל בהבנה המוסכמת ששוטר שהיה אמור להיות בצד של הטובים, עבר לצד של הרעים. שוטר שהיה אמור לאתר את היריב ולמנוע ממנו לפגוע באישיות ואף לסכל את פעולותיו במידה שכבר יספיק לפעול, הוא עצמו ירה מאקדחו בגבו של השגריר הרוסי המאובטח באירוע.

זו צריכה להיות שאלת המפתח בתחקיר האירוע.

אישית, אני חושב שהתורכים ושאר הגורמים המעורבים באירוע, לא סיפקו לעולם את הנתונים המדויקים על המתנקש והאירוע. להזכירכם, המדינה שאליה מגיע אישיות ממלכתית ממדינה אחרת, באם מדובר בביקור או בשהייה ארוכה כגון שגריר, היא האחראית על ביטחונו ולא מדינת האם שלו. במציאות, רוב המדינות מציבות מאבטחי אישים שלהם סביב האישים גם בביצוע תפקידם במדינות זרות, תתפלאו או שלא, אבל גם בגלל איום מצד כוחות ביטחון מקומיים הכוללים מאבטחי אישים, שוטרים וסדרנים.

מספרים לנו, שהרוסים החליטו שבאירועים קטנים וסגורים כמו אירוע התערוכה שבו השתתף השגריר שלהם, האבטחה סביבו תתבצע רק על ידי יחידת אבטחת האישים המקומית וללא המאבטחים הרוסים שלו. נראה לי שהרוסים ובעקבותיה מדינות נוספות ורבות שפעלו כך, ממהרות לשנות את המצב בעקבות חלום הבלהות הזה שהתגשם להם בפנים. איזו מן אבטחת אישים זו אם אין לך אפילו נציג אחד מטעמך שרואה ויודע מה קורה עם האישיות שלך, הנציג הממלכתי שלך, השגריר שלך, לא שליח זוטר. ובכלל, איזו עזות מצח זו או אולי פשוט טיפשות להשאיר את השגריר שלך ללא אבטחה שלך במדינה כמו תורכיה כשאתה מעורב בלחימה בסוריה שמשפיעה על מיליוני אזרחים תורכים בכל הקשור לדעות פוליטיות ולצד שבחרת לקחת במלחמה? הרי ברור שלרוסים יש כל כך הרבה שונאים בתורכיה. ברור שתורכיה צריכה להיות מוגדרת כמדינה באיום הגבוהה ביותר כלפי כל מה שמייצג את הרוסים.

נחזור להערכת המצב של אחרי האירוע – הייתי שואל בחשש ובאומץ את המשתתפים, האם אחרי האירוע הזה עלינו לחשוש באמת מהמאבטחים שלנו? האם עלינו לחשוש מכל שוטר חמוש ששייך לכוחות העזר במשימות שלנו? האם אנחנו באמת עושים הכל כנגד הדפ"א הזו?

הייתי אומר שמאפייני האירוע בתורכיה מזכירים את מאפייני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – מתנקש אחד, עם אקדח אחד, שהתמקם בנקודה הכי רגישה באירוע, המתין לשעת כושר לביצוע ירי וביצע ירי בגב באישיות.

עובדה בולטת בשני האירועים קשורה לכך שלא רצינו להאמין שיהודי יפגע ביהודי כמו שלא רצינו להאמין שמאבטח/שוטר חמוש ייפגע באישיות.

השוני בין המקרים, שבתורכיה המתנקש הוא איש אבטחה רשמי שאנחנו העברנו לו הכשרה מקצועית שכללה את כל הידע הדרוש לו לביצוע המשימה, כולל האיומים והקשיים שיש לנו כיחידה וכולל את המענים שעומדים לרשותנו.

חלק מיחידות לאבטחת אישים בעולם כבר מבצעות פעולות כאלה ואחרות כמענה לדפ"א של פגיעה באישיות מתוך הבית ועדיין קשה להתמודד לחלוטין עם האיום ולו רק בגלל שקשה, עד כמעט בלתי אפשרי, לדעת בכל נקודת זמן מה עובר בראשו של אדם ומה יכול להשפיע עליו עד כדי מעבר לצד של היריבים.

בהתייחס לישראל, המשך השבוע, הביא לפתחנו אירוע נוסף שבו בעל תפקיד ממלכתי עובר לצד היריבים. ח"כ מהרשימה הערבית, שנבחר בבחירות דמוקרטיות לייצג חלק מהאוכלוסייה, העביר בחשאי ובניגוד לחוק פלאפונים לאסירים ביטחוניים תוך שהוא מנצל את תפקידו וההקלות שניתנות לו במסגרת תפקידו הממלכתי.

אין כאן התנקשות באישיות ממלכתית אבל בשורה התחתונה מדובר על אותו אירוע שבו אדם בעל תפקיד ממלכתי, פועל בניגוד לייעוד תפקידו ממניעים אישיים כאלו ואחרים שעד לרגע תפיסתו רק הוא יודע עליהם.

שני האירועים הללו, צריכים לשלוח את כל גופי הביטחון הממלכתיים לבצע שיעורי בית יסודיים ומקצועיים כדי לבחון איפה הם נמצאים ביחס לאיום הנ"ל שהתממש.

אירוע הדריסה בברלין, מאותו שבוע, ממחיש עד כמה כדאי להזדרז כי ידוע שיריבים פוטנציאליים שמחפשים את הדפ"ן שלהם, לומדים מיריבים אחרים שכבר מצאו, פעלו והצליחו. גם המפגע מברלין למד איך לבצע פיגוע דריסה מאירוע אחר – פיגוע הדריסה שבוצע בניס, צרפת.

ובחזרה להתנקשות בתורכיה – הסתכלות בסרטון המתעד את האירוע מעלה מספר רב של שאלות לא פתורות:

 

המתנקש נראה כמאבטח אישים מקצועי – התמקם בעמדת המאבטח הצמוד של השגריר, לבוש כמאבטח אישים, עונד סיכת זיהוי, חמוש באקדח המשמש יחידות אבטחה ממלכתיות, מאפייני העמידה שלו לפני הירי מתאימים לעמידה של מאבטח אישים ולבסוף, לא נראה בסביבתו מאבטח צמוד אחר. אם השגריר הרוסי היה מאובטח באירוע על ידי המאבטחים התורכים, אז איפה עומד המאבטח התורכי הצמוד שלו?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי סביב השגריר בתוך האירוע, אז איך יתכן שאף אחד מהמאבטחים לא התייחס ל"מאבטח" שלא שייך לכוח ועומד בעמדת המאבטח הצמוד?

אם אכן היה כוח אבטחת אישים תורכי באירוע, אז איך יכול להיות שאחרי המתנקש ביצע את הירי הקטלני אף אחד מהמאבטחים לא הגיב בירי מסכל בתוך האולם? (המתנקש נורה בהמשך לא ברור אם בתוך האולם או מחוץ לאולם).

איפה היו המאבטחים הרוסים? עד כמה רחוקים הם היו? האם יתכן שלא היו בכלל? האם יתכן שהיו כל כך רחוקים עד כדי כך שלא שמעו אפילו את האירוע?

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בהתמודדות גם עם חלום בלהות קשה שיכול להתממש

אמצעים טכנולוגיים באבטחה – מצב שבו כל המוסיף גורע

התעסקות מקצועית רציפה בתחום מסוים, מחייבת ללמוד אותו לעומק כדי להבין מה נדרש לעשות וכדי להצליח לקבל החלטות נכונות.
כאמור, בחמש שנים האחרונות אני עוסק בתחום הטכנולוגיה בתצורה של תכנון וייצור מערכות טכנולוגיות לעולם האבטחה הממלכתי והאזרחי וכתוצאה מכך התחלתי להבין טוב יותר מה המשמעות של שילוב אמצעי טכנולוגי בנוסף לאדם.
אני מודע לכך שחמש שנים לא הופכים אותי למומחה בטכנולוגיה ואני עדיין טירון בתחום אבל הם כן מאפשרים לי להבין שעולם הטכנולוגיה הינו אחד התחומים המסקרנים והמעניינים ביותר שקיימים בחיינו. מדובר בעולם יצירתי וכמעט אין סופי מבחינת האפשרויות שקיימות בו. עולם שממציא את עצמו כל פעם מחדש ורגע אחד אחרי, מציג אמצעי מתקדם יותר ושומר במגירה את התכנון לחידוש העתידי. עולם מרתק שיודע ללמוד את האדם כמשתמש ושמצליח לנגוע בתחושת הרגש, הסקרנות וההרפתקנות שלו.
ככלל, תפקידו של אמצעי טכנולוגי זה לסייע לאדם המשתמש בו להיות טוב יותר. הבעיה מתחילה כאשר האמצעי מזיק והופך את האדם המשתמש בו לגרוע יותר. 
אני חושב שמכשיר הפלאפון, שהפך להיות אמצעי חובה לכל אדם בכל גיל כמעט, הוא הדוגמא הטובה ביותר לערבוב הזה בין סיוע למשתמש לבין יצירת נזק. הפלאפון הוא אמצעי טכנולוגי שמצד אחד שיפר לנו את יכולת התקשורת עם אנשים אחרים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומצד שני השתלט על חלק מתכונות האופי שלנו עד כדי שמעמיד אותנו בסכנת חיים ממשית בגלל חוסר השליטה לא להשתמש בו כאשר אנחנו מבצעים פעולה אחרת שדורשת ריכוז כמו נהיגה ברכב למשל, רכיבה על אופניים וכו'.
חדירת האמצעי הטכנולוגי לאזור הרגש והתחושה של האדם המשתמש, גורמת לו גם לרצות אוטומטית את האמצעי החדש הבא, המתקדם יותר, היפה יותר ולעיתים גם את היקר יותר. אמנם פלאפון מהווה דוגמא מצוינת ועדכנית להשפעות אלה, אבל ישנם עוד הרבה אמצעים טכנולוגיים אחרים שמיועדים לשימוש פרטי ו/או מקצועי שמצליחים להשכיח מהמשתמש את העובדה שגם בבחירת אמצעי טכנולוגי צריך לבצע קודם תהליך חשיבה ותכנון מסודר של הגדרת הצורך ורק אז לבחור את זה שייתן את המענה המתאים ביותר.
כל המוסיף גורע מתייחס לשלב בחירת המענה מכיוון שאם נתפתה לבחור באמצעי בעל מאפיינים ויכולות שאינם באמת הצורך שלנו, נסתכן באי קבלת המענה שחיפשנו וגרוע מכך, נגרום לקבלת מענה שיגרום לנזק מקצועי.
בהתייחס לעולם האבטחה, אני בדעה, שהנזק הגדול ביותר בהתייחסות לא נכונה לבחירת אמצעי טכנולוגי מתאים הוא העובדה שלא מעט אנשי מקצוע שוכחים שבסופו של דבר מה שישפיע על היריב זו התגובה של המאבטח ולא האמצעי הטכנולוגי. עיקר תפקידו של אמצעי טכנולוגי בעולם האבטחה זה לסייע ברמת ההרתעה, בזיהוי וגילוי ובשחזור האירוע. חשוב לזכור שהאמצעי הטכנולוגי לא יכול להגיע ליריב, לרדוף אחריו, לתשאל אותו, לבדוק אותו לעומק, לאמת את החשדות שעלו עליו, להתעמת איתו ואף להילחם בו.
כל המוסיף גורע, מתייחס למצב שבו בוחרים אמצעי טכנולוגי רק בגלל שיש לו יכולת "מגניבה" למרות שאין בה צורך בהגדרת המענה. יכולת באמצעי טכנולוגי, שתהיה החדשנית ביותר, אם אינה מתאימה למאפייני העבודה של מערך העבודה תגרום לקושי יומיומי בתפעול, בהבנה וביישום.
שום אמצעי טכנולוגי שיממש את ייעודו וייתן התרעה בזמן אמת, כמעט ואינו שווה ללא תגובה מהירה, נחושה, מדויקת ואסרטיבית של המאבטח, מהסיבה הפשוטה שהרבה מאוד יריבים אינם מתרגשים מקיומו של האמצעי בגזרת הפעולה שלהם.
דוגמא מצוינת לדבריי הוא הסרטון הבא שמתעד חולייה שגונבת כספומט ממתקן בבאר שבע:

חוליית הגנבים מודעת לקיומן של מצלמות שמתעדות אותם מרגע הגעתם למתקן וזה לא ממש מרתיע אותם, יתכן והם מעריכים שנשלח דיווח למוקד שמקפיץ כוח תגובה וגם זה לא ממש מרתיע אותם מלהמשיך. הם לא נרתעים כי הם יודעים כמה זמן לוקח לכוח התגובה להגיע אליהם, מדובר בזמן ארוך מאוד יחסית שמאפשר להם לסיים את העבודה ולברוח עם השלל. 
המסקנה מהאירוע הנ"ל, שכדאי וחשוב שיהיה אמצעי טכנולוגי שיודע לזהות את היריב במהירות ויודע להעביר דיווח בזמן אמת אבל זה לא ימנע את האירוע אם לא יהיה כוח תגובה שיצליח להגיע ולהגיב כשהיריב עדיין בשטח.
בהחלט יכול להיות שבהגדרת האיום והמענה יוחלט שבגלל שיש ביטוח שמכסה את כל הנזק שנגרם מהאירוע, מטרת האמצעים הטכנולוגיים המותקנים במתקן היא רק לתעד אותו לצורך הגשת ראיות שהוא אכן קרה ולכן אין צורך בכוח תגובה בכלל – זה מחזיר אותנו לעובדה שהכול מתחיל ונגמר בביצוע תהליך תכנון מסודר כבסיס לבחירת המענה הטכנולוגי.
מי שמתכוון לרכוש אמצעי טכנולוגי שדורש הפעלה על ידי כוח מקצועי ומיומן ויודע שאין לו את כוח האדם המתאים לכך, שיעצור ויחשב מסלול מחדש לפני שיבזבז כסף רב על לא כלום. גם במקרה הזה, אמצעי שיופעל על ידי כוח אדם לא מקצועי ומיומן יעשה יותר נזק למערך האבטחה מאשר תועלת.
אמצעי טכנולוגי מתאים להגדרת המענה לדפ"א, יכול להביא לצמצום מספר המאבטחים המופעלים במשמרת אבל לא יכול לבטל אותם לגמרי.
מצד אחד העוסקים באבטחה צריכים לשמוח על כך שיש מבחר גדול של אמצעים טכנולוגיים שעומדים לבחירה ברמות שונות ובעלויות שונות ומצד שני חייבים להבין שאותו מבחר יכול לגרום להם לבחור דווקא את האמצעי שאינו מתאים לצרכים של מערך האבטחה שבאחריותם אם בגלל שלא עבדו בתהליך מסודר או שהתלהבו מיכולות הקיימים באמצעי למרות שאינם נדרשים עבורם.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" בשילוב אמצעים טכנולוגיים מתאימים להגדרת המענה ומתוך הבנה שאמצעי מסייע למאבטח ולא מחליף אותו

דיווח על אקדח בעצרת של דונלד טראמפ – ניתוח אירוע

דרמה בעצרת בנבדה: אדם צעק "אקדח" – וטראמפ הורד מהבמה

סוכנים של השירות החשאי זינקו על המועמד הרפובליקני בעיצומה של עצרת בחירות בעקבות חשש להימצאות אקדח בקהל. נעצר אדם אחד, שלא היה חמוש. טראמפ שב לבמה כעבור דקות ספורות והכריז: "לא יעצרו אותנו" (6.11.16).

דרמה בשידור חי. המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ הורד מהבמה על ידי מאבטחים במהלך עצרת בחירות ברינו, נבדה, בשל חשש ביטחוני להימצאות כלי נשק אצל אחד היושבים בקהלכעבור כמה דקות שב טראמפ לבמה והודה לאנשי השירות החשאי, שעצרו גבר. הוא לא היה חמוש. "אף אחד לא אמר שזה הולך להיות קל עבורנו, אבל לעולם לא יעצרו אותנו", אמר.

 

טראמפ, שהיה בעיצומו של נאום, קפא לפתע שלא כהרגלו והביט לכיוון הקהל. לא חלפו שניות עד ששלושה סוכנים של השירות החשאי זינקו לבמה וגוננו על המועמד הרפובליקני. במקביל, אנשי ביטחון חמושים ברובים הפילו אל הקרקע את אחד מיושבי הקהל, אזקו אותו והבהילו אותו אל מחוץ לאולם. "אני רוצה להודות לשירות החשאי. האנשים האלה נהדרים", אמר טראמפ עם חזרתו לבמה.

אין ספק שמדובר באירוע חריג בתחום אבטחת אישים ובמקרה הזה, באבטחת המועמד לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בנבדה. שוב, לשמחתי הרבה, האירוע תועד בצילום וידאו שמאפשר לנסות ולנתח טוב יותר האם השירות החשאי פעל בצורה מקצועית מרגע הזיהוי וההכרזה על האדם החריג בקהל.
סרטון תיעוד האירוע:

 

רוב התגובות שנכתבו על האירוע קבעו שהתגובה של אנשי השירות החשאי היתה איטית מאוד ולא מספיק מקצועית.
כהרגלי, חיפשתי אירועים נוספים דומים מהעבר כדי לבדוק האם תגובת השירות החשאי באירוע בנבדה חריגה ברמתה או שחוזרת על עצמה. מצאתי לפחות שני אירועים שבהם אדם מהקהל התנהג בצורה חריגה שגרמה לתגובה דומה של אנשי השירות החשאי:

אדם חריג בעצרת של דונלד טראמפ בחודש מרץ 2016 ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

באירוע שהתקיים בלאס ווגאס, אדם חריג עולה לבמה ומגיע עד לנשיא ארצות הברית רונלד ריגן ומפעיל את מערך האבטחה של השירות החשאי:

בהסתכלות בעיניים של מי שהיה ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ, אני יכול למהר ולקבוע שעל סמך שלושת האירועים החריגים שמוצגים בסרטונים, שיטת האבטחה של השירות החשאי מאפשרת לאדם חריג בקהל להגיע למרחק קצר יחסית מהאישיות ואפילו עד אליו, ובהמשך אף לתגובה של מערך האבטחה שנראית איטית ולא מקצועית.
אבל, כדי לנסות ולהצליח ללמוד מהאירועים הנ"ל צריך לחלק את הניתוח לשני חלקים – הראשון יהיה התייחסות לגורמים המשפיעים על עבודת השירות החשאי באבטחת אישים והשני התייחס לעקרונות המקצועיים באבטחת אישים שאמורים למנוע מצבים כאלה ובהמשך להצליח ולסכל אותם.

לפני שממהרים לקבוע שתגובת מאבטחי השירות החשאי היתה איטית ולא מקצועית, כדאי להכיר ולהבין את הגורמים שמשפיעים עליהם. הגורם הראשון והמרכזי שמשפיע על השירות החשאי זו העובדה שבארצות הברית הפרוטוקול יותר חזק בכל הקשור להתנהלות והנראות של הנשיא במהלך יום העבודה שכולל גם השתתפות באירועים. המשמעות מעובדה זו היא שהפרוטוקול קובע לשירות החשאי שהמאבטח הצמוד או כל מאבטח אחר, לא יעמוד בקרבה לנשיא או למועמד לנשיאות כך שיראו אותו בפריים שמועבר בשידור לצופים בטלוויזיה. כל עוד אלו הם יחסי הכוחות, לא ניתן לבוא בטענות למאבטחים הצמודים שתגובתם איטית בהגעה לאישיות. בסרטון מעצרת הבחירות של טראמפ בנבדה, כשאנו יודעים שהמאבטחים נאלצים לעמוד בצדי הבמה בלבד, ההגעה למועמד לנשיאות דווקא היתה מהירה יחסית. 
מה שלא היה מקצועי מספיק, זה ציר הפינוי שנבחר מהפודיום אל מחוץ לבמה והסיכוך על גופו של טראמפ. 
אין ספק, שהתכתיבים של הפרוטוקול יוצרים פער מסוכן ביכולת השמירה על חייו של האישיות. ניתן להניח, שבמידה והאדם החריג באירוע בנבדה היה כן נושא אקדח ואף היה משתמש בו בירי ישיר לטראמפ, המרחק של המאבטחים לא היה משאיר להם סיכוי לנסות ולהצליח להוריד אותו לפני שהכדור הראשון וכנראה גם השני היו מגיעים אליו ופוגעים בו.

בהסתכלות על הפודיום, אני מניח שלא מדובר בפודיום משוריין מה שקצת מפתיע ומאכזב כאשר מערך האבטחה מודע לפער של המרחק מהאישיות שמשפיע על זמן ההגעה אליו בחירום. 
באירוע בנבדה, הייתי מצפה מהמאבטח הצמוד, שכאשר ברור שטראמפ מזהה את האדם החריג בפעם הראשונה, ישפר עמדה ויתקרב אליו עד שהחריג ייבדק ויסווג. במידה והיה עושה זאת, כאשר צעקו אקדח, יכול היה בשלב ראשון להוריד אותו במהירות מאחורי הפודיום ובשלב שני לחלץ אותו מהבמה.
ניתן לציין לחיוב את חלוקת התפקידים בין המאבטחים הצמודים על הבמה לבין המאבטחים בעמדות למטה בחזית הבמה.
בצפייה בשלושת הסרטונים שתועדו בשלושה אירועים שונים, ניתן לקבוע שהבעיה הזו אינה מקרית ואינה חד פעמית.
בהתייחסות לאבטחת אישים, בנטרול השפעות כמו פרוטוקול חזק, אציין את תגובתו של אייל גור למצגת שפרסמתי בנושא רצח רבין. אייל גור כתב לי שהוא שייך לדור שלא קובע רק את רשימת הדפ"אות אלה גם מבצע ניתוח בראיית התוקף שמפרט הערכה שמתייחסת לשאלה כיצד היריב יכול ליישם כל דפ"א רלוונטית ורק לאחר מכן קובע מה יהיו המענים של מערך האבטחה. מי שקורא את הכתבות שלי, מבין שאני מאמין גדול של ניתוח בראיית התוקף כבסיס לכל תכנית אבטחה. גם באבטחת אישיות באירוע, יש לבצע ניתוח בראיית התוקף. אם קבעת שהיריב יכול לבחור להיכנס לאירוע עם אקדח, תמשיך ותקבע מה יהיה המרחק היעיל לירי שיפגע באישיות בכל מקום שישהה באירוע כולל במהלך הנאום על הבמה.
סביר להניח שיריב שהצליח להיכנס עם אקדח לאירוע, ישאף לעמוד מהאישיות במרחק הקצר ביותר שיתאפשר לו כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה בו. המענה לדפ"ן הנ"ל יהיה בכמה מעגלים: איתור חריגים מחוץ לאולם האירוע, בדיקת הנכנסים לאירוע גוף וכבודה, סגירת השטח הקרוב לבמה לאנשים מוכרים ו/או מכובדים, איתור חריגים בתוך האולם, פודיום משוריין, שכפ"ץ לאישיות, עמדות מאבטחים בחזית הבמה למטה, עמדות מאבטחים בצדי הבמה למעלה ומאבטח צמוד מאחור.
פריסה כזו, אמורה גם להתמודד עם אדם שמתפרץ לבמה ונע לעבר האישיות כפי שהתרחש באירוע של רונלד ריגן בלאס ווגאס.
האירוע בנבדה, כמו גם שני האירועים הנוספים שהצגתי, מחזקים את תורת העבודה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ ונותנים תשובה ברורה לכל אותם אנשים שלפעמים שואלים מדוע המאבטח הצמוד מקפיד לעמוד מאחורי ראש הממשלה למרות שרואים אותו בצילומים ובשידורים בטלוויזיה. 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" על בסיס תהליך חשיבה מוסדר שאחד מיסודותיו עוסק בניתוח בראיית התוקף.

אירוע חירום – מוכנות, תגובה וחזרה לשגרה

נובמבר 2016 העמיד שוב את גופי הביטחון, משרדי הממשלה, העיריות והאזרחים במבחן המוכנות ויכולת ההתמודדות עם אירוע חירום רחב היקף. למה שוב? מפני שאירועי חירום מתרחשים בתדירות ובהיקפים משתנים וכידוע לפני 6 שנים התרחשה שריפת ענק בכרמל שבסיומה הוגדרה כאסון הכרמל.
למי שמתעניין בשאלה אם כלל הכוחות והגופים בישראל באמת מוכנים לתת מענה לאירוע חירום. אירוע השריפות שפקד אותנו בחודש נובמבר, נותן את התשובה שלצערי הרב הינה "עדין לא", למרות שהיינו מצפים שתהיה "בהחלט כן" במיוחד בגלל שכבר עברנו לא מזמן אירוע שריפה רחב היקף שכלל הרוגים ופצועים רבים.
בכנות ובפשטות, הייתי מצפה מכל הגופים בישראל, ובמיוחד מאלה שתפקידם לתת מענה בשעת חירום, ויותר מכך מאלה שהשתתפו וחוו את אסון הכרמל, לנצל כל יום מרגע סיום האירוע ללמידת דו"ח הביקורת ורשימת הלקחים שבתוכו ולהשקעה רציפה עד ליישומם המלא.
יישום הלקחים מאירוע שהתרחש אמור להתבצע בכל ארגון חזק ובריא ששם לעצמו מטרה להגיע לאירוע הבא מוכן יותר.
אירוע מתרחש כתוצאה מכך שלא מצליחים למנוע את תחילתו. כישלון בשלב המניעה, שולח את הכוח המגיב לפעול במספר שלבים:

  1. תחילת האירוע.
  2. זיהוי וסיווג האירוע.
  3. תגובה/מתן מענה לאירוע.
  4. ביצוע פעולות עד לחזרה לשגרה.
  5. תהליך מסודר של הפקת לקחים ויישומם.

לגורם האנושי יש את התפקיד החשוב ביותר בתהליך מפני שהוא זה שמוציא אותו לפועל. אלה הם אותם אנשים שעובדים בתפקידים שונים ובגופים שונים. מדובר בשילוב של עובדים בתפקידים מבצעיים עם עובדים בתפקידי מטה/משרד, כשכל אחד מהם אמור לבצע את תפקידו במקצועיות מרבית.
כאזרחים, יכולנו לראות את לוחמי האש והשוטרים עובדים סביב השעון כמעט ללא מנוחה, נותנים את כל מה שיש להם כדי להילחם בלהבות הקטלניות, חוקרים חשודים בהצתות, מונעים גניבות מבתים נטושים, חושבים על להציל אזרחים אחרים, להציל רכוש וכששואלים אותם הם מדברים בגאווה גדולה על התפקיד ועל נתינה אין סופית.
נכון שזה מאוד מעודד שהגורם האנושי בישראל עדיין נותן את כל מה שיש לו אבל זה לא מספיק כדי שיצליחו לתת מענה יעיל ומקצועי לאירוע עצמו.
המוכנות לחירום מתחילה הרבה לפני שהאירוע עצמו מתחיל ומטרתה היא בכלל לנסות ולמנוע אותו. מניעה היא סך כל הפעולות שנבצע כדי שהאירוע לא יתחיל ולכן את רוב הזמן שלנו בשלב השגרה נשקיע רק במטרה זו.
המוכנות בשגרה אמורה להכין אותנו גם לרמת התגובה שנצליח לתת כשהאירוע כבר התחיל. למרות שבחלק מהמקרים כבר יהיה נזק מסוים לנפש ולרכוש חשוב שהתגובה תהיה נכונה, נחושה ויעילה כדי שתוכל למזער נזקים ולעצור את האירוע.
המשמעות מהמוכנות בשגרה ומרמת התגובה בהתרחשות אירוע חירום הינה השילוב בין הגורם האנושי לכלל הכלים והאמצעים שנתנו לו למימוש תפקידו ואחריותו המקצועית.
בהתייחס לכבאות באירוע, לצערי הרב גם אחרי האירוע הנוכחי, לא ניתן לקבוע שהארגון הגיע לרמת מוכנות מבצעית שתוכל לתת מענה מהיר ויעיל לכלל תרחישי האיום שבתחום אחריותו. כן ניתן לקבוע, שבאירוע הנוכחי ההישג הגדול והחשוב ביותר שלא היו אבדות בנפש, יתכן שעובדה זו מעידה שכן נעשתה התקדמות מסוימת ברמת המוכנות.
לוחם האש, הנחוש ביותר שקיים, לא יכול להצליח לתת מענה יעיל ומקצועי אם תחנת הכיבוי שלו נמצאת במרחק תגובה ארוך מידי ממקום האירוע או שהציוד שעומד לרשותו אינו מתקדם מספיק. הארגון עצמו, לא יכול להתמודד עם אירוע רחב היקף אם פריסת תחנות הכיבוי הארצית אינה מתאימה לגודל השטח ולגודל האוכלוסייה ואם אין מספיק כבאיות כיבוי וצוותי לוחמי אש. 
הנחת העבודה תהיה שלא ניתן להגיע לרמת מוכנות כזו שתצליח לתת מענה לכל אירוע ובמיוחד לאירועים רחבי היקף וברור שיהיה צורך לקבל סיוע ממדינות אחרות ועדיין במוכנות לחירום בשלב השגרה חשוב להעריך את כלל אפשרויות האיום ולהחליט על רמת המענה המקומי ועל רמת הסיוע שתידרש בתרחישי הקיצון.
עושה רושם שגם בנושא קבלת סיוע ממדינות אחרות אנחנו נמצאים במגמת שיפור ביחס לאירועים קודמים.
הערכה גדולה לכלל כוחות הביטחון שבסופו של דבר הצליחו להשתלט על כל השריפות תוך פינוי האזרחים מישובים ושכונות שהיו בסכנה.
העניין הוא, שאירוע חירום לא מסתיים בנקודה זו למרות שבתחושה נראית כנקודת השיא שלו. האירוע ממשיך לשלב האחרון שלו, שלב החזרה לשגרה. מדובר בשלב לא פחות חשוב מפני שמעורבים בו אזרחים רבים שנפגעו ברמות שונות כולל כאלה שנשארו בלי כלום ולכן ישנה חשיבות רבה לכך שרמת המענה תמשיך להיות נחושה ויעילה.
בשלב הזה נכנסים לפעולה אותם עובדים בתפקידי מטה/משרד ולכן גם הם חייבים להיות מוכנים לכלל תרחישי האיום בגזרת אחריותם המקצועית. עיריות חייבות להיות מוכנות לתגבור מוקדי החירום שלהן, משרדים במס רכוש חייבים להיות בעלי יכולת טיפול במספר גדול של אזרחים בזמן קצר, חברות ביטוח חייבות לתת למבוטחים שלהן את כל מה שמגיע להם במסגרת פוליסות הביטוח ועוד.
השלב של החזרה לשגרה מאוד משמעותי לאזרח, זה השלב שבו האזרח מצפה לקבל בחזרה את מה שמגיע לו מכלל הגופים שייעודם וקיומם מתן שירות לאזרחים.
על פי האירוע הנוכחי, המוכנות לחירום לשלב החזרה לשגרה מעידה שהגופים הרלוונטיים לא מוכנים כלל ואינם מסוגלים להעניק טיפול יעיל ומקצועי כפי שנדרש מהם. מי שמשלם את המחיר לחוסר המוכנות הזו הוא האזרח הקטן.
מספיק לשמוע שישנם אזרחים מאסון הכרמל שהטיפול בעניינם עדיין לא הסתיים, כדי להבין שישנה עוד הרבה עבודה לעשות כדי להיות באמת מוכנים לאירוע הבא שיגיע.
כולי תקווה, שאחרי האירוע הנוכחי, נצליח לבצע הפקת לקחים וליישם אותם ברמה טובה יותר מאשר מה שבוצע מאז סיום אסון הכרמל ועד היום.

הפעם, זכרו שלא רק אבטחה צריך לקיים אלה גם הבטחה ובמיוחד שהיא ניתנת לאזרחים

מנב"ט – שינוי קטן יביא להבדל גדול – מעורבות ניהולית

מנב"ט הוא מנהל לכל דבר ועניין ולכן חלה עליו החובה להתנהג ולהתנהל ככזה.
חטיבת האבטחה במשטרת ישראל החליטה לפני כמה שנים בודדות, לשנות את הגדרת התפקיד מקב"ט (קצין ביטחון) למנב"ט (ממונה ביטחון) על מנת לנסות ולעלות את חשיבות התפקיד קודם כל בעיני המבצע אותו וגם בעיני המנהלים שמעליו והמאבטחים שמתחתיו.
שינוי הגדרת התפקיד יכול בהחלט לסייע בהתייחסות אליו, אבל מה שיקבע באמת אם זה יקרה תהיה רמת הביצוע שלו על ידי מי שמאייש אותו.
הביצוע מורכב מהאדם בתפקיד, הבנתו את הגדרת התפקיד ומידת האחריות שבו והדרך שבה בחר ליישם אותו בפועל.
בנוסף לשינוי הגדרת תפקיד הקב"ט למנב"ט, במסגרת עדכון חוק הסדרת הביטחון וחוק רישוי עסקים הוחלט שמנהל המקום הוא האחראי הראשי על ביצוע האבטחה מתוך כוונה לגרום לו להיות יותר מעורב ואכפתי וכדי שהתייחס יותר ברצינות למנב"ט שתחתיו. 
המנב"ט מוגדר כממונה האחראי לסייע למנהל המקום ליישם את האבטחה בהתאם להנחיות משטרת ישראל כגוף מנחה.
המשמעות העיקרית מהגדרות המשטרה היא שמנהל המקום לא יכול להסיר מעצמו את האחריות למה שקורה בנושא האבטחה ואולי לחשוב שרק המנב"ט שלו הוא האחראי לטוב ולרע. באופן טבעי, שינוי הגדרה כזו, היתה צריכה לגרום למנהל המקום להיות יותר מעורב באבטחה דרך של ניהול המנב"ט ופיקוח על רמת הביצוע שלו ולמנב"ט להיות בתחושה שיש מי שמסתכל ובוחן אותו מתוך כוונה טובה שלא "יירדם בשמירה" ובאמת ינהל את מערך האבטחה ברצף, כל הזמן.
אני בדעה שמנב"ט חייב לממש את תפקידו בצורה אקטיבית כל הזמן, בלי קשר לזהות המנהל שמעליו ועד כמה הוא מפקח על עבודתו ובלי קשר לרמת הפיקוח מצד חטיבת האבטחה במ"י.
אחד הגורמים הבולטים לחלק מהאירועים שבהם רמת האבטחה נמצאה לא תקינה, הוא המעורבות הניהולית של המנב"ט בכל הקשור לתחום אחריותו כממונה הביטחון במקום.

מיהו המנב"ט שאינו באמת מעורב בניהול מערך האבטחה?
מנב"ט שמוצא את עצמו מופתע לעיתים קרובות מאירועים שמתרחשים בגזרתו.
מנב"ט שאינו מכיר באופן אישי מאבטחים שעובדים במערך האבטחה שלו.
מנב"ט שלא מבקר באימונים שעוברים המאבטחים שלו בבית ספר לאבטחה.
מנב"ט שלא מצטרף מידי פעם לתדריכים שמועברים למאבטחים שלו.
מנב"ט שרוב הזמן מבלה במשרד שלו במקום בשטח.
מנב"ט שלא דואג להמשיך ולשפר את הרמה המקצועית של המאבטחים שלו בדרך של הכשרות נוספות מעבר לבית הספר לאבטחה.
מנב"ט שלא דואג לטפח את שדרת הרמ"שים שלו.

כאן, בנקודה הזו, החוזק שלך כמי שהחליט לעבוד כמנב"ט מקצועי זה לקבוע האם אתה באמת מנהל שמעורב במה שנעשה בתחום אחריותך. 
במידה ואתה מרגיש שהצלחתי לתאר את המצב שאתה נמצא בו זה הסימן שעליך לעשות שינוי קטן שיביא להבדל גדול.
השינוי הקטן שתבצע זה שתהפוך למנהל מעורב, וכדי שתצליח בכך עליך להפוך למנהל אקטיבי ומורגש שמקפיד לשמור על העקרונות הבאים:
  1. תעריך את עצמך ואת התפקיד שאתה נמצא בו ומבצע אותו – מנב"ט. אתה ה"שריף" של המקום שבו אתה עובד. תהיה זקוף, תהיה גאה, תהיה יציב ותהיה חזק כי רק בדרך הזו תזכה לתוצאות טובות וליחס רציני מהסובבים אותך.
  2. תקבע לעצמך מהם עקרונות הניהול שאתה מאמין בהם ותתחיל בלהיות מנהל מעורב. מנהל מעורב זה אחד שנמצא גם בשטח והרבה. תקפיד לא להעלם יותר מידי במשרד שלך. תקפיד להראות את עצמך בתחילת יום העבודה, במהלכו ובסופו.
  3. תכיר את העובדים שלך מבחינה אישית ומקצועית בלי שום קשר אם הם מועסקים ישירות או על ידי חברה קבלנית – תקיים שיחות אישיות תקופתיות, תבצע שיחות מסדרון קצרות, תתייחס לאירועים אישיים של העובדים, תסייע במה שאתה יכול וכו'. מבטיח לך שבדרך זו תצליח לרתום את העובדים לאחריות אישית ומשותפת לתפקיד.
  4. תדאג להצטרף מידי פעם לתדריכים גם אם הם מתקיימים בשעות מוקדמות.
  5. קיים, לפחות פעם ברבעון, שיחה עם כמה מאבטחים ביחד או עם כולם. שיחה שבה תאפשר למאבטחים להביע את עצמם באופן חופשי.
  6. הפעל וטפח את שדרת הרמ"שים שלך – תן להם מצד אחד להרגיש שהם מנהלים את המשמרת ומצד שני להבין שהניהול שלהם מושתת על העקרונות שלך כמנב"ט. קיים עם הרמ"שים שיחות אישיות. קיים פעם בחודש פורום רמ"שים. תן לרמ"שים להעביר הדרכות למאבטחים. למד אותם לקחת ולקבל אחריות.
  7. תמצא את הדרך לתגמל רמ"שים ומאבטחים בולטים.
  8. תדאג להשתתף בכל ההדרכות והאימונים שמועברים למערך האבטחה שלך שהם בנוסף למה שמועבר בבתי הספר לאבטחה.
  9. תיזום פגישות עבודה עיתיות עם המנהל שלך גם אם הוא אינו מבקש את זה ממך.
  10. תדאג לבצע תרגילים ברמות שונות לרמ"שים ולמאבטחים שלך ותמיד סיים אותם בסיכום מקצועי בעל פה ובכתב שעיקרו רשימת לקחים ללמידה וליישום. תזכור שיש מה ללמוד גם מהצלחות ולא רק מכישלונות.
  11. תעשה הכל כדי לעמוד בצורה מושלמת בכל דרישות הגוף המנחה גם כשאתה יודע שרמת הפיקוח מצידו אינה מלחיצה ומאיימת.

למרות שהדרך להפוך למנהל מעורב כוללת את הרשימה שציינתי ויותר מכך, אין בעיה להתרגל אליה וליישם אותה במלואה. הדבר הטוב ביותר שיעזור לך הוא לנהל יומן שבו תדאג לקבוע משימות לביצוע ומתי בדיוק בשילוב של הקפדה לא לוותר לעצמך.
מבטיח לך, שמדובר בשינוי קטן שיביא לך כמנב"ט הבדל גדול מהמקום שאתה נמצא בו היום.
אני יכול להבטיח לך שכל מה שציינתי בוצע כבר על ידי מנב"טים אחרים והצליח בגדול. הכל אפשרי לביצוע ותלוי רק בך.
תהיה מנהל מעורב ותגרום לעובדים שלך לבצע את תפקידם מתוך אחריות ואמונה בדרך שיגרמו לרמת אבטחה גבוהה יותר בתחום אחריותך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" במעורבות ניהולית.

ניהול סיכונים כחלק מתפקיד המנב"ט

ניהול סיכונים בכלל ובאבטחה בפרט, נחשב לאחד הנושאים החשובים והמשפיעים ביותר בתהליך קבלת ההחלטות שאנחנו מבצעים כאנשים פרטיים וכבעלי תפקידים בחברות פרטיות, ציבוריות או ממשלתיות.
הנושא מוכר ובעל חשיבות רבה בכל העולם. נושא שהתפתח למספר רב של תאוריות שונות שנלמדות במסגרת האוניברסיטה, במוסדות לימוד נוספים, על ידי חברות פרטיות וכיום גם על ידי מאמנים אישיים, ולמרות זאת הרבה מאוד אנשים מתקשים בלימוד, הבנה ויישום הנושא במסגרת תפקידם ואחריותם ולעיתים אף מתרחקים ממנו במודע ומעדיפים לא להתעסק בו.
מה זה ניהול סיכונים? ההגדרה:
סיכון – אירוע שהתרחשותו עלולה לפגוע באדם או בארגון. הפגיעה עלולה להיות פגיעה בגוף או בנפש, פגיעה כספית או פגיעה תדמיתית.
ניהול סיכונים – תהליך בו מזהים סיכונים, מעריכים את משמעות התרחשותם ונערכים להתמודד איתם.
ניהול סיכונים בחברה עסקית – בניהול הסיכונים הפירמה תשאף לזהות ולהעריך באופן שוטף את מרחב הסיכונים לליבת הפעילות העסקית, תעריך את מידת הסבירות שלהם ופוטנציאל הנזק בהתממשותם, תתעדף את הטיפול במניעתם, תפעל לצמצם החשיפה אליהם ותגדיר את אסטרטגיה להתמודד איתם, אם יתרחשו.


חוק מרפי:אחת הגרסאות לחוק מרפי טוענת כי אם קיים דבר היכול להשתבש, הוא ישתבש ובעיתוי הגרוע ביותר. לפיכך, יש להיערך בתכנון הפעילות לשיבוש אשר כזה.

ניהול סיכונים נמצא גם בחייו והתנהלותו של המנב"ט, במודע או שלא במודע, בכל החלטה שהוא מקבל ישנה רמה מסוימת של לקיחת סיכונים ולכן גם המנב"ט חייב להכיר וליישם את התהליך, עדיף שיעשה זאת במודע כי אז יעלה את הסיכוי למתן תגובה טובה יותר בהופעתו של מרפי.
אני מעריך שישנם הרבה מנב"טים שלא מודעים לנושא ולא מיישמים אותו הלכה למעשה מכיוון שאת רוב עבודתם הם מבצעים תחת הנחיית שב"כ ו/או משטרת ישראל שכבר קבעו את תורת העבודה שכוללת בתוכה גם את ניהול הסיכונים. לרוב, נדמה למנב"ט שנשאר לו "רק" ליישם את תורת העבודה בשטח ולכן הוא יכול לחשוב שאין לו קשר לניהול הסיכונים. כמובן שחשיבה כזו מוטעית מן היסוד כי גם בשלב היישום קיים תהליך ניהול סיכונים.
אני חושב שביצוע ניהול סיכונים קשור באופן ישיר לאופיו של האדם כך שאם בחייו הפרטיים הוא דואג ליישם את התהליך כך הוא יעשה גם בעבודתו ולהיפך.

גישת ה"סמוך" / "אין מה לדאוג" / "יהיה בסדר" / "נסתדר" / "נזרום ונאלתר" גורמת לחלק מהמנב"טים לא לייחס חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים ולנקיטת פעולות כדי למנוע אותם או לפחות להפחית את הנזק הפוטנציאלי במידה והתממשו.  מחדלים רבים בעולם האבטחה, נגרמו כתוצאה מהתממשות סיכונים בטיחותיים / תפעוליים.
הדרך הטובה ביותר להמחשת חשיבות יישום התהליך תהיה בהבאת דוגמאות מהחיים הפרטיים ומהחיים המקצועיים.
הדוגמאות שאתן אינם מתייחסים ישירות לאדם שנושא בתפקיד מנב"ט אבל ממחישים בהחלט את הבנת המצב:


כשאדם מחליט להתעסק בפלאפון תוך כדי נהיגה ברכב המשמעות מכך שאינו באמת מרוכז בפעולת הנהיגה ולכן יתכן שתהיה לו תאונה שבסופה יתכן ויפצע או גרוע מכך אף ייהרג. כשאדם זה נמצא לבד ברכב, ניתן לחשוב שהוא אחראי על עצמו וזו בעיה שלו, אבל מה קורה עם אנשים שנמצאים ברכבים שנוסעים בקרבתו ויכולים להיות מעורבים בתאונה כתוצאה מניהול הסיכונים שלו. ומה קורה כשהוא מסיעה אנשים נוספים ברכבו כמו משפחה או חברים.
השאלה המרכזית היא למה זה קורה לנו? למה, למרות כל האזהרות והמידע שמועבר אלינו למרות שאנחנו יודעים מה יכולה להיות התוצאה של ההחלטה, אנחנו עדיין מבצעים אותה שוב ושוב?
דוגמא לתוצאה אפשרית מהתעסקות בפלאפון במהלך נסיעה:


עובדתית, רוב האנשים שראו את הסרטון הזה או דומים לו, ממשיכים להתעסק בפלאפון במהלך הנהיגה.

סרטון הממחיש ניהול סיכונים ברמה האישית:

משה (צ'יקו) תמיר שבשנת 2006 מונה למפקד אוגדת עזה, נתן ביולי 2007 לבנו הצעיר לנהוג בטרקטורון הצבאי למרות שלא היה לו רישיון נהיגה. לצערו הרב של תמיר, מרפי הופיע בדמות של תאונה שביצע הבן עם רכב אזרחי. תמיר חתם על דו"ח תאונה שבו כתוב שנהגו הצבאי הוא זה שנהג בטרקטורון ובנוסף שילם לבעל הרכב האזרחי כסף מזומן על מנת לסגור את העניין בשקט. לצערו הרב של תמיר, הסיפור התפרסם והגיע לידיעת הצבא.
ב 2009 גזר עליו בית הדין הצבאי הורדה לדרגת אלוף משנה, שלילת רישיון הנהיגה לשלוש שנים ושלושה חודשי מאסר על תנאי.
מיותר לציין אילו החלטות קיבל תמיר במהלך שירותו הצבאי המפואר ולמרות זאת קיבל החלטה עם סיכון מיותר שבסופו של דבר פגע בו באופן אישי.


אסון ורסאי
הוא אירוע שהתרחש בליל ה-24 במאי 2001, באולמי השמחות "ורסאי" שבשכונת תלפיות בירושלים. 
בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור, סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה. 
ברגע אחד קרס חלק גדול מרצפת הרחבה וכתוצאה מכך 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו.
 
בחקירה נמצאה סדרה ארוכה של כשלים ועבירות בטיחות חמורות שבוצעו על ידי אנשים שונים, אשר גרמו לבסוף לאסון הקטלני.

המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש לשני אולמות אירועים. רצפת הפל קל שנבנתה הייתה מסוג לא תקני שנבנה באופן רשלני. 
תקופה קצרה לפני האירוע, הבניין עבר שיפוצים, שבמהלכם הוסר קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית, באולם בקומה השנייה.

בעלי האולם היו מודעים לכך שרצפת הקומה השלישית החלה לשקוע לאחר הסרת הקיר מתחתיה.
השקיעה החלה להיות ניכרת לעין שבועות אחדים לפני האסון עצמו, אך הבעיה לא טופלה. 
במקום לטפל בגורם לשקיעת הרצפה, הוספו חול וריצוף נוסף מעליה על מנת ליישר בחזרה את הרצפה.
 
באוקטובר 2004 הורשעו שלושת בעלי אולמי ורסאי בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות ונגזרו עליהם שנתיים וחצי מאסר בפועל על כל אחד.

אירוע הקריסה צולם ופורסם:

במקרה המצער הזה, שבו בעלי האולם ערבו אזרחים נוספים בלקיחת הסיכונים, השיקולים הכספיים גברו על ההתייחסות לאפשרות הפגיעה בחיי האורחים.
כאמור, המנב"ט "רק" אמור ליישם את הנחיית הגוף המנחה ולמרות שזו אמורה להיות משימה קלה יחסית לביצוע עדיין לראות תופעות שברור שמהוות חלק מניהול סיכונים לא נכון.

דוגמאות: כשמנב"ט מחליט לנהל את מערך האבטחה שבאחריותו בשלט רחוק, שלא יופתע שמרפי יופיע בדמות אירוע שבו מאבטח שלו יורה מחסנית שלמה באדם חף מפשע רק בגלל שהצליח להרגיז את המאבטח. אני מתכוון לאירוע שבו מאבטח במערך האבטחה של הכותל המערבי ירה באזרח דורון בן שושן.
לפני האירוע הקטלני, היו מספר רב של סימנים שהמאבטח כועס על האזרח שדרך אגב היה מוכר בגזרת הכותל כלא יציב נפשית. המאבטחים האחרים ידעו ורק המנב"ט לא ידע.

כשמנב"ט מחליט לשבץ אדם שגויס למערך האבטחה שלו אבל עדיין לא עבר קורס מאבטחים, לבד בעמדת אבטחה פעילה הוא לוקח סיכון שיקרה משהו שיכול להשפיע עליו, על ה"לא מאבטח", על המתקן שבאחריותו ועל האנשים שנמצאים בו. החלטה כזו מתקבלת כי יש מחסור במאבטחים בעלי הכשרה ומבחינתו בקבלת ההחלטות חשוב יותר למלא את כל העמדות המוגדרות מאשר היכולת לבצע את עקרונות התפקיד כפי שמנחה משטרת ישראל.

כשמנב"ט של חנות גדולה, מאפשר מצב שבו כל מעברי החירום או חלקם חסומים על ידי ארגזים ו/או מוצרים לוקח סיכון שבמצב חירום לקוחות ועובדים לא יצליחו להגיע ליציאת החירום שתציל אותם מפגיעה אפשרית.

כשמנב"ט בית מלון מאפשר מצב שבו כל ארונות כיבוי האש שבמבנה אינם במצב תקין ומבצעי, לוקח סיכון שכשתהיה שריפה המערך שבאחריותו לא יוכל לתת מענה ראשוני ומהיר בהתאם לנדרש על ידי הגוף המנחה.

כשמנב"ט מקדם וממנה מאבטחים לתפקיד אחמ"ש/רמ"ש ומאפשר להם להתחיל לעבוד ללא הכשרה מקצועית תקופה ארוכה שהינה מעבר למותר והינה בניגוד להנחיית הגוף המנחה, הוא לוקח סיכון שבמשמרת של אותו אחמ"ש/רמ"ש יהיו אירועים שלא יקבלו מענה מקצועי מלא. גם במקרה זה, המנב"ט מסכן את עצמו, את ה"לא אחמ"ש/רמ"ש" ואת האנשים במתקן. 

כל הדוגמאות שנתתי, מוגדרות על ידי כתופעות מיותרות שאסור שיקרו ויראו במחוזותינו והן ממחישות עד כמה מנב"טים לא מודעים ולא מבינים את גודל הסיכונים המיותרים שהם לוקחים במהלך ביצוע תפקידם.
ברור, שבחיים הפרטיים והמקצועיים ישנם מצבים שבהם לא נוכל להימנע מקבלת החלטה שיש בה סיכון מסוים אבל ברור לא פחות שאין הכוונה לסוג ההחלטות כפי שמופיעות בדוגמאות שהבאתי.
 
מנב"טים וקב"טים רבים שמכירים אותי, יודעים שכשאני מגיע אליהם לצורך ביצוע הדרכה, אימון ועוד אני תמיד דואג לממש את האמרה שאומרת ש"אורח לרגע רואה כל פגע" ומאיר את תשומת ליבם לתופעות מיותרות שנמצאות בגזרת אחריותם ורגע לפני שאני עוזב אני מציין, שאל להם לחכות לעין חיצונית שמגיע מידי פעם ושיתחילו להיות יותר מעורבים ויותר ערניים לנעשה סביבם כדי להימנע מסיכונים מיותרים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך שילוב ניהול סיכונים מקצועי