כשהכוח המגן הופך להיות היעד של היריב

שני הפיגועים האחרונים בירושלים שבהם מחבלים הצליחו להפתיע שוטרים ואף להרוג אותם בגזרות פעולה שגרתיות, מרימים שוב דגל אדום ענק שמסמן שהמצב הנוכחי לא יכול להמשיך ומחייב התייחסות מידית.

המושג "ביטחון כוחותינו" אינו חדש ומוכר היטב לכל כוחות הביטחון בישראל ולמרות זאת, לצערנו הרב, מידי זמן אנחנו מאפשרים ליריב לזהות נקודות חולשה במוכנות של הכוחות בנושא זה, והוא מצדו מנצל זאת לביצוע פעולות טרור רצחניות.

הסרטון שמתעד את המחבלים מהר הבית מצליחים להפתיע מאחור את השוטרים ז"ל מדגיש את החשיבות במתן תשומת הלב לנושא ביטחון כוחותינו:

גזרות פעולה, כמו בירושלים, עם מאפיינים ייחודיים ומורכבים מחייבת את כוחות הביטחון ובעיקר את השוטרים לבצע את המשימה העיקרית בערנות גבוהה ורציפה לזיהוי התנהגות חריגה בקרב האוכלוסייה ולמתן תגובה בהתרחש אירוע ובמקביל ערנות לשמירה על עצמם.

חיי כוחות הביטחון לא פחות חשובים מחיי האזרחים עליהם הם שומרים ולכן על המשטרה, צה"ל ושירות הביטחון הכללי לבצע ניתוח איומים המתייחס גם לנושא ביטחון כוחותינו בכלל גזרות הפעולה ובהתאם למאפייני הפעילות.

חלה חובה להכניס לרשימת הדפ"אות כאלה שבהן היריב מסמן דווקא את כוחות הביטחון כיעד לפיגוע ובהתאם להחליט על מענה אשר ימנע את מימוש הדפ"א או יקשה על היריב לבצע אותה בפועל.

המשטרה כבר נותנת מענה כנגד תקיפת שוטרים בכך שמחייבת אותם ללבוש שכפץ ומגן צוואר אשר אמורים למנוע חדירה של סכין ואו כדור אבל צריכה לדעת שמדובר במענה חלקי בלבד אשר מתייחס לשלב שבו היריב כבר הצליח להפתיע ולתקוף. באבטחה, יש להשקיע משאבים ומאמצים רבים בשלב המניעה על מנת לא להגיע לשלב הסיכול ולו רק בגלל שלצערנו הרב כמעט רוב הפיגועים מוכיחים שאם היריב הצליח להתחיל בפעולת התקיפה יהיו פצועים ואף הרוגים לכוחותינו.

רשימת הדפ"אות כנגד אזרחים וכוחות הביטחון בישראל בכלל ובאזור ירושלים בפרט, חייבת לכלול אפשרויות תקיפה מצד היריב עם מאפיינים הדומים למאפייני הפעולה של המחבלים שפעלו מתוך הר הבית. יש לבצע ניתוח שטח מקצועי אשר יסמן אזורים רגישים ובהם גם נקודות תורפה שישתכן שגם היריב יזהה אותם ויפעל מכיוונם. זה כולל מעברים, שטחים "מתים", נקודות נשלטות, נקודות חשוכות וכו'. לאחר מכן, יש לתת התייחסות לכל האזורים הללו במהלך ביצוע המשימה.

ישנה חשיבות מרובה לביצוע הניתוח הנ"ל כדי להצליח ולגבש מענה הניתן ליישום על ידי הכוחות בשטח, מתוך מודעות לכך שבסופו של דבר מי שמבצע את המשימה בקצה הם השוטרים, החיילים, עובדי שב"כ והמאבטחים.

חייבים להגיע לרזולוציה גבוהה שקובעת גם איך עומדים בכל מקום כדי להימנע מלהיות עם הגב לדפ"א ושמצליחה להעלות את המודעות של הכוחות בשטח לחשיבה בראיית התוקף, בראיית היריב. אין ברירה אלה ללמד את הכוחות לחשוב כל הזמן מאיפה היריב יכול להגיע, מאיפה היריב יכול להפתיע ולתקוף כדי להגדיל את הסיכוי שיצליחו לזהותו מספיק זמן לפני תקיפה ויוכלו להספיק ולהגיב ביעילות.

האירועים האחרונים חייבים לגרום לכלל גופי הביטחון בישראל להתחיל לפעול במהירות וביעילות על מנת למגר את התופעה שבה הכוחות בשטח עומדים לבד או ביחד בצורה כזו שהם חשופים כלפי היריב ומאפשרים לו לבצע את זממו ללא הפרעה רק בגלל שאין אף אחד שמוצב בעמדת אבטחה מולו.

 

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" תוך שימת דגש על נושא ביטחון כוחותינו

אגף ביטחון, בטיחות ורפואה במכביה ה – 20 – עבודת צוות בראשותו של אמיר שלג (חבש)

לפני 11 חודשים הצטרפתי לצוות אגף בב"ר (ביטחון, בטיחות ורפואה) של המכביה ה – 20. אני חייב לציין שעד לאותו רגע, לא ממש הכרתי ו/או שמעתי יותר מידי על אירוע המכביה ואת האמת שאין לי מושג למה ומדוע. מאז ועד היום, שבוע לאחר תחילת הגעת משלחות הספורטאים לישראל ויומיים לאחר טקס הפתיחה, אני מבין מה זה האירוע הזה שנקרא מכביה, מה זה המבצע הענק והמורכב הזה ומה המשמעות והערך המוסף שלו.

המכביה – מפעל ציוני שהחל בשנת 1932 ומאז מתקיים כל 4 שנים, כולל מעל 10000 ספורטאים ומלווים יהודים מכל העולם המתחרים בענפי ספורט הנמשכים 8 ימים שבסופם מתקיים טקס הסיום. ארגון המכביה הבאה מתחיל יום אחד אחרי שהמכביה הנוכחית מסתיימת וככל שהזמן חולף כך מתווספים לצוות המתכנן והמארגן עוד ועוד בעלי תפקידים. מדובר בצוות גדול הפועל בהתאם לעץ מבנה המגדיר במדויק את האגפים והתפקידים השונים ואת חלוקת האחריות ביניהם.

אחד האגפים במכביה נקרא אגף בב"ר – האגף שאחראי על תכנון ופיקוח נושא הביטחון, הבטיחות והרפואה.

החלטתי לכתוב לכם לא כדי לספר לכם על המכביה עצמה כאירוע, אלא כדי לספר לכם על החוויה האישית והמקצועית שעברתי ועדיין עובר מרגע שהצטרפתי לצוות האנשים באגף בב"ר, בראשותו של אמיר שלג אשר המכירים אותו מכנים אותו בשם חבש.

אני כותב לכם, כי במשך 11 החודשים האחרונים הבנתי ולמדתי שבמהלך חיינו האישיים והמקצועיים לא קיים הרגע הזה שאתה יכול להגיד לעצמך שאין לך יותר מה ללמוד וממי ללמוד. אני מעיד על עצמי כאדם פתוח ולומד כל הזמן ובעיקר מאחרים אבל למה שחוויתי בנושא זה מצוות בב"ר, לא הייתי מוכן ועכשיו ודווקא עכשיו כשהמכביה בעיצומה אני רוצה להודות לחבריי לצוות ולהעביר לכם הקוראים מסר המורכב ממספר סעיפים:

לעבוד בצוות אגף בב"ר:

אגף בב"ר מורכב מיו"ר, ממנהל האגף (אמיר שלג – חבש – בהמשך אסביר מדוע אני מציין את שמו) וממספר קב"טים, שכל אחד מהם אחראי על תחום מקצועי אחר כגון מתקני הספורט, אירועים וטקסים, רישוי, בטיחות, רפואה, טיולים וכו'. בישיבה הראשונה הבנתי שהגעתי לצוות המורכב מקבוצת אנשים המבוגרים ממני שרצים ביחד מאז שירותם הצבאי וקשורים זה בזה בעיקר בקשר חברי יומיומי ונפגשים לעבודה משותפת במכביה המתקיימת פעם בארבע שנים ושהם כבר הפסיקו לספור כמה מכביות הם כבר עשו ביחד. מדובר בצוות אנשים עם מכנה משותף בשני אירועים מרכזיים – השירות הצבאי המשותף ואירוע המכביה, עם חוויות והוואי הנבנו לאורך שנים רבות, עם שפה משותפת, עם הכרות עיוורת אחד את השני, עם תמיכה הדדית ועם חברות אמת שכיום קשה למצוא כמותה. אני יודע שאחד המאפיינים המרכזיים שלנו כישראלים זה השירות הצבאי שלנו שמפגיש אותנו עם אנשים שהופכים להיות חברים לשנים רבות וטובות. גם אני הייתי בצוות בשירות הצבאי ולאחר מכן במספר צוותים בעבודתי בשירות, ואני עדיין בקשר חברי טוב עם לא מעט שהיו איתי בתקופות הנ"ל ואנחנו נפגשים לפעמים לערבי צוות, אבל צוות חברים כזה כמו קבוצת האנשים המרכיבים את צוות בב"ר הוותיק, עוד לא ראיתי ועוד לא חוויתי בחיי. צוות שהחברות שבו נמצאת מעל הכל ותמיד תהווה בסיס איתן בכל המצבים, הטובים והפחות טובים. השתייכות לצוות כזה, ובמיוחד תוך כדי עשייה מקצועית חשובה כל כך לאורך זמן, מעניקה תחושה חווייתית, מסוגלות, הפרייה הדדית, תמיכה הדדית ובעיקר בית ספר להמשך חיים אישיים ומקצועיים טובים יותר.

עבודת צוות לאורך זמן:

עבודת צוות, הנמשכת לאורך זמן ממושך, מעניקה לכל אחד מחברי הצוות הזדמנות פז ללמוד כיצד אירוע בסדר גודל כמו המכביה נבנה לאט לאט עד לרגע השיא, רגע הביצוע. בנוסף, הזמן הממושך מאפשר לזהות חוזקות וחולשות בכל אחד מאנשי הצוות וסגנון התנהלות אישית ומקצועית ברמה אשר קובעת האם מדובר במאפיין זמני ונקודתי או במאפיין קבוע שניתן ללמוד ממנו להמשך. אתה עצמך יודע להאריך את היכולת האישית שלך אל מול יכולות של אחרים לא מראייה תחרותית וכן מראייה של שיפור הניתן ליישום תוך כדי תנועה בעשייה.

אתה למד שדווקא בגלל שצוות מורכב מאוסף אנשים השונים בהתנהגות, בהתנהלות, בחשיבה, בתגובה, ברגישות וכו', ההגעה למשימה ומימושה בפועל נעשים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר מכיוון שלכל מתווספת יראת ה"מפקד" והכבוד ההדדי שלעולם יגרמו לכך שתתקבל החלטה אחת שעל פיה כולם יתיישרו ולא משנה כמה וויכוחים וכעסים היו לפני.

אתה למד שכאשר כולם מתגייסים למשימה ומאמינים בה, היא תתבצע הכי טוב שניתן וברצינות הגבוהה ביותר ולא משנה אם אתה נתפס כרציני, כיסודי, כדורש, כבדרן, כעייף, כמציק, כמאחר וכו', בסוף סך כל החלקים עולה על היחיד.

ברמה האישית, כשאתה מצטרף לצוות שכבר עובד שנים ביחד, יש לך את הזמן להשתלב ברמה החברתית והמקצועית בצורה טובה מאוד ובמיוחד כשמסביבך ישנם אנשים אשר מהרגע הראשון פותחים לך את הדלת לרווחה ועושים הכל על מנת להקל עליך את הכניסה ומאפשרים לך ללמוד מניסיונם האישי והמקצועי.

חוזקו של צוות:כאמור, צוות בב"ר הוותיק, מורכב מקבוצת חברים בלב ובנפש אשר נמצאים בגילאים אשר לצערנו הרב כוללים גם התמודדויות רפואיות כאלה ואחרות ברמה האישית וברמה המשפחתית. במהלך עבודת ההכנה למכביה הנוכחית, חלק  מחברי הצוות היו צריכים ועדיין להתמודד עם מחלות לא קלות ולמרות זאת המשיכו בעשייה המבצעית ללא פשרות, ללא הנחות תוך שהם נלחמים בשיניים בכאבים וברגשות והכל כדי לא לפגוע בצוות ולא לפגוע במשימה. הדרך שבה כלל חברי הצוות נרתמו לעזרתם של חבריהם מעוררת כבוד והערצה ומגדירה היטב את ערך החברות ועד כמה הוא מעל כל השאר.

ללמוד מניסיונם של אחרים בצוות:

לעיתים, בגיל מסוים ולאחר שנים של עבודה, אנחנו חוטאים במחשבה שהגענו ליום שבו אין לנו יותר מה ללמוד ובטח לא מאחרים. באופן אישי לעולם לא האמנתי בכך ועכשיו לקראת סיום מבצע המכביה אני בטוח שלעולם גם לא אגיע למצב שבו האמין. העבודה במסגרת אגף בב"ר חיזקה אצלי את הדעה שתמיד יהיה מה ללמוד מהאחר ושהיכולת והפתיחות לכך הם הם החוזק שלנו במיוחד בתחום המקצועי ועוד יותר מכך כנותני שירות.

אחת הדרכים להיות טוב יותר ומקצועי יותר הינה החכמה בלמידה מהאחר, למידה תוך כדי הסתכלות מהצד וזיהוי חוזק שלך אין ולאחר יש.

אמיר שלג – חבש:

הדבר החשוב ביותר שקרה לי בהצטרפות שלי לצוות בב"ר במכביה הוא ההכרות עם חבש. חבש הוא מנהל אגף בב"ר מזה מספר מכביות רב, אדם אשר אוסף מסביבו את החברים מהשירות הצבאי שחלקם היו פקודים שלו, אדם מיוחד במינו שיודע להכיל כל אחד בחכמה ובתבונה. "מפקד" נערץ אז וגם היום ומנהיג ללא עוררין. מספיק להסתכל על יראת הכבוד כלפיו מצד החברים בצוות, כדי להבין מיהו חבש ואיזה אדם הוא.

מבחינתי חבש הוא לוחם – בתקופה האחרונה חבש מתמודד עם מחלה ארורה אשר בקלות היתה יכולה לגרום לו לוותר על הכל ולבחור בדרך של עצירה ומנוחה אבל לא לוחם כמו חבש יבחר בדרך שכזו. ב – 11 חודשים אתה חווה את חבש ברוב עוצמתו ומנסה לינוק ממנו כל מידע שיוצא מפיו וכל מאפייני התנהלות אישיים ומקצועיים.

מבחינתי הכינוי חבש מחבר כמה הגדרות שמתאימות לאיש הגדול הזה:

ח – חברות אמת, חכמת חיים, חיובי.

ב – ביטחון אישי, ביטחון לאחר.

ש – שליטה חיובית, שליטה מוחלטת, שלווה מקצועית.

על זה אני מוסיף ניהול מקצועי וממוקד המתבסס על ניסיון רב שנים, ניהול שמשאיר אותך על המסלול ולא מאפשר לך לסטות ממנו, ניהול המתבסס על אמון הדדי ומאפשר חופש פעולה, ניהול שיגרום לך לא לחשוש להתקשר לקבלת עצה.

על אנשים כמו חבש נכתב "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא".

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם כשאתה אחד בתוך צוות

כתבת אורח – הגנת הישוב – מהגנה להתקפה" – מאת יאיר אואננו

מרץ 2011 שני מחבלים (18 ו-19) חודרים אל ישוב איתמר מסתובבים בישוב, ורוצחים חמישה בני משפחה, ולבסוף נמלטים לביתם.

ינואר 2016 מחבל חודר אל ישוב עתניאל ורוצח אם בפתח ביתה, ולבסוף נמלט מהמקום.

יוני 2016 מחבל חודר לישוב קריית ארבע דרך הגדר (בטיפוס), נכנס לבית פרטי דרך החלון ורוצח ילדה בת 13 במיטתה.

אריאל… ביתר עילית.. עלי.. מגדל עוז…. כוכב יעקוב… נווה צוף…אדם… אפרת…הר חברון… עופרה..

והאחרון שבהם האירוע המרגיז במבוא דותן…  

אין ספק ששורת האירועים הארוכה הזו מתארת תמונת מצב קשה ולא הגיונית.

כמומחה אבטחה ובעיקר בתחום הגנת היישוב, אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שמשהו ישתנה בחשיבה הכללית ובגישה של כלל הגורמים האחראים על ביטחון האזרחים בישובים, ההורים, הילדים, ומשפחות שלמות.

מתוקף תפקידי כרמ"ד בתחום הגנת הישוב, במסגרת מילואים, אני מגיע להרבה מאוד ישובים ומעביר אימונים, חונך ומדריך את הרבש"צ ואת כוח ההגנה והכוננות. השהייה שלי בישובים מאפשרת לי להתבונן וללמוד מהצד על רמת האבטחה. מה שאני רואה בישובים, פרט לאימוני לחימה, לביצורים וטכנולוגיות יקרות ומעולות לכאורה, שלא נותנות מענה ממוקד לאיומים של אותו ישוב, זה חוסר בידע מקצועי מתאים, שגורם לחוסר יכולת של הגורם האנושי להתמודד עם התוצר של הטכנולוגיות וחוסר ניסיון שגורם ליישום עבודה מבצעית ברמה נמוכה מאוד.

אני פוגש הרבה מאוד רבש"צים ובעלי תפקידים בצה"ל ורובם שואלים אותי אם יש בפי "בשורה" או מה יהיה הדבר הבא בהגנת הישוב. 

מנקודת המבט שלי – אין צורך להמציא את הגלגל מחדש כדי לגרום לשינוי המיוחל, מכיוון שאין ולא יהיו בשורות קסם!

הידע המקצועי הנדרש בדחיפות רבה, קיים כבר במערכי אבטחה שונים – כל מה שצריך לעשות זה להחליט, להתאים, לתקצב ולקחת.

יש לטפל באופן יסודי ביכולות המניעה והמוכנות לסיכול של הגורם האנושי במערך הגנת הישוב – כלומר, בהגדרות, בהנחיות, בשיטה, בתכנון, בבקרה, ובהכשרתו ובכשירותו המבצעית הנדרשת לביצוע משימת אבטחה בישוב, ובעיקר מה שייגזר מכך –  יישום עבודת הביטחון השוטף בפועל.

קשה להאמין שבשנת 2017 עדיין עובדים לפי מתכונת ושיטת פעולה לא רלוונטית, שהרבש"צים והשומרים בישובים אינם מקבלים את ההכשרות והתמיכה המקצועית המתאימה ושטכנולוגיות שנרכשות בכסף רב אינן מותאמות לאיומים וליכולות של מערך האבטחה ומהר מאוד הופכות ל"פיל לבן" שלעיתים כבר פוגע ברמת האבטחה של היישוב.

לא יאומן שמערך האבטחה בישוב פועל תחת שלל הנחיות ומגוון דעות שלרוב אינן מעודכנות ולא תמיד ברורות. 

לא יתכן שעדיין אין גורם מנחה אחיד בצה"ל שיתווה מסגרת וכיוון, שינחה ויבקר, יתרגל ויעריך את הרמה המקצועית הנדרשת כדי לבצע את משימת ההגנה בישוב כמענה מתאים לאיומים המאוד מאוד ברורים.

לא יאומן שבשנת 2017 מערך הגנת הישוב עובד ללא תכנית מוגדרת ואחידה לשמירת כשירות מבצעית ברף נדרש, ללא תכנית אימונים ותרגילים למערך השגרה, ללא  תכנית בקרה לבדיקת איכות הביצוע של הגורם האנושי, ללא תכנית אבטחה/ הגנה מפורטת לרמת ניתוח שטח בראיית התוקף והאבטחה, ללא ניתוח האיומים בכל ישוב, בניית המענים באופן ממוקד לכל איום ואיום, ולכל ישוב!!!, שיטה ונהלי עבודה מבצעית לכל עמדה, תכנית חירום וסד"פים לכל תרחיש חירום ברמת הישוב. וזהו רק הבסיס הנדרש כדי להצליח ולהתמודד עם היריב.

האיומים שעל כוח האבטחה להתמודד איתם הם רבים ומגוונים – היריב פועל ע"פ ההיגיון של מערך האבטחה/הגנה והוא מסתמך על התגובות המוכרות לו והסטנדרטיות של המערך הקיים.

לעומת זאת היריב מתמודד עם איום אחד שהוא צריך להתגבר עליו – הסיכוי שיתפס ויפסיד, ושהתגובה מאיש האבטחה תהיה מפתיעה ומהירה ואף קטלנית.

לא אכפת ליריב שיתגלה (הוא  אפילו לא עוקף את המערכות אלא חודר דרכם) וגם לזה היריב נערך שבמקרה של גילוי הוא יפעל בכל מקרה ויפגע בכל הנקרה בדרכו (ראה פיגוע צומת גוש עציון שבה נהרג הקצין גלמן הי"ד – הלוחם הורה לו לעצור כבר מרחוק אך המחבל היה נחוש ושעט אל ריכוז הקהל תוך שהוא עוקף את הלוחם). ומה אתנו, כוחות האבטחה? האם הבנו ממה היריב חושש? האם אנחנו פועלים בהתאם לכך??? או שאנחנו מכסים את עצמינו בשכבות הגנה ובאימוני לחימה בלבד, ומסתמכים על יכולתנו להגיב כשיקרה אירוע?! האם יכול להיות שאנחנו מוותרים על המניעה?

צה"ל מדבר בישובים בשפה של הגנה ולא בשפה של אבטחה, ומגדיר את הישובים בגזרתו כ"נכס חיוני". בתעסוקה מבצעית גזרתית, על מפקד הכוח הצבאי שמגיע לבצע תעסוקה מבצעית בגזרת הישובים "להכיל" את הישובים (את הנכס החיוני) בתוכנית ההגנה הגזרתית הכללית שלו. בפועל בד"כ המ"פ הגזרתי, שמתחלף כל מס חודשים, מנהל שגרת הגנה על הישובים ומנחה את הרבש"צים, בגזרה שהוא כלל לא מכיר ואינו מנצל מספיק את הידע של בעלי התפקידים בהגנה בישוב לתועלת מבצעית מצליחה.

הגיע הזמן להבין שלא נכון להסתמך רק על טכנולוגיות ויכולת הסיכול ע"י מענה של כיתות הכוננות וכוחות הצבא שיגיעו בהמשך לתרחישי טרור והגיע הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהפסיק "לסחוט" את יכולות הרבש"צים שהם עיקר העשייה (עושים הכול ..) בשגרה ובחירום בישוב, ולצפות מהם להתייעל, לתכנן, לבנות, לנהל, לבקר, ולצבור ידע וניסיון מקצועי ומבצעי, ללא יעדים ומטרות ברורות ואחידות.

רבש"צים רבים אינם מקבלים את כל הידע הארגוני והמשאבים הנדרשים על מנת לבצע את מלאכת האיתור והמניעה ושאר משימות ההגנה על מתקן חיוני שהוא סמל חיים לאומי, ובשביל לעשות צעד משמעותי וארוך טווח בעניין זה נדרשים שילובי כוחות ופתיחות לשינוי תפיסה:

         א.      התייחסות לכל ישוב אזרחי בהיבטי ביטחון חייב להיות כאל מתקן מאובטח לכל דבר ועניין. כך שחייב שיהיה גוף מנחה בצה"ל שיטווה מדיניות ברורה, אחידה (שונה כמובן לפי כל פיקוד (צפון/מרכז/דרום))

         ב.      חייב להיות בכל ישוב תכנית אבטחה וניתוח שטח ממוקדת לישוב, בהתאמה לדרכי הפעולה יריב והאיומים הרלוונטיים אליו (לכל ישוב דפ"אות שונות)

          ג.       על הכוח הצבאי לעמוד בקשר רציף ושיתוף פעולה מבצעי מלא עם כוח ההגנה בישוב, ולהתייחס אליהם כאל עמדות קצה יעילות, של הכוח הצבאי.

         ד.       רבש"צ שמנהל מערך אבטחה חייב ליישם את תכנית האבטחה ע"י יעדים ומטרות שנקבעים לו בתכנית עבודה מוגדרת, כולל ניצול כל המשאבים שברשותו לטובת היכולת האנושית בישוב.  

         ה.      צה"ל, כבעל הסמכות וקובע מדיניות הביטחון בגזרות הישובים – חייב להבין שמאמצי ההערכות ללחימה והמניעה הטקטית בישובים אינו מספיק ולכן צריך לרכז מאמץ מחשבתי בהעצמת היכולות האנושיות במעגלי האיתור והמניעה וכן טיפול מקצועי בכל אירוע חריג או פעילות חריגה שיכולה להוות רכיב או חלק מתמונה שלמה בהתארגנות לאירוע טרור.

לסיכום,
כל בר דעת מבין שאירועי הטרור המתרחשים שוב ושוב ביישובים הינם תוצאה של יריב נחוש ורמת אבטחה נמוכה. תחום הגנת היישובים חי וקיים אבל אינו מצליח להתמודד ביעילות מול היריב בעיקר בגלל חוסר בהגדרות נכונות, בתכנית אבטחה מקצועית ובאימון הכוחות ותרגול מעשי של עבודה מבצעית באיתור, מניעה, וסיכול.   כל עוד המצב הנוכחי ימשיך, היריב ימשיך להכות באזרחים ובחיילים. יש מה לעשות וניתן לעשות על מנת לשפר את המצב הקיים. כולי תקווה שמקבלי ההחלטות ישכילו סוף סוף לקחת את הנושא ברצינות הראויה ולו רק על מנת לאפשר לתושבים בישובים לחיות את חייהם בהשקט ובבטחה.

זכרו ש"אבטחה צריך לקיים" גם ביישובים