7.10.2023 – כישלון, תיקון תגובתי ותיקון כללי

התקפת הטרור ברמת צבא קטן, מיומן וקטלני שהתרחשה ביום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 על ידי ארגון הטרור חמאס, תירשם ותיזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל ככישלון הגדול ביותר שחוותה מאז הקמתה – מחדל. התקפת האויב גבתה קורבנות ישראלים רבים, אזרחים שעברו התעללויות אכזריות ושבויים רבים שמוחזקים ברצועת עזה. התקפת טרור שביטלה באופן מידי את מדיניות כל ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו ועד היום, את תפיסת הביטחון של צה"ל בהקשר לגבול עם האויב שסמכה יותר מידי על המעגל הטכנולוגי, חיזקה מספר עובדות של החיים, ערערה מספר הנחות עבודה והעלתה לכותרות את משמעות הערך "אחריות".
יום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 הציף והציג לכל אזרחי מדינת ישראל את האמת כפי שהיא, ללא סינון, והפך לנקודת ציון זמן במדינת ישראל שמחלקת את התקופה לכל מה שהיה וקרה לפני ולכל מה שיקרה אחרי, בדגש על התפכחות והתעוררות של כלל אזרחיה הישראלים. 

מדינת ישראל עד ה 7 לאוקטובר 2023

מאז הקמתה ועד היום, מדינת ישראל חולקת גבולות עם מדינות ערביות עוינות. כבר בתחילת הדרך מדינת ישראל החליטה שלמרות היותה מדינת היהודים יחיו בתוכה אזרחים ערבים ובכך הפכה להיות למדינת כל אזרחיה ולא מדינה ליהודים בלבד. עובדה זו מהווה בסיס חזק לגיבוש זהותה ומאפייני החיים במדינת ישראל וגורמת להתמודדות מתמדת עם אוכלוסייה שונה, ממורמרת ובתחושת מתמדת של קיפוח. כל ממשלות ישראל מאז הקמתה ועד היום התמודדו עם הנושא הערבי בתוך הבית ומחוצה לו וכל ממשלה ניסתה להבין את הבעיות שנוצרות מכך ופעלה למציאת פתרונות שיצליחו להתמודד עמן. הממשלה בראשותו של מנחם בגין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם מצרים. הממשלה בראשותו של יצחק רבין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם ירדן וחתמה על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים בהנהגתו של ערפאת. הממשלה בראשותו של אריאל שרון ז"ל ביצעה את ההתנתקות מרצועת עזה. עובדתית, הבעיה הפלסטינית לא רק שלא נפתרה ולא נעלמה עם השנים אלה הלכה והחמירה. אין ספק שההתעקשות של כל ממשלות ישראל להמשיך עם אותה מדיניות למרות שלא פתרה את הבעיה מוכיחה את העובדה שאסור ל"התאהב" בדרך אחת תוך התעלמות מסימנים ברורים שאינה נכונה בעליל.
יצחק רבין ז"ל היה הראשון שניסה לעשות מהלך משמעותי כדי לפתור את הבעיה ולכן ניתן אולי להבין מדוע היה כדאי לתת למהלך כזה הזדמנות. אבל, כאשר ערפאת שיחק בשני כובעים ולא ממש הפסיק את פעולות הטרור נגד ישראל, היה צורך להודות בטעות ולחפש דרך אחרת לפתרון הבעיה. הכישלון של הסכמי אוסלו היה צריך להיות הסמן לכל הממשלות שכיהנו בהמשך בהבנה שאי אפשר להמשיך באותה דרך. למרות זאת כולן המשיכו להאמין שארגוני טרור יכולים להפוך לארגונים לגיטימיים ורלוונטיים לעשיית שלום והמשיכו בניסיונות נוספים שכללו פעולות שונות ומגוונות.
זה לא היה נכון עד ה 7 לאוקטובר 2023 והתפוצץ בפנים של מדינת ישראל באותו יום ארור וקשה מנשוא – לצערי הרב, לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.

צה"ל

מדיניות ממשלות משפיע באופן ישיר על כלל גופי הביטחון ובמיוחד על צה"ל כאשר נדרש להיכנס למערכה מלחמתית אל מול האויב. צה"ל הינו ארגון שפועל בהתאם למדיניות הממשלה ולכן לאורך השנים גם הוא חיפש פתרונות שונים ומגוונים לבעיה הפלסטינית ברצועת עזה. בשנים האחרונות צה"ל השקיע מאמצים רבים כדי להגדיל את כוח ההרתעה שלו אל מול האויב, ארגוני הטרור ברצועת עזה, והשקיע מיליארדים במעגל ההגנה על העורף. מיליארדים שנותבו לפיתוח מערכות הגנה נגד טילים כמו מערכת כיפת ברזל ופיתוח והקמת מכשול גדר כנגד המנהרות כמעבר תת קרקעי וכנגד מעבר מהקרקע. כל סבב לחימה מול האויב חיזק את המדיניות שקבעה שההצלחה תימדד במספר האזרחים הישראלים שיפגעו בעורף ולא חיסול הבעיה מן השורש, חיסול מלא של ארגוני הטרור ברצועת עזה. סבבי הלחימה התקופתיים הפכו להיות אירוע שגרתי במדינת ישראל. הממשלה, ארגוני הביטחון והאזרחים, כולם, סמכו והתפעלו שוב ושוב מהיכולות המדהימות של מערכת כיפת ברזל שמצד אחד הצילה ועדיין מצילה חיים של אזרחים רבים בעורף ומצד שני הביאה לביטול מוחלט של יציאה למלחמה מלאה כנגד האויב. צה"ל הפך להיות צבא שתוקף בסבבים ורק עם חיל אחד, חיל האוויר. צה"ל, כמו ממשלות ישראל, התאהב באסטרטגיית ההגנה החזקה שבשבת ה – 7 לאוקטובר התבררה כטעות קריטית ומסוכנת שבעקבותיה 1400 אזרחים איבדו את חייהם ומעל 200 אזרחים מצאו את עצמם בשבי ארגון הטרור. יום ה – 7 לאוקטובר 2023 חשף עד כמה שדרת הפיקוד העליונה בצה"ל האמינה שהאויב מורתע והמכשול לא ניתן למעבר למרות שהתברר שהיו הרבה מאוד אינדיקציות שעלו במודיעין ומחיילים/ות בשטח שהאויב מתארגן לביצוע תקיפה, כולל זמן קצר לפני התקיפה עצמה. האמונה החזקה במדיניות ובאסטרטגיה השתיקה את כולם. חלק מאלה שהתריעו, שילמו בחייהם.
נכון שצה"ל צריך וחייב לפעול בהתאם למדיניות הממשלה אבל אין הדבר אומר שעליו להתעלם בהפגנתיות פושעת מדגלים אדומים שעולים שוב ושוב.

עובדות של החיים שכתוצאה מהאירוע מתבררות כנכונות:

  1. בזמן משבר ו/או מצב של מלחמה על הבית, כלל אזרחי מדינה מתאחדים כאחד לצורך מיגור וחיסול הסכנה וחזרה לחיים שגרתיים.
  2. בעל המאה הוא בעל הדעה – כשאתה תלוי במישהו אחר, תהיה לו השפעה על קבלת ההחלטות שלך.
  3. כשיש בעיה חייבים לטפל בה מיד עד להעלמתה באופן מלא וללא שאריות. כל דרך אחרת שתכלול התמודדות עם הבעיה בשימת פלסטרים, תגרום לגדילתה ולתוצאה קשה ומביכה יותר.
  4. לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.
  5. מי שחבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה ויעשה זאת גם במשברים ומי שלא חבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה לא ישנה את עורו ויעבור לצד שלך במשברים.
  6. מי שהחליט שאתה האויב שלו, ירצה לחסל אותך ולצורך כך יעשה כל דבר.
  7. שלום עושים עם האויב אבל לא בכל מחיר.
  8. כמעט ולא קיים מכשול שלא ניתן לעבור אותו בדרך כזו או אחרת.
  9. שום צד לא יוצא מנצח במלחמה.
  10. אם אפשרת לאויב שלך לפעול נגדך אתה בכישלון – כל פעולה שתבצע אחרי תיחשב כתיקון ולא כניצחון.
  11. במקום שאין בו אכיפה חזקה של החוק, תמיד יהיו אנשים שינצלו זאת לביצוע פעולות לא חוקיות.
  12. כמו בניווטים, כשאתה מתברבר עליך לחזור לנקודה שבה היית מאופס ולהתחיל מחדש.
  13. אדם אשר עומד בראש מדינה או ארגון או חברה אינו ראוי לתפקיד אם אינו יודע שיש לו אחריות כללית על כל המתרחש בתקופת כהונתו.
  14. אחריות של מנהל ומפקד מתחילה מהיום הראשון שנכנס לתפקיד.

ערעור על הנחות עבודה:

  1. הנחת העבודה שקיים מכשול בלתי עביר אינה נכונה.
  2. הנחת העבודה שארגון טרור יוותר על האמונה והמטרות שלו נגדך כדי להפוך לארגון דמוקרטי ולגיטימי אינה נכונה.
  3. הנחת העבודה שאפשר להאמין לאויב אינה נכונה.
  4. הנחת העבודה שכל אחד יכול לכהן כשר בממשלה אינה נכונה.
  5. הנחת העבודה שאזרח יכול להיות בטוח שבכל מצב המדינה תציל אותו אינה נכונה.
  6. הנחת העבודה שאדם זר המגיע ממדינה עוינת (כמו הפלסטינים ברצועת עזה) כדי לעבוד אצלך יהפוך להיות חבר שלך רק בגלל שאתה נותן לו פרנסה אינה נכונה.
  7. הנחת העבודה שהרתעה תמיד עובדת על האויב שלך אינה נכונה.
  8. הנחת העבודה שכאשר האויב שלך לא תוקף הוא מורתע לא נכונה – האויב תמיד מתכונן להתקפה הבאה נגדך.
  9. הנחת העבודה שניתן להסתמך בעיקר על מעגל טכנולוגי אינה נכונה.
  10. הנחת העבודה שמעגל הגנה חזק, כמו מערכת "כיפת ברזל" מאפשר לבטל יוזמה התקפית נגד אויב אינה נכונה.
  11. הנחת העבודה שאפשר לחיות חיים אופטימיים, נוחים ושקטים מבלי להתכונן ליום שחור אינה נכונה.
  12. הנחת העבודה שצבא יכול להילחם מול אויב רק עם חיל האוויר אינה נכונה.
  13. הנחת העבודה שהאזרחים תמיד יישארו באזור הנוחות שלהם אינה צריכה להיות נכונה.

אחריות

אחריות היא ערך מוסרי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. כמו כן, אחריות טמונה בכל תפקיד שאדם לוקח על עצמו, ונותן דין וחשבון על פעולותיו במסגרתו.

אחריות היא מרכיב הכרחי בכל תפקיד שאנו נוטלים על עצמנו, בין אם מדובר בתפקידים במעגל החיים, כמו נישואים, הוֹרוּת וחברוּת, ובין אם מדובר בתפקיד שממלאים בהיותנו חלק מחברה, כמו מקצוע ,עיסוק, אזרחות ומנהיגות.

אי-אפשר להפריד בין האדם כבעל אישיות פרטית ומוסרית לבין המעשים שהוא עושה במסגרת התפקיד שהוא נושא. לכן הוא אינו יכול להתנער מן האחריות שבה הוא נושא כממלא תפקיד כלשהו בחברה.

תקיפת הטרור ב – 7 לאוקטובר 2023 העלתה למעלה את סוגיית האחריות ובמיוחד את האחריות להתרחשות האירוע. מיהם בעלי התפקידים בממשלה ובכלל גופי הביטחון אשר אירוע מהסוג הזה נכלל באחריות הכוללת שקיבלו על עצמם מיום תחילת התפקיד שלקחו על עצמם בהסכמה?
אזרחי מדינת ישראל חלוקים בדעתם בתשובה לשאלה מי אחראי למרות שההגדרה מהי אחריות כוללת מאוד ברורה. אזרחי ישראל ראו מצד אחד כיצד מפקדים בכירים בצבא וראשי גופי הביטחון השונים הודיעו שבסיום המלחמה יממשו את האחריות הכוללת שמוטלת עליהם ומצד שני מנהיגות פוליטית שמצאה לנכון לדון בשאלה מהי אחריות כוללת בתפקיד ועדיין לא הודיעה על מימוש האחריות כלפי העם. בכל הקשור לממשלה המכהנת בישראל, כנראה שרק בסיום המלחמה נדע מי באמת הבין את ערך האחריות הכוללת ומי בחר להתעלם ממנה.

להערכתי, עוצמת התקיפה שהתרחשה ב – 7 לאוקטובר 2023 ותוצאותיה הקשות, לא ישאירו את העם אדיש אל מול הנהגה שלא תממש את אחריותה הכוללת לעם.

אזרחי מדינת ישראל

כל אזרחי מדינת ישראל התעוררו ב – 7 לאוקטובר 2023 לבוקר שהציב בפניהם את כל האמת בצורה הכי נקייה והכי ברורה שניתן. האמת על מדינת ישראל ועל המתרחש בה לאורך כל השנים ועל חלוקת המעורבות והאחריות של כולם, כולל האזרחים עצמם. כל מה שהתרחש במדינה בפרק הזמן שעבר מיום הקמת הממשלה הנוכחית ועד ליום תקיפת הטרור מזכירה במדויק את כל מה שהתרחש בפרק הזמן מהקמת ממשלת רבין השנייה ועד להתנקשות בחייו ב – 4 לנובמבר 1995. באופן לא מפתיע, שתי התקופות הסתיימו באירוע קשה ברמה לאומית, אירוע מכונן שנצרב עמוק אצל כל אזרח ועדיין לא הסתיים. מתברר שההשפעה של רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על ידי אזרח ישראלי המשיכה עד ליום ה – 7 לאוקטובר 2023. ועכשיו צריך להיות ברור לכל אזרחי מדינת ישראל שנקודת הציון החדשה למה שיקרה בעתיד זה יום ה – 7 לאוקטובר 2023.
ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהחיים במדינת ישראל התחלקו לשני חלקים, החיים לפני ה – 7 לאוקטובר 2023 והחיים שאחריו.

גם אנחנו האזרחים "זרמנו" עם מדיניות הממשלות, כולל הממשלה הנוכחית, ולאורך כל השנים בחרנו ללכת אחרי המנהיגים שבחרנו בביטחון מלא ובעיוורון כמעט מוחלט. היה לנו די נוח להחליט לשחרר את החבל למנהיגים הנבחרים ולהתכנס בחיי הנוחות שיצרנו לעצמנו. גם אנחנו האזרחים התאהבנו באופן מלא באסטרטגיית ההכלה רק כדי להמשיך לחיות את החיים הטובים. הכלה שהתעלמה כמעט לחלוטין מהמחיר לאותם חיים נוחים שסיגלנו לעצמנו, מחיר סבבי המלחמה החוזרים ונשנים, מחיר אוכלוסייה גדולה שחייה חיי סכנה יומיומית, מחיר של דורות שלמים שנולדים וחיים במציאות של מגננה תמידית. התעלמנו מכל ההשפעות של החיים הלא נורמליים במדינת ישראל, מדינת היהודים.
גם לנו האזרחים יש אחריות כוללת על המעשים שלנו לאורך הזמן ובמיוחד על אלה שברור שיש להם השפעה על מה במתרחש בהווה ועל מה שיתרחש בעתיד. הפכנו את עצמנו לכלי משחק בידי המנהיגים שבחרנו, בידי הפוליטיקה שכבר מזמן איבדה את הדרך. שכחנו שהאויב הגדול ביותר שלנו זה אנחנו עצמנו. שכחנו את ההיסטוריה שלנו שמוכיחה פעם אחר פעם שעם מפולג מביא על עצמו אסונות גדולים וכבדים ולעומת זאת, עם שמאוחד מגיע להישגים גדולים ומצליח ליצור חיים טובים ובטוחים יותר. שכחנו לרגע שהמדינה זה אנחנו האזרחים, שבזכות היכולות שלנו התפתחה להיות מדינה דמוקרטית מובילה בתחומים רבים, שבזכות המימון שלנו (דרך תשלומי המיסים) קמו צבא חזק ומתקדם וארגוני ביטחון מהטובים בעולם שיגנו עלינו מפני אויבנו וקמו רשויות שלטון שינהלו את כל מערכות המדינה ובעיקר כדי שיעניקו לנו את השירותים הטובים ביותר שניתן.
שכחנו שעם צריך להיות מאוחד כל הזמן ולא רק בעת משבר. בחרנו לאמץ את שפת הפוליטיקאים ואת הסיסמאות הרבות שהרעיפו עלינו כל יום ותרגמנו את זה למלחמת אזרחית תקשורתית, יצאנו נגד אחים שלנו שבסך הכול מימשו את זכותם הדמוקרטית להפגין כדי להגיד לכולנו שלדעתם משהו לא בסדר, במקום שנשכיל לעצור רגע כדי להבין שבשנים האחרונות הפוליטיקה במדינת ישראל הפכה להיות פוליטיקה הרסנית ולא פוליטיקה בונה ומאחדת.
בדיוק כמו מפקדים בצה"ל שלא הקשיבו לחיילים זוטרים רק בגלל שאמרו דברים שמנוגדים למדיניות, גם אנחנו בחרנו שלא להקשיב לאזרחים שבסך הכול העזו להגיד דברים שמנוגדים למדיניות. לא השכלנו כאזרחים להקדים תרופה למכה ולכן חטפנו מכת נוקאאוט שהפילה אותנו לרצפה וגרמה לנו להפסד צורם וקשה ויצרה אצל כולנו חור גדול בלב. במלחמה הזו כבר לא ננצח.
אומרים שאף פעם לא מאוחר וגם מאמינים שבחיים לפעמים צריך לחטוף מכת נוקאאוט כדי להבין את הטעויות שנעשו וכדי להחליט שעושים הכול כדי לתקן אותן.
אז עכשיו, אחרי התקפת הטרור, כולם ביחד פועלים ותורמים מזמנם ומכספם על מנת להתמודד טוב יותר עם תוצאות האירוע הקשה ומפרסמים אמירות של ביחד, של אחדות, שאי אפשר להמשיך ככה ושחייבים לעשות שינוי של 180 מעלות.
הלוואי שהפעם הזיכרון שלנו האזרחים לא יהיה קצר כמו בפעמים הקודמות, ונדע לממש את האחריות הכוללת שלנו על החיים שלנו ביחד!!!

הפעם אכתוב ש"אבטחה צריך לקיים" וגם ש"הבטחה צריך לקיים"!!!

מוקד אבטחה

מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי שתוכנן והותקן על בסיס חשיבה וניסיון מבצעי, המאויש בבעלי תפקידים שעברו הכשרה מקצועית ומנוהל בשגרה ובחירום על בסיס תפיסת הפעלה מדויקת, יגרום לכל מערך אבטחה לתפקד ברמה גבוהה מאוד אל מול האיומים והאתגרים היומיומיים ואף יהיה החוליה הראשונה שתזהה את היריב ותגיב אליו . מוקד האבטחה הינו החוליה שבה קיים שילוב מחייב בין הטכנולוגיה לכוח האדם. הרבה מאוד גופים באבטחה אזרחית בישראל ובעולם כבר הבינו את חשיבותו של מוקד האבטחה במערך האבטחה הכולל והתחילו להקצות תקציבים המאפשרים להם להקים מוקד אבטחה מתקדם.

מהו מוקד אבטחה:
מרכז פיקוד, שליטה ובקרה מבצעי בעזרת מערכות טכנולוגית וכח אדם.

ייעוד מוקד האבטחה:
ניטור יעיל ואפקטיבי של זרמי מידע מרובים לקבלת החלטות קריטיות  למשימות בשגרה ובחירום, שליטה על משימות האבטחה, פיקוח, מעקב ובקרה על הביצוע, גיבוש תמונת מצב בזמן אמת ודיווח, מתן תגובה מרחוק וקשר והפעלת כוחות חבירים.

אלו מוקדים קיימים:
מוקדי שירות לאזרח כמו בעיריות, מוקדי שירות ללקוחות כמו בחברות פרטיות, מוקדי ביטחון כמו במשטרת ישראל, מוקד מבצעי כמו בשירות ביטחון הכללי, מוקד אבטחה כמו בחברות אבטחה וארגונים ממלכתיים ואזרחיים, מוקד ארעי באירוע ומוקד צופה רואה.

מערכות ואמצעים טכנולוגיים במוקד:

מערכת צפייה, שליטה והפעלת מצלמות.

מערכת שליטה ופיקוח על דלתות מבוקרות.

מערכת תקשורת – טלפונים וקשר.

מערכת כריזה.

מערכת שליטה ובקרה על נכנסים לחניונים.

מערכת ספירת קהל.

שרתים ומחשבים.

מערכת לניהול וזרימת וידאו.

 מערכת גיבוי/יתירות למניעת השבתה.

מערכת מטריצת KVM over IP.

תוכנת ניהול.

מערכת אבטחת ידע ואמינות.

אינטרנט.

השלבים בהקמת מוקד אבטחה:

הגדר את ייעוד המוקד:
קבע את הגבולות והיעדים של מוקד האבטחה שלך בהתאמה מלאה למערך האבטחה והמשימות המוטלות עליו ובראייה של התרחבות עתידית.

הערכת הסיכונים:
ערוך הערכת סיכונים כדי לזהות איומים ופגיעות פוטנציאליים לנכסים ולמתקנים עליהם באחריותך להגן וזאת על מנת לקבוע את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים ואת דרישות הצוות.

תפיסת הפעלה ונהלים:
כתוב תפיסת הפעלה ונהלים לעבודה בשגרה, לתגובה לאירועים, תקשורת ואבטחה. זה כולל הקמת שרשרת פיקוד, תפקידים ואחריות ונהלי חירום.

קבע צורכי כוח אדם:
קבע את מספר אנשי הצוות הדרושים לניהול יעיל ומקצועי של מוקד האבטחה – מנהל מוקד ומוקדנים.

בחירת טכנולוגיות:
בחר טכנולוגיות התומכות בפעילות ומשימות מוקד האבטחה.

תכנון המוקד:
הצלחתו של מוקד האבטחה תלויה בתכנון. מוקד שיוקם ללא תכנון כלל או ללא תכנון מקצועי, לא יעמוד בייעוד שנקבע. זה נכון גם למוקד שיתוכנן ללא ביצוע השלבים שלפניו. ארכיטקטורת‭ ‬מערכות‭ ‬מוקד האבטחה ‬חייבת‭ ‬להיות‭ ‬בחשיבה‭ ‬מבצעית‭ ‬וארגונומיה נכונה להשגת תפעול‭ ‬התגובה ביעילות מרבית.
מפעילי חדרי בקרה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. לכן ארגונומיה מותאמת כדי למזער את הסיכון לטעויות אנוש ולמקסם את הביצועים והיעילות. עיצוב ארגונומי נכון מביא לזרימת עבודה וניהול מערכות טובים יותר.
התחשבות בפיתוחים טכנולוגיים של תשתית חדרי בקרה, כגון הגירה לווידאו דיגיטלי והתקדמות בהתקני מחשוב כדי לספק הצגת מידע גמישה וגישה למשתמש.
הטמעת פתרונות בחדרי בקרה דורשת ידע מעמיק של התפתחויות נוכחיות ועתידיות.
לדוגמא:
פתרונות תצוגה משתרעים ממסכי שולחן עבודה למפעילים ועד לקירות וידאו בגודל גדול לשיתוף פעולה טוב יותר – מספר צגים בעמדות עבודה עוזרות למוקדנים לראות ולקבל מידע נוסף ולשפר את השליטה וקבלת ההחלטות. לחשיבות של הדמיה ושילוב מידע לניטור וקבלת החלטות בסביבת מוקד האבטחה יש השלכות מכריעות על איכות הווידאו ויכולות הפצת התוכן של המערכת.

בתרחישים שבהם קירות הווידאו חייבים להיות פעילים 24/7, הפתרונות חייבים לאפשר עיבוד בעל ביצועים גבוהים המאפשרים להמיר אותות וידאו ולהתאים אותם לדרישות התצוגה.
תחנות העבודה ממוקמות לקווי ראייה ברורים של צג הווידאו. בקרה וציוד היקפי צריכים להיות ממוקמים בצורה אופטימלית, והתצוגות צריכות להיות בזווית לנוחות ולנוחות צפייה. הגישה לאמצעי השליטה צריכה להיות אינטואיטיבית כדי ליצור סביבה המאפשרת למפעילים להישאר ערניים ובשליטה, כך שכאשר מתרחשים תקריות, התגובות יכולות להיות מידיות ולפרוס משאבים מתאימים באופן מידי. מתן אפשרות למעבר בין צג שולחני לקיר וידאו להדמיה דו-ממדית. 

התקנת המוקד:
מוקד אבטחה נחשב לתחום ייחודי ולכן נדרש שהגורם המתקין יהיה מומחה בתחום התקנת מוקדים וידע להתקין כל מוקד בהתאם לתכנון שקיבל לידיו. המתקין הוא המוציא לפועל של תכנון המוקד ולכן חייב לדעת לעבוד בצורה יסודית ומדויקת – בחר מתקין למוקד שלך על בסיס בדיקה יסודית הכוללת ביקור במוקדים שהותקנו על ידו וקבלת חוות דעת מהלקוח.

מפעילי המוקד:
מפעילי מוקד אבטחה ממלאים תפקיד תובעני בניטור ובקרה של מערכות מורכבות, כאשר התוצאה של שגיאה עלולה להיות הרסנית. העבודה במוקד האבטחה יכולה להיות תובענית, בקצב מהיר ומלחיצה ולכן נדרש לגייס בעלי תפקידים העונים על דרישות התפקיד וללא התפשרויות. במוקדים בינוניים וגדולים נדרש לגייס מנהל/ת מוקד אסרטיבי/ת ומוקדנים שעברו הכשרה מקצועית. 

כשירות מבצעית:
מוקד אבטחה מחויב בכשירות מבצעית 24/7 של המערכות הטכנולוגיות ושל כוח האדם. המערכות הטכנולוגיות דורשות תחזוקה וטיפול קבוע על מנת לא להגיע למצב של תקלה משביתה לאורך זמן. כשירות כוח האדם צריכה לכלול הדרכות חוזרות, תרגילים, סימולציות במצבי לחץ ועוד.

לסיכום:
אם בעבר היה מספיק להציב מסך צפייה, שולחן וכיסא למוקדן אחד על מנת להגיד שיש מוקד, כיום כל ארגון וחברת אבטחה לא מוותרים על הקמת מוקד מבצעי מקצועי אשר ייתן מענה למושאי האבטחה השונים. ישנם הרבה מאוד אירועים בהם מוקד האבטחה זיהה ראשון והגיב ראשון ובכך מנע או סיכל פגיעה באנשים ו/או בנכסים. מי שמקפיד על הקמת מוקד על בסיס כל השלבים הנדרשים, הופך את מערך האבטחה שלו למקצועי ויעיל יותר ולבעל סיכוי גדול יותר להתמודד מול האיומים. 

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" עם מוקד אבטחה מבצעי ומקצועי!!!

התקרית בגבול מצרים – אבטחה צריך לקיים

תחקיר האירוע שרובו פורסם על ידי גורמי צה"ל וכלי התקשורת השונים מצביע על שורה ארוכה של כשלים מקצועיים ברמת התפקוד וההתנהלות של היחידות בצה"ל האחריות על גדר הגבול בין ישראל למצרים ובעיקר בשכבת הפיקוד בכל הרמות. ההתנהלות הכושלת גבתה את חייהם של 2 חיילים וחיילת שביצעו את המשימות שהוטלו עליהם.

שאלת התחקיר המרכזית צריכה להיות "כיצד חייל מצרי אחד שהפך למחבל מצויד ברובה אחד, הצליח לחדור את כל מעגלי האבטחה של צה"ל בגבול עם מצרים ולהרוג 2 חיילים וחיילת?"
תחקיר האירוע העלה מספר סיבות שעונות לשאלת התחקיר:
פתחי החירום בגדר, שדרך אחד מהם חדר המחבל, היו ידועים רק לגששים ולקצינים בכירים – אך הוסתרו מהלוחמים.
לוחמים שמרו בצמדים ואף לבד ובמשך 12 שעות – בניגוד לפקודת האוגדה שהנחה לשמור בכוח שמונה 4 חיילים/ות.
המכ"ם זיהה תנועה חשודה כשהמחבל חדר אך התצפיתנית שסרקה לא איתרה אותו בשטח ישראל וחזרה לשגרה.
כוחות התגבור המיוחדים הגיעו שעתיים וחצי לאחר ההתקלות הראשונה ודקות לאחר חיסול המחבל.
הגששים שגו קשות כשהעריכו מיד שהמחבל חזר למצרים, מכ"ית צעירה זיהתה אותו בעזרת משקפת שעה וחצי מאוחר יותר.
לוחמים הסתערו ללא קסדות כי שכחו אותן בג'יפ ונפגעו במהלך קרב היריות עם המחבל.
הקשר עם החיילים בעמדות לוקה בחסר ופוגע ביכולת השליטה בשגרה ובחירום.
החיילים והחיילות שביצעו את משימות האבטחה בקצה לא תודרכו מספיק טוב על אפשרות לתרחיש של חדירת מחבל ממצרים לישראל למרות שאירוע כזה התרחש בעבר.

מהתחקיר של פיקוד הדרום עולה עוד שבחודש שעבר נערכה ביקורת מיוחדת לגדוד ברדלס ובפרט לפלוגה שספגה את הפיגוע – והיחידה זכתה לשבחים.

כמומחה אבטחה, אשר באופן קבוע מנתח אירועים ביטחוניים ומפיק מהם לקחים ללמידה ויישום ובנוסף במסגרת שירות המילואים מעורב באופן פעיל בפעילות מערך ההגנה של צה"ל כולל פעילות של הפלגה האדומה, אני קובע בצורה חד משמעית שכל הפערים והכשלים המקצועיים שהיו באירוע מצביעים על כך שצה"ל עדיין מתקשה להבין מהי אבטחה וכיצד לקיים אותה בשטח ושרמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת מפקדים זוטרים וחיילים/ות שמבצעים את המשימות בקצה הינה נמוכה ולכן יש בה הרבה מאוד פערים ותקלות מבצעיים שהפכו להיות חלק מהשגרה ולא מטופלים כפי שנדרש.
שאלת התחקיר באירוע המדובר מזכירה לי את שאלת התחקיר ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – "כיצד יכול להיות שמתנקש אחד עם אקדח אחד הצליח לגבור על כל מעגלי המודיעין והאבטחה ולבצע ירי קטלני לעבר ראש הממשלה מבלי שאף אחד יצליח למנוע זאת ממנו?"
כל מי שעוסק במקצוע האבטחה יודע שקיימת הנחת יסוד מרכזית וחשובה שטוענת שלא ניתן כל הזמן למנוע במאה אחוז התרחשות אירוע תקיפה מצד היריב ולמרות זאת ודווקא בגלל זה חלה חובה לקיים את האבטחה 24/7 ברמה הגבוהה ביותר שניתן מרמת הפיקוד ועד אחרון החיילים/ות המבצעים את המשימות בקצה וזה על מנת למנוע מהיריב להצליח במזימתו בגלל טעויות ופערים שנוצרו בעקבות תחלואות ועיוורון מבצעי ומקצועי שנוצרים מהשגרה היומיומית הקשה והמאתגרת – שהצלחת היריב לא תהיה בעיקר בזכות הכשלים שלנו.
אלו הן השאלות והתובנות שאני מזהה מנתוני האירוע כפי שהתפרסמו בתקשורת:

ביצוע ביקורות:
איך יתכן שבביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני התרחשות האירוע לא זוהו ולא צוינו כל או חלק מהפערים שעלו בתחקיר האירוע? הרי אין ספק שפערים אלו היו גם רלוונטיים במועד ביצוע הביקורת כגון ביצוע איוש עמדה בשעות רגישות על ידי 2 חיילים/ות ולא 4 כפי שנוהל האוגדה קובע, בעיות קשר רציף עם החיילים/ות בעמדות, נראות העמדות ואי התאמתן למאפייני המשימה, חוסר יכולת לראות במצלמות את המתרחש בעמדות ועוד. הפער בין תוצאות הביקורת לבין תוצאות תחקיר האירוע מחייב בדיקה מעמיקה של תהליך ביצוע ביקורות מהסוג הזה ובנוסף האם לקחי ביקורות מיושמים וכיצד.

ניתוח בראיית התוקף:
על כל מערך אבטחה לקבוע בעצמו או לקבל מגוף מנחה איום ייחוס שעל בסיסו יתבצע ניתוח בראיית התוקף שיקבע מיהו היריב בגזרת האחריות, מהם האמצעים העומדים לרשותו ומהן היכולות שלו לבצע תקיפה, וכל זה על מנת לגבש רשימת דפ"אות רלוונטיות שמחייבות גיבוש מענה שכנגד. ברור שניתוח בראיית התוקף חייב לכלול גם למידה מאירועים קודמים שהתרחשו בגזרת האחריות כי אלו מלמדים בצורה הטובה ביותר על מאפייני ויכולות היריב הפוטנציאלי.
בהתייחס לאירוע המדובר הייתי שואל האם היריב הפוטנציאלי בצד המצרי, כמו חייל המשרת בגזרה, הינו בעל יכולת איסוף מודיעין ברמה כזו שיכול לגלות למשל את מעברי החירום ה"סודיים"? האם ביכולתו לבצע ניתוח שטח לאיתור צירי תנועה נסתרים מהמערכות הטכנולוגיות ומעיני החיילים/ות? האם לחייל מצרי פשוט יכול להיות מניע אישי או לאומני שיגרום לו להחליט לבצע תקיפה כנגד חיילי/ות צה"ל?
הפרק בתחקיר האירוע שמתייחס לחייל המצרי (המחבל) שביצע את התקיפה קובע שהתשובה לכל שאלות אלו היא כן מוחלט ולכן העובדה שהחיילים/ות לא הכירו ולא תודרכו על דפ"א כזו מעידה על כך שקיים פער בהנחות היסוד וקיום ניתוח בראיית התוקף.

רמת השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה:
פתחי חירום בגדר לטובת מעבר כוחות ונותני שירות תחזוקה שסגורים על ידי אזיקונים פשוטים ולא מוכרים לחיילים/ות בקצה?!!! להחליט שאסור שהחיילים/ות יכירו את קיומם ולהניח שהיריב הפוטנציאלי לא יגלה אותם?!!! אני בטוח ששכבת הפיקוד העליונה לא הכירה את העובדה שמעברים אלו סגורים בעזרת אזיקון פשוט ולא האמינה שזה מה שאפשר לחייל המצרי (המחבל) לעבור בקלות את גדר הגבול המושקעת. מדובר בפער מקצועי ומבצעי שנוצר על ידי אותם אלו שמשתמשים במעברים אלו ולא היה מוכר לרמת הפיקוד כתוצאה מפער ברמת השליטה על כל מה שמתרחש בשכבה התחתונה בשטח.
הצבת 2 חיילים/ות בכל עמדה במקום 4 כפי שנוהל האוגדה קובע הינה אי מילוי בוטה של הנחיה מבצעית שיתכן שבמידה וכן היתה מיושמת ככתובה וכלשונה, תוצאות ההתקלות הראשונה עם המחבל המצרי היו שונות. גם במקרה הזה אני בטוח שרמת הפיקוד העליונה לא היתה מודעת לפער המבצעי הקריטי המתרחש בשטח (לציין שבמידה והביקורת שבוצעה זמן קצר יחסית לפני האירוע היתה מבוצעת כמו שצריך פער זה, כמו גם אחרים, היה עולה לרמות הפיקוד הרלוונטיות ומטופל מידית).
בהתבוננות על תמונות עמדות האבטחה שפורסמו בתקשורת, ניתן לקבוע בברור שאינן מתאימות למאפייני התפקיד, מאפייני הגזרה והזמן שהחיילים/ות נדרשים לאייש אותן (12 שעות ברצף) – אם היו מניחים שמחבל מהצד המצרי יכול לעבור את הגדר, להגיע לעמדת החיילים בציר נסתר ולהצליח לתקוף בהפתעה אין ספק שהיו מציבים עמדת אבטחה גבוהה וממוגנת שמציבה את החיילים/ות פחות חשופים לפגיעה ועם שליטה ויכולת תגובה טובים בהרבה ממה שיש להם במצב הנוכחי.
השליטה על המתרחש בשכבה התחתונה המבצעת את המשימות בשטח מוטלת קודם כל על רמת הפיקוד הזוטר האחראי ישירות על יישום הנהלים וההנחיות, המשימות ועל אותם חיילים/ות המבצעים אותן – רמת מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגה וגם רמת מפקד גדוד.

השילוב בין טכנולוגיה לגורם האנושי:
כמעט כל מערך אבטחה כולל אמצעים טכנולוגיים וגורם אנושי כאשר הייעוד של כל אחד מהם מוגדר וברור והשילוב ביניהם צריך להיות כזה שמייצר ערך מוסף גבוה יותר ממצב שבו כל אחד היה מופעל בנפרד. על פי הפרסומים, מכשול הגבול עם מצרים כולל מערכות בעלות יכולת איתור תנועה בשטח מוגדר ויכולת צפייה בזמן אמת על המתרחש לצורך סיווג האירוע וקבלת החלטות להמשך. באירוע המדובר, היה שילוב בין הטכנולוגיה לגורם האנושי כאשר מערכת המכ"ם זיהתה את תנועת המחבל בהתקרבות לגדר ובזמן המעבר דרך פתח החירום והתצפיתנית שקיבלה את ההתרעה על כך ביצעה סריקה בעזרת המצלמות וכשלא ראתה את המחבל החליטה להכריז חזרה לשגרה – המערכת הטכנולוגית פעלה כנדרש אבל יתכן שהתצפיתנית פעלה לא בהתאם לנהלים ולהנחיות הקשורים לטיפול באירוע מהסוג הזה. אם התצפיתניות היו מודעות לקיומם של מעברי החירום יתכן שהתצפיתנית היתה סורקת את השטח גם בצד הישראלי ולא רק בצד המצרי, היתה מתמקדת בלבדוק האם פתח החירום פתוח ובנוסף היתה שולחת כח סיור לבדיקה פיזית.
ככלל, מערכת טכנולוגית תקינה ומתוחזקת כראוי תספק את המענה המבצעי בזמן אמת וללא פערים בהתאם לייעוד שלה. לעומתה, דווקא הגורם האנושי הוא זה שיכול לא להיות ערני למתרחש בגזרתו, יכול לטעות בזיהוי האירוע, בסיווגו ובקבלת ההחלטות למתן מענה ותגובה – אחד הפתרונות להתמודדות עם החולשות של הגורם האנושי הוא גיבוש נהלי עבודה חדים וברורים שמייצרים בין היתר מעגל הגנה שמוסיף חוות דעת נוספת לפני הכרזה על חזרה לשגרה.
אמצעי טכנולוגי כמו רחפן שבאירוע המדובר אפשר למפקדים לזהות בברור את המחבל ואת מיקומו בשטח, מסייע בגיבוש תמונת מצב עדכנית שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות מבצעיות מתאימות ונכונות יותר – בעזרת תמונת הרחפן ניתן היה לדעת האם ממיקומו המחבל מהווה סכנה מידית לאזרחים ו/או כוחות ביטחון, האם הוא חמוש ובאיזה אמצעי, האם הוא נראה עייף ועוד.   

איכות התגובה:
אין ספק שאיכות התגובה בכל שלבי האירוע היתה לא טובה ויתכן שאף גרמה לכך שחלק מהכוחות נכנסו למצב סכנה מידית מיותרת ולא הכרחית. באבטחה, המענה כנגד היריב מורכב מתהליך שכולל שאת השלבים הבאים: איתור וזיהוי, סיווג ומהירות ואיכות התגובה. בכל השלבים מי שמקבל את ההחלטות הוא הגורם האנושי. ככלל, מערכת טכנולוגית לא יכולה לספק את המענה המלא בעצמה. תחקיר האירוע הצביע על כך שהיה כשל מבצעי בזמן האיתור והזיהוי, היה כשל מבצעי בזמן הסיווג והוצאת הדיווח ובסוף היה גם כשל בזמן הגעת כוחות התגבור המיוחדים. כל הפערים המבצעים באירוע שקשורים לאיכות התגובה גרמו לשכבת הפיקוד העליונה לקבל החלטות שגויות ובמיוחד בשלב שבו המחבל זוהה מסתתר בשטח מאחורי מה שנראה כמסתור מאולתר שהקים לעצמו. במידה ומיקום המחבל בשטח לא היווה סכנה מידית לאזרחים ו/או לכוחות ביטחון לא היה צורך למהר להיצמד לתורת הלחימה שדוגלת בחתירה למגע מול היריב שמשמעותה כוח שנע לעבר היריב ומנהל מולו קרב יריות והסתערות – הקרב שבו נהרג החייל השלישי. קבלת ההחלטות בשלב הזה היתה צריכה לכלול המשך תצפית רציפה על היריב על מנת לוודא שהוא נשאר במקום ולא מתקדם, סגירת הגזרה לאזרחים למרחק שברור שאינם יהיו בסכנה, הצבת כוחות לבידוד הגזרה ולשליטה על פעולותיו של היריב ושוב במרחק שלא מציב את החיילים/ות בסכנה מידית מיותרת ובסופו של דבר מתן מענה מבצעי המתאים לנטרול יריב אחד עם רובה אחד שנמצא מסתתר בשטח פתוח זמן ממושך – זה יכול להיות צלף המבצע ירי מדויק ממרחק, זה יכול להיות מסוק שמבצע ירי מלמעלה וזה גם יכול להיות רחפן שמטיל לעברו אמצעי מנטרל כזה או אחר. אני חושב, שכיום, חתירה למגע בהסתערות צריכה להיות כמוצא אחרון ו/או כברירת מחדל.

תרגילים ואימונים:
מערך אבטחה מחויב לבצע תרגילים ואימונים התואמים את רשימת הדפ"אות כולל כאלה שמוגדרים שתרחישי קיצון. כאמור, במסגרת פעילות הפלגה האדומה במילואים צוות המומחים שלנו מעניק שירות למחנות צה"ל בעיקר במספר נושאים מקצועיים כגון: גיבוש תמונת מצב המחנה בראיית התוקף, שיפור מוקד האבטחה, ליווי מקצועי של הקב"ט, הדרכת בעלי תפקידים במערך האבטחה, בדיקה ועדכון תיק האבטחה, אימון טקטי לתרגול כל התרחישים המוגדרים בתיק האבטחה ובסוף תרגיל המדמה תרחיש קיצון שבו חוליית מחבלים חודרת למחנה למטרת ביצוע מסע הרג. לעיתים, במפגש עם מפקדי יחידות, עולה השאלה האם באמת תרחיש קיצון כזה יכול להתרחש במחנה צה"ל ובמיוחד באלה הממוקמים בסביבה אזרחים שאינה מוגדרת סביבה רגישה. השאלה טובה והתשובה פשוטה – כל תרחיש קיצון שכבר התרחש בעבר יכול להתרחש בעתיד ובנוסף, כל תרחיש קיצון שעדיין לא קרה וראה היום כדמיוני יכול להתרחש בעתיד ולו רק מהסיבה שמי שבוחר איפה לתקוף, כיצד לתקוף ומתי הוא אך ורק היריב. אסור להגיע למצב שמערך אבטחה יפגוש בפעם הראשונה תרחיש קיצון רק כאשר הוא קורה במציאות. אימון יגרום להעלאת מודעות החיילים/ות לקיומו של תרחיש קיצון ולמאפיינים שלו.

לסיכום:
צה"ל עושה מאמצים רבים בתחום האבטחה בכלל ובתחום אבטחת המחנות בפרט ולפי הנתונים ניכר שישנה התקדמות בבחירת המענה ואיכותו מול היריב. צה"ל הינו ארגון ענק שאחראי על גזרות רבות בכל חלקי הארץ שיש לבצע בהן מספר גדול של משימות שונות ומורכבות ולכן הינו מתקשה וחלש ברמת השליטה בשכבה התחתונה שכוללת את כל אותם בעלי התפקידים שמבצעים את המשימות בקצה בשטח לאורך זמן ושעות ארוכות. על צה"ל להמשיך לשפר את ההבנה שבגזרות מסוימות הוא נדרש לבצע משימות אבטחה ולא משימות לחימה צבאית ולכן עליו ללמוד אבטחה מהי וכיצד יש לקיים אותה הלכה למעשה. העמדות בגבול עם מצרים הן עמדות אבטחה ולא עמדות לחימה צבאית. באבטחה התגובה חייבת להיות מהירה ונחושה. צה"ל, כמו גם ארגונים נוספים שעובדים 24/7, חייב להילחם בתחלואות ותופעות השגרה והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בעזרת רמת שליטה ופיקוח גבוהים תוך יצירת תנאים מתאימים למבצעי המשימה. ממצאי תחקיר האירוע מצביעים על רצף של מספר כשלים של הגורם האנושי שהתרחשו באותו אירוע והביאו לתוצאה עגומה ומצערת של איבוד חייהם של 2 חיילים וחיילת. כולי תקווה שבמותם יצוו על צה"ל לבצע פעולות הכרחיות ומהירות לשיפור רמת האבטחה בכל המשימות באשר הן.       

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים"!!!

הרחפנים הצטרפו בסערה ללוחמה המודרנית

השימוש ברחפנים ללוחמה צבאית ואזרחית הפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות וממשיך להתפתח בקצב מהיר. רחפנים שייכים לקבוצת כלי הטיס הבלתי מאוישים שיכולים לשמש למגוון מטרות, לרבות סיור, מעקב ואפילו ביצוע פיגועים נגד אנשים ומתקנים. כיום קיימים דגמים רבים של רחפנים, בגדלים ועם יכולת נשיאה משתנה. בישראל, הגופים המנחים השכיל ו לזהות את האיום הקיים מהרחפנים והגדירו אותם כאמצעי רחף שיש לתת עליו את הדעת למציאת מענה כנגדו.

יכולות ויתרונות השימוש ברחפנים

כאמור, הרחפן הצטרף למשפחת כלי הטייס הבלתי מאוישים ומיום הופעת הדגמים הראשונים בשוק החופשי היה ברור שמדובר באמצעי קטן יחסית לשאר המשפחה, "שובב", מהיר, שקט יחסית, מתאים למשימות קצרות יותר, קשה לזיהוי בעין בלתי מזויינת, לא מצריך הערכות מיוחדת להפעלה ושיגור למשימה, קל לשינוע ונשיאה, יכול לטוס בגבהים משתנים, יכול להפוך בעצמו ככלי פוגע או שיכול לשמש ככלי לנשיאת אמצעי לחימה שיופעל מרחוק או יושלך לעבר היעד, נחשב למדויק מאוד, מתאים יותר להפעלה בשטח אורבני, קשה מאוד לנטרל אותו באמצעי ירי, ולא פחות חשוב – עלותו נמוכה משמעותית מאחיו הגדולים.

שימוש ברחפן לביצוע פיגועים נגד אנשים

בעוד שרחפנים יכולים לשמש למגוון מטרות במלחמה, אחד השימושים שתופס תאוצה הוא השימוש בהם בביצוע התקפות נגד אנשים. זה יכול לכלול התנקשויות ממוקדות של אישים ממלכתיים או באנשים פרטיים. בישראל, רק בשבוע האחרון, בשני אירועים שונים, השתמשו גורמים פליליים ברחפן כאמצעי לניסיון התנקשות באנשים שסומנו כיעד לחיסול. באירוע הראשון הרחפן נשא מטען חבלה והוטס ישירות לחלון דירת המגורים של היעד ובאירוע השני החשד הוא שהרחפן נשא מטען חבלה שהושלך מלמעלה לעבר היעד. בהשוואה לצבא שיכול לרכוש ולהפעיל מערכות מתקדמות ויקרות כנגד איום הרחפנים, אזרח מאוים יתקשה להחזיק אמצעי הגנה שנמכר בשוק ולהשתמש בו בזמן אמת על מנת לנטרל את המשך התקדמות הרחפן אליו.

המענה כנגד איום הרחפנים

גם המענה כנגד רחפנים מתחלק לשניים, מערכות שמיועדות לעולם הצבאי והממלכתי ומערכות שמיועדות לעולם האזרחי. כיום, המענה הנפוץ ביותר לנטרל רחפן הוא להשתלט על התדר שבעזרתו הוא מוטס ליעד וזאת על מנת להחזיר אותו למפעיל או להפיל אותו או לקחת עליו פיקוד ולשלוט בהורדה שלו לקרקע. המערכות הצבאיות מאפשרות שליטה על שטח גדול יחסית והן בעלות יכולות איתור, זיהוי ונטרול ולכן הן גדולות ויקרות ומתאימות לרכישה ושימוש ברמת גופים ממשלתיים. רוב מערכות אלו לא מורשות למכירה לגופים או לאנשים פרטיים גם אם יש להם את היכולות לממן רכישה כזו.
המענה המוצע לגופים או לאנשים פרטיים הינו בדרך כלל אמצעי שנראה כמו אמצעי ירי שגם מאפשר להשתלט על התדר של הרחפן על מנת להחזירו למפעיל או להורדתו לקרקע. אמצעים אלו אינם בעלי יכולות איתור וזיהוי הרחפן במעופו ולכן השלב הזה אמור להתבצע פיזית על ידי מערך האבטחה או האזרח המאוים עצמו.  

סיכום

הרחפנים זוהו והוגדרו כאמצעי שיכול לשמש לתקיפה וטוב שכך. נכון עשו הגופים המנחים בישראל שהוסיפו את איום הרחפנים לרשימת האיומים הרלוונטית וטוב שגופים ממלכתיים ואזרחיים הבינו את חשיבות האיום ואת הצורך בהשקעה לגיבוש מענה מתאים ויעיל. אין ספק שמשימת גיבוש המענה קשה יותר בקרב הגופים שממוקמים ועובדים בסביבה אורבנית ולכן על הגופים הרגולטורים לסייע להם בהגדרות איסור שימוש ברחפנים באזורים אזרחיים. ההיסטוריה של שימוש ברחפנים לצורך תקיפה, למרות שהיא קצרה יחסית, מעידה בברור שמגמה זו תלך ותעלה ותתרחב לגורמים עוינים רבים ונוספים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם נגד איום הרחפנים

המאבטח הציל את ראש ממשלת יפן

ביום שבת 15 לאפריל 2023, מתנקש בן 24 ניסה להתנקש בראש ממשלת יפן פומיו קישידה בדרך פעולה של השלכת מטען חבלה שהוטמן בתוך צינור. צילום של רגע ניסיון ההתנקשות ושחזור מצלמות סיפקו תיעוד נדיר שבו רואים בברור את המתנקש מתמקם בתוך הקהל, מגיע למרחק של כ 10 מטר ממקום ראש הממשלה ומשליך את מטען החבלה לעברו. אחד מהמאבטחים הצמודים של ראש הממשלה זיהה את המטען ואת נפילתו ארצה, הצליח להרחיקו וביצע פעולת פינוי מידי של ראש הממשלה רגע לפני שהמטען התפוצץ.
כתבה שסוקרת את האירוע:

מדובר בניסיון התנקשות שמתרחש כתשעה חודשים אחרי ההתנקשות בראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה ונראה שהיחידה לאבטחת אישים היפנית לא פעלה לשינוי תפיסת אבטחת ראש הממשלה ועדיין מאפשרת את השתתפותו באירועי בחירות פתוחים לקהל הרחב מבלי שיעברו תהליך בידוק שיקשה על מתנקש פוטנציאלי להתקרב לראש הממשלה וימנע הכנסת אמצעי לחימה שיכול לשמש לפגיעה בו. תפיסת האבטחה הנוכחית של היחידה לאבטחת אישים היפנית מעמידה את מערך המאבטחים סביב ראש הממשלה בצורך להתמודד שוב ושוב עם מתנקשים המצליחים להתקרב למרחק יעיל  ומסוכן מבלי לדעת האם יצליחו במשימת הגנה על חייו. אירועי ההתנקשות בראש הממשלה שינזו אבה שבה מערך האבטחה סביבו לא הצליח למנוע מהמתנקש לבצע ירי מטווח בינוני שפגע בו פגיעות קטלניות שהרגו אותו וההתנקשות הנוכחית שבה אחד המאבטחים הצליח למנוע את הפגיעה בראש הממשלה  פומיו קישידה, מוכיחים שמדובר בסוג של הימור מי ינצח בניסיון ההתנקשות הבא, המאבטחים או המתנקש. אין ספק שתפיסת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים היפנית מעמידה כל ראש ממשלה באחריותה בסכנה ברורה ומידית.
תיעוד רגע השלכת המטען לעבר ראש הממשלה מוכיח את העובדה שכאשר מאפשרים לקהל לא מסונן להגיע למרחק קצר ממקום האישיות, המתנקש הפוטנציאלי מנצל זאת תוך הבנה שסיכויי ההצלחה שלו לבצע את פעולת ההתנקשות גבוהים מאוד: 

כמומחה אבטחה, מצד אחד אני מתפעל ומשבח את הפעולה המהירה של המאבטח שכללה זיהוי של המטען, הרחקתו המהירה ופינוי נחוש של ראש הממשלה שאין ספק שהצילה אותו מפגיעה ואף ממוות אפשרי ומצד שני אני לא מבין איך יחידה לאבטחת אישים שכבר חוותה התנקשות בראש ממשלה ממשיכה לעבוד על פי תפיסת אבטחה שלא כוללת תהליך בידוק ביטחוני של קהל. עובדתית, בתחום אבטחת אישים, המאבטח הצמוד הוא המעגל האחרון החוצץ בין המתנקש הפוטנציאלי לאישיות ולכן כאשר תפיסת האבטחה מתבססת רק על מעגל אבטחה אחד, מדובר במתן יתרון מובהק למתנקש ויצירת אתגר מקצועי מורכב וקשה מאוד למאבטח. בעקבות ניסיון ההתנקשות הנוכחי בראש ממשלת יפן, הממשלה היפנית הודיעה שתבצע בדיקה מקצועית של תפיסת אבטחת האישים במדינה.
התמונה הבאה שמתעדת את מסלול המטען לעבר ראש הממשלה הינה ההוכחה הטובה ביותר לדעתי המקצועית:

ישנן יחידות לאבטחת אישים כמו בישראל ובארצות הברית שהשכילו להפיק לקחים מניסיונות התנקשות נגד ראש ממשלה ונשיאים שהובילו לשיפור ואף לשינוי גדול של תפיסת אבטחת האישים וכל זאת על מנת לעשות ככל הניתן כדי לא להיכשל שוב בהתמודדות מול המתנקש הפוטנציאלי. תפיסת האבטחה של יחידות אלו כוללת מספר מעגלים המשלבים מענה כנגד האיומים הקיימים מצד היריב. כל מעגלי האבטחה בתפיסה זו מתבססים על ניתוח מקצועי בראיית התוקף הכולל גם למידה מאירועי ניסיונות התנקשות שהתרחשו במדינות שונות בעולם.  המסתכל מהצד על יחידות אלה יכול לקבל את הרושם שמדובר בפאניקה ובהגזמה מקצועית ולעיתים אף כתפיסה שאינה מנהלת סיכונים כלל אבל למי שעוסק בתחום אבטחת האישים ברור שהסיבה לתפיסה זו הינה קבלת האחריות על חיי אדם שנבחר לתפקיד ציבורי מרכזי שפגיעה בו יכולה לגרום לאיבוד חיים ואף להשפעה על המתרחש במדינה. 

לסיכום:
נושא ניהול סיכונים קיים גם בתחום אבטחת אישים אבל בניגוד לתחומים אחרים, המשמעות שלו הינה קביעה עד כמה מוכנים להעמיד את האישיות בסכנת פגיעה ועד כמה מוכנים לספוג ולהתמודד עם ההשלכות כאשר אכן היפגע ואף ימות ולכן לא ניתן לקבוע בצורה חד משמעית איזו תפיסת אבטחה טובה יותר או מתאימה יותר להגנה על האישיות. בסופו של דבר, כל מדינה מתנהלת בניהול סיכונים כולל התחום אבטחת האישים שלה.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במודעות ובהבנה מלאה של ניהול הסיכונים!!!

אבטחת אישים – סכנה ממשית מאזרחים מפגינים

יום רביעי 1 למרץ 2023, שעות אחר הצהריים המאוחרות, אשת ראש הממשלה שוהה במספרה בכיכר המדינה בתל אביב. ישראל נמצאת במצב של חילוקי דעות והסכמה לגבי הרפורמה המשפטית שהממשלה החליטה לקדם ולבצע. האזרחים המתנגדים לרפורמה יוצאים להפגנות.
בשעה 19:30 החלו להתפרסם ברשתות החברתיות ובקבוצות ווטסאפ שאשת ראש הממשלה נמצאת במספרה ברחוב ה' באייר 22, תל אביב. על פי הפרסומים, בעקבות ההודעה שהופצה, הגיעו לחזית המספרה מעל אלף מפגינים שהחלו למחות נגד הרפורמה ונגד אשת ראש הממשלה שעדיין שהתה במספרה.

אשת ראש הממשלה מאובטחת בשגרה על ידי 2-3 מאבטחי אישים וכנראה שכך היה גם באבטחתה במהלך שהייתה במספרה. לאחר הגעת מספר גדול יחסית של מפגינים, בשלב הראשון תוגברה האבטחה בכוח משטרה ובשלב השני בו הוחלט לפנות את אשת ראש הממשלה מהמספרה תוגברה האבטחה במאבטחים וברכבים משוריינים של היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי.

האירוע הסתיים בפינוי מוצלח של אשת ראש הממשלה מהמספרה לא רק מכיוון שכוח האבטחה הראשוני תוגבר משמעותית בכוחות נוספים ומיומנים אלה בעיקר בגלל שהמפגינים לא עברו לשלב התקפי ואלים.
סרטון המתעד את ההפגנה ואת שלב הפינוי מהמספרה:

 

אבטחת אישיות כוללת יכולת התמודדות מול איומים שונים שרובם כוללים יריב המשתמש באמצעי תקיפה ממשי הנראה לעין. אירועי ניסיונות התנקשות מהעבר מצביעים על כך שלרוב מדובר במתנקש אחד עם אמצעי תקיפה אחד שפועל ממניע אישי או לאומני המנסה לשנות מציאות. כשמדובר באבטחת אישיות שאינו ראש ממשלה, רמת אבטחה של 2-3 מאבטחים יכולה להוות מענה מקצועי ויעיל אל מול יריב אחד שינסה להתנקש באישיות, לעומת זאת, איזה מענה יעיל יכולים אותם מאבטחים לתת בהתמודדות מול המון מפגינים זועם שמחליט לעבור מהפגנה מסודרת להפגנה תוקפת? עובדתית, אם המפגינים במספרה בתל אביב היו מחליטים לפעול באלימות כולל התפרצות לתוך המספרה, אף מאבטח ואף שוטר לא היה יכול למנוע זאת.
מספיק להסתכל על התנהגות מפגינים באירועי עבר בעולם, כגון התנהגותם של אזרחים שהפגינו בגבעת הקפיטול בוושינגטון ארה"ב ואזרחים בצרפת שבמהלך השבוע האחרון הפגינו כנגד רפורמה בנושא הפנסיות ואזרחים בסרי לנקה שהחליטו להפגין כנגד המצב הכלכלי הגרוע.
הכותרות והתיעוד המצולם של ההפגנות בסרי לנקה לא משאירות מקום לספק בהקשר לעובדה שלא ניתן לעשות כמעט דבר כנגד איום של המון זועם ששועט קדימה:
"נשיא סרי לנקה נמלט מביתו לאחר שהמוני מפגינים השתלטו עליו מפגינים מרחבי המדינה הגיעו לבירה קולומבו כדי לדרוש מהנשיא להתפטר והשתלטו בין על השאר על משכנו ומשרדו"

סרטון המתעד את יכולותיו של המון מפגינים זועם:

האירוע שחוותה אשת ראש הממשלה במספרה בתל אביב אינו מפתיע ואינו חריג בקנה מידה עולמי מכיוון שאירועים דומים שבהם אזרחים גילו שאישיות שוהה במקום ציבורי והגיעו אליו כדי להפגין התרחשו במספר מדינות כגון קנדה שבה אזרחים הפגינו כנגד ראש הממשלה בזמן שהייתו במסעדה:

ואוסטרליה שבה אזרחים הפגינו נגד ראשת הממשלה:

איך נראה איום של המון מפגינים זועם?
המון מפגינים זועם מזכיר במאפייניו עדר חיות בטבע שמחליט להתחיל במנוסה כתוצאה מתחושת סכנה או מכל סיבה אחרת. לא ניתן לעצור ולא ניתן להשתלט על עדר ששועט קדימה. היחידים שיכולים לעצור את העדר זה הוא עצמו או יותר נכון אלה שהוגדרו בו כמנהיגים. מי שצפה בסרטון מההפגנות בסרי לנקה ראה שאזרחים רבים יכולים לפרוץ למבנים, לפרוץ מחסומים, לעבור קו הגנה של כוחות ביטחון, לשרוף, לשבור, לנפץ, להשחית, להפוך רכבים ואף לפגוע באנשים ובעיקר באלה שינסו לעצור אותם.

מה ההבדל בין יריב אחד שמחליט להפוך למתנקש באישיות לאזרחים רבים שמחליטים להפגין נגד אישיות?
יריב אחד יכול לבחור להיות במקום אחד עם אמצעי תקיפה אחד ובנקודת זמן מסוימת ואם לא יאתרו אותו לפני ביצוע, הוא כנראה יצליח לבצע פעולת תקיפה אחת שתמשך עד שייעצר על ידי כוח האבטחה. יריב אחד יכול להימנע מתקיפה מכיוון שהרגיש הרתעה חזקה מצד כוח האבטחה שמנגד.
אלפים או עשרות אלפים או מאות אלפים של אזרחים שמתקבצים ביחד כדי להפגין נגד אישיות מייצרים כוח התקפי ועוצמתי משותף שיכול להרוס ולרמוס כל דבר שיעמוד בדרכו. בניגוד ליריב היחיד, המון מפגינים לא רק שלא יירתע מפעולות כוחות הביטחון אלה יכול להחליט להחמיר את התנהגותו בעקבותיהן. המון מפגינים יתנהג ויפעל על פי עקרון העדר לעיתים בלי לחשוב בזמן אמת על מעשיו ועל תוצאותיו החמורות. כל הפגנה שקטה יכולה בקלות להפוך להפגנה אלימה, מספיק שמספר מפגינים יחליטו להחמיר את פעולות המחאה כדי שאחרים יצטרפו אליהם.

מה המענה של מערך אבטחת אישים במצב של הפגנה כנגד אישיות?
ככלל, כאשר הפגנה הופכת לאלימה ואזרחים המשתתפים בה שועטים קדימה, אין לכוחות הביטחון, כולל לא למערך אבטחת האישים, יכולת למנוע את ההתקדמות ואת תוצאותיה ההרסניות ולכן, ככלל, המענה הטוב ביותר כנגד אזרחים מפגינים הינו לא לאפשר לאישיות לשהות בקרבת ההפגנה וזאת על מנת למנוע כל סיכוי להגעה למצב שההפגנה הופכת לאלימה כאשר האישיות נמצא בקרבתה.
ולמרות זאת, ההחלטה האם לאפשר או לא לאפשר לאישיות לשהות בקרבת ההפגנה תהיה תלויה במאפייני המתקן בו שוהה האישיות, בסיבות להפגנה, במאפייני התקופה ובמספר המפגינים.
בבחירת מענה כנגד מפגינים אסור לחשוב בכיוון של מי יותר חזק ו/או להסתמך על העובדה שכוחות הביטחון חמושים והמפגינים לא וכמובן שאסור לחשוב שפעולות אבטחה שמשפיעות על היריב היחיד ישפיעו באותה מידה על המון מפגינים.
מאבטח אישים אחד או שניים עם כל האמצעים שעומדים לרשותם במהלך העבודה, לעולם לא יצליחו למנוע מהמון מפגינים להגיע לאישיות וכך גם במצב של כוח אבטחה נוסף שיגיע לתגבר כדי לנסות ולסייע בהתמודדות. כל עוד מספר המפגינים יהיה גדול משמעותית ממספר כוח האבטחה, לא ניתן יהיה למנוע את ההגעה לאישיות.
האירוע במספרה בתל אביב התרחש בתקופה שמראש מוגדרת כרגישה מאוד וברור שהמאבטחים שאבטחו את אשת ראש הממשלה בתחילתו ידעו זאת ולכן כאשר ראו את ראשוני המפגינים מגיעים לחזית המספר והבינו שמיקום אשת ראש הממשלה הופץ ברשתות החברתיות, היה עליהם לקבוע את פינויה המידי מהמספרה. כאשר לא עשו זאת ומספר המפגינים הלך וגדל, סביר להניח שהמאבטחים הבינו שכבר אין באפשרותם לפנות את אשת ראש הממשלה בעצמם ולכן נכון עשו כשביקשו תגבור של כוח משטרה. בהמשך, נכון עשה ראש השב"כ כשהחליט לשלוח כוח מאבטחים עם רכבים משוריינים של היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי על מנת שיצליחו לפנות את אשת ראש הממשלה מהמספרה ללא פגע.

לסיכום:
עד היום, אזרחים שהתגבשו ביחד להפגנה כנגד אישיות הסתיימה באילוץ האישיות להתפטר או לברוח ואף לעזוב את המדינה ולבקש מקלט ממדינה אחרת. לא ידוע לי על מפגינים שהגיעו עד לאישיות ופגעו בו/ה פיזית ולמרות זאת חשוב לזכור שכל עוד האישיות נשאר/ת בקרבת ההפגנה, ההחלטה אם לעשות זאת נמצאת רק בצד המפגינים מבלי שאף אחד יוכל למנוע זאת מהם. המסקנה החד משמעית בהקשר לאיום ממפגינים כנגד אישיות הינה שהמענה הטוב ביותר להבטחת שלומו/ה הוא לפנותו/ה מבעוד מועד מקרבה למפגינים ובכך לבטל את האפשרות להגעה למצב של חיכוך פיזי עמם. אם המפגינים במספרה בתל אביב היו מחליטים להחמיר את התנהגותם האלימה כנגד אשת ראש הממשלה, הכוח הביטחוני סביבה לא היה יכול היה למנוע מהם להגיע אליה וחס וחלילה לפגוע בה.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" תוך עשיית כל פעולה למניעת חיכוך פיזי עם המפגינים!!!

התאמת מענה האבטחה לשינויים ברמת האיום

מקצוע האבטחה נבנה על בסיס עובדה עתיקת יומין שאומרת שבעולם, כולל בישראל, ישנם אנשים טובים ותמימים ולעומתם ישנם אנשים רעים שכל מטרתם לפגוע באחר. הרעים מתחלקים לשניים, אלה שמבצעים פעולה חבלנית עוינת (פח"ע) ואלה שמבצעים פעולה פלילית. הצד הטוב הבין מהר מאוד שכדי לשרוד עליו לבצע פעולות הגנה והתקפה כנגד הצד הרע. ברמת מדינה, קמו גופים ממלכתיים כמו שב"כ ומשטרה שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון הציבור בתוך המדינה וכמו צה"ל ומוסד שקיבלו אחריות על שמירה על ביטחון המדינה והציבור מאיומים על הגבולות ומחוץ למדינה. ברמת הפרט, אזרחים רבים הבינו והחליטו להגן על עצמם ועל פי יכולתם מיגנו את הבית הפרטי, את הרכב את מקום העבודה ועוד. ככל שהיה גידול במספר פעולות הפח"ע והפלילי, שהקשו על הגופים הממלכתיים לעמוד במשימות הרבות, כך הבינו שיש צורך במציאת פתרונות נוספים להתמודדות היומיומית. הפעלת מאבטחים ממלכתיים ואזרחיים היה אחד הפתרונות המיידיים ששיפר את היכולת במענה הפיזי בכך שאפשר להציב איש ביטחון ביותר ויותר מתקנים. המציאות קבעה שלא יהיה מצב שהאנשים הרעים ייעלמו מן העולם ובטח שלא בישראל, ומכאן שמדובר בעימות תמידי שחייב את משטרת ישראל בעיקר בהסדרה משפטית ומקצועית של תחום האבטחה האזרחית ואת היריב הפח"עי והפלילי בשיפור היכולת המבצעית. לכולם ברור שתמיד זה יהיה איש הביטחון מול היריב שרוב הזמן פועלים במסלולים מקבילים ושמידי פעם נפגשים. היריב יקבע את סוג האיום, את מועד הפעולה (מתי נפגשים) ואת הדרך. איש הביטחון נדרש להיות מוכן מבצעית 24/7. הטוב ביותר ינצח.
האם השינויים המהירים אצל היריב שמחייבים את גורמי הביטחון להתאים את עצמם למציאות – להיות עדכניים, התקדמות הטכנולוגיה והקושי בגיוס כוח אדם מקצועי מחייבים לבצע בחינה ושינוי בתפיסת ההפעלה?

ההתמודדות מול היריב מחייבת את גורמי הביטחון להיות עדכניים

ככל שגורמי הביטחון יכירו את המציאות ויקפידו להיות עדכניים כך יעלה הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפח"עי והפלילי. מדובר במשימה לא קלה שמחייבת את כלל גורמי הביטחון ובעיקר את אלה שמוגדרים גם כגופים מנחים, להיות מחוברים כל הזמן למתרחש בשטח וזאת על מנת להצליח להכיר ולהדביק את קצב ההתקדמות של היריב ואת ההתקדמות של האמצעים הטכנולוגיים. העדכניות הינה נושא חוצה תהליך מכיוון שהיא משפיעה על כל שלב ושלב, החל מקביעת הנחות העבודה, גיבוש איום הייחוס, כתיבת תפיסת ההפעלה, גיבוש רשימת האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה, בחירת המענה האבטחתי ועד ההכשרה המקצועית וההדרכות למאבטחים/ות בקצה, אלה שמבצעים את העבודה המבצעית בשטח. בנוסף לכך, על גורמי הביטחון לדאוג שכל העוסקים במלאכה במעגלים הנוספים כגון יועצים חיצוניים, חברות וספקים יהיו עדכניים וידברו באותה שפה מקצועית עדכנית. כל מי שיהיה שותף לתהליך כעובד מן המניין או כנותן שירות ולא יהיה עדכני בידע המקצועי, יכול למצוא את עצמו כלא מתאים וגרוע מכך, בהמלצותיו יכול לגרום לפערים ולנזק מבצעי שבמפגש עם היריב יכולים להיות הרסניים עד כדי פגיעה בנפש.

 

הטכנולוגיה משתלבת במענה האבטחתי

הטכנולוגיה הביטחונית מתקדמת ומשתפרת מאוד ונראה שהסיבה העיקרית לכך היא ההשקעה הרבה של רוב חברות הטכנולוגיה במחקר ופיתוח. חדשות לבקרים, חברות רבות מציגות מוצרים חדשים ומשופרים עם יכולת טכנולוגית שחלקה יודעת כבר לעשות את מה שכח האדם עושה במשימות האבטחה השונות. תוכנות אנליטיקה עם אלגוריתמים שהופכות את המצלמה לבעלת יכולת איתור, גילוי, זיהוי ושליחת התראה בזמן אמת. מערכות בקרת כניסה שמשלבות תנאים לאישור כניסה חד חד ערכי שאם לא התקיים, השער ו/או הדלת לא יפתחו. אמצעי רחף שמחוברים לאמצעי האיתור והגילוי, עולים לאוויר באופן אוטומטי, מגיעים בזמן קצר לגזרת האיום, מספקים תמונה לאחור בזמן אמת ואף מאפשרים לכרוז. בנוסף לכך, אמצעי הרחף יודעים לבצע סריקות שגרתיות באזור הביטחוני ובהתאם לתוכנית שנקבעה מראש. ההתקדמות הטכנולוגית הופכת הרבה מאוד מוצרים לחזקים ואמינים וככל שחולף הזמן, מצליחה לשכנע יותר ויותר גורמי ביטחון שבמשימות מסוימות הינה בעלת יתרונות בולטים בהשוואה ליכולת כח האדם ושניתן להסתמך עליה לאורך זמן. מצד אחד מאוד קל ל"התאהב" במערכת הטכנולוגית כי היא לא מתעייפת, לא מתלוננת ולא באה בדרישות כמו כח האדם ומצד שני חלה חובה לבחור אותה בתהליך בחינה מבצעי ומקצועי כדי שתתאים במאה אחוז למענה הנדרש לאיום. מי שיבחר באמצעי טכנולוגי ללא תהליך מבצעי ומקצועי ואף יחליט שיחליף את כוח האדם, לא רק שלא ישפר את רמת המענה האבטחתי כנגד האיומים הרלוונטיים למושא האבטחה שבאחריותו אלא יגרום בהחלטותיו לפערים מהותיים במערך האבטחה שיעניקו ליריב יתרון ברור בהתמודדות. עובדתית, אמצעים טכנולוגיים המשולבים במערכי אבטחה אזרחיים וממלכתיים, לא יכולים בסופו של תהליך מבצעי לעצור את היריב מלהתקדם ליעד ולכן, נכון לעכשיו, חייב להיות שילוב נכון ומאוזן בין כוח האדם לטכנולוגיה, כזה שמצליח לערבב היטב את היתרונות והחסרונות של כוח האדם ושל האמצעי הטכנולוגי ולהפיק משניהם את המענה המקסימלי.

 

הקושי בגיוס כח אדם למקצוע האבטחה

גיוס כח אדם שעומד בכל התבחינים שנקבעו כתנאי קבלה למקצוע האבטחה מושפע באופן ישיר מהמציאות המשתנה שקשורה קודם כל לשינויים בשוק העבודה ולמאפייני האישיות של הדורות הנוכחיים. הצלחה או כישלון בגיוס יקבעו בהתאם ליכולת גורמי הביטחון השונים להכיר את דור המגויסים העכשווי ואת ההצעות האחרות ששוק העבודה מציע להם. קובעי מדיניות תנאי העבודה ובעיקר השכר לתפקידים השונים במקצוע האבטחה מחויבים להפוך אותו לאטרקטיבי ביחס למקצועות אחרים אחרת אף אחד לא ירצה לעסוק בו וגרוע מכך, מי שכן, יעשה זאת מתוך ברירת מחדל. מכיוון שאיש הביטחון אחראי על חיי אדם ובמצבים מסוימים יכול למצוא את עצמו מקבל החלטה חורצת גורלות, אסור בתכלית האיסור לגייס אנשים למקצוע האבטחה מתוך ברירת מחדל. לכל דבר בחיים ישנה סיבה וכך גם לעובדה שגורמי הביטחון, האזרחיים בעיקר, מתקשים לגייס כוח אדם לתפקידי האבטחה השונים. הסיבות למצב מוכרות וידועות ולכן גורמים הרלוונטיים צריכים להחליט האם יש להם רצון אמיתי להתאים את התנאים לשוק העבודה הנוכחי ואז להצליח לגייס כוח אדם מתאים ובהתאם לצורך או להשאיר את המצב כפי שהוא ולהתפשר ברמת הגיוס. המציאות בשנים האחרונות מתאימה יותר לחלקו השני של המשפט. ניתן לקבוע בוודאות שיש קשר ישיר בין המצב העגום בגיוס כוח האדם לבן התקדמות הטכנולוגיה שחלקה מתחילה להחליף אותו. חברות טכנולוגיה רבות זיהו את המצוקה בגיוס ומייצרות פתרון טכנולוגי משלב או מחליף. המדיניות שתקבע בנושא הגיוס תשפיעה ישירות על תפיסת ההפעלה שתצטרך לכלול שילוב מקצועי בין טכנולוגיה לכוח אדם שיכול לגרום לכך שיהיה צורך לגייס פחות עובדים ובזכות כך תנאי העסקה יוכלו להשתפר ולהתקרב מאוד לתנאים העכשוויים בשוק העבודה. כל בר דעת מבין שחייבים לקבל החלטה ויפה שעה אחת קודם. דחיית קבלת החלטה והמשך התנהלות במצב הנוכחי, נותנים ליריב סיכוי גדול יותר לנצח.

 

איום הייחוס – יסוד מרכזי וחשוב בגיבוש מדיניות האבטחה

רגע לפני שרצים לשנות את תפיסה האבטחה חייבים לזכור שהיא מושפעת מאיום הייחוס, הנחות העבודה וסקר הסיכונים ומכאן שקביעת איום ייחוס על ידי גופי הביטחון הפך להיות יסוד מרכזי וחשוב בתהליך הסדרת מקצוע האבטחה. איום הייחוס נקבע בהתאם ליכולות היריב וקובע לכל העוסקים במקצוע האבטחה את נקודת ההתחלה בניתוח האיומים למושא האבטחה שבאחריותם. התקדמותו המבצעית והמקצועית של היריב לימדה את גופי הביטחון השונים שלא די בלהגדיר איום ייחוס פעם אחת ויש צורך לבחון אותו ולעדכן אותו כל פעם מחדש. ככל שחולף הזמן, דרכי הפעולה של היריב הפח"עי והפלילי משתפרים ומתחדשים ברמת התעוזה, הנחישות, התכנון, היצירתיות, המקצועיות והאמצעים הטכנולוגיים. מתברר שהיריב לומד היטב את הצד השני ובעיקר יודע לזהות את החוזקות והחולשות שלו ובהתאם לכך מוצא דרכי פעולה חדשים על מנת לנצח. כמעט בכל תחקיר אירוע פח"ע או פלילי מזהים מיד את השיפור אצל היריב בכל שלבי התהליך המבצעי או רק בתחום הטכנולוגי. באירועים מסוימים מתגלה שרמת האמצעים הטכנולוגיים שברשות היריב לא מביישת שום גוף ביטחוני ממלכתי מה שמעיד שאין לו בעיה למצוא בשוק החופשי טכנולוגיה מתקדמת כגון אמצעי ראיית לילה ואמצעי רחף ואף לשלם עבורה כסף רב. אירוע הפח"ע שהתרחש בכפר קאסם בו המחבל התקשר למשטרה לקריאה עבור סיפור אירוע דמיוני של אלימות במשפחה במטרה למשוך אליו שוטרים לתוך מלכודת ירי מעיד על תעוזה, תכנון ויצירתיות של היריב הפח"עי שהבין והכיר ששוטר שמגיע לטפל באירועים מהסוג הזה לא מגיע במוכנות לתקרית לחימה. אירועי גניבה ממתקנים מאובטחים בהם מתברר שהיריב השתמש באמצעי רחף המאפשרים לצפות על השטח בזמן אמת מעידים על ההתקדמות הטכנולוגית של היריב הפלילי. בחינה עיתית של איום הייחוס גורמת לגופי הביטחון להיות מחוברים טוב יותר למציאות המשתנה ובעיקר הופכת אותם לעדכניים.

 

סיכום – שינוי מתבקש בתפיסת ההפעלה

בהתמודדות התמידית בין איש הביטחון ליריב, מי שאינו מתאים את עצמו למציאות המשתנה ומי שמתעכב בקבלת החלטות משנות מצב קיים יפסיד ובגדול. הרבה מאוד אירועי עבר בתחום הפח"ע והפלילי מוכיחים את קביעה זו. הנושאים שנסקרו בכתבה, מובילים למסקנה אחת ברורה – הגופים המנחים ביטחון בישראל חייבים לבצע שינוי דחוף בתפיסת ההפעלה הקיימת. ההסבר לכך הם הקושי המתמשך בגיוס כוח אדם מתאים למקצוע האבטחה והתקדמות המוצרים הטכנולוגיים שנראה שמצליחים להביא פתרון שמגשר על הפערים המקצועיים בשטח. בהתאם לתהליך הסדור של הכתיבה הביטחונית, תפיסת ההפעלה נכתבת רק אחרי שגובש איום הייחוס, נקבעו הנחות העבודה ונכתב סקר סיכונים והיא עצמה מהווה בסיס לכתיבת תיק האבטחה והנהלים. באחריות כלל הגופים המנחים, לקבל החלטות על בסיס תהליך שכולל את כל השלבים הנ"ל ושנעשה על ידי בעלי מקצוע בעלי ידע עדכני שמאפשר לבצע ניתוח שיהיה הכי קרוב למציאות ובעיקר ליכולות היריב הפוטנציאלי – ראיית התוקף. על התהליך לכלול את כל הנושא הטכנולוגי שגם הוא מחייב הפעלה של בעלי מקצוע בתחום ברמה הגבוהה ביותר וזה על מנת להימנע עד כמה שניתן מטעויות בבחירת טכנולוגיה שאינה מתאימה למאפייני המשימה ולמענה הנדרש. אין ספק ששנת 2023 מתחילה בבשורה שניתן וצריך לבצע את השינוי בתפיסת ההפעלה הקיימת.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך התאמת המענה לשינויים ברמת האיום!!!

חשיבות המשמעת במקצוע האבטחה

משמעת תקבע אם מאבטח ו/או צוות אבטחה יצליח או ייכשל בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי ולכן נחשבת לאבן יסוד מרכזית וחשובה במקצוע האבטחה, יותר ממוטיבציה וכישרון מקצועי. גם במקצוע האבטחה, כמו במקצועות אחרים, אבן היסוד של המשמעת כוללת משמעת עצמית, משמעת צוותית ומשמעת ארגונית. מספר רב של אירועים ביטחוניים הסתיימו בכישלון מול היריב עקב בעיית משמעת ולא בגלל בעיה של חוסר ידע מקצועי או של מוטיבציה. האם המאבטחים בישראל לא ממושמעים? האם הינם בעלי משמעת נמוכה מזו של מאבטחים במדינות אחרות? האם המאבטח בישראל מודע למחיר האישי והכללי הכבד שיכול לנבוע מחוסר משמעת? מי שעונה לשאלות הללו בהסכמה צריך לדעת שיש אור בקצה המנהרה מכיוון שמשמעת אינה מוגדרת כתכונה אלא הרגל שניתן לחזק. 
השלב הראשון חייב להיות ההכרה של ההגדרה המילונית למשמעת:

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או יחידים, לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית – שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב. 

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.
בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

משמעת צבאית – בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה. "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".

משמעת הינה קודם כל מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת:
הגישה הראשונה סוברת: האדם הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד ויעבוד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ישע להבחין בין טוב לרע.
הגישה השנייה סוברת: התפקיד המרכזי של החינוך, גם החינוך המקצועי, הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של המאבטח המקצועי, המדריך או המנב"ט אמורים לצוות על המאבטח כיצד לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.
אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע למאבטח בגילוי והבנת הערך העצמי והערך המקצועי שלו, המאבטח מבין בסופו של דבר את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, וכך גם את האחריות המוטלת עליו שנגזרת ממנה גם האחריות למעשיו.

 

אני חושב שהגישה השנייה, שכוללת גם את המשמעת הצבאית, מתאימה מאוד למאפייני מקצוע האבטחה בישראל ולכן אם הייתי מנב"ט בפועל, הייתי בוחר בניהול צוות האבטחה שתחת אחריותי במשמעת שתואמת ובטח קרובה למשמעת הצבאית. משמעת שסביר להניח תעמוד בניגוד מוחלטת לאופי הישראלי ותתאים יותר לשוטרים הסינים הנראים בתמונה שמשדרים משמעת מכף רגל ועד ראש – בנראות, בסדר, בדיוק, בגאווה ובהתייחסות למקצוע. הייתי מעביר לצוות האבטחה שלי מסר ברור וחד שלא תהיינה פשרות בנושא משמעת תוך ביצוע פעולות בונות מודעות ליתרונות וההישגים שהמשמעת מביאה איתה ליחיד, לצוות ולארגון. הייתי משכנע את צוות האבטחה שלי שמשמעת תעלה את הסיכוי להצלחה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי וכותב על קיר בגדול את המשפט הבא:
"משמעת – הבנה שיש מישהו מעלי. יש סמכות. יש מחויבות כלפי גורם גבוה יותר, יש מחויבות לאחריות, ולכן עלי לבצע. נקודה. זו תפיסת עולם שצריכה להיות לכל מאבטח באשר הוא".
המשמעת במקצוע האבטחה היא בעלת חשיבות מרבית להבטחת פעילותו התקינה של מושא האבטחה והיא תנאי הכרחי לביצוע מלא ויעיל של המשימות המוטלות על המאבטח ו/או צוות האבטחה. מנהלים, מנב"טים, רמ"שים ומאבטחים כאחד מצווים לשמור על קיום המשמעת והציות לתיק האבטחה ולנהלים ולהקפיד עליהם.
המשמעת טבועה בכל תחומי העשייה באבטחה, משלב ההכשרה ובהמשך בשלב העבודה המעשית, ואין היא ניתנת לבחירה, להפרדה ולחלוקה – על המאבטח היחיד לפעול במשמעת עצמית גבוהה שתבוא לידי ביטוי בהתייחסות למקצוע, עמידה בזמנים, למידה להרחבת הידע המקצועי ודיוק מרבי בביצוע המשימות על בסיס ההנחיות והנהלים. על צוות מאבטחים לפעול באיזון נכון בין המשמעת העצמית למשמעת הצוותית תוך שמירה ותמיכה אחד על השני.   
המנב"ט הוא האחראי לאכיפת המשמעת. תפקידו של הרמ"ש לסייע בידי המנב"ט לקיום המשמעת בקרב במאבטחים.
המנב"ט והרמ"ש מחויבים להוות דוגמא ולוודא שהם עצמם מתנהלים באותה רמת משמעת שנדרשת מהמאבטחים.
קיימת תופעה מעניינת שמצביעה על כך שישנה ירידה חדה ברמת המשמעת בעיקר בקרב שכבת המאבטחים שרק לפני זמן קצר שרתו בצה"ל שכאמור נחשב לארגון שמאמין ותלוי ברמת המשמעת. במעבר הזה מהשירות הצבאי לעבודה האזרחית, המאבטחים מרשים לעצמם לרדת ברמת המשמעת העצמית וברמת משמעת הצוות. אני חושב שירידה זו מתאפשרת בעיקר בגלל שדרישת המשמעת ואכיפתה לא מספיק חדים וברורים, לא בבתי הספר למנב"טים, לא בבתי הספר לרמ"שים ובטוח שלא בבתי הספר למאבטחים. מכיוון שכך, כל אותם בעלי התפקידים מגיעים למערכי האבטחה השונים ברמת משמעת נמוכה שאינה מתאימה למאפיינים התפקיד באבטחה  האזרחית. אם המנב"ט לא ידרוש ולא יפעל למשמעת ברזל אזי המאבטחים ימשיכו להתנהל בחוסר משמעת שאין ספק שתוביל אותם ויתכן שגם את מערך האבטחה לכישלון ידוע מראש.
מאבטח ללא משמעת לא יצליח לאתר את היריב בזמן ולא יצליח למנוע ממנו לפעול ולבצע את תכניתו הזדונית. מערך אבטחה ללא משמעת לא יצליח לממש את האחריות המוטלת עליו. כדי שהמאבטח יתנהל ויעבוד עם משמעת עצמית וצוותית גבוהה בכל רגע נתון, בכל משימה שמוטלת עליו, כולל במהלך הכשרות מקצועיות, ובכל מצב כאשר הוא עובד לבד או בצוות, חלה חובה לדרוש ולהנחיל את המשמעת לאורך זמן וללא פשרות.
חוסר משמעת תייצר ליריב הפוטנציאלי הזדמנויות לפעולה ותציב את המאבטח במצב של כישלון.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במשמעת ברזל!!!