שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות" – מצליחה לשנות את החשיבה בשטח

אחרי שנתיים שבהן אני מנהל את שיטת שאדו בישראל ובחו"ל, אני מרשה לעצמי לקבוע שלשמחתי לא טעיתי באבחנה הראשונה שלי לגבי ייחודיות השיטה, הפוטנציאל הגדול שטמון בה ובמי שהגה אותה ומהווה ראש חץ בהעברתה ללקוחות – מאסטר דויד חליבה.
למרות זאת, בנקודת ההתחלה, עדיין לא יכולתי להבין ולנחש עד כמה שיטת שאדו מצליחה לתת פתרון מצוין לכל מי שמוצא את עצמו בפעילות שיש בה עימותים ברמות שונות – עובדים ומאבטחים בבתי חולים, יחידות סדר וביטחון בערים, יחידות במשטרת ישראל, יחידות בגופי הביטחון הממלכתיים, בני נוער בסיכון, משרדי ממשלה מקבלי קהל ועוד רבים אחרים.
שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות" מצליחה לשנות את החשיבה בכל הקשור לדרך ההתמודדות עם עימותים במאפיינים שונים. אין ספק, שהרבה מאוד אירועים שאיתם צריכים להתמודד אנשי החוק והאכיפה מתחילים ברמה נמוכה של אלימות, אם בכלל, ומתפתחים לשימוש בכוח, אלימות ושימוש באמצעים בעיקר עקב ביצוע פעולות מוטעות מצד אנשי החוק.
אני צופה במאות סרטונים של אירועים בישראל ובמיוחד בארה"ב, כשברובם אנשי החוק לא משתמשים בקרב מגע הקלאסי, זאת אומרת שאינם מוצאים לנכון להתחיל ולהרביץ לאדם שעומד מולם. לעומת זאת, אני מזהה שברוב המקרים אנשי החוק לא יודעים ולכן גם לא מצליחים להשתלט על האדם עמו הם צריכים להתמודד ולא פעם הם אף נראים בצורה מביכה ונוראית.

הסרטון הבא, שבו מתועדים שוטרים בחו"ל בפעולות הטיפול שלהם אל מול אדם חריג בסניף מקדונלד יעזור לי להסביר למה אני מתכוון:

הסיטואציה שמוצגת בסרטון מציפה מספר בעיות בדרך הטיפול של השוטרים בהתאם למאפייני האירוע ולמרות שהתרחשה בחו"ל אין ספק שמזכירה אירועים רבים אחרים שהתרחשו בישראל.
השוטר הראשון שמגיע לאירוע, מזהה את החריג לבוש במכנס קצר, גרביים לבנות, ללא נעליים וללא חולצה. בהסתכלות על החריג, ניתן לזהות בבירור שאין לא אמצעי לחימה חם או קר ובנוסף משהו בהתנהגות שלו מעיד שהוא כנראה קצת מסובב. ניתן להבחין בהתנהגות הלא יציבה בהסתכלות על הצעדים הקטנים שהוא עושה במהלך ההליכה ובסגנון הדיבור שלו. יש מצב שהשוטר מתמודד מול אדם עם רמת פיגור מסוימת או עם אדם שתוי. אני מהמר על רמת פיגור.
מאפיין נוסף שיש לקחת בחשבון לפני שמסווגים את האירוע, הוא שכלל האזרחים שיושבים במסעדה ממשיכים לשבת ולאכול כאילו לא קורה כלום, האזרחים לא חשים בסכנה. אזרח שחש בסכנה לא נשאר לשבת.
אני מעריך, שההתנהגות האדישה של האזרחים כלפי החריג נובעת מכך שהם ראו אותו עוד לפני שהשוטר הגיע ונכנס לתמונה. הם ראו את ההתנהגות שלו וסווגו אותו כלא מסוכן. האזרחים סווגו את החריג כלא מסוכן.
עכשיו שימו לב איך השוטר הראשון ובהמשך גם השני מסווגים את החריג ואיך זה משפיע על בחירת הפעולות שלהם בהתמודדות מול האירוע.
השוטר הראשון שנכנס למסעדה ומתחיל את האירוע וגם השוטר השני שהצטרף לאירוע בהמשך, טיפלו בו בצורה אלימה מאוד ומחמירת מצב כאילו שמדובר במחבל שעוד שנייה מתחיל לירות באזרחים או מתפוצץ. סגנון כניסה כזו לאירוע, מאפיין אנשי ביטחון שבכל ההכשרות והאימונים שהם עוברים מלמדים אותם לפתור בעיות בשטח תוך שימוש בכוח ושימוש באמצעים שעומדים לרשותם כגון אקדח טייזר, כל החשיבה שלהם מכוונת אלימות וכוח.
בדיוק בגלל זה, ניתן לראות שהשוטר הראשון בחר לטפל בחריג כשהוא עם אקדח טייזר ביד ושימוש בטון דיבור מאיים.
בכל הזמן, שבו השוטר מתנהל מול החריג, בולטת מאוד חוסר התקשורת מצדו של החריג כך שברור שסגנון הטיפול שבו בחר השוטר אינו מתאים לאדם שעומד מולו ולכן כמעט ואין סיכוי שהשוטר ירגיש שהחריג משתף איתו פעולה ושהאירוע הסתיים בשקט וברוגע.
הגעתו של השוטר השני, מדגישה את התופעה הידועה שחוזרת על עצמה שוב ושוב והיא צורת הכניסה של כוח מתגבר לאירוע שכבר התחיל. כניסה במצב של מלחמה, בחשיבת אלימות שמובילה אותו מיד להיכנס בחריג בכוח מאחור על מנת להפילו לרצפה. אין בפעולה הזו שום קשר למאפייני האירוע ובטח שאין בה שום תועלת אם המטרה שלך היא לסיים את האירוע בשקט ובבטחה.
הבעיה הנוספת שבולטת בפעולת השוטר השני היא שאין להם את הידע הדרוש והיכולת להשתלט על אדם בחכמה ובשליטה מלאה ולכן לעולם הם יגיעו למצב שבו יהיו חייבים להשתמש ביותר כוח ובאמצעי הלחימה שעליהם.
שני השוטרים הללו מקבלים ציון נכשל בטיפול שלהם באדם הזה – אירוע שמתחיל באדם שאינו מהווה סכנה ומסתיים באותו אדם שכוב על הכביש אחרי שחטף מאקדח טייזר.
האם השוטרים אשמים בכך או אולי יהיה נכון יותר לשאול האם השוטרים הם האשמים היחידים בהגעה למצבים כאלה?
התשובה היא, ברור שלא!!!
מי שבעיקר אשם בהגעה למצבים כאלה, זו אותה מערכת שהכשירה אותם, אימנה אותם ולימדה אותם שאירועים חריגים ולא משנה מה אופיים פותרים בכוח ואם זה לא עוזר אז יותר בכוח.

שיטת שאדו – "עימות ללא אלימות", מביאה פתרון אחר, חשיבה אחרת שכוללים מאפיינים שמותאמים יותר למאפייני רוב האירועים שמתרחשים בשטח בעידן הנוכחי בישראל ובחו"ל.
שיטת שאדו, משלבת בתוכה יכולת תקשורת ותרגילים קלים לביצוע שמטרתם המשותפת היא לדעת לסווג נכון את האירוע ולסיים אותו ללא שימוש באלימות ובכוח מיותרים ובטח מבלי לגרום להחמרת מצב.
שיטת שאדו פועלת על בסיס עקרונות מוגדרים וברורים ועדיין יודעת להתאים את עצמה למאפייני העבודה של הלקוח.
שיטת שאדו לא מבטלת ולא מתחרה בשום שיטה אחרת מהסיבה הפשוטה שלכל שיטה יש את הייחודיות שלה וההתאמה שלה למצבים שונים.
שיטת שאדו מתאימה לאירועים אשר ניתן לסיים אותם ללא ההחמרה, יותר מזה, היא גורמת לאירועים להסתיים ללא החמרה כי מי שהוכשר ולמד אותה מגיע לאירוע בחשיבה אחרת.
שיטת שאדו, מועברת במתקן של הלקוח ויוצרת בכך יתרון הדרכתי מובהק שבו החניך מוכשר ומתאמן בסביבת העבודה האוטנטית שלו.
כפי שציינתי, השיטה מועברת לגופים רבים ושונים, לגברים ולנשים כאחד, לבני נוער ולאנשים מבוגרים ומעניקה עוד כלי בסל הכלים שיכול להוציא ממצבים לא נעימים ואף ממצבי סכנה.
בכל הקשור למאבטחים ולאנשי ביטחון אחרים, אציין שלמרות שהנ"ל מוכשרים ומתאמנים בקרב מגע אין סתירה ואין מניעה בהכשרה ולמידה של שיטת שאדו והסרטון שהצגתי וניתחתי מעיד על כך.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" עם סל כלים רחב שיאפשר גמישות גדולה יותר בקבלת ההחלטות

כתוב/כתבי תגובה