התקפת הטרור ברמת צבא קטן, מיומן וקטלני שהתרחשה ביום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 על ידי ארגון הטרור חמאס, תירשם ותיזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל ככישלון הגדול ביותר שחוותה מאז הקמתה – מחדל. התקפת האויב גבתה קורבנות ישראלים רבים, אזרחים שעברו התעללויות אכזריות ושבויים רבים שמוחזקים ברצועת עזה. התקפת טרור שביטלה באופן מידי את מדיניות כל ממשלות ישראל מאז הסכמי אוסלו ועד היום, את תפיסת הביטחון של צה"ל בהקשר לגבול עם האויב שסמכה יותר מידי על המעגל הטכנולוגי, חיזקה מספר עובדות של החיים, ערערה מספר הנחות עבודה והעלתה לכותרות את משמעות הערך "אחריות".
יום שבת ה 7 לאוקטובר 2023 הציף והציג לכל אזרחי מדינת ישראל את האמת כפי שהיא, ללא סינון, והפך לנקודת ציון זמן במדינת ישראל שמחלקת את התקופה לכל מה שהיה וקרה לפני ולכל מה שיקרה אחרי, בדגש על התפכחות והתעוררות של כלל אזרחיה הישראלים.
מדינת ישראל עד ה 7 לאוקטובר 2023
מאז הקמתה ועד היום, מדינת ישראל חולקת גבולות עם מדינות ערביות עוינות. כבר בתחילת הדרך מדינת ישראל החליטה שלמרות היותה מדינת היהודים יחיו בתוכה אזרחים ערבים ובכך הפכה להיות למדינת כל אזרחיה ולא מדינה ליהודים בלבד. עובדה זו מהווה בסיס חזק לגיבוש זהותה ומאפייני החיים במדינת ישראל וגורמת להתמודדות מתמדת עם אוכלוסייה שונה, ממורמרת ובתחושת מתמדת של קיפוח. כל ממשלות ישראל מאז הקמתה ועד היום התמודדו עם הנושא הערבי בתוך הבית ומחוצה לו וכל ממשלה ניסתה להבין את הבעיות שנוצרות מכך ופעלה למציאת פתרונות שיצליחו להתמודד עמן. הממשלה בראשותו של מנחם בגין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם מצרים. הממשלה בראשותו של יצחק רבין ז"ל חתמה על הסכם שלום עם ירדן וחתמה על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים בהנהגתו של ערפאת. הממשלה בראשותו של אריאל שרון ז"ל ביצעה את ההתנתקות מרצועת עזה. עובדתית, הבעיה הפלסטינית לא רק שלא נפתרה ולא נעלמה עם השנים אלה הלכה והחמירה. אין ספק שההתעקשות של כל ממשלות ישראל להמשיך עם אותה מדיניות למרות שלא פתרה את הבעיה מוכיחה את העובדה שאסור ל"התאהב" בדרך אחת תוך התעלמות מסימנים ברורים שאינה נכונה בעליל.
יצחק רבין ז"ל היה הראשון שניסה לעשות מהלך משמעותי כדי לפתור את הבעיה ולכן ניתן אולי להבין מדוע היה כדאי לתת למהלך כזה הזדמנות. אבל, כאשר ערפאת שיחק בשני כובעים ולא ממש הפסיק את פעולות הטרור נגד ישראל, היה צורך להודות בטעות ולחפש דרך אחרת לפתרון הבעיה. הכישלון של הסכמי אוסלו היה צריך להיות הסמן לכל הממשלות שכיהנו בהמשך בהבנה שאי אפשר להמשיך באותה דרך. למרות זאת כולן המשיכו להאמין שארגוני טרור יכולים להפוך לארגונים לגיטימיים ורלוונטיים לעשיית שלום והמשיכו בניסיונות נוספים שכללו פעולות שונות ומגוונות.
זה לא היה נכון עד ה 7 לאוקטובר 2023 והתפוצץ בפנים של מדינת ישראל באותו יום ארור וקשה מנשוא – לצערי הרב, לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.
צה"ל
מדיניות ממשלות משפיע באופן ישיר על כלל גופי הביטחון ובמיוחד על צה"ל כאשר נדרש להיכנס למערכה מלחמתית אל מול האויב. צה"ל הינו ארגון שפועל בהתאם למדיניות הממשלה ולכן לאורך השנים גם הוא חיפש פתרונות שונים ומגוונים לבעיה הפלסטינית ברצועת עזה. בשנים האחרונות צה"ל השקיע מאמצים רבים כדי להגדיל את כוח ההרתעה שלו אל מול האויב, ארגוני הטרור ברצועת עזה, והשקיע מיליארדים במעגל ההגנה על העורף. מיליארדים שנותבו לפיתוח מערכות הגנה נגד טילים כמו מערכת כיפת ברזל ופיתוח והקמת מכשול גדר כנגד המנהרות כמעבר תת קרקעי וכנגד מעבר מהקרקע. כל סבב לחימה מול האויב חיזק את המדיניות שקבעה שההצלחה תימדד במספר האזרחים הישראלים שיפגעו בעורף ולא חיסול הבעיה מן השורש, חיסול מלא של ארגוני הטרור ברצועת עזה. סבבי הלחימה התקופתיים הפכו להיות אירוע שגרתי במדינת ישראל. הממשלה, ארגוני הביטחון והאזרחים, כולם, סמכו והתפעלו שוב ושוב מהיכולות המדהימות של מערכת כיפת ברזל שמצד אחד הצילה ועדיין מצילה חיים של אזרחים רבים בעורף ומצד שני הביאה לביטול מוחלט של יציאה למלחמה מלאה כנגד האויב. צה"ל הפך להיות צבא שתוקף בסבבים ורק עם חיל אחד, חיל האוויר. צה"ל, כמו ממשלות ישראל, התאהב באסטרטגיית ההגנה החזקה שבשבת ה – 7 לאוקטובר התבררה כטעות קריטית ומסוכנת שבעקבותיה 1400 אזרחים איבדו את חייהם ומעל 200 אזרחים מצאו את עצמם בשבי ארגון הטרור. יום ה – 7 לאוקטובר 2023 חשף עד כמה שדרת הפיקוד העליונה בצה"ל האמינה שהאויב מורתע והמכשול לא ניתן למעבר למרות שהתברר שהיו הרבה מאוד אינדיקציות שעלו במודיעין ומחיילים/ות בשטח שהאויב מתארגן לביצוע תקיפה, כולל זמן קצר לפני התקיפה עצמה. האמונה החזקה במדיניות ובאסטרטגיה השתיקה את כולם. חלק מאלה שהתריעו, שילמו בחייהם.
נכון שצה"ל צריך וחייב לפעול בהתאם למדיניות הממשלה אבל אין הדבר אומר שעליו להתעלם בהפגנתיות פושעת מדגלים אדומים שעולים שוב ושוב.
עובדות של החיים שכתוצאה מהאירוע מתבררות כנכונות:
- בזמן משבר ו/או מצב של מלחמה על הבית, כלל אזרחי מדינה מתאחדים כאחד לצורך מיגור וחיסול הסכנה וחזרה לחיים שגרתיים.
- בעל המאה הוא בעל הדעה – כשאתה תלוי במישהו אחר, תהיה לו השפעה על קבלת ההחלטות שלך.
- כשיש בעיה חייבים לטפל בה מיד עד להעלמתה באופן מלא וללא שאריות. כל דרך אחרת שתכלול התמודדות עם הבעיה בשימת פלסטרים, תגרום לגדילתה ולתוצאה קשה ומביכה יותר.
- לפעמים החיים מזמנים לנו אירועים קשים על מנת שנבין שטעינו.
- מי שחבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה ויעשה זאת גם במשברים ומי שלא חבר שלך, אוהב אותך ותומך בך בשגרה לא ישנה את עורו ויעבור לצד שלך במשברים.
- מי שהחליט שאתה האויב שלו, ירצה לחסל אותך ולצורך כך יעשה כל דבר.
- שלום עושים עם האויב אבל לא בכל מחיר.
- כמעט ולא קיים מכשול שלא ניתן לעבור אותו בדרך כזו או אחרת.
- שום צד לא יוצא מנצח במלחמה.
- אם אפשרת לאויב שלך לפעול נגדך אתה בכישלון – כל פעולה שתבצע אחרי תיחשב כתיקון ולא כניצחון.
- במקום שאין בו אכיפה חזקה של החוק, תמיד יהיו אנשים שינצלו זאת לביצוע פעולות לא חוקיות.
- כמו בניווטים, כשאתה מתברבר עליך לחזור לנקודה שבה היית מאופס ולהתחיל מחדש.
- אדם אשר עומד בראש מדינה או ארגון או חברה אינו ראוי לתפקיד אם אינו יודע שיש לו אחריות כללית על כל המתרחש בתקופת כהונתו.
- אחריות של מנהל ומפקד מתחילה מהיום הראשון שנכנס לתפקיד.
ערעור על הנחות עבודה:
- הנחת העבודה שקיים מכשול בלתי עביר אינה נכונה.
- הנחת העבודה שארגון טרור יוותר על האמונה והמטרות שלו נגדך כדי להפוך לארגון דמוקרטי ולגיטימי אינה נכונה.
- הנחת העבודה שאפשר להאמין לאויב אינה נכונה.
- הנחת העבודה שכל אחד יכול לכהן כשר בממשלה אינה נכונה.
- הנחת העבודה שאזרח יכול להיות בטוח שבכל מצב המדינה תציל אותו אינה נכונה.
- הנחת העבודה שאדם זר המגיע ממדינה עוינת (כמו הפלסטינים ברצועת עזה) כדי לעבוד אצלך יהפוך להיות חבר שלך רק בגלל שאתה נותן לו פרנסה אינה נכונה.
- הנחת העבודה שהרתעה תמיד עובדת על האויב שלך אינה נכונה.
- הנחת העבודה שכאשר האויב שלך לא תוקף הוא מורתע לא נכונה – האויב תמיד מתכונן להתקפה הבאה נגדך.
- הנחת העבודה שניתן להסתמך בעיקר על מעגל טכנולוגי אינה נכונה.
- הנחת העבודה שמעגל הגנה חזק, כמו מערכת "כיפת ברזל" מאפשר לבטל יוזמה התקפית נגד אויב אינה נכונה.
- הנחת העבודה שאפשר לחיות חיים אופטימיים, נוחים ושקטים מבלי להתכונן ליום שחור אינה נכונה.
- הנחת העבודה שצבא יכול להילחם מול אויב רק עם חיל האוויר אינה נכונה.
- הנחת העבודה שהאזרחים תמיד יישארו באזור הנוחות שלהם אינה צריכה להיות נכונה.
אחריות
אחריות היא ערך מוסרי, שמשמעותו היא שהאדם בהיותו בוגר, נושא בתוצאות של מעשיו ופעולותיו שלו כלפי עצמו וכלפי חברתו וסביבתו, אם הוא בחר בהם מרצונו החופשי. כמו כן, אחריות טמונה בכל תפקיד שאדם לוקח על עצמו, ונותן דין וחשבון על פעולותיו במסגרתו.
אחריות היא מרכיב הכרחי בכל תפקיד שאנו נוטלים על עצמנו, בין אם מדובר בתפקידים במעגל החיים, כמו נישואים, הוֹרוּת וחברוּת, ובין אם מדובר בתפקיד שממלאים בהיותנו חלק מחברה, כמו מקצוע ,עיסוק, אזרחות ומנהיגות.
אי-אפשר להפריד בין האדם כבעל אישיות פרטית ומוסרית לבין המעשים שהוא עושה במסגרת התפקיד שהוא נושא. לכן הוא אינו יכול להתנער מן האחריות שבה הוא נושא כממלא תפקיד כלשהו בחברה.
תקיפת הטרור ב – 7 לאוקטובר 2023 העלתה למעלה את סוגיית האחריות ובמיוחד את האחריות להתרחשות האירוע. מיהם בעלי התפקידים בממשלה ובכלל גופי הביטחון אשר אירוע מהסוג הזה נכלל באחריות הכוללת שקיבלו על עצמם מיום תחילת התפקיד שלקחו על עצמם בהסכמה?
אזרחי מדינת ישראל חלוקים בדעתם בתשובה לשאלה מי אחראי למרות שההגדרה מהי אחריות כוללת מאוד ברורה. אזרחי ישראל ראו מצד אחד כיצד מפקדים בכירים בצבא וראשי גופי הביטחון השונים הודיעו שבסיום המלחמה יממשו את האחריות הכוללת שמוטלת עליהם ומצד שני מנהיגות פוליטית שמצאה לנכון לדון בשאלה מהי אחריות כוללת בתפקיד ועדיין לא הודיעה על מימוש האחריות כלפי העם. בכל הקשור לממשלה המכהנת בישראל, כנראה שרק בסיום המלחמה נדע מי באמת הבין את ערך האחריות הכוללת ומי בחר להתעלם ממנה.
להערכתי, עוצמת התקיפה שהתרחשה ב – 7 לאוקטובר 2023 ותוצאותיה הקשות, לא ישאירו את העם אדיש אל מול הנהגה שלא תממש את אחריותה הכוללת לעם.
אזרחי מדינת ישראל
כל אזרחי מדינת ישראל התעוררו ב – 7 לאוקטובר 2023 לבוקר שהציב בפניהם את כל האמת בצורה הכי נקייה והכי ברורה שניתן. האמת על מדינת ישראל ועל המתרחש בה לאורך כל השנים ועל חלוקת המעורבות והאחריות של כולם, כולל האזרחים עצמם. כל מה שהתרחש במדינה בפרק הזמן שעבר מיום הקמת הממשלה הנוכחית ועד ליום תקיפת הטרור מזכירה במדויק את כל מה שהתרחש בפרק הזמן מהקמת ממשלת רבין השנייה ועד להתנקשות בחייו ב – 4 לנובמבר 1995. באופן לא מפתיע, שתי התקופות הסתיימו באירוע קשה ברמה לאומית, אירוע מכונן שנצרב עמוק אצל כל אזרח ועדיין לא הסתיים. מתברר שההשפעה של רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על ידי אזרח ישראלי המשיכה עד ליום ה – 7 לאוקטובר 2023. ועכשיו צריך להיות ברור לכל אזרחי מדינת ישראל שנקודת הציון החדשה למה שיקרה בעתיד זה יום ה – 7 לאוקטובר 2023.
ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהחיים במדינת ישראל התחלקו לשני חלקים, החיים לפני ה – 7 לאוקטובר 2023 והחיים שאחריו.
גם אנחנו האזרחים "זרמנו" עם מדיניות הממשלות, כולל הממשלה הנוכחית, ולאורך כל השנים בחרנו ללכת אחרי המנהיגים שבחרנו בביטחון מלא ובעיוורון כמעט מוחלט. היה לנו די נוח להחליט לשחרר את החבל למנהיגים הנבחרים ולהתכנס בחיי הנוחות שיצרנו לעצמנו. גם אנחנו האזרחים התאהבנו באופן מלא באסטרטגיית ההכלה רק כדי להמשיך לחיות את החיים הטובים. הכלה שהתעלמה כמעט לחלוטין מהמחיר לאותם חיים נוחים שסיגלנו לעצמנו, מחיר סבבי המלחמה החוזרים ונשנים, מחיר אוכלוסייה גדולה שחייה חיי סכנה יומיומית, מחיר של דורות שלמים שנולדים וחיים במציאות של מגננה תמידית. התעלמנו מכל ההשפעות של החיים הלא נורמליים במדינת ישראל, מדינת היהודים.
גם לנו האזרחים יש אחריות כוללת על המעשים שלנו לאורך הזמן ובמיוחד על אלה שברור שיש להם השפעה על מה במתרחש בהווה ועל מה שיתרחש בעתיד. הפכנו את עצמנו לכלי משחק בידי המנהיגים שבחרנו, בידי הפוליטיקה שכבר מזמן איבדה את הדרך. שכחנו שהאויב הגדול ביותר שלנו זה אנחנו עצמנו. שכחנו את ההיסטוריה שלנו שמוכיחה פעם אחר פעם שעם מפולג מביא על עצמו אסונות גדולים וכבדים ולעומת זאת, עם שמאוחד מגיע להישגים גדולים ומצליח ליצור חיים טובים ובטוחים יותר. שכחנו לרגע שהמדינה זה אנחנו האזרחים, שבזכות היכולות שלנו התפתחה להיות מדינה דמוקרטית מובילה בתחומים רבים, שבזכות המימון שלנו (דרך תשלומי המיסים) קמו צבא חזק ומתקדם וארגוני ביטחון מהטובים בעולם שיגנו עלינו מפני אויבנו וקמו רשויות שלטון שינהלו את כל מערכות המדינה ובעיקר כדי שיעניקו לנו את השירותים הטובים ביותר שניתן.
שכחנו שעם צריך להיות מאוחד כל הזמן ולא רק בעת משבר. בחרנו לאמץ את שפת הפוליטיקאים ואת הסיסמאות הרבות שהרעיפו עלינו כל יום ותרגמנו את זה למלחמת אזרחית תקשורתית, יצאנו נגד אחים שלנו שבסך הכול מימשו את זכותם הדמוקרטית להפגין כדי להגיד לכולנו שלדעתם משהו לא בסדר, במקום שנשכיל לעצור רגע כדי להבין שבשנים האחרונות הפוליטיקה במדינת ישראל הפכה להיות פוליטיקה הרסנית ולא פוליטיקה בונה ומאחדת.
בדיוק כמו מפקדים בצה"ל שלא הקשיבו לחיילים זוטרים רק בגלל שאמרו דברים שמנוגדים למדיניות, גם אנחנו בחרנו שלא להקשיב לאזרחים שבסך הכול העזו להגיד דברים שמנוגדים למדיניות. לא השכלנו כאזרחים להקדים תרופה למכה ולכן חטפנו מכת נוקאאוט שהפילה אותנו לרצפה וגרמה לנו להפסד צורם וקשה ויצרה אצל כולנו חור גדול בלב. במלחמה הזו כבר לא ננצח.
אומרים שאף פעם לא מאוחר וגם מאמינים שבחיים לפעמים צריך לחטוף מכת נוקאאוט כדי להבין את הטעויות שנעשו וכדי להחליט שעושים הכול כדי לתקן אותן.
אז עכשיו, אחרי התקפת הטרור, כולם ביחד פועלים ותורמים מזמנם ומכספם על מנת להתמודד טוב יותר עם תוצאות האירוע הקשה ומפרסמים אמירות של ביחד, של אחדות, שאי אפשר להמשיך ככה ושחייבים לעשות שינוי של 180 מעלות.
הלוואי שהפעם הזיכרון שלנו האזרחים לא יהיה קצר כמו בפעמים הקודמות, ונדע לממש את האחריות הכוללת שלנו על החיים שלנו ביחד!!!