אבטחת אישים – ניסיון התנקשות במועמד לנשיאות בברזיל

ז'איר בולסונרו מתמודד לתפקיד נשיא ברזיל וכמו שזה נראה בעצרות הבחירות שהוא מקיים, יש לו הרבה מאוד תומכים שאף נושאים אותו על הכתפיים בגאווה גדולה.

כידוע, באבטחה בכלל ואבטחת אישים בפרט, האיום יכול להגיע רק מיריב אחד שמעז לנסות ולפגוע באישיות תוך שהוא נטמע בקהל התומכים הרב ומנצל את הצפיפות והרעש לטובת התקרבות למטרה וביצוע פעולת הפגיעה במהירות ובנחישות.

לפני שלושה שבועות, במהלך עצרת בחירות גדולה שהתקיימה בשטח חיצוני, כשהמועמד לנשיאות בולסונרו נישא על כתפי אחד מתומכיו הנלהבים, הגיח פתאום מלפנים מתנקש אשר היה זקוק לשנייה אחת בלבד כדי להצליח לדקור את בולסונרו בעזרת סכין. דקירה אחת שיכלה לסיים את חייו של בולסונרו ואת מסע הבחירות שלו.

האירוע והדקירה תועדו במצלמות ופורסמו בערוצי התקשורת השונים ובכך מאפשרים לנו לצפות שוב כיצד נראה איום באבטחת אישים ומימושו על ידי היריב:

צילום קרוב יותר ובהילוך איטי:

באירוע ניתן להבין עד כמה דרך פעולה נבחרת של היריב שבה הוא משתמש בסכין כאמצעי פגיעה באישיות במהלך אירוע פתוח, ללא בדיקה וסינון של הקהל, הינה קשה לזיהוי מקדים, מחייבת את היריב להגיע עד לאישיות, מצריכה פעולה קצרה ופשוטה ביד אחת ויכולה להיות קטלנית ביותר.

קיים קושי גדול מאוד בזיהוי פגיעה בעזרת סכין מכיוון שלא שומעים רעש וכמעט בלתי אפשרי לזהות את פעולת דקירה ולעיתים אף את הדוקר עצמו. הסימן היחיד שמעיד על כך שקרה משהו הוא התנהגותו של האישיות שנדקר. 

אני לא יודע מהי המדיניות של היחידה לאבטחת אישים בברזיל בהקשר לרמת האבטחה סבב מועמדים לנשיאות, אבל ברור שהאירוע המדובר מחזק את כל היחידות בעולם אשר דואגות לאבטח מועמדים במהלך מערכת הבחירות כדי למנוע ולסכל כל פגיעה בהם שמן הסתם יכולה לפגוע בערכי הדמוקרטיה וברצונות הציבור במדינה.

נראה שהמועמד בולסונרו לא היה מאובטח בצמוד באירוע מכיוון שלא מזהים מאבטח או מאבטחים אישים סביבו ובנוסף נראה שלא לבש אפוד מגן. אני לא יודע מהן הסיבות למצב זה ולמרות זאת אומר בביטחון מלא שהינו מציב את המועמד ברמת סכנה הגבוהה ביותר אל מול היריב הפוטנציאלי. יתכן שהמועמד עצמו החליט לוותר על האבטחה ועל אפוד המגן מסיבותיו הוא ובכך גזר על עצמו להיות חשוף אל מול האיומים הקיימים. המצב מזכיר את התנגדותו של רחבעם זאבי ז"ל לאבטחה ואת המחיר שהוא, משפחתו ואנחנו שילמנו על כך – רבעם זאבי ז"ל נרצח בבית מלון היאט בירושלים בשהייה ללא מאבטחים שנוצרה בעקבות אי רצונו באבטחה.

גם אם המועמד בולסונרו היה מאובטח בצמוד, עדיין המשימה על הגנתו באירוע כנגד האיומים הקיימים בסיטואציה כזו היתה קשה מאוד. מאפייני אירוע מהסוג הזה, מדגישים את הנחת העבודה באבטחת אישים שרמת האבטחה בצמוד הנמוכה ביותר צריכה להתבצע על ידי שני מאבטחים – צמוד וצמד.

תמונות של המועמד נישא על כתפי אחד התומכים כשכל שאר הקהל הצפוץ מסביב ובה ניתן להבחין בבחור עם משקפי השמש שנראה שעל חולצתו יש תג שוטר:

מאבטח צמוד בלבד לא יוכל לתת מענה מלא כנגד האיומים ולכן סביר להניח שלא יצליח לזהות את היריב המתקרב לאישות ולא יצליח למנוע את ביצוע הדקירה מלפנים. הוספת מאבטח צמד שילך מלפנים יעלה משמעותית את המענה כנגד פגיעה באישיות למרות שעדיין המשימה תדרוש מהמאבטחים לעבוד בריכוז מלא ובמקצועיות רבה.

כאמור, כשהאישיות משתתף באירוע המוני ללא אבטחה כלל, אן מה שימנע מהריב לבצע את זממו.

רגע הדקירה:

פעולות הפינוי של המועמד על ידי הקהל:

למזלו של המועמד בולסונרו, הדקירה פגעה באזור שאינו גורם למוות ובסיוע בפינויו המהיר לבית החולים והטיפול שקיבל, חייו ניצלו והוא החלים וחזר להתמודדות:

באבטחת אישים, האישיות יכול להתנגד לאבטחה ולבצע פעולות שיקשו על יחידת האבטחה שאחראית על ביטחונו אבל עליו לדעת שבהחלטות כאלה הוא מעמיד את עצמו סכנת פגיעה ואף בסכנת חיים.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשהיא לא נוחה ולא משרתת תמיד את האינטרסים של המאובטח

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – דוגן התורכי, ג'ורג בוש, ברלוסקוני

ניסיון התנקשות בדוגן התורכי במהלך נאומו באירוע – הניסיון נכשל בגלל מעצור באקדח. מה שמעניין באירוע זו התגובה של דוגן שבאינסטינקט פעל כמה שנראה כהגנה ליד עם האקדח של המתנקש:

בתגובתו הראשונה, נראה שדוגן מחכה לירי של המתנקש:

תגובה מצויינת מצדו של דוגן לאחר שהבין שלא היה ירי – מנסה להסיט את היד עם האקדח:

מחזיר מלחמה:

אירוע זריקת נעל לעבר הנשיא ג'ורג בוש במהלך מסיבת עיתונאים – הנשיא מגיב באינסטינקט מהיר שמסייע לו להימנע מפגיעת הנעל בראשו.

רגע הזריקה – הנשיא מזהה את הזורק ומזהה את הנעל שעפה לעברו:

בתגובה הראשונה הנשיא עוצם את עיניו וממתין לפגיעה כאשר במקביל המארח מנסה להגן עליו בעזרת ידו:

הנשיא מנסה להגן על עצמו בעזרת ידו הימנית:

הנשיא מתכופף מספיק נמוך כדי שהנעל תעבור מעל ראשו:

פגיעה בראש ממשלת איטליה לשעבר ברלוסקוני בעזרת פסל מברזל – הפוגע הגיח מתוך קהל צפוף והכה במהירות בפניו של ברלוסקוני.

רגע הפגיעה בלחי השמאלית של ברלוסקוני – כואב:

רגע אחרי הפגיעה ניתן לראות את התוצאה הקשה:

הפוגע והנפגע:

תוצאות הפגיעה מקרוב:

פינוי לרכב תוך כיסוי מקום הפגיעה:

אחרי טיפול:

התנקשויות באישים – תמונות מספרות – קנדי, רייגן, סאדאת

כמעט כל ניסיונות ההתנקשות באישים ברחבי העולם תועדו בצילום סטילס ובסרט ולשמחתנו המדריכים מסייעים לנו להמחיש בהדרכות נושאים מקצועיים שלעתים קשה להבין אם לא רואים אותם הלכה למעשה.

סרט מאפשר באירוע ברצף אבל לפעמים קשה לזהות בו פרטים קטנים, לעומתו תמונה תופסת רגע מיוחד באירוע ומצליחה להראות מה שסרט לא.

אז החלטתי להציג לכם תמונות מיוחדות מהתנקשויות שונות.

תמונות מרצח נשיא ארצות הברית גון קנדי 1963:

מקום הישיבה של המאבטח בחלק האחורי של רכב הנשיא – ניתן לראות את ידית האחיזה והמושב המותקנים מאחור:

הרגע שבו הנשיא נפגע מהכדור הראשון:

רגע אחרי הפגיעה בנשיא – רעייתו מגיבה בצורה מעוררת התפעלות ובמקום לשכב כדי להגן על עצמה, עולה על החלק האחורי של הרכב כדי לסייע למאבטח לטפס ולהגיע לנשיא:

מבט מאחור:

מבט מאחור:

ניסיון ההתנקשות בנשיא רייגן ביציאתו ממלון הילטון 1981 – הנשיא יוצא לתפר בדרכו לרכב, המאבטחים פרוסים בעמדות, קבוצה של אנשים עומדת בצד שמאל של הנשיא במרחק של כמה מטרים.

רגע לפני הירי – שימו לב לתופעה הידועה והלא טובה שבה מאבטחים ושוטרים מסתכלים לעבר המאובטח ולא לכיוון הדפ"א האפשרית:

רגע אחרי ההשתלטות על המתנקש – מאבטחי הנשיא משתמשים בעוזי:

רגע הירי לעבר הנשיא:

תחילת החילוץ לרכב – הנשיא נפגע כבר מהירי:

התנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת  1981 במהלך מצעד צבאי:

תחילת התקיפה מלפנים בירי וזריקת רימונים:

הסתערות לווידוא הריגה – המתנקשים מגיעים עד לבמה בה יושב הנשיא והמכובדים וממשיכים בירי:

ממשיכים לבצע ירי לכיוון מיקום הנשיא כשלא נראה שמישהו משיב מלחמה נגד המתנקשים:

התוצאה:

הבמה אחרי:

"ניסיון התנקשות" בנשיא ונצואלה במהלך אירוע פתוח

נשיא ונצואלה ועוזריו טוענים שבוצע נגדו ניסיון התנקשות בעזרת 7 רחפנים במהלך השתתפותו באירוע פתוח. גורמים אחרים במדינה טוענים שהפיצוץ שנשמע במהלך נאומו של הנשיא נבע מבלון גז בדירה שממוקמת בבניין סמוך למקום האירוע. 
כהרגלי, חיפשתי שעות ארוכות באינטרנט סרטונים ו/או תמונות שיכולים להעיד על מה שקרה באירוע המדובר ולא מצאתי שום רמז לכך שמדובר בהתקפת רחפנים למעט העובדה שברגע שמיעת הרעש הנשיא והסובבים אותו הסתכלו למעלה ולכן יתכן שאכן מדובר בפיצוץ בלון גז בלבד. את האמת שקצת התאכזבתי מהתוצאה כי אני בדעה שלא רחוק היום שיריב יבחר לנסות להתנקש באישיות בעזרת רחפן.

למרות שלא רואים סימן לרחפנים באירוע, עדיין ניתן ללמוד ממנו על תגובת האנשים לשמע הפיצוץ תוך כדי אירוע, תגובת מערך האבטחה של נשיא ונצואלה ותגובת הקהל שכלל בעיקר חיילים.

תיעוד האירוע:

תגובת האישים:

האירוע מוכיח שוב עד כמה מערך האבטחה יכול להבין מהתנהגות האנשים שמתרחש משהו בגזרת האישיות. תגובת הנשיא, רעייתו והקצינים שסביבו כן יכולים להעיד על איזשהו פיצוץ שהתרחש למעלה כי כולם באופן אינסטינקטיבי הסתכלו לשמיים ולא נראו כמי שמחפשים מאיפה הרעש (התגובה שלהם קצת לא מתאימה לעובדה שאין בסרטונים ובתמונות שום סימן להמצאות רחפנים בגזרה). התנהגות האישיות וכל שאר האנשים על הבמה, נותנת למערך האבטחה סימן שמשהו מתרחש ולכן גם אם הם עדיין לא מבינים במה מדובר חלה עליהם החובה להתקרב לאישיות ולהגן עליו בגופם עד להחלטה האם צריך לפנות אותו מהאירוע. יש מושג באבטחה, שאיני יודע אם קיים עדיין, של תקרית לא ידועה שמשמעו שמתרחש אירוע חירום שאינו בגזרה הקרובה למושא האבטחה אבל כן במעגלים הרחוקים יותר ושיכול להשפיע על ביטחונו ולכן מצריך התייחסות של מערך האבטחה. חדי העין יוכלו להבחין בקצין שעומד מימין לנשיא בשורה השניה וכמה שניות אחרי שמיעת הרעש נופל לרצפה (כנראה שההסתכלות למעלה גרמה לו לאיבוד שיווי המשקל).

פעולות האבטחה:

תגובת המאבטחים של נשיא ונצואלה הגיע יחסית מהר מרגע שמיעת הרעש שכללה בשלב הראשון צמצום טווח לכיוון הנשיא תוך שימוש באמצעי מיגון נפתח ובשלב השני פינוי הנשיא מהבמה וכנראה שמהאירוע. צוות האבטחה של הנשיא ניתח בצורה נכונה את האירוע ופעל בקבלת החלטות שמתאימה לו. התגובה של צוות האבטחה מתאימה למצב שבו אתה מבין שמתרחש איזשהו אירוע חריג אבל עדיין לא מבין בדיוק מה זה ולכן מכיוון שנשמע פיצוץ אתה מחליט לא לקחת סיכון ומפעיל את תרגולת הסיכוך על האישיות ובהמשך הרחקתו מהגזרה. ניתן לראות שהצוות השאיר מאבטח בעמדה סטטית שממשיך להסתכל לחזית ולא משתתף בפעולת הסיכוך (המאבטח משמאל).

פינוי הנשיא אחרי החילוץ מהבמה דווקא נראה רגוע:

תגובת הקהל:

אני חושב שתגובת הקהל מעידה על כך שלא מדובר בהתקפת רחפנים ופצצות מהשמיים מכיוון שנראה שבזמן שהאישים על הבמה מגיבים לשמע הרעש, החיילים ממשיכים לעמוד במקומם. אני מאמין שבמידה והחיילים היו מבינים שמתרחש פיצוץ מעליהם היו מגיבים באינסטינקט של בריחה מהירה יותר. בריחת החיילים מהרחבה, ממחישה כיצד נראה קהל שמחליט לברוח מאירוע ברגע אחד וביחד ובעיקר מדגיש את הקושי המקצועי לשלוט בו ברגעים הללו. מאפייני בריחת הקהל מדגישים את החשיבות בתכנון נתיבי הקהל בשגרה ובחירום באירועים המוניים.

רחפנים או פיצוץ בלון גז בדירה:

כאמור, צפיתי בכמה וכמה סרטונים שמתעדים את האירוע ופורסמו ביוטיוב ולא ראיתי באף אחד מהם זכר לרחפנים או לפיצוץ שהתרחש מעל רחבת האירוע. נראה לי הגיוני שבמידה והיה מתרחש פיצוץ של חומר נפץ שמוצמד לרחפן, היינו צריכים לראות בסרטונים מהאירוע חלקים של הרחפן נופלים מהשמיים לרחבה. בשום שלב לא מזהים נפילה של חלקים מלמעלה ולכן אני בספק שמדובר במתקפה של 7 רחפנים עם פצצות כפי שהנשיא ועוזריו מיהרו לפרסם למרות תגובתם של הנשיא והסובבים אותו על הבמה בהסתכלות לשמיים.

גורמים אחרים, שאינם גורמי הנשיא, טוענים שמדובר בפיצוץ בלון גז שהתרחש בדירה בבניין שממוקם בסמוך למקום האירוע ואף פרסמו תמונות של הדירה ושל כוחות הביטחון שהגיעו אליה.

יום אחרי האירוע, רשתות הטלוויזיה החלו להציג סרטון שכנראה הגיע משלטונות ונצואלה שבו הם טוענים שרואים את הרחפן שהתפוצץ מעל האירוע.

סרטון המציג כביכול את הרחפן:

למרות הצגת הסרטון, קשה להחליט האם מדובר בצילום אוטנטי של הרחפן מהאירוע המדובר.

לסיכום, אני ממליץ לכל העוסקים באבטחה בכלל ובאבטחת אישים בפרט להמשיך ולבחון ברצינות את איום הרחפנים ואת יכולת היריב להשתמש בו. דאעש ואחרים כבר הוכיחו יכולת לשימוש ברחפן לצורך ביצוע פיגוע ולכן ברור שלא רחוק היום שבו יריבים אחרים ונוספים יחקו אותם לנסיונות פגיעה במתקנים ואף באישים.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" במוכנות לכל מצב אפשרי והגיוני

תיעוד: הנספח הצבאי באירופה שהה בפגישה – רכב השרד נגנב

הנהג והמאבטח הישראלי המתינו מחוץ לכלי הרכב המונע. גנב ניצל את ההזדמנות ונמלט עם האאודי היוקרתי.

ביום שני ה 2.7.18 פורסמה בתקשורת הידיעה הנ"ל כולל סרטון המתעד את רגע גניבת הרכב ואת התגובה הראשונה של המאבטח והנהג ששהו בגזרתו הקרובה (בחזית המלון – התפר):

 

 

האירוע המצולם נותן לנו הזדמנות נוספת להסביר את מה שאפשר על עבודה המאבטח הצמוד לאישיות. 
האישיות, הנספח הצבאי במדינה באירופה, מקיים פגישה בבית מלון שכנראה נמצאת לקראת סיום. 
ניתן לראות בסרטון שרכב האישיות ממוקם כבר בחזית בית המלון עם הפנים לכיוון הנסיעה, נהג הרכב והמאבטח שוהים גם בחזית (מוגדר באבטחה כאזור התפר – האזור שבין דלת היציאה מהמלון ועד הרכב). לפני רגע הגניבה, רואים את המאבטח הולך על המדרכה ובשלב מסוים עובר מולו אדם המחזיק בידו מעיל ולאחר מכן נראה המאבטח מתקדם ונעמד יחד עם הנהג והאישיות כשכולם עומדים ביחד על המדרכה בחלק שמאחורי הרכב.
רגע הגניבה: השלושה עדיין עומדים ומדברים, הגנב מגיע לרכב מכיוון המדרכה הנגדית, מתעכב לכמה שניות ליד דלת הנהג, נכנס לרכב בטבעיות ולאחר כ – 3 שניות מתחיל בנסיעה מהמקום. נראה שהנהג הבין ראשון שמשהו קורה עם הרכב, מעיר את תשומת לבו של המאבטח שמתחיל לרוץ קדימה תוך שכנראה צועק משהו לנהג.
בהמשך התברר שהרכב היוקרתי נוטרל מרחוק על ידי חברת אאודי ונמצא נטוש בשכונה המוסלמית.
באופן אישי אני חושב שמעט מאוד אנשים היו חושבים על האפשרות שמישהו יבוא ויגנוב את הרכב מתחת לאף של המאבטח והנהג ובאותה נשימה יש לציין שההחלטה להשאיר את הרכב פתוח עם המפתחות בפנים והעמידה עם הגב לרכב התבררה כהחלטה אומללה. לא יהיה נכון להסתפק בלהגיד שמדובר בטיפשות מצד המאבטח והנהג כי אז לא נשכיל ללמוד מהאירוע וגם כי אני בטוח שהמאבטח והנהג לא באמת טיפשים. 
טעות מקצועית כזו יכולה לנבוע מחוסר אמונה שיכול לקרות משהו או כתוצאה משחיקה אישית או שילוב של שניהם ביחד. 

 

תמונה: הרגע שבו הגנב מתעכב לכמה שניות לפני שנכנס לרכב ונוסע עמו מהמקום:

באבטחת אישים, רמת אבטחה של מאבטח אחד נחשבת למאתגרת וקשה ומחייבת את המאבטח עצמו ליכולת קבלת החלטות גבוהה בעיקר בהחלטה לגבי מיקומו ביחס למיקום האישיות והאיומים האפשריים בכל זמן נתון. המאבטח אחראי על ביטחונו של האישיות בלבד תוך שהוא מתייחס לכל האמצעים ובעלי התפקידים שעומדים לרשותו ומשתמש בהם מכיוון ראיית האיומים והמענה הטוב ביותר שהוא יכול לייצר כנגדם. תרגום תפיסת האבטחה בשטח שולחת את המאבטח הצמוד לאבטח את האישיות בשלב ההגעה למלון, בציר ההליכה שלו מהרכב ועד לחדר בו מתקיימת הפגישה, במהלך השהייה בפגישה, בציר היציאה עד לרכב וברכב עד תחילת נסיעה ויציאה מהגזרה. מאפייני פעילות האישיות ישפיעו על תהליך ניתוח האיומים שיבצע המאבטח. פעילות שמוגדרת כמדפס (פעילות שחוזרת על עצמה) תגדיל את רשימת האיומים האפשריים כנגד האישיות לעומת פעילות שאינה מדפס שתקטין את רשימת האיומים. בשני המקרים יידרש המאבטח להתאים את רמת המענה לרמת האיום תוך שהוא מתייחס לכל מקום שבו יימצא האישיות – הרכב, התפר, ציר ההליכה במלון וחדר הפגישה.
מכיוון שמדובר ברמת אבטחה של מאבטח אחד, הוא מוגדר כמעגל הראשון והאחרון לפני ההגעה לאישיות ומכיוון שכך נקבע שככלל ישהה המאבטח בצמוד למיקום האישיות כאשר צריכה להיות סיבה מאוד טובה שתגרום לו לעזוב לצורך ביצוע פעולת אבטחה בגזרה אחרת.
צריך להיות ברור, שבמידה והאישיות המדובר משתמש באותו מלון לביצוע פגישות הרי שמדובר בפעילות שמוגדרת כמדפס ולכן על המאבטח להקפיד להיות צמוד לאישיות כל הזמן תוך שהוא משכיל להפעיל את הנהג לצורך פיקוח על הרכב כמענה אבטחתי כנגד פעולות אפשריות של היריב.
באבטחת אישים, הנהג הינו חלק ממערך האבטחה ובמיוחד כשרמת האבטחה הינה מאבטח אחד בלבד ולכן עליו לזכור את אחריותו בכל הקשור לרכב האישיות בנושא תקינות הרכב, נראות הרכב וביטחון הרכב כחלק ממערך האבטחה הכולל. נהג מקצועי ומבצעי חייב להבין שכאשר הוא נשאר בגזרת הפעילות, עליו להקפיד להישאר בפיקוח רציף על הרכב ובשלב שלפני היציאה, כפי שהיה באירוע המדובר, עליו לשבת במקומו בתוך הרכב. אם הנהג היה עובד בהתאם לעקרונות תפקידו כנהג אישיות מאובטח, הגנב לא היה חושב לנסות לגנוב את הרכב. הטעות המבצעית של המאבטח היא בכך שלא הקפיד שהנהג יישב ברכב בשלב יציאת האישיות מהמלון כמוכנות לחירום. לא הייתי ממהר להעיר למאבטח על כך שגנבו את הרכב בגלל שהנהג לא ישב בתוכו וכן הייתי מעיר לו על כך שלא היה במוכנות מבצעית מלאה. לרכב יש תפקיד חשוב מאוד בשלב יציאת האישיות לרכב והראייה לכך בניסיון ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן ובראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
כל מאבטח ובמיוחד מאבטח אישים, חייב לזכור שכל עקרון אבטחה שלא יתבצע בהקפדה מלאה יגרום לפער אבטחתי שיתכן ויתגלה ליריב שיהיה מספיק אמיץ לנצל אותו לצורך ניסיון פגיעה באישיות או לצורך ביצוע פעולה אחרת כגון גניבת רכב השרד המפואר שלו.

זכרו, "שאבטחה צריך לקיים" תוך הקפדה על ביצוע כלל עקרונות האבטחה

אבטחת אישים – 2 ניסיונות התנקשות באותו יום, באתיופיה ובזימבבואה

ניסיון התנקשות בראש הממשלה: הרוג ו-150 פצועים בפיצוץ בעצרת בבירת אתיופיה

רימון הושלך לאזור שבו נאם המנהיג הצעיר אבייה אחמד, המוביל רפורמות היסטוריות ומקדם שלום עם אריתריאה השכנה. הוא לא נפגע, ואמר כי "כוחות המתנגדים לאתיופיה מאוחדת" אחראים לתקרית

ניסיון התנקשות בנשיא זימבבואה אמרסון מננגגואה. על פי דיווחים שפורסמו היום (שבת) בתקשורת המקומית, התרחש פיצוץ באצטדיון בבולאוואיו, שם ערך הנשיא עצרת לקראת הבחירות שיתרחשו בחודש הבא. מהדיווחים עולה כי מננגגואה לא נפגע והוא פונה במהירות מהזירה.

ביום שבת ה – 23 ליוני 2018 בוצעו 2 ניסיונות התנקשות שונים בשתי עצרות של 2 מנהיגים – ראש ממשלת אתיופיה ונשיא זימבבואה. בשני האירועים, היריב החליט לנסות ולפגוע באישיות בעזרת רימון יד ובשורה התחתונה לא הצליח במשימה אבל כן סיפק לנו את ההזדמנות לראות כיצד דרך פעולה כזו יוצאת לפועל ובנוסף כיצד מערך אבטחה פועל במצב חירום.
בשני המקרים מדובר בניסיון התנקשות באישיות במהלך שהייתו בבמת הכבוד אל מול עשרות אלפי אזרחים צפופים ולא בדוקים. המשמעות מכך, שכל אזרח שנמצא באירוע יכול לשאת על עצמו אמצעי לחימה ולנסות להשתמש בו בעיתוי שיבחר כנגד האישיות.
ראש ממשלת אתיופיה, ישב על כסא בשורה הראשונה בבמה גבוהה כשלפתע נשמע קול של פיצוץ מימין לבמה. ראש הממשלה והיושבים לצדו, הגיבו לשמע הפיצוץ והסתכלו לצד ימין על מנת לנסות ולהבין מה קרה כשבמקביל מאבטחיו של ראש הממשלה מתקרבים אליו ומחליטים להוציא אותו מהבמה ומהאירוע.

אירוע המוני – הקהל באירוע:

הבמה באירוע – ראש הממשלה במהלך הנאום מאחורי פודיום משוריין:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מודה לקהל לאחר הנאום:

הבמה באירוע – ראש הממשלה יושב בשורה הראשונה לפני הפיצוץ:

הבמה באירוע – ראש הממשלה מגיב לשמע הפיצוץ – מסתכל ימינה:

תיעוד האירוע – הפיצוץ, תגובת הקהל ופינוי ראש הממשלה מהבמה:

תיעוד האירוע – פינוי ראש הממשלה מהבמה:

מיקום הפיצוץ בתוך הקהל – ניתן לראות את העשן לאחר הפיצוץ – הפיצוץ לא היה ממש קרוב לבמה:

ראש ממשלה שמחליט להשתתף באירוע פתוח עם קהל לא מסונן, מאלץ את מערך האבטחה שלו להתמודד עם מספר איומים שהמענה אליהם הוא בעיקר טקטי ולכן מחייב תכנון התואם את נתוני ומאפייני האירוע, הנחות העבודה הנובעות מהם ובחירת המענים המתאימים ביותר. הנחת העבודה המרכזית באירוע פתוח – כל אזרח יכול להגיע למרחק קצר מהאישיות ויכול לנסות לפגוע בו בעזרת אמצעי לחימה שיבחר לעצמו. 
ניתן לראות בתמונות ובסרטונים שמערך האבטחה בחר ופעל על פי המענים הבאים:

  1. במה גבוהה שמקשה על העומדים קרוב אליה לראות את ראש הממשלה ובכך מרחיקה את היריב הפוטנציאלי לטווח בינוני ומעלה.

  2. פודיום משוריין להגנה על ראש הממשלה במהלך הנאום.

  3. מיקום המאבטחים על הבמה בקרבת ראש הממשלה לצורך תגובה מהירה באירוע חירום.

  4. תכנית לפינוי ראש הממשלה באירוע חירום – ניתן להסיק שהיתה כזו לפי פעולות המאבטחים במהלך הפינוי מהבמה.

בהתבסס על האירוע המדובר וסממני האבטחה שבו, אני מעריך שהיחידה לאבטחת ראש הממשלה עברה הכשרה ואימונים על ידי גורם מקצועי זר ולמרות זאת אומר שעליהם לשפר את המוכנות שלהם לשעת חירום:

  1. שימוש בפודיום משוריין באירוע פתוח לקהל הרחב הוא מענה טוב להגנה על האישיות במהלך הנאום אבל מאבד מערכו ומיעילותו אם בשאר הזמן האישיות חשוף לחלוטין בקו ראייה ופגיעה.  

  2. מומלץ להשאיר את השטח שסמוך למדרגות ומאחורי הבמה נקי לחלוטין מאנשים על מנת לאפשר פינוי האישיות לאזור ללא איומים יחסית.

  3. ציר פינוי – מומלץ לסגור לחלוטין את תחילתו של ציר הפינוי מאנשים ורכבים על מנת לאפשר פינוי רכוב מהיר וללא מכשולים.

  4. בגלל כמות הקהל באירוע, מומלץ ליצור מתחת או ליד הבמה חדר ביטחון שיאפשר פינוי ראשוני במידה ולא יהיה ניתן לצאת מגזרת האירוע.

המאבטחים של ראש ממשלת אתיופיה הגיבו מהר יחסית לשמע הפיצוץ וקיבלו החלטה מקצועית נכונה לפינוי מידי של האישיות מהבמה ומהאירוע.

הנשיא החדש של זימבבואה השתתף באירוע המוני שהתקיים באצטדיון המקומי ופתוח לקהל הרחב. מאפייני האירוע מאוד דומים לאירוע של ראש ממשלת אתיופיה בהבדל משמעותי במאפייני מיקום הקהל ביחס לבמה, הבמה ממוקמת בצד אחד של האצטדיון והקהל ממוקם ביציעים בצדדים וממול כאשר נוצר מרחק גדול יחסית בינו לבין הנשיא והמכובדים. בנוסף, קיים אוהל הצמוד לבמה שניתן להעריך שמיועד לשהייה של המכובדים לפני העלייה לבמה ולשהייה בסיום האירוע.
בהתבוננות ראשונה ברגע הפיצוץ, ניתן היה לחשוב שמדובר במטען חבלה שהונח מתחת לבמה בפינה ההשמאלית מקדימה והופעל כשהנשיא ופמלייתו ירדו ממנה אבל חדי העין יוכלו להבחין שלא זו היתה הדפ"ן של היריב אלה זריקת רימון או מטען חבלה משמאל לבמה לעבר מיקום הנשיא.

הבמה באירוע – ניתן לראות שאין קהל על הדשא בחזית הבמה:

הבמה באירוע – הנשיא על הבמה:

סוף האירוע – הנשיא כבר ירד מהבמה כשמאחוריו, על הבמה הולך כנראה אישיות מאובטח נוסף:

סוף האירוע – רגע הפיצוץ – ממש במיקום הנשיא:

אחרי הפיצוץ – פינוי אישיות מאובטח מהבמה:

אחרי הפיצוץ – אחרי פינוי הנשיא מהשטח:

אחרי הפיצוץ – פינוי רפואי:

תיעוד האירוע בסרטון – שימו לב להתנהגות האנשים שהיו בקרבת הפיצוץ:

תיעוד האירוע בסרטון – הנשיא עם הכובע הצהוב, יורד מהבמה – ניתן להבחין ברימון שנזרק משמאל כשהנשיא מסיים את הירידה מהבמה:

נשיא זימבבואה מאובטח על ידי יחידה לאבטחת אישים ששוב נראה שעברה הכשרה ואימונים על ידי גורם זר.
מבנה ההליכה באירוע נראה מוכר:

נראה שתכנית האבטחה באירוע בהתייחס לקהל ולדפ"אות ממנו, היתה נכונה ויצרה מרחק טקטי גדול בין מיקום הנשיא ושאר האישים למיקום הקהל. 
לעומת זאת, יתכן שאזור הבמה כולל אזור אוהל המכובדים לא קיבל התייחסות טובה ובכך אפשר ליריב להיכנס אליו, להתמקם עם רימון יד במרחק קצר מהנשיא עד כדי יכולת השלכה במהלך הליכתו בתפר בסיום האירוע.
בהתבוננות על דיוק ההשלכה ועיתוי הפיצוץ, היה מאוד מפתיע לקרוא ולשמוע שהנשיא לא נפגע כלל.
באירועים כאלה חשוב לבדוק את כלל האנשים שנמצאים בגזרה הקרובה לאישיות לפני הגעתו ובנוסף מומלץ לבצע בדיקה נוספת ופעולות לאיתור חריגים רגע לפני סיום האירוע ויציאת האישיות ממנו.
במידה ומאפייני השטח מאפשרים זאת וכללי הטקס מתאימים, מומלץ לבחור בציר יציאה נגדי למיקום האנשים גם אם הם מוגדרים כמכובדים.
נראה שפינוי האישיות המאובטח שהיה עדיין על הבמה היה מהיר ובניגוד לכיוון הפיצוץ.
על פי מהירות התגובה של הצוות הרפואי, ברור שתכנית האירוע מקצועית וכללה כוחות רפואיים שמוקמו בקרבת מקום ולכן יכלו להגיב כך.

גם האירוע הנ"ל מדגיש את חשיבות הפעולות המקדימות, בשהייה ובסיום כנגד אפשרות של שהיית יריב המתכנן לפגוע בנשיא.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" בהתאם לתכנית מבצעית מקצועית מלאה!!!

אסון נחל צפית – ה "יהיה בסדר" פרץ את כל מעגלי ההגנה

כל מה שאני כותב הוא על דעתי בלבד ובמטרה לנסות להעביר מסר לצורך למידה לעתיד ולא כדי לחפש אשמים.
קבלת החלטה להוציא קבוצה של נערים לטיול גיבוש באזור בעל סיכון גבוהה טומנת בתוכה סיכוי להסתבכות באירוע חירום שאף יכול לסכן חיים. לצערי הרב, טיול הגיבוש של הנערים ממכינת בני ציון הסתיים באסון בו נהרגו 9 נערות ונער אחד מתוך קבוצה של 25 סה"כ.

אין ספק שמדובר במוות מיותר שהיה יכול להימנע אם מקבלי ההחלטות היו מבינים באמת את האחריות שמוטלת עליהם לשמירה על ביטחונם וחייהם של אותם נערים ונערות.
10 ההרוגים, במותם מצווים עלינו לחקור ולבדוק את עצמנו שוב בכל הקשור לתהליך קבלת החלטות ברמת אחריות אישית וברמת אחריות על אחרים ובאמונה המוטעית במושג הכל כך ישראלי – "יהיה בסדר".
אסון נחל צפית, מדגיש באדום חזק מאוד שהשימוש ב "יהיה בסדר" מסוכן מאוד ויכול לגרום לקבלת החלטה מוטעית תוך עיוורון בכל מעגלי ההגנה הקיימים ולמרות תמרורי אזהרה ברורים וחדים שלא אמורים לגרום לטעויות כלל.
אסון נחל צפית, מראה לנו שגם בעלי תפקידים מנוסים ומוערכים מאוד יכולים לקבל החלטה מוטעית מיסודה למרות שהיא נעשית שוב ושוב וכמעט באותה מתכונת וגם הם יכולים לשכוח לרגע שמתוקף תפקידם הם אחראים על ביטחונם של אנשים אחרים ולכן חלה עליהם החובה ללכת לחומרה ואיסור מוחלט לקחת סיכונים מיותרים.
עד לאסון לא באמת ראיתי והבנתי איך נראה ערוץ נחל שמתמלא בפתאומיות במי גשמים וזורם בחוזקה אדירה ואז ראיתי את התמונות בטלוויזיה ואת הסרטון הזה שצולם בחו"ל ופורסם ברשתות החברתיות:

אחריות של אדם מתחלקת לשניים, אחריות אישית ואחריות על אחרים.

כשאדם מקבל החלטה שכשורה רק אליו והיא אינה משפיעה על אנשים נוספים, האחריות על תוצאותיה האפשריות היא שלו ורק שלו ולכן זכותו להחליט שהוא מתעלם מאזהרות ומסכנות ידועות וזכותו להחליט לקחת סיכון. הוא יכול לעשות כל דבר גם אם הוא מסוכן מאוד.

לעומת זאת, כשאדם צריך לקבל החלטה שכשורה גם לאנשים נוספים ולא רק אליו, האחריות תופסת מקום מרכזי שמחייב כל פעם מחדש ביצוע תהליך קבלת החלטות יסודי שמשכלל בתוכו את כל הנתונים הקיימים, שאיבת נתונים מגורמים מוסמכים והקשבה לבעלי תפקידים זוטרים ולאנשים בשטח. כשאדם אחראי על אנשים אחרים, אינו יכול לקחת סיכונים מיותרים ולהגיד "יהיה בסדר" ובמיוחד שמסביבו נשמעים אזהרות רשמיות ולא רשמיות לגודל הסכנה האפשרית. אדם כזה חייב לזכור שכל מי שנמצא תחת אחריותו סומך עליו ולרוב בעיניים עצומות ובנוסף, אנשים במעגלים נוספים סומכים עליו מתוקף היותו בעל הסמכות, הידע והניסיון.

פעילות גם מתחלקת לשני סוגים עיקריים, פעילות חובה ופעילות שאינה חובה.

פעילות חובה, הינה פעילות שהתוצאה שלה משפיעה על גורל אנשים מסוימים ו/או על מדינה שלמה ולכן תתבצע גם בתנאים קשים שיש בהם סיכון לחיי אדם. בדרך כלל מי שיבצע פעילות כזו יהיה כוח מקצועי ומיומן שלא ישלב בתוכו אנשים לא מקצועיים.

פעילות שאינה חובה, הינה פעילות שצריכים לקיים באופן אישי או קבוצתי, בהחלטה אישית או בהנחיה, מרצון או שלא מרצון ושהתוצאה והייעוד שלה משפיעים רק על המבצעים אותה ואולי גם על מעגל אנשים נוסף ואין חובה שתתקיים עכשיו ולכן אין שום סיבה להוציא אותה לפועל בתנאים לא מתאימים וניתן להמתין עד שכן יתאימו.

תהליך קבלת ההחלטות ליציאת הקבוצה ממכינת בני ציון לטיול באזור נחל צפית והסביבה, כלל מספר גורמים במספר מעגלים שונים:

  1. גופים רשמיים כגון משרד החינוך ורשות הטבע והגנים.
  2. מנהל המכינה ובעלי תפקידים במכינה הכפופים אליו.
  3. הורי הנערים והנערות.
  4. הנערים והנערות.
  5. מדריכי הטיול.
  6. גורמים חיצוניים ומוכרים כגון תלמידים לשעבר במכינה.

אני מעריך, שרוב האנשים מכל המעגלים שציינתי, היו מודעים למזג האוויר הסוער שהיה צפוי בדיוק במועד הטיול כולל אזהרות ממוקדות לסכנות הצפויות באזור הספציפי של הטיול. חלק מהאנשים, כולל חלק מהתלמידים, ציינו את דאגתם מיציאה לטיול במועד המתוכנן ואף ציינו בפני מקבלי ההחלטות מהמכינה את הידיעה על האזהרות הקיימות ועשו כך גם בינם לבין עצמם בשיחות ובהתכתבויות בווטסאפ.

אני מעריך שמעגל בעלי התפקידים במכינה שהיו צריכים להחליט האם לצאת לטיול, קיימו ישיבות בנושא שבהן עלו כל הנתונים כולל האזהרות על מזג האוויר הסוער. אני גם מעריך שחלק מבעלי התפקידים טענו שלא כדאי לצאת לטיול בתנאים אלו. על פי הדיווחים בתקשורת, מתברר שחלק מבעלי התפקידים התייעצו עם אנשים אחרים מחוץ למכינה, שחלקם טענו שלא כדאי לקחת סיכון וחלקם טענו שיהיה בסדר, והעבירו את המידע שקיבלו למנהל המכינה.

שוב על פי מה שראיתי בתקשורת, במעגל ההורים, חלקם ציינו שדיברו עם הילדים על האזהרות והסכנות שיש ביציאה לטיול במועד המתוכנן וחלקם אף ביקשו מהילד/ה לא לצאת.

גם במעגל הנערים והנערות עלה חשש מיציאה לטיול שבא לידי ביטוי בשיחות בקבוצה ובהתכתבויות בווטסאפ, כולל התכתבות שתיראה תחושה של אנחנו נמות.

מבלי להכיר את המדריכים שהובילו את הקבוצה בשטח, אני בטוח שחלקם ואפילו כולם בעלי ניסיון מקצועי כולל ניסיון והכרות באזור הטיול עצמו וכולל מודעות לסכנות הקיימות ביציאה לטיול בתנאי מזג אוויר קשים.

ה"יהיה בסדר" בתהליך קבלת ההחלטות ביציאה לטיול לנחל צפית, פרץ את כל מעגלי ההגנה ומנע מאותם גורמים שהיו בהם לדבוק בכל הכוח בתחושה הלא טובה ובהרגשה שמשהו רע עומד לקרות עד כדי כך שאף אחד לא באמת עמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע את יציאת הקבוצה לאזור הסכנה. זה מדהים כל פעם מחדש עד כמה אנחנו "מתעוורים" אל מול אותם בעלי תפקידים מוערכים ומנוסים ועד כמה אנחנו מתעלמים מכל הדגלים האדומים שמתנופפים שוב ושוב לנגד עינינו.

לצערי הרב, מדובר בתופעה מוכרת שכבר גבתה חיים של מנהיגים ואנשים תמימים שכל חטאם היה שסמכו על מי שהיה אחראי עליהם ושקיבל עבורם החלטות ולמרות זאת כל פעם מחדש חוזרת על עצמה מחדש.

באופן אישי, אני חושב שחשוב לחקור את האירוע המצער הזה לעומק ובמידה ויימצא מישהו שהתרשל אף להעניש אותו על כך אבל יותר חשוב לי שכולם כולל כולם, ילמדו מהאסון הנורא הזה ושמעכשיו והלאה יעשו מאמצים לא לחזור על הטעויות הגורליות הללו ובעיקר יוציאו מחייהם את המושג "יהיה בסדר".

תעשו טובה לעצמכם ולאלו שתחת אחריותכם ותזכרו את 10 הנערות והנער שנהרגו סתם ככה ושבמותם ציוו עלינו להפסיק להאמין בעיניים עצומות ש"יהיה בסדר", להטיל ספק גם בבעלי תפקידים בכירים, לא ללכת תמיד אחרי העדר, לדעת לבחור בחומרה ולא להקל ראש ולהקשיב גם לאנשים זוטרים.

הלוואי ולא יקרו עוד אסונות כאלו.

יהי זכרם ברוך ושהמשפחות לא יידעו עוד צער.

זכרו ש"להיות מנהיג זה לא קשור ליכולות, זה קשור לאחריות!!! מנהיג לא רק אחראי על החלטות נכונות, הוא חייב להיות אחראי גם להחלטות גרועות!!!

אתה חייב ללמד את המאבטחים שלך לחשוב על היריב

ככל שהשנים חולפות, אני מבין טוב יותר שאבטחה נכונה ויעילה חייבת לכלול חשיבה קבועה על היריב. מי שקורא את המאמרים שלי ומכיר את דעתי המקצועית, יודע עד כמה אני "חופר" בנושא ראיית התוקף בכל הזדמנות שניתנת לי. בעבר כתבתי, שבאופן אישי, בדיעבד, הבנתי שכמאבטח ביחידה לאבטחת אישים עבדתי בשנים שלפני ההתנקשות בראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, במאות משימות אבטחה בלי שבאמת פעלתי באקטיביות לחיפוש היריב בגזרת האחריות שניתנה לי. התייחסתי בשיא הרצינות לכל משימה שניתנה לי, השקעתי מאמצים להצליח והשתמשתי בכל מה שלימדו אותי ולמרות זאת, רוב הזמן חיכיתי לראות את היריב מגיע כדי לזהות אותו ולהגיב אליו בהתאם למעשיו. כמאבטח צעיר, לא באמת ידעתי לנתח את השטח בראיית התוקף ולכן גם לא ידעתי לחפש אותו במקומות הרגישים בשטח שבהם קיים סיכוי גבוהה שימתין ומהם יפעל.
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל האיר את החשיבות בשילוב ראיית התוקף באבטחה כשלב חובה בהתמודדות מול היריב הפוטנציאלי. חייבים לפעול באקטיביות לאיתור היריב בשטח.

 

 

 

יגאל עמיר ממתין בתפר:

נסעתי השבוע עם רכבי לשדה דב בתל אביב ובציר הכניסה האחרון והקצר שמוביל לחניון הצמוד לשדה, שני הרכבים שהיו לפני עצרו במקום. הסתכלתי לפנים וראיתי מאבטח שעומד לפני הרכב הראשון ומסמן לו עם היד לעצור וממקומו נראה כממשיך להסביר עם הידיים גם לרכבים שמאחור, כולל אני לא להמשיך בנסיעה. לא היה קשה להבין שמדובר במאבטח שעובד ביחידה מסוימת שכנראה נשלח לבצע הקדמה בשדה התעופה. ואכן, 2 דקות אחרי, זיהיתי את רכב האישיות נוסע ראשון ואחריו את רכב הליווי כשהם עוקפים משמאל את שורת הרכבים שעצרה ונכנסים לתוך שטח השדה מבלי לעצור אמנם אבל בנסיעה איטית מכיוון שמדובר במסלול צר יחסית ובעיקול. כמובן שבמהלך מעבר רכבי האישיות, המאבטח הגביר את פעולות הכוונת התנועה על מנת שיוכלו לעבור את הקטע הסופי בצורה חלקה וללא עצירות.
אין דוגמאות טובות מהשטח כמו הדוגמא הזו, על מנת להסביר למה פעולות מהסוג הזה של המאבטח אינן באמת נותנות מענה ליריב שירצה לנסות ולפגוע במושא האבטחה.
כל מי שמפעיל ומנהל מערך אבטחה, שבמסגרתו שולח מאבטחים לביצוע משימות אבטחה בשטח, חייב להבין שלא יתכן שמאבטח שעבר קורס אחיד, קורס הכשרה מקצועית ייעודית לתפקיד ועוד הכשרות רבות נוספות, יבצע פעולות הכוונת תנועה בדיוק בשלב הכי קריטי במשימת האבטחה שאליה נשלח ושעליו לבצע. כידוע, מעבר או שהייה של מושא האבטחה בתפר מוגדר בעולם האבטחה כשלב הרגיש והמסוכן ביותר ולכן הוחלט שב – 15 דקות האחרונות לפני הגעתו, המאבטח/ים יתעסקו אך ורק בפעולות לאיתור היריב הפוטנציאלי. אותו יריב שהחליט לנסות ולפגוע במושא האבטחה דווקא עכשיו ודווקא בתפר.
אני לא מכיר את המאבטח וכמובן שאין לי שום דבר נגדו, ועדיין אני חושב שבפעולותיו בשטח הוא שולח אותנו לעשות שיעורי בית כדי לענות על השאלה החשובה – האם אנחנו מלמדים את המאבטחים שלנו לקיים אבטחה שמתבססת על חשיבה על היריב בכל שלביה ועל פי מאפייני המשימה והשטח? האם אנחנו מבינים שמערך האבטחה שלנו קיים רק בגלל שהוחלט שישנם בחוץ יריבים עם כוונות לביצוע פעולות פגיעה במושא האבטחה שלנו?
מה ההסבר ל – 15 דקות האלה?
יריב שירצה לפגוע במושא האבטחה, במקרה הזה אישיות מסוים, יצטרך לשהות במקום ובמרחק שיאפשר לו לזהות אותו באופן וודאי ולאחר מכן יאפשר לו לבצע את דרך הפעולה הנבחרת שלו מבלי שמישהו מזהה אותו ו/או מפריע לו בתהליך.
על בסיס ניסיון מקצועי רב והגיוני, הבינו קובעי תורת העבודה שלא משנה היכן ישהה היריב מרגע הגעתו לשטח ומה הוא יעשה בזמן שיש לו, כדי להצליח לזהות את מושא האבטחה וכדי להצליח לפגוע בו הוא חייב להופיע בקרבת התפר מתוך הבנה שמשותפת לו ובאופן לא מפתיע גם למאבטח שזה המקום שמשלב את כל הנתונים לסיכוי הגדול ביותר להצלחה מבחינתו. ולכן, גם המאבטח וגם היריב חייבים להיות ממוקדים רק בייעוד המשימה שלשמה הם יצאו מהבית – היריב יתמקד בפעולות ביצוע הפגיעה והמאבטח יתמקד בפעולות לאיתור היריב ולביצוע פעולות מניעה וסיכול.
מאבטח אחד שמבצע הקדמת אבטחה למושא אבטחה, לא יכול לבצע במקביל פעולות הכוונת תנועה וגם פעולות לאיתור היריב.
צריך להיות ברור, שברוב המקרים פעולות לאיתור היריב בתפר הרבה יותר נכונות כמענה נגדו ובמיוחד שמדובר במאבטח אחד ללא כוחות עזר.

סרטון שממחיש את פעולת היריב בטווח ה – 15 דקות בתפר:

 

מאבטח שלא יתמקד בביצוע פעולות לאיתור היריב בתפר לא יצליח לזהות את היריב שעומד בגזרתו ולכן אבטחה אזרחית וממלכתית בשנת 2018, חייבת להתבסס על חשיבה על היריב וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי לאיתורו בשטח לפני שיצליח להפתיע ולפעול ראשון, כי אז יתכן שפעולות המאבטח, עד כמה שתהיינה מהירות ונחושות, לא תספקנה למניעת פגיעה במושא האבטחה.

חובה עלינו לשלב בכל הכשרות האבטחה המקצועיות פרק מרכזי שעוסק בניתוח בראיית התוקף באופן כזה שכל מי שהופך להיות מאבטח יבין שבמהלך המשמרת הוא חייב לעסוק בעיקר בשאלה איפה היריב שלו יכול להיות וכיצד יתכן שיפעל בגזרתו כנגד מושא האבטחה שבאחריותו.

חובה על כל מנהל או מנב"ט לפעול להכשרתם המידית בנושא זה של כל מאבטחים שכבר עובדים בשטח וסביר להניח שמבחינתם עושים כל מה שביכולתם אבל לא באמת מצליחים להתמודד עם היריב ביעילות. מדובר במשימה לא פשוטה אבל הכרחית, משימה שדורשת הכנה יסודית ומקצועית שתהפוך לתכנית עבודה ליישום.

ידע כל מנהל או מנב"ט, ששליחת מאבטחים לביצוע משימות בשטח ללא הכשרה בנושא ראיית התוקף שווה לשליחת דחלילים וגרוע מכך לשימת מכשול לפני עיוור.

         זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל על בסיס ראיית התוקף!!!

חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן

לאחר שראיתי וביקרתי בעשרות מתקנים מאובטחים ברמה משתנה, אני יכול לקבוע בצורה חד משמעית שברובם אין מעגל הרתעה כלפי היריב ובאלו שכבר יש אז הוא נראה מקרי לחלוטין ולא באמת משיג את מטרתו.
מי שמכיר ושמע אותי, כבר יודע את דעתי שאומרת שמערך אבטחה שמוצא את עצמו עומד מול היריב ונאלץ לפעול בכוח או בנשק, הינו מערך אבטחה בנקודת כישלון קשה שעכשיו נדרש למזעור נזקים. מערך האבטחה נכשל מכיוון שלא השכיל למנוע מהיריב להגיע לגזרת המתקן ולהתחיל לפעול למימוש תכניתו ומזימתו.
מדוע שמערך אבטחה ייכשל בשלב המניעה?
יכולות להיות לכך כמה וכמה סיבות שהעיקרית שבניהן עוסקת במעגל ההרתעה החיצוני והפנימי במתקן. מתקן ללא מעגל הרתעה מזמין אליו את היריב הפוטנציאלי מכיוון שזה האחרון לא מאותגר, לא מפחד ומרגיש שהיעד קל לחדירה ולפגיעה.
היריב לא מרגיש פחד מעבר לפחד הבסיסי ולכן אינו מראה סימנים מחשידים בהתנהגות.
כל תכנית אבטחה למתקן שתוכננה ונכתבה ללא חשיבה וניתוח בראיית התוקף, תהיה כנראה ללא מעגל הרתעה כלל או עם מעגל הרתעה לא מורגש ולא יעיל. כדי להבין באמת את חשיבותו של מעגל ההרתעה במתקן, חייבים לדעת קודם שהיריב הינו בנאדם שההבדל העיקרי בינו לבין רוב בני האדם הינו בכך שהוא החליט לבצע פעולה שמוגדרת כשלילית ולא חוקית וכזו שעומדת בניגוד לנורמות ההתנהגות החברתית.
העובדה הזו מהווה את היתרון הגדול ביותר של כל מערך אבטחה והיא זו שמעניקה לו את ההזדמנות לגרום ליריב להחליט לא לפעול כלל או להצליח ולזהות אותו לפני תחילת ביצוע פעולת הפגיעה, פלילית או פח"עית.
מעגל הרתעה מקצועי יצליח להרחיק מהמתקן את היריב המתחיל, זה שעדיין לא צבר מספיק ניסיון ואומץ לבצע פעולה שלילית. מעגל הרתעה מקצועי יצליח גם להרחיק מהמתקן חלק מסוים מהיריב המקצועי והמיומן, אותו יריב שמסוגל להתגבר בצורה טובה יותר עם תחושת פחד ולכן יראה סימנים מחשידים שקשים יותר לזיהוי.
הנחת העבודה המרכזית ביצירת מעגל הרתעה אומרת שאין אדם שבמצב של תחושת פחד ומתח לא יראה סימנים מחשידים בהתנהגות!!! מכאן שכל מה שיכלול מעגל ההרתעה, צריך לגרום ליריב הפוטנציאלי לתחושת פחד ומתח שיתורגמו לסימנים מחשידים בהתנהגות. ברגע שזה יקרה, חלק מהיריבים פשוט ילכו לחפש מקום אחר ואלה שבכל זאת יחליטו להישאר יראו סימנים מחשידים בהתנהגות גם אם ינסו להימנע מכך.

מעגל ההרתעה כולל כמה אלמנטים שכולם מכוונים ישירות ליריב:

  1. פרסום באתר אינטרנט – מתקן של ארגון שמפעיל אתר באינטרנט, צריך לפרסם בו את קיומו של מערך אבטחה 24/7 ואף לציין שהוא כולל מאבטחים ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בנוסף, מומלץ לתת כמה דוגמאות לתפיסת יריבים במתקן ולהענשתם בחומרה. כל זאת כדי להעביר ליריב מסר ברור וחד שיחשוב טוב טוב לפני שמחליט להגיע ולפגוע במתקן.
  2. תאורה היקפית – הצבת תאורה קבועה חיצונית היקפית למתקן ותאורה שנדלקת בזיהוי תנועה. תאורה נכונה וטובה תגרום ליריב תחושת אי נוחות ומחשבה שיתכן ורואים אותו.
  3. שלטי אזהרה – הצבת שלטי אזהרה שמציינים שהמתקן מאובטח 24/7 יכולים להיתפס בטעות כסתמיים אבל במציאות הם מצליחים לעלות אצל היריב את תחושת הפחד והמתח.
  4. תיעול רכבים והולכי רגל – יצירת תיעול רכבים והולכי רגל במסלול מתוכנן מראש שיביא אותם לחניה ו/או לכניסה הראשית למתקן בלבד תקשה על היריב להסתובב מסביב למתקן בניסיונו לחפש פתחים שאינם בשליטה ותחייב אותו לנסות להיכנס רק דרך הכניסה הראשית המאובטחת היטב. תיעול כזה ייצור אצל היריב תחושה שמערך האבטחה בשליטה טובה ושוב תגרום לו לעלייה בתחושה הפחד והמתח.
  5. מצלמות – הצבת מצלמות אמת ומצלמות דמה מחוץ למתקן יגרמו ליריב לחשוב שיתכן שמצלמים ורואים אותו בכל רגע נתון.
  6. רכב ביטחון – הצבת רכב ביטחון ייעודי או רכב אחר שמוסיפים לו סממנים של רכב ביטחון במקום בולט שנראה לעין.
  7. כוח אבטחה פיזי – הצבת מאבטחים ובודקים בגזרה החיצונית ובכניסה למתקן בדגש על מסלול כניסת רכבים ואנשים. שימת דגש על נראות המאבטחים והבודקים.
  8. מערך אבטחה אקטיבי – ביצוע סיורים חיצוניים לא שגרתיים וביצוע תשאול אנשים בסביבת המתקן.

מעגל הרתעה מצטיין גם באיזון החיובי בין העלות הנמוכה יחסית ליצירתו לבין הערך המוסף שהוא מייצר למערך האבטחה הכולל בהתמודדות שלו נגד היריב.

כל מנב"ט שיפעל ליישום המלצותיי ישפר את המענה נגד היריב בצורה משמעותית, ומי לא רוצה להגיע למצב כזה?

אני יכול לציין כאן שמספר מתקנים שקיבלו את המלצותיי בנושא ויישמו אותן באופן מלא זכו לשיפור בתחושת הביטחון ויעילות מערך האבטחה שלהם.

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" קודם כל ביצירת מעגל הרתעה מקצועי ויעיל!!!

שרים בישראל לא מאובטחים בצמוד, ובכל זאת

סרטון שעלה לרשת שבו רואים שלושה אנשים מחכים לשרת המשפטים איילת שקד, שהגיעה לביקור במתנ"ס בתל אביב, על מנת למחות מולה על הטיפול במסתננים הציף שוב את סוגיית אבטחת השרים בישראל. במעבר על התגובות שנכתבו בעקבות הסרטון, נדמה לי ששוב חלקנו נוטים לחשוב שהיריבים שלנו רק צריכים אותנו, או רק מחכים לנו או רק מתבססים על מה שייכתב ברשת על מנת ללמוד ולהבין על שיטת האבטחה הקיימת כחלק מהחלטה שלהם האם לפגוע באישיות או במושא אבטחה כזה או אחרת ואיזו דרך פעולה לבחור.
הקישור לסרטון בהקשר לשרת המשפטים:

https://www.facebook.com/Buzznet.co.il/videos/930542107114688/

בהקשר לאבטחת שרים בישראל, החלטת הממשלה על הורדת האבטחה, כתבות בנושא וסרטונים המתעדים שרים בפעילות בשטח מפורסמים בגלוי ברשת האינטרנט לכל אחד וכמובן גם ליריבים הפוטנציאלים.
מי שהבין שאבטחה לא יכולה להתקיים ללא יכולת הסתכלות וניתוח בראיית התוקף, יודע שכחלק מהאיסור לזלזול ביכולות היריב, זה האחרון מצליח להרכיב לעצמו תמונת מצב מאוד מאוד טובה לגבי רמת האבטחה הקיימת ומה המשמעות הנובעת ממנה מבלי לחכות לרמזים או לטיפים מאחרים.
כשמדינת ישראל מפרסמת בגלוי שראש הממשלה החליט להוריד את האבטחה מהשרים אז ברור שמאותו רגע היריב יכול לקרוא ובטוח שקורא את לשון ההחלטה, את הסיבות להחלטה וכמובן שמבין טוב מאוד מה נובע מההחלטה.

זו החלטת הממשלה בקצרה כפי שמפורסת באינטרנט:

http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokesecu100313.aspx

וזו כתבה שפורסמה בעיתון הארץ במהשך להחלטת הממשלה:

https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1959326

וכתבה נוספת שפורסמה בהקשר לתגובתו של בנט בנושא:

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/450/699.html

נראה לי שניתן לסכם את החלק הזה בנושא בכך שהיריב הפוטנציאלי לא באמת צריך לחכות למיקי ולאחרים נוספים שיפרשו לו את המשמעות הנובעת מההלטה והוא בהחלט מבין לבד שאם השרים מסתובבים ללא אבטחה צמודה אזי הם חשופים לפגיעה יותר מאשר כאשר הם היו מאובטחים.
ו…..היריב לא צריך את מיקי ואחרים נוספים כדי להבין את המסר שממשלת ישראל מעבירה בהקשר לשרים דרך ההחלטה להוריד מחלקם את האבטחה הצמודה. כל ילד מבין שממשלת ישראל החליטה לדרג את תפקיד שר לפי חשיבותו ומשמעות הפגיעה בו, והיריב הוא יותר מילד. באבטחה אסור לעצום עיניים בהקשר ליכולות היריב כי אז מערך האבטחה לא יידע כיצד להתמודד איתו.
החיים מלמדים אותנו שכל החלטה מובילה להחלטות אחרות הנובעות ממנה ולעיתים מובילות דווקא למציאת פתרונות יצירתיים שלא חשבו עליהם קודם. אני חושב שהמצב הנראה בסרטון של שרת המשפטים מדגיש את החשיבות במציאת פתרונות לביצוע אבטחה מסוימת המתבסס על מה שיש וקיים כבר בסל האפשרויות של קב"טי משרדי הממשלה השונים.
כוונתי לניצול נכון של נהג והצוות המלווה של האישיות לביצוע פעולות אבטחה בסיסיות שמתאימות לרמתם ויכולות להשתלב כחלק מביצוע תפקידם הייעודי ומבלי לפגוע בו.
אני מאמין שהרעיון יהיה קשה לעיקול כמעט לכל מי שיצא מעולם האבטחה הממלכתי ולמרות בטוח שהוא רעיון טוב שיכול ליצור רמת אבטחה בשלב המניעה תוך ויתור על שלב הסיכול.
העברתי בעבר קורס אבטחה לנהגי אישים ממלכתיים שהכשיר אותם לתפקיד נהג מאבטח וקורס אבטחה לצוות המקצועי של שר שהכשיר אותם לביצוע פעולות פשוטות אבל יעילות בהתמודדות מול היריב בשטח.
הרעיון מתבסס על העובדה שהנהג והמלווים נמצאים גם ככה עם האישיות ולכן ניתן לנצל זאת להתמודדות בסיסית מול היריב מתוך ידיעה מקצועית שבחלק מהמקרים היריב נרתע ממה שהוא רואה ופוגש במהלך תהליך התכנון והתקיפה שלו.
אם ניקח שוב את אירוע שרת המשפטים, ברור שנהג שעבר הכשרה מקצועית יידע לזהות את שלושת האנשים שמחכים לשרה בנקודת העצירה, להמשיך בנסיעה ולא לעצור במקביל אליהם, לעצור את הרכב בהמשך הרחוב, לעבור מתפקיד נהג לתפקיד מאבטח לא חמוש, ללכת עם השרה מהרכב למתנ"ס, לשהות איתה במהלך הביקור וצאת איתה חזרה לרכב.
האם יכול להיות שפעולות הנהג ישפיעו על פעולות שלושת הפעילים? אני חושב שכן ובטוח שבמידה מסויימת. אני גם בטוח שפעולות הנהג ישפיעו על יריב בעל כוונות פגיעה ולא רק הצקה כנגד האישיות.
נהג וצוות מלווה בעלי הכשרה מקצועית יידעו לזהות חריגים בסביבה הקרובה ויידעו לקבל החלטות בהקשר לאישיות ובטח שיידעו להעביר דיווח למנב"ט.
לדעתי, כל מי שנמצא בנקודת חשיבה שרק מאבטח ייעודי יכול לאבטח אישיות טועה ובגדול. נכון שנהג וצוות מלווה לא יהיו לעולם ברמת מאבטח אישים ייעודי, אבל כן יוכלו לבצע פעולות פשוטות בשלב המניעה שבטוח ישפיעו על היריב בצורה כזו או אחרת.
אני חושב שבדרך כלל, כל דבר שגדול מאפס יהיה טוב יותר מהאפס עצמו ולכן כשאין מאבטח מקצועי ייעודי ניתן להפעיל את הנהג והצוות המלווה.
הכשרה של הנהג והצוות המלווה אינה פוגעת בחשיבות תפקיד המאבטח המקצועי ואינה באה להחליף אותו אבל בהחלט נראית כפתרון מצוין למשמעות הנובעת מהחלטת הממשלה להורדת האבטחה משרים בישראל.
למי שעדיין מרגיש שקשה לו עם הרעיון אני מציע לחזור ולשנן את מהות המשימה באבטחה כדי להיזכר שעל האבטחה לבצע מניעה וסיכול ועדיף כמובן שתשקיע בעיקר בפעולות המניעה כדי לא להגיע לסיכול.  

זכרו, ש"אבטחה צריך לקיים" גם תוך מציאת פתרונות יצירתיים