זריקת ביצים על ראש הממשלה במהלך נאומו במליאה – לא רק בתיאוריה

ביצים על ראש ממשלה: צפו במחאה בפרלמנט:

בזמן נאומו של ראש ממשלת קוסובו על זכויות המיעוט הסרבי, כמה מחוקקים הפגינו את זעמם עם מטר ביצים.

מאבטחים מיהרו להגן עליו עם מטרייה. 

חברי פרלמנט בקוסובו השליכו ביצים לעבר ראש הממשלה, עיסא מוסטפא, בזמן שנאם בפני בית הנבחרים. מוסטפא הגן בנאומו אתמול (יום ג') על עסקה שבמסגרתה המיעוט הסרבי במדינה הבלקנית יקבל כוח רב יותר, והדבר עורר את זעמם של חברי אופוזיציה – שכנראה הצטיידו בכמה קרטונים מבעוד מועד. 

בזמן נאומו של ראש הממשלה מוסטפא, שהועבר בשידור חי בטלוויזיה ברחבי קוסובו, כמה חברי אופוזיציה נעמדו לפתע והחלו להשליך ביצים לעברו. מאבטחים של ראש הממשלה מיהרו אליו והגנו עליו מפני מתקפת הביצים בעזרת מטרייה.

בורח באמצע הנאום. מוסטפא (צילום: AFP)

מוחים ומשליכים ביצים. חברי האופוזיציה (צילום: AFP)

 (צילום: AFP)

בהחלט סיטואציה בעייתית וקשה.

האם מדובר בתקרית? האם זריקת ביצים על אישיות מאובטח נחשבת לדפ"א?

ברשימת הדפ"אות קיימת דפ"א העלבה – פעולה של יריב שאמנם אינה פוצעת ואינה הורגת אבל כן גורמת לאי נעימות ולפגיעה במעמדו של האישיות.

דפ"א העלבה יכולה להיות יריקה, שפיכת מים, השפרצת צבע, זריקת נעל, זריקת עגבניות, זריקת ביצים ועוד (הכל קרה כבר).

מערך האבטחה מחויב לפעול בנחישות ובמהירות  גם בדפ"א העלבה.

האירוע הנ"ל ייחודי מכיוון שהיריב הינו נבחר ציבור ואת פעולת הפגיעה באישיות הוא מבצע באולם המליאה בתוך בניין הפרלמנט שמוגדר כמתקן מאובטח. חבר הפרלמנט, בעל החסינות והאמון שניתן בו כמי שמייצג אזרחים, הופך להיות היריב של מערך האבטחה שמחויב בתגובה נכונה ובמידה נכונה וכל זאת כדי להפסיק את המשך הפעולה של היריב ופינוי האישיות מהמקום.

חלק מאנשי המקצוע יגדירו דפ"א העלבה כאירוע חריג בלבד וחלק יגדירו אותה כתקרית לכל דבר. לדעתי חילוקי הדעות לגבי ההגדרה נובעות ממשמעות הכוונה והאמצעי – ליריב יש כוונה לפגוע באישיות אבל לא מדובר ברצון לפצוע אותו או להרוג אותו ויש גם אמצעי, ביצים, ששוב מדובר באמצעי שאינו פוצע ואינו הורג.

האירוע הנ"ל מסביר מדוע חלק מהיחידות לאבטחת אישים בעולם, כולל בישראל, מציבים מאבטחים בתוך המליאה למרות שהיא במתקן מאובטח ולמרות שהקהל הינו אנשים ייצוגיים שהם לא אלו שאמורים להשתייך לקבוצת היריבים הפוטנציאליים.

זה אינו האירוע הראשון כנגד אישיות שמתרחש בתוך המליאה וכנראה גם לא האחרון ועדיין כדאי ומומלץ ללמוד ממנו כיצד להתמודד מול פעולות נבחרי ציבור:

  1. המעגל הראשון – השבעת איש הציבור והתחייבותו לקוד התנהגות שאם יחצה אותו ייענש בחומרה.
  2. המעגל השני – רמת הבדיקה בכניסה למתקן, לפרלמנט. 
  3. המעגל השלישי – רמת הבדיקה בכניסה למליאה.
  4. המעגל הרביעי – מאבטחי האישיות ומאבטחי הפרלמנט.

מבחינת מערך האבטחה בתוך המליאה בהתמודדותו מול דפ"אות אפשריות עליו לבצע את הפעולות הבאות:

  1. רמת התיאום בין מאבטחי האישיות למאבטחי המליאה כולל חלוקת תפקידים בהתרחשות אירוע.
  2. חלוקת העמדות במליאה – מיקום טקטי שמאפשר תגובה מהירה.
  3. הגנה על האישיות מפני המשך פגיעה – המאבטחים השתמשו במטרייה כאמצעי מגן מפני פגיעת הביצים והוציאו את האישיות מהאולם.
  4. פעולה ישירה כנגד זורקי הביצים – חייבת להיות הגעה מהירה לזורקים ונטרול היכולת שלהם להמשיך.
  5. הרתעה – ענישת חברי הפרלמנט שהעזו לבצע פעולה כזו כנגד ראש הממשלה.

 לא מדובר באירוע בו המאבטחים ישתמשו בנשק אבל בהחלט יכולים להשתמש בכוח סביר כנגד הזורקים.

השימוש במטרייה מוכיח שאמצעי פשוט יכול לתת מענה טוב לפעולת העלבה ובעיקר כזו שכולל זריקת חפצים.

האירוע בסרטון:

הפעולות החוזרות על עצמן מידי פעם מצד בעלי תפקידים שאינם אמורים להיות מוגדרים כקבוצת סיכון כביכול, שולחות את מקבלי ההחלטות להתמודדות מול הסוגיה איפה הגבול בהגדרה מי יכול להיות יריב. לא פשוט ובהחלט מצדיק את אלה שבוחרים במסלול ההחמרה ובודקים את כולם בדרך זו או אחרת.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" כל הזמן ובכל מקום

כתיבת תגובה