איך נראה איום של המון מפגינים זועם?
המון מפגינים זועם מזכיר במאפייניו עדר חיות בטבע שמחליט להתחיל במנוסה כתוצאה מתחושת סכנה או מכל סיבה אחרת. לא ניתן לעצור ולא ניתן להשתלט על עדר ששועט קדימה. היחידים שיכולים לעצור את העדר זה הוא עצמו או יותר נכון אלה שהוגדרו בו כמנהיגים. מי שצפה בסרטון מההפגנות בסרי לנקה ראה שאזרחים רבים יכולים לפרוץ למבנים, לפרוץ מחסומים, לעבור קו הגנה של כוחות ביטחון, לשרוף, לשבור, לנפץ, להשחית, להפוך רכבים ואף לפגוע באנשים ובעיקר באלה שינסו לעצור אותם.

מה ההבדל בין יריב אחד שמחליט להפוך למתנקש באישיות לאזרחים רבים שמחליטים להפגין נגד אישיות?
יריב אחד יכול לבחור להיות במקום אחד עם אמצעי תקיפה אחד ובנקודת זמן מסוימת ואם לא יאתרו אותו לפני ביצוע, הוא כנראה יצליח לבצע פעולת תקיפה אחת שתמשך עד שייעצר על ידי כוח האבטחה. יריב אחד יכול להימנע מתקיפה מכיוון שהרגיש הרתעה חזקה מצד כוח האבטחה שמנגד.
אלפים או עשרות אלפים או מאות אלפים של אזרחים שמתקבצים ביחד כדי להפגין נגד אישיות מייצרים כוח התקפי ועוצמתי משותף שיכול להרוס ולרמוס כל דבר שיעמוד בדרכו. בניגוד ליריב היחיד, המון מפגינים לא רק שלא יירתע מפעולות כוחות הביטחון אלה יכול להחליט להחמיר את התנהגותו בעקבותיהן. המון מפגינים יתנהג ויפעל על פי עקרון העדר לעיתים בלי לחשוב בזמן אמת על מעשיו ועל תוצאותיו החמורות. כל הפגנה שקטה יכולה בקלות להפוך להפגנה אלימה, מספיק שמספר מפגינים יחליטו להחמיר את פעולות המחאה כדי שאחרים יצטרפו אליהם.

מה המענה של מערך אבטחת אישים במצב של הפגנה כנגד אישיות?
ככלל, כאשר הפגנה הופכת לאלימה ואזרחים המשתתפים בה שועטים קדימה, אין לכוחות הביטחון, כולל לא למערך אבטחת האישים, יכולת למנוע את ההתקדמות ואת תוצאותיה ההרסניות ולכן, ככלל, המענה הטוב ביותר כנגד אזרחים מפגינים הינו לא לאפשר לאישיות לשהות בקרבת ההפגנה וזאת על מנת למנוע כל סיכוי להגעה למצב שההפגנה הופכת לאלימה כאשר האישיות נמצא בקרבתה.
ולמרות זאת, ההחלטה האם לאפשר או לא לאפשר לאישיות לשהות בקרבת ההפגנה תהיה תלויה במאפייני המתקן בו שוהה האישיות, בסיבות להפגנה, במאפייני התקופה ובמספר המפגינים.
בבחירת מענה כנגד מפגינים אסור לחשוב בכיוון של מי יותר חזק ו/או להסתמך על העובדה שכוחות הביטחון חמושים והמפגינים לא וכמובן שאסור לחשוב שפעולות אבטחה שמשפיעות על היריב היחיד ישפיעו באותה מידה על המון מפגינים.
מאבטח אישים אחד או שניים עם כל האמצעים שעומדים לרשותם במהלך העבודה, לעולם לא יצליחו למנוע מהמון מפגינים להגיע לאישיות וכך גם במצב של כוח אבטחה נוסף שיגיע לתגבר כדי לנסות ולסייע בהתמודדות. כל עוד מספר המפגינים יהיה גדול משמעותית ממספר כוח האבטחה, לא ניתן יהיה למנוע את ההגעה לאישיות.
האירוע במספרה בתל אביב התרחש בתקופה שמראש מוגדרת כרגישה מאוד וברור שהמאבטחים שאבטחו את אשת ראש הממשלה בתחילתו ידעו זאת ולכן כאשר ראו את ראשוני המפגינים מגיעים לחזית המספר והבינו שמיקום אשת ראש הממשלה הופץ ברשתות החברתיות, היה עליהם לקבוע את פינויה המידי מהמספרה. כאשר לא עשו זאת ומספר המפגינים הלך וגדל, סביר להניח שהמאבטחים הבינו שכבר אין באפשרותם לפנות את אשת ראש הממשלה בעצמם ולכן נכון עשו כשביקשו תגבור של כוח משטרה. בהמשך, נכון עשה ראש השב"כ כשהחליט לשלוח כוח מאבטחים עם רכבים משוריינים של היחידה לאבטחת אישים של שירות הביטחון הכללי על מנת שיצליחו לפנות את אשת ראש הממשלה מהמספרה ללא פגע.

לסיכום:
עד היום, אזרחים שהתגבשו ביחד להפגנה כנגד אישיות הסתיימה באילוץ האישיות להתפטר או לברוח ואף לעזוב את המדינה ולבקש מקלט ממדינה אחרת. לא ידוע לי על מפגינים שהגיעו עד לאישיות ופגעו בו/ה פיזית ולמרות זאת חשוב לזכור שכל עוד האישיות נשאר/ת בקרבת ההפגנה, ההחלטה אם לעשות זאת נמצאת רק בצד המפגינים מבלי שאף אחד יוכל למנוע זאת מהם. המסקנה החד משמעית בהקשר לאיום ממפגינים כנגד אישיות הינה שהמענה הטוב ביותר להבטחת שלומו/ה הוא לפנותו/ה מבעוד מועד מקרבה למפגינים ובכך לבטל את האפשרות להגעה למצב של חיכוך פיזי עמם. אם המפגינים במספרה בתל אביב היו מחליטים להחמיר את התנהגותם האלימה כנגד אשת ראש הממשלה, הכוח הביטחוני סביבה לא היה יכול היה למנוע מהם להגיע אליה וחס וחלילה לפגוע בה.