חודש: דצמבר 2014

תמ"א 38 בבניין האבטחה

תמ"א 38 הינו פרוייקט בתחום חיזוק מבנים ישנים ובעיקר כאלה שהיסודות שלהם רעועים וחלשים מכדי לעמוד בתרחיש כמו רעידת אדמה. תהליך התמ"א מחזק את יסודות הבניין ומשפר את מראהו החיצוני.

אני ממליץ לכל מי שמפעיל מערך האבטחה לבדוק טוב טוב האם הגיע הזמן לבצע תמ"א 38 בבניין האבטחה שלו.

בניין האבטחה מזכיר בניין אמיתי , ביסודות שלו ובקומות מעל שתלויות בחוזקם לאורך זמן.

יסודות בניין האבטחה כוללים את:

  1. סקר הסיכונים – עמוד היסוד המרכזי שעל פיו נכתבים תורת העבודה ופק"מ האבטחה.
  2. תורת העבודה – עמוד יסוד פינתי שמגדיר את עקרונות העבודה הכלליים.
  3. פק"מ האבטחה – עמוד יסוד פינתי שמגדיר את עקרונות השיטה הייחודיים לבניין האבטחה.
  4. הנהלים – עמוד יסוד פינתי המפרט נושאים מקצועיים יחודיים בעבודה הדורשים פירוט שמעבר לתורת העבודה ולפק"מ האבטחה.

מעל עמודי היסוד של בניין האבטחה בנויות הקומות שכוללות את:

  1. קומה ראשונה – גיוס עובדים.
  2. קומה שנייה – הכשרות מקצועיות.
  3. קומה שלישית – ביצוע האבטחה בפועל.
  4. קומה רביעית – ניהול הכוח הכולל פיקוח ובקרה.
  5. קומה חמישית – כשירות מבצעית הכוללת אימונים ומבחנים.
  6. קומה שישית – שיפור מקצועי – הכשרות ייחודיות וייעודיות על פי מקצועות האבטחה.
  7. קומה שביעית – ביקורות עין חיצונית – מבוצע על ידי גורם חיצוני לבניין האבטחה.
  8. קומה שמינית – תהליך תמידי של הפקת לקחים ויישומם.

במצב של הקמת מערך אבטחה חדש יש להקפיד לבנות את היסודות בצורה חזקה ונכונה ורק לאחר מכן להמשיך ולבנות את הקומות.

במצב של מערך אבטחה קיים שכבר עובד זמן ממושך יש לבצע בדיקה יסודית של עמודי היסוד ובמידה שיתגלו כרעועים חלה חובה לעבור לתכנית תמ"א 38 לבניין האבטחה תוך התעלמות מוחלטת מהמחיר הדרוש לכך.

המשך עבודה שגרתית, ללא חיזוק היסודות יביא לקריסת בניין האבטחה שיגרור הוצאות כספיות הרבה יותר גדולות ממה שהיה דרוש לחיזוק היסודות.

בניין אבטחה שיבנה בחוסר מקצועיות ולא יכלול את כל עמודי היסוד הנדרשים ואת הקומות בהתאם למספרים יוכל אולי להראות טוב ולהחזיק מעמד זמן מסויים אבל ביום אחד יקרוס ויושבת לחלוטין מעבודה.

כמו בתחומים אחרים, אבל בעיקר בבניין האבטחה המחיר לבניין רעוע יכול להיות בלתי הפיך ולא ניתן לשחזור ולכן על כל הנוגעים בבנייה ובעשייה חלה החובה ליצוק את כל העמודים במקצועיות הגבוהה ביותר ועם החומרים הנכונים ומעליהם להקים את הקומות ללא עיגול פינות ובלי להסתכל דרך החור של הגרוש.

מי שישכיל להקפיד על בנייה נכונה יקים לעצמו בניין אבטחה שיחזיק מעמד שנים רבות ביעילות, בחסכון ובהובלה מקצועית על פני אחרים.

חשוב לציין שבבניין האבטחה אין מעלית מכיוון שאסור לדלג על קומה כדי להגיע לזו שמעליה. מותר לעלות לקומה מעל רק אחרי שבנייתה של הקומה מתחתיה הסתיימה לחלוטין. גרם המדרגות המחבר את כל הקומות ממחיש את החשיבות של התקדמות איטית, מדרגה מדרגה. מי שיבצע בעלייה מהירה מידי הכוללת גם קפיצה של כמה מדרגות ביחד, יסתכן בנפילה ובהתגלגלות חזרה למטה. במקרה כזה כשירצה לחזור ולבנות יצטרך להתמודד עם כאבים חזקים שיקשו עליו מאוד את המלאכה ולעיתים ימנעו ממנו להמשיך לחלוטין.

בתהליך הבנייה חשוב להקפיד ולהפעיל בעלי מקצוע, בעלי הכשרה ותעודות והנחשבים למומחים בתחומם. חוזקו של מנהל בניין האבטחה ביכולת להגיד לעצמו מה אין באפשרותו לבצע לבד.

בעל מקצוע מומחה וחיצוני לבניין האבטחה, יצליח לזהות ללא חשש וללא אינטרסים מוטעים, באלו אזורים עמודי היסוד רעועים  ואיך ניתן וכדאי לחזקם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" עם יסודות חזקים שיצליחו להחזיק את הקומות לאורך זמן ממושך.

התנקשויות במנהיגים ורצח פוליטי בראי ההיסטוריה – דר' שי נחושתאי

התנקשויות במנהיגים  ורצח פוליטי בראי ההיסטוריה

דר' שי נחושתאי

ההתנקשויות והרציחות הפוליטיות מלוות את ההיסטוריה האנושית מתקופות קדומות. כך נרצחו מלכים, נשיאים וראשי מדינות, מנהיגים פוליטיים וצבאיים, שרים ואפילו אפיפיורים.

במאמר זה נבחין בין התנקשות בדמות פוליטית – הנעשית ע"י גורמים החיצוניים למדינה – אויבי המדינה,  לבין רצח פוליטי – המבוצע על ידי גורמים פנימיים (אזרחיים וצבאיים) בתוך המדינה. המאמר יבחן אירועי רצח מפורסמים שנעשו, החל מתקופת התנ"ך ועד ימינו אלה, ובתיאור המעשים נוכל לבחון את הסיבות והנסיבות לרצח, מי היו הרוצחים, האם פעולתם השפיעה לטווח קצר/ ארוך וכד'.

התנקשות בדמות פוליטית ורצח פוליטי

יוזמי ההתנקשות והרצח הפוליטיים מבקשים, בעצם פגיעתם בנציגי המשטר ומסמליו,  להשיג במעשם מטרה פוליטית/ צבאית, בעלת הד והשפעה רחבים, שהיא שינוי דרך פוליטית-אידיאולוגית או אף ערעור/ חיסול השלטון/ משפחת המלוכה, שכנגדם הם יוצאים, מתוך כוונה לשנות את מהלכי ההיסטוריה. לגביהם פעולת הרצח/ ההתנקשות, המנוגדת לחוק ולערכיו והיוצרת בחברה הדמוקרטית "פצע" מתמשך בלגיטימיות של שלטון החוק, היא מעשה לגיטימי, המוצדק בטיעונים אידיאולוגיים/ ערכיים, ובעיקר כשהוא נעשה תוך תכנון קר ולא מתלהם. המעשים הללו בוצעו הן על ידי יחידים, שפעלו על דעת עצמם, והן על ידי תנועות/ ארגונים פוליטיים/ אידיאולוגיים, גם בחברות בעלות משטר סמכותני (מלוכה, דיקטטורה) וכן בחברות בעלות משטר דמוקרטי (שבהן ,כאמור, הפגיעה רבה יותר בהיבט החברתי/ערכי). ראוי לציין, כי במשטר דיקטטורי, שבו השליט מפעיל מערכת טרור פוליטית, יש כאלה המצדיקים רצח פוליטי, בתואנה שגם מעשי השליט אינם חוקיים.

תקופת התנ"ך

ההתנקשות הפוליטית הראשונה המתועדת היא מעשהו של אהוד בן גרא – "בן הימיני איש אטר יד ימינו", שבמעשה ערמה רצח בחרב את עגלון מלך מואב, ששלט על ישראל, ובהמשך הכניע, יחד עם בני אפרים, את מואב "ותשקוט הארץ שמונים שנה" (ספר שופטים, ג', 14-30 ). מקרהו של אהוד בן גרא הוא מקרה קלאסי של התנקשות פוליטית (רצח מלך) על ידי אויב חיצוני.

באותו הקשר ניתן לראות גם את רצח סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור, על ידי יעל "אשת חבר הקיני", כפי שמתואר בספר שופטים, 11-24 .

לעומת זאת, במקרה המפורסם של גדליהו בן אחיקם (מלכים ב', כ"ה, 22-27 ),  אנו מדברים על רצח פוליטי בהיבטיו המובהקים (אנשים מהעם, ממפלגה אחרת, בעלי דעות הפוכות למנהיג הממונה, שבמעשה הרצח מנסים לשנות מצב פוליטי ב"מדינה").גדליהו, ממשפחות האליטה הירושלמית, מונה לאחר חורבן בית המקדש (586 לפנה"ס) על ידי הבבלים למושל יהודה. ישמעאל בן נתניהו, ששאף למרוד בבבלים בעזרת העמים השכנים, רצח אותו בערמה בביתו שבמצפה. במעשהו זה גרם לגלות ולהתרוקנות א"י מיושביה, שנשארו בה לאחר החורבן. לציון הרצח (ולתוצאותיו) נקבע יום צום ואבל – "צום גדליהו" ב- ג' בתשרי.

תקופת רומא

הרצח הפוליטי המפורסם ביותר ברומא, שהיה בעל השפעות פוליטיות ותודעתיות רבות מאד, היה הירצחו של יוליוס קיסר – שר צבא ומדינאי רומי מזהיר, ב- 15 למרץ שנת 44 לפנה"ס. קבוצת סנטורים, בראשות ברוטוס וקסיוס, שרצו להציל את הרפובליקה, החליטה לרצחו לפני שיכריז על עצמו כקיסר, אך העם יצא כנגדם לאחר הרצח (נאום אנטוניוס) וכעבור מספר שנים הוכתר הנכד של אחותו (אוקטבינוס/אוגוסטוס ) כקיסר.

אלף השנים הראשונות לספירה

על פי ספרו של אמיל פוירשטין – רציחות פוליטיות במאה העשרים (ירושלים, בית ההוצאה כתר ,1986 ) – נרצחו באלף השנים הראשונות לספירה לא פחות מ- 5 קיסרים רומיים ו- 12 אפיפיורים, כמו גם מלכים ונסיכים רבים, ביניהם אף אטילה ההוני.

העת החדשה – המאות ה- 18 – 20 (עד 1945)

התקופה המודרנית היתה "עשירה"  בהתנקשויות וברציחות פוליטיות, שמידת השפעתן על מהלך ההיסטוריה מותנית בבחירה באחת משתי הגישות המנוגדות בהיסטוריה:

המנהיג כיוצר תהליכים היסטוריים, שעם הסתלקותו משתנה המהלך שיצר.

  • התהליכים ההיסטוריים (מדיניים, כלכליים וחברתיים) שאותם מבטאים המנהיגים 
    במעשיהם – כיוצרי המציאות ההיסטורית.

עשרות רבות של מלכים, צארים, קיסרים ונסיכים, נשיאים, ראשי ממשלות ומנהיגים פוליטיים נרצחו במהלך 250 השנים האחרונות, ובעיקר במאה ה- 20. נציין בקצרה את הרציחות הפוליטיות שנעשו בתקופת המהפכה הצרפתית ובמשטר הטירור היעקוביני (שחלקן נעשו לאור משפטים -כולל המלך לואי ה- 16 , מארה ורובספייר), רצח מלך שוודיה (1792), רציחתם של הצארים הרוסיים – פבל  ה- 1 (9/2/1801 ), אלכסנדר ה- 2 (מרץ 1881 ) וניקולאי ה- 2 ומשפחתו (16/7/1918 ), התנקשויות פוליטיות באירלנד –  למשל ב- 1882 של המזכירים לעניני אירלנד ורצח ראש הממשלה (למעשה) מייקל קולינס בידי טרוריסטים איריים ב- אוגוסט 1922, רצח המלך אלכסנדר בסרביה (1903), ההתנקשות הפוליטית המפורסמת ביורש העצר האוסטרי – הארכידוכס פרנץ פרדיננד – ורעייתו בידי המתנקש הסרבי גברילו פרינציפ ב- 28/6/1914, שהביאה, בתהליך קצר, לפתיחת מלחה"ע ה- 1 , הרציחות של הנשיאים האמריקאיים –  אברהם לינקולן בתיאטרון בוושינגטון ב- 4/4/1865 בידי השחקן הגזען ג'ון וילקס בות' , על רקע ביטול העבדות, וויליאם מק-קינלי בבפלו ב- 14/9/01 בידי האנרכיסט צולגוש, רציחתם של רוזה לוקסמבורג (יהודיה) וקרל ליבקנכט הקומוניסטים בברלין ב- 15/1/1919 , כמו גם של  שר החוץ הגרמני ולטר רתנאו (יהודי) ב- 24/6/1922 בידי לאומנים גרמניים, והמשכן בתקופה הנאצית וכמובן הרציחות הפוליטיות בברה"מ בימי שלטונו של סטאלין – כולל רצח לב טרוצקי במקסיקו סיטי ב- 20/8/1940 בידי הסוכן הסובייטי רמון מרקדר.

התקופה שלאחר 1945

התקופה שלאחר מלחה"ע ה- 2 אופיינה בהתנקשויות וברציחות פוליטיות רבות בעקבות "המלחמה הקרה" בין מערב למזרח, כמו גם על רקע הקמתן של מדינות חדשות רבות בעולם והמאבקים הפנימיים על השלטון בהן.

במדינות רבות בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה התחוללו הפיכות רבות, שאחד ממאפייניהן היה הרצח הפוליטי. כך , למשל, בצ'ילי – חיסול סלוודור איינדה השמאלני ב- 1973 בהפיכתו של אוגוסטו פינושה, רציחתו של ראש ממשלת גרנדה בישופ ב- 19/10/1983, שגררה בעקבותיה פלישה אמריקאית לאי, רצח פטריס לומומבה – ראש הממשלה המודח בקונגו ב- 17/1/1961 , בהודו – רצח מהטמה גנדי – סמל האיפוק, הסובלנות, הפייסנות ורדיפת השלום בניו דלהי, הודו, ב- 30/1/1948 , בידי נתורם ויניה גודסה – קנאי הינדי, שחשב, כי רצח גנדי יביא לאיחוד הודו עם פקיסטן (וכמובן טעה), וכן רצח הגב' אינדירה גנדי – ראש הממשלה ב- 31/10/1984 בידי אחד משומרי ראשה הסיקים (על רקע מאבקי הדמים בין הינדים לסיקים סביב מקדש אמריצר), רצח ראש הממשלה הוייטנאמי נגו דיין דים ב- 1/11/1963 ורצח המנהיג הפוליטי בנינו אקינו ב 1985 –  בפיליפינים, בידי אנשי הנשיא מרקוס.

גם אירופה סבלה מהתנקשויות ורציחות פוליטיות: בפראג, צ'כיה, נרצח השר והמנהיג יאן מסריק ב- 10/3/1948 על ידי המשטר הקומוניסטי (רצח שהכה בתדהמה את הצ'כים), באיטליה רצחו "הבריגדות האדומות" האנרכיסטיות את ראש הממשלה אלדו מורו בשנות ה- 80' , בשוודיה נרצח ראש הממשלה אולף פאלמה ב- 28/2/1983 , כנראה בידי לאומן שוודי, שהתנגד לדעותיו השמאליות, בגרמניה רצחו אנשי הארגון הקיצוני באדר-מיינהוף פוליטיקאים רבים, באנגליה נרצח בשנת 1979 בפיצוץ ביכטה הרוזן לואי מאונטבאטן, מי שהי שר הימיה הבריטי ומשנה –למלך הודו ודודו של הנסיך צ'ארלס, והרשימה עוד ארוכה.

בארה"ב – "ערש הדמוקרטיה" – המשיכו הרציחות הפוליטיות גם לאחר 1945 . הנשיא הצעיר ג'ון פיצ'גרלד קנדי נרצח בדאלאס, טקסס, ב- 22/11/1963 במעשה שהרעיד את אמריקה ואת העולם כולו (ועד היום יש טענטת שונות לגבי זהות רוצחו), וחמש שנים מאוחר יותר- ב- 5/6/1968, נרצח אחיו, הסנטור רוברט קנדי בלוס אנג'לס בידי האמריקאי-הפלסטיני סירחאן סירחאן, שחשב לקדם בכך את הענין הערבי בארה"ב. חודשיים קודם לכן, ב- 4/4/1968 ,נרצח בממפיס, טנסי, המנהיג השחור הנערץ, בעל פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג, בידי הלבן ג'יימס ארל ריי, שבמעשהו רק הגביר את תהליכי השוויון לשחורים בארה"ב.

 ובמזרח התיכון – רציחות ורציחות נגדיות אירעו בעיראק בשנות ה- 30 (רא"ל ג'עפר אל עסכרי, האלוף בכר צידקי) ומאוחר יותר ב- 1958 (רצח המלך פייצל ובני משפחתו),ב- 1963 (רצח השליט עבד אל כרים קאסם בהפיכה צבאית), בסוריה נרצח השליט הסורי חוסני זעים באוגוסט 1949 על ידי האלוף סאמי חנאווי, ובמצרים, שבה אירעו רציחות פוליטיות  בתחילת שנות ה- 50 , נרצח הנשיא אנוור סאדאת בעת המצעד הצבאי ב- 6/10/1981 בידי חאלד אל-אסלמבולי – קצין צבא מוסלמי פנאטי, שהתנגד להסכם השלום עם ישראל. בירדן נרצח המלך עבדאללה ב- 20/7/1951 במסגד אל אקצה בירושלים בידי מתנקש פלסטיני, על רקע נסיונותיו להגיע להסדר עם ישראל, ובלנון נרצח בשיר ג'ומייל, הנשיא המיועד, בידי סוכן לבנוני-סורי ב- 14/9/1981 , וכן נרצח בידי הסורים המנהיג הדרוזי כמאל ג'ומבלאט.

התנקשויות ורצח פוליטי בישראל

הרצח הפוליטי הראשון בתולדות היישוב היהודי בא"י היה הרצח של ד"ר יעקב ישראל דה-האן. דה האן, שעלה לארץ ב- 1919 מהולנד, היה מראשי היישוב היהודי הישן ומראשי אגודת ישראל בירושלים, שראה בציונות המתחדשת אויב מר, ואף היה בקשר עם מנהיגים ערביים. פעולותיו עוררו עליו את התנגדות ה"הגנה", שמתנקשים משורותיה (שלא נמצאו) ירו בו ב- 30/6/1924 בצאתו מתפילת ערבית בביה"כ של ביה"ח שערי צדק בירושלים.

תשע שנים מאוחר יותר ארעה התנקשות פוליטית מפורסמת בחיים ארלוזורוב, מראשי מפא"י (מפלגת פועלי א"י) וראש המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית. בליל שבת, 16/6/1934 , בחוף ימה של ת"א הוא נרצח בידי 2  מתנקשים. החשד הראשון נפל על הפעילים הרוויזיוניסטים הקיצוניים – אברהם סטבסקי, אב"א אחימאיר וצבי רוזנבלט, שיצאו כנגדו בעתון הרוויזיוניסטי "חזית העם". הם הובאו על ידי הבריטים לדין, אך זוכו לבסוף. השאלה הגדולה האם היתה כאן "עלילת דם" והאם נרצח ארלוזורוב על ידי יהודים או ערבים לא נפתרה עד היום – כולל לא בעקבות ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב שהגישה מסקנותיה ב- 1983.

התנקשות פוליטית נוספת אירעה ב- 12/2/1942, עת נרצח בדירת מסתור בשכונת פלורנטין בת"א-יפו, בדם קר בידי הקצין הבריטי ג'פרי מורטון , אברהם ("יאיר") שטרן, שעמד בראש ארגון הלח"י (לוחמי חירות ישראל). בהקשר לכך מתעוררת השאלה האם מדיניות "החיסולים" של מדינת ישראל כיום אף היא בגדר "התנקשות פוליטית"?

נסיון לרצח פוליטי נוסף ארע במדינת ישראל לפני 44 שנים , ב29/10/1957,כאשר צעיר מעורער בנפשו בשם משה דואק הטיל רימון לעבר שלחן הממשלה בכנסת הישנה בירושלים ופצע שרים וחכי"ם, בהם ראש הממשלה דוד בן גוריון.

באוקטובר 1990 נרצח בניו-יורק מנהיג תנועת כ"ך – הרב מאיר כהנא, שאף כיהן קודם לכן כחבר הכנסת ה- 11, בידי המתנקש הערבי, יליד מצרים, אל-סעיד נוסייר, על רקע דעותיו הקיצוניות ביחס לערבים.

הרצח הפוליטי הראשון, למעשה, של ח"כ במדינת ישראל, ארע ב – 13/1/1981 . חה"כ הבדואי, איש "הרשימה הערבית המאוחדת" , חאמד אבו-רביע, נרצח בידי בניו של השיח' הדרוזי ג'עבר מועדי, עקב הטענה שהוא מסרב לקיים את הסכם הרוטציה ולפנות את כסאו לאביהם.

הרצח הפוליטי (על כל היבטיו ומשמעויותיו) הבולט ביותר, המשאיר את חותמו, במדינת ישראל, הוא רצח ראש הממשלה יצחק רבין, שהיום מלאו 6 שנים להירצחו (על פי התאריך העברי) בידי הרוצח יגאל עמיר בכיכר רבין בת"א (4/11/1995 ). בקרב חוגים רבים, כולל חוגים דתיים, מושווה רצח רבין לרצח גדליהו בן אחיקם, ויש אף המציינים אותו ביום צום גדליהו.

הרצח של השר רחבעם זאבי (גנדי) בירושלים ב- 17/10/2001, הוא מעשה התנקשות פוליטי מובהק, שבוצע בידי אנשי ה"חזית העממית" במטרה לפגוע בסמל ממלכתי ישראלי וכן כפעולת נקם ממוקדת בהיבטיה הפוליטיים.  

עדות מעניינת של מאבטח אישים בעולם התחתון

היום פורסם ב YNET עדות נדירה ומעניינת של מאבטח אישים בעולם התחתון.

מדברי המאבטח ניתן להבחין שמערך האבטחה סביב המאובטחים בעולם התחתון משתמש בשיטות וכלים המוכרים לעולם האבטחה הממלכתי.

ריכזתי עבורכם את עיקרי עדותו של המאבטח:

'אני אמור לקבל את הכדור. גם ילד יכול לרצוח'

עדות מרתקת על עבודת מאבטח של אדם שנחשב לראש ארגון פשע, נחשפה במהלך משפטו של מוטי חסין. המאבטח סיפר על הסריקות לגילוי מטענים, הערנות מפני מתנקשים ולמה צריך לשים לב גם לילדים ונערות. "כולם מתנקשים עבורי, כל מקום הוא מסוכן".


"להתנקש, לחסל, להרוג… אני זה שאמור לקבל את הכדור או מה שלא יהיה במקום המאובטח. נער, נערה, ילד או מבוגר – מבחינתי כולם בחזקת מתנקשים" 

"בבוקר מגיעים מוקדם. אני סורק את המכוניות, את הקומות בבניין. זה נקרא 'מקדים'. אתה מגיע בערך חצי שעה לפני האיסוף של מוטי, סורק, רואה שהכול בסדר ומחכה שמוטי יירד. סורקים בבניין, בבניינים מקבילים, במכוניות, כדי לוודא שאף אחד לא מחכה". לדבריו, רק לאחר שהיה משלים את הבדיקה, חסין, המאובטח, היה מצטרף אליו. 

על כלי הרכב שבהם נסעו סיפר המאבטח: "כלי הרכב מושכרים, לא משוריינים. היינו מחליפים מכוניות כל שבועיים-חודש כדי להסוות אותנו ושהרכב יהיה לא מוכר". למרות ההחלפה התכופה של כלי הרכב, סיפר המאבטח שיש צורך באבטחת הרכב כל פעם מחדש, מה שמצריך "וילונות, מראות אבטחה – אנחנו שמים מראות חצי ירח שאמורות לשרת את המאבטח בלבד, ועוד מראה אחורית בין הקורה של הדלת הקדמית לאחורית".

חסין הסתובב עם שניים, שלושה ולפעמים ארבעה מאבטחים, תלוי בהתראות. לדבריו, השינויים בהסדרי האבטחה היו בעיקר לאחר שחסין היה מוזמן לחקירה במשטרה. "אחרי יום או אפילו כמה שעות הוא היה אומר להגביר את האבטחה, פועל יוצא מכך שכנראה יש איום על חייו. מוטי בחור מאוים, זה לא חדש לנו המאבטחים. לא סתם הוא היה מגביר את האבטחה".

המאבטח סיפר כי מבחינתו כולם היו גורמי סיכון, וכך הוא התייחס לעבודתו. "מבחינת אבטחה אישית כולם מתנקשים עבורי. אם אני מתחיל לסנן מי כן ומי לא, אני לא אסיים עם זה. נער, נערה, ילד, מבוגר – כולם פוטנציאליים להתנקשות. אתה לא יכול לדעת וזה לא מעניין מאיפה יגיע האיום".

האבטחה במגרש למחזור בקבוקים, שבו שהה חסין, כללה כמה מעגלים. "אני צמוד למשרד. אם יש מאבטח או שניים הם בחוץ על הרחוב, בכניסה למגרש. אני צמוד למוטי אם במקרה יעקפו את המעגל החיצוני", הוא סיפר. "המעגל החיצוני נועד לרוכבי אופנועים ולמכוניות שיבואו להתנקש במוטי.

לא בכל המקרים הוא רשאי המאבטח לשאת נשק. אז איך בכל זאת אפשר להתמודד עם האיום על חיי המאובטח?

"יש אמצעים אחרים: גז פלפל, אלות, ידיים כנגד הגוף. אם יקרה לו משהו צריך לקפוץ על האדם. אני באתי לשמור ולא לברוח", העיד המאבטח. "כל העבודה היא סיכון אחד גדול. מכות מבחינתי זה ניסיון חיסול. אני אמור, עד כמה שזה נשמע הזוי, לקבל את הכדור או מה שזה לא יהיה במקום המאובטח. במקרה כזה אני קופץ על מוטי. תמיד השתדלתי שהוא יהיה בטווח הראייה שלי, אם אתה לא רואה את המאובטח –  אתה בבעיה".

המאבטח סיפר על ההבדל בין עבודת האבטחה של אנשים כמו חסין, לבין אבטחת גורמים רשמיים. "אתה לא מאבטח ראש ממשלה שאתה מכתיב למאובטח מה לעשות. פה מכתיבים לך, אתה מוגבל באמצעים ובידע, אתה חייב לנתב את עצמך לתוך מציאות קיימת. התפקיד שלי היה לקחת את מוטי בחיים בבוקר ולהחזיר אותו בחיים בערב. איך אני עושה את זה – זה ענייני. אני לא חמוש, אין מכוניות משוריינות, אין צלפים, אין אדם שמגיע לפני ובודק שהכול בסדר. מבחינתי כל מקום מסוכן: מתחת לבית, חנייה, מעלית, קומה של בית, משרדים, או בית קפה בחוץ". 

פיגוע המחבל המתאבד בוולגוגרד רוסיה – מערך אבטחה מאתר היה יכול להצליח למנוע

תמיד אחרי קבלת ידיעה על אירוע שקרה בארץ או בעולם אני ממתין בסבלנות כדי לראות האם היה תיעוד מצולם. הדגש על ה"אחרי", כי מצד אחד ברור שאני מקווה שלא יהיו פיגועים בכלל ולא משנה איפה, אבל מצד שני אני אומר שאם כבר האירוע קרה אז תיעוד מצולם שלו יכול להיות בית ספר לאבטחה.

ב -29 לדצמבר 2013 מחבל מתאבד התפוצץ בכניסה לתחנת הרכבת בעיר וולגוגרד ברוסיה. לפני שלושה ימים פורסם תיעוד קצר מצולם של המחבל רגע לפני כניסתו למבנה.

אני מבקש מכם לצפות בסרט:

עכשיו בואו נמשיך בקריאת כתבה שפורסמה באתר ישראלי בעקבות הפצת הסרט:

קלות בלתי נסבלת: כך נראה פיגוע התאבדות

מסתבר שגם מנגנוני הביטחון הרוסים לא יכולים לעצור אדם אחד שמחליט לעשות פיגוע. סרטון חדש וקשה לצפייה חושף את הרגעים האחרונים שלפני פיגוע התופת שהתרחש בחודש שעבר בדרום רוסיה. המחבל לא מעורר שום חשד עד שהוא מתפוצץ.

ב-29 בדצמבר, מחבל מתאבד נכנס לתחנת הרכבת בוולגוגרד שברוסיה, הפעיל את מטען החבלה שעל גופו, הרג 16 בני אדם, ופצע עוד לא מעט אחרים שיישארו עם צלקת לכל החיים. לרבים זה נראה כמו מהלך פורץ גבולות, כזה שמצריך מאמצים רבים נוכח השמירה והכוח המאיים של הרוסים, אבל בפועל, מסתבר שמדובר בעניין פשוט למדי.

סרטון שצולם במצלמות הנסתרות באותה תחנת רכבת בזמן שאירוע הפיצוץ חושף את הדקות שלפני הפיגוע. היינו אומרים "דקות האימה", אבל מדובר בדקות הכי בנאליות שיש כשאין שום דבר חריג. המחבל נראה כמו אדם פשוט מהשורה, אין איתו אף אחד והוא מתנהג באופן שגרתי למדי. הוא פשוט נכנס לתחנה ומתפוצץ.

מי מכם שמעוניין לצפות שוב בסרטון כדי להבין את ניתוחו של הכתב יכול לעשות זאת עכשיו לפני שאנחנו עוברים להסבר המקצועי.

אחת הכתבות הקודמות שלי עוסקת בנושא בניית מערך אבטחה אקטיבי שיודע לזהות את היריב מבעוד מועד על פי סימנים מחשידים. הכתב מציין שהמחבל נראה כמו אדם פשוט, הולך לבד והוא מתנהג באופן שגרתי למדי.

אני מרשה לעצמי להעריך שהכתב אינו איש אבטחה, כי כאיש אבטחה אני צופה בסרט ורואה פרטים נוספים וחשובים, שאם המאבטחים הרוסים הגדולים והחסונים היו לומדים כיצד לזהות אותם, אזי היה סיכוי גדול שהיו מאתרים את המחבל לפני כניסתו לרחבה.

המחבל המתאבד, כפי שנצפה בסרט, התנהג ממש לא בצורה רגילה וביצע פעולות שמוגדרות בעולם האבטחה כסימנים מחשידים ברורים שמחייבים תגובה של המאבטחים.

אז מה רואים בסרט:

שני מאבטחים שעומדים בסוף המדרגות ולפני הכניסה למבנה התחנה.

רחבה מאוד גדולה, ריקה מאנשים ונוחה לתצפית.

שני שוטרים או אולי מאבטחים נוספים שעומדים ומדברים ברחבה, לפני תחילת המדרגות המובילות לכניסה למבנה התחנה.

קבוצה של אנשים שעולים במדרגות ביחד, דרך המאבטחים ונכנסים לתחנה.

שני אנשים שחוצים את הרחבה מימין לשמאל ובכלל לא מתעניינים בתחנה.

אדם אחד, עם שקית אדומה, חוצה את הרחבה משמאל לימין וגם לא מתעניין בתחנה.

במקביל אפשר לראות את המחבל, מסומן באדום, מופיע ברחבה בצד הימני והרחוק.

בעצם, אחרי שקבוצת האנשים נכנסה לתחנה, המחבל הוא האדם היחיד שנע לעבר התחנה. המשמעות שלמאבטחים יש את כל הזמן ותשומת הלב לאדם אחד בלבד.

אמנם המחבל נעלם מהתמונה לכמה שניות ומופיע שוב שהוא כבר קרוב למאבטחים ולכניסה, אבל אפשר לראות בבירור שהוא אינו הולך ישר לעבר הכניסה אלה מבצע איזשהו איגוף קטן מימין – סימן מחשיד ראשון.

כשהמחבל שוב מופיע בתמונה, שוב ניתן לראות בבירור שהוא אינו נע ישר לתחנה אלה נע קצת לצדדים וגם מסתכל לאחור – סימן מחשיד שני.בשלב הזה המחבל עבר את קו השוטרים/מאבטחים שממשיכים לדבר ברחבה.

המאבטחים שעומדים בכניסה – הימני מסתכל שמאלה ולא לאזור המחבל והשמאלי נראה שמסתכל לאזור הימני בו נמצא המחבל.

אחרי שהאדם עם השקית האדומה עובר, המחבל ממשיך להתקדם ובמקביל בודק משהו, כנראה את ה"ציוד", עם ידו הימנית כשגם השמאלית נמצאת באותו אזור של הגוף – סימן מחשיד שלישי.אחרי שהתארגן סופית, המחבל ממשיך להתקדם, עולה במדרגות, עובר דרך המאבטח הימני מבלי ליצור קשר עין עמו, נכנס לתחנה, מגיע לקו שערי המגנומטר ומתפוצץ.

בחירת מקום ותזמון הפיצוץ מחזק את ההשערה שמחבל מתאבד לא יסתכן במעבר בשערי מגנו או לא יבחר לשהות זמן רב מידי בתוך היעד. הערכה המקצועית אומרת שמחבל מתאבד יתפוצץ בכניסה או זמן קצר מאוד מרגע כניסתו ליעד שבחר.

אני ממליץ לכם לשוב ולצפות בסרט שוב ולגלות האם שמתם לב לכל אותם סימנים מחשידים שציינתי או כדי להבין טוב יותר למה, למי שאינו מוכשר ומיומן, אפשר לחשוב שהמחבל נראה אדם פשוט מהשורה והוא מתנהג באופן שגרתי.

עכשיו אתם מבינים שלמרות שנראה כאילו המחבל רגוע וזה קל, בפועל הוא היה ממש לחוץ ובעקבות כך ביצע כמה פעולות, בדרכו לתחנה, שמוגדרות כסימנים מחשידים שצועקים תעצרו אותי, תעצרו אותי……..או שאני מתפוצץ.

שוב אני מרשה לעצמי להעריך שאותם מאבטחים לא קיבלו הכשרה בנושא איתור החריג במעגל החיצוני, כפי שאנחנו מכירים ומלמדים אותו.

האירוע הנ"ל מראה שלא משנה כמה מאבטחים יוצבו בשטח אם אינם יודעים מה לעשות מול היריב ולכן הסיכוי שלהם לזהות אותו מבעוד מועד קטן מאוד.

אבל אם האחראים על האבטחה יבנו מערך אבטחה אקטיבי שיודע לאתר את החריג בשטח החיצוני, הסיכוי למנוע פיגוע כזה או אחר יגדל משמעותית.

האירוע גם מדגיש לטובה את החשיבה המקצועית והחדשה של חטיבת האבטחה במשטרת ישראל שהחליטה להפוך את מערכי האבטחה במקומות הומי אדם למערך מאתר תוך ביטול שערי המגנומטר שהוצבו בכניסה ובזכות כך ביטול ריכוז קהל שממתין לבדיקה ולכניסה ליעד.

תחשבו מה היה קורה אם היה בתחנת הרכבת ריכוז קהל של 100-200 אנשים שממתינים לבדיקה. המחבל לא היה צריך להגיע אפילו עד למאבטחים ופשוט היה נצמד לריכוז קהל ומתפוצץ. סביר להניח שבמקרה כזה היו נהרגים ונפצעים הרבה יותר אנשים.

למי שמעוניין ללמוד כיצד להפוך את מערך האבטחה שלו לאקטיבי אני ממליץ לקרוא כתבה קודמת שלי בנושא.

לסיכום, אני חושב שמדובר באירוע מצער אבל מלמד כיצד לא לעבוד ועל בסיס התיעוד המצולם והניתוח שלו אפשר גם ללמוד 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" ולא משנה איפה.

ניתוח אירוע – גנבת תחמושת מבסיס צה"ל בדרום

בתאריך ה – 5 לנובמבר 2011 ניתנה הנחיה על ביצוע ויסות כדור 105 מ"מ בכושר נמוך מבסיס תחמושת מצפה רמון. במהלך הכנת התחמושת למשלוח נמצאו במחפורות התחמושת משטחים לא קשורים ובתוכם ארגזי תחמושת ריקים ופער שלילי בין רישום המלאי למצב הקיים. כתוצאה מהממצאים הנ"ל ניתנה הוראה לביצוע ספירת מלאי מידית בכל הרמות. במהלך ספירת המלאי הראשונית התגלה חוסר של 2427 כדור. ספירת המלאי המשיכה בקדחתנות והתוצאה העגומה לא אחרה לבוא.

האירוע שננתח פורסם בתקשורת ופרטי החקירה והמשפט של הנאשמים גלויים ברשת האינטרנט הפומבית ונגישה לכל אדם.

נמשיך מהממצאים של המשך ספירת המלאי כדי להבין את גודל תוצאות האירוע:

נתגלה חוסר של 6000 כדור 9 מ"מ לתת מקלע.

נתגלה חוסר של 3440 כדור 7.62 קצר לקלצ'ניקוב.

נמצאו ארגזי תחמושת ריקים עם סלע בפנים, בגדים קרועים ופתקיות בדיקה משנת 2002.

תהליך ספירת המלאי לקח זמן ובינתיים, בתאריך 12 לינואר 2012 התגלתה פרצה בגדר ההיקפית של הבסיס.

לאור הממצא הנ"ל בוצעה ספירת מלאי נוספת שבמהלכה נתגלה חוסר נוסף בסככת תחמושת של כדור 105 מ"מ בכמות של 343 יחידות.

בשלב זה החלה חקירה של המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל שבעקבותיה התבררו הפרטים הבאים:

חולית גנבים ממוצא בדואי, המתפרנסת בין היתר ממסחר בברזל, החלה לפעול מול הבסיס ביולי 2011. החוליה ביצעה איסוף מל"מ ארוך משטחים שולטים על הבסיס, כולל התקרבות לגדר הצפונית של הבסיס וביצוע פעולות לבדיקת רמת האבטחה. על בסיס תוצאות איסוף המל"מ, החוליה החליטה לנסות לגנוב תחמושת ממחפורות וממחסנים הקרובים לגדר. בפעם הראשונה מנתה החוליה 3 חברים, הגיע בחושך בטנדר, כאשר אחד הושמט בנקודת תצפית ושניים התקרבו לגדר עם קאטר ומספרי ברזל. השניים חתכו את גדר הרשת, נכנסו פנימה, גנבו 4 ארגזי תחמושת מלאים, נשאו אותם על גבם החוצה, סגרו את הפרצה בגדר, החביאו אותם מחוץ לגדר של הבסיס ונסוגו מהשטח.

מכאן החל תהליך קבוע שכלל 20 כניסות סך הכל של חברי החוליה לבסיס שבהן גנבו תחמושת רבה שכללה כדורים ופגזים. עם הזמן הצטרפו לחוליה חברים נוספים שהשתתפו בגנבה בפועל וכאלה שהיו מעורבים בשלבים הבאים – שלבי פירוק ומכירת התחמושת.

חברי החוליה הקימו "בסיס" תחמושת משלהם במרחק של כמה קילומטרים בודדים מבסיס מצפה רמון. לאחר כל גנבה, השלל היה מועבר ל"בסיס" ושם בוצעה עבודת פירוק לפי סוג חומרים ומעבר לשלב הסופי של מכירתם לצד ג'.

כמובן שברגע שהחוליה הצליחה להגיע למחפורות הפגזים ולגנוב מהם באין מפריעה, חדלו החברים לגנוב כדורים. החוליה הצליחה לגנוב מהבסיס 3200 פגזים בסך הכל בשווי של 23 מיליון ש"ח. חלקי הפגזים נמכרו במעל מיליון שקל לגורם צד ג'. החוליה הקפידה לא להפקיד בבנק את הכספים שהרוויחו מהמכירות ודאגו לבזבזם על רכב נוסף, מותרות ואת היתרה החביאו בבתיהם.

חברי החוליה נתפסו והועמדו למשפט שבסופו נידונו לתקופות מאסר שונות.

זה הזמן לעבור למערך האבטחה בבסיס מצפה רמון:

יתכן שעל בסיס מה שקראתם עד עכשיו תמהרו לחשוב, ובצדק, שהבסיס ללא אבטחה.

דווקא כן, בסיס התחמושת מצפה רמון מאובטח על ידי מערך אבטחה שאמור למנוע בין היתר פעולות גנבה כמו שביצעה חוליית הבדואים המדוברת.

חקירת האירוע הציפה בעיות קשות במערך האבטחה של הבסיס הנוכחי ובסיסים נוספים:

שגרת האבטחה שבוצעה לא תאמה את המוגדר בפק"ל ההגנה של הבסיס.

התברר שבוצע רידוד בכמות ובתדירות הסיורים על הגדר ובתוך הבסיס.

כשכבר בוצעו סיורים, התברר שהחיילים לא באמת יודעים לזהות סימנים מחשידים וגם לא כל כך ניסו לעשות זאת.

צה"ל מציב למשימת האבטחה חיילים ברמה נמוכה עם בעיות אישיות קשות שמשרתים בשיטת שבוע שבוע.

מערך האבטחה פעל ללא סדר, ללא רמת פיקוד נדרשת וללא ביקורות ותרגילים לבדיקת רמת הביצוע.

מערך האבטחה אינו כולל אמצעי הרתעה מתאימים שיכולים להקשות על חודרים כמו חוליית הבדואים.

גם המעגל השני שאמור לגלות גנבות מהסוג הזה לא בוצע כראוי והכוונה לביקורות ולספירת מלאי.

יאמר לזכות הצבא שקיים פק"ל אבטחה טוב יחסית וקיימים נהלים לביצוע ביקורות וספירת מלאי. הבעיה בחיילים בכל הדרגות שהיו אמורים לבצע את המשימות השונות ופשוט עשו ככל העולה על רוחם וגרמו בכך לנזק תדמיתי וכספי גדול.

לצה"ל אחריות ישירה למצב העגום מפני שאינו מעביר את החיילים הכשרה המתאימה לתפקידם כמאבטחי מתקן.

האירוע הנ"ל מצביע על כך שגם צה"ל צריך להתייחס לאבטחה כמקצוע ייחודי על מנת שבסיסיו יהיו בטוחים מהתקפות ומחדירות כאלה.

באופן מפתיע, או שלא, הצבא הגיב ללא חשיבה מקצועית ומיהר להציב מערכת רדארים יקרה מאוד שאמנם מרשימה ביכולות שלה אבל אין באמת מי שיפעיל אותה ביעילות הנדרשת. כרגע ניתן להתייחס אליה כפסל סביבתי ופחות כאמצעי אבטחה יעיל.

צה"ל חייב להבין שכדי למנוע פגיעה בחיילים וגנבת ציוד ותחמושת, עליו לשנות את גישתו לעולם האבטחה ואחרי שיעשה זאת עומדות לפניו שתי אפשרויות פעולה:

הוצאת משימת אבטחת הבסיסים לקבלני משנה – חברות אבטחה מקצועיות או בניית מערך אבטחה צה"לי מקצועי ומיומן.

בשתי האפשרויות על צה"ל לעבוד בסיוע יועצי אבטחה מהעולם האזרחי כדי להגדיר מחדש את האיומים והמענים לכל בסיס.

אני מברך על כך שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שבמידה מסוימת צה"ל החל לבצע פעולות אופרטיביות בהכשרת מערכי אבטחה מקצועיים, במיוחד בחיל האוויר וגם באגף הטכנולוגיה האחראי על אבטחת בסיסי התחמושת.

למרות זאת יש עדיין עבודה רבה לבצע ובינתיים בסיסים רבים נחשבים לפרוצים וחשופים לפריצות וחדירות ומיליוני שקלים מושקעים בכל מיני מערכות שלא באמת צריך אותן.

על המפקדים לדעת שאבטחה צריך לקיים במקצועיות גם בצה"ל

נשיא ארה"ב במרחק נגיעה קטלנית

יחידת האבטחה של נשיא ארצות הברית לא לוקחת סיכונים (או לפחות לא צריכה לקחת סיכונים) ובמיוחד במדינות כמו אפריקה ולכן, באירוע בו משתתף הנשיא, אנשי היחידה ידאגו "לתת" את הכבוד ליחידה המקומית אבל יביאו מהבית כל מה שהם יכולים, והאמריקאים יכולים. במסגרת שירותי נחשפתי לעצמה האמריקאית וראיתי מקרוב מה המשמעות של יחידה שסומכת רק על עצמה.

ברור שיחידת האבטחה של הנשיא האמריקאי פעלה כך גם בטקס האשכבה של נלסון מנדלה ז"ל על מנת ליצור בעצמה את מעגלי האבטחה הנחוצים לאבטחתו באירוע.

אז איך זה נראה בשטח?

מרגע קבלת הידיעה שהנשיא החליט להשתתף באירוע, נשלח כוח מקדים גדול שמתחיל לפעול במספר ערוצים וכבר לוקח אחריות על אבטחת האירוע ומשתלט על בית מלון, חלק משדה התעופה, צירי נסיעה ועוד. בית המלון, בו עומד להשתכן הנשיא, הופך למבצר מאובטח. האמריקאים לא מסתפקים רק בלקיחת הסוויטה הנשיאותית ומספר חדרים ליד, הם שוכרים את כל המלון על כל חדריו או חצי ממנו – במקרים בהם מדובר בבתי מלון גדולים מאוד.

במקביל, מטוסי הגלקסי הענקיים מתחילים לנחות אחד אחרי השני, כשעליהם נמצא ציוד אבטחה רב, מכוניות משוריינות, כלבים ועוד.

היחידה דואגת להביא גם כוח אדם משלה שכולל עשרות מאבטחים ועשרות חיילי מארינס שמוצבים לפני הגעתו של הנשיא בכל אזור שבו הוא מתוכנן לשהות ונשארים שם סביב השעון עד לרגע עזיבתו את המדינה המארחת.

כאמור, מדובר כאן במראה מרשים שמשדר כוח ועצמה בלתי נתפסים ולפעמים גם קנאה מצד היחידה המארחת.

גם היחידה לאבטחת הנשיא האמריקאי עובדת בשיטת המעגלים, כאשר המעגל האחרון הוא אותו מאבטח או מאבטחים צמודים לנשיא שהם אמורים לתת את המענה התגובתי במידה ושאר המעגלים כשלו.

אבל האם כל הכוח והעצמה המתוארים מספיקים על מנת למנוע פגיעה בנשיא? אם נשפוט לפי מה שהתרחש בטקס האשכבה אזי התשובה היא חד משמעית לא.

נשיא ארה"ב וראשי מדינות נוספים שהשתתפו בטקס האשכבה של נלסון מנדלה ז"ל, עמדו חשופים ליד אדם חולה נפשית שהתחזה למתרגם לשפת הסימנים.

אותו אדם, מר תמסנקה ג'נתג'ייה, בן 34, שזכה איכשהו בתפקיד המתורגמן לשפת הסימנים באירוע המכובד, עמד במרחק נגיעה בלתי אמצעי זמן רב ובלי שנראו מאבטחים בסביבה הקרובה לנשיא.

תוך כדי האירוע, ומיד עם סיומו, התברר שה"מתורגמן" אמנם מוכר אבל מתחזה, חולה נפשית שהעיד על עצמו שבמהלך האירוע ראה מלאכים יורדים מהשמיים. בהמשך נודע שה"מתורגמן" נחשד בעבר בביצוע מעשה רצח ואונס.

באופן מפתיע, או שלא, ביומיים שלושה לאחר האירוע כולם התייחסו רק לעובדה שאותו אדם לא היה באמת מתרגם לשפת הסימנים אבל אף גורם לא התייחס לעובדה שמדובר במחדל אבטחה חמור שאין כדוגמתו שמשמעותו שנשיא ארה"ב ומקביליו מכל העולם היו חשופים לפגיעה מידית ויתכן שגם קטלנית.

העובדה שבפועל ה"מתורגמן" לא פגע באף אחד לא קרתה בגלל מערך האבטחה העצום שהאמריקאים הקימו באירוע אלה רק בגלל שהוא עצמו החליט לא לפגוע, כי אם רק היה רוצה בכך הרי שהיה יכול לעשות פעולת פגיעה ראשונה מבלי שמישהו יכול היה לעצור אותו.

המחדל כפול – הראשון והעיקרי הוא בכך שמערך האבטחה לא באמת ידע מיהו אותו אדם שעומד ליד הנשיא ומה עברו, והשני שלא הוצב מאבטח בצמוד לנשיא שיכול להגיב לתקיפה מטווח קצר.

כל הפרטים שהתגלו לאחר מכן על אישיותו המפוקפקת מעידים על כך שלא בוצעו פעולות בדיקה ומניעה הכרחיות לכל אדם שנכנס למתחם האח"מים ושבעצם האמריקאים קיבלו את אותו "מתורגמן" כמובן מאליו.

האירוע הנ"ל מחזק את שיטת מעגלי האבטחה אבל רק אם עובדים לפי עקרונות היחידה לאבטחת אישים הישראלית שמציבה את כוח האבטחה בהתאמה לאיומים הרלוונטיים ולא לפי החלטות אנשי הפרוטוקול.

בגישה הישראלית, המענה הראשון לאיום מאדם כזה הוא ביצוע סינון קפדני כולל בדיקת רקע, המענה השני הוא המאבטח הצמוד שעומד מאחורי האישיות במרחק אשר יאפשר לו לממש את ייעודו המקצועי – להצליח להגיב לכל התקפה מטווח קצר כנגד האישיות. זה יקרה גם אם יראו את המאבטח במסכי הטלוויזיה בכל העולם במהלך נאום האישיות. פרטי האירוע הנ"ל עונים לכל אותם גורמים ששואלים ומתלוננים לפעמים על כך שרואים את פרצופו של המאבטח בצילום. ככלל, באבטחה, טלוויזיה וכללי טקס לא צריכים להיות חלק משיקולי האבטחה. כמובן שלעיתים יש גם יוצא מן הכלל אבל הם יקרו רק בתנאים מסוימים.

הבעיה העיקרית של יחידות אבטחה, כמו היחידה האמריקאית, הינה שהפרוטוקול יותר חזק משיקולי האבטחה. הפרוטוקול יכול, ועושה זאת בפועל, לקבוע לאנשי האבטחה איפה הם יעמדו ואיפה הם לא יעמדו כדי לא להפריע לנשיא או כדי שרק הוא יראה בתמונה. יחסי הכוחות האלה בעצם מבטלים את כל העצמה שתיארתי בהתחלה ויוצרים פרצות קשות במערך האבטחה.

מיקום כל מאבטח, אבל בעיקר מיקום המאבטח הצמוד לאישיות, יכול לקבוע האם המפגע יצליח במזימתו לפגוע באישיות או שלא. באבטחת אישים, העובדה שהיריב מצליח לפעול ראשון מבטלת לחלוטין את תגובת המאבטח הצמוד שגם אם פעל במהירות ובנחישות מרשימים לא יצליח להשפיע על התוצאה הסופית. אני חושב שהסרטון הבא יכול להוות דוגמא מצוינת למה שאני מתכוון בדבריי:

https://www.youtube.com/watch?v=vkhel904rTY

בינתיים, משפחתו של ה"מתורגמן" החליטה לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש שם הוא יוכל להמשיך ולתרגם לשפת הסימנים כמה שירצה ומבלי שיאשימו אותו בהתחזות.

זכרו, אבטחה צריך לקיים ועדיף שתעשה תוך עמידה בכל העקרונות הבסיסיים כדי ליצור מעגלי אבטחה סגורים וללא פרצות.

הצילום ש"חשף את מערך אבטחת נסראללה"

כתבה שהתפרסמה ב YNET ושופכת אור על מערך האבטחה של נסראללה שכפי הנראה יש בו מאפיינים מוכרים.

 צילום השיירה של מזכ"ל חיזבאללה כשיצא מהמחבוא יכול להעיד על שיטות פעולה וסוגי כלי הרכב. האם חשף את עצמו לאפשרות חיסול מהאוויר?


נאומו הפומבי והנדיר של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בחודש שעבר בביירות ממשיך, כך נראה, לספק הצצה לא שגרתית למערך האבטחה של מי שעומד בראש ארגון הטרור הלבנוני.

 
 

בתוך 24 שעות יצא נסראללה פעמיים ממחבואו: ב-13 בנובמבר הופיע בקומפלקס הסגור "סייד א-שוהדא" בפרבר הדרומי של ביירות, לא רחוק מהמקום שבו כמה חודשים קודם לכן התפוצצה מכונית תופת והביאה למותם של עשרות ולפציעתם של מאות בני אדם. למחרת, נסראללה נאם במגרש א-ראיה בדאחייה לרגל חג העאשורא השיעי.

 
 

אחרי שהתקשורת הלבנונית ניסתה להבין מה פשר המזוודה המסתורית שהחזיק אחד ממאבטחיו בעת נאומו על במה – לפי ההערכות ערכת הגנה מפני התנקשות – העלה אזרח מקומי לרשת תמונה מאחד מהבניינים הקרובים לאותו מגרש. לפי הטענה היא צולמה מעט לפני נאום נסראללה ותיעדה את השיירה שעמה הגיע מזכ"ל חיזבאללה ממחבואו לאותה במה:

בתמונה שנותחה על ידי תחקירן המודיעין, שעורך תחקיר על מנגנוני המודיעין והאבטחה של חיזבאללה, ניתן לראות תכונה רבה של אנשים ושמונה כלי רכב, בהם רכבי שטח שחורים ושני רכבי שרד ממוגנים זהים, ככל הנראה לשם הטעיה.

"נסראללה נוהג לצאת ממקום מסתורו ברגל, כשהוא ומאבטחיו נהנים ממטרייה אנושית של אלפי תומכים, מה שמונע מגורמים שלדעתו מאיימים על חייו, כמו ישראל, לנסות לחסלו באמצעות מטען או מזל"ט", אולם בהופעתו ב-14 בנובמבר, הוא נדרש לעבור מרחק של קרוב לחצי קילומטר מאזור המחבוא.

לצורך כך, מתברר מניתוח התמונה שהועלתה לרשת, נערכה עבורו בסמוך לבמה, בחסות בניין סמוך, שיירה מיוחדת של רכבי שטח שחורים וביניהם רכבי שרד ממוגנים זהים מדגם שברולט סוברבן וטויטה לנד קרוזר. "מדובר בגרסה מיוחדת ברמת מיגון גבוהה שמאפשרת לשרוד ירי ממקלעי 7.62 וכן פיצוץ מטעני צד קטנים".

"השיירה התמקמה באחד מכבישי השירות או החניונים של בניין דירות הסמוך לבמה. ניתן לראות כי בחניון המאולתר נפרשו וילונות (בצבע כחול) כדי להסתיר את תנועתו של נסראללה מהבמה ואליה, בדומה לשיטות שבהן נערכים לאבטח אצלנו ובמערב נשיאים וראשי ממשלה".

באוקטובר 2010 ביקר אחמדינג'אד בביירות ונאם באותו המקום, "נסע בשברולט סוברבן. תיק האבטחה שנבנה לאתר אז בוודאי סייע ליחידת האבטחה של נסראללה להתארגן כעת במהרה".

מקום האירוע ומועדו היו ידועים כמה שעות מראש, ומצילום לוויין משטח ההתכנסות שבו הופיע נסראללה, אפשר להסיק ש"ברגע נתון, יכול היה גורם שחפץ להתנקש בנסראללה לעשות זאת בצורה סטרילית יחסית בלי לפגוע בהמון באמצעות שיגור טיל אל מתחם המילוט או הבמה המרכזית".

ומה לגבי הרכב? תחקירן המודיעין טוען שהוא ממודל 2012 ונקנה מחברה לבנונית בביירות, שעוסקת שנים בשיווק כלי רכב ממוגנים לגורמי ממשל ולגורמים פרטיים. "בביירות פועלות גם חברות איראניות העוסקות במיגון רכבים ושמשות מפני כדורים ומטענים. מדובר בכלל בתעשייה שלמה שהתפתחה בעקבות מלחמות האזרחים בלבנון והעימותים הבין-עדתיים שגבו את חייהם של אנשי ממשל וביטחון, כמו גם אנשי רוח ועסקים בשנים האחרונות".

תחום האבטחה – סקירה מקצועית שכתבתי עבור לקוח

אחד מלקוחותיי ביקש שאכתוב חוות דעת מומחה על אירוע ירי שקרה בטייבה בין עבריינים למאבטחים.

בחלק הראשון של חוות הדעת כתבתי סקירה אישית ומקצועית על תחום האבטחה:

 א.    מדינת ישראל הינה מדינה ביטחונית וככזו מנסה להתמודד עם איומים רבים, מבחוץ ומבפנים, בדרך של צריכת אבטחה מכל הסוגים וברמות שונות.
 ב.    במציאות הנוכחית, כמעט כל חברה, מפעל, ארגון או מוסד זקוקים לשירותי אבטחה באופן שוטף.

 ג.     אם בעבר הצורך באבטחה אפיין בעיקר מוסדות ממשלתיים או מתקנים צבאיים, הרי שכיום גם חברות, מוסדות ומתקנים פרטיים זקוקים לאבטחה שוטפת לנוכח הסיכונים והאיומים השונים המקיפים אותם.

ד.     במדינת ישראל, רווית הטרור ואירועי אלימות יש חברות שמירה ואבטחה רבות. אולם קיים הבדל מהותי בין שמירה לאבטחה.
שירותי שמירה כוללים בדרך כלל רק הצבה של שומר (חמוש או לא) בכניסה למבנה, שטח או מתקן, שעיקר תפקידו הוא למנוע את גישתם של אנשים שאינם מורשים להיכנס לשטח, כדי להבטיח את שלמות הרכוש ובטחון האנשים שבאתר. לעיתים רבות שירותי שמירה כוללים גם דאגה לסדר ואכיפה במקום.
לעומת זאת, שירותי אבטחה כוללים בתוכם גם שירותי שמירה, אך גם פעולות נוספות שמטרתן להגן על אנשים, רכוש, מידע וכדומה מפני גניבה, התקפה או פגיעה, מסיבות פליליות או לאומניות. מאבטחים הם על-פי רוב חמושים בנשק.

ה.    כוח האדם המועסק באבטחה הוא כוח אדם מוכשר ומיומן יותר, המורכב בדרך כלל מיוצאי יחידות אבטחה צבאיות או יוצאי יחידות קרביות. גם ההכשרה שעוברים העוסקים באבטחה היא ארוכה ומורכבת יותר. 
מאבטח נדרש לעבור בהצלחה קורס מאבטחים כתנאי בסיסי, ולעיתים ישנם מוסדות הדורשים מעבר של קורסי אבטחה נוספים (כמו קורסי קרב מגע, אבטחה מונעת, אבטחת מועדונים ועוד).

ו.      לרוב, ייעוד האבטחה יוגדר כהתמודדות יומיומית עם איומים הקיימים בשטח אשר מעודכנים על בסיס הערכות מצב של גורמי הביטחון והמודיעין והאמונים על הביטחון בגופים ציבוריים ופרטיים.

ז.     מאבטח ו/או מערך אבטחה, הכולל מספר מאבטחים, מוצב בעמדות על מנת להגן על מושא אבטחה ולמנוע כל פגיעה בו במינימום הפרעה להתנהלותו השגרתית.

ח.    במדינת ישראל קיימים גופים ממשלתיים כגון שירות הביטחון הכללי, ציבוריים שהינם בהנחיית שירות הביטחון הכללי כגון חברת בזק, ציבוריים שהינם בהנחיית משטרת ישראל כגון המוסד לביטוח לאומי ופרטיים שמחויבים לפעול על פי החוק. 

ט.    העבודה כמאבטח, בכל הרמות, טומנת בתוכה סיכון ברמה הגבוהה ביותר, עד כדי אפשרות לפגיעה ואפילו איבוד חיים.
ישנן לא מעט דוגמאות למאבטחים שנפגעו או נהרגו במהלך ביצוע משימת אבטחה:

1)    מאבטחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, נפגע מכדור בכתפו במהלך ההתנקשות בכיכר רבין בת"א.

2)    מאבטח בסניף חצי חינם בראשון לציון נהרג במהלך שוד מזוין.

3)    מאבטח בסניף בנק הפועלים בבאר יעקב נהרג במהלך שוד מזוין.

י.      מאבטח הינו אדם המועסק באופן רשמי כדי להגן על אנשים, רכוש או נכסים, הוא בוחר לעבוד כמאבטח ולכן לוקח בחשבון את הסיכון הכרוך בתפקיד.

יא.   כאמור, בארץ קיימים סוגים שונים של מאבטחים אשר מגויסים ומוכשרים מקצועית על פי אפיון התפקיד אליו הם מיועדים.

אפיון התפקיד באבטחה מהווה תו תקן אחיד לכל גוף המעסיק במסגרתו מאבטחים.

יב.   לאבטחה בכלל ולמאבטח בפרט ישנה התמודדות תמידית עם מספר קשיים עיקריים:

1)    לרוב מערך האבטחה מוצב בעמדת הגנה כנגד האיומים, המשמעות של עובדה זו שברוב הזמן המאבטח פסיבי וממתין לבעיה שתגיע אליו.

2)    מערך אבטחה פסיבי מעניק ליריב יתרון שמתורגם ליכולת להפתיע את המאבטח ולפעול ראשון, כך שתגובתו של האחרון תתבצע רק לאחר שהיריב החל לפעול וחשף את עצמו.

3)    בעוד שהמאבטח חייב להיות ערני בכל זמן ביצוע המשימה, מכיוון שאינו יודע בוודאות מתי ואיך יגיע היריב, האחרון מחליט מה תהיה דרך פעולתו ועיתוי הביצוע ונדרש לריכוז וערנות לזמן קצר יחסית.

4)    כדי להצליח למנוע מהיריב להמשיך במשימתו, על המאבטח לפעול במהירות מרבית ממצב סטטי ופסיבי למצב לחימה מלא עד לנטרולו.

5)    ליריב קל יותר ללמוד על דרכי הפעולה של המאבטח, בעיקר כאשר מדובר במשימת אבטחה המבוצעת בגזרתו הטבעית.

6)    היריב ממתין בסבלנות להזדמנות הטובה ביותר מבחינתו וכאשר יזהה אותה יפעל במהירות ובנחישות.

7)    בניגוד ליריבו, המאבטח מתמודד עם שגרה קשה ושחיקה מהירה מכיוון שיכול למצוא עצמו עובד זמן ממושך במשימות מבצעיות מבלי להתמודד עם מקרה אמיתי.

8)    סביר להניח, בהתבסס על ניסיון העבר בארץ ובעולם, שרוב המאבטחים לא יגיעו למצב לחימה אמיתי במשך כל זמן עבודתם. אלה שכן ימצאו את עצמם במצב של לחימה, ניתן להניח,  שזאת תהיה להם הפעם הראשונה בה יחוו את הדבר האמיתי ולכן לא ניתן לדעת כיצד יפעלו והאם יעמדו במדויק או בכלל בדרישות התפקיד.
הדוגמא הטובה ביותר למצב זה הינה תגובת המאבטחים כלפי יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

9)    לאור מספר הרב של משימות האבטחה ומספר המאבטחים, קיים קושי אמיתי ביכולת הפיקוח על רמת הביצוע בשטח ולכם אדם אשר נמצא מתאים לתפקיד נדרש לעצמאות ביצועית והתנהגותית מרגע קבלת המשימה ועד לסיומה.

יג.    האמונים על האבטחה במדינת ישראל מתמודדים עם מציאות משתנה, גזרות פעולה שונות וכוח אדם מתחלף, ולכן כל משימה עומדת בפני עצמה וכדי לבצעה נדרש תהליך מוסדר שכולל: הכשרה ראשונית, אימונים תקופתיים, עדכונים ותיקוף הנחיות, בקרות, הערכות מצב ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים.

יד.   תהליך תכנוני מוסדר הופך את הביצוע למקצועי יותר, יעיל יותר וממוקד יותר אל מול האיומים ומונע שימוש לא נכון באמצעים הרבים הקיימים היום בתחום האבטחה.

טו.  רמת האבטחה נקבעת על בסיס הערכת מצב והיא משתנה ממשימה למשימה בהתאם לסך כל הנתונים הקיימים:

1)    מושא האבטחה יכול להמשיך בפעילות ללא אבטחה פיסית (ללא מאבטחים צמודים).

2)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מאבטח אחד בלבד (מאבטח צמוד).

3)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים (משני מאבטחים ומעלה).

4)    מושא האבטחה יאובטח על ידי מספר מאבטחים וכוחות ביטחון נוספים כגון שוטרים או חיילים.

5)    מושא האבטחה לא יוכל להמשיך בפעילותו כלל.

טז.   רמת האבטחה קובעת את גודלו של כוח האבטחה שנשלח למשימת ההגנה על מושא האבטחה ואת האמצעים הנדרשים לצורך כך.

יז.    רמת האבטחה מתייחסת גם לביטחון כוחותינו – שמירה על ביטחונם של המאבטחים עצמם.

יח.   סך כל הנתונים, הנחות העבודה ושיטה האבטחה מאוגדים לתורת עבודה אחת שעל פיה פועלים כל מבצעי המשימות בשטח ובעלי תפקידים במטה הארגון.

יט.   תורת העבודה כוללת בתוכה, כנספחים, גם תכניות אבטחה למתקנים קבועים ומאובטחים בדרך קבע או התדירות משתנה.   

כ.    סך כל הידע המקצועי והאמצעים הניתנים למאבטח טרם ביצוע המשימה, מתחלקים לשלוש קבוצות:

1)    אלה אשר מסייעים למאבטח לזהות את היריב בפעולותיו הראשונות ומגדילים את הסיכוי למנוע את התקרית בתחילת התהוותה בשטח – איתור סימנים מחשידים, משקפת, מצלמות וכו'.

2)    אלה המסייעים למאבטח לפעול מול היריב לאחר שהנ"ל החל בתקיפה אפקטיבית אל מול מושא האבטחה או המאבטחים עצמם – זיהוי מצב כתקרית, ייזום לחימה, אקדח, מחסניות, תנועה נכונה, יכולת בירי, קרב מגע, וכו'.

3)    אלה המסייעים למאבטח לפעול לאחר סיום התקרית – מכשיר קשר לדיווח, תיק עזרה ראשונה לטיפול בפצועים, רכב לפינוי, פנקס כיס וכו'.

כא.  איומים:

1)    קיימים איומים רבים כנגד מושא אבטחה שמתחלקים לשלוש אפשרויות עיקריות:

  1. תקיפה פיזית.
  2. פגיעה על ידי אמצעי חבלה.
  3. פגיעה על ידי ירי ממרחקים שונים.

2)    לרוב לא ניתן להתמודד עם כל האיומים הקיימים כנגד מושא אבטחה מכיוון שכל איום הינו ברמת סבירות שונה לחלוטין עד כדי לא רלוונטי. לדוגמא:

  1. במושא אבטחה קבוע, חוזר על עצמו כמעט ללא שינויים, קיימים כמעט כל סוגי האיומים מכיוון שליריב יש זמן רב ללמידה ותכנון.
  2. במושא אבטחה משתנה או לא מתוכנן קיימים איומים מזדמנים בלבד מכיוון שליריב אין מספיק זמן ללמידה ותכנון והוא חייב לנצל כל הזדמנות. לא קיים למשל איום של מטען חבלה ולכן אין צורך לבצע סריקות נגד חבלה.

כב.   במדינת ישראל, לתפקיד מאבטח, נקבע סף קבלה בסיסי שאומר שעל המועמד לשרת בצה"ל שירות חובה מלא וביחידה קרבית. המשמעות בקביעה זו הינה גיוס מועמדים בעלי ניסיון באחזקת נשק, מודעות לנשק, ירי באימונים, יתכן שגם ירי מבצעי, תחושה של פחד מבצעי, המשמעות של מידע מודיעני, יכולות היריב, שימוש באמצעים, תפיסת עמדה טקטית ומבצעית, תפיסת מחסות, קריאת שטח, צמצום טווח למטרת ירי ועוד.

כג.    השירות הצבאי כלוחם קרבי, קורס האבטחה, האימונים התקופתיים, התדריכים, ההנחיות, הלקחים, העבודה בפועל והאישיות של המאבטח כולם ביחד נועדו על מנת להכין אותו בצורה הטובה ביותר להתמודדות מיטבית ברגע האמת אל מול המפגע בקרב מגע או בירי, אבל רק ברגע זה ניתן יהיה לדעת כיצד יפעל אותו מאבטח והאם כל מה שעבר לפני אכן סייע לו.

כד.   בכל בתי הספר לאבטחה הממלכתיים והפרטיים מלמדים את המאבטחים לפעול על פי העקרונות הקשיחים הבאים:

1)    זיהוי סימנים מחשידים אצל אדם חריג.

2)    בזיהוי של אמצעי וכוונה המופיעים אצל האדם החריג יסווג המאבטח את המצב כ"תקרית".

3)    במצב של "תקרית" ייזום המאבטח לחימה אל מול היריב.

4)    בתחילת הירי, לעבר היריב, יירה המאבטח מטח מהיר של 3-4 כדורים על מנת לפגוע ולנטרל.

5)    לאחר ירי המטח, יעבור המאבטח לירי מכוון ומהיר או יצמצם טווח למטרת נטרול (תלוי בטווח הירי).

6)    לאחר מטח הירי הראשון יכול המאבטח לשפר עמדה למטרת תפיסת מחסה או הורדת צללית.

7)    מרגע יפתח ה"תקרית" על המאבטח לשמור על קשר עין עם היריב.

כה.   מטרת האימונים בבתי הספר לאבטחה הינה שמירה ושיפור רמתו המקצועית של המאבטח בירי ובקרב מגע והשילוב בניהם תוך שימוש במטרות המדמות את היריב עד כמה שניתן.
כמובן שבשום דרך שהיא לא ניתן לאמן את המאבטח בירי דו צדדי עם כדורים אמיתיים ומפגעים אמיתיים ולכן משתמשים בתי הספר בירי עם כדורי צבע.